Group items tagged

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

אמש איראן הייתה האחרונה להשמיע את קולה במסגרת זירת ההתגוששות בינה לבין מדינות המערב. זאת, לאחר שהכריזה כי בכוונתה להפסיק את ייצוא הנפט למדינות אירופה כבר השבוע, כתגובה להטלת חרם הנפט שהטיל האיחוד האירופי על איראן, ואמור לצאת לפועל ב-1 ביולי. כעת, מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של איראן יוצא בהצהרה מפחידה למדיי לגבי עתידו של מחיר הנפט. מנכ"ל חברת הנפט הלאומית של איראן אחמד קאלבאן, טוען כי במקרה שממשלת איראן אכן תפסיק את ייצוא הנפט למדינות אירופה, אז מחיר חבית הנפט יאמיר לרמה של 150 דולר ויותר, כך מדווחת סוכנות הידיעות הרישמית של איראן. יחד עם זאת, קאלאבן לא מספק מסגרת זמן מדוייקת למחיר הנפט האימתני שהוא צופה, או פרטים נוספים שיבהירו את התחזית שלו. נזכיר כי, בית המחוקקים האיראני אמור לדון היום (א') בהצעת חוק לפיה ייאסר על ייצוא נפט לאירופה כבר מהשבוע הקרוב. האיום האיראני בא כתגובה על החלטת שרי החוץ של האיחוד האירופי ביום שני האחרון להטיל אמברגו על ייבוא נפט מאיראן כחלק מהסנקציות שנועדו למנוע מהמשטר בטהראן להמשיך בפיתוח תוכנית הגרעין שלו. מהלך שכזה מצד איראן עלול לפגוע קשות במדינות החלשות כלכלית באירופה כמו יוון ואיטליה ועלול להוביל להתמוטטות שלהן מבחינה כלכלית עקב תלותן הרבה בנפט שמגיע מאיראן, וזו הסיב�

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

שותפות קידוחי הנפט גבעות מדווחת היום דיווח מוזר במיוחד לבורסה. במסגרת הדיווח, תחת הכותרת "החלטת הוועדה המחוזית לגבי קידוחים מגד 6,7 ו-8", מודיעה גבעות כי במשרדי השותפות התקבל מכתב בו נכתב כי בקשתה של השותפות לפעול בשדות אלו נדחתה. עם זאת, מציינים גבעות בדיווח, המסמך הגיע למשרדי החברה כשהוא אינו כולל תאריך ואינו חתום. בכך, נותרת זהות השולח ותקפותו של המכתב בספק. הדיווח הופך להיות מוזר אף יותר בשל התייחסותו של השותף הכללי להחלטה כהחלטה תקיפה. "למיטב הבנת השותף הכללי, הסיבה לדחיית הבקשה היא שינוי רטרואקטיבי של הליך התכנון לקידוחי נפט", נכתב בהודעה. בסוגריים ובדרך אגב נכתב עוד שסיבה זו לדחיית הבקשה צויינה בפני נציגי השותפות בעל פה בדיון במשרד הפנים. צילום: וקנין עופר גבעות הגישה את הבקשה לשלושת הקידוחים ביולי 2011. באמצע נובמבר התקיים בוועדה המחוזית דיון לאישור הבקשות. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, התחייבה המדינה שהליכי התכנון של קידוחי נפט ייעשו מעתה על פי חוק הנפט ולא על פי חוק התכנון והבנייה. לפיכך, החליט היועץ המשפטי של משרד הפנים על עצירת הליך האישור של בקשותיה של גבעות שהוגשו על פי חוק התכנון והבנייה. "עצירת ההליך יצרה מצב לא סביר בו הופסק ההליך במסלול הפטור הקיים לקידוחי נפט (במסגרת חוק התכנון ו

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

השנה שהיתה: מלחמות, קרבות אגו ופיצוצים פצצות מימן אספקת הגז המצרי ב-2011 "מה אתה עושה כדי שלמצרים לא ישתלם לסגור לנו את הברז?", נשאל לפני שלוש שנים יוסי מימן בראיון ל-TheMarker. "יש לנו הסכם שלום יציב בן עשרות שנים, ומעולם לא הופרו תנאיו. אבל הגלובליזציה היא התשובה לחששות. אתה הרי לא יכול להעניש לקוח אחד - ולצפות לאדישות מן העולם", השיב מימן. בינתיים, העולם דווקא מפרגן ל"אביב הערבי", ומפגין אדישות כלפי שמונת הפיצוצים שאירעו בצינור הגז שבחצי האי סיני מתחילת השנה. מימן איבד את פטרונו הפוליטי במצרים, איבד את שותפו המצרי לפרויקט EMG, איבד את התזרים שנועד להשיב את חובותיו ובאחרונה איבד גם את יד ימינו זה 21 שנה. "מי שעושה דברים גדולים, כשהוא טועה - הוא גם טועה בגדול", אמר אז מימן בראיון. מדינת ישראל, מצדה, איבדה ספק שאמור היה להזרים 45% מהגז שלה, ונותרה תלויה בחסדי מונופול מדולדל - בעוד שהיא סופרת את הדקות להחלפתו במונופול אחר. הענף הסולארי מציג: ההתפכחות האווירה הרומנטית שאפפה את הצטרפות ישראל אל חבר המדינות המתמרצות ייצור חשמל ירוק פינתה ב-2011 את מקומה להתרסקות קשה וכואבת על קרקע המציאות הפוליטית, הכלכלית והביורוקרטית. זה החל בהוראת משרד האוצר להקפיא את כלל המכסות הסולאריות, ובקרב מתוקשר מעל דפי העיתונות ובין מ�

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

עוד צעד בפתיחת משק האנרגיה לתחרות: משרד האנרגיה והמים גיבש הנחיות לקבלת רישיונות לחיפושי נפט ביבשה ההנחיות, אשר מפורסמות להתייחסות הציבור, יאפשרו לכל הגורמים המתאימים להתמודד על שטחי חיפוש והוצגו למועצת הנפט בישיבתה ההאחרונה   עיקרן של ההנחיות, אשר במקביל יפורסמו להתייחסות הציבור, הוא ביצוע הליך תחרותי שוויוני כמקובל באיחוד האירופי: לאחר שגורם כלשהו מבקש לערוך חיפושים בשטח פנוי, יפורסם המידע לציבור בדבר השטח המבוקש, כך שתינתן אפשרות לגורמים נוספים להגיש בקשה לחיפוש בשטח. ההצעות שתוגשנה תיבחנה על ידי מדדים של איכות תוכנית העבודה, איכות המומחים ועוד.   עד היום ניתנו רישיונות חיפושי הנפט ביבשה על בסיס חוק הנפט, אשר אפשר לראשון שמבקש רישיון בשטח מסוים - לקבלו (על בסיס כל הקודם זוכה).   במועצת הנפט שהתכנסה ביום רביעי, ה- 6 ביוני 2012 הציג הממונה על ענייני נפט במשרד האנרגיה והמים לחברי המועצה את ההנחיות הללו, זאת בהמשך לדיון בישיבת המועצה הקודמת בה נידון גם הצורך בהכנת הנחיות אלו.   בנוסף לכך, בישיבת מועצת הנפט, הוצגה בפני המועצה בקשת שיעבוד של אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת, דלק קידוחים שותפות מוגבלת ודור חיפושי גז שותפות מוגבלת על חלקן בחזקת "תמר", לטובת פיתוח השדה וזאת לצורך המימון הפרויקטאלי ש

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

תשובה צריך 10 מיליארד דולר למימוש התוכנית השאפתנית שלו לייצוא גז ■ הביקור של הנשיא פרס בקפריסין נתן לו רוח גבית ■ ובינתיים, נפערים סדקים בין תשובה לשכיר העשיר במשק, גדעון תדמור 14/11/2011, 08:38עמירם ברקת   +א -א   נושאים:גדעון תדמוריצחק תשובהנובל אנרג'יקבוצת דלקקידוח לוויתן   10 מיליארד דולר - זה הסכום שיידרשו יצחק תשובה ושותפיו לגייס בשנים הקרובות כדי לממש את תוכניות ייצוא הגז השאפתניות שלהם מלוויתן. לצורך גיוס הסכום מקימה הקבוצה חברה חדשה ומנהלת מגעים עם שחקנים בליגה העולמית של שוק הנפט והגז ממדינות כמו סין ורוסיה. "הפרויקט הזה פשוט גדול עלינו ועל נובל אנרג'י", מודים בקבוצה. מעבר לעלות הכספית האדירה, הפרויקט כרוך בהתמודדות מול יריבים עסקיים בעלי עוצמה פיננסית ופוליטית רבה. בהתמודדות הזאת נעזרה קבוצת דלק ב"אס" של הדיפלומטיה הישראלית - נשיא המדינה שמעון פרס. במוקד ההתעניינות עומד מאגר לוויתן, הנחשב תגלית הגז הימית הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון, ואולם התוכניות של קבוצת דלק ושותפתה נובל אנרג'י מרחיקות הרבה מעבר לגבולות מאגר הגז והמדינה. במרכזן עומדת הקמת מתקן להנזלת גז טבעי (LNG) שיוקם ככל הנראה בדרום האי קפריסין. המתקן יקלוט גז ממאגר לוויתן וככל הנראה גם ממאגר אפרודיטה שצפוי להתגלות בקר�

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

משרד האנרגיה והמים מקדם תקנות אשר יחייבו קידוחי נפט ביבשה בהגשת בקשה לוועדה המחוזית הכוללת התייחסות סביבתית משרד האנרגיה והמים מפרסם היום (יום ב' 30.1.12) לשימוע ציבורי, תקנות הנוגעות לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה וכוללות הליך תכנוני סדור, אותו גיבש המשרד בחודשים האחרונים, אשר יחול על הסדרת כלל קידוחי חיפושי הנפט והגז הטבעי במדינה.    התקנות מהוות הסדרת ההליך שהיה מקובל עד כה בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי, והן משלבות בו  שלב של שימוע והתנגדויות הציבור, וכן התייחסויות להיבטים סביבתיים. על פי התקנות יובאו הבקשות לקידוחים בפני הוועדה המחוזית הרלוונטית, אשר תוכל, בהתאם לשיקול דעתה, לדרוש מסמך סביבתי הנוגע לכל קידוח.    עד כה אישרו הועדות המחוזית את קידוחי הנפט על פי תקנות התכנון והבניה הקובעות כי קידוח המבוצע בהתאם לאמור בחוק הנפט, ואשר התשריט המראה את מקום הקידוח ואת הדרכים המובילות אליו אושר על ידי הועדה המחוזית, אינו טעון היתר.   התקנות החדשות מבדילות בין השלב הזמני של קידוחי החיפוש לבין השלב המסחרי, של ההפקה. בשלב הזמני, לפני ביצוע קידוחי החיפושים, יגישו החברות לוועדה המחוזית, בקשה שהליך אישורה יכלול דיונים בוועדה ושלב של שימוע התנגדויות הציבור. הבקשה לא תכלול את שינוי ייעוד הקרקע, כיוון שאין טע�

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

משרד האנרגיה והמים פרסם אתמול (ב') לשימוע ציבורי תקנות הנוגעות לכלל חיפושי נפט וגז טבעי ביבשה. לפי התקנות, יוכל כל יזם המחזיק ברישיון לפי חוק הנפט לפרוץ דרכי גישה אל שטח הקידוחים, לבצע שאיבות, לבנות צנרת ולהציב מבנים זמניים בשטח במהלך שלוש השנים מקבלת הרישיון, וזאת מבלי להתחשב בתוכניות המתאר הארציות.   התקנות החדשות, שגובשו במשרד האנרגיה בחודשים האחרונים, מהוות הרשאה לסטייה מהוראות חוק התכנון והבנייה. התקנות קובעות כי הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שאליה יצטרף נציג של משרד האנרגיה והמים, תהיה הפוסק האחרון בעניין מתן האישורים הדרושים לחיפוש הגז והנפט. בתקנה זאת בעצם נשללת זכות הערעור מהתושבים לוועדה הארצית לתכנון ובנייה, כפי שניתן כיום.   במשרד האנרגיה והמים טוענים כי מטרת התקנות החדשות היא זירוז ההליכים הדרושים לקבלת אישורים לקידוחי חיפוש גז ונפט. במשרד טוענים כי אין טעם לנהל תהליכים של שינוי ייעוד הקרקע בוועדה המחוזית והארצית לפני שיימצא בקידוח נפט או גז טבעי.   מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין עמית ברכה תקף את התקנות החדשות בשיחה עם "כלכליסט". "שר האנרגיה עוזי לנדאו הולך כאן על מסלול עוקף תכנון. הוא עוקף כל תקינות דמוקרטית בסיסית, דורס את זכות הערר לציבור ומבטל את הכפיפות לתוכניות המתאר". ברכה אמר

בכנס שערכה אתמול רשות ההגבלים העסקיים, התבטא הממונה על ההגבלים, פרופ' דיוויד גילה, בנושא הגז הטבעי. בין היתר התייחס גילה לשליטתן של דלק ונובל במאגרים המוכחים של ישראל, ואמר כי "אם דלק ונובל לא היו משקיעות בלוויתן היה יכול להתפתח תהליך תחרותי בין תמר ולוויתן. אנו מעדיפים את המצב הזה. צריך לדאוג גם שכל ספק גז יספק כמות מספקת לשוק הישראלי כך שתיווצר תחרות עזה, ושלא הכל יופנה לייצוא". גילה התייחס גם לאפשרות של הטלת פיקוח על מחירי הגז הטבעי, אך אמר כי אפשרות זו אינה אופטימלית, וכי הרשות תעדיף לקדם תחרות באמצעים אחרים, כולל "הסרת כבילות ידיים". במושב בנושא הגז הטבעי, דיבר על הנושא הכלכלן הראשי ברשות ההגבלים העסקיים, ד"ר שלומי פריזט. פריזט אמר כי חוק הנפט יצר מציאות רגולטורית, שבה היזמים הם המקימים את התשתיות, דבר היוצר בעיה מבחינת התחרות. הוא התייחס גם לבעלויות המשותפות ברשיונות הגז השונים, ואמר כי "כדור הצמר הזה של הבעלויות, בכל שוק אחר היה מאוד מאוד מטריד מעצם הוויתו". פריזט טען כי בהיעדר גז מצרי, ועם סיומו של מאגר ים תטיס, האלטרנטיבה היחידה לתמר ולוייתן היא גז נוזלי מיובא, אך מחירו של זה גורם לו להיות מתחרה גרוע בשוק הגז. "האם הוא מתחרה אמיתי וחזק כשהוא במחיר פי 2-2.5 מהגז בהזרמה?", שאל פריזט. פריזט התייחס ג

ועדת הסביבה של הכנסת הייתה אמורה לאשר את הצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט, אך בשל מחלוקות בין חברי הכנסת ההצבעה שוב נדחתה. משרד התשתיות: נצרף אנשים בעלי רקע סביבתי. תפקיד מועצת הנפט הוא לבחון מתן רישיונות וזכויות לפי חוק הנפט. אל שולחן המועצה עולה לדיון בקשות של גופים שונים המבקשים זכות לחיפוש נפט או גז, ומכאן חשיבות ההחלטה. משרד התשתיות ביקש להרחיב את המועצה מתשעה חברים ל-13, אך רוצה שהתוספת תהיה על טהרת אנשי התשתיות והאוצר. "אם הייתה חסרה פעם במדינת ישראל הגדרה למילה חוצפה, אזי אנחנו מקבלים אותה בהצעת חוק זו", אמר בדיון ח"כ דב חנין. ח"כ הורוביץ הוסיף: "לא יכול להיות שמתוך 13 חברים, כולם יהיו מאותו צד, למרות המשמעות הסביבתית של הנושא. זה בלתי סביר בצורה קיצונית שלא יהיה אפילו אחד שלא מייצג את האינטרסים של תעשיית הנפט."

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים ביום שלישי השבוע דיון בהצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט. על פי ההצעה החדשה מספר חברי המועצה יגדל מ-9 ל-13, על ידי הוספת שני נציגים ממשרד האוצר ושני נציגים ממשרד התשתיות. רותי שורץ, רכזת האנרגיה והתשתיות בחברה להגנת הטבע אמרה, "עוד לא יבשו כתמי הנפט של האסון האקולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה, כתוצאה מדליפת הנפט במפרץ מקסיקו, ובישראל מתעקשים שלא לשלב נציגי סביבה במועצת הנפט. חוק הנפט שנחקק בשנת 1952 נטול כל התייחסויות לנושאים סביבתיים". ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לפני פחות מחודש לדחות את הצעת החוק הפרטית שביקשה להכניס תיקונים בנושאי סביבה. כעת מבקשת הממשלה להעביר תיקון חקיקה ולהוסיף להרכב מועצת הנפט שני נציגים של משרד האוצר ושניים של משרד התשתיות, שוב, ללא התייחסות לפן הסביבתי בהרכב המועצה.

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

>> העסקה הגדולה בתולדות המשק לא תהיה רכישה של חברת היי-טק בידי ענקית מחשוב זרה, וגם לא רכש של מאות קרונות בידי רכבת ישראל או סלילת כביש חדש בידי זכיין פרטי. העסקה הגדולה שתיחתם תהיה לרכישת גז טבעי ממאגר תמר בידי חברת החשמל הממשלתית - עסקה שתספק את צורכי החברה ל-15 השנים הבאות בהיקף כספי שעשוי להגיע ל-19 מיליארד דולר. אלא שחרף היקפו הבלתי נתפש של החוזה, למרות העובדה שמימונו יגיע מכיסם של ציבור צרכני החשמל ואף שסוכם בהליך פטור ממכרז - נוהל המשא ומתן לגיבושו תחת מעטה חשאיות כבד, ופרטי ההסכם המתגבש נותרים לפי שעה עלומים. חברת החשמל נמנעת עדיין מלדווח כל פרט לגבי רכישת הגז, ולכן המספרים שצוינו עד כה היו בגדר הערכות בלבד. זאת, אף שלתנאי הרכישה יהיו השלכות מהותיות לגבי מחיר הגז שיימכר במשק בעשורים הבאים, ומכאן - לגבי מחיר החשמל ומוצרי התעשייה לסוגיה. דירקטוריון חברת החשמל יתכנס היום ומחר כדי לאשר את החוזה, שיובא לאחר מכן לבחינת רשות החשמל והרשות להגבלים עסקיים. זאת, כשפרטי העסקה שהגיעו לידי TheMarker מצביעים על תהיות לא פשוטות באשר למחיר הגז הטבעי שאותו הסכימה לשלם לשותפות מאגר תמר - מחיר שיעלה ב-10%-15% מהמחיר שעליו סיכמו הצדדים בהסכם העקרונות שעליו חתמו בדצמבר 2009. ייקור שרירותי לכאורה, שמשמעותו תוספת של כ-2.1 מ�