Group items tagged

מחירה של חבית נפט הגיע ב-2008 לשיא של 145.3 דולר, לעומת מחיר של 107 דולר כיום. אם כך, כיצד מחיר ליטר דלק אז (אוקטן 95 בשירות עצמי) הסתכם ב-6.23 שקלים בלבד, לעומת 7.84 שקלים כיום (או 7.74 שקלים, לאחר החלטת הממשלה להפחית את מס הבלו ב-10 אגורות)? קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. מחיר הדלק אז הגיע בשיא ל-7 שקלים, אבל זה עדיין לא פותר את ההפרש. הנה כמה מהגורמים העיקריים להבדלים. צילום: אי-פי 1. שער חליפין גורם משמעותי ראשון להבדל בין 2008 ל-2012 הוא שער החליפין. השקל נחלש מאז 2008 מרמה של 3.23 שקל לדולר (בשיא שלו אז) לרמה של 3.78 שקל לדולר. כלומר, הפרש של כ-15%. אבל שער החליפין הזה לא היה במשך כל 2008, ובין כה וכה לא מסביר את כל ההפרש. 2. מרווח זיקוק גורם משמעותי שני הוא תזקיק הדלק. חברות הדלק רוכשות אותו מבתי הזיקוק באירופה או מבתי הזיקוק הישראלים במפרץ חיפה (בזן) במחיר שנקבע בשיווי משקל בין היצע לביקוש בשוק החופשי. ההפרש בין מחיר הנפט למחיר תזקיק הנפט אינו קבוע, והפער ביניהם עשוי להשתנות. מושג ידוע הוא "מרווח הזיקוק", המתאר את פערי המחירים בין מחיר הנפט לתזקיקיו. אלא שחשוב לדעת כי תזקיק הדלק הוא רק אחד מבין שלל תזקיקים הנוצרים מפירוק הנפט, שמהווה רק כמחצית ממנו, ולכן מרווח הזיקוק הכללי אינו בהכרח אותו מרווח הרווח על הדלק. למה פער הזיקוק

קבוצת החברה לישראל דחתה הצעה לעסקת "הצרחה" בין הגז הטבעי שרוכשות שתי החברות הבנות שלה: בזן (בית הזיקוק בחיפה) וכיל. ל-TheMarker נודע כי המשרד להגנת הסביבה הציע באחרונה לבז"ן לרכוש את הגז שמסופק למפעלי החברה אחות, כיל, בדרום הארץ. זאת, כדי שבית הזיקוק יעמוד בתקנות הגנת הסביבה שבהן הוא מחוייב, חרף המחסור המשקי בגז טבעי. מחסור זה גורר את בזן לעשות שימוש חלופי ומזהם במזוט. זאת, כשנגד בזן ומנהליה תלוי ועומד צו אישי בחתימת השר להגנת הסביבה, המחייב את החברה להפחית את פליטות המזהמים משטח המפעל - ללא קשר להשלמת תשתית הזרמת הגז הטבעי. תכלית ההצעה נועדה לפיכך למנוע את הפעלת הצו וכן למנוע את חזרת הזיהום לריכוז האוכלוסייה שבמפרץ חיפה - לטובת שריפת מזוט בעיקר באזור ים המלח. ואולם, בקבוצת החברה לישראל דחו את ההצעה. זאת, לאחר שפקע הסדר ביניים נוסף שהציע המשרד להגנת הסביבה לבזן. לפי הסדר מקל זה, חושב היקף השימוש במזוט בבית הזיקוק לפי מספר שעות ולא לפי ימי הפעלה. כיל רוכשת מאז 2009 גז טבעי משותפות ים תטיס בחוזה חמש-שנתי בהיקף כולל של 2 מיליארד מ"ק (BCM). לפני שנתיים החליטה החברה לישראל לפצל את רכש הגז הנוסף הדרוש לחברות הבנות שלה בין שני ספקי הגז למשק - EMG המצרית ושותפות תמר. בסוף 2010 חתמה בזן עם EMG על רכישת 55% מהגז הדרוש לה לצרכי�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

ל-TheMarker נודע כי במהלך דיון שנערך ביום ראשון בלשכת שר התשתיות, עוזי לנדאו, בהשתתפות כלל המעורבים במשבר הדלק, טענה אחת ממנהלות המעבדות הכימיות שבודקות את החומר הלא מזוהה - כי נתגלו בו שרידי ביו-דיזל. מדובר בתרכובת המיובאת בידי בתי הזיקוק, בין היתר, כדי למהול אותה בבנזין המיוצא לאירופה. חומר זה אסור במגע עם הדלק הסילוני (דס"ל).

חוות גז הבישול (גפ"מ) שמצפון לקרית אתא תרוקן עד סוף החודש מגז - כך הורה בשבוע שעבר המשרד להגנת הסביבה. ההוראה ניתנה לאחר שבג"ץ דחה את עתירות חברות הגז הפועלות באתר: פזגז, סופרגז ואמישראגז, שביקשו מבית המשפט להתיר להן להמשיך ולפעול באתר. בג"ץ קבע כי לא ניתן להמשיך את פעילת החווה במתכונתה מטעמי בטיחות. עם זאת, הוא המליץ לנפק לחברות היתרי הטמנה בהקדם. ואולם עם מתן הפסיקה, מיהר המשרד להגנת הסביבה לשלוח לחברות צו פינוי רעלים, המחייב אותן לסלק את הגז מהחווה בתוך 30 יום, או להסתכן בעונש מאסר של שלוש שנים ובקנס של עד 1.3 מיליון שקל. ההוראה גררה חששות למחסור זמני בגפ"מ. גורמים בענף אמרו כי מחסור שכזה לא צפוי - אך טענו כי הגז עלול להתייקר, שכן במחירו יגולמו מעתה עלויות שינוע במשאיות לצפון, תוך שקלול העלויות הכלכליות, הסביבתיות והבטיחותיות הכרוכות בכך. חוות הגז פועלת במקום מזה כ-40 שנה, ומספקת גפ"מ ללקוחות בכל הצפון. הקירבה הגיאוגרפית לבתי הזיקוק בחיפה מאפשרת קבלת גז ישירות באמצעות צינור תת-קרקעי. עם זאת, בשנים האחרונות התעוררו חששות בנוגע לבטיחות החווה, הסמוכה לאזורים מיושבים בצפיפות, בשל הסיכוי לפגיעת טילים. בנוסף, כביש חדש, עוקף קריות, נסלל בימים אלה בסמוך לחווה, ופתיחתו לתנועה עשויה להתעכב מטעמים דומים. בשני

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

מיתוג ירוק? משרד התשתיות הלאומיות הודיע היום (א') כי הוא משנה את שמו וייקרא מעתה משרד האנרגיה והמים.   הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות בסיוע המדינה: מחליפים מקרר מזהם - בחדש משרד התשתיות - הרבה אחריות, מעט השפעה   מהמשרד נמסר, כי מחקר שביצעה עבורו לשכת הפרסום הממשלתית גילה, שהמונח "תשתיות לאומיות" אינו ברור דיו וכי הציבור אינו מזהה עמו את האחריות על משקי האנרגיה והמים. "השינוי נועד על מנת לתת ביטוי הולם לתחום סמכויותיו של המשרד ולעיקר פעילותו - טיפול במשקי האנרגיה, המים, המשאבים הטבעיים והתשתיות", נמסר.   משרד התשתיות הלאומיות הוא משרד ממשלתי שבראשו עומד השר עוזי לנדאו. המשרד ממונה על כלל תחומי האנרגיה, המשאבים הטבעיים, התשתיות והמים בישראל. בין השאר הוא אחראי על בתי הזיקוק, חברת החשמל, חברת מקורות, המכון לחקר ימים ואגמים, נציבות המים, הקרן לשיקום מחצבות, המכון הגיאופיסי לישראל והמכון הגיאולוגי לישראל.     אין זו הפעם הראשונה שבה המשרד משנה את שמו: עד לשנת 1996 נקרא שמו משרד האנרגיה, אך עם כניסתו של אריאל שרון לתפקיד כשר, שונה שמו למשרד התשתיות הלאומיות והוא חלש גם על משק התחבורה ועל מינהל מקרקעי ישראל. בממשלה שהקים אז נתניהו לא נכלל תחילה שמו של שרון, אך בעקבות אולטימטום שהציב דוד לוי, "נתפר"

חברת דליה אנרגיה, שעתידה להקים את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל, חתמה על עסקה לרכישת גז משותפויות "תמר" בהיקף של מיליארד דולר. על פי הערכות, מדובר במחיר של 6-8 דולר ליחידת חום, ובין תנאי ההסכם מצוי סעיף הצמדה למחיר החשמל. דליה תרכוז מהשותפויות גז בהיקף של 0.7 עד 1 BCM, כאשר מדובר בעסקת הגז הראשונה שנחתמת בין שותפויות "תמר" לבין יצרן פרטי - לאחר החתימה על הסכם לאספקת גז לחברת החשמל, בהיקף של 20 מיליארד דולר. במהלך השבועות הקרובים צפויות השותפות ב"תמר" לחתום על חוזי אספקת גז נוספים עם בתי הזיקוק בחיפה ובאשדוד, וכן עם נייר חדרה ומפעלי נשר.

המפעלים של חברת כימיקלים לישראל (כיל), שיצרו לאורך השנים מפגעים סביבתיים גדולים, הפכו שלשום רשמית לתומכים ולמממנים של בית הספר האקדמי לקיימות שייפתח בשנת הלימודים הקרובה במרכז הבינתחומי בהרצליה. זאת, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת ההרשמה למסלול לתואר ראשון בבית הספר. השם הרשמי של המוסד החדש לקיימות, הראשון בישראל, הוא "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן (בתי הזיקוק לנפט)", ומחיר הקמתו 7.5 מיליון שקלים. כל החברות הנכללות בשמו של בית הספר - כמו גם מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום ברמת חובב ומפעלי פוספטים בנגב - נמצאות בבעלות משפחת עופר. למפעלים התורמים לא תהיה מעורבות בתוכני הלימוד. אלה עוסקים בפיתוח מוצרים חיוניים כמו דלקים, דשנים וחומרים מעכבי בעירה, אך מבססים את פעילותם במידה רבה על ניצול משאבים לא מתחדשים כמו נפט ופוספטים. לאורך השנים גרמו המפעלים מפגעי זיהום אוויר, שפכים ונזק לנו

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות

אקסון מוביל, חברת הנפט הבורסאית הגדולה בעולם, דיווחה על זינוק חד מהצפוי של 69% ברווח הרבעוני הודות לעליית מחירי הנפט הגולמי ושיפור בשולי הרווח של בתי הזיקוק של החברה.

חודש בלבד חלף מאז עברו בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן) לצרוך גז טבעי במתקני הייצור, וכבר נרשם שיפור משמעותי באיכות האוויר באזור מפרץ חיפה, המרכז תעשייה כבדה ומזהמת. מהנתונים עולה כי הודות למעבר משריפת מזוט לשריפת גז טבעי, חלה ירידה של 65%-100% בריכוזי תחמוצות חנקן ודו-תחמוצת הגופרית באוויר, המעידים על רמת הזיהום בו. מבדיקה השוואתית שערכו באיגוד ערים לאיכות הסביבה באזור חיפה עולה כי בחודש יוני האחרון נרשמה ירידה של 63%-81% בריכוזי תחמוצות חנקן באוויר בשכונת המגורים הגדולה בחיפה, נוה שאנן, וכן בשוק תלפיות ואזור הצ'ק פוסט, לעומת יוני 2010. חלה ירידה של כ-100% (מ-2 טון בשעה ל-0 טון בשעה) בריכוזי דו-תחמוצת הגופרית באזור הצ'ק פוסט ובנווה שאנן, לעומת 2010. המדידה מתבססת על כמה תחנות ניטור בעיר ומתייחסת לריכוזים שנרשמו בחודש יוני בשנים קודמות. בית הדוודים של בית הזיקוק נמצא עדיין בשלבי הסבה התחלתיים לגז טבעי ונכון להיום, טרם שורפים שם גז טבעי, כך שצפוי שיפור נוסף בהמשך. המפעל כולל שני דוודי קיטור, המפיקים חום וכוח, בהספק תרמי כולל של כ-600MW ודוד קיטור שלישי נוסף קטן יותר, שהוא צרכן הדלק הגדול ביותר במתחם. חברות נוספות צפויות לעשות בקרוב הסבה ובהן החברות הבנות של בז"ן, מפעל כרמל אולפינים ומפעל גדיב תעשיות פטרוכימיות.

תקן שגובש במכון התקנים ב-2005 הגדיר את דרישות הבטיחות הרלבנטיות למכלי גפ"מ בישראל. אחת מהן נוגעת לחובה להתקין במכל שסתום למניעת "ספיקת יתר", כך שבמקרים של תקלה בצנרת וגלישה לא מבוקרת של הגפ"מ אל מחוץ למכל, המעבר בשסתום אמור להיסגר אוטומטית ולמנוע אסון. בבית הזיקוק באשדוד החליטה ההנהלה להסיר את השסתומים על דעת עצמה. לטענתה, השסתומים גרמו לבעיות תפעוליות, ובעקיפין גם בטיחותיות, ובמקומם גובשה חלופה שרק הגבירה את הבטיחות. גורמים שהשתתפו בניסוח התקן מגדירים את הנימוק של ההנהלה כ"שטות ובורות", וטוענים שהסרת השסתומים משרתת בעיקר את האינטרס הכלכלי של המפעל: השסתומים מגבילים את קצב העבודה האפשרי, ולכן מצמצמים בעקיפין את הרווחים. בשורה התחתונה, אומר אחד מהם, "יש כאן מתקנים שמאחסנים כמויות ענק של גפ"מ ללא אמצעי בטיחות מינימליים".

יו"ר בז"ן, יוסי רוזן, טוען כי הוראת משרד האנרגיה והמים לשמור רזרבות גז עבור חברת החשמל אינה חוקית. מדובר בהוראת המשרד למפעילת המאגר, נובל אנרג'י, להפחית את אספקת הגז עד הקיץ, על מנת לשמר את היתרות האחרונות של הגז לצורך ייצור חשמל בתקופת שיאי הצריכה בקיץ הקרוב. זאת, לאור ההתדלדלות המהירה של המאגר, והחשש שהגז יאזל לפני הקיץ. "משרד האנרגיה פועל בצורה לא חוקית כשהוא מחייב את ים תטיס לשמור גז לחברת החשמל, במקום לספק אותו ללקוחות העסקיים שלה, אמר רוזן. בפאנל, שנערך בוועידת האנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, אמר רוזן כי "ים תטיס עשתה "אוברבוקינג" בחוזי הגז, חתמה על חוזים גדולים וכיום מקבלים הלקוחות רק שליש מהכמות החוזית". יוסי רוזן, יו"ר בז"ן צילום: אייל טואג על כך הגיע גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, ואמר כי המחסור בגז נובע גם מ "מי שחתם על הסכם עם הגז המצרי, אין לו להלין אלא על עצמו". בתגובה אמר רוזן כי "לא רק עם המצרים היה לנו הסכם. חתמנו על הסכם איתכם, שאתם לא עומדים בו כרגע". על כך ענה גדעון תדמור, מנכ"ל אבנר חיפושי נפט ויו"ר דלק קידוחים, תדמור אמר כי המסקנות ממצרים צריכות להלמד, שכן המצרים לא פיתחו את תשתיות הגז כראוי, ולכן סובלים כיום ממחסור בגז. תדמור קרא להקמת מתקן ייצוא גז נוזלי (

הממונה על ההגבלים אישר אתמול כי ייסוג מהכרזת הסדר כובל במאגר לווייתן - אם דלק ונובל ימכרו את אחזקותיהן במאגרי הגז הקטנים לשחקן חדש מכסת היצוא של כריש ותנין תועבר ללווייתן "הממונה על ההגבלים, פרופ' דיויד גילה, אישר אתמול את מתווה הפשרה שעליו סיכמה רשות ההגבלים עקרונית מול השותפות הבכירות במאגרי הגז הטבעי תמר ולווייתן - קבוצת דלק ונובל אנרג'י האמריקאית. זאת, שנתיים לאחר שהכריז עליהן כפועלות תחת הסדר כובל שיש בו כדי לפגוע בתחרות בשוק הגז הטבעי. לפי הסדר הפשרה, שנחשף לפני שנה ב-TheMarker, דלק ונובל יוותרו על אחזקותיהן בתגליות הגז הקטנות יחסית לחופי ישראל - כריש ותנין - בתמורה להמשך אחזקתן במאגר לווייתן וויתור על הכרזת ההסדר הכובל. זאת, במעין עסקת החלף (SWAP) שתכליתה להכניס בנעליהן שחקן חדש בשוק הגז הטבעי המקומי, שיתחרה במאגרי תמר ולווייתן. לפי מתווה הפשרה, דלק ונובל אנרג'י ימכרו לצד ג' את זכויותיהן בגז הטבעי שאצור במאגרי כריש (המכיל כ-50 מיליארד מ"ק גז) ותנין (כ-20 מיליארד מ"ק). עתודות הגז המוכחות במאגרים אלה מסתכמות ב-70 מיליארד מ"ק, לצד פוטנציאל לגילוי 26.6 מיליארד מ"ק (BCM) נוספים.

משרד האוצר. הפחתת כמויות הגז עם מצרים והוראת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לחייב את חברת החשמל לשרוף סולר צפויים להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ-990 מיליון שקל בגלל המס שמטיל האוצר על הסולר. מערכת המיסוי השכילה להטיל בלו על הסולר ולגבות כמובן גם מע"מ. המיסוי הכולל, על-פי המשרד להגנת הסביבה, מגיע ל-3,300 שקל לטונה סולר. המיסוי על המזוט, לעומת זאת, עומד בקושי על 14 שקל לטונה. לזכותו של השר ארדן ייאמר שהוא הגיש היום פנייה דחופה לשר האוצר בבקשה לתקן את עיוות המיסוי הזה. כמו בכל משבר, גם כאן יש צד מרוויח. בתי הזיקוק בחיפה (חברת בזן של החברה לישראל) צפויים להיות הנהנים הישירים מכך שחברת החשמל תיאלץ להגדיל את היקף רכישות הסולר שלה. לפי בדיקת "גלובס", תיאלץ חברת החשמל לרכוש כ-250 עד 300 אלף טון סולר עד סוף השנה שעלותם הכוללת במחירי 2011 כ-3.5 מיליארד שקל. רעיון אחר שהועלה לאחרונה ברשות החשמל הוא להגדיל את מכסות ייצור החשמל הסולארי. במחירי היום, מחיר החשמל הסולארי נמוך ממחיר הסולר ואינו מזהם כלל. נכון להיום ישנן בקשות להקמת מתקני ייצור חשמל בינוניים המופעלים בקרינת השמש בהיקף של 1,500 מגוואט. להערכת רשות החשמל, ניתן להגדיל את היקף ייצור החשמל הסולארי בכ-100 מגוואט לפחות בטווח הקצר באמצעות התקנת מערכות סולאריות קטנות ו