Group items tagged

בג"ץ אישר מתן הוצאות משפט למנהלי מאבק הגז בחוף דור בגובה 24 אלף שקל. תושבי חוף הכרמל והמועצות זכרון יעקב, חוף כרמל ופורדיס עתרו לפני כשנה וחצי, באמצעות עו"ד ד"ר יוסף פרוכטמן ועו"ד אלי וילצ'יק, נגד משרד התשתיות, המועצה הארצית לתכנון ובנייה וחברת נובל אנרג'י. העותרים ביקשו להעביר את האחראיות להכנת תוכנית המתאר לחיבור קידוחי הגז תמר ודלית לתשתית הארצית, אל המשרד לתשתיות לאומיות מידיה הפרטיות של חברת נובל אנרג'י. לטענת התושבים, משרד התשתיות והמועצה הארצית לתכנון ובנייה נכשלו בהגנה על האינטרס הציבורי ופעלו בניגוד לחוק. זאת בכך שאפשרו לחברה פרטית, בעלת אינטרסים כלכליים מובהקים בהקמת המפעל לקליטת הגז בחוף דור, לתכנן למעשה את תוכנית המתאר הארצית של מדינת ישראל. במסגרת העתירה טענו תושבי חוף הכרמל והמועצות כי יש לפסול את תוכנית המתאר שהכינה חברת נובל אנרג'י ולבחון את הקמת מתקן הקליטה לגז בלב ים. העותרים טענו כי בעקבות ההתנהלות של משרד התשתיות וגופי התכנון הם נאלצו לצאת למאבק ציבורי יקר וממושך. בעקבות העתירה הוציא בג"ץ צו על תנאי שעצר את המשך הכנת תוכנית המתאר. בעקבות כך הודיעה המדינה כי היא מקבלת את טענת תשובי חוף הכרמל, פוסלת את העבודה שנעשתה על ידי חברת נובל אנרג'י ויוצאת במכרז להכנת תוכנית מת�

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

בהחלטת רשם בג"צ תשלם המדינה למועצות המקומיות של זכרון יעקב והכפר פרדיס ולמועצה האיזורית חוף הכרמל וכן לעמותת "כחול וירוק", סך כולל של 24 אלף ש"ח, כפיצוי על הוצאותיהן בעתירות שהגישו במסגרת מאבקם להצלת חוף דור מהמתקן לקליטת גז מן הים. . עו"ד אלי וילצ'יק שייצג את הרשויות המקומיות: "פסיקת ההוצאות כנגד המדינה, מלמדת שאכן הגשת העתירות היתה מוצדקת, וכי רק בזכות העתירות והמאבק המשותף של הציבור והרשויות, הסכימה המדינה לבחון מחדש את נושא הקמת התחנה לגז בחוף דור ולהוציא את התכנון מידי נובל אנרג'י שהאינטרסים הכלכליים שלה היו אלו שגרמו לכך שחוף דור הוצע מלכתחילה". יצויין כי העותרות ביקשו להחזיר להן הוצאות בסך של כ-400 אלף ש"ח. רשם בית המשפט העליון גיא שני סבר כי הסכום מופרז ביותר. כזכור, בשני הליכים נפרדים שאח"כ אוחדו, עתרו לפני כשנה וחצי לבג"צ, הרשויות המקומיות של זכרון יעקב, חוף הכרמל ופרדיס, באמצעות עו"ד אלי וילצ'יק ועמותת "כחול וירוק" באמצעות עו"ד ד"ר יוסף פרוכטמן. זאת, כנגד משרד התשתיות, המועצה הארצית לתכנון ובנייה במשרד הפנים וחברת נובל אנרג'י. העתירות הלינו על העברת האחריות להכנת תוכנית המתאר למתקני קליטת הגז מן הים לחברת נובל אנרג'י, זו אשר קודחת מן הים את הגז עבור שותפות "תמר". [עוד על הדיון בעתיר

"השופטים קבעו כי העתירה מוקדמת מדי, שכן לא מוצו עדיין הליכי התכנון וההתנגדויות. בנוסף קבעו השופטים כי בניגוד לטענת העותרות, אפשרות הטיפול המקסימלי בגז על גבי אסדות שיוקמו בים לא ירדה מן הפרק. העותרות ישלמו הוצאות משפט של 10.000 שקל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקיימת הליך תכנון להקמת מתקני קליטה וטיפול בגז טבעי בצפון הארץ. הגז יגיע מהמאגרים שבים, אך צריך לעבור הפחתת לחץ וטיפולים שונים על מנת להזרימו למערכת הולכת הגז הארצית. לפיכך יש להקים נקודות כניסה וטיפול בגז. ואולם, מועצות ועיריות חוששות כי המתקנים מסוכנים, ומבקשות להקטין אותם ולהרחיקם מהתושבים. בשנת 2010, בלחץ תושבי האזור, בוטל תכנון כניסת גז ממאגר תמר לאזור חוף דור, שקודם על ידי מפעילת המאגר נובל אנרג'י. המועצה פנתה לתכנון כניסות הגז על ידי משרד תכנון שנשכר עבור כך, והחלה לבחון חלופות שונות בנושא. כל חלופה כוללת אסדה שתוקם בים לצורך הפחתת לחץ וטיפול בגז עד רמה מסוימת, ומתקן יבשתי שישלים את הטיפול לפי הצורך ויתחבר למערכת הולכת הגז הארצית. העיריות והמועצות, כמו גם קבוצות של תושבים באזור, לוחצות להסיט את כל הטיפול בגז בים ("חלופה 8"). חלופה זו, אותה הם מגדירים כבטוחה יותר עבור התושבים, דורשת שטח יבשתי קטן יותר למתקן הקליטה. ואולם, טיפול מלא בגז ע�

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

"ש לתת עדיפות להקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי, על מנת למנוע סיכונים כמו דליפה ממתקן ימי שתזהם את חופי ישראל - כך קובע מסמך מקיף שהוכן עבור משרד הפנים ונועד לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הקמת מתקני הטיפול בגז. עמדה זו סותרת את עמדת תושבים באזור רמת מנשה ועמק חפר המתנגדים להקמת מתקנים יבשתיים וטוענים שניתן לרכז את כל הטיפול בים באופן בטוח. החודש הוגש למשרד האנרגיה והמים ולמנהל התכנון במשרד הפנים, על ידי משרד לרמן אדריכלים וחברת התכנון הסביבתי "אתוס", תסקיר השפעה על הסביבה של מתקני טיפול גז בים. התסקיר ניתח את ההשפעות שיהיו להקמת אסדות לטיפול בגז הטבעי בשני מתחמים הנמצאים במרחק 7.5 קילומטרים מהחוף. אחד מהם מול חופי דור (חוף הכרמל) והוא ישתרע על שטח כולל של 43 קילומטרים רבועים. השני יהיה במתחם ימי מול חופי בית ינאי ונתניה וישתרע על שטח כולל של 55 קילומטרים רבועים. במתחמים הללו יתבצעו טיפולים שונים בגז לאחר הפקתו מהמאגרים הטבעיים ותאוחסן בו כמות גדולה של גז"

בדיון בוועדה בנושא ההתייקרות הצפויה בסך 30% בתעריף החשמל אמר שר התשתיות כי הוא מבקש לצטט דברים שאמר אתמול בוועידת ישראל לעסקים מנכ"ל רציו יגאל לנדאו לפיהם "אלמלא ששינסקי ניתן היה לחסוך למשק כ-10 מיליארד שקל, היינו מחברים את תמר שנה קודם". השר לנדאו הוסיף כי ועדת ששינסקי גרמה לנזקים. "לפני ששינסקי היו הסכמים כמעט חתומים. ברגע ששינסקי נכנס לתמונה חוזים שהיו כמעט חתומים לא נחתמו עד היום. בינתיים יצא השחקן הזר מהתמונה. בגלל ששינסקי נדחים הסכמי הגז עם חברת החשמל ובגלל שזה הסכם עוד לא מתרחש מו"מ עם כל האחרים. זה פרי הבאושים של הדיון המוקדם מדי בוועדת ששינסקי. מה היה קורה אילו היו מחכים שנתיים?". נציג האוצר בדיון אודי אדירי אמר כי "'תמר' הייתה יכולה להיות מחוברת באמצע 2012 אילו הייתה מוקמת תחנה לקבלת גז טבעי באזור חוף דור. היה נזק אדיר למשק בעקבות הכישלון בהקמת תחנת הקבלה הצפונית. פרויקט 'תמר 'לא התעכב ולו ביום אחד בשל מסקנות וועדת ששינסקי. אני מציע שתפנו לנציגי קבוצת דלק ונובל אנרג'י ותשאלו אותם".

השר להגנת הסביבה גלעד ארדן תוקף בחריפות את שר האנרגיה לנדאו, וטוען שהוא אינו עשה די כדי לפתח את משק הגז בישראל. במכתב ששלח ארדן ללנדאו ביום חמישי האחרון מאשים השר להגנת הסביבה ש"ברור לכולם שהתנהלות שונה של משרדך בשנים שעברו הייתה מאפשר אספקת גז טבעי כבר היום", טוען השר במכתב ששלח ללנדאו, זאת על רקע כוונת רה"מ להעביר הצעת חוק לזירוז הקמת מתקני קליטת גז בחופי ישראל. ארדן טוען שלנדאו "הפקיד את התכנון של התשתית הלאומית בידי חברה פרטית (נובל אנרג'י האמריקאית - ל"ג)", לה "אינטרסים כלכליים צרים". ארדן מזכיר שזאת הייתה אחת הסיבות לביטול התכנית, במאבק שכונה בזמנו "מאבק חוף דור". לטענת ארדן, לא רק שמשק הגז ניזוק ותעריף החשמל זינק בכ-25% מאז אוגוסט, אלא גם "ברור לכולנו שאם משרדך היה מקדם בעבר, בהתאם לאחריות תחום ההתיעלות האנרגטית, את קידומן של תחנות כוח סולאריות היו לרשות המשק עוד מאות מגה וואטים", טוען ארדן. ים תטיס מתרוקן? חבל שלא הודיעו סוגיה נוספת אליה מתייחס ארדן היא ההאשמות כאילו הוא הורה לחברת החשמל לנצל כמה שיותר גז בהפעלת תחנות הכוח שלה, זאת במטרה לשמור על איכות הסביבה (גז נקי לשימוש מסולר - ל"ג). התוצאה: מאגר ים תטיס התרוקן והפך לדליל, והעלמותו של הגז המצרי החריף את משבר האנרגיה. "אם נגרמה הפרעה תפעולי�

שר התשתיות הלאומית, ד"ר עוזי לנדאו, נזעק מביקורו בגולה הדוויה (ארה"ב) כדי להגיב לתקלה במאגר ים תטיס, שניתקה את ישראל שלשום מאספקת גז. השר הנכבד, המאמין בטקטיקה שלפיה ההגנה הכי טובה היא ההתקפה, הטיח שורה של דברי ביקורת בכל האשמים לדידו במצב שנוצר. "מי שמונע בניית תחנות כוח שיש ביכולתן לפעול באמצעות פחם, מקבל כיום תחנות שנאלצות לפעול באמצעות סולר ומזוט - דלקים מזהמים ויקרים פי כמה", תקף לנדאו. "מי שבהתנהלותו מעכב את פיתוח מאגרי הגז הטבעיים של ישראל, שלא יתפלא שהוא קם בוקר אחד למציאות שבה לישראל אין גז טבעי. מי שנלחם בנקודת נחיתה ותשתית הולכה לגז, עוד ימצא עצמו במציאות שבה תקרית ביטחונית או איתני טבע ימנעו מאתנו את האפשרות להבטיח את המשך האספקה הסדירה". אין צורך לנחש למי מכוון שר התשתיות את הביקורת - לראש הממשלה, שמעכב את אישור הקמת תחנת הכוח הפחמית; לאוצר, שמתעקש ליישם את המלצות ששינסקי; למשרד לאיכות הסביבה, שמתנגד להקמת תחנת הכוח הפחמית; וכמובן לתושבי אזור חדרה שהתנגדו להקמת תחנת נחיתה לגז באזור חוף דור. כולם אשמים. היחיד שלא אשם הוא, כמובן, שר התשתיות. הנטייה של לנדאו להאשים את כל העולם, רק לא את המשרד האחראי באופן ישיר על יציבות אספקת הגז - זה שבראשו הוא עומד - היא מטרידה, במיוחד בשל חוסר ההלימה שלה

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות