Group items tagged

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט צילום: ישראל הררי לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל. על המכתב חתומות החברות אנרפוינט, א.מ.ן סולאר, סאן אלקטרה, טיב סולאר ואזימוט. "העלייה הדרסטית במחיר הדלק וייקור החשמל בעשרות אחוזים משפיעים באופן קיצוני על המשק הישראלי ופוגעים בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרח בישראל, לרבות עסקים רבים", כתב מנכ"ל אנרפוינט, דני דנן, ששלח את המכתב. "מגמה זו עתידה רק להמשיך ולהחריף, כפי שאפשר לראות בעלייה המתוכננת של מחירי הגז. בנוסף לכך, חברת החשמל צופה כי בקיץ הקרוב לא תוכל לעמוד בביקוש הצפוי לאספקת חשמל". לדבריו, עדיף לממשלה לאשר ייצור חשמל סולארי בתעריף זה מאשר להשמיש תחנות מזהמות או לרכוש גנרטורים יקרים לגיבוי בתקופת הקיץ, שבה צופה המדינה כי הביקוש לחשמל יתקרב לגבול ההספק המקסימלי של חברת החשמל.

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

רשות החשמל תדון מחר במכסה נוספת לסבסוד מתקנים סולאריים קטנים על גגות בהיקף של 200 מגה ואט - כך נודע ל-TheMarker. זאת, למרות שהרשות הכריזה בפברואר כי לא תפרסם עוד מכסות סולאריות משום שהשלימה את יעדי הממשלה לקידום חשמל באנרגיה סולארית עד 2020. עם זאת, בשבוע שעבר אזלה מכסת המתקנים הסולאריים ל-2012 תוך ימים, לאחר שהיקף הביקוש לה היה גבוה פי שלושה מהמכסה. היקף זה הביא לגל לחצים על משרד האנרגיה לפעול לאישור מכסה נוספת - וזה פנה בנושא לרשות החשמל. מהלך שכזה צפוי לעורר התנגדות במשרד האוצר, משום פריצת היקף המכסות שעליה סוכם בממשלה לפני כחצי שנה והשלכותיה על תעריף החשמל לציבור. כך, ייקור החשמל אמש שיקלל 1%-2% נוספים למחיר החשמל בגין ההסדרות שאושרו עד כה לתמרוץ ייצור חשמל באנרגיית השמש; והמכסה החדשה עלולה לגרור ייקור בהיקף דומה. עד היום הותקנו כ-200 מגה-ואט במתקנים סולאריים קטנים (עד 50 קילו-ואט). בנוסף, פורסמו מכסות לעוד 110 מגה-ואט ל-2012-2014, מהם 50 מגה-ואט המיועדים להתקנות השנה. הרישום למכסה זו החל לפני כשבועיים, כאשר הביקוש למכסות גבוה עד פי שלושה מההיצע. במקביל, לא נרשמים ביקושים משמעותיים להתקנת מתקני ייצור חשמל באנרגיית הרוח. לפיכך, המכסות החדשות בהיקף 200 מגה-ואט נועדו, ככל הנראה, להבטיח הגעה ליעד מדיניות הממשלה - 5% ייצו

ב-2007 פירסמתי בעיתון זה כמה כתבות ביקורתיות על מדיניות הסבסוד ששררה אז בארה"ב, במטרה לעודד הפקת דלק מתירס. הביקורת היתה חריפה, ושולבו בה מלים בוטות כמו "טמטום" ו"איוולת". הטענה הבסיסית שלי היתה שהחסרונות של שימוש במזון לצורך הפקת דלק למכוניות כל כך גדולים וצורמים - במישור הכלכלי, ובעיקר במישור המוסרי - שכל היתרונות שיכולים לנבוע מכך בטלים בשישים לעומת הנזק. באחת הכתבות אף צידדתי בעמדתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמתח (כדרכו) ביקורת נזעמת, אך מוצדקת לחלוטין, על מדיניות הסבסוד שהועמקה על ידי נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש. והנה, בשבוע שעבר התבשרנו כי הסובסידיות לגידול תירס לצורך הפקת הדלק הצמחי אתנול לא יחודשו ב-2012. ישנם כמה לקחים מהירים שניתן להפיק מהפיאסקו הזה, שעלה למשלם המסים האמריקאי עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים. צילום: בלומברג העלויות האלה נבעו מכמה מקורות: המשקיעים ביצרניות האתנול הפסידו כסף, מכיוון שרובן התמוטטו. מדיניות העידוד לא חסכה טיפת נפט, שכן בתהליך גידול התירס וזיקוק האתנול נעשה שימוש ניכר בדלק ובגז. לא נרשם כל צמצום בזיהום האוויר או בפליטת הפחמן, והגרוע מכל הוא שמחירי המזון בעולם טיפסו בגלל העלייה במחירי התירס. מנגד היו מי שהתעשרו בדרך - בהם בעיקר חוואים ומגדלי תירס וכמה חברו�

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

צפי לגל של תביעות בעקבות הפסדים שייגרמו ליזמים בתחום הסולארי, עקב שינויי המדיניות של רשות החשמל - כך מעריך היום (ב') עו"ד אמנון אפשטיין ממשרד אי.אר.אם, במסגרת מושב מיוחד שדן במצב הענף הסולארי בישראל בוועידת הנדל"ן של העיתון "גלובס". ממלאת מקום רשות החשמל, עו"ד אורית פרקש-הכהן, שתחילה אישרה את השתתפותה בדיון - בחרה להודיע ברגע האחרון על היעדרות ממנו ונימקה זאת ב"אילוצים של לוחות זמנים". לדברי עו"ד אופשטיין, הסדרה החדשה של מכסות בתחום האנרגיה הסולארית, עשויה להשאיר שחקנים רבים מחוץ למשחק ולכן סביר שלפחות חלק מהם ינסו את מזלם בבית המשפט - "כי אין להם מה להפסיד", כדבריו. סגנית ראש אגף השיווק בחברת החשמל, אורנה גולן אמרה בהתייחס להסדרה החדשה לחלוקת מכסות לאנרגיה סולארית, כי טרם הוחלט אם היא תיכנס לתוקף במהלך השבוע הקרוב או במועד אחר - במהלך החודש. על-פי ההסדרה החדשה, יחולקו היתרים ליצרנים עסקיים ופרטיים להפקת חשמל סולארי ומכירתו לחברת החשמל. לדבריה, המתעניינים שמבקשים להיכלל בה - רבים: "מדובר בהיקפים אדירים וחברת החשמל עמדה בשצף של בקשות וקיימת בעניין זה מאסה. אנחנו נערכים לקראת האסדרה הזאת וניגש אליה כשאנחנו מוכנים", אמרה גולן. לדברי מנכ"ל אי.טי סולאר, רפי קירשנבאום, "אין לי ספק שהמכסה תמוצה לגמרי והשאלה

הענף הסולארי תופס שוב את הרגולטורים עם המכנסיים למטה: ל-TheMarker נודע כי תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת מערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים, עומדת זו בפני מיצוי מהיר מהצפוי. עד כה אישרה חברת החשמל בקשות שכיסו 85% מן המכסה - כשלפניה מונחות עוד מאות בקשות בהיקף 15% הנותרים. חברת החשמל הזהירה אתמול כמה יזמים כי מחשש כי המכסה מוצתה, היא צפויה להודיע בימים הקרובים כי תפסיק לקבל בקשות נוספות להתקנת לוחות סולאריים על גגות. מחברת החשמל נמסר אתמול בתגובה כי "החברה התמודדה עם ביקוש מסחרר לחיבור המתקנים הנדונים והשקיעה מאמצים רבים כדי לסייע ליזמים", וכי המכסה אמורה היתה להסתיים עד 2014, אך מסתיימת והולכת כעת. "על פי אמות המידה שקבעה הרשות, ברגע שיאושרו חיבורם של 90% מהיקף המכסה המאושרת, תפסיק החברה לקבל הזמנות חדשות. הזמנות הקיימות בחברה שלא הגיעו לשלב האישור - יטופלו במדיניות כל הקודם זוכה. הודעה על הפסקת קבלת הזמנות חדשות תפורסם באתר האינטרנט של החברה", נמסר מחברת החשמל. באוגוסט 2010 אישרה רשות החשמל מכסה של 120 מגה-ואט להתקנות מערכות פוטו-וולטאיות (P.V) קטנות (עד 50 קילו-ואט) לייצור חשמל עצמי על גגות מבנים. זאת, לאחר שבתחילת 2010 הסתיימה במפתיע המכסה הראשונה להתקנות אלה, ובממשלה החלו בסדרת התכתשויו�

תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת לוחות סולאריים על גגות - מזהירה חברת החשמל מפני חריגה מהמכסה

לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: פעימה ראשונה של 20 מגה-ואט כבר ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט, ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. מתקני פיילוט בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

משרדי ראש הממשלה, התשתיות והגנת הסביבה יגישו ביום ראשון לממשלה הצעת החלטה מוסכמת באשר למדיניות החדשה בתחום האנרגיות המתחדשות. זאת, לאחר סיכום שאליו הגיעו שלשום משרד התשתיות והמועצה הלאומית לכלכלה. לפי נוסח הפשרה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014 - 40 מגה-ואט שייגרעו מהמכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: 20 מגה-ואט עוד ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. בשל פריצת המסגרת המאושרת לייצור חשמל באנרגיה סולארית ב-70 מגה-ואט - צפוי משרד האוצר להתנגד לנוסח ההחלטה.

באשר למכסה בהיקף 500 מגה-ואט שאושרה לפני חצי שנה (והוקפאה) עבור שדות סולאריים גדולים, זו תפוצל: 400 מגה-ואט יוקצו לשדות סולאריים, 60 מגה-ואט יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת תחנות כוח דומות, ו-40 מגה-ואט יופנו לטובת המערכות הקטנות. מתקני חלוץ בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות, תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת לאזורי יהודה ושומרון, שתהיה 10% מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

בעוד הגז יהיה זמין ליצור חשמל רק בעוד כ-10 שנים, המערכות הסולאריות כבר כאן. למרות זאת, מתנהל כיום מאבק מר בין האוצר למשרד התשתיות, בנוגע להגדלת המכסות של המערכות הסולאריות. מדובר במערכות פוטו-וולטאיות שניתן לפרוס אותן על גגות בתים, מוסדות, מבנים חקלאיים דוגמת רפתות ועוד, במטרה לספק אנרגיה נקייה. בעוד משרד התשתיות מעוניין לקדם את הנושא, באוצר מעדיפים להגביל את מספר המערכות שניתן לפרוס ולכן החליטו להקפיא את היקף המכסות. על רקע מחלוקת זו התקיים אתמול דיון סוער בוועדת הכלכלה של הכנסת, בנוגע להפשרת מכסות והקצאת מכסות נוספות למערכות סולאריות. בתום הדיון דרשה הוועדה מהממשלה להפשיר את המכסות באופן מיידי. עוד דורשת הועדה לקדם שורה של החלטות בנושא הסולארי, בהן בחינה מחודשת של העלויות המובטחות ליזמים בתחום.

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל.

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

אופטימיות בחברות הדלק לקראת פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח ("ועדת צמח"). כך נודע ל"גלובס". על פי גורמים בכירים, נרשמה שביעות רצון רבה מהשימועים של הימים האחרונים לקראת פרסום המסקנות. נזכיר כי פרסום המסקנות הסופיות של הוועדה נדחה לפני כמה ימים בשבועות ספורים, כנראה במטרה לגבש מדיניות ממשלתית כוללת בשיתוף עם משרדי האוצר והאנרגיה וכן עם הממונה על ההגבלים העסקיים בעניין חוזי הגז של השותפות ב"תמר". גורמים בכירים באוצר מסרו ל"גלובס" כי "לא הסתרנו שהעמדה המקורית של המשרד דיברה על מכסות יצוא גבוהות יותר". כמו כן, הם מסרו כי הם אכן שוקלים לפעול לתיקון מסוים בחלק מהמסקנות לרבות העלאת גובה המכסות שנקבעו במסגרת הוועדה, בניגוד להערכות המוקדמות, "וזאת על מנת להבטיח את יצוא הגז ואת הגברת התחרות במשק הישראלי". נזכיר כי בתחילת אפריל פרסמה הוועדה את מסקנות הביניים לקראת השימועים שנערכו עד הימים האחרונים. על פי מסקנות הביניים, ישראל תשמור בידיה עתודת גז אסטרטגית בהיקף של 400 מיליארד מ"ק (BCM) ותאפשר יצוא של גז בכמויות שמעל מכסה זו. הוועדה מעריכה בנוסף כי עד שנת 2040 תזדקק ישראל לכמות של כ-420 מיליארד מ"ק (BCM) של גז, כאשר כיום נמצאים בידיה מ�

משרד האוצר ביקש חודשיים כדי להסביר לחברי הכנסת את הנתונים הבאים: המדינה התחייבה להגיע ל 5% יצור אנרגיה ממקורות מתחדשים [ שמש ורוח] נכון להיום מערכות אלו סובלות מחוסר יעילות אנרגטית מהותי ובפועל אנחנו הציבור מממן את חוסר היעילות של המערכות על ידי סובסידיה של 1.6 ₪ לקווט"ש . משרד האוצר מעוניין להסביר חשבון פשוט :כאשר נגשים את היעד של 5% יעביר הציבור בשיטת feed in tariff ליצרני החשמל 8 אגורות לכל קווט"ש נצרך. בחשבון החשמל של כולנו יהיה מס חדש של 8 אגורות על כל קווט"ש!!! בשנים האחרונות מייצרת חברת החשמל 53,000 מליוני קווט"ש. 5% מנתון זה הינם 2,500 מיליוני קווט"ש שייוצרו בעזרת מערכות מאוד לא יעילות. הציבור יממן את חוסר היעילות של מערכות אלו בסכום של 4 מיליארד שקלים לשנה,עלייה של כ- 20% במחיר החשמל. כל שנה בעשרים השנים הבאות. תעשיין שצריך לשלם עוד 8 אגורות לכל קווט"ש שנצרך במפעל צריך לייצר ולמכור תוצרת בעוד 40 אגורות לכל קווט"ש נצרך. ברור שכל המוצרים והשרותים במשק יעלו כתוצאה מחוסר יעילות הציוד. אנחנו תושבי המדינה משלמים את חשבונות החשמל מהנטו של השכר. לאחר ששלמנו את המסים. אנחנו נאלץ לשלם מהנטו עוד 10 אגורות לכל קווט"ש. במילים אחרות כל משפחה תשלם עוד שקל ליום על מנת לממן לשכנים את חוסר היעילות של המערכות הפוטווולטאיות. יש�

מדובר ביישום הצעת הממשלה שאושרה בשבוע שעבר, לפיה אושר ייצור חשמל ממתקנים תרמו סולאריים (קיטור) קרקעיים גדולים בהיקף של 200 מגה וואט ומתקני ייצור חשמל מאשפה אורגנית בהיקף של 160 מגה וואט. בנוסף, אושרו מכסות ייצור מחשמל סולארי בינוניים בהיקף של כ-50 מגה וואט, כך שסך הייצור ממתקנים בינונים קרוב ל- 90% מהמכסה שאושרה במקור (300 מגה וואט). יצוין שרק החודש אישרה רשות החשמל מספר רישיונות ייצור, כך שעבור היזמים מדובר בקיצור לוח זמנים משמעותי בדרך לייצור חשמל. מליאת רשות החשמל לא הספיקה להסדיר את ייצור החשמל ממתקני רוח שממשלת ישראל הקצתה לה, מכסה של 800 מגה וואט, אולם על פי ההערכות מדובר בעיכוב טכני שיוסדר בשבוע הבא. בעניין תעריף החשמל לצרכנים, שאמור לעלות עוד הקיץ בשיעור של 19.11% לא התקבלו כל החלטות אופרטיביות. רשות החשמל סיימה לאסוף את החומר שהוגש לה על ידי גופים שונים שמתנגדים להעלאת התעריף בניהם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, ובשבועיים הקרובים תתקבל החלטה סופית בנושא.

"אור ירוק" להקמת מתקני קרקע סולאריים גדולים, 100 מגוואט נוספים למערכות סולאריות על גגות ומכסות נדיבות לביומסה ורוח - אלה העקרונות המרכזיים שסוכמו בפגישה מכרעת בין נציגי משרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההסכמה תאפשר לממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את המשך מדיניות עידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המדיניות מבוססת על מכסות שיוקצו עד לשנת 2014, שנקבעה כשנת היעד לסיום השלב הראשון בתכנית העידוד. השלב השני יסתיים ב-2020 אולם שיטת העידוד בתקופה זו תיקבע בעתיד על-ידי הצעה שיגיש משרד התשתיות עד ינואר 2014. ההסכמה התאפשרה לאחר שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הסכים להתפשר על התביעה להקצות מכסה מיידית של מערכות סולאריות על גגות. ההצעה שתוגש לאישור הממשלה שבה ומצהירה על מחויבות הממשלה לשני היעדים שנקבעו ב-2009: ייצור 10 אחוז מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים (2,760 מגוואט) עד לשנת 2020 וייצור 5% (1,550 מגוואט) עד ל-2014. הצעת המחליטים קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 לא יעלה על 1,430 מגוואט למערכות סולאריות (לייצור חשמל מהשמש) בכל הגדלים, 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת.

בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. דרישתן המקורית של חברות ההתקנה, שזכתה לגיבוי של השר לנדאו, הייתה לקבל מכסה של 100 מגוואט עד סוף 2012. באוצר התנגדו לדרישה בנימוק שהיא מעודדת סחיטה למכסות נוספות מצד החברות בשנים 2013 ו-2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

כתבה מעניינת על מס-פחמן באירלנד. ממצב בו פליטת הפחמן באירלנד היתה הגבוהה באירופה ובמגמת עלייה לקראת ערכים 'אמריקאיים', החלה ירידה מרשימה לאחר החלת מס הפחמן. למשל, ב-2011, למרות עלייה בתוצר הכלכלי, היתה ירידה של 6.7% בפליטות הפחמן. עם יישום המס, הכלכלה עברה שינוי מהיר וכעת ההכנסות ממס הפחמן מכסות חלק מהגרעון הענק של המדינה. אפילו קרן המטבע הבינ"ל שיבחה את הצעד.

בשבוע שעבר הגיע מחירה של חבית נפט ל-113.7 דולר, שיא של 31 חודשים. בקצב הזה נראה שלא יעבור זמן רב עד שמחירו של ליטר בנזין בישראל יעמוד על 8 שקלים. לצד המחיר העדכני (והעולה) שלו, הנה עוד כמה דברים שכדאי לדעת על הנוזל השחור שמניע את העולם. אופ"ק * ארגון המדינות המייצאות נפט (Organization of the Petroleum Exporting Countries). הארגון הוקם ב-1960 על ידי איראן, עיראק, כוויית, סעודיה וונצואלה. כיום חברות בו גם אלג'יריה, לוב, ניגריה, קטאר, איחוד האמירויות, אנגולה ואקוודור. הארגון מפיק כשליש מתפוקת הנפט העולמית ומחזיק כ-75% מעתודות הנפט. מטרת הארגון לווסת את קצב הפקת הנפט באמצעות קביעת מכסות הפקה, בניסיון לשלוט במחירו. בגלל הרצון להכתיב את המחיר, הארגון מכונה גם קרטל. נפט גולמי * נוזל דליק המצוי ברובד העליון של קליפת כדור הארץ ומורכב מפחמימנים שונים ממשפחת המתאן. הנפט משמש להפקת שליש מהאנרגיה בעולם. כ-61% מסך התצרוכת העולמית של הנפט מיועדת לכלי רכב. לפי ההנחה המקובלת, הנפט נוצר משרידי יצורים ימיים שהצטברו בקרקעית האוקיאנוס במשך מאות מיליוני שנים. הנפט עובר תהליך זיקוק שממנו מופקים תוצריו השונים: קרוסין משמש דלק סילוני; מזוט לייצור חשמל; בנזין למכוניות; פרפין לייצור שמנים ושעווה; גז לבישול; נפטא לתעשיית הפלסטיק; וסולר וביטומן לסלילת כבי