Group items tagged

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים. מפת חיפושי הגז הימיים בישראל צילום: כלל פיננסים כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים. תגלית או אכזבה דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להי

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

דיווחן של השותפות בלוויתן, כי הקידוח שאמור היה לפתור את תעלומת הנפט במקום שוב הופסק והמשקיעים ימתינו עוד כשנה לתוצאות - הפיל הבוקר ב-5% את מניית רציו, שלוויתן הוא הנכס העיקרי שלה. אולם, בשעה האחרונה, התהפך הכיוון וכעת עולה המניה בחדות ב-5% במחזור המסחר הגבוה בבורסה. "כמו שאומרים קנה בשמועות, מכור בעובדות - הפעם זה הפוך לגמרי" ניסה להסבחר את התופעה יגאל לנדאו, מנכ"ל רציו ואחד מבעלי השליטה. בשבוע האחרון, רשמו יחידות ההשתתפות של רציו ירידות של 11% בציפיה לדיווח על סיום קידוח הנפט שיביא עימו תוצאות סופיות - האם יש נפט. אסדת קידוח "לוויתן" צילום: אלבטרוס את העלייה מסביר לנדאו בכך ש"חלק גדול מאי הוודאות התפזר. התגלתה שכבה אוטמת, שהיא תנאי הכרחי למאגר נפט (אך לא מצביעה עליו - ל"ז), וגם התגלה במקום גז בלחץ גבוה מאוד (שאי אפשר להפיק אותו - ל"ז) שהוא תוצר של נפט". לנדאו מוסיף ואומר כי "שני האלמנטים האלה מעלים את ההסתברות באופן משמעותי. את התשובות לגבי כמה ואיך יתנו נובל אנרג'י, שזה המקום להביע את ההערכה על הזהירות והמקצועיות שלהם. הם ינתחו וירכזו את הנתונים ואני מניח שלקראת קידוח הנפט הנוסף המתוכנן יהיה לנו דו"ח מפורט יותר". הקידוח שהופסק הלילה, הוא הפעם השניה בה נוטשות השותפות את בדיקת מטרות הנפט העמוקות בלוויתן,

עוד צעד בפתיחת משק האנרגיה לתחרות: משרד האנרגיה והמים גיבש הנחיות לקבלת רישיונות לחיפושי נפט ביבשה ההנחיות, אשר מפורסמות להתייחסות הציבור, יאפשרו לכל הגורמים המתאימים להתמודד על שטחי חיפוש והוצגו למועצת הנפט בישיבתה ההאחרונה   עיקרן של ההנחיות, אשר במקביל יפורסמו להתייחסות הציבור, הוא ביצוע הליך תחרותי שוויוני כמקובל באיחוד האירופי: לאחר שגורם כלשהו מבקש לערוך חיפושים בשטח פנוי, יפורסם המידע לציבור בדבר השטח המבוקש, כך שתינתן אפשרות לגורמים נוספים להגיש בקשה לחיפוש בשטח. ההצעות שתוגשנה תיבחנה על ידי מדדים של איכות תוכנית העבודה, איכות המומחים ועוד.   עד היום ניתנו רישיונות חיפושי הנפט ביבשה על בסיס חוק הנפט, אשר אפשר לראשון שמבקש רישיון בשטח מסוים - לקבלו (על בסיס כל הקודם זוכה).   במועצת הנפט שהתכנסה ביום רביעי, ה- 6 ביוני 2012 הציג הממונה על ענייני נפט במשרד האנרגיה והמים לחברי המועצה את ההנחיות הללו, זאת בהמשך לדיון בישיבת המועצה הקודמת בה נידון גם הצורך בהכנת הנחיות אלו.   בנוסף לכך, בישיבת מועצת הנפט, הוצגה בפני המועצה בקשת שיעבוד של אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת, דלק קידוחים שותפות מוגבלת ודור חיפושי גז שותפות מוגבלת על חלקן בחזקת "תמר", לטובת פיתוח השדה וזאת לצורך המימון הפרויקטאלי ש

קפריסין עומדת להפוך השנה לשוק חיפושי הגז והנפט המסעיר ביותר באזור המזרח התיכון. אות הפתיחה אמור להישמע מאסדת הקידוח של חברת נובל אנרג'י המוכרת, עם תחילת הקידוח באזור בלוק 12 (ראו מפה), בסוף חודש זה. מטרת הקידוח היא לאמת את ההערכות שיש במקום מאגר גז טבעי שגודלו עולה על זה שבתמר. ואולם בלוק 12 הוא רק אזור אחד מבין 12 אזורי חיפושים הנמצאים בתחומי האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של קפריסין. לאחר שיתבררו תוצאות הקידוח בבלוק, מתכוונת קפריסין לצאת במכרזים להקצאת זיכיונות חיפושים בשאר שטחי החיפושים. בראיון ראשון לכלי תקשורת ישראלי, מדבר סולון קסינס, דמות המפתח בענייני גז ונפט בקפריסין, על הפוטנציאל הטמון בשטחי החיפושים של ארצו ועל שיתופי פעולה אפשריים עם ישראל. מבחינה רשמית, סמכויותיו של קסינס מקבילות לאלה של הממונה על הנפט במשרד התשתיות הישראלי, אך קסינס אינו כפוף להנחיות היועצים המשפטיים לממשלה ואינו נתון לפיקוח בג"ץ, ועל כך נאמר "יחי ההבדל הקטן". - מהו פוטנציאל תגליות הגז והנפט בשטחים שאתם מציעים למכרז? "אנחנו מתכוונים לפרסם מכרזים ל-12 בלוקים של רישיונות וכן לשטח נוסף, שגודלו כרבע משטחו של בלוק 12. מדובר בשטחים בהיקף של כ-45 אלף קמ"ר, שחלקם בתחומי האגן הלבנטיני, המשותף לנו ולישראל, וחלקם בתחומי אגן הדלתא-נילוס, ה�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

מועצת הנפט שהתכנסה אתמול (שני) המליצה שלא לאשר את בקשתן של אבנר ודלק קידוחים מקבוצת דלק של יצחק תשובה לשעבד את שטחי רישיונות חיפושי הגז והנפט הימיים "רחל" ו"עמית" שבשטחן נמצאת תגלית הגז הטבעי "לוויתן" לבנק HSBC. תמורת השעבוד, אמור היה בנק ההשקעות להעמיד לאבנר והחברה האחות דלק קידוחים (המחזיקות כל אחת ב-22.5% מלוויתן) הלוואה של חצי מיליארד דולר (250 מיליון דולר לכל אחת מהשותפות) למשך שנתיים. יצחק תשובה בתמורת ההלוואה תיכננו השותפות להשתמש לפיתוח תגלית לוויתן ולפיתוח מאגר תמר, שכיום מקווים שיצליח לספק גז טבעי למשק עוד בתחילת 2013. במיוחד לאור העובדה שבשנה האחרונה הופסקה פעמים רבות זרימת הגז הטבעי ממצרים של חברת EMG בשל פעולות חבלה חוזורת ונשנות, מאגר ים תטיס הישראלי ההולך ואוזל, וחברת החשמל עברה להשתמש בתחליפים יקרים יותר, סולר ומזוט, שגרמו לייקור החשמל. "מדובר ברישיונות הנמצאים בשלב חיפוש וטרם הוכחה תגלית" נכתב בפרוטוקול ישיבת מועצת הנפט, למרות שברישיונות התגלו 16 TCF של גז טבעי לפני כשנה ותגלית מסחרית הוכרזה. את ההחלטה מסבירים בפרוטקול בכך שעל פי הבקשה, "מטרת השעבוד היא בעיקרה פיתוח חזקת תמר ובנוסף פיתוח נכסי נפט נוספים. הוצגה לחברי המועצה עמדת הממונה לפיה שיעבוד זכויות 'עמית' ו-'רחל' לטובת זכויות אחרות �

המשקיעים בשותפויות המחזיקות בקידוח לוויתן יאלצו להמתין עוד כשנה עד לקבלת תוצאות באשר להמצאות נפט בשכבות הקרקע העמוקות במקום - כך עולה מדיווחן של השותפות בלוויתן הלילה (ב') - דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%), נובל אנרג'י (40%) ורציו. אסדת קידוח "לוויתן" צילום: אלבטרוס בלוויתן נמצאה תגלית גז טבעי ענקית. אסדת הקידוח הומר פריגטון מבצעת בחודשים האחרונים קידוח אל שכבות הקרקע העמוקות יותר מאלו של הגז בה היא בודקת את ההסתברות להימצאותו של מאגר נפט. היום דיווחה האסדה לשותפות כי האסדה הפסיקה את הקידוח בעומק 6,300 מטר, לפני שהגיעה לשתי שכבות המטרה העמוקות, בהן הייתה ההסתברות הגדולה ביותר לנפט, בשל בעיות טכניות ולחצים גבוהים. כעת בודקות השותפות אפשרות לביצוע קידוח נוסף למטרות העמוקות, בעוד כשנה, באמצעות אסדה המותאמת לכך. בשכבה הראשונה מגיל אוליגוקן, בה הוערכה כמות קטנה של 200 מיליון חביות נפט, לא נמצא נפט, אבל לא מדובר באכזבה גדולה. ההערכה כבר טרם הקידוח הייתה כי המאגר התת קרקעי לא היה חתום, כך שאם היו בה משאבי טבע הם יצאו ממנה במהלך השנים. משקיעי לוויתן יכולים להתעודד מכך שהשותפות דיווחו כי לפני השכבה העמוקה יותר, מגיל קרטיקון, נמצאה שכבה אוטמת, המהווה תנאי הכרחי לקיומו של מאגר. בשכבה זו קיימת הסתברות של 15% להימצאו�

משרד האנרגיה והמים מקדם תקנות אשר יחייבו קידוחי נפט ביבשה בהגשת בקשה לוועדה המחוזית הכוללת התייחסות סביבתית משרד האנרגיה והמים מפרסם היום (יום ב' 30.1.12) לשימוע ציבורי, תקנות הנוגעות לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה וכוללות הליך תכנוני סדור, אותו גיבש המשרד בחודשים האחרונים, אשר יחול על הסדרת כלל קידוחי חיפושי הנפט והגז הטבעי במדינה.    התקנות מהוות הסדרת ההליך שהיה מקובל עד כה בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי, והן משלבות בו  שלב של שימוע והתנגדויות הציבור, וכן התייחסויות להיבטים סביבתיים. על פי התקנות יובאו הבקשות לקידוחים בפני הוועדה המחוזית הרלוונטית, אשר תוכל, בהתאם לשיקול דעתה, לדרוש מסמך סביבתי הנוגע לכל קידוח.    עד כה אישרו הועדות המחוזית את קידוחי הנפט על פי תקנות התכנון והבניה הקובעות כי קידוח המבוצע בהתאם לאמור בחוק הנפט, ואשר התשריט המראה את מקום הקידוח ואת הדרכים המובילות אליו אושר על ידי הועדה המחוזית, אינו טעון היתר.   התקנות החדשות מבדילות בין השלב הזמני של קידוחי החיפוש לבין השלב המסחרי, של ההפקה. בשלב הזמני, לפני ביצוע קידוחי החיפושים, יגישו החברות לוועדה המחוזית, בקשה שהליך אישורה יכלול דיונים בוועדה ושלב של שימוע התנגדויות הציבור. הבקשה לא תכלול את שינוי ייעוד הקרקע, כיוון שאין טע�

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

מחירי הנפט הגבוהים ששוררים בעולם מתחילת 2011, מאז פרוץ "האביב הערבי", לאו דווקא מיטיבים עם מניותיהן של חברות האנרגיה העולמיות. סקטור האנרגיה העולמי היה בין הגרועים ביותר בשנה האחרונה. אופיר נבות, מנהל תחום מניות חו"ל בקרנות הנאמנות של אקסלנס, מסביר שאחד הפרמטרים המשמעותיים בתעשיית הנפט, והגורם הראשון לביצועי החסר של מניות האנרגיה, הוא מרווח הזיקוק: עלות חומרי הגלם מול עלות התזקיקים שמוכרות החברות לצרכן. המרווח הוא תנודתי, ומושפע ממחירי הנפט ומהביקוש אליו. "אני זהיר לגבי חברות שמזקקות בלבד ולא הייתי שם עליהן כסף, אבל יש כמה חברות מעניינות", אומר נבות ומעניק שלוש המלצות בסקטור: ענקית האנרגיה אקסון מוביל, טייקי פרטנרס (סימול, המתמחה בהובלה ימית של גז ונפט, ונשונל אוילוול וורקו (סימול, המספקת ציוד לקידוחי נפט. "אקסון היא חברת הנפט הגדולה בעולם, שעושה הכל - החל מחיפוש והפקה, להובלה של גז נוזלי, זיקוק ושיווק", אומר נבות. "חברות בסדר הגודל הזה יכולות לווסת את פעילותן בין מחלקות רווחיות לפחות רווחיות. זה כמו סופרמרקט. היא מחלקת דיווידנד יפה, ויש לה מכפיל רווח חזוי נמוך. זוהי האופציה הסולידית". מחירי הגז הטבעי בארה"ב יורדים עם המשך הפקתם של פצלי גז ביבשת. מדובר בשוק סגור, שכן גז בצורתו הטבעית יכול לעבור ר�

חברת חיפושי הנפט הכשרה אנרגיה שבשליטת עופר נמרודי מדווחת הבוקר כי הקרן השווייצית VNG Capital רוכשת 9.3% ממניותיה תמורת 77 מיליון שקל (20 מיליון דולר לפי שער של 3.8 שקלים). העסקה משקפת להכשרה אנרגיה שווי של 825 מיליון שקל או 79 אגורות למניה - הנמוך ב-3.8% ממחיר בו פותחת המניה את הבוקר, וכמעט ללא שינוי מהשווי לפיו הונפקה לראשונה לציבור בדצמבר 2010. הכשרה אנרגיה, המחזיקה כ-42% מרישיונות מירה ושרה זקוקה מאוד למזומנים הללו, מכיון ובשבועות הקרובים תחל בשני קידוחי האקספלורציה בשני הרשיונות, שיעידו האם אכן קיימים גז או נפט ברישיונות הימיים. עלות כל קידוח אקס פורציה עומדת על כ-100 מיליון דולר, כך שהיא זקוקה לכ-80 מיליון דולר. בד בבד עם הקצאת המניות, תוקצה לקרן, ללא תמורה נוספת, 5,549,133 כתבי אופציה מסדרה 2 וכן 29,767,442 כתבי אופציה מסדרה 5 של הכשרה אנרגיה. תזרים המזומנים העתידי הצפוי להכשרה אנרגיה במקרה של מימוש כתבי האופציה המוקצים לקרן הינו 40 מיליון שקל נוספים, והקרן עשויה ללהגדיל את החזיק ב- 10.19% מהונה המונפק של הכשרה אנרגיה. הקרן השווייצית העוסקת בהשקעות ובפעילויות של מכרות ובחיפושי והפקת נפט וגז במקומות שונים בעולם, ומתמחה בביצוע השקעות גלובליות במכרות מינרלים ומתכות, ומימון לחברות כריה וחברות חיפושי גז ונפט ברחבי העולם. מו

אסדת קידוחי המים הימיים ה"הומר פרינגטון" חתמה על שני חוזים חדשים לקדיחת רישיונות בים התיכון הישראלי ועוררה היום מהומה קלה במגזר חיפושי הגז והנפט הבורסאי. האסדה המבצעת קידוחי אקספלורציה הבודקים האם קיימים גז טבעי או נפט בעומק האדמה תגיע בסוף השנה לרישיון "ישי" (אחד מחמשת רישיונות פלאג'יק) ולאחר שתסיים אותו תעבור לקדוח ב"ים חדרה". עלותו של קידוח אקספלורציה במים עמוקים עומדת על כ-100 מיליון דולר. מסעות הומר פרינגטון אבל לא רק הקידוחים העתידיים מסעירים את המגזר. ההומר פרינגטון מבצעת כעת את קידוח הנפט בלוויתן ובשבועות הקרובים אמורה להתחיל בביצוע קידוח ברישיון "מירה" שבשליטת מודיעין והכשרה אנרגיה ולאחר מכן לעבור לרישיון שרה הסמוך של השתיים. היום, 15 באפריל, הוא התאריך בו אמורה הייתה האסדה לעבור מלוויתן אל מירה אך מכיוון שהיא אינה עושה כן, יקבלו השותפות במירה (בעיקר הכשרה אנרגיה (40%) ומודיעין (29%)) הנחה של 15 מיליון דולר בתקופת החכירה של האסדה, אותם יממנו השותפות בלוויתן (דלק קידוחים - 22.5%, אבנר - 22.5%, נובל אנרג'י - 40%, ורציו - 15%). העיכוב במעבר האסדה עדיין אינו ברור. ייתכן כי מדובר בחדשות טובות למשקיעי לוויתן (ייתכן שהאסדה מבצעת כעת מבחני הפקה או מתקדמת בבחינה ומוכנה לשלם עבור כל 15 מיליון דולר) או אולי בחדשו�

אחרי שהחליטה לחפש גז, נפט ואורניום, פונה חברת גוליבר הבורסאית לתחום חיפושים חדש ומדווחת הבוקר כי ביקשה אישור לחיפוש זהב בהרי אילת. חברה בת (100%) של גוליבר, "ענת", תחזיר ב-49% מהרישיון ואת השאר תחזיק נורת'ווד אקספלוריישן של ידי אסף כהן (90%), ז'אק סבג (5%) ויצחק גולדשטיין (5%). מאיר דגן צילום: אוליבייה פיטוסי אין זו הפעם הראשונה בה יש מי שמעוניינים לחפש זהב בהרי אילת. בשנות ה-80 ביצע המכון הגיאולוגי סקר גיאולוגי באזור, כולל בהרי ידידיה בנחל רודד. בעקבות תוצאותיו, הגיעו תושבי האזור וניסו לחפש את המתכת היקרה באופן עצמאי. גם בעת העתיקה התבצעו גם ככל הנראה חפירות במקום. חיפוש הזהב צפוי להעשות על פי פקודת המכרות של משרד האנרגיה והמים. רק בשבוע האחרון נכנסה לבורסה בתל אביב חברת שפע ימים המחפשת יהלומים בהר הכרמל ובנחל הקישון - הראשונה והיחידה שמחפשת אבנים טובות בישראל. גוליבר, הנמצאת בשליטת רמי קמין ויאיר קרני, היא למעשה חברת גינקו, השותף הכללי בשותפות חיפושי הנפט הבורסאית הוותיקה יחסית. יו"ר הדירקטוריון של החברה הוא מאיר דגן, לשעבר ראש המוסד. גינקו התמזגה במאי האחרון אל תוך השלד הבורסאי אוריאלי, הפכה לציבורית ושינתה את שמה לגוליבר על שם ההיתר המבטיח ביותר שלה. החברה מחפשת נפט סמוך לים המלח ותתחיל לחפש נפט או גז

בעוד מספר ימים, צפויה אסדת הקידוח ההומר פרינגטון, להגיע לנקודת הקידוח של לוויתן 1, לאחר עיכוב של מספר ימים מהלו"ז המתוכנן. המשקיעים מצפים חודשים ארוכים לקידוח, המיועד לבדוק האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות ב"לוויתן", מתחת לשכבת הגז המוכחת. אולם, מה שעשוי להטריד את משקיעי השותפות הישראליות במאגרי הגז הטבעי דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), הוא דיווח שרשות ניירות ערך תכריח ככל הנראה לפרסם רגע לפני תחילת הקידוח -  לגבי הערכת כמויות הנפט שעשויות להימצא במקום, לפי מודל ה-PRMS הגיאולוגי. דיווח זה עשוי לעורר מהומה למרות שלא בהכרח יהיה משמעותי. קידוחי גז אלום, נובל אנרג'י, השותפה והמפעילה של תמר, "לוויתן" ורישיונות חיפוש רבים נוספים, היא חברה אמריקאית שלא פועלת לפי כללי רשות ניירות ערך הישראלית, והנתון הגיאולוגי בו היא משתמשת ומפרסמת למשקיעיה הוא ה-Gross Mean - הממוצע הכלכלי של טווח הנתונים. מנגד, הרשות מחייבת בשימוש ופרסום לפי מודל ה- PRMS, בו מקבלים המשקיעים את ההערכה הנמוכה (P1, הסתברות של 90%), ההערכה הגבוהה (P3, הסתברות של 10%) וההערכה הטובה ביותר (P3, הסתברות של 50%). ה-P3 (או ה-P-50) הוא למעשה החציון של סדרת הנתונים הגיאולוגים שבידי החברה והוא עשוי להיות שונה מהכמויות לפיהן פעלו המשקיעים בעבר, גם ללא שינוי בנתונים ה

> לפני כמה ימים הודיעה נפטא על תיקון דו"חותיה הכספיים (Restatement), בעקבות עמדת רשות ניירות ערך שלפיה קיימת לה לפחות שליטה אפקטיבית בשותפויות המוגבלות ישראמקו נגב 2 וחנ"ל (חברת נפט לישראל) ים המלח. נפטא, שמחזיקה בכ-29% ובכ-40% מיחידות ההשתתפות של ישראמקו וחנ"ל, בהתאמה, ובמלוא זכויות הבעלות והשליטה בשותף הכללי שלהן, טיפלה בהן עד כה בשיטת השווי המאזני, מתוך התפישה כי קיימת לה השפעה מהותית בלבד, ועל אף שהיא מאמצת מדיניות של שליטה אפקטיבית. החלטת הרשות התבססה על השליטה בשותף הכללי, הזכויות של השותף המוגבל ביחס לזכויות השותף הכללי, שיעורי ההחזקה של נפטא ביחידות ההשתתפות, וניסיון העבר עם הצבעות מחזיקי יחידות ההשתתפות. תיקון הדו"חות משתרשר גם לדו"חות הכספיים של החברות הציבוריות שמאחדות את נפטא: יואל - בעלת השליטה בנפטא, והלאה גם לאקויטל - בעלת השליטה ביואל. מעבר להשלכות העצומות על אופן הצגת הדו"חות הכספיים, והיחסים הפיננסיים הנגזרים מהם, לקביעה זו יש השפעה על אופן ההתייחסות לשינויים בשיעורי ההחזקה ביחידות ההשתתפות, לאור הפער הגדול בין מחיר השוק של יחידות ההשתתפות לבין הערך בספרים. בהתאם לתפישת הישות האחת, הרואה בקבוצה גוף כלכלי אחד, עסקות עם המיעוט משתקפות בדו"חות כעסקות במישור ההוני. לפיכך, הגדלת ההחזקה

הכתבה המקורית של בראלי. כוללת גם מפת קידוחי הנפט בישראל מאז גילוי שדה הנפט חלץ בשנות ה-50 לא נמצא בישראל נפט בכמויות משמעותיות ■ למרות זאת, שותפויות חיפושי הנפט ניעורו באחרונה לחיים ■ וגייסו הון לחיפושים נוספים ■ הגיאולוגים ספקנים, אך מאוחדים בדעה כי תגלית של נפט תאפיל על כל תגליות הגז החדשות

יו"ר בז"ן, יוסי רוזן, טוען כי הוראת משרד האנרגיה והמים לשמור רזרבות גז עבור חברת החשמל אינה חוקית. מדובר בהוראת המשרד למפעילת המאגר, נובל אנרג'י, להפחית את אספקת הגז עד הקיץ, על מנת לשמר את היתרות האחרונות של הגז לצורך ייצור חשמל בתקופת שיאי הצריכה בקיץ הקרוב. זאת, לאור ההתדלדלות המהירה של המאגר, והחשש שהגז יאזל לפני הקיץ. "משרד האנרגיה פועל בצורה לא חוקית כשהוא מחייב את ים תטיס לשמור גז לחברת החשמל, במקום לספק אותו ללקוחות העסקיים שלה, אמר רוזן. בפאנל, שנערך בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, אמר רוזן כי "ים תטיס עשתה "אוברבוקינג" בחוזי הגז, חתמה על חוזים גדולים וכיום מקבלים הלקוחות רק שליש מהכמות החוזית". יוסי רוזן, יו"ר בז"ן צילום: אייל טואג על כך הגיע גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, ואמר כי המחסור בגז נובע גם מ "מי שחתם על הסכם עם הגז המצרי, אין לו להלין אלא על עצמו". בתגובה אמר רוזן כי "לא רק עם המצרים היה לנו הסכם. חתמנו על הסכם איתכם, שאתם לא עומדים בו כרגע". על כך ענה גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, תדמור אמר כי המסקנות ממצרים צריכות להלמד, שכן המצרים לא פיתחו את תשתיות הגז כראוי, ולכן סובלים כיום ממחסור בגז. תדמור קרא להקמת מתקן ייצוא גז נוזלי (