Israel Energy Forum

תעריף התעו"ז הביתי (תעריף לפי עונה וזמן) קיים כבר משנת 2004 - ומאפשר גבייה משתנה לפי עונות השנה ושעות היממה: בשעות שיא הצריכה יעלה התעריף בשיעורים המגיעים עד ל-150% מהתעריף הקבוע, ובשאר השעות תינתן הנחה של כ-18% ממנו. צרכן שבחר להצטרף להסדר יוכל להתחרט לאחר שנה ולחזור לתעריף הקבוע, אולם חשוב לדעת כי הוא כרוך בהתקנת מונה מיוחד שעלות אחזקתו הקבועה גבוהה יותר. כמה זה חוסך? על-פי רשות החשמל, לא מעט: מדובר בחיסכון פוטנציאלי של כ-10% מחשבון החשמל השנתי, תוך שינוי הרגלי הצריכה בהתאם לתעריף המוזל. בפועל, מתברר, על-פי נתוני חברת החשמל - מתוך 2,700 משפחות בלבד שעברו עד היום לשימוש בתעריף, רק 43% הרוויחו מהמעבר כשהרווח מגיע ל-3-4%. כ-57% מהלקוחות, לעומתם, הפסידו מהשינוי ושילמו יותר (הפרש שהבטיחה החברה להחזיר בהתאם לתעריף שהיו משלמים ללא מעבר למונה החדש).

תקים מתקנים לייצור חשמל על גגות 5 מבנים מסחריים של רבוע כחול נדל"ן ■ הגגות הם בשטח כולל של כ-40 אלף מ"ר, ועליהם יותקנו מתקנים בינוניים בהספק כולל של כ-2.5 מגה-ואט

התדהמה שאחזה בשוק האנרגיה הציתה מחדש את הוויכוח בין חסידי הקמת תחנות הכוח בשיטת הרישיונות, לאלה הדבקים עדיין בשיטת המכרזים. אלא שמעבר לכך, עלתה השאלה המתבקשת: כמה היה חוסך הציבור הישראלי מכספו, אם תעריף רכישת החשמל שמובטח כיום ליזמי השדות הסולאריים ברישיונות היה מושווה לתעריף הזוכה במכרז אשלים? ובכן, לפי בדיקת TheMarker, תיאורטית מדובר בחיסכון שנתי של כ-200 מיליון שקל בשנה, שבהיוון ל-20 שנות התחייבות המדינה לרכוש את החשמל, משמעותם חיסכון כספי ציבור של 2.8 מיליארד שקל. נתון מדהים זה, אף שהוא תיאורטי, מעורר מיד דילמה קשה: האם ראוי כי ישראל תשנה כעת את התעריפים שהבטיחה ליזמי השדות הסולאריים, במתווה ועדת ששינסקי לתגליות הגז והנפט, כדי לחסוך מהציבור את המיליארדים שישלם בשני העשורים הבאים? או שמא מוטב לה לא להיחפז בפגיעה ביזמות וביציבות השוק הבתולי? כל זאת, כמובן, בהנחה שהפער העצום אמנם נכון ותואם את המציאות בשטח.

ג'רארד וולף הציע את נסיונה הרב של EDF בנושא ניהול ביקושים, וציין כי החברה מעוניינת בשיתוף פעולה עם חברת החשמל הישראלית. אחת הדרכים שהוצגו בפני השר- העברת מסר לצרכני הקצה והצרכנים התעשייתיים בזמן אמת, דרך שידור באמצעי התקשורת בו הם מתבקשים להפחית את הצריכה. "גישה זו הוכיחה כבר כי ביכולתה להפחית 2-5% מצריכת החשמל בשעות השיא. נשמח לייעץ ולסייע לישראל בנושא כבר כהערכות לקיץ הקרוב" סיכם וולף.

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר.

"מחיר חבית הנפט יגיע ל-200 דולר כבר באמצע העשור הנוכחי", כך אמר היום פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה, בטקס השקת מיזם האנרגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. קנדל הסתמך בדבריו על דו"ח של לוידס: "בשנים הקרובות היבוא לאסיה יהיה גדול מהיצוא של המפרץ הפרסי. המשמעות היא הגדלת התלות האסייתית במזרח התיכון והמשך גידול חד בביקוש מול עלויות ייצור גדלות. יוג'ין קנדל צילום: תומר אפלבאום קנדל ציין כי תנודתיות מחיר הנפט משפיעה על ההוצאה הציבורית והפרטית על מחקר ופיתוח של טכנולוגיות אנרגיה וכן על השקעות בתשתיות אלטרנטיביות. הסיכון הרב שנוצר מכך מביא להקצאה לא יעילה של השקעות למשאבי מחקר ופיתוח ותשתיות ייצור רכבים ודלקים. ללא ודאות ממשלתית, הקצאות השוק הפרטי מושפעות מהסיכון המערכתי ולכן הן תת-אופטימליות למשקים. קנדל הציג את התכנית לתחליפי נפט כתכנית מרכזית של הממשלה בתחום האנרגיה ומסר כי התקציב של ממשלת ישראל שהוקצה לתכנית לעשור הקרוב (עד שנת 2020) מסתכם בלמעלה מ-400 מיליון דולר.

רשות הגז הטבעי מפרסמת לשימוע את נהלי יבוא הגז הטבעי הנוזלי (LNG) באמצעות המצוף המיוחד, שבנייתו צפויה להסתיים עד סוף השנה. מכיוון שצרכנים רבים עשויים לבקש לצרוך גז טבעי באמצעות המצוף, אליו יכולה להתחבר ספינה אחת בכל רגע נתון, מציעה הרשות כי הצרכנית העיקרית, חברת החשמל, תקצה 25% מנפח האוניות שהיא מייבאת עבור צרכנים אחרים, שיתמודדו על נפח האספקה באופן תחרותי. על פי מסמך השימוע, קיימים שני אופנים עיקריים לשימוש במצוף. הראשון, על ידי ייבוא הגז על ידי אוניות מגזזות (ממירות את גט"ן המיובא למצבו הטבעי) בכל פעם מחדש, או על ידי חיבור קבוע של אוניה מגזזת למצוף, כאשר אניות יבוא גז רגילות מתחברות אליה בכל פעם. חברת החשמל צפויה להיות הצרכנית העיקרית של LNG, ולפיכך מוקצים לה 16 מתוך 26 הסבבים השנתיים של היבוא (6 מובטחים, 10 בזכות ראשונים). עם זאת, צריכת הגז אצל כלל הצרכנים קבועה בדרך כלל, ולשם כך יש לייצור מנגנון התחשבנות, שיאפשר לכלל הצרכנים להשתמש בגז שייבאו הצרכנים האחרים, תוך יצירת מנגנון התחשבנות. מסמך השימוע מציין כי במקרה והאונייה המגזזת תפליג לנמל היצוא, תקצה חברת החשמל בהליך פומבי עד 25% מקיבולתה לצרכנים אחרים. באניות LNG רגילות (לא מגזזות) תשמור החברה 5% לצרכנים אחרים. בדומה, כל צרכן אחר שיחתום על חוזה מול אניית LNG

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

ספינה הנמצאת בבעלות האחים עופר היתה בדרכה לנמל באיראן אך בדקות האחרונות ביצעה פניית פרסה ושבה על עקבותיה ליכוון דובאי, כך דווח בחדשות ערוץ 10. קודם לכן הבלוג הפוליטי "תיקון עולם" של היהודי-אמריקאי ריצ'רד סילברסטין, הציע הסבר אפשרי לסיבה שבגללה עצר כרמל שאמה הכהן באופן פתאומי את דיוני ועדת הכלכלה בפרשת המכליות של האחים עופר ואיראן, לאחר שהוגש לו פתק שכלל הודעה מגורם בלתי ידוע. סילברסטין טוען כי קיבל ממקור ישראלי אישור לכך שהפתק הגיע מ"בכיר בטחוני רם דרג". אותו מקור אמר לסילברסטין כי ספינות של האחים עופר עגנו בנמלים באיראן עשרות פעמים בשנים האחרונות "ואיפשרו למספר מרובה של סוכני מוסד לחמוק לחופי המדינה לביצוע משימות סודיות". סילברסטין הוסיף כי להערכתו, הפתק הגיע מראש המוסד, תמיר פרדו, וכי אם הדברים נכונים, הרי שטענות החברה כי קיבלה אישור ממשלתי לפעולותיה נכונות, וכי הכחשות הממשל שקריות. "פירוש הדבר הוא שישראל ניצלה מערך של אינטרסים מסחריים על מנת לבצע את פעילויות המודיעין שלה בתוך איראן, והייתה מוכנה לנצל מיזמים מסחריים אלו תוך הפרשה ישירה של אמברגו בינלאומי". סילברסטין טוען כי "הסיבה היחידה שהמוסד נתפס, היא שביבי הלך נגד ממשל אובמה פעם אחת יותר מדי, והממשל האמריקאי רצה להעמידו במקום. פרשת המ�

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר. עם הידלדלות המאגר הצפויה בסוף 2012, תוכנן מאגר ים תטיס לשמש לאחסון אסטרטגי. במסגרת הסכם העקרונות שעליו חתמו בעבר חברת החשמל ושותפות מאגר הגז תמר (שבהן גם דלק ונובל, המחזיקות בים תטיס), צוין בין היתר כי החברה תוכל להשתמש במאגר המתרוקן לאחסון, כדי לאפשר לה גמישות תפעולית הודות להזרמתו המבוקרת. עם זאת, החזקה במאגר ניתנה לשותפות ים תטיס לתקופה של 30 שנה, שתסתיים בעוד כ-18 שנה - ובתנאי שתשמש להפקה בלבד, ולא למטרה עסקית אחרת. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, רמז לפני כחצי שנה כי בכוונת החברה לפעול להחזקה במאגר. השימוש במאגר ים תטיס לאחסון אף נכלל בתוכנית השנתית של משרד האנרגיה והמים ל-2012. בתוכנית שפורסמה השבו�

חברת החשמל ושותפות תמר חתמו היום (רביעי) על הסכם רכישת גז טבעי ל-15 שנה, בהיקף 14-23 מיליארד דולר. מדובר בכמות שנתית של 2.8-6.6 BCM. הכמות תיקבע באופן סופי עד אפריל 2013. כעת יעבור ההסכם לאישורם של רשות החשמל, רשות החברות הממשלתיות, ורשות ההגבלים העסקיים. האישור נדרש תוך 45 יום, על מנת שההסכם ישאר בתוקף. מדובר בכמות חוזית של 78 BCM. לחברת החשמל אופציה לשנות את הכמות עד למינימום 42.5 או מקסימום של 99 BCM. מועד ההחלטה הוא בסמוך למועד ההגעה הצפוי של הגז מתמר לישראל, אפריל 2013. לפי הערכות, נכלל הסעיף על מנת שתוכל החברה לבחון את האפשרות לרכוש גז גם מספקיות אחרות, לאור הקידוחים הרבים המתוכננים לשנה הקרובה. בהסכם נכללות שתי תחנות, אשר ניתן לשנות בהן את המחיר. בחלוף שמונה שנה יוכל המחיר להשתנות בטווח של 25% מהמחיר שבחוזה. בתחנה השנייה, בחלוף אחת עשרה שנים, יוכל המחיר להשתנות בטווח של 10% נוספים. אם לא יגיעו הצדדים להסכמה על המחיר החדש בתחנות היציאה, תועבר ההחלטה לבוררות בחו"ל. הסכם עקרונות בין חברת החשמל ושותפות תמר נחתם עוד בדצמבר 2009, בתקופה בה סופק הגז המצרי לישראל. אז הסכימו הצדדים על מחיר של כ-4.7 דולר למיליון BTU, עם הצמדה למחירי הנפט. עם זאת, המגעים הוקפאו בשל תחילת פעילות וועדת ששינסקי, שבחנה את מדיניות הכנסות המדינה מתגליות ה

חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חשמליות, אך ככל שהקילומטרים מצטברים כך הופכת המכונית החשמלית לכדאית יותר. למשל, מחיר טעינה מלאה של פיז'ו איון בחשמל בתעריף ביתי יהיה כ-12 שקל. סכום זה יספיק לנסיעה של כ-120 ק"מ. עם זאת, כאמור, למכונית חשמלית יש עלויות נוספות. האיון נמכרת תמורת 100 אלף שקל, אבל המצבר יוחכר בעלות חודשית של 1,100 שקל נוספים.

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�

יו"ר בז"ן, יוסי רוזן, טוען כי הוראת משרד האנרגיה והמים לשמור רזרבות גז עבור חברת החשמל אינה חוקית. מדובר בהוראת המשרד למפעילת המאגר, נובל אנרג'י, להפחית את אספקת הגז עד הקיץ, על מנת לשמר את היתרות האחרונות של הגז לצורך ייצור חשמל בתקופת שיאי הצריכה בקיץ הקרוב. זאת, לאור ההתדלדלות המהירה של המאגר, והחשש שהגז יאזל לפני הקיץ. "משרד האנרגיה פועל בצורה לא חוקית כשהוא מחייב את ים תטיס לשמור גז לחברת החשמל, במקום לספק אותו ללקוחות העסקיים שלה, אמר רוזן. בפאנל, שנערך בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, אמר רוזן כי "ים תטיס עשתה "אוברבוקינג" בחוזי הגז, חתמה על חוזים גדולים וכיום מקבלים הלקוחות רק שליש מהכמות החוזית". יוסי רוזן, יו"ר בז"ן צילום: אייל טואג על כך הגיע גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, ואמר כי המחסור בגז נובע גם מ "מי שחתם על הסכם עם הגז המצרי, אין לו להלין אלא על עצמו". בתגובה אמר רוזן כי "לא רק עם המצרים היה לנו הסכם. חתמנו על הסכם איתכם, שאתם לא עומדים בו כרגע". על כך ענה גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, תדמור אמר כי המסקנות ממצרים צריכות להלמד, שכן המצרים לא פיתחו את תשתיות הגז כראוי, ולכן סובלים כיום ממחסור בגז. תדמור קרא להקמת מתקן ייצוא גז נוזלי (

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

בשבוע הבא יחל במבצע סבסוד החלפת מזגנים למקבלי קצבאות הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי. במסגרת המבצע ימכרו 10 אלף מזגנים בדירוג אנרגטי A ו-B, הצפויים לחסוך כל אחד כ-1700 קוט"ש בשנה לעומת המזגנים הישנים, או 17 מיליון קוט"ש בשנה. זאת, במסגרת תוכניות ההתייעלות האנרגטית שמוביל משרד האנרגיה והמים, לקראת השיא בביקושי החשמל בקיץ והחשש מהפסקות חשמל בשל רזרבת הייצור הנמוכה. זכאים לקצבאות מהביטוח הלאומי, המחזיקים במזגן תקין, יוכלו לרכוש מזגן חסכוני במחיר 1415-1464 שקל, כאשר הסבסוד הוא של 1005 שקל. בסה"כ תעמוד עלות המבצע על כעשרה מיליון שקלים. החלפת המזגנים תתבצע על ידי חברת טורנדו, שזכתה במכרז המשרד. המחיר כולל את המכשיר עצמו, ההובלה, ההתקנה, וכן פירוק המזגן הישן וגריטתו. ההערכה היא כי החיסכון לצרכן מהחלפת מזגן ישן במזגן חסכוני עומד על כ-800-850 שקל בשנה.

חברת החשמל הצרפתית EDF הציעה לישראל לסייע בחכירת גנרטור של 20 מגה-וואט בקיץ הקרוב. זאת, במסגרת פגישה בין שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, לבין בכירי החברה בביקור השר בצרפת. רזרבת החשמל צפויה להיות נמוכה מאוד בקיץ, על רקע הביקושים הגבוהים והקשיים באספקת החשמל, בשל המחסור בגז טבעי וכן תקלות שונות במערך הייצור בחברה. בשל כך, קיים חשש מהפסקות חשמל במקרה של תקלות במערך הייצור או ביקוש גדול מהרגיל. לפיכך, מתכנן המשרד לרכוש גנרטורים ניידים לשימוש חברת החשמל. מדובר ברכש של שמונה גנרטורים בהספק 25 מגה-וואט כל אחד, בעלות כוללת של כ-200 מיליון דולר. "כרגע אנחנו מבקשים לדעת על כל גנרטור הקיים בעולם שניתן לעשות בו שימוש לטובת הציבור הישראלי", אמר לנדאו. החברה הצרפתית הציעה להחכיר לישראל גנרטור בהספק 20 מגה-וואט לקראת אוגוסט. במסגרת הפגישה דנו לנדאו והנרי פרוגליו, יו"ר ומנכ"ל EDF, בשיתופי פעולה עתידיים בין החברה הצרפתית וחברת החשמל. בין היתר, דובר על שיתוף פעולה בבניית תחנה D העתידית באשקלון, שתופעל בפחם וגז. "מדובר בתחנה שהקמתה משמעותית ליצירת הביטחון והעצמאות למשק האנרגיה, נרצה לראות אותה קמה בהקדם האפשרי", אמר לנדאו. פרוגליו התייחס לפרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שבו היה מעורב בתפקידו הקודם כיו"ר ואוליה העולמית, ואמר �

החברות הסולאריות אנרג'יקס של נתן חץ וסאנפלאואר של רוני בירם וגיל דויטש עתרו השבוע לבג"ץ בדרישה לבטל את האפליה שנוקטת לטענתם רשות החשמל נגד יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות. לפי העתירה, שהוגשה בידי משרד עוה"ד גדעון פישר ושות', רשות החשמל החליטה בסוף דצמבר לאפשר ליזמי תחנות כוח סולאריות קרקעיות להיכנס למכסת הייצור הסולארי המסובסדת בלי שנדרשו להציג היתר בנייה - בניגוד ליזמי הגגות שחויבו בהצגת היתר שכזה. בעתירה נכתב כי הרשות החליטה, ללא עריכת שימוע ציבורי, כי יזמי התחנות הקרקעיות יוכלו להסתפק בהגשת אישור על הפקדת תוכנית בינוי ערים (תב"ע) לבחינה בוועדת התכנון - מבלי שזו אושרה ולוותה בהיתר בנייה. מתקני הגגות אמנם אינם נדרשים באישור תב"ע, אך בעצם שינוי התנאי בדיעבד, נטען בעתירה, נקטה הרשות אפליה פסולה. את העותרים מלווה השופט בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד, שמועסק כיום במשרד גדעון פישר, ואמר אתמול כי "יש כאן אפליה ברורה בין היזמים, שנעשתה במחשכים". לדבריו, לכאורה מדובר בשינוי של מה בכך - אך בתחרות שמתקיימת בין היזמים השונים כדי להיכנס למכסה המוגבלת, מדובר בשינוי משמעותי. "בתחרות, כולם צריכים להיות שווים. אי אפשר לשנות תנאי שהוא בבירור לטובתו של מישהו אחר, כך שיקדים את התור בצורה משמעותית - ולאחרים לא ייש

הממשלה אישרה ביום ראשון הצעת החלטה שמסמיכה את שרי האנרגיה והאוצר להאריך את רישיונות חברת החשמל ולפטור אותה מהחובה לבצע את הרפורמה - מבלי לקבל לכך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לפני חודשיים להאריך את רישיונות החברה בפעם השמינית מ-2006. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי ב-2006 יפוגו רישיונותיה של חברת החשמל, וכי לא ניתן יהיה לחדש את הרישיונות - אלא אם החברה תיישם שינוי מבני. הניסיונות לבצע את השינוי נכשלו, ובכל שנה נאלצה הממשלה להאריך את תוקף הרישיונות באמצעות צווים שאושרו על ידי ועדת הכלכלה. בתחילת השנה ביקשה הממשלה לחדש את הרישיונות, אך נתקלה בהתנגדות הוועדה. "הדפוס שלפיו בכל סוף שנה אנו נדרשים לשמש חותמת גומי אינו מקובל עלי", אמר אז יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). הוועדה האריכה את הרישיונות עד אמצע אפריל, כדי לתת לממשלה פרק זמן להשלמת החקיקה שתאפשר את חידוש הרישיונות ללא אישור הכנסת. במסגרת הרפורמה העדכנית בחברת החשמל מסתפקת הממשלה בהוצאת ניהול מערכת החשמל מידי החברה, ובהגבלת מעורבותה בפיתוח העתידי של משק החשמל לטובת כניסת תחרות פרטית. לפי הסיכום, החברה תישאר חברה אחודה ותשמור לעצמה 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מן התחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D), ותחנה גדולה נוספת (פ�

המשרד להגנת הסביבה פירסם אתמול את תזכיר החוק שמפרט את היערכות יזמי הקידוחים בים לזיהומו. לפי ההצעה, כל גוף שמחזיק ברצועת חוף או שמפעיל מתקני קידוח והפקה בים יכין תוכנית למקרה זיהום. על גוף שלא יגיש תוכנית ולא ינקוט אמצעים לטיפול בזיהום, יוטלו קנסות של עד 452 אלף שקל או שנת מאסר למנהליו. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "אי אפשר להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שלנו זה לא יקרה. אנו חייבים להכיר בכך שהשטח הימי של ישראל נהפך ל'כביש סואן' של אוניות משא, ויש להיות ערוכים לאירוע של זיהום כדי להימנע מאסונות סביבתיים כפי שקרה כבר במדינות אחרות".