Group items tagged

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

"השינוי הצפוי במכסת היצוא מגיע על רקע שורת אכזבות שנחלו יזמים בתחום הגז בחודשים האחרונים. מאגרים פוטנציאליים, התגלו או כעקרים (שרה, מירה), או כקטנים מאוד (שמשון) או כקטנים ביחס לתחזיות (ישי). לפיכך, כמות הגז שנותרה כיום במדינת ישראל ירדה לכ־900 מיליארד מ"ק, היקף שכולל בעיקר את שני המאגרים הגדולים תמר (275 מיליארד מ"ק) ולווייתן ומאגרי הלוויין שלו (כ־500 מיליארד מ"ק בסך הכל). ההמלצות: פחות יצוא והגדלת הרזרבה המקומית מסקנת בכירים במשרד האנרגיה היא שיש לצמצם את מכסת הגז ליצוא ל־350־400 מיליארד מ"ק, ולשמר את ההמלצה ממסקנות ועדת צמח שכל יצוא ייעשה ממאגר שהמכסה שבו הוכחה. המלצה נוספת של משרד האנרגיה היא שיש להגדיל את רזרבת הביטחון למשק הישראלי - כלומר, גז עבור צורכי ייצור חשמל, תעשייה ותחבורה - מ־25 שנה לפי המלצות ועדת צמח ל־30 שנה, וזאת לצורכי תחבורה עתידיים. מדוע נדרש להגדיל את צרכי התחבורה? באופן אירוני, כחודשיים לאחר פרסום מסקנות ועדת צמח פרסמה מינהלת הנפט של משרד אנרגיה דו"ח שקורא לשריין 100 מיליארד מ"ק גז טבעי לצרכי תחבורה, פי 2.5 ממה שהומלץ במסגרת מסקנות ועדת צמח עצמה. במינהלת טענו שישראל יכולה וצריכה להקים מתקן לייצור דלק סינטטי שיוצב באחד מבתי הזיקוק ולשם הפעלתו נדרשת כמות מאוד גדולה של גז. הדלקים הסינטטיים �

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

אולי בסוף משה בן יאיר ימונה ליו"ר הרשות... :-) יו"ר רשות הגז הטבעי במשרד התשתיות, שוקי שטרן, צפוי להתמנות גם ליו"ר הזמני של רשות החשמל. שטרן ימלא את מקומו של אמנון שפירה שצפוי לסיים השבוע את תפקידו בתום ארבע שנות כהונה. חרף הודעתו של שפירה על פרישתו הצפויה כבר במארס השנה - עדיין לא הצליחו משרדי התשתיות והאוצר לבחור במחליפו, זאת בעוד ועדת האיתור לתפקיד עדיין לא קיימה ולו ישיבה אחת. שר התשתיות, עוזי לנדאו, החליט שלא למנות לשפירה מחליף זמני מבין שורות רשות החשמל, וחיפש יו"ר מבין עובדי משרדו. לפיכך הועבר בשבוע שעבר שמו של שטרן לאישור נציבות שירות המדינה. במידה ולא יאושר, עשוי להתמנות לתפקיד אחד מסמנ"כלי הרשות כיום, ככל הנראה, משה בן יאיר. במקביל נמשכת זה החודש הרביעי הסאגה המביכה סביב איוש הרכבה של ועדת האיתור, חרף מצבו הרעוע של משק החשמל וייקור תעריפי החשמל בשבוע שעבר. בעקבות התפטרותו של מנכ"ל משרד האוצר, חיים שני, שכיהן כנציג האוצר בוועדה, קבע נציב שירות המדינה הנכנס, עו"ד משה דיין, כי שני לא יוכל לכהן עוד כחבר בוועדה. לאחר שהניסיונות לשנות את ההחלטה כשלו, הוחלט באוצר לייעד למשבצת זו את סגן הממונה על התקציבים באוצר, שאול מרידור, החולש במסגרת תפקידו גם על ענף האנרגיה. זאת, מאחר והממונה על התקציבים, גל הרש

"המדינה היא המרוויחה העיקרית במקרה של עליות במחירי הגז הטבעי" כך עולה מתחשיבים שנערכו על ידי רו"ח יהושע נסים, שותף בכיר בפירמת BDO זיו האפט המשמשת כרואי חשבון של תאגידי נפט ומומחה לתחום נפט וגז, "נמצא כי שיעור חלקה של הממשלה בהכנסות מפרויקטים של נפט וגז עולה, ככל שחלה עלייה במחירים, ועשוי להגיע לכ-80%". לדבריו, "תקבולי המדינה מהפרויקטים כוללים 3 מרכיבים עיקריים: תמלוגים בשיעור 12.5% מהמכירות, היטל החל על פי חוק מיסוי רווחי נפט, התשע"א-2011 שחוקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי ומס הכנסה על הרווחים מהפרויקטים (לגבי יחידים, מס הכנסה כולל ביטוח לאומי עשוי להגיע ל-57%). בקשר לכך, ייאמר כי צריכת גז על ידי חברת חשמל משפיעה משמעותית על הכנסות המדינה על ידי גביית המסים הנ"ל זאת לעומת צריכת חומרים חליפיים על ידי חברת חשמל כגון פחם או מזוט אין בה כדי להשפיע על הכנסות המדינה". רו"ח ניסים מציין כי "השיעור הכולל של תקבולי המדינה (תמלוגים, היטל ומס הכנסה) מרווחי נפט עולה ככל שהמחירים עולים, מאחר ושיעור ההיטל שנקבע בחוק מיסוי רווחי נפט הינו הדרגתי והוא עולה ככל שרמת הרווחים של הפרויקט עולה. "על פי המנגנון שקבעה ועדת ששינסקי, שיעור ההיטל אינו אחיד. ההיטל נגבה לראשונה לאחר החזר ההשקעה בקידוחים ובהקמת הפרויקט, והוא עולה הדרגתית מ-20

ראש הממשלה הורה לשרי האנרגיה והאוצר לבחון תעריפים דיפרנציאליים. מסתמן: ההנחה תינתן למוסדות לטיפול בקשישים וחולים, למשפחות מרובות ילדים ולחברות גדולות, שייקור החשמל מביא אותן לייקר מוצרים. האם השאר ישלמו יותר? אטילה שומפלבי ואביטל להב פורסם:  25.03.12, 11:20 הפיתרון המסתמן להתייקרות החשמל - מחירים שונים לצרכנים שונים: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה היום (א') בישיבת שרי הממשלה לשר האנרגיה ולשר האוצר לבחון את האפשרות של "ייקור דיפרנציאלי" של מחיר החשמל. משמעות הצעד, היא שיינתנו הנחות שונות לקבוצות מסוימות באוכלוסיה, שייאזנו את ההתייקרות שאישרה מליאת רשות החשמל ביום ה', בשיעור של 8.9%.    לכבוד הפסח - מכת חשמל שי לפסח: מחיר החשמל יזנק באפריל ב-8.9% שטייניץ: לא נקצץ עוד מס כדי להוזיל חשמל מחיר החשמל שוב עולה: "כאילו לא הייתה מחאה"   ראש הממשלה לא פירט בישיבה אילו קבוצות יזכו להנחה, אך מקורות בממשלה אומרים כי בין היתר תיבחן האפשרות להעניק הנחה לחברות גדולות ולמפעלים, מחשש שייקור החשמל עבורם יוביל לייקור מוצרים או לפיטורי עובדים. כמו כן, תיבחן האפשרות להעניק הנחה על בסיס מספר הילדים במשפחה או למוסדות לטיפול בקשישים וחולים.   בנוסף קיימות מספר תכניות של רשות החשמל לעידוד חיסכון, שבמסגרתן יוצע לאזרחים תעריף מי

הפיתרון המסתמן להתייקרות החשמל - מחירים שונים לצרכנים שונים: ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה היום (א') בישיבת שרי הממשלה לשר האנרגיה ולשר האוצר לבחון את האפשרות של "ייקור דיפרנציאלי" של מחיר החשמל. משמעות הצעד, היא שיינתנו הנחות שונות לקבוצות מסוימות באוכלוסיה, שייאזנו את ההתייקרות שאישרה מליאת רשות החשמל ביום ה', בשיעור של 8.9%.    לכבוד הפסח - מכת חשמל שי לפסח: מחיר החשמל יזנק באפריל ב-8.9% שטייניץ: לא נקצץ עוד מס כדי להוזיל חשמל מחיר החשמל שוב עולה: "כאילו לא הייתה מחאה"   ראש הממשלה לא פירט בישיבה אילו קבוצות יזכו להנחה, אך מקורות בממשלה אומרים כי בין היתר תיבחן האפשרות להעניק הנחה לחברות גדולות ולמפעלים, מחשש שייקור החשמל עבורם יוביל לייקור מוצרים או לפיטורי עובדים. כמו כן, תיבחן האפשרות להעניק הנחה על בסיס מספר הילדים במשפחה או למוסדות לטיפול בקשישים וחולים.   בנוסף קיימות מספר תכניות של רשות החשמל לעידוד חיסכון, שבמסגרתן יוצע לאזרחים תעריף מיוחד על שימוש בשעות שבהן הצריכה נמוכה וגם מענק מיוחד על חיסכון בשעות צריכת שיא.   חשוב לציין כי במסגרת התייקרות דיפרנציאלית יתכן שחלק מהצרכנים יצטרכו לשלם יותר, כלומר לספוג התייקרות של יותר מ-8.9% החל מאפריל הקרוב, כדי לפצות על אובדן הכנסות לחברת החשמל כתו

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

"חוני קבלו, ראש תחום אנרגיות מתחדשות ברשות החשמל הרצה על "אתגרי רגולציה בדרך לעידן תעריפים כלכליים" (גריד פאריטי). קבלו ניסה במהלך הרצאתו לענות על השאלה מהי גריד פאריטי ופרש שני מודלים אפשריים. לדברי קבלו, את הרשות מנחה החלטה 3484 (במסגרתה הוקמה ועדת קנדל) לשילוב אנרגיה ממקורות מתחדשים אשר הנחתה את רשות החשמל לבחון את הסדרתן של טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות "אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן… לעניין זה, קביעת העלויות והתועלות המשקיות תעשינה על ידי צוות בינמשרדי", קרי - ועדת קנדל. על פי קבלו, בחלק מהמדינות התעריף היום נמוך מעלויות ה-LCOE. מה שהופך ייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לכלכלי גם ללא תעריפים. "אנחנו מאמינים שבעתיד הקרוב - עד תקופה של עד קצת יותר משנה - לא יהיה צורך בתעריף בישראל" אומר קבלו. מטרות ועדת קנדל הן לשים סוף לתעריף ההזנה ולקבוע תעריף חשמל אשר יוודא שילוב אנרגיה מתחדשת ברשת. המתודולוגיה המנחה היא הערכת התועלת למשק משילוב אנרגיה מתחדשת במשק החשמל, קביעת "תעריף מבוסס תועלות" - כלומר, מה התעריף המקסימלי ששווה למדינה לשלם עבור אנרגיות מתחדשות. המטרה היא תעריף מבוסס תועלות לכל טכנולוגיה, במודל תעריפי ללא הגבלת מכסות. בפועל בשל היבטים של יציבות רשת החשמל, ותנודתיות הזרם המופק מ�

שלוש שנים לאחר שיצא לדרכו - הסתיים אתמול המכרז הבינלאומי להקמת תחנת הכוח הפוטו-וולטאית (P.V) באתר אשלים שבנגב. ועדת המכרזים הבין-משרדית באוצר הכריזה על קבוצת אשלים סאן כזוכה במכרז להקמת התחנה ולהפעלתה למשך 25 שנה (B.O.T). אשלים סאן מוחזקת בבעלות חברת האנרגיה הסולארית האמריקאית סאן אדיסון ושותפות כלל סאן, שבשליטת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי (50%), לצד קבוצת L.R ופועלים שוקי הון. הקבוצה תקים תחנת כוח בהספק 30 מגה-ואט בהשקעה שנאמדת ב-300-350 מיליון שקל. במכרז הציעה הקבוצה למכור למדינה את החשמל שתייצר תמורת 53.65 אגורות לקילו-ואט שעה (קווט"ש) בלבד (50.7 אגורות בשקלול ההצמדות). צניחה של 22% במחירי הפאנלים הסולאריים המחיר שבו נקבה הזוכה עורר אתמול תדהמה בשוק האנרגיה. מדובר במחיר הנמוך ב-39%-45% מתעריף החשמל שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח דומות שלא בהליך מכרזי (ברישיונות) למשך 25 שנה. התעריף שרשות החשמל מציעה הוא 98 אגורות לקווט"ש כיום, ו-88 אגורות מ-2013. במלים אחרות, ההליך המכרזי חסך על הנייר כ-900 מיליון שקל מהתקבולים שהיתה המדינה נדרשת לשלם ליזמים במתווה הרישיונות למשך הפרויקט (בערכים לא מהוונים). למעשה, התעריף הזוכה רחוק רק ב-8% מתעריף חברת החשמל הכללי במשק (49.63 אגורות לקווט"ש) - ערב ייקורו ב-7% לפחות. אם לא די בכך, ג�

עו"ד אורית פרקש-הכהן ואורי בן נון הם שני המועמדים הסופיים למשרת יו"ר רשות החשמל, כך נודע ל"גלובס". ועדת האיתור לבחירת היו"ר המליצה על השניים בתום ישיבתה האחרונה, שנערכה ברביעי שעבר. מדובר בהתפתחות מפתיעה, לאחר שעד כה נחשב ולדימיר נמירובסקי לבעל הסיכויים המרביים לזכות בתפקיד. ‏במשק החשמל העריכו היום כי הבחירה משפרת מאוד את סיכוייה של פרקש-הכהן להתמנות לתפקיד, כיוון ששר התשתיות עוזי לנדאו התכוון לתמוך במועמדותו של נמירובסקי, הנחשב מקורב ליו"ר מפלגתו של לנדאו, שר החוץ אביגדור ליברמן. ‏פרקש-הכהן, היועצת המשפטית של רשות החשמל, ממלאת את תפקיד היו"ר הקודם אמנון שפירה, שפרש ב-1 בספטמבר. היא זכתה בתקופה זו להערכה רבה מצד שר התשתיות לנדאו, שהיה מסוכסך עם היו"ר הקודם. ‏בן נון (69) שימש מנכ"ל חברת החשמל מתחילת 2006 ועד יולי 2007. הוא התפטר במפתיע מתפקידו, והאשים את האוצר כי הכשיל את ניסיונותיו להגיע להסכמה על שינוי מבני בחברה. בן נון שימש קודם לכן מנכ"ל מפעלי ים המלח במשך שבע שנים. ‏לפני כשנה הגישו שני בניו של בן נון תובענה ייצוגית נגד רשות החשמל, וטענו לאי חוקיותה של המדיניות המתמרצת המבטיחה תעריפים מסובסדים ליצרני חשמל פרטיים. בן נון האב הגיש תצהיר התומך בתובענה. ‏מלבד השלושה התמודדו על תפקיד יו"ר רשות החשמל ד"�

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

לבוקר כזה שותפויות חיפושי הגז והנפט הישראליות שכבר מצאו תגליות לא ציפו. אנליסט האנרגיה של כלל פיננסים, ירון זר, הוריד את המלצתו לאבנר, דלק קידוחים וישראמקו לתשואת שוק (מהמלצת קנייה), ואת רציו לתשואת חסר (מתשואת שוק), עדיין ללא מחירי יעד. רציו יורדת כעת 5.4%, דלק קידוחים ואבנר ב-4% וישראמקו ב-3%. זר נימק את ההורדה החדה בכך ש"אתמול התקיים כנס עם בכירי שותפויות הגז בו נודע שלצורך מימון פעילותן חלק מהשותפויות פועלות להפוך לחברות. בנוסף, לפי חוות דעת עדכניות קופות גמל ופנסיה צפויות לשלם מס חברות בגין רווחי השותפויות". קידוח תמר צילום: אלבטרוס ארבעת שותפויות החיפושים מאוגדות כשותפויות מוגבלות ולא כחברות בע"מ, דבר המעניק בין השאר הטבת מס למשקיעים בהן, אך מצד שני מגביל השקעה אפשרית של משקיעים זרים בהן, בשל היישות המשפטית הלא מוכרת ואספקטים נוספים שלה. זר טוען כי קיים סיכוי גבוה כי קופות הגמל והפנסיה ייאלצו לשלם מס חברות בשל החזקתם ביחידות השתתפות, וכי קיימת הסתברות גבוהה פחות, אך אפשרי, למעברן ליישות של חברה בע"מ. "לפיכך, סיכוי גבוה שלפחות אחד מתרחישים אלו יתממש. מכאן שיש לקחת בחשבון מס חברות בגין שותפויות הגז (אפקטיבית 20%-25%). לכך יש להוסיף פגיעה משמעותית בשווי של לווייתן לאור המלצות ועדת צמח" כותב זר.

יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד), דורש ממשרש התשתיות להכריז על הסולר כמוצר מפוקח עד לסוף השנה. בישיבת הוועדה שנערכה בצהריים התברר כי מאז הוסר הפיקוח על הסולר עלה מחירו בעשרות אחוזים. לדברי שאמה-הכהן, "בדו"ח טרכטנברג נכתב כי הסרת הפיקוח על הסולר הובילה לעלייה במחירו, וכי אומדן הנזק שנגרם לציבור בשל כך מוערך ב-400 מיליון שקל בשנה. הממשלה נוקטת בסחבת בקבלת ההחלטות בנושא, יש פה עיוות שמשווע לתיקון, והממשלה גוררת רגליים. זו ישיבת מעקב אחרונה שנקיים, ואם לא נשמע תשובות ברורות מהממשלה יהיו לכך השלכות. לא נוכל להמשיך לעמוד מנגד". צילום: מורן מעיין מנהל מינהל הדלק במשרד התשתיות, חן בר יוסף, הסביר כי ההחלטה מתעכבת מאחר שחברות הדלק לא העבירו למשרד את כל הנתונים הדרושים. הוא הבהיר כי ניתן לזמן את החברות לחקירה ולדרוש מהן את הנתונים, אך רק אחרי שהסולר ייכנס לפיקוח. בתגובה לכך אמר שאמה-הכהן כי "מה שקורה זה קטסטרופה. אם עד 31 בדצמבר לא יתקבלו הנתונים, והמשרד לא יתחיל בתהליך הכנסת הסולר לפיקוח, ועדת הכלכלה לא תקדם שום תקנה או חקיקה שקשורה למשרד התשתיות. לא יכול להיות שהציבור ימשיך לשלם את המחיר". נציגי תחנות הדלק טענו כי הם לא יכולים להשתחרר מאחיזת חברות הדלק, וכי נוצר בשוק קרטל של ארבע חברות הדלק הגדולו

בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, דחה את שתי העתירות שהוגשו, לפני שנה, כנגד החלטת ועדת המכרזים של רשות הגז הטבעי במשרד האנרגיה והמים, בראשותו של מר שוקי שטרן מנהל רשות הגז הטבעי, לגבי בחירת הזוכה במכרז למתן רישיון חלוקת הגז הטבעי באזור הדרום (אשדוד, אשקלון, קריית גת, קריית מלאכי ושדרות). בהחלטה זו סלל בית המשפט את הדרך לחברה שזכתה במכרז, גז טבעי דרום, לחיבור מפעלים וצרכנים גדולים באזור לגז טבעי.   גז טבעי דרום הינה בבעלות קבוצת החברות - חמו אהרון, אלקו התקנות ושירותים וראנד מקבוצת אמישרגאז והיא התחייבה להשקעה של כ-106 מיליון ש"ח ברשת החלוקה.   העתירות הוגשו על ידי חברת סופר NG דרום בע"מ שהצעתה נפסלה על ידי ועדת המכרזים ועל ידי חברת ד. א. השפלה בע"מ שנבחרה במקום השני וכזוכה חליפית.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו צפוי להעניק לחברה הזוכה במכרז החלוקה, רישיון להקמה ולתפעול של תשתית רשת חלוקת הגז הטבעי בלחץ נמוך באזור הדרום ל-25 שנה. רשת החלוקה חיונית על מנת לאפשר למגוון רחב של צרכני אנרגיה (כגון מפעלי תעשייה, בתי חולים, בנייני משרדים ומרכזים מסחריים) להסב פעילותם ולהשתמש בגז טבעי, המהווה מקור אנרגיה זול וידידותי יותר לסביבה, ביחס לדלקים אחרים ולחשמל.   בנוסף קבע בית המשפט כי על כל אחת מן העותרות לשלם �

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

13:58 , 05.04.12     שלחו להדפסה רה"מ נתניהו ושר האנרגיה לנדאו מקבלים את הדו"ח צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ לחצו כאן להגדיל הטקסט חצי מהגז במאגרים גדולים - לייצוא לחו"ל יש להגדיל מ-2 ל-4 את מספר מתקני קליטת הגז בישראל. כך ממליצה ועדת צמח לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל. בנוסף, יש לקבוע לכל מאגר כמות מינימלית של גז שאותה חברות הקידוח יהיו מחויבות למכור למשק הישראלי אביטל להב הוועדה לבחינת המבנה העתידי של משק הגז בישראל, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הבוקר (ה') את מסקנות הביניים שלה לראש הממשלה בנימין נתניהו. הוועדה ממליצה להרחייב את מספר מתקני קליטה המוליכים גז לישראל מהמאגרים בים התיכון לארבעה (שניים בצפון ושניים בדרום).   עוד על הגז הטבעי: ההתנגדויות לא הועילו: מתקני הגז יוקמו ביבשה הממונה על ההגבלים יבחן את העסקאות של תמר לנדאו: הפלסטינים יהיו צרכני הגז הטבעי שלנו   בנוסף ממליצה הוועדה לחייב את חברות הקידוח להקצות אחוז מסוים מהגז שבמאגרים לצורכי המשק הישראלי וזאת על מנת להבטיח מענה לצורכי החשמל של האזרחים עד לשנת 2037. "תפקידה של המדינה להבטיח כי משאבי טבע מוגבלים אלה יינוצלו באופן שיביא למקסימום את ערכם עבור אזרחי מדינת ישראל", נכתב במבוא לדו"ח.   בישראל יש כיום צינור הולכה אחד,