Group items tagged

"המדינה פשוט נרדמה", אומר מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, איתן פרנס, "שלוש שנים חלפו מאז פרסום ההסדרה לטורבינות רוח קטנות וגם כיום אין דרך לקבל היתר בנייה להקמת תורן מדידה, שהוא תנאי מקדמי לקבלת מימון להקמת טורבינות רוח".  ... "החוק הישראלי לא מכיר היום חיה ששמה 'תורן למדידת רוח' ומשום כך לא ניתן להוציא היתר להצבתם", מסביר גורם תכנוני, "אפשר להקים תורן לאנטנה סולארית אבל לא תורן למדידת רוח - למרות שהתורן עצמו נראה בדיוק אותו דבר. ליזמי הרוח פשוט אין השפעה פוליטית כמו לחברות הסלולריות". ... בתחילת שנות ה-90 הצליחה חברת אנרגיית רוח ירוקה (אר"י) להקים את חוות טורבינות הרוח היחידה שהוקמה כאן מאז ומעולם. 6 טורבינות בינוניות בסך הכול, שמייצרות יחדיו פחות מ-6 מגה-ואט. אתמול דיווח "גלובס" כי בנק סיני הביע נכונות לממן את הרחבת החווה בהיקף של כ-100 מיליון שקל. אר"י מקדמת פרויקט נוסף להקמת חוות טורבינות רוח גדולה של 155 מגה-ואט סמוך ליישובים הדרוזיים שבצפון רמת הגולן. הגולן משך אליו גם את חברת אנלייט, פעילה מרכזית בענף הסולארי המשגשג. אנלייט בשליטת שאול אלוביץ' ומשפחת וייל הקימה חברה משותפת עם אוירם של משפחת רובינשטיין וחתמה ב-2011 על הסכמי חכירת קרקע עם 7 יישובים ברמה. להערכת החברה, בשטחים שיוחכרו ניתן יהיה להקים חוות ר�

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, אימצה את מסמך המדיניות, שהוכן על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים לגבי טורבינות רוח והחליטה על הכנת תכנית מתאר בנושא. בהתאם למסמך המדיניות המועצה החליטה על תיקון תמ"א 10 , ועל הוספת הנחיות בנושא הצבת טורבינות רוח בגדלים שונים: זעירות (עד 4 מ' גובה ושטח פנים של הלהבים עד 4 מ"ר), קטנות (עד 18 מ' גובה ושטח פנים עד 29 מ"ר ), בינוניות (גבה עד 40 מ' ושטח פנים להבים עד 200 מ"ר) וגדולות (מעל 40 מטר גובה ומעל 200 מ"ר שטח פנים להבים). כן יוקם צוות בין משרדי לבחינת פוטנציאל להקמת חוות רוח. בהתאם למסמך המדיניות מוסדות התכנון יאשרו תוכניות לחוות רוח. תוכניות לחוות רוח עד 100 דונם ידונו בועדות המחוזיות, ואילו חוות מעל 100 דונם ידונו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) . תוכניות לחוות רוח יאושרו בכפוף לבדיקות סביבתיות, תעופתיות, ביטחוניות,ובהתאם לשיקולים תכנוניים, קיום תשתיות וכדו'. בימים אלה מקודמות במוסדות התכנון תוכניות לטורבינות רוח בצפון רמת הגולן, בעמק הבכא, בהר בני צפת ובבקעת ערד בדרום. בנוסף קיימות תוכניות מאושרות בסירין, מעלה גלבוע ועסניה. בהתאם למסמך המדיניות שהוכן ע"י משרד הפנים, לצורך אישור הקמת טורבינות רוח יש לבחון היבטים שונים, ביניהם: נצפות, �

אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה ומתחדשת שקיימת בשוק. מצריים עקפה אותנו כבר מזמן, עם כ-550 מגוואט של חוות רוח מותקנות (בישראל כיום - 6 מגוואט). ובקרוב גם לבנון תעקוף אותנו. מה עוד משותף לשתי המדינות האלה בתחום הרוח? לשתיהן יש מפות רוח שנעשו בשיתוף גורמים בין לאומיים מומחים בתחום אנרגיית הרוח. מצריים העסיקה את מכון המחקר הדני המוביל RISO על מנת להפיק לה אטלס רוחות ב-2006, באופן שעזר למקבלי החלטות שם, ולמשקיעים, לאתר את המקומות המתאימים ולאפשר לבירוקרטיה להתאים את עצמה כך שיוקמו חוות רוח. לבנון, בשיתוף השקעה מצד האו"ם, העסיקה את חברת הייעוץ הבינלאומית Garrad Hasan מאנגליה (GH) שהפיקה לה בינואר השנה אטלס רוח, החוזה פוטנציאל של כ-6000 מגוואט הספק מותקן של חוות רוח.

בישראל לעומת זאת אין מפת רוח נכון להיום, מלבד אטלס הרוח של דרום הארץ, והערכה כוללת של השרות המטאורולוגי מ-1980 (מנס 1980) שאינה עומדת בסטנדרטים המודרניים של מיפוי רוח בעזרת מודלים חישוביים מטאורולוגיים. אין מפת רוח של ישראל, והאטלס המודרני של דרום הארץ לא מכיל את האזורים עם הפוטנציאל הגדול ביותר - הגולן והגליל. ישנם יזמים רבים הפועלים על מנת להקים חוות רוח, ולממש את הפוטנציאל של הטורבינות הקטנות והבינוניות, ללא מפה כזו. הם צריכים להשקיע המון זמן ולהסתכן מכיוון שהמדינה לא נתנה מה שכל מדינה מערבית, וערבית מסתבר, נתנה ליזמי הרוח. עשיית מפת רוח מודרנית תועיל ליזמים, אבל יותר מכל היא תועיל לממשלה, שתוכל על בסיס ניתוח מודרני כזה להעריך מה הפוטנציאל אצלנו ובהתאם לקבוע מדיניות מתאימה והקצאת משאבים ומאמצים בהתאם לפוטנציאל האמיתי של מקורות האנרגיה השונים. בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש

חנן לוי קורא לאיסוף נתוני הרוח בישראל למפת רוח לאומית אנחנו אולי מתהדרים בתואר "הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון", ואנחנו האבות של דודי השמש, אבל אנחנו כבר מזמן לא המדינה שמפיקה הכי הרבה חשמל מתחדש במזרח התיכון, בטח לא מהרוח - המקור הכי זול להפקת אנרגיה נקייה בשלב ראשון אין צורך בקמפיין מדידה נוסף. יש להשתמש בנתונים הקיימים בשרות המטאורולוגי, הנתונים שנמדדו ע"י חברת חשמל (אך אינם זמינים לציבור שמימן אותם, אגב), נתוני חיל אוויר והמועצות האזוריות, ולהשתמש במודלים החישוביים המטאורולוגיים המתקדמים כפי ש-GH ו-RISO עשו עבור שכנותינו מצפון ומדרום. ואת זה - אפשר להתחיל לעשות מחר ולסיים מחרתיים ובתקציב נמוך. כל שנדרש היא ההבנה בצורך, בחשיבות המהלך ובהבנת חוסר הסיכון מול הסיכוי שבביצוע מיידי של מיפוי מקצועי של אנרגית הרוח בישראל. ומתחדשת שקיימת בשוק .

החברה רכשה מחברת מי גולן שבשליטת ד"ר צהל הראל ואברהם מלמד את פעילות החברה באנרגית רוח, וכמו כן חתמה עם חברת אר"י (אנרגיית רוח ירוקה) על הקמת חוות רוח בהספק של 14 מגה וואט ברמת הגולן. חווה זו המתוכננת להקמה היא שדרוג של חוות הרוח הקיימת זה 18 שנה ברמת הגולן בהיקף של 6 מגה וואט. בנוסף, רכשה מולטימטריקס חלק מזכויות בחוות רוח המתוכננת לקום ברמת הגולן בהיקף של 400 מגה וואט, ותחנה נוספת בגליל בהיקף 75 מגה וואט. לדברי החברה החווה בהיקף של 175 מגה וואט כבר הוכרז על ידי ראש הממשלה כפרויקט לאומי, וכעת נמאת החברה בתהליך אישור של הועדה לתכנון לאומי שתאיץ את קבלת כל האישורים הרגולטוריים לפרויקט. כמו כן, ד"ר הראל יעביר לחברה מאגר מידע הכולל מדידות רוח שביצע במהלך 20 השנים האחרונות. המידע יסייע לחברה בפיתוח פעילות רוח נוספות ויחסוך לה זמן בביצוע מדידות עתידיות.

חברת מולטימטריקס , חתמה היום על מספר הסכמים ועסקות להקמת 5 פרויקטים ברמת הגולן ובגליל של פעילות אנרגית רוח בהיקף של כ-500 מגה וואט, בתמורה ל-38 מיליון שקל. בנוסף מולטימטריקס תעמיד הלוואת בעלים לפרויקטים עתידיים של עד 42 מיליון שקל ל-12 השנים הבאות. הפרויקטים צפויים להוות כ-4.5% מהאנרגיה המיוצרת במדינת ישראל. כך מדווח היומון דהמרקר. החברה רכשה מחברת מי גולן שבשליטת ד"ר צהל הראל ואברהם מלמד את פעילות החברה באנרגית רוח, וכמו כן חתמה עם חברת אר"י (אנרגיית רוח ירוקה) על הקמת חוות רוח בהספק של 14 מגה וואט ברמת הגולן. חווה זו המתוכננת להקמה היא שדרוג של חוות הרוח הקיימת זה 18 שנה ברמת הגולן בהיקף של 6 מגה וואט.

דו"ח בשם "מטרות חזקות: בחינת העלויות היחסיות הכרוכות בעמידה ביעדי פליטות ומקורות מתחדשים במגזר האנרגיה הבריטי" הצית מלחמת מילים בחוגי קובעי המדיניות וסקטור האנרגיות המתחדשות. חברת היעוץ KPMG הזמינה את הדו"ח ב-2011 מחברת AF קונסלט, אולם בתחילת מרץ KPMG הודיעה שהוא לא ישוחרר עקב מסקנותיו השנויות במחלוקת הנובעות ממודל כלכלי "בעייתי". KPMG הוסיפה שהדו"ח "הינו כר נוח לפרשנויות מוטעות". אף על פי כן, AF קונסלט פרסמה את הדו"ח בלי קשר לחברת KPMG. בדו"ח ישנם שלושה תרחישים להשגת יעדי שינוי האקלים ואספקת צריכת החשמל של הממלכה המאוחדת במחיר הנמוך ביותר עד שנת 2050. ארגון רניואבל יו קי (RenewableUK) המייצג את מגזר אנרגיית הרוח, גלים וגאות, הצטרף לחברות הולכה וחלוקת חשמל ולמשרד לאנרגיה ושינוי אקלים שהעלו התנגדויות ושאלות נוקבות לגבי המתודולוגיה ומסכנות הדו"ח המדובר. התרחיש הזול ביותר - אנרגיה גרעינית וגז טבעי התרחיש  הראשון - "תרחיש ללא יעדים" קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.58 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-780 מיליארד ליש"ט. התרחיש השני, המשקלל לתוכו יעדי הפחתת פליטות, קובע את מחיר מרכיב היצור ב-0.72 ליש"ט לקוט"ש ועלויות ייצור כלליות ב-960 מיליארד ליש"ט. התרחיש השלישי, המשקלל חדירה של אנרגיות מתחדשות ויעדי הפחתת פליטות, צופה שמרכי

פקת אנרגיית רוח בעולם תשולש עד 2017,מעריכה חברת Pike Research. לאחר כמה שנות גידול היתה 2010 שנת קיפאון בגלל המשבר הפיננסי העולמי . הקמת חוות רוח אורכת 18 חודש מהכנת סקר היתכנות עד להפקת חשמל. ב-2008 ו-2009 היה גידול חזק בהתקנות חוות רוח כתוצרה מפרויקטים שנחתמן ב-2006 עד 2008.הגידול של 22% בלבד ב-2010 הוא תוצאת המשבר הפיננסי בלבד. לפי הדו"ח שפורסם אתמול הגידול המתון יימשך אולם המיגזר ימשיך לפעול בתפוקה מלאה כולל מערכות הייצור.תפוקת החשמל מאנרגיות רוח בעולם תגדל מ-194.3 GW ב-2010 ל-562.9 GW ב-2017. אירופה נשארת המובילה בפיתוח הטכנולוגיות והיא פיתחה עכשיו8 דור חדש של טורבינות רוח ימיות. בכמה שווקים עלויות החשמל מאנרגיית רוח לא יקרות יותר מרשת החשמל הרגילה.

רשות החשמל אישרה ההסדרה לשילוב והקמת חוות רוח לייצור חשמל ברחבי הארץ. ההסדרה צפויה לשלב 800 מגוואט חשמל ירוק במערכת ייצור החשמל החלטה זו היא אבן דרך נוספת בעבודת הרשות לקידום ועידוד השימוש באנרגיות מתחדשות במסגרת השגת יעדי הממשלה. הצפי הינו כי הספק של 800 מגוואט יושג עד שנת 2020 וייצר אנרגיה בהיקפים שנתיים של 2 מיליארד קוט"ש השנה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: " ההסדרה שאושרה היא צעד חשוב במימוש מדיניות משרד התשתיות הלאומיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות. היא משדרת אופק, וודאות ויציבות לשוק שעבר טלטלות לא מעטות. התעריף שנקבע מאוזן והוא מדגיש יתרון בולט בייצור חשמל מאנרגיית רוח - מחירו הנמוך והמשתלם. בכך, הוא מתמרץ את היזמים להיכנס לעבודה מחד - ומיטיב עם הצרכנים מאידך. אני שמח על שיתוף הפעולה ומברך על העבודה שנעשתה ברשות החשמל, אשר אפשרה את הוצאת המדיניות אל הפועל". עוד הודיע השר כי הנחה את אנשי משרדו לבצע סקר רוחות מקיף, במטרה למפות את האזורים בהם מתקיימים התנאים הטובים ביותר לייצור חשמל מאנרגית רוח. "ביצוע הסקר ייצור מאגר נתונים אשר ישרת את המדינה ואת היזמים כאחד", ציין לנדאו.

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה אתמול מסמך מדיניות להקמת טורבינות רוח שישמשו לייצור חשמל בהיקף 800 מגה וואט. המועצה קבעה שיש להכין תוכנית מתאר להקמת הטורבינות, ובכך דחתה את המלצת רשות הטבע והגנים שלא להקים אותן בשל החשש שציפורים ועטלפים ייפגעו מהן וימותו. במסמך המדיניות, שחיבר צוות של מינהל התכנון במשרד הפנים, נכתב כי בעוד עשור יעמוד היקף ייצור החשמל בחוות טורבינות הרוח החדשות, שיוקמו בשטחים פתוחים, על 3% מכושר ייצור החשמל בארץ. תוכנית המתאר שתגובש לצורך העניין תכלול הנחיות בנוגע לאתרים הפוטנציאליים בארץ להצבת הטורבינות וכן בנוגע לגובהן, העשוי להיות בין ארבעה ל-40 מטרים ואף יותר. היום כבר קיימות יוזמות להקמת חוות טורבינות גדולות ברמת הגולן, בבקעת ערד ובגלבוע. מנגד, חוות דעת שחיברו אקולוגים מחטיבת המדע ברשות הטבע והגנים קבעה, כי אין להקים חוות טורבינות רוח בישראל, בשל הפגיעה האפשרית בציפורים ובעטלפים. האקולוגים המליצו להמתין עד לפיתוח טורבינות שהלהבים שלהן מוצבים באופן שונה ולכן מהווים סיכון נמוך יותר לבעלי החיים. חוות הדעת הדגישה כי ככל שהטורבינות צפופות יותר, מידת הפגיעה בבעלי החיים גדולה יותר. לכן רשות הטבע והגנים התנגדה להקמת חוות טורבינות, אך לא סירבה להצבת טורבינות בודדות.

מסמך המדיניות קובע שמרבית כושר ייצור החשמל מרוח יושג באמצעות חוות טורבינות גדולות (גובה של 100-18 מטרים לכל טורבינה), שיוקמו בשטחים פתוחים. כיום כבר יש יוזמות להקמת חוות גדולות של טורבינות ברמת הגולן, בקעת ערד והגלבוע. ברמת הגולן פועלת חוות רוח קטנה יחסית. אולם על פי חוות דעת שהכינו אקולוגים של חטיבת המדע ברשות הטבע והגנים, אין מקום לטורבינות רוח בישראל, בגין החשש לפגיעה בעטלפים וציפורים, ויש להמתין עד לפיתוח טורבינות שפגיעתן פחותה. הכוונה היא לטורבינות שבהן הלהבים מוצבים באופן המסכן פחות ציפורים. חוות הדעת מדגישה שככל שצפיפות הטורבינות נמוכה יותר, מידת הפגיעה בציפורים היא קטנה יותר, ולכן אין התנגדות של רשות הטבע והגנים להקמת טורבינות בודדות.

"מדובר במכשיר קומפקטי, בערך בגובה של 1 מטר וברוחב של 70 ס"מ. הוא נראה כמו תא קטן של חללית מזכיר מאד תוף דוד (תונפן) על רגליות. הוא מבצע את מדידת מהירות הרוח ואת כיוונה במדויק באמצעות טכנולוגית לייזר (LiDAR), מהקרקע עד לגובה של 200 מטר. במקום להציב תורן מטאורולוגי גבוה עם שבשבות, הדורש אישורים, תחזוקה מרובה ומפריע לנוף, ניתן להציב מתקן קטן שכזה בכל מקום, באופן מיידי, גם ללא צורך בקבלת רישיונות והיתרים המתחייבים כשמדובר בתורן ולמדוד לגובה רב. ייחודה של המערכת הזאת באלגוריתם המדידה - זה המוח שלה - באלקטרוניקה ובעיקר באופטיקה הקלה לייצור. מד הרוח הזה מוגן במעטפת מיוחדת מפני פגעי סביבה, כך שיוכל לשהות בשטח, בתנאים שונים, ללא צורך בטיפול מיוחד לתקופות ארוכות של שנה-שנתיים הנדרשות כדי לבצע סקרי רוח. זה נושא קריטי כשמדובר בחוות רוח המצויות באזורים מבודדים במדינות ענק כמו קנדה או סין שהגישה אל החוות קשה. לעתים צריך להוריד מערכת כזאת בהליקופטר כדי להציבה במקום המתאים".

גידול יציב בהתקנות אנרגיות רוח ימיות באירופה במחצית הראשונה של השנה,מדווח היום איגוד אנרגיית הרוח האירופאי. 101 טורבינות רוח חדשות ימיות עם יכולת תפוקה של 348 מגהואט חוברו השנה לרשת החשמל האירופאית בבריטניה,גרמניה ונורבגיה. 11 חוות אנרגיית רוח באירופה בהשקעה של 8.5 מיליארד יורו המפיקים 2,844 מגהואט פועלים כיום באירופה. טורבינה בודדת מפיקה בממוצע 3.4 מגהואט לעומת 2.9 מגהואט במחצית הראשונה של 2010.

"אנרגיית רוח צפויה לשלש את תפוקת ייצור החשמל שלה ואף למעלה מכך עד לשנת 2020, עם השקעה של כ-194 מיליארד אירו בחוות של טורבינות רוח ימיות ויבשתיות עד לתום העשור", מציין ג'סטין ווילקס, מנהל המדיניות של האיגוד. "הצלחה זו מונעת בעיקרה ממסגרת רגולטורית מעודדת של מדינות ה-EU, שאנו זקוקים כי תימשך גם לאחר 2020". מבחינה מספרית, ייצור החשמל באמצעות טורבינות הרוח צפוי לגדול מ-182 טרה-וואט/שעה, המהווים 5.5% מכלל הדרישה האירופאית לחשמל ב-2010, ל-581 טרה-וואט/שעה - 15.7% מהדרישה הכוללת ב-2020. עד לשנת 2020 ייצור חשמל מטורבינות רוח יהיה שווה ערך לכלל צריכת החשמל של משקי הבית בצרפת, גרמניה, פולין, ספרד ובריטניה ביחד. באיגוד מעריכים כי עד 2030 ייצרו טורבינות הרוח 1,154 טרה-וואט/שעה (28% מכלל הדרישה) שיספקו חשמל ליותר מ-241 מיליון בתי-אב. כיום ייצור החשמל מאנרגיית הרוח משתווה לצריכה הממוצעת של כ-50 מיליון בתי-אב באירופה.

בטר פלייס, חתמה על עסקת ענק בשווי 60 מיליון דולר עם חברת ActewAGL לאספקת אנרגית מתחדשת לרשת טעינת הרכב החשמלי של החברה בקנברה. ההסכם הוא על פני 10 שנים ומהווה את עסקת האנרגיה המתחדשת הגדולה מסוגה באוסטליה. האנרגיה המחדשת תופק ממקורות רוח, מים ושמש. "החברה מעוניינת לקדם מהלך דומה גם בישראל", אמר משה קפלינסקי מנכ"ל בטר פלייס ישראל. "מהיום הראשון הכרזנו כי אנו נרכוש חשמל ירוק להתנעת רשת הטעינה שלנו ואנו פועלים בהתאם לתוכניות.

בייג'ינג קבעה ב־2011 יעד להגדלת השימוש באנרגיה סולרית פי עשרה בתוך חמש שנים. היעד הוא חלק מתכנית החומש של הממשלה, ששמה לה למטרה להפיק 20% מכלל צריכת האנרגיה של מדינת הענק ממקורות מתחדשים עד 2030. דחיפה דומה לתחום אנרגיית הרוח ב־2009 הביאה לגל עצום של חוות לאנרגיות רוח שקמו בסין, והפכו אותה למובילה עולמית בתחום. במסגרת התמריצים החדשים, יצרני אנרגיה סולרית יימכרו לרשת החשמל במחיר מועדף של 1־1.15 יואן לקוו"ש (16־17 סנט אמריקאי). זאת, בנוסף לתמריצים שנותנים המחוזות השונים בסין למתקינים סולריים. כיום, תפוקת החשמל הסולרי בסין עומדת על 700 מגה־וואט בלבד, והיעד הוא להגדיל את התפוקה ל־5 ג'יגה־וואט עד 2015, זאת לעומת תפוקה של 58 ג'יגה־וואט מאנרגיית רוח אליה צפויה המדינה להגיע השנה. ממשל הסיני מודאג בשנים האחרונות מהנסיקה בצריכת האנרגיה שהביאה הצמיחה המסחררת במדינה. סין הפכה ב־2009 לפולטת גזי החממה הגדולה בעולם, ופיתחה תלות גדולה בנפט. אזורים רבים במדינה חווים הפסקות חשמל תכופות והדחיפה להקים סכרים הידרו־אלקטריים כמו סכר שלושת הערוצים הענקי גרמה בעיות סביבתיות וחברתיות רבות, כיוון שפרויקטים בסדר הגודל הזה מחייבים פינוי של מאות אלפי תושבים. הפנייה למקורות שמש ורוח, כל נראה, היא צורך קיומי כמעט. כיום סין היא היצרנית הג

הגרסה החדשה של החוק שהוצג לראשונה כבר בשנת 2000, תכנס לתוקפה עם תחילת שנת 2012. אישור הרביזיה מהווה צעד משמעותי בתכניתה של גרמניה להיפרד מהשימוש באנרגיה גרעינית, בעקבות התאונה בכור הגרעיני בפוקושימה, יפן. על-פי התכנית שאושרה בשני בתי המחוקקים גרמניה תנטוש את השימוש באנרגיה גרעינית כליל עד לשנת 2022, ותרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות לצורך הפקת חשמל. ע"פ החוק המתוקן ייעשה שימוש בלא פחות מ-35% של אנרגיה מתחדשת באספקת החשמל במדינה עד לשנת 2020, המינימום לשנת 2030 יעמוד על 50 אחוזים. שיעור ההשתתפות של האנרגיות המתחדשות יעלה ב-15 אחוזים בכל עשור לאחר 2030. למרות שהחוק אינו נוקב במספר מדויק, המטרה המוגדרת היא להגיע לתפוקה של 35-40 אחוזים במהלך 10 השנים הבאות, בהתאם להחלטה שקיבל השר לעניינים סביבתיים. כמה מההחלטות החשובות שהתקבלו כחלק מהרביזיה לחוק כוללות: העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל מביומסה בכמעט 30 אחוזים מ-€0.11/kWh ל-€0.14/kWh עבור מתקנים קטנים המייצרים פחות מ-150 קילו-וואט. העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל גיאו-תרמי ביותר מ-50 אחוזים מ-€0.16/kWh ל-€0.25/kWh עבור פרויקטים מכל ההיקפים. העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל מטורבינות רוח המוקמות בים ב-15 אחוזים מ-€0.13/kWh ל-€0.15/kWh. הגדלת הבונוס ההתחלתי לטורבינות רוח המוקמות בים בכמעט-25 אח

GE ,ענק הטכנולוגיה האמריקאי,מספק 18 טורבינות רוח לפרוייקט Paldiski Wind Farm בצפון אסטוניה.חוות הרוח תופעל על ידי שתי חברות מקומיות.כל אחת תרכוש 9 טורבינות וGE תספק למשך 10 שנים שירותי תיחזוק לטורבינות.הטורבינות הן מדגם 2.5-100 החדש החווה תספק 45 מגהואט לרשת החשמל האסטונית. בסוף 2010 היו לאסטוניה 149 מגהואט מאנרגיית רוח ועוד 750 מגהואט מותקנים עכשיו.

ABB ,חברת האנרגיה והכח הטכנולוגית השוייצית המ ובילה זכתה בחוזה בהיקף של 1 מיליארד דולר להקמת חיבור רשת שיוביל חשמל מחוות רוח בים הצפוני ורשת החשמל הגרמנית.החוזה ייחתם עם חברת החשמל הגרמנית TENNET. זה החוזה הגדול ביותר בתולדות החברה השוייצית והוא יחבר את ריכוז חוות הרוח הגדול בעולם שיפיק 900 מגהואט . בהעברת החשמל צפוי אובדן של 1% חשמל. החשמל יספיק ל-1.5 מיליון בתים בגרמניה. ABB תתכנן,תעצב תספק ותקים את הרפסודות הימיות עליהן תתקין את תחנות תמסוקת בים וביבשה עד לחיבור לרשת החשמל היבשתית. כ-135 קילומטר מקוי הולכת החשמל יהיו מתחת למיים.כבלי החשמל יהיו בעומס 320 קילווולט. המערכת אמורה לפעול ב-2015 . גרמניה הקימה עד כה 27 מגהואט של חוות רוח המפיקות 8% מצריכת החשמל הגרמנית.הכמות תוכפל ב-2020. זו היא העבודה השלישית של ABB בגרמניה עם חוות רוח ימיות.

משרד הפנים קיים היום, דיון ציבורי ראשון בנוגע להסדרה תכנונית של טורבינות רוח בישראל. הדיון הציבורי בראשות אדריכל רפי רייש , מנהל אגף בכיר לבניה, ומר אפרים שלאין, מנהל אגף בכיר לתכנון תשתיות, בהשתתפות נציגי מוסדות תכנון, משרדי ממשלה, גופים ציבוריים ונציגות רחבה של ציבור יזמים, יצרנים ומפתחים של טורבינות רוח

עוד שרבים מגדירים את תקנות התאורה החדשות לא פחות ממהפכה, בממשלת ישראל לא ממש מצאו לנכון להכין את הצרכנים לשינוי שנכפה עליהם בהרגלי צריכת הנורות. יותר מכך, רבים מהם אפילו אינם יודעים שלפני כשבוע, בתחילת ינואר 2012, נכנסו לתוקפן תקנות לפיהן אסורה מכירת נורות ליבון ונורות הלוגן בהספק של 60 ואט ויותר, אלא אם מדובר בנורות שעומדות במדדים שהציב המשרד והמתייחסים לדירוג ניצול האנרגיה של הנורה. מה המשמעות? מסתבר שיש לכך הרבה יותר ממשמעות אחת: מבחינת מחירים, מדובר בנורות חסכוניות יותר באנרגיה, אך גם יקרות יותר (ראו טבלה). מבחינה ביקוש והיצע, לא בטוח שהמשווקים יצליחו לעמוד בעומס, בשל תקופת ההיערכות הקצרה. חשוב לציין, משרד האנרגיה והמים מיישר במהלך הזה קו עם מגמה עולמית, שהרציונל העומד מאחוריה בהחלט הגיוני - רק 10% מהאנרגיה שצורכת נורת הליבון (להט), מתורגמים לאור. יתר האנרגיה שצורכת הנורה, שהומצאה לפני כ-150 שנה, מפיקה חום ומכאן שהיא בזבזנית אנרגיה. אך גם אם בשורה התחתונה מדובר במהלך מבורך שיפחית את צריכת החשמל ואת הזיהום הסביבתי, המשווקים והספקים מוטרדים, ובצדק. הם מגדירים את המהלך כ"הנחתה של תקנות", ומוטרדים מההיערכות החלקית עם האלטרנטיבות לצרכן - בעיקר בהיעדר מענה הולם לנורת ההלוגן הנפוצה. לדברי יעקב קמחי, בעל