Israel Energy Forum

שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו. שר התשתיות, שעד כה נטה לתת גיבוי גורף לחברת החשמל בכל נושא, הודיע במסגרת הכנס, כי קו המתח העליון החדש העובר בקטע החוצה את מכתש רמון - יוטמן באדמה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת הוציא מסמך בינואר השנה, לפיו אזור הערבה הדרומית הופך בהדרגה למקור חשוב לייצור חשמל סולארי, אשר חשוב להקים בו מערכת הולכה אמינה: "שתי התחנות בתמנע ובקטורה יהיו בהספק מותקן כולל של 100 מגוואט, ותחנות נוספות עתידות לקום בשנים הבאות. היות שעיקר הביקוש לחשמל הוא במרכז הארץ, יהיה צורך להוליך את החשמל מהערבה צפונה. לשם כך מתנהל כיום פרויקט של שדרוג קו מתח עליון (161 קילו-וולט) מרמת חובב לאורך רמת הנגב ועד קטורה ואילת, באור של כ- 200 ק"מ. שדרוג הקו נעצר באזור מכתש רמון עקב מחלוקת בין חברת החשמל לרשות הטבע והגנים". אז למרות שהירוקים ומשרד הפנים בירכו על "סיום המחלוקת", הרי שעל פי ההתנגדות הנמרצת שמגלה עדיין חברת החשמל בנושא, נראה כי ייקח עוד זמן עד שהיא באמת תסתיים. יחד עם זאת, ההערכה בקרב הגופים הממשלתיים היא, שחברת החשמל תאלץ לוותר הפעם, ככל הנראה תמורת פיצוי כספי על ההשקעה הנוספת.

מפלגת הירוקים העבירה לאנשי הוועדה את תוכניתה להקטנת יוקר המחייה. בין ההמלצות: רכבות במקום כבישים, תחבורה ציבורית בחינם והגדלת המס על ניצול משאבי הטבע.

שיא ארה"ב, ברק אובמה, הציג היום תוכנית לצמצום יבוא הנפט לארה"ב בשליש עד שנת 2025, במקביל להגדלת תפוקת הנפט והגז הטבעי של ארה"ב כמו גם של מקורות אנרגיה חלופיים. ברק אובמה צילום: אי-פי בנאום באוניברסיטת ג'ורג'טאון אמר אובמה כי ארה"ב צריכה לשאוף לכך ש-80% מתפוקת החשמל שלה תהיה ממקורות אנרגיה שאינם נפט עד שנת 2035. "נשיאים ופוליטיקאים מכל גווני הקשת הפוליטית הבטיחו עצמאות בתחום האנרגיה אולם הבטחות אלו טרם מומשו", אמר אובמה. "מצב זה חייב להשתנות. איננו יכולים להמשיך לעבור לסירוגין מהלם לאדישות בסוגיית הביטחון בתחום האנרגיה, ולמהר להציע צעדי פעולה בכל פעם שמחירי הדלק עולים, ואז לשוב ולשקוע באדישות כאשר הם יורדים", הוסיף. "עלינו לגלות ולייצר מקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים יותר, ועלינו לעשות זאת במהירות", המשיך אובמה. "ארה"ב אינה יכולה להרשות לעצמה לבסס את ביטחונה ושגשוגה בטווח הארוך על משאב שצפוי להיגמר בסופו של דבר". נאומו של אובמה בא על רקע עלייה של כמעט 80 סנט מתחילת השנה במחיר של גאלון בנזין בתחנות הדלק. בעת בחירתו של אובמה לנשיא בשנת 2008, היה היקף יבוא הנפט לארה"ב בהיקף של כ-11 מיליון חביות נפט ביום. היקף היבוא כיום הוא כ-9 מיליון חביות ביום.

לא ברור איך הם הגיעו לרעיון שיקור תעריף החשמל הוא פרוגרסיבי - לפי נתוני הלמ"ס משפחה בעשירון התחתון משלמת 4.7% מההוצאות על חשמל, ואילו בעשירון העליון רק 2.3%, כך שייקור החשמל הוא רגרסיבי! ----------------------------- "גם אם יש צורך בהעלאה מסוימת במחיר החשמל בעקבות ייצור חשמל סולארי, מדובר בהשפעה חיובית מבחינת המשק בגלל הסבסוד הסמוי הקיים כיום וצמצום ההשפעות הסביבתיות השליליות עקב החיסכון בחשמל", כך כתבו ירום אריאב וד"ר אמיר מאיר בעבודתם. מחיר החשמל בישראל, הם טוענים, נמוך ביחס לכמעט כל מדינות העולם המפותח. זאת, למרות כמה גורמים שהיו אמורים לטענתם לייקר את החשמל בישראל, כמו היותה אי אנרגטי, היעדר ייצור חשמל הידרואלקטרי זול או אי היעילות המובנית כתוצאה ממונופול חברת החשמל. "הסיבה לכך שלמרות גורמים אלה, מחיר החשמל בישראל זול במיוחד נעוצה בסבסוד סמוי שקיים במחיר החשמל, המתבטא בתשואה הנמוכה להון של חברת החשמל ובאי הכללת השפעות חיצוניות שליליות בתעריף", כותבים השניים. עוד הוסיפו: "ייקור החשמל הוא גם צעד פרוגרסיבי בגלל המתאם הגבוה בין הכנסה וצריכת חשמל במשקי הבית". לדבריהם, קרוב ל-40% מצריכת החשמל במשק היא צריכה ביתית. לפיכך, העלאת התעריף היא שוות ערך להטלת מס עקיף פרוגרסיבי על משקי הבית, טענו השניים. "התפלגות צריכת ה�

החברה רכשה מחברת מי גולן שבשליטת ד"ר צהל הראל ואברהם מלמד את פעילות החברה באנרגית רוח, וכמו כן חתמה עם חברת אר"י (אנרגיית רוח ירוקה) על הקמת חוות רוח בהספק של 14 מגה וואט ברמת הגולן. חווה זו המתוכננת להקמה היא שדרוג של חוות הרוח הקיימת זה 18 שנה ברמת הגולן בהיקף של 6 מגה וואט. בנוסף, רכשה מולטימטריקס חלק מזכויות בחוות רוח המתוכננת לקום ברמת הגולן בהיקף של 400 מגה וואט, ותחנה נוספת בגליל בהיקף 75 מגה וואט. לדברי החברה החווה בהיקף של 175 מגה וואט כבר הוכרז על ידי ראש הממשלה כפרויקט לאומי, וכעת נמאת החברה בתהליך אישור של הועדה לתכנון לאומי שתאיץ את קבלת כל האישורים הרגולטוריים לפרויקט. כמו כן, ד"ר הראל יעביר לחברה מאגר מידע הכולל מדידות רוח שביצע במהלך 20 השנים האחרונות. המידע יסייע לחברה בפיתוח פעילות רוח נוספות ויחסוך לה זמן בביצוע מדידות עתידיות.

הענף הסולארי תופס שוב את הרגולטורים עם המכנסיים למטה: ל-TheMarker נודע כי תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת מערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים, עומדת זו בפני מיצוי מהיר מהצפוי. עד כה אישרה חברת החשמל בקשות שכיסו 85% מן המכסה - כשלפניה מונחות עוד מאות בקשות בהיקף 15% הנותרים. חברת החשמל הזהירה אתמול כמה יזמים כי מחשש כי המכסה מוצתה, היא צפויה להודיע בימים הקרובים כי תפסיק לקבל בקשות נוספות להתקנת לוחות סולאריים על גגות. מחברת החשמל נמסר אתמול בתגובה כי "החברה התמודדה עם ביקוש מסחרר לחיבור המתקנים הנדונים והשקיעה מאמצים רבים כדי לסייע ליזמים", וכי המכסה אמורה היתה להסתיים עד 2014, אך מסתיימת והולכת כעת. "על פי אמות המידה שקבעה הרשות, ברגע שיאושרו חיבורם של 90% מהיקף המכסה המאושרת, תפסיק החברה לקבל הזמנות חדשות. הזמנות הקיימות בחברה שלא הגיעו לשלב האישור - יטופלו במדיניות כל הקודם זוכה. הודעה על הפסקת קבלת הזמנות חדשות תפורסם באתר האינטרנט של החברה", נמסר מחברת החשמל. באוגוסט 2010 אישרה רשות החשמל מכסה של 120 מגה-ואט להתקנות מערכות פוטו-וולטאיות (P.V) קטנות (עד 50 קילו-ואט) לייצור חשמל עצמי על גגות מבנים. זאת, לאחר שבתחילת 2010 הסתיימה במפתיע המכסה הראשונה להתקנות אלה, ובממשלה החלו בסדרת התכתשויו�

תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת לוחות סולאריים על גגות - מזהירה חברת החשמל מפני חריגה מהמכסה

OPC מניחה את אבן הפינה לתחנת הכוח הפרטית. הפרוייקט יוקם בעזרת חברת דייהו בציוד של מיצובישי הגז של EMG בחברה לישראל מתכננים 2 תחנות כוח נוספות "כדי לעזור למדינה להגיע ליעד של 20%" בתחום האנרגיה הנקייה, החברה לישראל רכשה את הליופוקוס ומקימים מתקן נסיוני ברמת חובב

לאור ההתפתחויות האחרונות במצרים, מדווחת החברה על ירידה בשווי שהעניק המעריך. החברה לא מעניקה למשקיעים את ההערכה הסופית אך כותבת כי "בשל אי הודאות במצרים, הקצה התחתון של הערכת השווי הינו נמוך משמעותית מבעבר ולא גבוה באופן משמעותי מהערך בו משוערכת EMG בספרי אמפל. בבסיס הערכת השווי עומדים מחירי הגז, כמויות, ותאריכי משלוח". צילום: וקנין עופר שווי 12.5%, שמחזיקה אמפל ב-EMG, עומד נכון לסוף 2010 בספריה על 266.3 מיליון דולר - המעניק לחברה כולה שווי של 2.13 מיליארד דולר. שווי האחזקות שבידי המוסדיים הישראליים עומד על 100 מיליון דולר.

אלי אסולין הוכרז מנכ"ל דוראד שתתחרה בחברת החשמל - אף שהוא עדיין משמש כסגן מנהל אגף הייצור בחברת החשמל

ראיון מעולה עם ברנדה שפר מאגרי הגז הגדולים שהתגלו לחופי ישראל בשנתיים וחצי האחרונות, "תמר" ו"לוויתן", עוררו כאן תקוות גדולות. האפשרות שישראל תהפוך ליצואנית של גז טבעי מעוררת ציפיות שגם מעמדה הגיאופוליטי ישתדרג. מה חסר לנו, בימים טרופים אלה, יותר מקצת עוצמה גיאופוליטית? אלא שאם להאמין לד"ר ברנדה שפר, אנחנו תולים בגז הישראלי ציפיות מופרזות. שפר, חוקרת בינלאומית בתחום מדיניות אנרגיה ומייסדת התוכנית לניהול מדיניות אנרגיה באוניברסיטת חיפה, אומרת כי "הדוגמה של אזרבייג'ן מלמדת שאספקת אנרגיה לא יכולה לבנות יחסים בין מדינות". בראיון ל-G היא מנפצת עוד כמה מהתפיסות הרווחות בתחום האנרגיה: היא מסבירה מדוע לדעתה צריכה ישראל לשמור את מרבית הגז הטבעי הכחול-לבן לעצמה; מדוע אין היגיון להשתמש בהכנסות מתמלוגי הגז להחזר חובות; כיצד יכולות תגליות הגז לפגוע בכלכלה הישראלית; למה הנפט בעולם אינו עומד להיגמר; מדוע לא כדאי לסבסד פיתוח של אנרגיות "ירוקות"; והיכן נמצאת הבעיה האמיתית בנושא עליית מחירי הדלק.

הכלכלה הגדולה באירופה הולכת על ירוק: ממשלת הקואליציה בגרמניה החליטה הבוקר (יום ב') לסגור את כל הכורים הגרעיניים במדינה לא יאוחר משנת 2022. שר הסביבה, נורברט רוטגן, אמר שההחלטה ההיסטורית נבעה בין היתר מהאסון הגרעיני שפקד את יפן בחודש מרס.     גרמניה מהמרת על אנרגיה ירוקה: מדברים על זה בפייסבוק של ynet    בעקבות הדליפה הרדיואקטיבית במתחם הגרעיני בפוקושימה, החליטה ממשלתה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לסגור שבעה כורים גרעיניים ישנים. מההחלטה שהתקבלה היום עולה כי כל הכורים במדינה - 17 במספר - ייסגרו בשנים הקרובות. 17 כורים גרעיניים במדינה, 7 כבר כובו. הכור הגרעיני "קרומל" (צילום: EPA)   שר הסביבה הגרמני שיבח את החלטת הממשלה הגרמנית, שהתקבלה לאחר שיחות משא ומתן שנוהלו עד הלילה האחרון בין כל המפלגות החברות בקואליציה.   הדו"ח שהבהיל את מרקל? הכורים בגרמניה חשופים לטרור מהאוויר / ynet דו"ח מומחים שיזמה גרמניה לאחר האסון ביפן מצא שתחנות הכוח הגרעיניות במדינה אינן מוגנות מפני מטוסים שיתרסקו על הכורים לכתבה המלאה בשנת 2010 עשתה מרקל מאמצים רבים כדי להרחיב את אורך חייהם של 17 הכורים הגרעיניים במדינה, כשאחד מהם תוכנן לצאת מכלל שימוש בשנת 2036. אך בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה והפגנות המחאה הגדולות נגד הכורים הגרעיניים

מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות במערב שמפסיקה לסבסד מערכות סולאריות פוטו-וולטאיות (P.V) על גגות, ומתעדפת הקמה על קרקע - כי מושחתים ונערי חצר מנהלים את המדינה", כך הגיב אתמול בבוטות מנכ"ל חברת ההתקנות הסולאריות SBY, תמיר קפלינסקי, להחלטת הפשרה שפירסמה המועצה הלאומית לכלכלה בדיון סביב המשך סבסוד ייצור החשמל הסולארי. "אנו שמחים שהממשלה הבינה את חשיבות הטכנולוגיה התרמו-סולארית", אמר מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה מתחדשת, אמיר לוי, בהתייחס להחלטה להפשיר 460 מגה-ואט שדות סולאריים, ולשריין 200 מהם לשדות תרמו-סולאריים. ואולם הוא הוסיף כי "אנו חושבים שאין בכך די, כי ישראל צריכה להיות מובילה עולמית בתרמו-סולאר".

עוד חברת ערבה פאוור מתכוננים במרץ להשקה החגיגית של השדה הסולארי בקטורה, חברת SBY הגישה באמצעות עו"ד יובל גלאון ונילי ידגר ממשרד עו"ד שביט בר און גלאון כתב ערר לועדת הערר לענייני תכנון ובנייה במחוז דרום, נגד הועדה המקומית לתכנון ובניה בחבל אילות, חברת קטורה סאן (ערבה פאוור) ורשות החשמל. בכתב הערר מבקשת SBY להורות על ביטולו של היתר בניה החדש אשר ניתן על ידי הועדה המקומית חבל אילות לשדה הסולארי הקרקעי הראשון בישראל בהיקף של 5 מגהוואט, מדובר במתקן הסולארי הבינוני היחיד אשר קיבל אישור תעריפי והשלים סגירה פיננסית.

כתבה של איציק רומנו הכוללת נתונים על החיסכון בטכניון במשך 4 שנים של התייעלות אנרגטית: מזה כארבע שנים מבוצעת בטכניון תוכנית לחיסכון באנרגיה. התוכנית החלה כפיילוט בפקולטה/יחידה אחת ועד כה הורחבה לשש פקולטות. התוכנית מאפשרת חיסכון של מיליוני שקלים בכל שנה. ​

אחרי חמש שנים וחצי של דיונים וביורוקרטיה, מנכ"ל ערבה פאוור, ג'ון כהן, יחנוך בתחילת השבוע בקיבוץ קטורה את השדה הסולארי הראשון בישראל * כהן: "הממשלה מנהלת מדיניות של זיגזג בעמדותיה בתחום החשמל הסולארי - אבל זה מחיר שמשלמים חלוצים"

לדברי נתניהו, ישראל הולכת להסתמך בשנים הקרובות על שלושה מנועים כלכליים מרכזיים: אנרגיה נקייה ותחליף לנפט, סייבר (לוחמה אלקטרונית ודיגיטלית) וחקלאות מתקדמת. "אנחנו חייבים להשקיע בסיום ההתמכרות של העולם לנפט. נוציא על זה 400 מיליון דולר בעשור הבא, נציע תמריצים ונעודד את השוק המקומי לעבור לרכב חשמלי. ישראל תהפוך למעבדה של העולם עבור רכבי המחר".

מבוכה ערב חנוכתו של השדה הסולארי הראשון בישראל, בקיבוץ קטורה שבדרום הערבה: היתר הבנייה שהוענק לפני שבועיים ליזמית הפרויקט ההיסטורי, חברת ערבה פאוור (APC), הוקפא בסוף השבוע לאחר שהתברר כי הוצא בהליך לא תקין. בעקבות הביטול השעתה גם רשות החשמל את היתר מכירת החשמל שהעניקה לפרויקט - וזה לא יוכל להיות מחובר לרשת החשמל עד בירור ההליכים. הקמת התחנה הראשונה לוותה בשנה האחרונה בטענות קשות בדבר אי סדרים בהליכי הרישוי ואישורה הסטטוטורי. טענות אלה תורגמו כמה פעמים למתקפות משפטיות ביוזמתה של חברת ההתקנות הסולאריות המתחרה SBY, המתמקדת בייזום מערכות סולאריות על גגות. ב-APC הדפו לאורך השנה את פניית SBY לערכאות והמשיכו בהליכי הרישוי. זאת, אף שחלק מחברי ועדת התכנון המקומית בחבל אילות הם חברי קיבוץ קטורה וקיבוצי דרום הערבה - ועשויים להימצא בניגוד עניינים לכאורה.

על פי נתוני אתר חברת החשמל המציג את מצב המכסה שאושרה להתקנת מערכות סולאריות עסקיות (בין 15 קילווואט עד 50 קילווואט) הסתיימה רשמית המכסה המאושרת בהיקף של 120 מגהוואט לתחום זה. מדובר בתחום העיסוק המרכזי של רוב החברות הסולאריות בשל נוחות הפעילות במתווה זה והרווחיות הגבוהה יחסית לתחום המערכות הביתיות. בין משרד האוצר ומשרד התשתיות מתנהל לאחרונה דיון מתמשך לגיבוש הצעת פשרה להמשך פעילות התחום בתיווכו של ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל. על פי ההצעה המתגבשת תוקצה מכסה נוספת של 100 מגהוואט בלבד עד לשנת 2014. מכסת המערכות העסקיות שהסתיימה כעת פורסמה בספטמבר האחרון ולחברת החשמל הוגשו בקשות חיבור בהיקף של 154 מגהוואט כך שמכסה בהיקף 100 מגהוואט תיעלם במהירות ולא תספק אופק כלכלי לשוק הסולארי.

מסגרת תערוכתInterSolar שתיערך השבוע (8-10.6.11) במינכן, גרמניה, נמצאת הליו פוקוס ברשימת עשרת המועמדים הסופיים לפרס InterSolar awardלשנת 2011 בקטגוריית הטכנולוגיות התרמו-סולאריות. הליופוקוס הינה החברה הישראלית היחידה המועמדת לפרס אינטרסולאר בקטגוריה כלשהי. יחד עמה מועמדים לפרס חברות מגרמניה, פינלנד ושבדיה. הליו פוקוס מועמדת לפרס בעבור HelioBooster™ מערכת לתגבור סולארי של תחנות כח שפיתחה.

ביום חניכת השדה הסולארי הקרקעי הראשון בישראל, מודיעה חברת ערבה פאוור כי חתמה על יותר 40 מיזמים המסתכמים למעל 400 MW ובעלות השקעה של קרוב ל- 2 מיליארד דולר, היקפים חסרי תקדים בענף הסולארי בישראל. לדברי החברה, המיזמים הסולאריים ייבנו על שדות גדולים, שדות בינוניים, גגות, וקרקעות בבעלות משפחות בדואיות.