Group items tagged

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

המשבר הגלובלי הולך ומתעצם, והתאגידים בעולם נאלצים לחפש נתיבי צמיחה חדשים שעלולים לפגוע באיכות החיים של כלל הציבור. כדי למנוע את הפגיעה במשאבי הטבע ובאיכות, או לכל הפחות להפחית את הנזקים שנוצרים מהמשבר הזה, ממשלות רבות החלו לאחרונה לאמץ תוכניות פעולה שמטרתן להביא לשגשוג כלכלי, המשקללות גם את העלויות הסביבתיות ומייעלות את השימוש במשאבים הקיימים.   מהלכים אלו, הכרוכים בין היתר בהידוק פיקוח רגולטורי על מפעלים וקביעת סטנדרטים חדשים בתחומים הנוגעים ללא מעט תאגידים מסורתיים, מחייבים את אותן הממשלות לפעול בנחישות מול הסקטור העסקי. התערבות הרגולציה יכולה לגרום לפגיעה ברווחיות התאגידים או במהלך התקין של עסקיהם, ולכן ישנה לרוב התנגדות עזה מצדם.   "התנגדותם של תאגידים ליוזמות צמיחה ירוקה היא בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים היטב את הרצינות של כל ממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לעבוד איתה ולייעץ לה", מסביר בראיון ל"כלכליסט" ד"ר אלכסנדר פישר, כלכלן מומחה לכלכלה סביבתית, חבר הנהלת המכון הגלובלי לצמיחה ירוקה בסיאול - GGGI, ואחד ממייסדיו.   ד"ר אלכסנדר פישר   גיבוי מלא מהממשלה   GGGI הוא הגוף המוביל בעולם למחקר וליישום של אסטרטגיות צמיחה ירוקות, השואפות להביא לניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה. ביום שלישי ישתתף פי�

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, סבור שיש לאחד את משרד האנרגיה והמים והמשרד להגנת הסביבה. לנדאו אמר את הדברים בפאנל בוועידה הלאומית הראשונה לצמיחה ירוקה בנושא "כלכלה ירוקה כמנוע צמיחה לאומי". בפאנל, שהנחתה אלונה שפר קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, השתתפו גם השרים ישראל כץ ואריאל אטיאס.    "בחודשים האחרונים מובילים משרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת מהלך כולל לצורך בניית תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה", אמרה שפר קארו. לדבריה, "לממשלה תפקיד חשוב בהובלת הצמיחה הירוקה, כמבצעת ומפקחת. ללא תוכנית ממשלתית לא יתחוללו שינויים משמעותיים באופן בו אנחנו יוצרים וצורכים. צמיחה ירוקה איננה עניינו הבלעדי של המשרד להגנת הסביבה. כיום העולם כולו מבין שקבלת החלטות ללא שיקולים סביבתיים פוגעת בכולם. גז טבעי, תחבורה ציבורית, בנייה וחקלאות ירוקה הם רק חלק מהמנופים האפשריים. אולם, היכולת לייצר כלכלה ירוקה דורשת תיאום בין גופי הממשלה השונים".   שפר קארו לשר לנדאו: "הגז הטבעי יכול לחולל מהפכה ירוקה. ניתן לעשות שימוש בו כמעט לכל מטרה. מה לדעתך החסם המרכזי לחיבור תגליות הגז ומתי צפוי להסתיים המשבר?"   שר האנרגיה והמים עוזי לנדאו: "אין מדינה דומה לישראל בתחום הגז במונחים של התפתחות המשק. ב-2003 לא היה שימוש בגז בישראל. היום בייצור החשמ�

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

... "-אז מה רוצה החברה עכשיו? "חברת IEI מבקשת אישור להרצת פיילוט. הם מדברים על שדה ניסוי זמני, שטח אופרטיבי עילי של כ-13 דונם. נפח החימום בתוך המרבץ הוא צילינדר ברדיוס של 6 מטר ובעומק של 50 מטר. זה הריאקטור שיבצע את הפקת הדלק ישירות מהאבנים. טווח הולכת החום חושב ל-9 מטר מהמחמם". -ומדוע לא החל הפיילוט? "משום שהגופים הירוקים השונים פנו לועדת הכנסת וגם הגישו בג"צ. הפעילות הזאת - מעכבת את השקת פרויקט הניסוי". -מדוע מתנגדים החברה להגנת הטבע ועמותת אדם, טבע ודין? "הם טוענים שחבל עדולם הוא אזור רגיש מאד, מבחינה נופית וסביבתית (אזור חקלאי מובהק). הוא מיועד לשימור ומוקף בישובים. פרויקט כזה יתבע תפיסת שטחים פתוחים ולכן יפגע בנוף ובטבע, תהיה לו השפעה שלילית על כל האזור. יש חשש לזיהום אוויר ולזיהום מקורות מי תהום וקיים חשש למפגעי רעש. מכל הנימוקים הללו טוענים 'הירוקים' עולה בכלל השאלה אם נכון ומוצדק להקים תעשיית דלקים כבדים עתירת תשתיות ומזהמת סביבתית בישראל? מדוע לעסוק בפצלי שמן בכלל, האם זה העיתוי הנכון. וגם האם נכון להקים תעשיית ניסיונית כזאת דווקא בישראל? אלו סוגיות כבדות משקל". -ומה הגיבו על כך משתתפי הדיון? "עובדה, שעלתה באופן ברור ב-'פורום':  על כל השאלות שהעלו המתנגדים השונים לא נערך דיון ציבורי נרחב, כפי שנושא כב�

כנסו לארכיון של החדשות הכלכליות העולמיות, תבדקו מה היה הנושא הכלכלי המרכזי שעניין את הציבור עד לפני חודש, ותגלו שזה היה מחיר הנפט. באמריקה, באירופה ובכל מדינה שאינה מייצאת נפט, חששו הכלכלנים שהמשך עליית מחירי הנפט ירמוס את הניצנים השבריריים של מה שנראה כמו התאוששות כלכלית. ברור מדוע. בארה"ב, ברגע שמחירי הבנזין עולים, מיד נחתכות המכירות בענף הרכב, אחד החשובים לכלכלה האמריקאית. ולא רק הם: האמריקאים נוסעים הרבה, דלק הוא סעיף מרכזי בסל ההוצאות המשפחתי שלהם, וכל עלייה במחירו מכניסה אותם לבונקר צרכני. הבנזין יקר? הציבור מפסיק לרכוש מוצרים מיד, תגובה קשה עבור משק ש-70% מהתוצר שלו מבוסס על צריכה פרטית. נכון, בינתיים מחירי הנפט העולמיים התייצבו ואפילו נסוגו מעט בזכות תפוקה מוגברת של ערב הסעודית. אבל כל התאוששות כלכלית גלובלית או עלייה במפלס החרדה הביטחונית במזרח התיכון יכולה להקפיץ אותם שוב כלפי מעלה. מה שפחות ברור הוא מהיכן האדישות של קברניטי הכלכלה הישראלית בכל הקשור לעליית מחירי הנפט עד כה ומהאפשרות שהם ימשיכו לעלות בעתיד. מחירי הנפט, הבנזין והמזוט לתעשייה משפיעים מיידית על כל תעשיין וכל משק בית בישראל, אבל אצלנו לא מדברים על זה. ברמת משק הבית, כל אחד יודע שמחיר החשמל עלה ושנסיעה הלוך-חזור לאילת הו

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי

מתקני קליטת הגז באשקלון הוקמו בעלות של כחצי מיליארד שקל והם מחברים צנרת לאורך 160 ק"מ בין צפון סיני לישראל. השימוש בהם יעניק לישראל נקודת קליטה חדשה "יש מאין", תוספת על זאת הקיימת באשדוד. משרד האנרגיה כבר מודע לאפשרות ודן בה עם משרדי ממשלה אחרים.

גורלן של הרפורמות הקרדינליות לוט בערפל על רקע ההכנות של נבחרי הציבור לפזר את הכנסת ולצאת לבחירות מוקדמות. רובן לא הגיעו לכדי הבשלה והן יוכנסו למגירה שממנה יוצאו רק אם יחפצו בהן השרים העתידיים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כקורבנות הקדמת הבחירות ניתן למנות בין השאר את מסקנות ועדת הריכוזיות שהגדירו מחדש את מבנה הבעלות והניהול של חברות ציבוריות. כמו כן יישום מסקנות ועדת המזון לבחינת מחיריהם של מוצרי מזון בעקבות המחאה החברתית, שהטיוטה שלהן כבר הועברה להתייחסויות, ייתקע. כך גם רפורמת המרפסות לשינוי אופן פעילותן של ועדות התכנון והבנייה, מסקנות ועדת זליכה להגברת התחרותיות בענף הרכב, החוק לבלימת שכר הבכירים בחברות הציבוריות, וועדת צמח להסדרת ענף הגז הטבעי.   גורמים ממשלתיים גם מציינים את הרפורמות בחברת החשמל וברכבת ישראל, שיוקפאו ככל הנראה אם הבחירות אכן יוקדמו: "אף אחד לא רוצה להתעסק כעת עם הוועדים הגדולים".   וישנם עוד סעיפים שטרם אושרו מדו"ח ועדת טרכטנברג וכנראה יושלכו, ולו זמנית, לפח: מס העשירים, שילוב הקריטריון למיצוי כושר השתכרות כסייג לקבלת סיוע בדיור, והקשחת התנאים לקבלת קצבאות לישיבות. בנוסף, חלק מהדו"ח שאושר בממשלה טעון את אישורה של הכנסת. בין היתר, לא ברור מה יעלה בעתידו ש�

בית הדין הארצי לעבודה דחה היום את ערעור עובדי חברת החשמל, שביקשו למנוע משיכת 600 מיליון שקל שהופקדו שלא כדין בקופת ההטבות של עובדי החברה. בית הדין קבע כי משיכת הכספים אינה עילה לשביתה או לעיצומים, וכי אין לשנות את מסקנת בית הדין האזורי בחיפה, שאסר על העובדים להמשיך בעיצומים בהם נקטו בעקבות ההחלטה על משיכת הכספים. מדובר בחשבון נאמנות, שפתחה חברת החשמל להבטחת מימון הטבות העובדים כגון חשמל חינם ושי לחגים גם בפנסיה. החשבון מנוהל בנאמנות בידי בנק מזרחי טפחות, וצבר עד כה יותר משני מיליארד שקלים. יש לציין כי החשבון נפתח ללא אישור ממשלה רשמי ולא הוכר עד כה בידי רשות החשמל. אלי גליקמן צילום: תומר אפלבאום במסגרת ההסדר להעלאת תעריפי החשמל, שעלו באפריל בכ-9% בממוצע, נקבע כי החברה תמשוך 600 מיליון שקל מהחשבון. זאת, בשל מצוקתה הפיננסית של החברה, הנאלצת לרכוש דלקים יקרים בשל המחסור בגז, בהיקף של כ-12 מיליארד שקל בשנה. המשיכה צפויה להתבצע באופן הדרגתי, בסכומים הנעים בין 150-50 מיליון שקל בכל חודש, על מנת לכסות את התשלומים לקרן הפנסיה של העובדים, ולהפנות את הכספים שיועדו לכך מתקציב החברה השוטף לרכישת דלקים. לאחר אישור ההסדר, שלח צוות הרגולטורים של החברה מכתב להנהלה, בו נכתב כי בסופו של דבר יש למשוך מהחשבון כ-1.8 מיליאר�

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, נפגש עם "פורום ראשי החברות" וקרא להם להירתם לצמצום ביקושי החשמל בקיץ הקרוב, בו צפויה לישראל בצורת חשמל. "במהלך הקיץ הקרוב, אנו עלולים למצוא את עצמנו ברזרבות של 2-3% בלבד בחשמל", אמר, "אני קורא לכל אחד מכם להכניס את החברה בראשה הוא עומד להתייעלות וחיסכון בחשמל בהיקף של 10% עכשיו! יחד, נוכל למנוע את בצורת החשמל הצפויה בקיץ הקרוב." בנוסף הציע השר כי ייערכו לפזר את חופשות המפעלים על פני הקיץ, ובכך לפזר את הצריכה על פני תקופת שיא הביקוש. "הבצורת הצפויה היא סימפטום למחלת אי ביצוע החלטות ממשלה, אבל האופק נראה טוב יותר. ב - 2020 תהיה למשק האנרגיה יתירות של 20% ". ... השר ציין את חשיבות הקמתן של תחנות הכוח הפרטיות לייצור חשמל (יח"פים) ואמר: "היום אני מבקר בשטח ורואה איך מאות מגה וואטים של חשמל קמים, 3,000 מגה וואט של חשמל פרטי צפויים להיכנס ב - 10 השנים הקרובות. זה לא סתם קרה בקדנציה שלי. אנחנו גרמנו לכך שזה יקרה".

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

חברת האוטובוסים קווים תקבל מענק של 3.8 מיליון שקל לרכישת 12 אוטובוסים היברידים בסכום כולל של 20 מיליון שקל, כך נמסר היום (רביעי) ממשרד התמ"ת ומהמשרד להגנת הסביבה. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית תכניס לשימוש אוטובוסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה. ההשקעה באוטובוסים ההיברידים היא חלק מהשקעות שאושרו על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה לצורך הקטנת פליטת גזי החממה בישראל. צילום: אלברטו דנקברג במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות, שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק 151 מיליון שקל בשנים 2011-12 לפרויקטים והשקעות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת התכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת -2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. המענקים בהקצאה הראשונה, בסך 41 מיליון שקל, חולקו ל-76 פרויקטים במגזרים שונים. במגז�

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

לראשונה נוגע משרד ממשלתי בקביעת סדר העדיפויות לניתוק צרכנים מחשמל - ומוכיח את רגישותה הכלכלית, הפוליטית והחברתית של ההכרעה. ל-TheMarker נודע כי מנהל החשמל שבמשרד האנרגיה והמים גיבש באחרונה עקרונות חדשים ל"השלת צרכנים מאולצת" מרשת החשמל, עקב אי-יכולת לספק את הביקושים לחשמל במשק. כלומר, לא עבור מקרה של תקלה פתאומית בתחנת כוח - אלא היערכות למציאות מתמשכת של מחסור בחשמל במשק. מהנוהל שהופץ להתייחסות משרדי הממשלה עולה כי ניתוקי החשמל ייארכו עד שעה. קבוצת הצרכנים שינותקו מחשמל מיידית בעת מחסור מתמשך תהיה הציבור הפרטי: כלומר, בתי מגורים, משרדים, בתי עסק ומסחר. הקבוצה השנייה במדרג, שתנותק מחשמל רק במקרה של מחסור כבד במשק, תהיה של מפעלי תעשייה קלה יחסית בעלי יכולת לייצור חשמל כגיבוי, וכן של תושבי עזה ויהודה ושומרון. זאת, בנימוק ש"אזורים אלה סובלים כל השנה מדקות אי אספקה רבות ביחס ליתר האזורים". טיוטת הנוהל תידון בשבועות הקרובים בממשלה ותופץ ככל הנראה גם לשימוע ציבורי. זאת, על רקע המצוקה המסתמנת בכושר ייצור החשמל במשק בעונת הקיץ הקרובה, ובקיץ 2013 (ראו מסגרת). לפני כחודשיים נחשף כי משרד האנרגיה הגיש לאישור הממשלה הצעת מחליטים ליישום תוכנית חירום למשק החשמל. במסגרת התוכנית ביקש להסמיך בהחלטת ממשלה את שר האנר

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל