Group items tagged

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

תעריף חשמל מדורג גם לחנויות ובתי עסק גדולים: מליאת רשות החשמל אישרה הרחבת התעו"ז (תעריף עומס וזמן), תוך שנה, גם לצרכני חשמל הצורכים מעל 40,000 קווט"ש (קילוואט לשעה) בשנה. מדובר בחנויות גדולות ובתי עסק גדולים, שיוכלו לצרוך חשמל לפי תעריף מדורג, ולנהל בתבונה ובחיסכון את צריכת החשמל שלהם.   עד כה, התעריף המדורג הוגבל לצרכני חשמל הצורכים מעל 60 אלף קווט"ש בשנה, ומעל 100 אלף קווט"ש בשנה, קרי מפעלים קטנים וגדולים. ההחלטה נגזרת גם מהחלטת ממשלה מנובמבר 2010, בנושא "גיבוש תכנית לאומית להפחתת פליטות גזי חממה בישראל". ההסדר הקודם   זה אומר שמעל 14 אלף צרכנים - בתי עסק גדולים - יצטרפו לתעו"ז, וישלמו מחיר מדויק בעבור צריכתם: בשעות שיאי צריכה ישלמו תעריף גבוה ובשעות שפל בצריכה, ישלמו תעריף נמוך יותר - דבר שאמור לעודד אותם לצריכת חשמל מושכלת.   לפי רשות החשמל, הרחבת התעו"ז תיצור תמריץ תעריפי לצרכן להסיט ולצמצם את צריכת החשמל שלו, בשעות בהן הביקוש לחשמל גבוה, דבר שיביא בטווח הארוך לצמצום הצורך בהשקעות בתחנות כוח ותשתיות רשת. זאת, כיוון שהתעו"ז משקף באופן נכון יותר את עלות החשמל על פי מועד הצריכה.   "עד סוף השנה ננקוט צעדים להחיל את התעריף המדורג גם לצרכן הביתי". מסרה דוברת רשות החשמל ל-ynet. "נפשט את מבנה התעריף עבור הצרכן הביתי, �

משק החשמל בישראל ניצב בפני אחד המשברים הקשים שידע. המחסור בגז טבעי תורגם כבר בשנה האחרונה לזינוק של 25% בתעריפי החשמל, ואלה צפויים לעלות בשנתיים הקרובות בכ-18% נוספים, בשלוש פעימות לפחות, שהראשונה שבהן יצאה לדרכה אמש. בעוד שבעולם נהפך המושג "התייעלות אנרגטית" לשגור במגזר הביתי ולאטרקטיבי במיוחד במגזר העסקי, הרי שבישראל עדיין מעדיפים למחות - ואופציית החיסכון מצויה עדיין בחיתוליה. רק מעטים התחילו עד כה לחפש וליישם טכנולוגיות שיאפשרו להם לצמצם את צריכת החשמל מבלי לפגוע בתפקוד היומיומי. הנה כמה מהפתרונות היצירתיים אשר יוכלו לחסוך לבית הפרטי ולבית העסק מאות ואלפי שקלים בחשבונות החשמל המאמירים. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבוק שלכם מתקן המים מזרים כסף מתקני מים מינרליים או מים מטוהרים נהפכו בשנים האחרונות למוצר שכיח בבתים פרטיים, ובוודאי שבבתי עסק. מה שאנו נוטים לשכוח הוא שמדובר במכשיר זולל חשמל, שצורך חשמל גם כשאין מי שמשתמש בשירותיו. "מדדנו את צריכת החשמל של מתקן תמי 4 בלילה, ומצאנו שהוא צורך כ-2 קילו-ואט, לעומת 2.5-3 קילו-ואט במשך שעות היום", מספר משה פרומברג, הבעלים והמנכ"ל של חברת מילא. "הפער בין היום ללילה לא גדול, כי גם כשהמכשיר ב'סטנד ביי', הוא עדיין מחזיק את המים בטמפרט�

בראשית חודש אפריל יעלה (שוב) תעריף החשמל במשק, והפעם בשיעור של 8.9%. עלייה זו נובעת ממצבו הקשה של משק החשמל בישראל, ובעיקר בשל השימוש הגובר בסולר היקר כתחליף לגז הטבעי. ככל הנראה, צפויות במהלך השנתיים הקרובות עלייות נוספות בתעריף, בשיעור גדול אף יותר. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט בעקבות ההתייקרות הצפויה, הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי על רשות החשמל לבחון מעבר למבנה חדש של תעריף החשמל, המבוסס על מדרגות מחיר (תעריף דיפרנציאלי). זאת, בהתאם לרמת ההכנסה של הצרכנים, מעין "סובסידיה" לשכבות החלשות ולגורמים אחרים שתממומן על ידי השכבות האמידות. הכרזה זו גררה ביקורת רבה, בטענה כי צעד זה רק יגביר את הנטל על מעמד הביניים הישראלי, שיספוג את מרבית ההעלאה.   שינוי מבנה התעריף בישראל למדורג הוא צעד נחוץ והכרחי, אולם הפורום הישראלי לאנרגיה, ארגון ללא כוונת רווח העוסק במדיניות אנרגיה בת קיימא, מציע לממשלת ישראל לאמץ מודל מעט שונה לקביעת המדרגות - בהתבסס על כמות החשמל הנצרכת חשמל, ולא על מבחני הכנסה. זאת, בדומה לנהוג במשק המים זה שנים רבות.   החסכנים מסבסדים את הבזבזניים   העלאת מחיר החשמל הניכרת הצפויה בשנים הקרובות, תפגע בראש ובראשונה בשכבות החלשות בחברה. תעריף החשמל בישראל הוא אחיד (רגרסיבי) ביחס ל

פרויקטים סולריים לצריכה עצמית, שהיו סגורים עד כה בפני רוב הקיבוצים, נפתחו בפני רבים מהם, בעקבות החלטת רשות החשמל בחודש שעבר, שהעמידה להם מכסת יצור סולרית בהטבה משמעותית. החלטת הרשות, שהתקבלה ב-6 בפברואר, קובעת כי תעריף החשמל לצריכה עצמית ליצרני חשמל סולרי בפרויקטים בהספק של עד 15 קילוואט יהיה 1.22 שקלים לקוט"ש (במשך עשרים שנה), תעריף המגלם הטבה של 0.75 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף חברת החשמל. כלומר, אילו רכשו הקיבוצים את החשמל מחברת החשמל, במקום לייצר אותו במערכות הסולריות, היה עליהם לשלם 0.75 שקלים נוספים לכל קוט"ש נצרך. מכסת היצור הסולרי ל-2012 לפי המתווה הזה נקבעה ל-15 מגהוואט ולאחר מכן בשנים 2015-2013 תוספת שנתית של 5 מגהוואט בתעריף שעדיין לא נקבע אך ככל הנראה יגלם סבסוד נמוך יותר. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום רשות החשמל התנתה את הצטרפות הקיבוצים למסלול הסולרי הזה לאלה מהם שביצעו "הסדרה חוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" ובמלים אחרות; רק לקיבוץ שחדל להיות צרכן חשמל בעל מונה יחיד, אלא התקין מונים נפרדים לכל צרכן וצרכן וחייב אותו בחשבון חשמל נפרד לפי צריכתו בפועל. "ההסדרה החוקית" גם כוללת חידוש תשתיות הולכת החשמל בקיבוץ והעברת האחריות ולאחזקת התשתית מאחריות הקיבוץ לאחריות חברת החשמל, או למי שהוסמך מטעמה לש

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

רשות החשמל פירסמה לשימוע הסדר לניהול צריכה שמייקר את תעריף החשמל לרוב הלקוחות העסקיים עד פי שבעה ב-100 השעות בשנה שבהן קיים חשש ממשי להפסקות חשמל בשל ביקושים גבוהים. המשמעות היא שמפעלים רבים שהתעריף יהיה גבוה מדי עבורם ישביתו את פעילותם בשעות אלה. לפי ההסדר המוצע, במקרה של מצוקה באספקת החשמל, לאחר שמוצו כל ההסדרים האחרים להפחתת צריכת החשמל מלבד ניתוק צרכנים, יעלה תעריף החשמל לעסקים ל-4 שקלים לקוט"ש, אם צפי המחסור יהיה עד 300 מגה-ואט, ול-7 שקלים אם יעלה המחסור הצפוי על 300 מגה-ואט. זאת, כדי לתמרץ חיסכון בחשמל בשעות אלה. ההסדר המוצע, "פסגה ניידת מנדטורי", מרחיב את הסדר "פסגה ניידת" הקיים לכלל צרכני החשמל, שעליהם חל תעריף תעו"ז מנדטורי (משתנה לפי עונות השנה ושעות היממה). בניגוד להסדר הקיים, לא יינתן פיצוי על ההתייקרות בשעות השיא. ההסדר הקיים מיועד לצרכני חשמל כבדים בתעשייה, המחויבים בתעריף תעו"ז. הוא מקנה למצטרפים הנחה של 10%-20% מתעריף החשמל בשעות ה"פסגה" הרגילה (השעות בהן תעריף החשמל הרגיל גבוה יחסית) וה"גבע" (שעות התעריף הבינוני). תמורת ההנחה, עולה תעריף החשמל לצרכנים אלה לכ-3.5-4 שקלים לקוט"ש ב-100 השעות הקריטיות בשנה , לעומת תעריף של 1.05-1.25 שקלים לקוט"ש בתעריף ה"פסגה" הרגיל. מטרת ההתייקרות היא תמרוץ החברים בהסדר

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

מי היה מאמין שהתייקרות החשמל ב-8.3% תעבור כל כך בשקט. העובדה שזה קרה ממחישה את אחד מחוקי המשחק הקדומים בתקשורת ובפוליטיקה הישראלית: אנחנו לא מסוגלים לדבר, קל וחומר להתקוטט, על יותר מנושא אחד בו בזמן. בחצות של ה-1 באפריל עלו מחירי הדלק והחשמל, אבל מדינה שלמה דיברה על הדלק, למרות שתעריף החשמל עומד להכאיב לנו בכיס הרבה יותר. עוד לפני ההתערבות המביכה של ראש הממשלה, הדלק היה אמור להתייקר בכ-2.5%. בחסות נתניהו העלייה כווצה לכ-0.6%. החשמל, כאמור, רשם עלייה גדולה פי 14, אבל איכשהו זה נדחק לשולי השיח הציבורי ונתניהו יכול לנשום לרווחה. בין שני המרכיבים החיוניים הללו בחיינו יש לא מעט מכנים משותפים: בשני המקרים, השליטה של הממשלה על העלות זניחה. מחיר החשמל מטפס בגלל הפסקת הזרמת הגז ממצרים והתייקרות חומרי הגלם, מחיר הדלק נוסק בעיקר בגלל מחיר הנפט בעולם ושערי המטבע. ועוד נקודת דמיון: מבחינת האינטרס הציבורי והמשקי, אין סיבה שהחשמל והבנזין יהיו זולים, ובהחלט יש עילה להשית עליהם מסים גבוהים. מדינה לא צריכה לעודד את אזרחיה לצרוך חשמל ודלק באופן מופקר. מצד שני, היא צריכה להציע להם חלופות ראויות. וגם כאן, בשני המקרים, המדינה נכשלת במילוי תפקידה. אני מוכן להתאמץ. וחברת החשמל? השבוע שוב התקשרתי לחברת החשמל, וביקשתי להצטרף לתוכ

חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חשמליות, אך ככל שהקילומטרים מצטברים כך הופכת המכונית החשמלית לכדאית יותר. למשל, מחיר טעינה מלאה של פיז'ו איון בחשמל בתעריף ביתי יהיה כ-12 שקל. סכום זה יספיק לנסיעה של כ-120 ק"מ. עם זאת, כאמור, למכונית חשמלית יש עלויות נוספות. האיון נמכרת תמורת 100 אלף שקל, אבל המצבר יוחכר בעלות חודשית של 1,100 שקל נוספים.

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�

האם המדינה מבצעת מחטף בסכום של 2.5 מיליארד שקל לטובת עובדי חברת החשמל? ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון מחר בהצעת החוק המכשירה את ייקור עלויות הפנסיה של חברת החשמל. ההערכה היא שבעקבות החוק צפוי תעריף החשמל לעלות ב-2.5 מיליארד שקל המייצגים התייקרות חד-פעמית של 10% בתעריף החשמל. ההתייקרות תיפרס ככל הנראה על פני כמה שנים. צילום: איציק בן מלכי הצעת החוק מגיעה בעקבות הסכם השכר שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וחברת החשמל. ההסכם, שיש לו השלכות מאקרו כלכליות על תעריף חברת החשמל, אינו מובא לדיון כמקובל בוועדת הכספים, אלא בוועדת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה, חיים כץ, הוא גם יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית (תע"א). ההסכם הוא הסכם כולל, שכלל גם התייחסות לחריגות השכר בחברת החשמל הכשרת חלק מהחריגות והחזר כספי על חלק אחר מהן. בנוגע לפנסיה, ההסכם התייחס לשאלת ההצמדה של קצבאות גימלאי חברת החשמל. עד עתה היו הגימלאות צמודות לשכר העובדים הפעילים, אך מעתה הן תהיה צמודות למדד המחירים לצרכן. חיים כ"ץ צילום: תומר אפלבאום על פניו, מדובר בהסכם זהה לזה שנחתם עם שאר עובדי המדינה - מעבר מהצמדה לשכר העובדים הפעילים להצמדה למדד. במסגרת ההסכם ב-2008 קיבלו גימלאי המדינה מהמדינה פיצוי חד פעמי של כ-20% מגובה הקצבה שלהם. גימלאי חברת

בתום חודשים של התדיינויות, יוצאת פריסת ייקור החשמל לשימוע ציבורי - וזה צפוי להתחיל בתוך כחודש בעליית התעריף ב-6.6%. כפי שפורסם ב-TheMarker, יעלה תעריף החשמל בשלוש השנים הקרובות ב-13.4%. זאת, על רקע המחסור בגז, וההוצאות הגבוהות של חברת החשמל ברכש מזוט וסולר כתחליף. על פי המסמך שפורסם, שיעור הייקור אמור היה להיות כ- 31%, אך בסיוע הממשלה הושגה הפחתה בו. הדיונים על תעריף החשמל נמשכים מזה מספר שבועות, על רקע הזינוק בעלויות ייצור החשמל מחד, והרצון להימנע מייקור חד בתעריפים מאידך. עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום הגז הטבעי, מוערכות על ידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסה"כ: 1.6 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-4.1 מיליארד שקל בשנת 2012. בשנת 2013 עתיד להתקבל גז טבעי באמצעות המצוף לקליטת גז נוזלי מיובא, ובהמשך גם ממאגר תמר. על מנת לרסן את ההתייקרות, צוותים משותפים לחברת החשמל, רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים קיימו דיונים בנושא הפחתת הייקור ופריסתו על פני כמה שנים. יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן צילום: סיוון שחור, עבור משרד התשתיות הלאומיות הרשות פירסמה שורת תכתובות שניהלו יו"ר הרשות, אורית פרקש-הכהן עם מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. בסיכומן, הוחלט כי בשנת 2012 יעלה תעריף החשמל ב- 6.6%, בשנת 2013 ב- 2.6% נוספים, וב- 2014 בעוד 3.7%. על פ�

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

האם החיסכון בחשמל בקיץ יביא להפחתה בחשבון הדו-חודשי? רשות החשמל פועלת לקידום הנושא תחת המבצע - "חסכת הרווחת" שיביא להפחתה של עד 20% מתעריף החשמל   חברת חשמל מבקשת להימנע משימוש יתר בערב שכר בכירי חברת החשמל זינק חברת החשמל: אל תפעילו דוד הערב SMS מחברת החשמל: "חסוך עכשיו וקבל זיכוי"   שר האנרגיה והמים פסימי לנדאו: "יש סיכוי ממשי להפסקות חשמל בקיץ" / ליאור גוטמן, "כלכליסט" השר ציין כי משק החשמל נמצא באחת התקופות הגרועות ביותר: "אני לא מחפש אשמים, אבל השורה התחתונה היא שאין גז" לכתבה המלאה רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, פרסמה לשימוע ציבורי הסדר חדש תחת השם "חסכת-הרווחת", המאפשר לצרכני חשמל ביתיים להפחית את הביקושים לחשמל בקיץ 2012 תמורת הנחה משמעותית של עד 20%. ההסדר מיועד לצרכנים ביתיים המשלמים היום תעריף אחיד.   כל צרכן, אשר במהלך חודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) יפחית מצריכת החשמל 10%-20% ביחס לתקופת חשבון מקבילה אשתקד, יהיה זכאי לקבל הנחה בשיעור של 10% בתעריף החשמל.   לעומת זאת, עבור הפחתת צריכה של בין 20% ל-30% בתקופה המקבילה אשתקד, יהיה זכאי הצרכן להפחתה מתעריף החשמל בגובה של 20%.   מהרשות נמסר כי ההסדר צפוי להתחיל ביוני 2012 לכל תקופת הקיץ. במהלך תקופה זו כל צרכן שהצטרף להסדר יוכל ליהנות מהנחה תמורת הפחתה בצריכה ב

לא ברור איך הם הגיעו לרעיון שיקור תעריף החשמל הוא פרוגרסיבי - לפי נתוני הלמ"ס משפחה בעשירון התחתון משלמת 4.7% מההוצאות על חשמל, ואילו בעשירון העליון רק 2.3%, כך שייקור החשמל הוא רגרסיבי! ----------------------------- "גם אם יש צורך בהעלאה מסוימת במחיר החשמל בעקבות ייצור חשמל סולארי, מדובר בהשפעה חיובית מבחינת המשק בגלל הסבסוד הסמוי הקיים כיום וצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות עקב החיסכון בחשמל", כך כתבו ירום אריאב וד"ר אמיר מאיר בעבודתם. מחיר החשמל בישראל, הם טוענים, נמוך ביחס לכמעט כל מדינות העולם המפותח. זאת, למרות כמה גורמים שהיו אמורים לטענתם לייקר את החשמל בישראל, כמו היותה אי אנרגטי, היעדר ייצור חשמל הידרואלקטרי זול או אי היעילות המובנית כתוצאה ממונופול חברת החשמל. "הסיבה לכך שלמרות גורמים אלה, מחיר החשמל בישראל זול במיוחד נעוצה בסבסוד סמוי שקיים במחיר החשמל, המתבטא בתשואה הנמוכה להון של חברת החשמל ובאי הכללת השפעות חיצוניות שליליות בתעריף", כותבים השניים. עוד הוסיפו: "ייקור החשמל הוא גם צעד פרוגרסיבי בגלל המתאם הגבוה בין הכנסה וצריכת חשמל במשקי הבית". לדבריהם, קרוב ל-40% מצריכת החשמל במשק היא צריכה ביתית. לפיכך, העלאת התעריף היא שוות ערך להטלת מס עקיף פרוגרסיבי על משקי הבית, טענו השניים. "התפלגות צריכת ה�

רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, מציעה לצרכנים תשלום חריג של 3.15 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שלא יצרכו בשעות שיא ביקוש. מדובר בהסדר שנועד להפחית את כמות הביקושים בשעות שיא הביקוש בקיץ, על רקע החשש מפני מחסור בחשמל, שייאלץ את חברת החשמל להורות על הפסקות חשמל יזומות. ההסדר מציע תעריף גבוה ביותר - גבוה פי 6 מהמחיר שמשלם צרכן החשמל הביתי עבור כל קוט"ש שהוא צורך מחברת החשמל. צרכנים שמצטרפים להסדר יקבלו הודעה מחברת החשמל במייל או בהודעת טקסט 4 שעות מראש על התרחשות של אירוע מחסור, ויימנעו מהפעלת מכשירים זוללי חשמל למשך 4 שעות בלבד לאירוע ולכל היותר במשך 100 שעות בשנה. החידוש העיקרי השני בהסדר מעודד יזמים לגייס צרכנים קטנים לקבוצה אחת על מנת לזכות בהנחה. בהסדר, המכונה "ניהול צריכה עצמית בשעות עומס", יורשו להשתתף צרכני חשמל שצורכים 40 אלף קוט"ש. ואולם, גם צרכנים ביתיים שיתאגדו לקבוצה אחת שהיקף הצריכה הכוללת שלה מגיע לרף הנדרש של 40 אלף קוט"ש. היקף הצריכה הממוצעת של צרכן ביתי הוא 20 קוט"ש, כך שנדרשת קבוצה של 2000 צרכנים ביתיים קטנים על מנת להצטרף להסדר החדש. ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל, עודד אגמון, מסר כי הפחתת ביקושים בעת אירוע מחסור עשויה להתבטא בדחייה של הפעלת מדיח כלים, מכונת כביסה ומייבש כביסה ובהפעלה לסירוג