Group items tagged

רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, מציעה לצרכנים תשלום חריג של 3.15 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שלא יצרכו בשעות שיא ביקוש. מדובר בהסדר שנועד להפחית את כמות הביקושים בשעות שיא הביקוש בקיץ, על רקע החשש מפני מחסור בחשמל, שייאלץ את חברת החשמל להורות על הפסקות חשמל יזומות. ההסדר מציע תעריף גבוה ביותר - גבוה פי 6 מהמחיר שמשלם צרכן החשמל הביתי עבור כל קוט"ש שהוא צורך מחברת החשמל. צרכנים שמצטרפים להסדר יקבלו הודעה מחברת החשמל במייל או בהודעת טקסט 4 שעות מראש על התרחשות של אירוע מחסור, ויימנעו מהפעלת מכשירים זוללי חשמל למשך 4 שעות בלבד לאירוע ולכל היותר במשך 100 שעות בשנה. החידוש העיקרי השני בהסדר מעודד יזמים לגייס צרכנים קטנים לקבוצה אחת על מנת לזכות בהנחה. בהסדר, המכונה "ניהול צריכה עצמית בשעות עומס", יורשו להשתתף צרכני חשמל שצורכים 40 אלף קוט"ש. ואולם, גם צרכנים ביתיים שיתאגדו לקבוצה אחת שהיקף הצריכה הכוללת שלה מגיע לרף הנדרש של 40 אלף קוט"ש. היקף הצריכה הממוצעת של צרכן ביתי הוא 20 קוט"ש, כך שנדרשת קבוצה של 2000 צרכנים ביתיים קטנים על מנת להצטרף להסדר החדש. ראש אגף ההסדרה ברשות החשמל, עודד אגמון, מסר כי הפחתת ביקושים בעת אירוע מחסור עשויה להתבטא בדחייה של הפעלת מדיח כלים, מכונת כביסה ומייבש כביסה ובהפעלה לסירוג

ג'רארד וולף הציע את נסיונה הרב של EDF בנושא ניהול ביקושים, וציין כי החברה מעוניינת בשיתוף פעולה עם חברת החשמל הישראלית. אחת הדרכים שהוצגו בפני השר- העברת מסר לצרכני הקצה והצרכנים התעשייתיים בזמן אמת, דרך שידור באמצעי התקשורת בו הם מתבקשים להפחית את הצריכה. "גישה זו הוכיחה כבר כי ביכולתה להפחית 2-5% מצריכת החשמל בשעות השיא. נשמח לייעץ ולסייע לישראל בנושא כבר כהערכות לקיץ הקרוב" סיכם וולף.

שר התשיות דיבר הבוקר בוועדת האנרגיה: "קביעת תעריפים זה לא עסק לדרג המקצועי, זוהי החלטה פוליטית"; מתח ביקורת על העובדה שפרויקט תחנת הכוח החדשה מתעכב: "לו פרויקט D היה כבר קיים, היו לישראל עוד 1,260 מגה וואט" הכל ניהול היצע, אף מילה על ניהול ביקושים!

הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". ... עיקרי המלצות הוועדה: ■ היקף הגז הטבעי שיש להבטיח לטובת המשק המקומי מיום אישור ההמלצות ועד סוף שנת 2017 יהיה כ-400 מיליארד מ"ק. ■ החל מ-2018 צרכי המשק בכל שנה ייקבעו על בסיס תחזית ביקושים לגז טבעי במשק לפרק זמן של 25 שנים, על-פי תחזית שיפרסם משרד האנרגיה. ■ לא יותר יצוא גז טבעי ישראלי כל עוד היקף הגז הזמין להבטחת האספקה למשק המקומי נמוך מצרכי המש�

ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר ייצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו - כך ממליצה הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח. הוועדה פרסמה היום (ה') את דוח הביניים שלה לשימוע ציבורי. לאחר השימוע יפורסם הדוח הסופי ויאושר בממשלה. כפי שנחשף לראשונה ב"גלובס", הוועדה מעריכה כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מאגרים בהיקף של כ-750 מיליארד מ"ק. הוועדה ממליצה לשמור 50% מעתודות הגז בתגליות "תמר" ו"לוויתן" לשימוש פנים, ואת השאר להפנות ליצוא. שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו אמר בתדרוך כי "צריך לקחת בחשבון את הגיאו-פוליטיקה ואת הצורך ליצור ודאות במשק יחד עם רצון להבטיח תנאים שימריצו את המשך החיפושים ופיתוח השדות. ראש הממשלה ואני מינינו ועדה מקצועית שקיבלה סיוע ממיטב אנשי המקצוע בתחום. הדוח הראשוני יצא לשימוע ציבורי ולאחריו יצטרכו לגבש את כל ההערות ולהביא לדוח שעיקרי המלצותיו יוצגו לממשלה לקראת החלטתה. אני מבקש להודות לאנשי המשרד המעורבים בהכנת הדוח". מנכ"ל המשרד לאנרגיה ומים שאול צמח אמר כי "האתגר של ניהול המשאבים שנמצאו שאופן שישמשו לשנים ארוכות הוא לא פחות חשוב מהאתגר של מציאתם. נית

בתוכנית האב למשק המים נבחנת הקמתם של מתקני התפלת מי ים על אסדות או על איים מלאכותיים בגלל הקושי לייעד לכך שטחים לאורך החוף אולי לשים אותם על האסדה של תמר? :-) אף מילה על ניהול ביקושים...

"שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו גילה כי הוא "מתפלל" שתתרחש בישראל הפסקת חשמל ארצית חמורה כדי שהציבור יבין סוף-סוף את משמעות בצורת החשמל שאליה נקלע המשק. בדברו ביום שישי בכנס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה אמר לנדאו "לפעמים אני מתפלל שתהיה תקלה קשה כדי שאנשים יבינו. היום אתה קם ואתה צריך תחנת כוח קטנה בבית, ובחוץ צריך חשמל בצמתים ולכל מערכות המיחשוב. כנראה שעד שלא נשלם מחיר לא נבין". לנדאו גילה כי התחזיות המטאורולוגיות צופות שהקיץ יהיה השנה חם מהרגיל וציין כי כל נפילה של תחנת כוח גדולה בשל תקלה תוביל למחסור בחשמל. יושב ראש התאגדות מהנדסי החשמל אמיל קויפמן סייג מעט את דרביו של לנדאו ואמר כי "לא יכול להיות שתהיה מערכת, ויגידו שלא יכול להיות שיהיו הפסקות חשמל. התפקיד שלנו זה להקטין אותן ולמצוא פתרונות לחזרה לתפקוד תקין אם יהיו הפסקות חשמל. אם רגולציה תהיה חכמה אז כנראה שיהיו פחות הפסקות חשמל ופחות בעיות בתחום רשת החשמל". יושב ראש חברת החשמל יפתח רון טל אמר בכנס כי כור גרעיני לייצור חשמל יוקם בסופו של דבר בישראל "יש צורך כזה (בפיתוח תחנת כוח גרעינית ע"ב) והוא אפשרי. יש צורך לשת"פ בין מדינות אבל אם אתם שואלים אותי אם זה יקרה, זה יקרה, ואנחנו נערכים לזה. אנחנו כתבנו תוכנית לאוניברסי

יש כאן פתח להקמת אגרגטורים בישראל!! רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, מציעה לצרכנים תשלום חריג של 3.15 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שלא יצרכו בשעות שיא ביקוש. מדובר בהסדר שנועד להפחית את כמות הביקושים בשעות שיא הביקוש בקיץ, על-רקע החשש מפני מחסור בחשמל שייאלץ את חברת החשמל להורות על הפסקות חשמל יזומות. ההסדר מציע תעריף גבוה ביותר - גבוה פי 6 מהמחיר שמשלם צרכן החשמל הביתי עבור כל קוט"ש שהוא צורך מחברת החשמל. צרכנים שמצטרפים להסדר יקבלו הודעה מחברת החשמל במייל או בהודעת טקסט 4 שעות מראש על התרחשות של אירוע מחסור, ויימנעו מהפעלת מכשירים זוללי חשמל למשך 4 שעות בלבד לאירוע ולכל היותר במשך 100 שעות בשנה. החידוש העיקרי השני בהסדר מעודד יזמים לגייס צרכנים קטנים לקבוצה אחת על-מנת לזכות בהנחה. בהסדר המכונה "ניהול צריכה עצמית בשעות עומס" יורשו להשתתף צרכני חשמל שצורכים 40 אלף קוט"ש. ואולם גם צרכנים ביתיים שיתאגדו לקבוצה אחת שהיקף הצריכה הכוללת שלה מגיע לרף הנדרש של 40 אלף קוט"ש. היקף הצריכה הממוצעת של צרכן ביתי הוא 20 קוט"ש כך שנדרשת קבוצה של 2000 צרכנים ביתיים קטנים על-מנת להצטרף להסדר החדש.

"בחודשים האחרונים משלים משרד האנרגיה והמים, בהובלת המדען הראשי במשרד, הד"ר שלמה ולד, את הקמת המנהלה לערים חכמות. בשיתוף עם משרדי ממשלה נוספים ועם גופים אקדמיים ובהם המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון, תסייע המנהלה לרשויות מקומיות לשלב במערכות הניהול שלהן טכנולוגיות מידע מתקדמות, כדי לייעל את התשתיות בתחומן. גם האיחוד האירופי מקדם יוזמה לפיתוח ערים חכמות והמגמה מתרחבת ליבשות נוספות. חלק מהטכנולוגיות העומדות לרשות ערים חכמות יוצגו בתערוכת ווטק לטכנולוגיות שימוש במים, שתיערך בתל אביב בחודש הבא. הצורך ביצירת ערים חכמות נובע ממחסור עולמי במשאבי אנרגיה, מים וקרקע. בערים רבות בעולם התשתיות הקיימות עדיין לא מנצלות את הטכנולוגיות המתקדמות בתחומי הסביבה והמידע. לכן נמשכות בהן תופעות כמו דליפת מים וצריכת חשמל בזבזנית בהיקף רחב."

... את הדוגמה הראשונה נביא דוווקא מבריטניה. הכלכלן ריצ'רד ת'אלר כתב לאחרונה על ניסוי שהתקיים בממלכה במסגרתו בדקו מה הדרך הכי טובה לעודד אנשים להתקין בידוד בעליות הגג שלהם. זו סוגיה חשובה בהקשר של צריכת חשמל - בחורף נרשם אובדן של עד 45 אחוזים מהחימום בבתים כתוצאה מבידוד לקוי ובבריטניה יש 9 מיליון בתים שבהם עליית הגג אינה מבודדת כראוי. הניסוי הבריטי, שנעשה על ידי צוות שהוקם על ידי הממשלה במטרה לבדוק נושאים של שינוי התנהגות צרכנים, כלל שתי הצעות שהונחו בפני הצרכנים הרלוונטיים: הראשונה, התקנת בידוד בהנחה קבוצתית בסגנון גרופון והשנייה, התקנת בידוד עם תוספת מחיר קטנה, כאשר בתמורה אתה לא צריך לעשות כלום ויש צוות מיוחד שמגיע, דואג להתקנת הבידוד, לסלק מעליית הגג כל מה שאתה רוצה להעיף מהבית ולסדר לך אותה מחדש בתום העבודה. שלא במפתיע ההצעה השנייה זכתה לפופולריות הרבה יותר גבוהה - פי שלושה מההצעה הראשונה. העיקרון כאן הוא פשוט - צרכנים מעדיפים שינויים קלים עם מינימום אי נוחות, גם אם נדרש מהם לשלם מעט יותר עבורם. דוגמה נוספת אפשר למצוא בפופולריות הגוברת של שימוש באפליקציות. כך למשל, חברת Edison Con שמספקת חשמל בניו יורק יצרה בשיתוף פעולה עם ThinkEco אפליקציה שמאפשר לצרכן לפקח על המזגן שלו באמצעות הסמארטפון שלו

מה הבעיה בתשתית החשמל הקיימת, ומהי רשת חשמל חכמה? ציבור הצרכנים מקבל את דרכי הייצור והאספקה של חשמל כאקסיומות. כל עוד המזגן מצנן ומי הקומקום מבעבעים, אנו נוטים להתעלם מהבעיות האינהרנטיות של הרשת, אבל התשתית מיושנת ולא יעילה. אספקת החשמל מועדת לתקלות וזקוקה לבקרה ידנית. מעבר לכך, המידע לקביעת תעריפי החשמל מוגבל ושלא כמו בענפי כלכלה אחרים, הביקושים האמיתיים של הצרכנים בזמן אמת לא קובעים את מחיר הסחורה. למרבה הפלא, הביקושים בזמן אמת הם בגדר נעלם - חברת החשמל לא יודעת כמה צורך כל צרכן פרטי, בכל רגע נתון. לעומתה, רשת חשמל חכמה כוללת פריסת תשתית חיישנים ומיקרו מעבדי נתונים על גבי התשתית הקיימת. רשת כזו מאפשרת הזרמת אינפורמציה נכונה, בזמן אמת ולבעלי העניין הנכונים. ברשת הצרכנים ייהנו מזמינות, אמינות ויעילות חסרות תקדים. תעריף החשמל, שיהיה פונקציה של ביקושי זמן אמת, יהיה אדפטיבי, משתנה לפי הביקוש - בשעות שיא המחיר יהיה גבוה יותר, והצרכן יוכל לבחור אם לצרוך חשמל, מתי ובאיזה מחיר. תשתית זו תצמצם למינימום את הבזבוז של חשמל, את המשאבים הדרושים להפקתו ובתוך כך, את הזיהום הסביבתי. יתרה מזאת, האינטגרציה עם תשתית ההטענה לרכבים החשמליים, ממרכולתה של חברת בטר פלייס, תהיה פשוטה יותר, וכך גם האינטגרציה עם מערכות �

במכתב ששיגרה לנתניהו, הציעה ההתאחדות מודל משולב שיחסוך לדבריה את הצורך בייקור החשמל - או יפחיתו. מדובר בהפחתת הבלו המוטל על הסולר והמזוט לייצור חשמל בהיקף של כ-1.7 מיליארד שקל. זאת בטענה כי תוספת הכנסות זו לקופת המדינה ממילא לא הובאה בחשבון באומדן ההכנסות המדינה ל-2011. עוד מוצע כי יבוטל הסדר פרישת החוב שאושר באחרונה לחברת החשמל עבור מימון תוכנית החירום למשק החשמל. בהסדר חויבה החברה להחזיר לציבור 2 מיליארד שקל בגין גביית יתר. תחת זאת מציעים בהתאחדות להעמיד ערבות מדינה לגיוסי חברת החשמל לצורך פיתוח המשק. עוד מציעים בהתאחדות לרשות החשמל להרחיב את הסדרי ניהול הביקושים לחשמל, כדי להסיט את הביקושים לחשמל משעות שיא הצריכה, ולחסוך את השימוש בסולר. מדובר בהגדלה מיידית של התמריצים הניתנים לייצור חשמל עצמי בגנרטורים ולהסדרי "פסגה ניידת" (הנחה בחשמל בתמורה להסרת ביקושים בשעות שיא). זאת לצד הגברת המודעות הציבורית להסדרי הצריכה לפי תעריפי עונות וזמן (תעו"ז), וכן יישום "מודל קליפורניה", לפיו זוכים צרכני חשמל גדולים בהנחה של 10% בחשמל בתנאי שיחסכו 20% מהצריכה. בהתאחדות דורשים עוד מהאוצר לבטל את הבלו שהוטל השנה על הפחם למשך שנתיים, בסך כ-34 שקל לטונה.