Group items tagged

"8.5%. זהו מרכיב השכר בהוצאות התפעוליות של חברת החשמל - ההוצאות שאנחנו הצרכנים משלמים עליהן במסגרת חשבון החשמל. את הנתון הזה גילינו במקרה בתוך מצגת שהציג השבוע רכז האנרגיה באגף התקציבים באוצר בכנס שנערך במכון לאנרגיה וסביבה. אל תתבלבלו. 8.5% האלה הם לא מרכיב העלות העודפת של הבונוסים המנופחים, הפנסיה וחריגות השכר של עובדי חברת החשמל. זוהי עלות משכורותיהם של 12,500 עובדי החברה, מהשקל הראשון ועד לאחרון. במלים אחרות, גם אם יקחו מהעובדים את כל ההטבות, יוזל תעריף החשמל באחוזים בודדים. ... לפי הגרסה הרשמית באוצר, מדובר ב-4 מיליארד שקל לשנה, שהם קצת פחות מ-20% מתקציב החברה. ... ומה לגבי הרפורמה? האם ההפרטה החלקית של משק החשמל תביא לנו את בשורת ההוזלה? ממש לא. כשנשאל השבוע בכנס שאלה ישירה - האם הרפורמה תביא להוזלת מחירי החשמל - השיב רכז האנרגיה, אורן משה, בהתחמקות אלגנטית. זו לא המטרה שלשמה נועדה הרפורמה, אמר והסביר שבעיית הבעיות של משק החשמל היא תהליך שחיקת ההון העצמי של חברת החשמל, תהליך שייאלץ את המדינה בסופו של דבר לסבסד את החברה. זה לא רק חוסר היעילות במלים אחרות, זה לא רק חוסר היעילות, אלא גם תעריף החשמל, שאחראיים לתחלואי משק החשמל. ואם כבר הזכרנו את התעריף, משה סבור שתעריף החשמל אינו מכסה את הוצאותיה של חברת החשמ�

הממשלה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לשר האנרגיה והמים ולשר האוצר להאריך את רישיונותיה של חברת החשמל, ללא צורך באישור מוועדת הכלכלה בכנסת. רישיונות החברה עומדים לפקוע ב-15 באפריל, ויו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן הבהיר בדיון האחרון, שנערך לקראת סוף 2011, כי לא יאשר הארכה נוספת. "הוועדה אינה מוכנה להיות חותמת גומי של משרד האנרגיה והמים", אמר שאמה הכהן. הצורך בחידוש הרישיון נובע מאי ביצוע רפורמה בחברה, המתוכננת זה כ-15 שנה. ... הממשלה כנראה תאמץ את הנחייתו של יו"ר הוועדה, ולפיכך הוכן תזכיר חוק בן שתי שורות בלבד: "בסעיף 60 (ד(11) לחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996, המלים 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת' יימחקו". אם יאושר החוק, יוכלו שרי האנרגיה והאוצר להאריך עד אין קץ את רישיונות חברת החשמל, מבלי שיאלצו נציגיהם להסביר לוועדת הכלכלה בכנסת בסוף כל שנה מדוע לא בוצעה הרפורמה גם בשנה החולפת. חברת החשמל, המתמודדת עם קשיים פיננסיים מרובים, נמצאת במגעים עם ועד העובדים כדי לקדם את תוכנית ההתייעלות "תנופת אור". התוכנית כוללת פרישה של כ-2,000 עובדים וותיקים בחברה (מבוגרים מגיל 50 ובעלי 25 שנות ותק ויותר), שעל פי הערכות עשויים לדרוש מענק פרישה של כ-1.65 מיליון שקל כל אחד. כמו כן, ועד עובדי החברה צפוי לדרוש מענק רפורמה לעובדים שיישארו.

הדיון שערך השר לנדאו בשבוע שעבר עסק בסוגיית מבנה ניהול מערכת החשמל העתידית במשק. זאת, מכיוון ששאלת ניהול המערכת נהפכה לדומיננטית באשר לשילוב יצרני חשמל פרטיים שיתחרו בחברת החשמל. ואולם, לעתים תכופות מדי נגרר הדיון לסוגיה העקרונית של כן/לא רפורמה בחברת החשמל. בדיון נטלו חלק בכירי משרד התשתיות לצד ראשי הנהלת חברת החשמל, אך הוזמנו אליו גם יו"ר החברה לשעבר מוטי פרידמן והמנכ"ל לשעבר עמוס לסקר, וכן יו"ר ועד העובדים בחברה, דוד (מיקו) צרפתי, ויו"ר ועד המהנדסים בצפון, יעקב חי. עוד נכחו במפגש הממונה על התקציבים לשעבר באוצר, רם בלינקוב, ומנכ"ל האוצר לשעבר, ירום אריאב, יו"ר רשות החשמל לשעבר, דוד אסוס, המשנה לשעבר, ד"ר אילן סולימאן, והיו"רית בפועל, אורית פרקש-הכהן, ראשי מינהל החשמל לשעבר, ד"ר שלמה ברובינדר וד"ר דני ויינשטוק, וכן אנשי אקדמיה המתמחים במשק האנרגיה והחשמל, בהם פרופ' דני צ'מנסקי, פרופ' אשר טישלר, ד"ר עמית מור וד"ר גדעון פרנק. את משרד האוצר ייצגו בדיון סגן מנהל רשות החברות, אהרון גולדמן, ורפרנט האנרגיה באגף התקציבים, אמיר אדרי. הימנעות האוצר משיגור נציגים בכירים יותר עוררה את חמתו של בלינקוב, שהעיר על כך למשרד התשתיות. במהלך הדיון חזר פרידמן על תוכניתו להקים קודם חברת ניהול מערכת חדשה בחברת החשמל - וטע

"לטענת צרפתי בעלי התחנות הפרטיות הקימו אותן בעלות נמוכה יחסית, ואם מוסיפים לכך את עלויות התפעול הנמוכות שלהם מגיעים למסקנה לכאורה שהעלאת התעריף תשפר בעיקר את מאזניהם הכספיים של המתחרים על חשבונה של חברת החשמל.   צרפתי מסכים שהעלאת התעריף אמורה לשפר את מצבה הכללי גם של חברת החשמל, אולם בשל נטל חובות שהיא צוברת, שהיקפן כבר מגיע ל-75 מיליארד שקל, על המדינה לתת פתרון בדמות רפורמה כללית שתשפר פיננסית את חברת החשמל. "זו שאלה של התנהלות מדינה. הפתרון צריך להיות הסדר בין החברה למדינה לעובדים. בצורה זו של העלאות תעריף כל שנה הכל יתמוטט", הוא אומר."

האם המדינה מבצעת מחטף בסכום של 2.5 מיליארד שקל לטובת עובדי חברת החשמל? ועדת העבודה והרווחה של הכנסת צפויה לדון מחר בהצעת החוק המכשירה את ייקור עלויות הפנסיה של חברת החשמל. ההערכה היא שבעקבות החוק צפוי תעריף החשמל לעלות ב-2.5 מיליארד שקל המייצגים התייקרות חד-פעמית של 10% בתעריף החשמל. ההתייקרות תיפרס ככל הנראה על פני כמה שנים. צילום: איציק בן מלכי הצעת החוק מגיעה בעקבות הסכם השכר שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וחברת החשמל. ההסכם, שיש לו השלכות מאקרו כלכליות על תעריף חברת החשמל, אינו מובא לדיון כמקובל בוועדת הכספים, אלא בוועדת העבודה והרווחה. יו"ר הוועדה, חיים כץ, הוא גם יו"ר ועד העובדים של התעשייה האווירית (תע"א). ההסכם הוא הסכם כולל, שכלל גם התייחסות לחריגות השכר בחברת החשמל הכשרת חלק מהחריגות והחזר כספי על חלק אחר מהן. בנוגע לפנסיה, ההסכם התייחס לשאלת ההצמדה של קצבאות גימלאי חברת החשמל. עד עתה היו הגימלאות צמודות לשכר העובדים הפעילים, אך מעתה הן תהיה צמודות למדד המחירים לצרכן. חיים כ"ץ צילום: תומר אפלבאום על פניו, מדובר בהסכם זהה לזה שנחתם עם שאר עובדי המדינה - מעבר מהצמדה לשכר העובדים הפעילים להצמדה למדד. במסגרת ההסכם ב-2008 קיבלו גימלאי המדינה מהמדינה פיצוי חד פעמי של כ-20% מגובה הקצבה שלהם. גימלאי חברת

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

"אם נדמה היה שענף האנרגיה כבר שבר כל שיא של דרמות לשנה אחת, שוב הדהימה 2012 ברצף בלתי נתפש של תהפוכות, אתגרים, עימותים ותקדימים. המגזרים הציבורי והפרטי-עסקי מצאו את עצמם לא אחת מול מציאות לא מוכרת שאליה הם נדרשים להסתגל במהירות: החל בזינוק חסר תקדים במחיר הדלק, דרך שבירת שיא בביקושים לחשמל, דווקא כשאין די גז כדי לספק את הביקוש הזה, וכלה בהתמודדות הראשונה עם מונופול פרטי שאוחז במוצר חיוני למשק. 2013 צפויה לפתור כמה מסימני השאלה שצפו בשנה האחרונה ולהטמיע פרויקטים ושינויים רגולטוריים שהותוו ב-2012. ואולם הציבור הישראלי יידרש להמתין עוד זמן עד להבראת חברת החשמל, לפתרון מונופול הגז ולסבסוד החשמל הפרטי - ובינתיים לשלם יותר על החשמל וגם על המים. אלה האירועים הבולטים של ענף האנרגיה ב-2012, שהניחו את התשתית לתחזית האירועים לשנה שבפתח." ... כמה פנינים מהסקירה: סיבוב ראשון מול מונופול הגז החדש בסוף 2011 חתמו חברת החשמל והשותפות במאגר הגז תמר על חוזה הענק למכירת גז בהיקף 16 מיליארד דולר למשך 15 השנים הבאות. את החתימה ליוו דיונים קשים בצמרת החברה, התפטרות דירקטורים והתערבויות רגולטורים בעסקה. כך אמנם נעשה גם לאחר החתימה, לאחר שהתברר כי סעיפי החוזה עשויים לפגוע בתחרות במשק ואף מגלמים הטיה לכאורה שנובעת מניצול כוחה �

""מחיר החשמל בישראל נמוך באופן יחסי למדינות אחרות", כך אמר היום אורן משה, רכז אנרגיה באגף התקציבים באוצר. משה דיבר בכנס המכון לאנרגיה וסביבה. לדבריו "המחירים הם ברמה שלא מצליחה לענות על הצרכים של מי שמקים את רשת החשמל. נוצרת שחיקה בהון העצמי של חברת החשמל וקושי לגייס הון ואתה משלם את זה דרך המס, כי כשממשלת ישראל מאפשרת לחברת החשמל לגייס חוב בערבות מדינה אז אתה משלם על זה כסיכון". הוא הוסיף כי "הפגיעה ביכולת חברת חשמל למלא את תפקידה כספק שירות חיוני היא המוטיבאציה שלנו לצאת לרפורמה בחברה". משה סירב להתייחס לשאלה האם הרפורמה תוזיל את מחירי החשמל ואמר כי "הליכה למשק יצרני חשמל פרטיים מוצדקת כדי להקטין את טווח הרגולציה על המחיר. בסוף יושבים שניים-שלושה או עשרה פקידים מוכשרים ככל שיהיו והיכולת שלהם לבנות תעריף שיכסה את העלויות מאד מוגבלת. בחלק מהמקרים מישהו ירוויח הרבה כסף ובחלק מהמקרים מישהו ישחק את ההון העצמי שלו"." ... ד"ר שלומי פריזאט, הכלכלן הראשי הפורש של הרשות להגבלים עסקיים, אמר כי "יש משקיעים מסוג מסויים שבכל מקום שהם שמים מקדח יוצא גז ויש משקיעים מסוג אחר שלא בכל מקום מצליחים להוציא גז. היו אצלנו דיונים על הרישיונות של דלק ונובל אנרג'י. נושא ההולכה הוא סוגיה קריטית כי אין לנו היום מי שיקבע מה

הממשלה אישרה ביום ראשון הצעת החלטה שמסמיכה את שרי האנרגיה והאוצר להאריך את רישיונות חברת החשמל ולפטור אותה מהחובה לבצע את הרפורמה - מבלי לקבל לכך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לפני חודשיים להאריך את רישיונות החברה בפעם השמינית מ-2006. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי ב-2006 יפוגו רישיונותיה של חברת החשמל, וכי לא ניתן יהיה לחדש את הרישיונות - אלא אם החברה תיישם שינוי מבני. הניסיונות לבצע את השינוי נכשלו, ובכל שנה נאלצה הממשלה להאריך את תוקף הרישיונות באמצעות צווים שאושרו על ידי ועדת הכלכלה. בתחילת השנה ביקשה הממשלה לחדש את הרישיונות, אך נתקלה בהתנגדות הוועדה. "הדפוס שלפיו בכל סוף שנה אנו נדרשים לשמש חותמת גומי אינו מקובל עלי", אמר אז יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). הוועדה האריכה את הרישיונות עד אמצע אפריל, כדי לתת לממשלה פרק זמן להשלמת החקיקה שתאפשר את חידוש הרישיונות ללא אישור הכנסת. במסגרת הרפורמה העדכנית בחברת החשמל מסתפקת הממשלה בהוצאת ניהול מערכת החשמל מידי החברה, ובהגבלת מעורבותה בפיתוח העתידי של משק החשמל לטובת כניסת תחרות פרטית. לפי הסיכום, החברה תישאר חברה אחודה ותשמור לעצמה 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מן התחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D), ותחנה גדולה נוספת (פ�

הממשלה אישרה ביום ראשון הצעת החלטה שמסמיכה את שרי האנרגיה והאוצר להאריך את רישיונות חברת החשמל ולפטור אותה מהחובה לבצע את הרפורמה - מבלי לקבל לכך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לפני חודשיים להאריך את רישיונות החברה בפעם השמינית מ-2006.