Group items tagged

החודשיים האחרונים היו רצופים הודעות מהותיות עבור חברות חיפושי הגז. טור זה נכתב לפני פרסום פיסת המידע המהותית הבאה: דו"ח ראשוני האם נמצא נפט או גז טבעי נוסף בקידוח לווייתן 1. דיווח זה צפוי להתקבל בקרוב ולהשפיע מהותית על יחידות השותפויות רציו, אבנרו דלק קידוחים. במאמר זה נציג ניתוח אנליטי לשאלת תמחור מאגרי הגז השונים ע"י השוק שיאפשר להבין טוב יותר את הסיכויים והסיכונים בהשקעה. המשתנה המהותי החדש שהכנסנו לניתוח הם מסקנות הביניים של ועדת צמח, שמבהירות את אפשרויות הייצוא החדשות מחד (שישפיעו על תמחור לוויתן), ומאידך נותנות אינדיקציה לרמת התחרותיות בשוק המקומי (המשפיעה על תמחור תמר).   חלום הנפט עוד רחוק   לפי דיווחי אבנר, דלק קידוחים ורציו, ההסתברות המשוקללת למציאת נפט בקידוח לווייתן 1 עומדת על כ־12.7%, כאשר חציון כמות הנפט הצפויה יעמוד על 600 מיליון חביות נפט. חלום הנפט קשה מאוד לתמחור. זמן קצר לפני הדיווח האם בכלל נמצאו סימני נפט (דיווח על מציאת נפט צפוי להתפרסם בעוד כמה חודשים), אנחנו נמנעים מלנקוט עמדה ולנסות לחזות את שאינו ניתן לחיזוי.   עם זאת, חשוב להבהיר נקודה חשובה: לממצאי הגז הגדולים בתמר ובלוויתן אין השפעה על הסיכוי למצוא נפט. לפי הרכב הגז בקידוחים אלו מדובר בגז המכונה "גז ביוגני" - גז שמקורו

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

"השקר הגדול ביותר של חברות הגז הוא האיום שאם לא יאפשרו להן לייצא את הגז שגילו, הן לא יוכלו לממן את פיתוח המאגרים. הן שומרות על פני פוקר ועובדות על כולם. בתור איש עסקים אני אומר לך שאם החברות רוצות לוותר על הרישיון שלהן, אני מוכן להחליף אותן בתוך חמש דקות, לפתח את המאגרים בעצמי ולהבטיח שכל הגז יילך רק לשוק המקומי". כמה גז צריכה ישראל במלים אלה פותח יוסי הולנדר, יו"ר המכון הישראלי לתכנון כלכלי, את דבריו, כשהוא מתבקש להגיב על הלחצים שמפעילים יזמי הגז הטבעי בישראל על הממשלה, כדי שזו תאפשר להם לייצא את מרבית הגז שבתגליות הקיימות והעתידיות. וכן בתגובה למסקנות ועדת צמח - הוועדה לבחינת מדיניות ישראל בשוק הגז - המסיימת בימים אלה את שלב השימועים לדו"ח הביניים שפירסמה. הולנדר לא חוסך שבטו מחברות הגז, אך גם כלפי חברי ועדת צמח הוא נושא בטן מלאה, כשהמלצות הוועדה להתיר לחברות לייצא 50% לפחות מהגז שבתגליות, מציבות לטענתו את ישראל בשורה אחת עם מדינות העולם השלישי. "בוא נסתכל על ניגריה ונורווגיה", אומר הולנדר. "ניגריה נתנה לחברות הנפט להשתלט על נכסיה. כל הנפט שלה מיוצא, ואין לה אפילו בית זיקוק אחד, כשבעצם ברוב אזורי המדינה יש כיום מחסור בדלק. הם פשוט מכרו את ההון הטבעי שלהם החוצה. יוסי הולנדר צילום: עופר וקנין "גם הנ�

בעוד כחצי שנה ייכנסו דחפורים אל מתחם רדינג שבצפון תל אביב, במסגרת אחד מפרויקטי התשתית הסבוכים ביותר שנעשו בישראל. זאת, במטרה להביא את בשורת תגליות הגז הטבעי גם אל הלקוחות התעשייתיים והמוסדיים הקטנים במטרופולין הצפוף. הפרויקט יכלול הנחת צנרת גז טבעי מתחת לטיילת בתל אביב, שתעבור דרך שדרת בתי המלון, תסטה אל לב העיר באזור כיכר אתרים ותמשיך אל בית החולים איכילוב. עוד קודם לכן, תחל הנחת צנרת דומה בערי הלווין של תל אביב, ובשנה הבאה תיפרש הצנרת גם באזור נתב"ג. הגז הטבעי יוזרם בצנרת זו בלחץ נמוך ויחליף את השימוש היקר והמזהם שעושים כיום בתי המלון, בתי החולים והמפעלים הקטנים בגז בישול או בסולר ובמזוט. זאת, במסגרת אשכול גיאוגרפי ראשון מבין שישה, שבו יבחרו זכיינים פרטיים להקמת הצנרת ולתפעולה, בתמורה לגביית דמי חיבור ותעריף חלוקה מצרכני הקצה. אייל חנקין צילום: נמרוד גליקמן במארס 2009 זכתה קבוצת סופר אן ג'י (NG) של סופרגז (מקבוצת גרנית הכרמל) ושל שפיר הנדסה במכרז לחלוקת הגז באזור המרכז, בהיקף השקעה של כ-250 מיליון שקל. זאת, לאחר שניגשו למעשה למכרז לבדן - בעוד שיתר המתחרות נרתעו מהמורכבות ההנדסית והביורוקרטית של הפרויקט. ואמנם, רק ביום ראשון הקרוב, בחלוף שלוש שנים, יחלו החברות את ביצוע הפרויקט באזור רמלה (מפעל נשר

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

"לפי דעתנו יש להמליץ על הגברת השימוש בגז טבעי במשק הישראלי עד 2020 ונגד יצוא גז מישראל", נכתב בדו"ח, שהגיע לידי TheMarker. "הערכת רשות הגז לוקה בחסר", נכתב. "קיים פער חסר מצטבר של 100-150 BCM בין תחזיות הביקוש לגז טבעי שהוצגו בפני הוועדה לבין הערכות מעודכנות שבוצעו באחרונה. משך הזמן הצפוי לניצול כל המאגרים שהתגלו קצר אפילו מ-40 שנה!", (סימן הקריאה הופיע במקור, א"ט). ואמנם, בשבוע שעבר הודיע מנהל רשות הגז, שוקי שטרן, מעל בימת השימוע הפומבי שערכה ועדת צמח בכפר המכבייה ברמת גן, כי הסתבר שנפלה טעות בחישובי הרשות לגבי תחזיות הביקושים הריאלית לגז במשק, וכי האומדן שאותו קבעה ועדת צמח לשריון עבור צורכי המשק, 417 BCM, צריך בעצם להיות 501 BCM. "למדינה יש אינטרס ברכישת מלאי" המלצות ועדת צמח ליצוא הגז, כפי שהופיעו במסקנות הביניים, התבססו על כלל מפתח שלפיו על המדינה לדאוג לשמירת גז לצורכי המשק למשך 25 השנים הבאות. משכך, הונחו בפני הוועדה שתי עמדות באשר לכמות הגז שיצרוך המשק במהלך תקופה זו. האחת טענה לצריכה מצטברת של 364 BCM, ואילו העמדה השמרנית טענה כי יש לשמור עבור המשק 543 BCM. לטענת המדענים הראשיים, לפי הערכות מעודכנות שבידי המשרדים, עד 2040 ישתמש המשק בכ-650 BCM גז, כשהצריכה מעבר לשנה זו תהיה בסדר גודל של כ-40 BCM בשנה. משמעות הערכה זו היא שגם אם י�

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים. מפת חיפושי הגז הימיים בישראל צילום: כלל פיננסים כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים. תגלית או אכזבה דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להי

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

התחזיות להפקת גז מפצלים בסין יוצרת "חלון הזדמנויות" לייצוא גז ישראלי לשווקי המזרח שייסגר לקראת 2030. בסקר שנערך בקרב משתתפי וועידת הגז הטבעי העולמית (World Gas Conference) הנערך השנה בקואלה לומפור בירת מלזיה, העריכו כ-80 אחוז מהמשתתפים כי בשנת 2030 תעקוף סין את ארה"ב כמפיקה הגדולה בעולם של גז לא-קונבנציונלי, המופק מפצלים. "גלובס" תיאר לאחרונה את המהפכה האנרגטית המתחוללת בשנתיים האחרונות בארה"ב. כתוצאה מפיתוח טכנולוגי ניתן להפיק גז טבעי מפצלי גז בעלויות נמוכות מאד. הפיתוח הזה הביא לירידה של 90 אחוז במחירי הספוט של הגז הטבעי בארה"ב והפך את ארה"ב מיבואנית של גז למדינה בעלת מקורות גז המספיקים לצרכיה ל-100 השנים הקרובות. ארה"ב אינה צפויה נכון להיום להפוך ליצואנית גדולה של גז טבעי ולכן מחירי הגז הנמוכים בה אינם צפויים להביא לקריסת מחירי הגז באזורים אחרים בעולם. ואולם התמונה תשתנה אם גם סין תהפוך למפיקה גדולה של גז מפצלים. להערכת משרד משאבי הטבע והקרקעות של סין ניתן להפיק ממרבצי פצלי הגז במדינה כ-25,000 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי. צריכת הגז של סין עלתה ב-2011 על 100 BCM והיא גדלה בשיעור של 20%. מחירי הגז בשווקי המזרח נחשבים לגבוהים ביותר בעולם ונעים כיום בין 16 ל-18 דולר ליחידת חום במדינות כמו יפן, דרום קוריאה וטאייואן המקבלות את מ

ישראל סובלת בימים אלה ממחסור בגז טבעי, אך יש כבר מי שפוזל לגז הישראלי שטמון עדיין במעמקי הים התיכון, ושאולי יופנה בעתיד ליצוא. משלחת בכירים של חברת הפצת הגז הסינית בייג'ין גז גרופ באה בימים האחרונים לישראל, לסדרת פגישות עם חברות חיפושי הגז והנפט הפועלות בענף. בייג'ין גז גרופ היא חברה בת של בייג'ין תעשיות, הנסחרת בבורסת הונג קונג בשווי שוק של 6 מיליארד דולר. ב-2010 מכרה החברה הבת 6.46 מיליארד מ"ק (BCM) גז, והכנסותיה הסתכמו ב-14.12 מיליארד דולר הונג קונג (1.8 מיליארד דולר אמריקאי). "הביקוש לגז בסין עולה בהתמדה, והמדינה תזדקק לכמויות עצומות כדי לעמוד בביקושים", אמר אתמול צ'ן שינגואו, סגן נשיא בייג'ין גז. לדבריו, הגעת המשלחת היא "חלק מהתוכנית האסטרטגית של החברה לחפש מקורות גז טבעי בסין וברחבי העולם, כדי להבטיח למיליוני לקוחות החברה אספקה יציבה וקבועה של גז טבעי". בין היתר, נפגשו הסינים עם גדעון תדמור ויוסי אבו מדלק אנרגיה, שחקנית הגז הישראלית הדומיננטית המחזיקה, בין השאר בתגליות, תמר ולווייתן; ועם שותפיהם לקידוחים יגאל לנדאו מרציו, אבי גפן מישראמקו וצביקה גרינפלד מאלון גז. הם נפגשו גם עם רוני הלמן ואייל שוקר מהזדמנות ישראלית, יעל רזניק מאדירה ורון מאור ממודיעין. הלמן, יו"ר הזדמנות ישראלית, אמר: "באחרונה אנו עדי�

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

משרד האנרגיה השיק הבוקר את תחילת העבודות בשטח על המצוף הימי לקליטת גז טבעי. סיום העבודות על המצוף צפויות להסתיים בנובמבר הקרוב. ... ממשרד האנרגיה נמסר כי לאור המחסור הצפוי בגז טבעי בישראל, והצורך בעמידה בביקושים הנדרשים, הנחה השר לנדאו את אנשי משרדו לגבש פתרון שיגשר על פער הזמנים שבין התדלדלות מאגר "ים תטיס" ועד לאספקה הסדירה ממאגר "תמר", ויאפשר המשך אספקת גז סדירה ורציפה. הפתרון עליו הוחלט הוא הקמת מצוף ימי (BUOY), שייתן מענה לפער הזמנים שבין הידלדלות הגז הטבעי במאגר הישראלי מרי B לבין הגעת הגז ממאגר "תמר", הצפוי באפריל 2013. הנושא קיבל משנה חשיבות ותוקף, לאור ההפסקות התכופות בהזרמת הגז הטבעי ממצרים, שהגיעו עד להפסקה כוללת בחודשים האחרונים. אל המצוף תתחבר אוניה מגזזת שתפקידה להפוך את הגז שיגיע אליה במצב של גז טבעי נוזלי (LNG), לגז נדיף. משם, יועבר הגז למערכת הולכת הגז הארצית של ישראל. בחודש אוקטובר 2011, חתמה נתג"ז על הסכם עם חברת MICOPERI האיטלקית בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח לצורך תכנון, ייצור והקמה של מצוף ימי לקליטת גז טבעי מאניות גט"ן מגזזות, שיקום כ- 10 ק"מ מול חופי חדרה. המצוף הימי, הוא מסוג Submerged Turret Loading Buoy והוא צפוי לשמש כנקודת התחברות לאניות גט"ן (LNG) מגזזות, אשר תפרוקנה גז טבעי ישירות אל המקטע הימי של מערכת ההו