Group items tagged

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

שותפות קידוחי הנפט גבעות מדווחת היום דיווח מוזר במיוחד לבורסה. במסגרת הדיווח, תחת הכותרת "החלטת הוועדה המחוזית לגבי קידוחים מגד 6,7 ו-8", מודיעה גבעות כי במשרדי השותפות התקבל מכתב בו נכתב כי בקשתה של השותפות לפעול בשדות אלו נדחתה. עם זאת, מציינים גבעות בדיווח, המסמך הגיע למשרדי החברה כשהוא אינו כולל תאריך ואינו חתום. בכך, נותרת זהות השולח ותקפותו של המכתב בספק. הדיווח הופך להיות מוזר אף יותר בשל התייחסותו של השותף הכללי להחלטה כהחלטה תקיפה. "למיטב הבנת השותף הכללי, הסיבה לדחיית הבקשה היא שינוי רטרואקטיבי של הליך התכנון לקידוחי נפט", נכתב בהודעה. בסוגריים ובדרך אגב נכתב עוד שסיבה זו לדחיית הבקשה צויינה בפני נציגי השותפות בעל פה בדיון במשרד הפנים. צילום: וקנין עופר גבעות הגישה את הבקשה לשלושת הקידוחים ביולי 2011. באמצע נובמבר התקיים בוועדה המחוזית דיון לאישור הבקשות. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, התחייבה המדינה שהליכי התכנון של קידוחי נפט ייעשו מעתה על פי חוק הנפט ולא על פי חוק התכנון והבנייה. לפיכך, החליט היועץ המשפטי של משרד הפנים על עצירת הליך האישור של בקשותיה של גבעות שהוגשו על פי חוק התכנון והבנייה. "עצירת ההליך יצרה מצב לא סביר בו הופסק ההליך במסלול הפטור הקיים לקידוחי נפט (במסגרת חוק התכנון ו

משרד האנרגיה והמים מקדם תקנות אשר יחייבו קידוחי נפט ביבשה בהגשת בקשה לוועדה המחוזית הכוללת התייחסות סביבתית משרד האנרגיה והמים מפרסם היום (יום ב' 30.1.12) לשימוע ציבורי, תקנות הנוגעות לחיפושי נפט וגז טבעי ביבשה וכוללות הליך תכנוני סדור, אותו גיבש המשרד בחודשים האחרונים, אשר יחול על הסדרת כלל קידוחי חיפושי הנפט והגז הטבעי במדינה.    התקנות מהוות הסדרת ההליך שהיה מקובל עד כה בתחום חיפושי הנפט והגז הטבעי, והן משלבות בו  שלב של שימוע והתנגדויות הציבור, וכן התייחסויות להיבטים סביבתיים. על פי התקנות יובאו הבקשות לקידוחים בפני הוועדה המחוזית הרלוונטית, אשר תוכל, בהתאם לשיקול דעתה, לדרוש מסמך סביבתי הנוגע לכל קידוח.    עד כה אישרו הועדות המחוזית את קידוחי הנפט על פי תקנות התכנון והבניה הקובעות כי קידוח המבוצע בהתאם לאמור בחוק הנפט, ואשר התשריט המראה את מקום הקידוח ואת הדרכים המובילות אליו אושר על ידי הועדה המחוזית, אינו טעון היתר.   התקנות החדשות מבדילות בין השלב הזמני של קידוחי החיפוש לבין השלב המסחרי, של ההפקה. בשלב הזמני, לפני ביצוע קידוחי החיפושים, יגישו החברות לוועדה המחוזית, בקשה שהליך אישורה יכלול דיונים בוועדה ושלב של שימוע התנגדויות הציבור. הבקשה לא תכלול את שינוי ייעוד הקרקע, כיוון שאין טע�

>> "אסור לעבור לסדר היום על ניסיונות ממשלתיים לקדם הליכים לאישור קידוחי נפט ללא ביצוע תסקירי השפעה על הסביבה" - כך אמר שלשום ח"כ דב חנין (חד"ש) בוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות. חנין אמר את הדברים זאת, בעקבות הפרסום ב-TheMarker בדבר התוכנית המקלה שמקדם משרד האנרגיה והמים לרישוי קידוחי נפט וגז טבעי ביבשה, בהליך מזורז שאינו כולל תסקירי השפעה על הסביבה, התנגדויות ציבור, עררים ודיונים ברמת התכנון המקומית. "קידוחי נפט אינם ראויים למסלול מהיר. מדובר במסלולים מהירים ללא התחשבות בחוקי התכנון והבניה וללא הצבעה על צורך אמיתי בהגשת תסקירי השפעה על הסביבה. נעשה הכל כדי שתקנות אלו לא יעברו את הכנסת", הוסיף חנין. דב חנין צילום: מיכל חלבין הועדה דנה גם בתוכנית להקמת מתקן התפלה נוסף ליד הישוב שבי ציון וכן באפשרות הנבחנת להקמת מתקן לקליטת גז טבעי בחוף עכו. בעקבות התערבותם של חברי הכנסת רחל אדטו (קדימה) ודוד אזולאי (ש"ס9, ביקש חנין לבחון את כל החלופות האפשריות למיקום מתקן ההתפלה ודרש כי תיבחן החלופה הימית לטיפול בגז: "זו החלופה הסביבתית ביותר, הבטוחה ביותר ובסופו של דבר - גם המהירה ביותר, כשלוקחים בחשבון את ההתנגדויות העזות למתקן יבשתי בכל האזורים"

האם ישראל חשופה לאסון אקולוגי בקנה מדינה עולמי. פרופ' צבי בן אברהם, גיאופיזיקאי בכיר, מתריע כי "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי האפשרי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה מול חופי ארצות הברית" לדבריו, " הסיכון קיים, אבל אין כוח אדם שיחקור אותו" יעל דראל פורסם:  19.05.11, 11:45 שתף "אם אכן נמצא נפט בקידוחי הגז הטבעי, כפי שמעריכים, הנזק הסביבתי הפוטנציאלי יהיה הרבה יותר גדול ממה שקרה במפרץ מקסיקו, שכן אנו ממוקמים בתוך אגן טבעי ואין יציאת מים עמוקים החוצה", כך מתריע היום (ה') הגיאופיזיקאי פרופ' צבי בן אברהם, מנהל בית הספר למדעי הים ע"ש ליאון צ'רני באוניברסיטת חיפה.   הצטרפו לעמוד הפייסבוק של ynet כלכלה   בן אברהם אמר את הדברים במהלך כנס שבוחן את ההשלכות של קידוחי הגז הטבעי על הסביבה הימית, שמתקיים באוניברסיטת חיפה. בן אברהם, שבעבר עמד בראש ועדה שהוקמה על ידי האקדמיה הלאומית ובחנה את הנושא של קידוחי הנפג והגז, התריע עוד כי גם מבחינה אקדמית ישראל איננה ערוכה כלל להתמודדות עם הנושא.   מחקר ההערכות לדליפה מקידוחי הגז - לא יושמה / צבי לביא המרכז למחקר ומידע של הכנסת קובע כי תכנית לאומית להיערכות לזיהומי ים שאושרה בממשלה לפני כ-3 שנים, לא יצאה לפועל. התוצאה: המשרד להגנת הסביבה לא יכול להתמודד עם אי

בשנה האחרונה השקענו כ-400 מיליון דולר בפרויקטים. אנחנו מתאימים את השסתומים כדי להתאים לצריכת החשמל, אך אף אחד לא צפה את הפסקת הגז המצרי, ואנו עושים ככל שביכולתנו כדי להקדים את האספקה", כך אמר לוסון פרימן, סגן נשיא נובל אנרג'י, בוועידת אנרגיה ועסקים בכפר המכביה. גדעון תדמור צילום: סלמן אמיל גדעון תדמור, מנכ"ל דלק אנרגיה, אמר בכנס כי "מאגר תמר יכול לספק את צרכי הגז של ישראל ל-20 שנה. עשויות להיות תגליות נוספות בפעולות האקספלורציה שכל החברות עושות באזור. מה יעשה עם כל הגז הזה? בוועדת ששינסקי, היה ויכוח על חלוקת העוגה. ברגע שהויכוח הזה הוכרע, נשאלת השאלה כיצד מגדילים את העוגה. הוקמה הוועדה לשימושים בגז הטבעי, והיא בוחנת גם ייצוא של הגז". "ישראל יכולה להיות שחקן בשוק ה-LNG העולמי. השוק הזה נותן היום לישראל הזדמנות להיות שחקן. יש חלון הזדמנויות של ביקושים עודפים גם בשוק האסייאתי וגם באירופה. ישראל נמצאת באמצע, עם אפשרות לספק ביקושים בשווקים האלה. ישראל, יחסית למקומות אחרים, נחשבת אי של יציבות פוליטית. אם מסתכלים מה קורה היום בתורכיה, בלבנון, ובמצרים, מבינים שחלון ההזדמנות הזה עלול להיסגר. אם זה יקרה, הגז יישאר באדמה", אמר תדמור. גיורא איילנד, יועץ לגבעות עולם, אמר כי "היו פערים בין הצהרות של ממשלה שרוצה לקדם מש�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

המשרד להגנת הסביבה הצליח לסכל ניסיון של משרד התשתיות לעשות שימוש בחוק הנפט הארכאי כך שיתאפשר לבצע קידוחי נפט בכל מקום בארץ ללא כל בקרה וללא צורך להגיש תוכניות לאישור הועדה המחוזית לתכנון ובנייה. מצורפת בזאת עמדת היועצת המשפטית למשרד להגנת הסביבה, עו"ד דלית דרור, אשר הועברה לפרקליטות המדינה ומביעה התנגדות חריפה לניסיון זה, אשר מנוגד לעמדת המדינה בבג"ץ. במכתבה דורשת עו"ד דרור כי נהלי האישור של קידוחי נפט יכללו בדיקה סביבתית מקיפה, שקיפות ציבורית, קיום דיון בהתנגדויות וכן, להגביל את החריגות מדיני התכנון והבנייה לקידוחי ניסיון בלבד. בדיון שהתקיים היום במחלקת בג"צים בפרקליטות המדינה, התקבלה עמדת המשרד להגנת הסביבה.

אסדת קידוחי המים הימיים ה"הומר פרינגטון" חתמה על שני חוזים חדשים לקדיחת רישיונות בים התיכון הישראלי ועוררה היום מהומה קלה במגזר חיפושי הגז והנפט הבורסאי. האסדה המבצעת קידוחי אקספלורציה הבודקים האם קיימים גז טבעי או נפט בעומק האדמה תגיע בסוף השנה לרישיון "ישי" (אחד מחמשת רישיונות פלאג'יק) ולאחר שתסיים אותו תעבור לקדוח ב"ים חדרה". עלותו של קידוח אקספלורציה במים עמוקים עומדת על כ-100 מיליון דולר. מסעות הומר פרינגטון אבל לא רק הקידוחים העתידיים מסעירים את המגזר. ההומר פרינגטון מבצעת כעת את קידוח הנפט בלוויתן ובשבועות הקרובים אמורה להתחיל בביצוע קידוח ברישיון "מירה" שבשליטת מודיעין והכשרה אנרגיה ולאחר מכן לעבור לרישיון שרה הסמוך של השתיים. היום, 15 באפריל, הוא התאריך בו אמורה הייתה האסדה לעבור מלוויתן אל מירה אך מכיוון שהיא אינה עושה כן, יקבלו השותפות במירה (בעיקר הכשרה אנרגיה (40%) ומודיעין (29%)) הנחה של 15 מיליון דולר בתקופת החכירה של האסדה, אותם יממנו השותפות בלוויתן (דלק קידוחים - 22.5%, אבנר - 22.5%, נובל אנרג'י - 40%, ורציו - 15%). העיכוב במעבר האסדה עדיין אינו ברור. ייתכן כי מדובר בחדשות טובות למשקיעי לוויתן (ייתכן שהאסדה מבצעת כעת מבחני הפקה או מתקדמת בבחינה ומוכנה לשלם עבור כל 15 מיליון דולר) או אולי בחדשו�

בעוד מספר ימים, צפויה אסדת הקידוח ההומר פרינגטון, להגיע לנקודת הקידוח של לוויתן 1, לאחר עיכוב של מספר ימים מהלו"ז המתוכנן. המשקיעים מצפים חודשים ארוכים לקידוח, המיועד לבדוק האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות ב"לוויתן", מתחת לשכבת הגז המוכחת. אולם, מה שעשוי להטריד את משקיעי השותפות הישראליות במאגרי הגז הטבעי דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%), הוא דיווח שרשות ניירות ערך תכריח ככל הנראה לפרסם רגע לפני תחילת הקידוח -  לגבי הערכת כמויות הנפט שעשויות להימצא במקום, לפי מודל ה-PRMS הגיאולוגי. דיווח זה עשוי לעורר מהומה למרות שלא בהכרח יהיה משמעותי. קידוחי גז אלום, נובל אנרג'י, השותפה והמפעילה של תמר, "לוויתן" ורישיונות חיפוש רבים נוספים, היא חברה אמריקאית שלא פועלת לפי כללי רשות ניירות ערך הישראלית, והנתון הגיאולוגי בו היא משתמשת ומפרסמת למשקיעיה הוא ה-Gross Mean - הממוצע הכלכלי של טווח הנתונים. מנגד, הרשות מחייבת בשימוש ופרסום לפי מודל ה- PRMS, בו מקבלים המשקיעים את ההערכה הנמוכה (P1, הסתברות של 90%), ההערכה הגבוהה (P3, הסתברות של 10%) וההערכה הטובה ביותר (P3, הסתברות של 50%). ה-P3 (או ה-P-50) הוא למעשה החציון של סדרת הנתונים הגיאולוגים שבידי החברה והוא עשוי להיות שונה מהכמויות לפיהן פעלו המשקיעים בעבר, גם ללא שינוי בנתונים ה

הכתבה המקורית של בראלי. כוללת גם מפת קידוחי הנפט בישראל מאז גילוי שדה הנפט חלץ בשנות ה-50 לא נמצא בישראל נפט בכמויות משמעותיות ■ למרות זאת, שותפויות חיפושי הנפט ניעורו באחרונה לחיים ■ וגייסו הון לחיפושים נוספים ■ הגיאולוגים ספקנים, אך מאוחדים בדעה כי תגלית של נפט תאפיל על כל תגליות הגז החדשות

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, דורש כי בטרם יאושרו קידוחים נוספים, משרד האנרגיה והמים יכין תסקיר השפעה אסטרטגי שיבחן את חלקם של קידוחי נפט בסל הדלקים, וההשלכות ארוכות הטווח של ניצול מקורות האנרגיה * השר ארדן: "קידום הקידוחים בלי אבחנה יפגע בעתודת הקרקע הירוקה הגדולה העוטפת את גוש דן וימנע ממיליוני תושבים את הנגישות לפעילויות פנאי ונופש במרחבים פתוחים" הוועדה המחוזית מרכז אישרה היום, על אף התנגדותם של משרדי הגנת הסביבה והבריאות, את הפקדת התוכניות לקידוחי מגד 6-8 באזור ראש העין. בין היתר, התנגד המשרד להגנת הסביבה לאישור בשל רגישותו הסביבתית הרבה של אזור הקידוחים ולנוכח פוטנציאל הפגיעה הקשה מקידוחים אלה לשטח ולתושביו. ארדן המשרד להגנת הסביבה לא רואה מקום לאשר קידוחים נוספים בטרם תגובש מדיניות לאומית למשק האנרגיה שתיבחן את מכלול השיקולים והשפעות הקידוחים על הסביבה. בתוך כך, פנה היום השר ארדן לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בבקשה כי יוכן, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, תסקיר השפעה אסטרטגי בעניין ניצול מקורות האנרגיה של ישראל. מטרת התסקיר הינה להתוות מדיניות ממשלתית הכוללת, בין היתר, גם בחינת חלקם של קידוחי הנפט בסל הדלקים ובחינת ההשלכות ארוכות הטווח של הקידוחים השונים. תסקיר שכזה הינו כלי מקובל במ

>> הכשרה אנרגיה, שבשליטת עופר נמרודי, הודיעה אתמול כי לקחה הלוואה בנקאית בסך 10 מיליון דולר. הכשרת הישוב, החברה האם, העמידה לה ערבות מלאה לשם כך - ללא תמורה. בתוך חודשיים אמורה אסדת קידוחי הגז הומר פרינגטון להגיע לאתרים מירה ושרה, כדי לבדוק אם אכן יש גז או נפט במקום. השותפות בפרויקט הקידוח נערכות לסיום השגת המימון ומגייסות כעת כסף גם ליום שאחרי. הבנקים אינם מממנים קידוחי אקספלורציה מכיוון שהם בעלי סיכון גבוה, לכן התנאי להלוואה היה ערבות מלאה מצד הכשרת הישוב, המחזיקה בנכסי נדל"ן רבים ובחברת מלונות הכשרה. ההלוואה תינתן בתנאי שוק. ביום שלישי הודיעה הכשרה אנרגיה כי השלימה הנפקת זכויות שהכניסו לקופתה 18 מיליון שקל. הכשרה צריכה להעמיד עוד כ-55 מיליון דולר לביצוע שני הקידוחים, וחלקה עשוי לגדול אפילו עד 72 מיליון דולר. אפשרות מימון נוספת היא שימוש באופציות של החברה, שבמידה שיממושו יכולות להזרים עוד כ-30 מיליון דולר לקופת החברה. עלות הקידוח באתרים מירה ושרה היא 157 מיליון דולר. אם אכן יימצא גז במקום והחברות יצטרכו לבצע מבחני הפקה, משמעות הדבר תהיה עלות נוספת של 21 מיליון דולר לכל אחד מהקידוחים, כך שבסך הכל מדובר בעלות של כ-200 מיליון דולר. האתרים לרישיונות הקידוח מירה ושרה נמצאים בים התיכון העמוק, וקידוחי האקס

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

משרד האנרגיה והמים מצוי בניגוד עניינים מתמשך בכל הנוגע להסדרת קידוחי הגז והנפט, כך עולה מדוח חדש שיציג היום (ג') ארגון 'אדם טבע ודין' בדיון מיוחד בשדולה הסביבתית-חברתית בכנסת. הדוח בוחן את המצב הקיים היום לפיו משרד האנרגיה והמים הוא אשר מוסמך להנפיק היתרים, רישיונות ומתן זיכיונות למאגרי הגז והנפט, זאת כאשר אותו משרד, ואף אותם ממונים במשרד האנרגיה והמים הם גם האחראים לפיקוח והסדרת ההיבטים הסביבתיים-בריאותיים הנובעים מתהליך קידוחי הגז והנפט במים. מצב זה, בו רשות אחת היא האחראית למתן רישיונות נפט על מנת להפיק ולפתח את משק האנרגיה והיא גם זו אשר אמורה להגביל את אותן חברות ולפקח עליהן מפעולות העלולות לגרום לנזק סביבתי הוא מצב השרוי בניגוד עניינים חמור ואשר השלכותיו הן פיתוח משק האנרגיה על חשבון הסביבה ובטיחות הציבור. דוח אט"ד מציין כי מצב זה היה קיים בארה"ב עד לאסון BP - שם נקבע מיד אחרי האסון כי הסמכויות שניתנו לרשות האחראית על הקידוחים שכללו גם את פיתוח משק האנרגיה וגם פיקוח ואכיפת כל ההיבטים הסביבתיים הינן "משימות סותרות המהוות ניגוד עניינים". כמו כן, לאחר האסון הוחלט לפצל בין הסמכויות להקים רשויות נפרדות שיעסקו בתחום. לדברי עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל 'אדם טבע ודין' על ממשלת ישראל לשנות את המצב הקי�

חברת חיפושי הנפט הכשרה אנרגיה שבשליטת עופר נמרודי מדווחת הבוקר כי הקרן השווייצית VNG Capital רוכשת 9.3% ממניותיה תמורת 77 מיליון שקל (20 מיליון דולר לפי שער של 3.8 שקלים). העסקה משקפת להכשרה אנרגיה שווי של 825 מיליון שקל או 79 אגורות למניה - הנמוך ב-3.8% ממחיר בו פותחת המניה את הבוקר, וכמעט ללא שינוי מהשווי לפיו הונפקה לראשונה לציבור בדצמבר 2010. הכשרה אנרגיה, המחזיקה כ-42% מרישיונות מירה ושרה זקוקה מאוד למזומנים הללו, מכיון ובשבועות הקרובים תחל בשני קידוחי האקספלורציה בשני הרשיונות, שיעידו האם אכן קיימים גז או נפט ברישיונות הימיים. עלות כל קידוח אקס פורציה עומדת על כ-100 מיליון דולר, כך שהיא זקוקה לכ-80 מיליון דולר. בד בבד עם הקצאת המניות, תוקצה לקרן, ללא תמורה נוספת, 5,549,133 כתבי אופציה מסדרה 2 וכן 29,767,442 כתבי אופציה מסדרה 5 של הכשרה אנרגיה. תזרים המזומנים העתידי הצפוי להכשרה אנרגיה במקרה של מימוש כתבי האופציה המוקצים לקרן הינו 40 מיליון שקל נוספים, והקרן עשויה ללהגדיל את החזיק ב- 10.19% מהונה המונפק של הכשרה אנרגיה. הקרן השווייצית העוסקת בהשקעות ובפעילויות של מכרות ובחיפושי והפקת נפט וגז במקומות שונים בעולם, ומתמחה בביצוע השקעות גלובליות במכרות מינרלים ומתכות, ומימון לחברות כריה וחברות חיפושי גז ונפט ברחבי העולם. מו

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

לאחר חודשים ארוכים של ציפייה, צפויה בקרוב תשובה לשאלה שעשויה לשנות את פניו של שוק החיפושים הישראלי - האם קיים נפט בשכבות הקרקע העמוקות של מבנה לוויתן התת-ימי. ל-TheMarker נודע כי אסדת הקידוח הומר פרינגטון צפויה להגיע כבר בשבוע הבא אל מקום הקידוח. אם לא יהיו שינויים, תתייצב ההומר מעל מקום הקידוח ביום רביעי הבא, ה-4.1. קידוחי לוויתן נמצאים בים התיכון העמוק מול חדרה והם מוחזקים על ידי נובל אנרג'י האמריקאית (40%), דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%). לפני שנה בדיוק, עת בוצע קידוח לוויתן 1 לשכבות הקרקע הרדודות יותר - הוכרזה לפני שנה בדיוק תגלית גז טבעי בגודל של 17 TCF (טריליון רגל מעוקבת, לפי הערכות מעודכנת). הקידוח אמור היה להימשך אל שתי השכבות העמוקות יותר מזו של שכבת הגז, בהן קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט. אך באמצע אפריל הופסק הקידוח בשל תקלה בצינור והאסדה עזבה את המקום - עד עכשיו. נובל אנרג'י דחתה מספר פעמים את הגעתה של אסדת הקידוח למקום, ולאחרונה הודיעה כי הקידוח יתחדש בתחילת 2012, אך לא נקבה בתאריך. כעת, צפוי הקידוח להמשך כמספר חודשים.