Group items tagged

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

""כדי שהמשרד להגנת הסביבה יהיה מוכן כמו שצריך למניעת זיהום ים כתוצאה מתקלות בקידוחים, חסרים לנו 11 תקנים ו - 25 מיליון שקל", כך אמר אתמול (שני), רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, במושב הסיכום של כנס ירושלים ה - 5 לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שהסתיים לקראת הערב בבנייני האומה בירושלים, ועסק בשאלה כיצד לנהל את המשאב הימי כמכלול.  .... עוד אמר עמיר: "אנחנו יודעים בדיוק מה צריך כדי להיות ערוכים בצורה סבירה, כי אין כזה דבר להיות ערוכים בצורה מוחלטת. צריך להקים שתי תחנות למניעת זיהום ים, אחת בצפון ואחת בדרום, שיישבו ממש על המזחים, לרכוש ציוד למניעת זיהום, לאייש את התחנות הללו ב - 11 תקנים של אנשים המתמחים בקידוחים בים העמוק. זה יהיה כוח הפיקוח והתגובה העיקרי שלנו. היום אנחנו 27 אנשים באגף, כולל מזכירות, כדי לתת מענה סביר לאתגרים הצפויים לנו בים, חסרים לנו, מלבד האנשים, גם 25 מיליון שקלים, 4 כלי שיט, 2 גדולים ו - 2 קטנים". ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, שהנחה את המושב, סיכם: "מכל הדיונים ששמענו היום, אנו עדים לתזוזה בנושא ההגנה על הים, אבל זה יכול להיות בצורה מהירה וטובה יותר. אנחנו מצטרפים לקריאה מהיום בכנס של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, למשרד האוצר, להקצות למשרד להגנת הסביבה את התקציבים הנחוצים. מדו

"בעקבות לחצים שהפעיל המשרד להגנת הסביבה, נחתם אמש הסכם עם האוצר לפיו יוקצו 22 מיליון שקלים להיערכות מדינת ישראל לטיפול בזיהום מהקידוחים בים. ההסכם הושג לאחר שהמשרד להגנת הסביבה איים כי לא יתמוך בוועדות התכנון בהקמת קידוחי נפט לחופי ישראל. התקציב שיועבר למשרד ישמש להקמת שתי תחנות למניעת זיהום ים בחיפה ובאשקלון שיפעלו 24 שעות, 7 ימים בשבוע. בנוסף, התקציב מתוכנן לשמש לרכישת שתי ספינות ייעודיות ללחימה בזיהום ים. ספינות אלה הן בעלות אמצעים לשאיבת דלק מהים ויכולת גרירה ושהייה ארוכת טווח בים הפתוח. מלבד זאת, יירכש גם ציוד נוסף לטיפול בזיהומי ים משמן. על פי ההסכם, המשרד יאייש בשלב זה תשעה תקני כוח אדם מקצועיים שישמשו להפעלת הספינות והתחנות החדשות. יודגש כי בעבר ביקש המשרד להגנת הסביבה להעביר הצעת מחליטים בממשלה בעניין זה, אך היא נתקלה בהתנגדות משרד האנרגיה והמים. "

הזיהום בנמל אילת, שהחל בשעות הבוקר של יום שישי 24/6/2011 והתרחב עוד בשבת בבוקר, נמשך ומטופל על ידי צוות התחנה למניעת זיהום ים וצוות נמל אילת, וצפוי להימשך עוד מספר ימים. עד כה נשאבו כ 12 טון דלק שמהם פונו כבר כ 7 טון למיכלי קצא"א והשאר יפונו במהלך הימים הקרובים. כמות קטנה של שמן הגיעה גם לגדר הצפונית של ריף הדולפינים, ואנשי המקום סופגים את השמן בעזרת רשות הטבע והגנים. האניה החשודה בגרימת זיהום במפרץ אילת זוהתה סופית: מדובר באניה AVRAMIT המפליגה בדגל פנמה ובבעלות חברה טורקית. החקירה של האניה נמשכת בנמל אילת על ידי צוות אגף ים וחופים המסתייע במפקחים של רשות הספנות והנמלים במשרד התחבורה.

זיהום מזוט בהיקף של בין טון אחד לשני טון מסכן את שמורת האלמוגים של אילת. מדובר בזיהום שהתגלה בשעות הבוקר המאוחרות. נחיתות שמן התגלו ברצועת חוף אלמוג באילת, בין מרינה "תור-ים" לגבול שמורת האלמוגים. המשרד להגנת הסביבה - התחנה למניעת זיהום ים באילת, הזעיקה לסיוע את אנשי רשות שמורות הטבע והגנים וכן מתנדבים מבית ספר שדה ואחרים, אשר פועלים בכוחות משותפים לאצור את השמן ולשאוב אותו מהים באמצעים מכניים וכן באמצעות סופגים מיוחדים אשר מחזיק המשרד להגנת הסביבה במחסניו. מן המשרד נמסר כי בשלב זה הפעולות מתבצעות בהצלחה וההערכה היא כי עד הערב יודבר הזיהום והמצב יוחזר לקדמותו. אנשי אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה מנסים לאתר את מקור הזיהום וככל הנראה מדובר באונייה שפלטה את המזוט.

המשרד להגנת הסביבה פירסם אתמול את תזכיר החוק שמפרט את היערכות יזמי הקידוחים בים לזיהומו. לפי ההצעה, כל גוף שמחזיק ברצועת חוף או שמפעיל מתקני קידוח והפקה בים יכין תוכנית למקרה זיהום. על גוף שלא יגיש תוכנית ולא ינקוט אמצעים לטיפול בזיהום, יוטלו קנסות של עד 452 אלף שקל או שנת מאסר למנהליו. השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אמר כי "אי אפשר להמשיך לשבת בחיבוק ידיים ולקוות שלנו זה לא יקרה. אנו חייבים להכיר בכך שהשטח הימי של ישראל נהפך ל'כביש סואן' של אוניות משא, ויש להיות ערוכים לאירוע של זיהום כדי להימנע מאסונות סביבתיים כפי שקרה כבר במדינות אחרות".

חברת החשמל מבקשת לחזור לשרוף את הדלק המזהם מזוט בתחנת הכוח רידינג בל אביב, במקום להשתמש בגז טבעי. בכוונת החברה להגיש בקשה רשמית בנושא לוועדות התכנון, איגוד ערים דן והמשרד להגנת הסביבה.   שי לפסח: מחיר החשמל יזנק באפריל ב-8.9% צרכנים נדהמו: חשבונות החשמל שלנו הוכפלו האוצר התנגד, אך עוד נזקקים יקבלו הנחה בחשמל   תחנת הכוח רדינג עברה בשנת 2006 להפעלה רק באמצעות גז טבעי. בשונה מתחנת כוח אחרות של חברת החשמל, שהן דו דלקיות - כלומר פועלות גם על גז וגם על סולר או מזוט - תחנת הכוח ברידינג היא חד דלקית, כלומר יכולה לפעול כיום רק על גז טבעי.   על פי חברת החשמל, הסיבה למהלך היא חשש ממחסור בחשמל בקיץ, בעקבות  הפסקת הזרמת הגז ממצרים והידלדלות מאגר ים תטיס. "אנחנו סבורים שנהיה במצוקה גדולה ונצטרך להפעיל את התחנות בדלקים אחרים כמו סולר ומזוט", מציינים בחברה. "לאור זאת, אנחנו בוחנים היתכנות רגלוטורית לקבלת האישורים הנדרשים לכך".   לאחר שיתקבלו האישורים הנדרשים, בחברה ייבחנו את האפשרות להסב את התחנה בחזרה לשימוש במזוט, תהליך שאמור לקחת כ-4 חודשים על פי התחשיבים שלהם. הסבת התחנה בחזרה לשימוש בגז, אמורה לקחת כם כ-4 חודשים.   על פי אתר המשרד להגנת הסביבה, שתי יחידות הייצור של רדינג ד' הן היחידות הפועלות כיום באמצעות גז טבעי. ש�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

המפעלים של חברת כימיקלים לישראל (כיל), שיצרו לאורך השנים מפגעים סביבתיים גדולים, הפכו שלשום רשמית לתומכים ולמממנים של בית הספר האקדמי לקיימות שייפתח בשנת הלימודים הקרובה במרכז הבינתחומי בהרצליה. זאת, לאחר שהמועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחת ההרשמה למסלול לתואר ראשון בבית הספר. השם הרשמי של המוסד החדש לקיימות, הראשון בישראל, הוא "בית הספר לקיימות מייסודן של החברה לישראל, כימיקלים לישראל ובזן (בתי הזיקוק לנפט)", ומחיר הקמתו 7.5 מיליון שקלים. כל החברות הנכללות בשמו של בית הספר - כמו גם מפעלי ים המלח, מפעל תרכובות ברום ברמת חובב ומפעלי פוספטים בנגב - נמצאות בבעלות משפחת עופר. למפעלים התורמים לא תהיה מעורבות בתוכני הלימוד. אלה עוסקים בפיתוח מוצרים חיוניים כמו דלקים, דשנים וחומרים מעכבי בעירה, אך מבססים את פעילותם במידה רבה על ניצול משאבים לא מתחדשים כמו נפט ופוספטים. לאורך השנים גרמו המפעלים מפגעי זיהום אוויר, שפכים ונזק לנו

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

ממציא איטלקי בשם אנדריאה רוסי מכה את עולם הפיזיקה האלטרנטיבית בתדהמה עם תצוגת תכלית של יצור אנרגיה "יש מאין" שנערכה באוניברסיטת בולוניה באיטליה ב14 לינואר השנה. טוב, אולי לא בדיוק יש מאין, אבל לא פחות מ"יצור המון מכמעט לא כלום" בנוכחות קומץ עיתונאים וסוללה מרשימה של פרופסורים המהנדס רוסי ופרופסור פיקארדי הציגו מתקן קטנטן, ריאקטור לדברי הממציא, המיצר 12 קילוואט אנרגיה תרמית מ200 וואט אנרגיה חשמלית. האנרגיה התרמית מיוצרת על ידי חימום מים לקיטור בריאקטור בנפח 100 סמ"ק. הממציא איננו מגלה את המהות הפיזיקלית אך רמזים ממנו ומפיזיקאים שבדקו את המתקן מרמזים על היתוך גרעיני קר או ליתר דיוק "היתוך גרעיני באנרגיה נמוכה", או באנגלית Low Energy Nuclear Fusion. ההמצאה לא פורסמה בשום עיתון מדעי מוביל. עיקר ההסברים והדו שיח עם הממציא מתבצעת באתר אנרגיה אלטרנטיבית בשם Journal of Nuclear Physics . אנדראה רוסי הממציא מתכתב עם מאות קוראים ובלוגרים ועונה על שאלותיהם כמיטב יכולתו, כל זאת מבלי לגלות את המרכיב הסודי של המצאתו- קטליזטור המאפשר היתוך של מימן עם ניקל בטמפרטורות נמוכות. בלוגרים רבים ופיזיקאים ידועים מתכתבים עם רוסי ואף כותבים עליו באתרים ובבלוגים שלהם. מרשימה במיוחד התיחסותו החיובית של חתן פרס נובל לפיזיקה בריאן ג'וזפסון Brian Jo

בשעות הבוקר של יום ד' 22/6/2011 נצפה כתם של חומר מזהם ברציף כרמל בנמל חיפה. למקום הוזעק מפקח אגף ים וחופים של משרד להגנת הסביבה שהחל בבדיקת האירוע. מהבדיקה עולה, כי מתחנת הכוח של חברת חשמל לישראל בחוף שמן הוזרמו לים חומרים אורגניים בעלי ריכוזים גבוהים של כלור, במסגרת פעולות אחזקה שבוצעו.

"ענקית האנרגיה הבריטית BP צפויה לשלם את הקנס הגבוה בהיסטוריה של ארה"ב, במסגרת הודאתה באישומים נגדה בגין דליפת הנפט במפרץ מקסיקו ב-2010 שהביא להרג של 11 איש ולנזק אדיר לסביבה, דיווח הלילה "פייננשל טיימס". משרד המשפטים של ממשלת ארה"ב עשוי להודיע כבר היום (חמישי) על הסכם שנחתם עם BP, מצטט רויטרס שני מקורות המקורבים למגעים. אסדת קידוח נפט של BP במקסיקו צילום: בלומברג עם זאת, אין מדובר בסוף הפרשה מבחינת BP, שכן היא צפויה לעמוד בפני אישומים מצד גופים אזרחיים ורשויות ממשלתיות מקומיות"

"הניסיון לאטום את הדליפה בלוויתן יוצא לדרך. חברת נובל אנרג'י תתחיל בימים הקרובים בביצוע קידוח האטימה של "לוויתן 2", הקידוח שננטש לפני שנה ושלושה חודשים כתוצאה מדליפת מים חמורה. השותפויות ינסו לעצור את הדליפה בעלות של 60 מיליון דולר, פתרון זול בהרבה מהאומדן של משרד האנרגיה והמים, שבו העריכו כי עלות האטימה עשויה להגיע ל-200-300 מיליון דולר. זאת, כשתקרת הכיסוי הביטוחי של הקידוח מוגבלת ל-200 מיליון דולר. קידוח האטימה צפוי להימשך שישה שבועות. גורמים במשרד אף השוו את התקלה בקידוח לתקלה שגרמה לאסון האקולוגי במפרץ מקסיקו, ב-2010. אם ניסיון האטימה הנוכחי ייכשל צפויות השותפות בלוויתן להיקלע לעימות משפטי עם המדינה. הזכויות בלוויתן מוחזקות על ידי נובל אנרג'י (39.66%), דלק קידוחים ואבנר (22.67% כל אחת) ורציו (15%). את ניסיון האטימה של הדליפה תבצע אסדת הקידוח Ensco 5006 של חברת פרייד. מדובר באותה אסדה שביצעה את התקלה שהביאה לדליפה בקידוח בשנה שעברה, אלא שבעקבות אותו אירוע שינתה האסדה את שמה המקורי, נורת' אמריקה. נובל האריכה לאחרונה את הסכם החכירה עם האסדה עד לדצמבר 2013 למרות שעלות החכירה עלתה ל-450 אלף דולר ליום. קידוח "לוויתן 2" החל ב-15 במארס 2011 כקידוח אימות שנועד לאפשר לאמוד במדויק את גודלו של מאגר הגז "לוויתן", שהתגלה ארבעה חודשי�

שני כתמי שמן אותרו במהלך סוף השבוע במפרץ אילת -כתם שמן נוסף התגלה היום (שבת) ברצועת החוף באילת והתווסף לכשני טון של מזוט שנשפכו לים מאוניה במהלך סוף השבוע. הכתמים זיהמו את חוף האלמוגים בעיר. במשרד לאיכות הסביבה חושדים כי הגורם המזהם היא אוניה בבעלות טורקית. האוניה עוכבה בנמל אילת וחקירה נפתחה על ידי אגף ים וחופים של המשרד להגנת הסביבה. כמו כן, נבדק החשד כי זיהום הים באילת ביום שישי הוא מאותו מקור. במהלך סוף השבוע הוצאו מן הים באילת כחמישה טון שמן. עדיין קיימים כתמי שמן באזור הנמל ושאיבתו מן המים נמשכת.

שני טון שמן זיהמו את חוף האלמוגים באילת-כשני טון שמן שכנראה דלפו מאונייה, גרמו לזיהום מי הים בחוף האלמוגים באילת, הסמוך לשמורת האלמוגים. הזיהום התגלה הבוקר (שישי) כאשר פקחי התחנה למניעת זיהום ים הבחינו בגושים של שמן מסוג מזוט שצף ברצועת חוף

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

""ממשלת ישראל נוטלת על עצמה סיכון כלכלי וסיכון סביבתי אדיר בכך שהיא מתירה לחברות הגז והנפט לקדוח בים התיכון לפני קביעת רגולציה בתחום זה, לפני הסדרת הליכי פיקוח ואכיפה ולפני השלמת המוכנות הלאומית למקרה של אסון דליפה", כך קובעת העבודה "השוואת רגולציה לקידוחי גז ונפט במדינות השונות  בעולם, ומה ישראל צריכה ללמוד ממנה", שהכין עבור עמותת "צלול", עו"ד תומר מירז, המתמחה בנושא רגולציה של קידוחי גז ונפט. מהעבודה עולה, שמדינת ישראל אינה צריכה "להמציא את הגלגל" בכל נושא החקיקה וקביעת הרגולציה, אלא ללמוד מנסיונן של מדינות  כדוגמת ארה"ב, אנגליה, נורבגיה ושוודיה, שבחלקן התמודדו בשנים האחרונות עם לא מעט אסונות, להימנע מהטעויות שנעשו על ידן ולאמץ את התיקונים שביצעו כלקח מאסונות אלה. דליפת הנפט המפורסמת והגדולה ביותר הינה אסון "מקונדו", מאפריל 2010 במפרץ מקסיקו, דרומית ללואיזיאנה, אשר גבתה חיי של 11 בני אדם וגרמה להזרמת למעלה מ-800 מיליון ליטר נפט למימי המפרץ. מהעבודה עולה, כי כל המדינות שנבדקו מתירות לקדוח גז ונפט בים רק לאחר שהן מוודאות שהיזם עומד בכל הדרישות הרגולטוריות הקפדניות ביותר. מאחר ובישראל דרישות אלה טרם נקבעו, היזמים אינם נדרשים לעמוד בהן. אך לא רק זאת. בניגוד לשאר המדינות, מדינת ישראל נכנסת לעידן הקידוח

"סימביוטיק" היא החברה הראשונה והיחידה בעולם המגדלת מיקרו-אצות, תוך שימוש בגז מסוג דו-תחמוצת הפחמן (CO2). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המנצלת את הגזים הנפלטים מארובת תחנת הכוח באשקלון, לטובת ייצור מקורות מזון, תוך כדי הורדת זיהום האוויר. החברה הוקמה בשנת 2003, על ידי קבוצת יזמים שבראשם אמנון בכר (COO), הרמן וייס (CTO) אותם מלווה המדען פרופ' עמי בן אמוץ, מומחה עולמי בתחום האצות והיועץ המדעי של מפעל האצות באילת (NBT), שבבעלות קונצרן יפני. "סימביוטיק" מפעילה מזה 5 שנים מתקן בריכות לגידול אצות בשטח של 1,000 מ"ר (1 דונם) ומעבדות מחקר, הממוקמות בשטח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, תוך שיתוף וקבלת סיוע מחברת החשמל הישראלית. סימביוטיק מחזיקה בפטנט רשום על הטכנולוגיה הייחודית וצפויה להציע אותה למגוון חברות בעלות מתקנים הפולטים CO2, דוגמת מפעלי מלט, מבשלות בירה, בתי זיקוק ועוד. כיום מיועדת הטכנולוגיה של "סימביוטיק" לשני תחומים מרכזיים: 1. גידול מספר סוגי מיקרו אצות ים (ובהן זן אצה, המכילה ריכוז גבוה של אומגה 3) לשוק תוספי המזון, תוספי התזונה ומזון לבעלי חיים. 2. גידול אצות לטובת ביו אנרגיה: כתחליף לדיזל, בהתאם למגמה העולמית הפונה לתחום ביודלקים ממיקרו אצות: מקור עשיר בשומן שניתן לגידול על אדמות שאינן פוריות, בעלות תפוקה גדולה למ"ר ועמ

בפעם השנייה ביומיים, כתם מזוט גדול אותר אתמול (שבת) בבוקר במימי מפרץ אילת. הזיהום התגלה על-ידי אנשי אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, בחלקו הדרומי של נמל אילת. בתום שעות של פעולות ניקוי, נספגו באזור כ-5 טון מזוט. כמות דומה זיהמה ביום שישי את חוף אלמוג בעיר, הסמוך לשמורת האלמוגים.