Group items tagged

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �

אולי בסוף משה בן יאיר ימונה ליו"ר הרשות... :-) יו"ר רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות, שוקי שטרן, צפוי להתמנות גם ליו"ר הזמני של רשות החשמל. שטרן ימלא את מקומו של אמנון שפירה שצפוי לסיים השבוע את תפקידו בתום ארבע שנות כהונה. חרף הודעתו של שפירה על פרישתו הצפויה כבר במארס השנה - עדיין לא הצליחו משרדי התשתיות והאוצר לבחור במחליפו, זאת בעוד ועדת האיתור לתפקיד עדיין לא קיימה ולו ישיבה אחת. שר התשתיות, עוזי לנדאו, החליט שלא למנות לשפירה מחליף זמני מבין שורות רשות החשמל, וחיפש יו"ר מבין עובדי משרדו. לפיכך הועבר בשבוע שעבר שמו של שטרן לאישור נציבות שירות המדינה. במידה ולא יאושר, עשוי להתמנות לתפקיד אחד מסמנ"כלי הרשות כיום, ככל הנראה, משה בן יאיר. במקביל נמשכת זה החודש הרביעי הסאגה המביכה סביב איוש הרכבה של ועדת האיתור, חרף מצבו הרעוע של משק החשמל וייקור תעריפי החשמל בשבוע שעבר. בעקבות התפטרותו של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שכיהן כנציג האוצר בוועדה, קבע נציב שירות המדינה הנכנס, עו"ד משה דיין, כי שני לא יוכל לכהן עוד כחבר בוועדה. לאחר שהניסיונות לשנות את ההחלטה כשלו, הוחלט באוצר לייעד למשבצת זו את סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, החולש במסגרת תפקידו גם על ענף האנרגיה. זאת, מאחר והממונה על התקציבים, גל הרש

בשנת 2010, פרומיל מהחשמל יוצר ממקורות אנרגיה מתחדשת, שיעור שאין לו אח ורע בעולם המפותח, התקדמות קצב ההתקנה הינו מהנמוכים במדינות המפותחות ומתאים יותר למדינה מתפתחת, מדינת עולם שלישי, הרגולטור הינו בעל מספר רב של זרועות, אינו פועל בסינרגיה, "יד ימין אינה יודעת מיד שמאל" הרשויות המעורבות בהליך הרישיון הינם: משרד התשתיות, משרד האוצר, משרד לאיכות סביבה, מנהל מקרקעי ישראל, רשות החשמל, חברת חשמל, מועצה אזורית, עירייה, ועדה מקומית, אזורית, חברה להגנת הטבע מצטער אם שכחתי נוספים.

השר לנדאו "מדובר בסיכול ממוקד של התחום הסולארי על ידי האוצר לאחר שנציגיו היו שותפים מלאים בפרסום ההסדרה לשימוע לפני יותר מחצי שנה ובאישור ההסדרה רק לפני מספר שבועות. כדאי ששר האוצר יבדוק את פעילות פקידיו הסותרים את מדיניות הממשלה." "שתי זרועותיו של משרד האוצר מכות זו בזו, בעוד אגף החשב הכללי מקדם, יחד עם משרד התשתיות, הקמת תחנה תרמו סולאריות במכרז אשלים, אגף התקציבים באוצר, בשיתוף רשות החשמל, מעכב ולמעשה תוקע את ההסדרה שנקבעה."

יש לכמת את העלויות העקיפות והאלטרנטיביות המפורטות מטה למספרים ואז להוסיפם לעלויות ייצור חשמל באופן קונבנציונאלי ורק אז לבצע השוואה לפרמיה המשולמת ליצרני החשמל מאנרגיה מתחדשת: א. תעסוקה - הגדלת מספר המועסקים בכלל ובפריפריה בפרט. מכיוון שרוב תעשיית האנרגיה המתחדשת מתרכזת באזור הנגב והערבה, הרי שמדובר למעשה בענף המסייע לפיתוח הפריפריה. לפי הערכות מועסקים כיום בתחום למעלה מ-3,000 עובדים, יועצים משפטיים, רואי חשבון, עובדים מתחום המימון, מהנדסים, אדריכלים, עובדי שטח, אדמיניסטרציה, מו"פ, ייזום, ותכנון הקמת התחנות וחברות בתחום תשתיות, אחזקה ושירותים. ב. מו"פ - הקמת מו"פ סביב הטכנולוגיה, כגון שיפור ניצולת האנרגיה, הגורר השקעות ובשלב מאוחר יותר אף ייצוא טכנולוגיה מחוץ לגבולות הארץ. שוק זה הינו אחד השווקים בעלי שיעור הצמיחה החזוי הגבוה ביותר מבין תעשיות העתיד. ג. אויר נקי - הפחתת זיהום וייצור חשמל נקי יותר, יביא למשק הישראלי תועלות כלכליות וסביבתיות רבות, כמו כן אוויר מזוהם גורם למחלות בעיקר בדרכי הנשימה המתורגמות למיליוני ש"ח אשר עולים לממשלה בסכומים לא מבוטלים אשר מוצאים לאחזקה טיפולים ובריאות החולים. ד. עלות הקמת תחנת הכוח, בעוד שפרמיה המשולמת ליזמים המקימים תחנה סולארית לייצור חשמל כוללת את עלות הה

הממשלה אישרה היום (א') את הצעות ההחלטה בנושא מכון התקנים וההיטלים. על פי ההצעה, יורחב היבוא הפטור מאישור מכון התקנים. דני גולדשטיין, מנכ"ל מכון התקנים צילום: טס שפלן בדיקות התקן המלוות יבוא מוצרים למשק נחשבות חסם משמעותי לתחרות. הן מעכבות מוצרים בנמל, כרוכות בעומס בירוקרטי ובתשלומים למכון התקנים וגורמות ליקור המוצר לצרכן. ועדת המזון וועדת טרכטנברג זיהו את עבודת מכון התקנים הישראלי והרגולציה הממשלתית בתחום כחסם לתחרות במשק וכגורם לעליות מחירים. הצעת משרד האוצר להכיר בתקינה של מכונים מוכרים בחו"ל נדחתה, לאחר שמשרד התמ"ת רצה לצמצם את מספר המעבדות בחו"ל ומשרד האוצר סירב להתנות את המהלך בהכרה הדדית של מדינות במכון התקנים הישראלי. כחלופה נקבע בהצעת ההחלטה, כי יוקם צוות בראשות מנכ"ל משרד התמ"ת שיכלול נציגים ממשרד האוצר, שידון במתן אישור למכונים בחו"ל לבצע בדיקת תקן למוצרי יבוא לישראל. הצוות יעסוק גם בהקלות על יצוא מישראל. הצוות יגיש המלצות ביניים עד ה-1 באפריל 2012 והמלצות סופיות עד ה-1 בספטמבר 2012. הממשלה אימצה למעשה את המלצות ועדת טרכטנברג בנושא התקינה, בראשן הרחבת היבוא שאינו מצריך את אישור מכון התקנים. למעשה, יחוייבו באישור רק קטגוריות יבוא עליהן יחליט הממונה על התקינה במשרד התמ"ת, משיקולים של בר

בתום חודשים של התדיינויות, יוצאת פריסת ייקור החשמל לשימוע ציבורי - וזה צפוי להתחיל בתוך כחודש בעליית התעריף ב-6.6%. כפי שפורסם ב-TheMarker, יעלה תעריף החשמל בשלוש השנים הקרובות ב-13.4%. זאת, על רקע המחסור בגז, וההוצאות הגבוהות של חברת החשמל ברכש מזוט וסולר כתחליף. על פי המסמך שפורסם, שיעור הייקור אמור היה להיות כ- 31%, אך בסיוע הממשלה הושגה הפחתה בו. הדיונים על תעריף החשמל נמשכים מזה מספר שבועות, על רקע הזינוק בעלויות ייצור החשמל מחד, והרצון להימנע מייקור חד בתעריפים מאידך. עלויות השימוש בסולר ומזוט, במקום הגז הטבעי, מוערכות על ידי רשות החשמל בסכום של 5.7 מיליארד שקל בסה"כ: 1.6 מיליארד שקל בשנת 2011, ו-4.1 מיליארד שקל בשנת 2012. בשנת 2013 עתיד להתקבל גז טבעי באמצעות המצוף לקליטת גז נוזלי מיובא, ובהמשך גם ממאגר תמר. על מנת לרסן את ההתייקרות, צוותים משותפים לחברת החשמל, רשות החשמל, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים קיימו דיונים בנושא הפחתת הייקור ופריסתו על פני כמה שנים. יו"ר רשות החשמל אורית פרקש-הכהן צילום: סיוון שחור, עבור משרד התשתיות הלאומיות הרשות פירסמה שורת תכתובות שניהלו יו"ר הרשות, אורית פרקש-הכהן עם מנכ"ל משרד האוצר, דורון כהן. בסיכומן, הוחלט כי בשנת 2012 יעלה תעריף החשמל ב- 6.6%, בשנת 2013 ב- 2.6% נוספים, וב- 2014 בעוד 3.7%. על פ�

משרד האוצר ביקש חודשיים כדי להסביר לחברי הכנסת את הנתונים הבאים: המדינה התחייבה להגיע ל 5% יצור אנרגיה ממקורות מתחדשים [ שמש ורוח] נכון להיום מערכות אלו סובלות מחוסר יעילות אנרגטית מהותי ובפועל אנחנו הציבור מממן את חוסר היעילות של המערכות על ידי סובסידיה של 1.6 ₪ לקווט"ש . משרד האוצר מעוניין להסביר חשבון פשוט :כאשר נגשים את היעד של 5% יעביר הציבור בשיטת feed in tariff ליצרני החשמל 8 אגורות לכל קווט"ש נצרך. בחשבון החשמל של כולנו יהיה מס חדש של 8 אגורות על כל קווט"ש!!! בשנים האחרונות מייצרת חברת החשמל 53,000 מליוני קווט"ש. 5% מנתון זה הינם 2,500 מיליוני קווט"ש שייוצרו בעזרת מערכות מאוד לא יעילות. הציבור יממן את חוסר היעילות של מערכות אלו בסכום של 4 מיליארד שקלים לשנה,עלייה של כ- 20% במחיר החשמל. כל שנה בעשרים השנים הבאות. תעשיין שצריך לשלם עוד 8 אגורות לכל קווט"ש שנצרך במפעל צריך לייצר ולמכור תוצרת בעוד 40 אגורות לכל קווט"ש נצרך. ברור שכל המוצרים והשרותים במשק יעלו כתוצאה מחוסר יעילות הציוד. אנחנו תושבי המדינה משלמים את חשבונות החשמל מהנטו של השכר. לאחר ששלמנו את המסים. אנחנו נאלץ לשלם מהנטו עוד 10 אגורות לכל קווט"ש. במילים אחרות כל משפחה תשלם עוד שקל ליום על מנת לממן לשכנים את חוסר היעילות של המערכות הפוטווולטאיות. יש�

מועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה הקמת תחנת כוח חדשה במתחם רוטנברג באשקלון. התחנה תפעל במתכונת דו-דלקית, כלומר גז או פחם. משרדי התשתיות והגנת הסביבה שאפו להכריז שהתחנה תעבוד בגז טבעי באופן שוטף ותעבור לעבודה על פחם רק במקרים חריגים, אולם בלחץ משרד האוצר הנושא לא עוגן בהחלטה, כך שמשטר ההפעלה במדויק ייקבע בהמשך. בנוסף, הוועדה העורכים שתתכנן את הקמת התחנה תצרף אליה את נציג משרד האוצר.

המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה היום (ג') לתכנן הקמת תחנת כוח חדשה במתחם רוטנברג באשקלון. התחנה תפעל במתכונת דו-דלקית, כלומר גז או פחם. משרדי התשתיות והגנת הסביבה שאפו להכריז שהתחנה תעבוד בגז טבעי באופן שוטף ותעבור לעבודה על פחם רק במקרים חריגים, אולם בלחץ משרד האוצר הנושא לא עוגן בהחלטה, כך שמשטר ההפעלה במדויק ייקבע בהמשך. בנוסף, הוועדה העורכים שתתכנן את הקמת התחנה תצרף אליה את נציג משרד האוצר. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תחנת הכוח באשקלון תוכננה ב-2002 והיתה אמורה להתחיל לעבוד לפני כשלוש שנים, ולספק 1,260 מגה וואט חשמל, שהם כ-10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. עם זאת, בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הבנייה נדחתה פעם אחר פעם, בעיקר בשל החשש שהפעלת התחנה על בסיס פחם בלבד תגדיל באופן משמעותי את זיהום האוויר באזור. לפני כשנה וחצי עלתה האפשרות להקים אותה במתכונת דו-דלקית, ההיגיון: מחיר הגז זול ממחיר הפחם ושריפתו נקייה משמעותית, כך שהשימוש בפחם יעשה רק במקרים של כשל בהולכה דוגמת הפיצוץ בצינור הגז המצרי.   לנדאו מפציר   בשבוע שעבר נדחה אישור הקמת התחנה בשל לחץ משרד האוצר שביקש להוריד את הנושא מעל סדר יומה של המועצה הארצית לתכנון ובנייה. היום (ג') הפתיע שר התשתיות עוזי לנדאו את ח

חברת החשמל בעד תחרות, אבל תחרות נכונה" - כך ניסה אתמול מנכ"ל חברת החשמל, אלי גליקמן, להסביר את יחסה המורכב של החברה כלפי יזמי החשמל הפרטיים, שמתכננים להתחרות בה. לדבריו, "צריך לעודד יצרני חשמל פרטיים, אבל זה לא אומר שצריך לדרוס את חברת החשמל". הדברים נאמרו אף שחברת החשמל מחזיקה בנתח שוק מוערך של 95%-96% וצפויה לרדת לנתח מינימלי של 78% עד 2020, לפי תרחיש התחרות האופטימי ביותר של משרד התשתיות. בצעד ראוי לתשבחות, ערך אתמול משרד התשתיות "שולחן עגול" פומבי שבו נערך דיון באשר לתוכנית פיתוחו של משק החשמל לעשור הקרוב. לדיון, שאותו הנחה מנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח, זומנו נציגי משרד האוצר, חברת החשמל, רשות החשמל והיזמים הפרטיים, וכן נציגי תקשורת. אלא שהדיון, שנועד לעסוק בתמהיל ייצור החשמל במשק עד 2020, זלג עד מהרה לוויכוח המתנהל בימים אלה סביב עתיד היזמות הפרטית בענף החשמל. הדיון נערך על רקע "תנועת מלקחיים" שהחלה נרקמת באחרונה נגד פתיחת הענף לתחרות: שורת צעדים רגולטוריים שתכליתם לצמצם, או לבחון מחדש, את ההטבות הניתנות ליזמות החשמל הפרטי לסוגיו, ובמקביל קמפיין שבו פתחה חברת החשמל לתיאור הסכנה שלפניה היא ניצבת עם פתיחת הענף לתחרות. מנכ"ל חברת חשמל אלי גליקמן "כיום נותנים לחברת החשמל הוראה לעבור משימוש בגז טבעי לסולר -

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הייתה אמורה להתחיל היום (ג') בתכנון תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנת כוח דו-דלקית באשקלון, אך הנושא התעכב פעם נוספת. מדובר בתחנת הכוח הפחמית שתוכננה עוד בשנת 2002 והייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2008, אולם בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הקמתה לא יצאה לפועל. דקות ספורות לפני תחילת הדיון הפתיעו נציגי האוצר וביקשו להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת להמנע מלקבוע באיזה דלק תופעל התחנה בשל פערי מחירים עתידיים, כמו גם להוציא מידי חברת החשמל את אפשרות הקמת התחנה.כך מדווח היומון כלכליסט.  לאחר שהמועצה סירבה להוריד את התכנית מסדר היום, הפתיע נציג חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), שבשטחה אמורה לקום התחנה ומפוקחת על ידי אגף החשב הכללי באוצר, וטען שהחברה לא מוכנה להקצות את השטח הנדרש להקמתה. הודעת הסירוב תדרוש הכנת תוכנית מתאר חדשה, מה שעלול לעכב את הקמתה בחודשים ארוכים. "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר, אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו לה�

שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר. "מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה". אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות. הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה

ישראל הציעה למכור גז טבעי להודו, במהלך ביקורו של שר האוצר יובל שטייניץ בהודו בשבוע שעבר. בשיחותיו עם שר האוצר של הודו, פרנב מוקרג'י והיועץ לבטחון לאומי שיבשנקר מנמון, דיווח "טיימס אוף אינדיה". לפי מקורות יודעי דבר, יקימו ישראל והודו ועדות שיבצעו בדיקת היתכנות של ההצעה. המגעים צפויים להתעצם במהלך ביקור נדיר של שר החוץ של הודו, ס.מ. קרישנה, שיתקיים בינואר. הודו קונה את רוב הגז הטבעי שלה מקטאר ועומאן. איראן, ספקית גדולה של LNG (גז טבעי מונזל) ביטלה חוזה גדול עם הודו לאחר חתימתו, בעקבות הצבעת הודו נגד התוכנית הגרעיני שלה. צינור גז מאיראן להודו דרך פקיסטן הושבת מסיבות בטחוניות. ישראל כבר החלה לבחון נתיבי ייצוא לאירופה, דרך יוון וקפריסין. הודו, הצמאה לאנרגיה, עשויה להיות שוק יעד מוצלח בשל היעדר מתיחויות פוליטיות בין המדינות. ממשרד האוצר נמסר: "במסגרת שיחות שר האוצר, יובל שטייניץ, בהודו על שדרוג שיתוף הפעולה הכלכלי, עלתה גם אפשרות של יצוא גז בעתיד מישראל לאסיה בכלל ולהודו בפרט. ההודים הודיעו על כוונתם ללמוד על הנושא וייתכן שישלחו בקרוב משלחת שתפגש עם בכירים במשרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד האנרגיה והמים. "במהלך הביקור בהודו הושגו הבנות לגבי הסכם סחר חופשי ישראל-הודו עד ספטמבר 2012, הקמת מכשירים ממשלתיים