Group items tagged

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

"השותפים בקידוח לוויתן קיבלו בשבועות האחרונים פניות ממספר קבוצות עסקיות גדולות הפועלות בטורקיה ומעוניינות ברכישת גז ישראלי מהמאגר. חלק מהקבוצות הן טורקיות וחלקן תאגידי ענק מערביים הפעילים בטורקיה. ל"גלובס" נודע, כי בדיונים פנימיים דובר על מכירת גז בהיקף שנתי של 10 BMC ובמחירים שבסביבות 10-11 דולר ליחידת חום. להערכת גורמים במשק האנרגיה, ניתן יהיה להתחיל בהזרמת הגז לטורקיה כבר ב-2016. אולם, בישראל מודים כי חוסר הוודאות סביב היחסים בין ישראל לטורקיה הוא סימן השאלה העיקרי סביב הפרויקט. "כעיקרון אפשר היה לחתום כבר מחר על מכתבי כוונות למכירת גז לטורקיה", אמר ל"גלובס" גורם ישראלי. בשלב זה, לא מתנהל משא ומתן רשמי בין הצדדים, בין היתר, כיוון שהשותפים בלוויתן ממתינים להחלטתו של הממונה על ההגבלים העסקיים על אחזקותיהם במאגר. עם זאת, בסוד המגעים הלא-רשמיים שמתנהלים בינתיים מעורבים השותפים בלוויתן, קבוצת דלק, נובל אנרג'י ורציו, וכן משרד ראש הממשלה, משרד החוץ ומשרד האנרגיה והמים. האיתותים מטורקיה, שנחשפו לראשונה ב"גלובס", מגיעים גם מדרגי ממשל בכירים, אך נשיא טורקיה, רג'יפ טייפ ארדואן, עדיין לא התבטא בנושא. הטורקים מעוניינים ברכישת גז ישראלי, אך מסרבים לרכוש גז קפריסאי. עם זאת, צינור הגז המתוכנן צפוי לעבור במים כלכל�

"צורך חיוני בתכנון וביצוע מהירים של נקודת כניסה נוספת של גז טבעי לישראל, דבר שהוא חיוני לביטחון האנרגיה במדינת ישראל וליציבות חברות גדולות הפועלות באזור" -  כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפגישה עם צ'ארלס (צ'אק) דווידסון, נשיא חברת נובל אנרג'י האמריקאית, המפעילה והשותפה בכל תגליות הגז הטבעי בישראל. מלבד השניים נכחו בפגישה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל. מצידה של נובל נכח גם לאוסון פרימן, מנכ"ל נובל אנרג'י במזרח התיכון. צ'רלס דיווידסון צילום: אמיל סלמן תגלית הגז הטבעי תמר, שאמורה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-15 שנים לפחות ונמצאת בצפון הארץ מול חופי חיפה, מניחה בחודשים האחרונים צינורות תת-ימיים כדי להתחבר אל תחנת הקליטה הדרומית באשקלון, המשמשת כיום את המאגר המפיק, ים תטיס. זאת לאחר מאבק ציבורי נרחב נגד בניית נקודת כניסה צפונית בחוף דור. חשיבותה של נקודת כניסה נוספת לזו שבאשקלון היא גם מטעמיים כלכליים (הצינורות הנחוצים קצרים יותר) וגם מטעמים בטחוניים וטעמי גיבוי. נובל אנרג'י היא השחקנית המרכזית בשוק הגז הטבעי בישראל, יחד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה. היא שותפה ומשמשת כמפעילה של כל תגליות הגז הטבעי בישראל: מאגרי ים תטיס המשמשים את ישראל כיום וה

ראש הממשלה בנימין נתניהו הקים הבוקר (א') ועדה לקידום משק הגז הטבעי בישראל - כך נודע ל"כלכלסיט". בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרדו הראל לוקר. מקורבים לנושא מסבירים שמטרת הקמת הועודה היא לקדם את ענף הגז הטבעי כמנוע צמיחה למשק, לרבות טיפול וקידום הקשרים הכלכלים והגיאו-פוליטיים עם מדינות שונות בעולם.   עיון בתפקידי הוועדה מעלה שחבריה יבחנו דרכים לשילוב והטמעת מקורות הגז הטבעי בהקמת תחנות כוח, בתעשייה ובתחבורה כבדה, כמו גם יצירת ענפי תעשייה חדשים מבוססי גז טבעי (כגון ייצור מתנול).   הרכב הוועדה ייקבע בקרוב והוא יכלול ככל הנראה נציגות כלכלית של משרד רה"מ, שאותה מנהל פרופ' יוג'ין קנדל, נציגי האוצר, משרד החוץ ומשרד האנרגיה. בימים אלו פועלת ועדה בין משרדית דומה במשרד האנרגיה, אולם האחרונה מתמקדת בעיקר בבחינת יכולת ייצוא הגז של ישראל לחו"ל.   ביום חמישי האחרון חתם נתניהו על ברית "חילוץ והצלה" עם קפריסין, שבמסגרתה ישראל תסייע במקרי אסון או דרישה להגנה על מאגרי גז שכנים.   "פירות הקרן יגיעו בעוד כמה שנים - אבל יגיעו" הבוקר אמורה הממשלה לדון בהקמת קרן לקליטת רווחי היתר של חברות הגז, כפי שנקבע במסגרת החוק שאושר במרס האחרון ("חוק ששינסקי"). לדברי נתניהו, "אמנם פירות הקרן יגיעו בעוד כמה שנים - אבל הם יגיעו. מדובר בהרבה כס

"בשנייה האחרונה, לפני שמונופול הגז הולך לחנוק את המשק, דקה לפני שיתקבע כאן מה שיכונה, בתוך שנה-שנתיים, הכוח הדורסני והסחטני מכולם, חייבים ראש הממשלה נתניהו ומשרדו, פרופ' יוג'ין קנדל, חבר ועדת הגז, והמנכ"ל הראל לוקר להתערב, לעצור את כל מהלכי החתימה של הסכמי חברת החשמל מול שותפויות תמר. אחרת, זו תהיה בכייה לדורות. כל המחירים במשק יזנקו עוד הרבה יותר ממה שהיה עד היום. נתניהו חייב להתערב, למרות שזה מנוגד לאידיאולוגיה הכלכלית שלו ולמרות שהוא, כמו כל הציבור כמעט, יודע שמעורבות ממשלתית בעסקה מסחרית אינה הפתרון הנכון אלא, במקרה הטוב, הפחות גרוע (אפשר לחשוב שהנהלת חברת החשמל היא לא מדינה). ראש הממשלה הוא הסמכות העליונה והתערבותו נדרשת לו רק כי התנהלות שריו, שר האוצר יובל שטייניץ ושר האנרגיה עוזי לנדאו, עד היום הייתה חלושה, סוג של כניעה שמצופה בבליל מספרים, איומים, ציטוטים ואגדות כלכליות."

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

הצהרת ממשלת קפריסין היום על החשת המהלכים לקבלת מילווה ענק מרוסיה להצלת כלכלת האי ,אם תתבצע,היא מכה לישראל וסיבוך קשה לתגליות הגז הישראליות. כלכלת האי נפגעה בגלל היותה חלק בלתי נפרד מיוון. המדינה ניצלה לפני שנה ... קפריסין חשובה לרוסיה לא רק בגלל רזרבות הגז והנפט אלא בהיותה בסיס ימי חשוב היכול לשמש את הצי הרוסי המשתמש בים התיכון רק בנמלים בסוריה. אי הודאות על המשך שליטת אסד מחייבת את רוסיה לדאוג לאלטרנטיבה אם אסד יקרוס ורוסיה תסולק מהנמל הסורי. ... הצהרת ממשלת קפריסין היום היא ניסיון ללחוץ על האיחוד האירופאי למתן את דרישותיו הכלכליות ולמהר בהלוואה. קפריסין תיאלץ לקבל את התכתיב הרוסי שאינו מבקש ממנה גזירות כלכליות אלא השתעבדות מדינית. ישראל השתיתה את אסטרטגיית הגז שלה על קפריסין. בשנה האחרונה היו ראש הממשלה ,שר האוצר, שר החוץ ושר האנרגיה פעמים רבות באי השכן וכמעט חתמו סופית על אמנה בנושאי האנרגיה. איך הגז ייוצא? חברות האנרגיה שגילו את רזרבות הגז והנפט בים התיכון יודעות כי בלי יצואו הוא לא יהפוך לרווחים.הדרך הקלה והמהירה ביותר ליצוא הגז היא דרך טורקיה,המחוברת כבר בצינורות להולכת גז לאירופה. אולם טורקיה וקפריסין נמצאות במצב איבה ועל סף מלחמה וישראל אף היא בגלל מדיניות כוחנית ויהירה הגיעה לס

רשות החשמל פרסה לשימוע את תנאי המכסה לייצור חשמל סולארי בהיקף 30 מגה וואט עליה החליטה הממשלה לאחרונה כחלק מצעדי ההתמודדות עם משבר החשמל הצפוי בקיץ הקרוב. עם זאת, התעריף אותו מציעה הרשות למתקנים הקטנים עומד על 69 אגורות לקוט"ש, לעומת 90 אגורות במכסה הקודמת, ירידה של כ-23%. התעריף המוצע מחושב לפי תשואה של 7% להון העצמי, שיעור אותו מגדירים היזמים הסולאריים כ"חיסול היזמות". המכסה מיועדת למתקנים שיחוברו לרשת החשמל עד ה-1 באוגוסט, ונועדה לתגבר את ייצור החשמל בשעות שיא הצריכה בקיץ. פרסום המכסה התבצע לאחר הכללת אמצעי זה במסגרת החלטת הממשלה על צעדי החירום במשק החשמל, שאושרה לפני כשבועיים. ההחלטה, שנועדה להתמודד עם המחסור בחשמל הצפוי בשל המחסור בגז ויכולת ייצור נמוכה מן הדרוש בחברת החשמל, כוללת בין היתר הפעלת תחנות כח במזוט מזהם, שימוש בטורבינות גז ניידות, והחלת הסדרים שונים להפחתת צריכת החשמל בבסיסי צה"ל בשעות שיאי הצריכה. כמו כן, הוקם צוות ליישום ההחלטה והסרת חסמים, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר. בלחץ השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, וארגוני הסביבה, נכללה בהחלטת הממשלה גם הוספת מכסה בת 30 מגה וואט לייצור חשמל סולארי ממתקנים קטנים (עד 50 קילו-וואט), כל עוד יוקמו עד האחד באוגוסט, על מנת לוודא כי אכן יסייעו

"התגליות הנוכחיות של מצבורי הגז הטבעי בים שייכות לעם ישראל, וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן" - כך אמר היום (א') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה השבועית. זאת, לאחר הצבעת השרים לאישור התכנית לזירוז תכנון מתקנים לקליטת הגז הטבעי. "כלכלת ישראל תתחזק כתוצאה מתגליות הללו, הצמיחה הכלכלית תהיה פועל יוצא של השימוש בתגליות אלה ואסור לעכב אותן. אין זכות גדולה מזכותם של אזרחי ישראל לחסוך 12 מיליארד שקל", הוסיף נתניהו. הממשלה אישרה פה אחד את התכנית לקיצור ההליכים הסטאטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, ולאישור מיקומם עד ספטמבר 2013. זאת, באמצעות קביעת "מסלול ירוק" לדיון בתכניות, עבודה במקביל ובסיוע צוותי תכנון מעובים. מדובר לפי הערכות בתכנית לתכנון שני אתרים ימיים שבהם יוצבו אסדות לטיפול בגז המופק ממאגרי תת הקרקע הימיים. מאסדות אלה יונחו צנרות להולכת גז בלחץ מווסת לכארבע נקודות קליטה שיוקמו בחופים. נתניהו מתח ביקורת על העיכובים הביורוקרטים בהקמת מתקנים לקליטת גז טבעי ואמר כי ממשלת ישראל חייבת להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה של מתקנים אלה. הוא הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי, ובמידה ויחולו עיכובים - לפתוח בהליכי חקיקה. 15 ראשי ערים בצפון, שפנו בשבוע בעבר לממשלה בדרי�