Group items tagged

בקיץ 2008 עוררה סקרנות חברה מסתורית בשם סאנדיי (Sunday), לאחר שבמשך חודש שלם רכשה עמודי מודעות בעיתונים הכלכליים, והבטיחה לקוראים יקיצה לבוקר חדש  בלי לציין כל פרט מזהה נוסף. את חרושת השמועות שיצרה פתרה החברה במסיבת עיתונאים מיוחצ"נת ומושקעת שערכה באחד מבתי הקפה היוקרתיים בנוה צדק שבתל אביב. במהלכה, חשף מייסד החברה והמנכ"ל שלה, קובי דינר, את תוכניתו לכבוש 50% משוק ייצור החשמל באנרגיה סולארית, שנוסד רק כמה שבועות לפני כן. למרבה אכזבתו, ההשקה החגיגית נתקלה בעיקר בגבות מורמות, בחיוכים ספקניים ובתהיות באשר למקורות המימון של החברה ולמודל העסקי היומרני שלה. במשך שלוש שנים וחצי עשתה סאנדיי הכל כדי להוכיח את קוצר הראות של מבקריה, רשמה הישגים מרשימים, אף שחלקם נותרו על הנייר - אך כשם שנכנסה לשוק בסערה כך היא מוצאת את דרכה החוצה ממנו. בתחילת השבוע מיהרה סאנדיי אנרג'י לבית המשפט המחוזי בפתח תקוה בבקשה להקפאת הליכים, בטענה כי נקלעה לחובות בסך 41.3 מיליון שקל, שאותם היא אינה יכולה לשרת. יש התולים את הסיבות להתרסקות בביורוקרטיה הממשלתית ההרסנית בענף ובהתנפצות מתבקשת של הבועה הסולארית, אך גם בדפוס בעייתי של התנהלות עסקית, שעתיד להפיל חברות נוספות בענף. "מקרה טראגי של טעות בניווט" דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימ�

דינר הוא יוצא אחד האקזיטים של ימי תור הזהב בהייטק הישראלי. ב-1999 הוא ייסד את חברת ההשמה המקוונת jobinfo - ומכר אותה לפני התפוצצות הבועה במיליוני דולרים. את המודל של חברת סטארט-אפ זריזה, רזה, איכותית וממוצבת הוא ביקש ליישם בענף הצעיר של ייצור חשמל מסובסד באנרגיות מתחדשות. סאנדיי עסקה במכירת מערכות סולאריות ללקוחות וכן בהקמת מערכות על גגות פרטיים או ציבוריים - או על גגות ששכרה בעצמה. ואולם ההילה שסבבה את הצטרפות ישראל לעידן הירוק, פינתה עד מהרה מקומה להכרה כי מדובר למעשה בענף לואו-טק, מוטה רגולציה, המתאפיין בתחרות פרועה סביב רכיב מרכזי אחד - המחיר. סאנדיי השקיעה מיליוני שקלים ביחסי ציבור ובקידום מכירות, חתמה בסיטונות על חוזים להשכרת גגות מכל סוג ועל מכירת מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V.) לכל לקוח - ופמפמה ללא הרף את הישגיה הזמניים לתקשורת. "הם הסכימו לשלם מחירים מנופחים וחסרי בסיס במכרזים, יצרו אינפלציה אדירה במחירי הנדל"ן - וגרמו לכל הענף נזק, מתוך מחשבה שיעשו אקזיט כמו בהיי-טק", אמר השבוע אחד הפעילים בענף הסולארי. "זה מקרה טראגי של טעות בניווט", הוסיף. ואולם דינר לא שעה לביקורת בענף ושעט קדימה. בסוף 2009 נכנסה סאנדיי למגרש של הגדולים, וחתמה על הסכם לשיתוף פעולה עם חלוצת האנרגיות המתחדשות אורמת הציבו�

ההסדרות הבינלאומיות החדשות במדינות מערביות כמו אוסטרליה ואנגליה נותנות עדיפות למערכות על גגות, החוק החדש באיטליה לאנרגיה מתחדשת הוכיח חד משמעית שתפיסת העולם של הממשלה הינה לתת עדיפות מלאה על גגות ולא על קרקעות. החל מספטמבר השנה רוב התמריצים יילכו להקמה על מערכות על גגות ולא על קרקעות. פרשנים איטלקים טוענים כי הסיבה היא הרצון לנצל נכון יותר את התמריצים וליצור מקורות אנרגיה לרשת החלוקה המקומית לשימוש ישיר ומיידי. גם אנגליה אישרה הסדרה המתייחסת למאות אלפי גגות ולא לקרקעות. העובדות מדברות בעד עצמם, העדפה חותכת לגגות מול קרקעות וקיצוץ דרסטי של המכסות לקרקעות. המגמה הבינלאומית בחקיקה המחודשת מבינה את הצורך בקיימות ובשימוש נבון של שטח. האם המלחמה הפנימית בארץ תוביל אותנו לתוצאה חיובית? האם תיתכן החלטה כזו של לחתוך את עוגתם של הגדולים למען הקטנים והבינוניים לאחר פרסום ההסדרה שהתקבלה במליאת רשות החשמל? מצד שני הרי ברור שאם תיפסק המכסה למערכות סולאריות על גגות קטנים אלפי עובדים ילכו הביתה, חברות יעצרו את מערכי השיווק שלהם, השוק ייכנס לקיפאון מוחלט עד להודעה החדשה. מבחינת האינטגרטורים זוהי מלחמה על הלחם והחמאה.

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

"חישובים שגויים, לא מעודכנים ואופטימיים במידה חסרת סבירות" - כך מכנה החשב הכללי לשעבר, פרופ' ירון זליכה, את הערכת אגף התקציבים במשרד האוצר לאומדן הנזקים הסביבתיים שנגרמים בייצור החשמל על ידי חברת החשמל. בדו"ח שהכין זליכה לצורך אומדן המחיר המשקי של מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (.P.V) על גגות, הוא טוען כי העלות האמיתית של ייצור החשמל במשק כיום היא 108.47 אגורות לקווט"ש - לעומת תעריף כללי של 49.63 אגורות לקווט"ש בלבד. בדו"ח שהוכן בהזמנת חברת ההתקנות הסולאריות SBY והגיע לידי TheMarker, טוען עוד זליכה כי התועלת עבור שימוש בגגות לייצור חשמל מוסיפה לתחשיב זה 7.06 אגורות נוספות לקווט"ש. לפיכך, כל תעריף חשמל אשר יובטח ליזמי המערכות הסולאריות על גגות ויפחת מ-115.53 אגורות לקווט"ש - יגלם תועלת כלכלית למשק. זאת, כאשר תעריף החשמל שאותו מבטיחה כיום רשות החשמל ליזמי ההתקנות על גגות נע בין 90-122 אגורות לקווט"ש. זליכה טוען כי ישראל כבר הגיעה לעידן הגריד פאריטי, שבו עלויות ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות השתוו לעלויות ייצור החשמל הרגיל, ולכן אין כל סבסוד בתעריף המתמרץ ייצור חשמל סולארי. זליכה ממליץ לפיכך לבטל את המכסות המגבילות כיום ייצור חשמל סולארי על גגות, ולקבוע תעריף שיתעדכן תקופתית. תעריף זה יתבסס על תוכניות עסקיות של מתקנים ל�

הענף הסולארי תופס שוב את הרגולטורים עם המכנסיים למטה: ל-TheMarker נודע כי תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת מערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים, עומדת זו בפני מיצוי מהיר מהצפוי. עד כה אישרה חברת החשמל בקשות שכיסו 85% מן המכסה - כשלפניה מונחות עוד מאות בקשות בהיקף 15% הנותרים. חברת החשמל הזהירה אתמול כמה יזמים כי מחשש כי המכסה מוצתה, היא צפויה להודיע בימים הקרובים כי תפסיק לקבל בקשות נוספות להתקנת לוחות סולאריים על גגות. מחברת החשמל נמסר אתמול בתגובה כי "החברה התמודדה עם ביקוש מסחרר לחיבור המתקנים הנדונים והשקיעה מאמצים רבים כדי לסייע ליזמים", וכי המכסה אמורה היתה להסתיים עד 2014, אך מסתיימת והולכת כעת. "על פי אמות המידה שקבעה הרשות, ברגע שיאושרו חיבורם של 90% מהיקף המכסה המאושרת, תפסיק החברה לקבל הזמנות חדשות. הזמנות הקיימות בחברה שלא הגיעו לשלב האישור - יטופלו במדיניות כל הקודם זוכה. הודעה על הפסקת קבלת הזמנות חדשות תפורסם באתר האינטרנט של החברה", נמסר מחברת החשמל. באוגוסט 2010 אישרה רשות החשמל מכסה של 120 מגה-ואט להתקנות מערכות פוטו-וולטאיות (P.V) קטנות (עד 50 קילו-ואט) לייצור חשמל עצמי על גגות מבנים. זאת, לאחר שבתחילת 2010 הסתיימה במפתיע המכסה הראשונה להתקנות אלה, ובממשלה החלו בסדרת התכתשויו�

תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת לוחות סולאריים על גגות - מזהירה חברת החשמל מפני חריגה מהמכסה

יובל בן-דרור סבל מחום כבד, הוא החליט למצוא דרך לקרר את גג הרעפים. האבטיפוס נבנה במתנ"ס השכונתי. בקיץ הבא גם אתם תוכלו לקנות את הרעף המאוורר שלו nrg מעריב | 24/11/2011 10:25 תגיות: חיים בירוק, יזמות, קירור, עסק ירוק מה אתם הייתם עושים אם גג הרעפים של ביתכם היה פולט חום ברמות בלתי סבירות? רובכם בטח תמצאו עצמכם מיד בחנות המזגנים הקרובה, אבל לא כך יובל בן-דרור, גמלאי בן 67. הוא החליט, אחרי שנים שסבל ממה שהוא מתאר "מלכודת חום", למצוא לפתרון. הפתרון שלו, רעף יעודי ויחודי, יעזור בקרוב לאנשים נוספים הסובלים מחום. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק ◄יזמים בנשמתכם? כנסו גם לדף הפייסבוק של ערוץ היזמות קרירעף. גג? מאורר! צילום באדיבות יובל בן-דרור "חלל האוויר תחת גג הרעפים של ביתי מתחמם בקיץ, יותר ויותר משנה לשנה, והופך ל'מלכודת חום' עם טמפרטורה כפולה מהטמפרטורה בחוץ", מסביר בן-דרור. לדבריו, חום זה חודר דרך תקרת החדרים על אף שכבת הבידוד הקיימת, ומחייב הפעלת מזגן באופן גדל והולך המתבטאת בחשבון הוצאות החשמל התופח. במטרה לנסות ולמצוא פתרון הוא רכש והתקין בעבר גג רעפים עם מפוחים מכניים מסתובבים ממתכת הפולטים אוויר חם מחלל הגג באנרגית הרוח. אך הפתרון לא עמד בציפיות, בעיקר בגלל שהמפוח חורק ומתקלקל אחרי שנים מועטות. "גם �

"אור השמש המשמש לייצור חשמל יחשוף גם את האפליה של יזמי החשמל הסולארי" - כך אמר היום (ג') השופט בדימוס אליהו וינוגרד, בעקבות העתירה לבג"ץ שהגישו החברות הסולאריות אנרג'יקס וסאנפלאוור נגד רשות החשמל. השופט צבי זילברטל הורה למדינה להגיש את תגובתה לעתירה עד ל-25 למארס. שתי החברות טוענות בעתירתן כי רשות החשמל שינתה בחשאי את אחד התנאים המהותיים ביותר הנדרשים לצורך קבלת רישיון לייצור חשמל. כתוצאה מהשינוי נוצרה, לטענת העותרות, עדיפות מובהקת ליזמי מערכות חשמל קרקעיות על-פני מערכות חשמל על גגות. לטענתן, העדיפות התבטאה בכך שהחברות ה"קרקעיות" זכו בכ-65% ממכסת הייצור שהוקצתה למערכות בינוניות, בעוד שחברות ה"גגות" נאלצו להסתפק ב-35%. וינוגרד, כיום שותף בכיר במשרד גדעון פישר, אמר היום כי השינוי בתנאים נעשה "במחשכים, מבלי ליידע את הנוגעים בדבר", ויצר "אפליה ברורה בין היזמים". לדבריו, מדובר ב"חוסר שוויון הזועק לשמיים". עו"ד גדעון פישר, המייצג את סאנפלאוור ואנרג'יקס, אמר כי "היה כאן ניסיון לעשות מקצה שיפורים לטובת חלק מהמשתתפים. אף אחד לא העלה על דעתו שבתוככי הסעיפים יש משהו שונה מהתנאים שהוצגו. אין לנו האשמות נגד אדם מסוים אלא נגד ההתנהלות המערכתית. לא ייתכן שבאמצע הדרך ישנו את התנאים שינוי שיוצר אפליה מבלי להודיע על-כך.

>> בשבוע שעבר הגישה האגודה לצדק חלוקתי עתירה לבג"ץ נגד רשות מקרקעי ישראל, בעקבות החלטת מינהל מקרקעי ישראל לאשר 57 פרויקטים סולאריים על אדמות מושבים וקיבוצים. כעת מתברר כי הגורם שהפנה את תשומת לבה של האגודה לנושא, וגם סייע לה בהכנת החומר המשפטי לעתירה, הוא משרד עורכי הדין המייצג את חברת SBY, המתקינה מערכות סולאריות על גגות, ומתחרה ביזמים הקרקעיים על מכסות ייצור החשמל הסולארי. ב-1 בינואר פירסם המינהל הודעה לעיתונות, שבה נמסר כי 57 פרויקטים סולאריים, המתוכננים על אדמות יישובים חקלאיים, ייהנו מהקלות באישור החכירה. זאת, לאור אישור תקנות מחמירות יותר על ידי מועצת מקרקעי ישראל, שעוררו סערה בענף. בין היתר, נקבע בתקנות החדשות כי יישובים לא יוכלו להחכיר קרקעות לשם הקמת מתקנים סולאריים עליהן, ועליהם להקים את המתקנים בעצמם. בנוסף, במקרה שבו כמה יישובים מתאגדים להקמת מתקן סולארי, בוטלה האפשרות ליישוב המוביל (שעל אדמותיו מוקם הפרויקט) להקצות 500 דונם לצורך המתקן, ומעתה הוא ייאלץ להסתפק ב-250 דונם. כמו כן בוטלה הנחת האזור בפריפריה, לאור הבנת המינהל כי פרויקטים סולאריים מקודמים בה בטעמי כדאיות, בשל קרינת השמש החזקה, ולפיכך אין צורך לתמרץ את הפריפריה בפרויקטים אלה. לאור ההתנגדות העזה לתקנות החדשות, החליט המינהל לק

מועצת מינהל מקרקעי ישראל תתכנס מחר כדי לדון בהקצאת קרקע למתקנים המייצרים חשמל מאנרגיה סולארית. ההצעה אמורה לאפשר הקמה של מתקנים על קרקעות מדינה חקלאיות, בהתאם למגבלות שונות שהטיל בעבר בג"ץ בנוגע לשימוש בקרקע חקלאית. עם זאת, ההצעה שתובא לדיון כוללת הוראות מעבר שמחריגות 57 מתקנים סולאריים מההסדרה החדשה. החרגה הזו מעוררת סערה בענף הסולארי, ומציתה מחדש את המאבק בין יזמי המתקנים הסולאריים על גגות - לבין אלה המתמקדים בהקמת תחנות כוח קרקעיות. השדה הסולארי בקיבוץ קטורה צילום: רותי רובינשטיין מחלוקת זו הגיעה באחרונה גם לבג"ץ, לאחר שהאגודה לצדק חלוקתי, גוף המתמקד בהיבטים של צדק בתכנון וחלוקת משאבי טבע בישראל, ביקשה להורות על הקפאת כל עסקות הקרקע בהוראות המעבר עד לדיון מחודש בהן. באגודה טענו כי ההחרגה "נעדרת כל סמכות ובלתי סבירה בעליל, דבר המעלה חשש כבד שההחלטה התקבלה מאינטרסים זרים ומלחצים של בעלי עניין". האגודה טוענת כי הוראות המעבר נוגדות החלטות קודמות של המינהל, ואת בג"ץ "הקשת המזרחית", שבעקבותיו הוגבל השימוש הלא-חקלאי בקרקעות הקיבוצים והמושבים. באגודה טוענים כי הקרקעות הן משאב ציבורי, גם אם מדובר בהקמת מתקנים סולאריים, וכי אין לאפשר עשיית שימוש מסחרי בהן - מעבר למה שנקבע בעבר. העתירה של האגודה �

מליאת רשות החשמל התכנסה אתמול(שני) לדיון בשימוע אודות המכסות והתעריפים למערכות סולאריות פוטו וולטאיות, בתום ישיבה ממושכת התקבלה החלטה על הפחתה משמעותית בהיקף המכסות והתעריפים. בתחום המערכות הסולאריות העסקיות (15-50 קילווואט) אושרה מכסה של 30 מגהוואט בלבד בתעריף של 90 אג', בתחום המערכות הסולאריות הביתיות (עד 15 קילווואט) אושרה מכסה של 20 מגהוואט בתעריף של 1.20 אג'. כך מדווח הפורטל תשתיות. אך הגזירה הקשה ביותר מבחינת היזמים היא נושא שעון הצריכה, רשות החשמל קיבלה החלטה כי יזמים שאין ברשותם שעון צריכה תלת פאזי בן שנה לפחות לא יוכלו להגיש בקשה עבור מערכת סולארית עסקית, בסיס ההחלטה שהתקבלה ברגע האחרון הוא בטענה כי יש להתאים את הייצור לצריכת החשמל המקומית כך שרק על גג מבנה בו הייתה צריכה מוגברת של חשמל ניתן יהיה להקים מערכת סולארית. החלטה זו התקבלה בתחושות קשות בענף הסולארי היות ויזמים רבים השקיעו עשרות אלפי שקלים בהשבחת גגות ובהסדרת שעוני החשמל וכעת רואים איך כספם יורד לטמיון. על פי הערכות, החלטה זו מוציאה מהמשחק עשרות מגהוואט של מערכות על גגות.מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס אמר כי "עושים עוול עם צרכנים רבים שנכנסו להסדרה ציבורית והשקיעו כספים רבים מתוך אמון ברגולציה הישראלית, איגוד חברות א

פרויקטים סולריים לצריכה עצמית, שהיו סגורים עד כה בפני רוב הקיבוצים, נפתחו בפני רבים מהם, בעקבות החלטת רשות החשמל בחודש שעבר, שהעמידה להם מכסת יצור סולרית בהטבה משמעותית. החלטת הרשות, שהתקבלה ב-6 בפברואר, קובעת כי תעריף החשמל לצריכה עצמית ליצרני חשמל סולרי בפרויקטים בהספק של עד 15 קילוואט יהיה 1.22 שקלים לקוט"ש (במשך עשרים שנה), תעריף המגלם הטבה של 0.75 שקלים לקוט"ש, לעומת תעריף חברת החשמל. כלומר, אילו רכשו הקיבוצים את החשמל מחברת החשמל, במקום לייצר אותו במערכות הסולריות, היה עליהם לשלם 0.75 שקלים נוספים לכל קוט"ש נצרך. מכסת היצור הסולרי ל-2012 לפי המתווה הזה נקבעה ל-15 מגהוואט ולאחר מכן בשנים 2015-2013 תוספת שנתית של 5 מגהוואט בתעריף שעדיין לא נקבע אך ככל הנראה יגלם סבסוד נמוך יותר. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום רשות החשמל התנתה את הצטרפות הקיבוצים למסלול הסולרי הזה לאלה מהם שביצעו "הסדרה חוקית של מחלקי חשמל היסטוריים" ובמלים אחרות; רק לקיבוץ שחדל להיות צרכן חשמל בעל מונה יחיד, אלא התקין מונים נפרדים לכל צרכן וצרכן וחייב אותו בחשבון חשמל נפרד לפי צריכתו בפועל. "ההסדרה החוקית" גם כוללת חידוש תשתיות הולכת החשמל בקיבוץ והעברת האחריות ולאחזקת התשתית מאחריות הקיבוץ לאחריות חברת החשמל, או למי שהוסמך מטעמה לש

המכרז באשדוד הינו המכרז העירוני הגדול ביותר להקמת מערכות סולריות על גגות. הוא כולל הקמת מערכות אנרגיה סולרית על גבי עשרות גגות ברחבי העיר, הכוללים בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור, המתפרסים על שטח בגודל של עשרות דונמים. היקף המכרז הוא כ-24 מיליון שקל. המערכות יספקו כ-1.75 מגה וואט.המכרז נוהל על ידי החברה הכלכלית של העיר. תחילת ההקמה צפויה לקראת אמצע שנת 2011. המכרז בחיפה הינו אחד ממכרזי הרכישה הגדולים שפורסמו בישראל וכולל הקמת מערכות אנרגיה סולרית על גבי כעשרים גגות ברחבי חיפה הכוללים מבני בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור, המתפרסים על שטח בגודל של עשרות דונמים. תחילת ההקמה באופן מיידי. מכרז בשדרות, בהיקף של כ-14 מיליון שקל, כולל הקמת מערכות אנרגיה סולרית על גבי 20 גגות ברחבי העיר הכוללים מבני בתי ספר, אולמות ספורט ומבני ציבור, המתפרסים על שטח בגודל של כ- 15 דונם. תחילת ההקמה צפויה באופן מיידי. המערכות יספקו כ-1 מגה וואט. ענבר תשלם לעיריית שדרות דמי שכירות שנתיים בעבור הגגות בסך של כ-700 אלף שקל לשנה, למשך 20 שנה.

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום הסירה בשבוע שעבר עוד מכשול מהותי בדרך להקמת חוות של קולטים סולארים, פוטו וולטאים, בקיבוצים בנגב. הוועדה דחתה את ההתנגדויות שהוגשו במטרה למנוע את המתקנים. בהחלטה מהותית בתחום האנרגיה המתפתחת, ובייחוד לאישור הליכי התכנון והבנייה של מתקנים פוטו וולטאים קרקעיים, הוועדה קבעה כי אין צורך למצות את פוטנציאל הקמת הקולטים על גגות מבנים בקיבוצים, וכי ניתן במקביל לאשר את הקמת חוות קולטים קרקעיות. על פי תכנית שהגישו הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, בשיתוף חברת דלקיה, חברת בת של תאגיד "ואוליה" העולמי, הקיבוצים תכננו להקים בשטחם חוות של קולטים פוטו וולטאים. אולם, חברת solar by yourself העוסקת בהתקנת קולטים פוטו וולטאים על גגות הגישה לוועדה התנגדויות לבקשה. לטענתה, הקמת מתקנים קרקעיים תפגע בתחרות בתחום ויפגעו במכסות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אותן היא יכולה להשיג. בשל כך, החברה הגישה התנגדויות לכל אחת מהבקשות שהוגשו ע"י הקיבוצים הללו. אולם בהחלטה שהתקבלה, הוועדה המחוזית החליטה לדחות את טענות החברה וקבעה כי העדפת מתקנים על הגגות רלוונטית רק בשטחים המיועדים לבינוי, ואילו הקמת מתקנים קרקעיים בשטחים חקלאיים פתוחים אינה פוגעת בתוכניות עתידיות. הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, וחבר

איזה באעסה... הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום הסירה בשבוע שעבר עוד מכשול מהותי בדרך להקמת חוות של קולטים סולארים, פוטו וולטאים, בקיבוצים בנגב. הוועדה דחתה את ההתנגדויות שהוגשו במטרה למנוע את המתקנים. בהחלטה מהותית בתחום האנרגיה המתפתחת, ובייחוד לאישור הליכי התכנון והבנייה של מתקנים פוטו וולטאים קרקעיים, הוועדה קבעה כי אין צורך למצות את פוטנציאל הקמת הקולטים על גגות מבנים בקיבוצים, וכי ניתן במקביל לאשר את הקמת חוות קולטים קרקעיות. על פי תכנית שהגישו הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, בשיתוף חברת דלקיה, חברת בת של תאגיד "ואוליה" העולמי, הקיבוצים תכננו להקים בשטחם חוות של קולטים פוטו וולטאים. אולם, חברת solar by yourself בע"מ העוסקת בהתקנת קולטים פוטו וולטאים על גגות הגישה לוועדה התנגדויות לבקשה. לטענתה, הקמת מתקנים קרקעיים תפגע בתחרות בתחום ויפגעו במכסות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אותן היא יכולה להשיג. בשל כך, החברה הגישה התנגדויות לכל אחת מהבקשות שהוגשו ע"י הקיבוצים הללו. החברה טענה כי על פי התמ"א לאישור מתקנים פוטו וולטאים (10/ד/10) יש למצות את כל הפתרונות לייצור חשמל על הגגות, ורק לאחר מכן לאפשר פתרונות חלופיים על הקרקע. בהחלטה שהתקבלה, הוועדה המחוזית החליטה לדחות את טענות החברה בטענה כי הפרשנות �

עיריית ירושלים באמצעות חברת מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, החלה בהתקנת מערכות פוטו-וולטאיות על גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים ברחבי העיר. הפרויקט כולל התקנת כ- 50 מערכות סולריות בהיקף כספי של כ- 35 מיליון ש"ח. למרות עלויות ההתקנה הגבוהות, אמורה ההשקעה להחזיר את עצמה בתוך פחות מעשר שנים. עד לפתיחת שנת הלימודים תשע"ב יסתיים ביצוע הגגות בכ-50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים. עד כה חוברו לחברת החשמל המערכות של בתי ספר דוגמת: דנמרק, קשת , בית חינוך, גימנסיה, גאולים, פולה בן גוריון, דרכי נעם, נעורים. כמו כן במסגרת הפרויקט תשולב מערכת לימודית סולארית בכל בתי הספר להעשרת התלמידים בתחום האנרגיות המתחדשות. הפרויקט מנוהל על ידי מוריה, החברה לפיתוח ירושלים, בשיטת הרכישה הכוללת, תכנון, התקנה, הפעלה ואחזקה על ידי קבלן זוכה במכרז. חברת החשמל אישרה את הקמת המערכות המתוכננות ואת ההתקשרות עם מוריה לתקופה של 20 שנה.

החברה להגנת הטבע, ארגון חיים וסביבה ומרכז השל מציינים את אישור תמ"א /10 ד' 10/ המעניק עדיפות להתקנת תשתיות על גגות, מתוך הכרה בתרומתם לחסכון במשאבי הקרקע והגנה על שטחים פתוחים, אך מוסיפים כי חלק ניכר מן המכסה להקמת מתקני אנרגיה סולארית על גגות כבר מומשה, ולכן יש צורך בהגדלתה. הארגונים הסביבתיים מוחים על כי התוספת למכסה מיועדת למגזר תחנות הכוח הגדולות והקרקעיות בלבד, וכי ההצעה במתכונתה הנוכחית מהווה סוף לפתרון הגגות שאומץ וקודם בעבר על-ידי המדינה. הארגונים החתומים על המכתב מציינים כי בדיקה שנערכה במכון ויצמן מעלה כי פוטנציאל הייצור ממתקני הגגות גבוה מההערכות הקיימות, וכי המכסות אינן מאפשרות את מיצויו. הארגונים קוראים להגברת מתן המכסות להקמת מתקני אנרגיה סולארית לגגות, תוך מתן עדיפות וקביעת תכנית ארוכת טווח והדרגתית לעמידה ביעדי הממשלה, והגדלת נתח ייצור החשמל ממתקני אנרגיה סולארית, תוך בחינה תקופתית של נתוני המכסות בהתאם לשיפורים הטכנולוגיים, המשפיעים על גודל והספק האנרגיה הסולארית.

ארגון אדם טבע ודין, שאינו חתום על המכתב, פנה אף הוא לשרי האוצר והתשתיות במכתב בו הוא מדגיש את חשיבות המעבר לייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהתחייבותה הקודמת של הממשלה. בארגון מוחים על כי משרד האוצר, בבואו לחשב את התועלות הכלכליות למדינה כתוצאה ממעבר לאנרגיה סולארית, אינו לוקח בחשבון את מלוא ההיבטים וההשלכות כגון החיסכון בתחלואה ובבריאות הציבור, דמי האבטלה שנמנעו (בשל הצורך בכוח אדם להקים מערך אנרגיה סולארית), יציבות מחירי האנרגיה והתועלת הגיאו- אסטרטגית (הנובעת מהפחתת התלות ביבוא דלקים) וכן החיסכון בעלויות הולכה וחלוקה. לטענת הארגון אין להגביל את המכסות לתחנות קרקעיות בלבד, למרות כי בארגון מדגישים כי אינם מתנגדים להקמתן של תחנות כוח אלו, אך טוענים כי העדפתן של התחנות הגדולות על פני אלו המותקנות על גגות שגויה, וקוראים לשלב בין הדרכים השונות לפיתוח אנרגיה סולארית.

רשות החשמל הקפיאה בשבוע שעבר את הטיפול בכל הבקשות לרישוי שדות סולאריים ולרישוי מערכות סולאריות בינוניות (בהיקף 50 קילו-ואט ומעלה). על ההקפאה הוחלט בעקבות עתירת החברות הסולאריות אנרג'יקס וסאנפלאואר לבג"ץ, בטענה כי הרשות הפלתה את יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות בכך שאיפשרה ליזמי תחנות כוח קרקעיות לתפוס חלק במכסות המוגבלות ליצור חשמל מאנרגיית השמש - מבלי שיידרשו להציג היתרי בנייה. אף שבג"ץ לא נענה לבקשת העותרים להוציא צו ארעי להוראת הרשות, הודיעה הרשות כי תקפיא וולנטרית את הטיפול בכל הבקשות - עד לדיון בצו הביניים המבוקש.

החברות הסולאריות אנרג'יקס של נתן חץ וסאנפלאואר של רוני בירם וגיל דויטש עתרו השבוע לבג"ץ בדרישה לבטל את האפליה שנוקטת לטענתם רשות החשמל נגד יזמי התקנת המערכות הסולאריות על גגות. לפי העתירה, שהוגשה בידי משרד עוה"ד גדעון פישר ושות', רשות החשמל החליטה בסוף דצמבר לאפשר ליזמי תחנות כוח סולאריות קרקעיות להיכנס למכסת הייצור הסולארי המסובסדת בלי שנדרשו להציג היתר בנייה - בניגוד ליזמי הגגות שחויבו בהצגת היתר שכזה. בעתירה נכתב כי הרשות החליטה, ללא עריכת שימוע ציבורי, כי יזמי התחנות הקרקעיות יוכלו להסתפק בהגשת אישור על הפקדת תוכנית בינוי ערים (תב"ע) לבחינה בוועדת התכנון - מבלי שזו אושרה ולוותה בהיתר בנייה. מתקני הגגות אמנם אינם נדרשים באישור תב"ע, אך בעצם שינוי התנאי בדיעבד, נטען בעתירה, נקטה הרשות אפליה פסולה. את העותרים מלווה השופט בדימוס, ד"ר אליהו וינוגרד, שמועסק כיום במשרד גדעון פישר, ואמר אתמול כי "יש כאן אפליה ברורה בין היזמים, שנעשתה במחשכים". לדבריו, לכאורה מדובר בשינוי של מה בכך - אך בתחרות שמתקיימת בין היזמים השונים כדי להיכנס למכסה המוגבלת, מדובר בשינוי משמעותי. "בתחרות, כולם צריכים להיות שווים. אי אפשר לשנות תנאי שהוא בבירור לטובתו של מישהו אחר, כך שיקדים את התור בצורה משמעותית - ולאחרים לא ייש

תקים מתקנים לייצור חשמל על גגות 5 מבנים מסחריים של רבוע כחול נדל"ן ■ הגגות הם בשטח כולל של כ-40 אלף מ"ר, ועליהם יותקנו מתקנים בינוניים בהספק כולל של כ-2.5 מגה-ואט

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח