Group items tagged

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

"מליאת רשות החשמל החליטה היום (שלישי) להפחית את התעריפים המובטחים ליזמים בהקמת מתקני PV בינוניים, לגובה של 57.2 אג' לקוט"ש, לעומת תעריף נוכחי של כמעט פי שניים (96.3 אגורות).  עדכון זה יביא לחסכון עלויות של למעלה מחצי מיליארד ש"ח בתעריף לצרכני החשמל, זאת תוך שמירה על תשואה ראויה ליזמים בתחום. הפחתה זו, המצטרפת לשלושת הפחתות התעריף הנוספות שביצעה הרשות בתקופה האחרונה,  נדרשת לאור ירידות משמעותיות בעלויות ההקמה של מערכות פוטו-וולטאיות ותחזית מעודכנת להמשך ירידה בעלויות. בהחלטה זו סיימה מליאת הרשות את המהלך הרוחבי בו החלה לפני מעל לשנה של הצמדת כל התעריפים המשולמים ליזמות לייצור חשמל בפאנלים סולריים (PV) למדד בינלאומי (בלומברג) אשר המשקף את מחירי הפאנלים והממירים בעולם, אשר מצויים במגמת הוזלה. הצמדת תעריפים אלה למדד מחירי ציוד המבטא מחירי שוק, גרמה עד כה להפחתת עלויות של כ-40% ליזמות בתחום ולחסכון מצטבר בעלויות שיושתו על צרכני החשמל בעשרים השנים הקרובות בגין אנרגיה ירוקה בלא פחות מ-6 מיליארד ש"ח. לדברי הרשות, החלטה זו נובעת מתוך רצונה לאזן בין חובתה של הרשות לפעול למזעור העלויות המוטלות על צרכני החשמל אל מול הצורך בהמשך העמידה ביעדי הממשלה ביחס לשילוב אנרגיות מתחדשות. "

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט צילום: ישראל הררי לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל. על המכתב חתומות החברות אנרפוינט, א.מ.ן סולאר, סאן אלקטרה, טיב סולאר ואזימוט. "העלייה הדרסטית במחיר הדלק וייקור החשמל בעשרות אחוזים משפיעים באופן קיצוני על המשק הישראלי ופוגעים בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרח בישראל, לרבות עסקים רבים", כתב מנכ"ל אנרפוינט, דני דנן, ששלח את המכתב. "מגמה זו עתידה רק להמשיך ולהחריף, כפי שאפשר לראות בעלייה המתוכננת של מחירי הגז. בנוסף לכך, חברת החשמל צופה כי בקיץ הקרוב לא תוכל לעמוד בביקוש הצפוי לאספקת חשמל". לדבריו, עדיף לממשלה לאשר ייצור חשמל סולארי בתעריף זה מאשר להשמיש תחנות מזהמות או לרכוש גנרטורים יקרים לגיבוי בתקופת הקיץ, שבה צופה המדינה כי הביקוש לחשמל יתקרב לגבול ההספק המקסימלי של חברת החשמל.

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל.

התדהמה שאחזה בשוק האנרגיה הציתה מחדש את הוויכוח בין חסידי הקמת תחנות הכוח בשיטת הרישיונות, לאלה הדבקים עדיין בשיטת המכרזים. אלא שמעבר לכך, עלתה השאלה המתבקשת: כמה היה חוסך הציבור הישראלי מכספו, אם תעריף רכישת החשמל שמובטח כיום ליזמי השדות הסולאריים ברישיונות היה מושווה לתעריף הזוכה במכרז אשלים? ובכן, לפי בדיקת TheMarker, תיאורטית מדובר בחיסכון שנתי של כ-200 מיליון שקל בשנה, שבהיוון ל-20 שנות התחייבות המדינה לרכוש את החשמל, משמעותם חיסכון כספי ציבור של 2.8 מיליארד שקל. נתון מדהים זה, אף שהוא תיאורטי, מעורר מיד דילמה קשה: האם ראוי כי ישראל תשנה כעת את התעריפים שהבטיחה ליזמי השדות הסולאריים, במתווה ועדת ששינסקי לתגליות הגז והנפט, כדי לחסוך מהציבור את המיליארדים שישלם בשני העשורים הבאים? או שמא מוטב לה לא להיחפז בפגיעה ביזמות וביציבות השוק הבתולי? כל זאת, כמובן, בהנחה שהפער העצום אמנם נכון ותואם את המציאות בשטח.

פוסט מעניין על אנרגיות מתחדשות: * פרוט העלויות של מע' PV וההבדלים בין ארה"ב לגרמניה - למה אותה מערכת בגרמניה עולה בערך שליש מבארה"ב, כאשר עלויות הבסיס והרווח זהים? * פרוט של הסובסידיות בדלקים פוסיליים וגרעין, אל מול הסובסידיות (המזעריות) באנרגיות מתחדשות * ממצאים מגרמניה, אוסטרליה וטקסס - השימוש באנרגיות מתחדשות מוריד את עלויות החשמל, לא מעלה * תרשים של פוטנציאל האנרגיה - מתחדשת, מול מתכלה, מול הצריכה האנושית

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

"התעריף הסולארי יופחת ב-40% למחיר של 65 אגורות לקוט"ש, כך פורסם היום לשימוע על ידי רשות החשמל. התעריף החדש הוא למתקנים סולאריים גדולים (מעל 12 מגה וואט). אם תעודכן חובת רכישת החשמל על ידי המדינה מ-20 שנים ל-25, יופחת התעריף ב-5 אגורות נוספות. מתקנים סולאריים בהיקפים אלו נמצאים רק בהליכי רישוי, ולפיכך אין מדובר בהפחתה למתקנים קיימים. התעריף החדש נמוך ב-40% מהתעריפים שהובטחו בעבר על רקע הירידה הדרסטית במחירי הפאנלים הפוטו-וולטאיים. בנוסף, כפי שנחשף ב-TheMarker, יוצמד בעתיד התעריף למדד התשומות הסולאריות שמפרסמת סוכנות בלומברג. ברשות החשמל טוענים כי החיסכון שבהפחתת התעריף יגולם בחיסכון של 2 מיליארד שקל למדינה במשך 20 השנים הקרובות."

רשות החשמל פרסה לשימוע את תנאי המכסה לייצור חשמל סולארי בהיקף 30 מגה וואט עליה החליטה הממשלה לאחרונה כחלק מצעדי ההתמודדות עם משבר החשמל הצפוי בקיץ הקרוב. עם זאת, התעריף אותו מציעה הרשות למתקנים הקטנים עומד על 69 אגורות לקוט"ש, לעומת 90 אגורות במכסה הקודמת, ירידה של כ-23%. התעריף המוצע מחושב לפי תשואה של 7% להון העצמי, שיעור אותו מגדירים היזמים הסולאריים כ"חיסול היזמות". המכסה מיועדת למתקנים שיחוברו לרשת החשמל עד ה-1 באוגוסט, ונועדה לתגבר את ייצור החשמל בשעות שיא הצריכה בקיץ. פרסום המכסה התבצע לאחר הכללת אמצעי זה במסגרת החלטת הממשלה על צעדי החירום במשק החשמל, שאושרה לפני כשבועיים. ההחלטה, שנועדה להתמודד עם המחסור בחשמל הצפוי בשל המחסור בגז ויכולת ייצור נמוכה מן הדרוש בחברת החשמל, כוללת בין היתר הפעלת תחנות כח במזוט מזהם, שימוש בטורבינות גז ניידות, והחלת הסדרים שונים להפחתת צריכת החשמל בבסיסי צה"ל בשעות שיאי הצריכה. כמו כן, הוקם צוות ליישום ההחלטה והסרת חסמים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. בלחץ השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, וארגוני הסביבה, נכללה בהחלטת הממשלה גם הוספת מכסה בת 30 מגה וואט לייצור חשמל סולארי ממתקנים קטנים (עד 50 קילו-וואט), כל עוד יוקמו עד האחד באוגוסט, על מנת לוודא כי אכן יסייעו

"רשות החשמל פירסמה לשימוע תעריפים חדשים לחשמל סולארי המיוצר במתקנים שהוקמו במסגרת מכרזי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. על פי השימוע, יוחלף התעריף הקיים בגובה 102.5 אגורות לקוט"ש, בתעריף של 52 אגורות לקוט"ש. באם יתאפשר להאריך את הרישיונות מ- 20 ל- 25 שנה, יופחת התעריף ל- 47 אגורות לקוט"ש. התעריף לא יחול על פרויקטים שיקומו במכרזים שכבר הושלמו, ולפיכך תקף רק עבור מכסה של כ- 34 מגה וואט. תעריפים אלו מתייחסים למתקנים שיוקמו במסגרת מכסה מיוחדת של 60 מגה וואט, שיוחדה למתקנים המוקמים במסגרת מכרזי קרקע של מינהל מקרקעי ישראל. עד כה זכו הושלמו שלושה מכרזים מעין אלה, שניים במצפה רמון ואחד בעברונה, בהספק כולל מקסימאלי של כ- 16 מגה וואט. השטח הכולל שהוצא בשלושת המכרזים היה כ- 305 דונם, עבורו התחייבו הזוכות, סופר-סולאר (של סופרגז מקבוצת גרנית הכרמל) וחברת EDF, לשלם למינהל סכום כולל של 63 מיליון שקל."

משרד האוצר מתנגד בתוקף להקצאה נוספת של תעריפי הזנה לחברות המייצרות חשמל סולארי עבור מערכות קטנות ובינוניות, בטענה שעלותו של החשמל הנקי גבוהה משמעותית מעלות החשמל המיוצר באמצעים מזהמים. אבל בכדי לבדוק את הפער האמיתי בין ייצור חשמל הסולארי לייצור החשמל אותו משרד האוצר מעודד, יש לבדוק את הדברים בצורה מקיפה ומדויקת יותר. מחיר החשמל בישראל הינו מן הנמוכים במערב, ונע סביב החצי שקל לקוט"ש כשמחיר החשמל הממוצע באירופה הוא סביב ה-16 יורו-סנט לקוט"ש , מה שיוצר פער בין מחיר האנרגיות המתחדשות למחיר החשמל. בנוסף, בישראל מוענקת פרמיה עבור מניעת זיהום אויר של 12 אגורות לקוט"ש, ואילו במדינות האיחוד האירופי והמערב פרמיית הורדת זיהום האוויר היא כ-20 אגורות לקוט"ש. מכאן, שהאוצר מסתמך על שני נתונים בעייתיים בחישובי העלות למשק הישראלי של השימוש באנרגיות מתחדשות, בנוסף לכך האוצר מתעלם בחישוביו מהצורך לייצר הכנסה ותעסוקה בפריפריה, כמו גם מהכנסות הנובעות מתשלומי מס הכנסה, שיחזרו לקופת המדינה מהיצרנים הפרטיים. בכך למעשה מייצר משרד האוצר תחשיב מגמתי של מחיר החשמל הקונבנציונלי מול מחירו של החשמל הסולארי.

מידה ומחירי החשמל יעלו ב-20% כמו שצופים ברשות החשמל, הפער ירד ל-25 מליון ש"ח לשנה וזה עוד לפני שמחשבים את ההחזר שהמדינה תקבל מיצרני החשמל הפרטיים, את התמיכה בפריפריה ואת העובדה שחשמל ה-PV מיוצר בזמן פסגה, כלומר בזמן שהמזגנים עובדים והתעריפים יקרים יותר משמעותית, ומשנים את כל החישובים לטובת הפוטו-וולטאי. במידה ויתבצע תחשיב אמיתי לגבי ה-60 מגה וואט שיכלול את כל האלמנטים (חשמל פסגה, פרמיית זיהום אויר, מס הכנסה, תעסוקה בפריפריה) - ספק אם ימצא פער עלויות אמיתי ומשמעותי.