Group items tagged

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

דלק קידוחים ואבנר, השותפות במאגר הגז הטבעי מארי B הסמוך לאשקלון הנמצא לקראת סיום חייו, מדווחות היום כי סיומו של קידוח נוסף באזור המאגר, "פיניקלס 1" (פינקלס בתרגום חופשי הוא מין כיס גז קטן), ועל תוכניתן להתחיל להפיק ממנו גז טבעי ביולי 2012. עלות פיתוח הקידוח עומדת על 100 מיליון דולר (מתוכו הוצאו כבר 30 מיליון דולר על קידוח אקספלורציה - בדיקה) כאשר כמות הגז הטבעי הקיימת בו עדיין לא ידועה, בשל החשש כי בדיקות נוספות בבור הקידוח טרם ההפקה יפגעו במאגר. עם זאת, ההערכות טרם הקידוח היו לכמות של 1.35 BCM (מיליארד מ"ק). פיתוח מאגר הלווין הראשון שמבוצע כעת, יחד עם מאגרים אחרים כמו נועה שהתגלה כבר לפני עשור אך פיתוחו לא היה כלכלי מספיק, נובע כעת מכיון וההערכות כי הגז ממארי B, שמספק גז לישראל מאז 2002, יסתיים בקיץ הקרוב. מאגר הגז הטבעי תמר שעתיד להחליפו יהיה מוכן ומחובר לחוף רק בתחילת 2013 והגז ממצרים כמעט ולא זורם מאז ההפיכה במדינה בתחילת 2011. מפת חיפושי הגז והנפט במארי B, שהינו חלק מפרוייקט ים תטיס, מחזיקות נובל אנרג'י האמריקאית (47%) דלק קידוחים (25.5%), אבנר (23%) וקבוצת דלק (4.5%). השאיבה ממארי B גדלה ב-2011 ב-31% לעומת השאיבה ב-2010, בעקבות הפסקת זרימת הגז המצרי בשל הפיצוצים בחצי האי סיני. כיום מספקת נובל אנרג'י, המפעילה את המאגר, רק כשליש מ�

שמונה שנים לאחר שהחל להזרים גז טבעי למשק הישראלי, הגיע מאגר הגז הטבעי מארי-B, שמול חופי אשקלון לסוף דרכו. ל-TheMarker נודע כי בשבועות האחרונים הפסיקה מפעילת הקידוח, חברת נובל אנרג'י האמריקאית, את שאיבת הגז בשמונה מבין 10 בארות שנקדחו במאגר. הגז שנותר בשתי הבארות הנותרות יאזל בקצב השאיבה הנוכחי תוך שבועות ספורים. בשל כך, הורה משרד האנרגיה והמים לנובל להפחית פעם נוספת את קצב שאיבת הגז מהמאגר - זו הפעם הרביעית מתחילת השנה. תכלית ההוראה היא לפרוש ככל הניתן את הזרמת הגז מהמאגר למשק, כך שניתן יהיה להגביר חזרה את השאיבה בחודשי הקיץ, אז צריכת החשמל במשק מגיעה לשיאה. לפיכך, לאחר שאספקת הגז מהמאגר כבר הופחתה בחצי השנה האחרונה מ-660 אלף קוב לשעה ל-300 אלף קוב לשעה בלבד, תופחת השאיבה בימים הקרובים ל-150 אלף קוב לשעה בלבד - ותשלים ירידה של כ-78% באספקה. ביולי תוגבר השאיבה חזרה ל-350 אלף קוב לשעה ובאוגוסט-ספטמבר היא תועלה ל-450 אלף קוב לשעה. לאחר הקיץ, תופחת חזרה אספקת הגז לכמות מינימלית, עד לדעיכה הסופית של הגז במאגר. ההערכות המוקדמות בממשלה סברו כי הגז שבמאגר מארי-B ידלדל רק באמצע 2013, ולאחר שאלה עודכנו פחתה ההערכה לתחילת השנה הבאה. ואולם קריסת בארות בעקבות מילויין במים הביאה לצמצום מואץ יותר של האספקה, ולהקדמת מועד השאיבה הא

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר. עם הידלדלות המאגר הצפויה בסוף 2012, תוכנן מאגר ים תטיס לשמש לאחסון אסטרטגי. במסגרת הסכם העקרונות שעליו חתמו בעבר חברת החשמל ושותפות מאגר הגז תמר (שבהן גם דלק ונובל, המחזיקות בים תטיס), צוין בין היתר כי החברה תוכל להשתמש במאגר המתרוקן לאחסון, כדי לאפשר לה גמישות תפעולית הודות להזרמתו המבוקרת. עם זאת, החזקה במאגר ניתנה לשותפות ים תטיס לתקופה של 30 שנה, שתסתיים בעוד כ-18 שנה - ובתנאי שתשמש להפקה בלבד, ולא למטרה עסקית אחרת. יו"ר חברת החשמל, יפתח רון-טל, רמז לפני כחצי שנה כי בכוונת החברה לפעול להחזקה במאגר. השימוש במאגר ים תטיס לאחסון אף נכלל בתוכנית השנתית של משרד האנרגיה והמים ל-2012. בתוכנית שפורסמה השבו�

"מאגר הגז הטבעי מארי-B, שהתגלה ב-1999 מול חופי אשקלון ויתרוקן בקרוב, לא יוחזר לידי המדינה ויימסר לידי שותפות ים־תטיס שמחזיקה בו כיום, קבוצת דלק של יצחק תשובה ‏(53%‏) ונובל אנרג'י האמריקאית ‏(47%‏) - כדי שישמש אותן לאחסון גז שיוזרם ממאגר תמר, שגם בו מחזיקות דלק ונובל ‏(67%‏). המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, (בתמונה) ,אישר את מסירת רישיון האחסון לידי החברות ללא מכרז. זאת, בהסתמך על טענת משרד האנרגיה, שלפיה "הענקת הרישיון נחוצה מטעמי אמינות מערכת האספקה והגדלתה", ואין כיום היתכנות למציאת גורם אחר שיוכל להפעיל את המאגר כמקום אחסון."

מאגר מארי B לא יוכל לשמש לאחסון גז טבעי - כך חוששים במשרדי הממשלה. זאת בעקבות הנזק שנגרם לבארות המאגר כתוצאה מהשאיבה המוגברת ממנו בשנה האחרונה. כפי שפורסם באחרונה ב-TheMarker, קרסו שמונה מ-10 הבארות שקדחו שותפות ים תטיס במאגר שמול חופי אשקלון, ואלה התמלאו במים. משום כך הופחתה משמעותית אספקת הגז מהמאגר למשק, וכעת עולה החשש כי הנזק יביא גם לשלילת האפשרות לעשות במאגר שימוש כמאגר אסטרטגי לצרכי המשק. חברת הייעוץ ההנדסי הזרה SGS, ששכר משרד האנרגיה באוקטובר האחרון, בודקת בימים אלה את השלכות הקריסה במבני הסלע שבמאגר.

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�

משבר הגז הטבעי מחריף: ספקית הגז ים תטיס הודיעה אתמול ללקוחותיה בישראל כי תפחית את אספקת הגז למשק ב-30%. ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%) לא נימקה את ההודעה. לפי הערכות, נובעת ההפחתה מהידלדלות מואצת של מאגר מארי B מול חופי אשקלון - ורצון השותפות בו להימנע ממיצויו המהיר. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא חברת החשמל, שצורכת כיום 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה מהמאגר. זאת, לאחר שכבר הפחיתה את הצריכה ב-40% בעקבות הוראת משרד האנרגיה והמים לצמצם את השימוש בגז האוזל. היות ואספקת הגז ממצרים לא חודשה מאז שפוצץ הצינור בין המדינות בתחילת נובמבר - תידרש חברת החשמל לעשות שימוש מוגבר בסולר ובמזוט. שימוש חלופי זה עשוי לייקר עוד יותר את החשמל - ולדרוש מהממשלה פתרונות מהירים יותר למצוקה התזרימית של חברת החשמל, כדי שתוכל לרכוש דלקים חלופיים. רשות החשמל צפתה כי העדר אספקת גז טבעי ממצרים לאורך 2012 כולה ידרוש את ייקור החשמל בכ-30%. הקלות במסים שאותן בוחן משרד האוצר, וכן מנגנון פרישה שבכוונתו ליישם בשיתוף רשות החשמל ¬ יפחיתו לפי שעה את הייקור לכ-7%-8% לחמש שנים. לקוחות נוספים שייפגעו מהמהלך הם בית הזיקוק בחיפה (בזן), כיל, פז אשדוד ונייר חדרה. ים תטיס כבר הפחיתה ללקוחות אלה לפני חודשיים את אספקת הגז לכ-85% מהכמות החוזי�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

התפתחות דרמטית ערב ההכרעה על פתיחת חוזי הגז הטבעי של שותפות מאגר תמר במשק: כלכלן מינהל החשמל במשרד האנרגיה, דורון אהרן, חשף במכתב ששיגר אל שורת גורמים בענף האנרגיה כי ועדת הפיקוח על המחירים הזמינה דו"ח מחברת הייעוץ הלוי־דוויק, שלפיו חברת החשמל הסכימה לשלם לשותפות תמר מחיר גז מוגזם, שיסב לציבור צרכני החשמל עלות מיותרת של כ-30 מיליארד שקל עד 2025. לפי הדו"ח, מחיר הגז במשק, אם היה מוכנס לפיקוח, היה מסתכם ב-3-3.5 דולרים למיליון BTU, לעומת מחיר של 5.04 דולרים למיליון BTU בחוזה שנחתם בין חברת החשמל לתמר. סכום ההפרשים, מהוון עד 2025, הוא כיום 7.8 מיליארד דולר. בנוסף, לפי חישובי חברת הייעוץ, שיעור התשואה השנתי של פרויקט תמר היה מסתכם ב-54.5% במידה שמחיר הגז היה 4.5 דולרים ‏(בהנחת שיעור הון עצמי של 30%‏). כלומר, שהתשואה שאותה יגרפו השותפות במאגר תסתכם בשיעור גבוה אף יותר. אהרן, המכהן גם כחבר מליאת רשות החשמל - אשר אמורה לדון היום בפתיחת החוזה - קרא במכתב לחבריו למליאה שלא לאשר את מחיר הגז שהסכימה חברת החשמל לשלם: "אנו עומדים בפני החלטה כבדת משקל, שלה השלכות מכריעות על מחירי החשמל, יכולת הייצור והתפתחות התחרות במשק", כתב אהרן. "בכדי לשמור על עצמאותה של רשות החשמל ועל מקומה במשק החשמל, עלינו לשקול את השיקולים הנכונים למשק החשמל

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

מליאת רשות החשמל תכונס היום לדיון ראשון בהשלכות משבר הגז הטבעי המחריף במשק. זאת, לאור צמצום אספקת הגז הישראלי בידי ים תטיס בשיעור של 25%-30% בעקבות הידלדלות מאגר מארי B מול חופי אשקלון, וכן נוכח הפיצוץ החמישי בצנרת הולכת הגז ממצרים לישראל לפני כשבועיים. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, התפתחויות אלה יביאו לצריכה עודפת של סולר יקר בידי חברת החשמל, ומכאן - לייקור נוסף של החשמל בשיעור של 4%-5%. זאת, חודשיים לאחר העלאת תעריף החשמל המשוקלל במשק ב-9.9%. במקביל, תידרש חברת החשמל למקורות הון זמין נוספים, או להליכי התייעלות וקיצוצים, כדי לגשר על פער הזמנים שבין רכישת הסולר הנוסף למועד גביית הכספים העודפים מן הציבור. רשות החשמל הודיעה כי המליאה תדון היום בדחיפות באירועים אלה - וכן בדרישות חברת החשמל. דרישות אלה כוללות בין היתר קריאה להזרמת הון ממשלתי או להעמדת הלוואת בעלים. כמו כן, מבקשת החברה לאשר לה העברת 350 מיליון שקל מתקציב הפיתוח לרכש סולר; להאריך את ההסדר המאפשר לה ניכוי 70% מהבלו על הסולר גם ל-2012; וכן להגדיל את מסגרת האשראי ברכש הפחם.

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

מהלך נוסף בהיערכות המאוחרת של המדינה לקראת המצוקה המסתמנת בגז טבעי: משרד התשתיות הודיע באחרונה לשותפות ים תטיס של דלק ושל נובל אנרג'י האמריקאית כי הוא מגביל את המכירה של יתרת הגז הטבעי במאגר מארי B שמול חופי אשקלון. במכתב ששוגר לשותפות נמסר כי בכוונת שר התשתיות להורות להן לאחסן במאגר גז בנפח 5 מיליארד מ"ק (BCM) ולשריין אותו לטובת שימוש חברת החשמל בלבד. מדובר ביתרת הגז שחברת החשמל לא צרכה עדיין מן המאגר. זאת, לאחר שחתמה לפני שנתיים על הסכם מול ים תטיס לרכישת 5 BCM גז למשך חמש שנים, בהיקף כולל של כמיליארד דולר. רכש גז זה נועד לחפות על מציאות של מחסור בגז טבעי עבור תחנות הכוח של חברת החשמל בעקבות השיבושים באספקת הגז ממצרים והגידול החזוי בביקושים לחשמל. בגלל מיצויו הקרב של המאגר, בעוד שמועד הזרמת הגז ממאגר תמר אינו ודאי עדיין - הורה משרד התשתיות לדלק ולנובל לפתח שדה גז נוסף שגילו ב-2000 בסמוך. מדובר בשדה "נועה צפון" הממוקם על גבול המים הכלכליים של ישראל עם הרשות הפלסטינית.

שבע שנים לאחר שהחל עידן הגז הטבעי במשק החשמל בישראל, בוחנת הממשלה את האפשרות לוותר חלקית על צריכת גז טבעי במשק ולחזור לשימוש קבוע בסולר ובמזוט לייצור חשמל. בממשלה חוששים כי צריכה מוגברת ממאגר מארי B תביא לאזילתו מוקדם מן הצפוי, כבר בשנתיים הקרובות - עוד לפני הגעת הגז ממאגר תמר. בתוך כך, פנתה באחרונה חברת החשמל אל רשות החשמל ואל הממשלה בבקשה לסייע לה לממן רכש ענק של כ-650 מיליון טונה סולר עבור 2011 בלבד. זאת, כאשר 250 מיליון טונה מתוכם מיועדים לשימוש בחודשים יולי-אוגוסט בלבד. בשקלול השבתת ההזרמה הראשונה בתחילת השנה (למשך 42 יום) - התייקר סל הדלקים של חברת החשמל בכ-5%, שהוביל לייקור תעריף החשמל בכ-3%. שרי הממשלה עדיין ממלאים פיהם נוכח הכוונה לייקר את החשמל - ומסרבים להתייחס לסוגיית השלכות המחסור בגז על התעריף.

תגובה: ברור שהחלופה הנוחה, היא ה"טובה" ביותר לחברת חשמל שנים שעושים מעט מדי בתחום האנרגיה החליפית, הרי זה לא רווחי לחברת החשמל לשלם לאחרים שמפיקים אנרגיה נקיה שנים/חודשים מדברים בשבחי מאגרי הגז תמר, לוייתן ועכשיו מצדה אבל, ממשיכים להיות תלותיים בגז המצרי (למרות הרגישות בעקבות המהפכה במצרים) וכמובן במזוט ובסולר. חברת החשמל משקיעה הון בהסברה לציבור, אך נראה שבתחום הדאגה לחלופות זמינות (שיש לנו בשפע, כך מסתבר - גז בים, שמש בכל מקום) - חברת החשמל מכבה שריפות עם מזוט וסולר - זולים עבורה, יקרים מאוד עבורנו.