Group items tagged

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

נובל אנרג'י בוחנת הנחת צינור גז נוסף מאסדת ים תטיס למתקן קבלת הגז הקיים באשדוד, בסמוך לצינור הקיים, כדי להכפיל את הספק צינור הגז ממאגר תמר ליבשה. זאת, בעקבות דרישת משרד האנרגיה והמים להניח צינור נוסף בין האסדה לאשקלון, כדי לפזר את נקודות כניסת הגז לישראל. השותפות במאגר תמר מסרבות להנחת הצינור לאשקלון בשל עלותו הגבוהה, ובוחנות כמה חלופות, ובהן הכפלת הצינור כאמור, או התקנת מדחסים שיגבירו את קיבולת הצינור הקיים בכ-20%. חלופות אלה ידרשו את הגדלת תחנת קליטת הגז הפועלת כיום באשדוד. מאגר תמר אמור היה לספק את הגז דרך נקודת קליטה באזור הצפון, אך הקמת המתקן סוכלה בלחץ תושבי האזור. לפיכך, הונחו שני צינורות, בעובי 16 אינץ' כל אחד, לאורך תוואי של כ-130 ק"מ בין בארות הגז שבמאגר תמר למאגר ים תטיס. באזור זה, ובסמוך לאסדה הקיימת של ים תטיס, תוצב אסדת ההפקה של מאגר תמר, שאותה מסיימת נובל לבנות בימים אלה במספנה בטקסס. האסדה החדשה תשלוט בבארות הגז שבמאגר תמר, ותעביר את הגז למערכת ההולכה הקיימת לאשדוד, המשמשת כיום את מאגר ים תטיס. ההעברה מתבצעת כיום באמצעות צינור יחיד בקוטר 30 אינץ', המגיע למתקן הקליטה והטיפול שבאשדוד. מאחר שמאגר ים תטיס צפוי לאזול כליל לקראת סוף השנה, תשתית הולכת הגז ממנו לחוף תוכל לשמש גם את הגז ממאגר תמ

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

קבוצת דלק , נובל אנרג'י ושותפותיהן במאגר "תמר" הסכימו להורדה ניכרת במחיר הגז בעסקת הענק המתגבשת עם חברת החשמל. עסקת מכירת הגז מ"תמר" לחברת החשמל צפויה להיות עסקת האנרגיה הגדולה ביותר שנעשתה בישראל מעולם והיקפה הכספי עולה על 20 מיליארד דולר. לקראת החתימה על העסקה הפעילו גורמים בכירים בממשלה לחצים כבדים על תשובה ושותפיו בניסיון להוריד את מחיר הגז, שישולם בסופו של דבר על-ידי הצרכן הישראלי.כך מדווח היומון גלובס.  המשא ומתן לחתימת ההסכם הוקפא בסוף השבוע בגלל החלטת רשות החשמל, אך ל"גלובס" נודע כי ערב ההקפאה דנו הצדדים במחיר של כ-6 דולרים ליחידת חום, לעומת כ-7.5 דולר שדרשו תשובה ושותפיו עד לפני כחודש. מדובר במחיר גבוה מהמחיר המקורי שעליו סוכם לפני כשנה וחצי, נמוך מהמחיר הנוכחי שמשלמת חברת החשמל לתשובה ונובל לפי הסכם מ-2009 ודומה למחיר החדש שהסכימו הירדנים לשלם עבור הגז שהם רוכשים ממצרים . כמו כן סוכם כי, לראשונה בישראל וככל הנראה בעולם, יוצמד מחיר הגז למדד המחירים לצרכן ולא למחירי הנפט או סחורות אחרות. ההצמדה למחיר הנפט הביאה לכך שמחיר הגז שרוכשת חברת החשמל מים תטיס של תשובה ונובל התייקר בתוך שנתיים מ-5.5 דולר לכמעט 8.5 דולר ליחידת חום. הסיכומים בין חברת החשמל ל"תמר" הוצגו לאחרונה ליו"ר החברה, האלוף במיל' יפת

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

"צורך חיוני בתכנון וביצוע מהירים של נקודת כניסה נוספת של גז טבעי לישראל, דבר שהוא חיוני לביטחון האנרגיה במדינת ישראל וליציבות חברות גדולות הפועלות באזור" -  כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפגישה עם צ'ארלס (צ'אק) דווידסון, נשיא חברת נובל אנרג'י האמריקאית, המפעילה והשותפה בכל תגליות הגז הטבעי בישראל. מלבד השניים נכחו בפגישה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל. מצידה של נובל נכח גם לאוסון פרימן, מנכ"ל נובל אנרג'י במזרח התיכון. צ'רלס דיווידסון צילום: אמיל סלמן תגלית הגז הטבעי תמר, שאמורה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-15 שנים לפחות ונמצאת בצפון הארץ מול חופי חיפה, מניחה בחודשים האחרונים צינורות תת-ימיים כדי להתחבר אל תחנת הקליטה הדרומית באשקלון, המשמשת כיום את המאגר המפיק, ים תטיס. זאת לאחר מאבק ציבורי נרחב נגד בניית נקודת כניסה צפונית בחוף דור. חשיבותה של נקודת כניסה נוספת לזו שבאשקלון היא גם מטעמיים כלכליים (הצינורות הנחוצים קצרים יותר) וגם מטעמים בטחוניים וטעמי גיבוי. נובל אנרג'י היא השחקנית המרכזית בשוק הגז הטבעי בישראל, יחד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה. היא שותפה ומשמשת כמפעילה של כל תגליות הגז הטבעי בישראל: מאגרי ים תטיס המשמשים את ישראל כיום וה

"ועדת צמח לבחינת המדיניות במשק הגז הטבעי הגישה הערב (ד') לראש הממשלה בנימין נתניהו את הדו"ח הסופי שגיבשה בתום 11 חודשי עבודה. אסדת קידוח גז. הכמות לייצוא גדלה אלי דסה מהדו"ח עולה כי ישראל תאפשר לחברות הקידוח בשטחה לייצא למעלה מ-50% מהגז הטבעי - כמות של 500 BCM, תפעל להסרת החסמים לייצואו של הגז ותשריין למשק המקומי גז טבעי למשך 25 שנה. על פי ההמלצות, שצפויות להגיע לדיון בממשלה בשבועות הקרובים, היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי יהיה 450BCM. הוועדה קבעה עוד כי היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לצורכי המשק יעודכן שוב כעבור 5 שנים וייקבע על בסיס אותו מודל - כלומר, שמירת כמות גז טבעי מבוקשת על-ידי המשק הישראלי ל-25 שנים. בכל הנוגע להקמת מתקן ייצוא לגז, קבעה הוועדה כי הוא יהיה בשליטה ישראלית אך בנושא המעורבות הממשלתית בהקמת תשתיות הגז - נקטה הוועדה ניסוח מעורפל וקבעה כי יש צורך במעורבות כזו, אך את רמת המעורבות תצטרך לקבוע ועדה נוספת, שתדון בנושא באופן מרוכז. עוד הומלץ כי בעלי חזקות במאגרים יידרשו לקבל אישור מראש לחוזי מכירה של גז טבעי שאינם מיועדים למשק הישראלי וכי היזמים יחויבו בקבלת רישיון ייצוא. בנושא הייצוא נקבע גם ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד רה"מ תבחן את דרכים להסרת החסמים לייצוא הגז. הביקורת: "הוו�

גילוי מאגרי הגז במזרח הים התיכון בשנים האחרונות היה הצלחה ליזמים, אבל הוא מסב היום נזקים ניכרים לכלכלה הישראלית וגורם לכאוס בפיתוח מקורות האנרגיה וייצור החשמל, המזכיר רק את הכאוס באיומים על תקיפה באיראן. רק שבעוד שייתכן שבאיומי התקיפה באיראן יש רווח מסוים, הכאוס בתחום האנרגיה גובה מחיר גבוה ובמזומן, כפי שנוכחים לדעת צרכני החשמל. ההסתמכות על הגז המצרי והתחזיות לשימוש בגז ישראלי, גרמו לביורוקרטיה בישראל לאסור על פיתוח תחנות חשמל פחמיות, ובכך נהפכה המדינה בת ערובה לתהפוכות פוליטיות בעולם הערבי ולתאוות הבצע של אנשי עסקים, ישראלים וזרים, המעורבים בעסקי האנרגיה. בנייר עמדה "עצמאות אנרגטית לישראל על רקע תגליות הגז האחרונות", שהוצג בכנס הרצליה האחרון, נטען שמערכת חשמל שתתבסס עד סוף העשור על כך ש-60% מייצור החשמל ייעשה באמצעות גז, היא בעלת מקדמי סיכון גבוהים. לפי נייר העמדה, בבריטניה ובסינגפור, המובילות בייצור חשמל באמצעות גז (71% ו-60% בהתאמה), מבוססת אספקת הגז על שלושה מקורות. תגובתם של משתתפי הכנס היתה התעלמות. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון טל, אמר שבישראל עד 100% מייצור החשמל יתבסס על גז. וכל זה ממקור אספקה אחד, שגם הוא מאוים, וללא מלאי חירום. לעת עתה מאגרי הגז שהתגלו במזרח הים התיכון ושעלולים לחולל משברים

בכנס שערכה אתמול רשות ההגבלים העסקיים, התבטא הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, בנושא הגז הטבעי. בין היתר התייחס גילה לשליטתן של דלק ונובל במאגרים המוכחים של ישראל, ואמר כי "אם דלק ונובל לא היו משקיעות בלוויתן היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין תמר ולוויתן. אנו מעדיפים את המצב הזה. צריך לדאוג גם שכל ספק גז יספק כמות מספקת לשוק הישראלי כך שתיווצר תחרות עזה, ושלא הכל יופנה לייצוא". גילה התייחס גם לאפשרות של הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי, אך אמר כי אפשרות זו אינה אופטימלית, וכי הרשות תעדיף לקדם תחרות באמצעים אחרים, כולל "הסרת כבילות ידיים". במושב בנושא הגז הטבעי, דיבר על הנושא הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט. פריזט אמר כי חוק הנפט יצר מציאות רגולטורית, שבה היזמים הם המקימים את התשתיות, דבר היוצר בעיה מבחינת התחרות. הוא התייחס גם לבעלויות המשותפות ברשיונות הגז השונים, ואמר כי "כדור הצמר הזה של הבעלויות, בכל שוק אחר היה מאוד מאוד מטריד מעצם הוויתו". פריזט טען כי בהיעדר גז מצרי, ועם סיומו של מאגר ים תטיס, האלטרנטיבה היחידה לתמר ולוייתן היא גז נוזלי מיובא, אך מחירו של זה גורם לו להיות מתחרה גרוע בשוק הגז. "האם הוא מתחרה אמיתי וחזק כשהוא במחיר פי 2-2.5 מהגז בהזרמה?", שאל פריזט. פריזט התייחס ג