שמעון יפרח, יועצו הכלכלי הבכיר של סגן ראש הממשלה ושר הפנים, אלי ישי, העומד בראש מטה אנרגיות מתחדשות במשרד אמר: אנו חושבים שלשוק האנרגיות המתחדשות, על כל הצמתים המורכבים והבעייתיים שהוא חווה בדרך, יש עתיד גדול. סיבה שניה היא הנקודה בה אנו נמצאים מבחינת הפוטנציאל של אנרגיות הרוח, ואפשרויות קידומו. בתקופה האחרונה כינסנו צוותים שלנו ושל המשרדים הנוספים על-מנת לבחון אפשרויות קידום הנושא. כנס כזה נותן רוח גבית, כאשר שר הפנים מגיע ומדבר על אנרגיית הרוח, זה מקדם את הנושא. יפרח ממשיך ומסביר את החשיבות של גיבוש מדיניות ורגולציה ברורה לשוק טורבינות הרוח: "יש הקצאה גדולה מאוד לשוק הרוח שאינו מנוצל. אנחנו מעוניינים שלאחר שגיבשנו את המדיניות, כל הגופים: רשות החשמל, משרד התשתיות ומשרד הפנים ייצרו את אותה תמ"א או משהו דומה, על מנת שהשוק ינוע קדימה". השר חתם על תקנות הארנונה, כפי שהבטחנו. התקנות הלכו לאישור ועדת הכספים, לצערנו חל עיכוב שאינו תלוי בנו, אבל גם שר האוצר וגם שר הפנים חתמו על התקנות לפני מספר חודשים, ובשלב זה אנו מקדמים את זה מול הוועדה, למרות שהתעריפים כבר קבועים בחוק והם נבנו בהתאם למה שנקבע על-ידי רשות החשמל.

עדת העורכים של תמ"א 37 אישרה את בקשת משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי וחברת נתיבי גז - למתן הוראה לתכנון תוכנית להקמת מצוף ימי שיאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי במיכליות. הפתרון למחסור הצפוי באספקת גז, שגובש במשרד הוא הקמת מצוף ימי, שיאפשר לספק למשק גז טבעי נוזלי (גט"ן) באמצעות אונייה שתגזז את הגז אל המצוף ומשם למערכת ההולכה. המצוף, יהיה בעל יכולת אספקה של בין 1.5-2.5 BCM בשנה, וניתן להקימו במהירות רבה יחסית כך שיהיה תפעולי כבר בתחילת 2013. השר הנחה את חברת חשמל לחכור את האונייה והנחה את נתג"ז לפעול לתכנון והקמה של המתקנים הנדרשים והמצוף.

חברת ג'ינרג'י מציעה עמדות טעינה אישיות לרכב חשמלי, ומקווה לזכות בנתח מהצרכנים שלא ירצו להתחייב לטעינה דרך בטר פלייס או הספקיות האחרות. לפני כשבועיים פרסם משרד התשתיות את מסמך עקרונות מדיניות הטענת הרכב החשמלי. מדובר בתקנות לשימוע אשר נועדו להסדיר את נושא הטעינה הביתית של רכב חשמלי בישראל. בחודשים הקרובים צפויות התקנות להפוך למחייבות. לפי תקנות אלה, בעל רכב חשמלי אינו חייב בקשר עם חברה ספקית טעינה, כגון בטר פלייס. כך, כל בעל רכב חשמלי יכול לרכוש עמדת טעינה, לחבר אותה באמצעות איש מקצוע לתשתית החשמל ולהטעין את מכוניתו. כל זאת כמובן בהינתן העובדה שהעמדה אכן מתאימה לדרישות החוק. קומץ חברות ישראליות פועלות בשנים האחרונות מתחת לרדאר התקשורתי, ועוסקות בפיתוח ומכירה של עמדות טעינה לרכב חשמלי שעונות על הדרישות העתידיות של הרשויות בישראל. הבולטת שבהן היא ג'ינרג'י הישראלית היושבת בגבעתיים. אף שמדובר בחברה אשר קיימת שלוש שנים בלבד, עמדות טעינה שלה כבר מותקנות בחניוניהם של יבואני רכב, והחברה מחזיקה גם בחוזים להתקנת עמדות טעינה דומות באירופה.

ג'ינרג'י עוסקת במתן שירותי ניהול אנרגיה ומוכרת אביזרים לטעינה מבוקרת. אביזרים אלה מיועדים לאפשר לתושבי מדינות שבהן החשמל זול יותר בשעות מסוימות להפעיל מכשירי חשמל בעלות נמוכה יותר. כך למשל, הטענה של טלפון סלולרי לשקע כל הלילה יכולה להיות בזבזנית. אך אם במדינה אירופית למשל החשמל זול יותר בין שתיים לארבע לפנות בוקר, מכשיר של ג'ינרג'י, הדומה למעשה לטיימר, מאפשר לתכנן את הטעינה רק לשעתיים אלה.

מבדיקת "כלכליסט" עולה שלוחות הזמנים של הפקת הגז התקצרו, ועל פי ההערכות, הגז מנועה צפון יופק בתוך 10-12 חודשים בלבד, זאת לעומת 12-18 חודשים במקור. תוכנית הפיתוח כוללת זוג קידוחים אופקיים לאורך המאגר, שיאפשרו שאיבת גז בכמות מקסימלית ובפרק זמן קצר. עלות הקידוח תסתכם ב־220-170 מיליון דולר, וההפקה בפועל תיעשה באמצעות אסדת Homer Ferrington שהוזמנה זה כבר על ידי שותפות ים תטיס. במאי האחרון נחשף ב"כלכליסט" ששותפות ים תטיס חתמה על עסקה עם בזן שבשליטת החברה לישראל, לאספקת כ־1.2 BCM גז בעלות של כ־1.2 מיליארד שקל. המחיר שיקף עלות של 8.5-8 דולרים ל־MBTU - אמת המדידה לגז טבעי. תכולתו של מאגר נועה מיועדת, למעשה, לעסקה עם בזן. מאגר נועה, שמכיל 3.5 BCM גז טבעי וממוקם כ־30 ק"מ מערבה לחוף אשקלון, התגלה לפני כעשור אולם עד היום לא ניתנה הוראה לפתחו. לפני כחודש אישר משרד התשתיות בצעד חריג לפתח את מאגר נועה צפון, בסתירה לעמדותיו בעבר. המשרד ערך בחינה מחודשת, ולשותפות ים תטיס הותר לפתח רק את החלק הצפוני ("נועה צפון"), שמכיל 2.4-1.2 BCM גז טבעי.

ועדת העורכים של תמ"א 37 אישרה את בקשת משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי וחברת נתיבי גז - למתן הוראה לתכנון תוכנית להקמת מצוף ימי שיאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי במיכליות.

חברת החשמל קיבלה אישור להשתמש בכספים לרכישת סולר לחודש הבא, מתוך הסכום שהוקצה לתכנית הפיתוח של קווי הולכת החשמל. המנכ"ל גליקמן הזהיר כי החברה לא היתה יכולה לספק חשמל באוגוסט. בנוסף לחצי מיליארד השקלים מקווה חברת החשמל לשחרר סכום של כ-880 מיליון שקל המוחזק ברשות החשמל לטובת הקמת תחנות כוח. אבל הגורם המשמעותי ביותר בפרשה הוא האוצר, שיכול לחסוך לחברה סכום של עד 1.8 מיליארד שקל - אם יוותר על מיסוי הסולר. במקרה כזה "ייהנו" גם הצרכנים מעלייה קטנה יותר בתעריף החשמל - של 12% במקום 19%.

במכתבו מציין השר ארדן, כי נפל פגם בדיון בוועדה, כאשר התאפשר לנציגי האוצר להציג בפני חברי המועצה מצגת, מבלי שטרחו להעבירה מראש לחברים, ומבלי לאפשר למשרדי הגנת הסביבה והתשתיות להיערך ולהגיב לנתונים בצורה מקצועית ומעמיקה. בנוסף מציין ארדן, כי לדעת מספר נציגים בוועדה לא התאפשר דיון מעמיק בהשלכת השמטת סעיף החירום בשיקולי המעבר בין שיטות הפעלת התחנה, כך שרבים מחברי הוועדה לא הבינו את ההבדל בין גיבוי בפחם, שמשמעו אפשרות הפעלה בפחם בכל עת (גם כשמחיר הפחם נמוך ומחיר הגז גבוה), לבין הפעלה בשעת חירום בלבד.

הקרב על תחנת הכוח הנוספת באשקלון מתחדש: השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, פנה לעמרם קלעג'י, מנכ"ל משרד הפנים ויו"ר המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בדרישה לקיים דיון חוזר בנושא. כזכור, המועצה נתנה אישור לתכנון התחנה כך שתופעל על בסיס שיקולים כלכליים בלבד ולא על גז בגיבוי פחם למקרי חירום.

מוצר החדש מצליח להפוך לדלק טבעי, שמנים צמחיים מכל מקור, כמו למשל: שמנים צמחיים המופקים מקקטוס ישראלי הגדל בנגב וכן שמנים תעשיתיים משומשים, ואפילו שמן המופק מבורות שומן המצויים בתוך בורות הביוב. חברת "נופר הייטק" בעלת "אתר הפטנטים הישראלי", מסרה כי לממציא הישראלי שפיתח את המוצר, נמצא כבר מפעל בישראל המייצר בצורה מסחרית את המוצר החדש, אך לצורך ייצוא המוצר לשוק הבינלאומי דרושה השקעה בהרחבת המפעל בסדר גודל של כחמישה מיליון דולר. ד"ר סובחי באשיר - ד"ר לכימיה שפיתח את הדלק הטבעי החדש, ושותפו להקמת המפעל "טרנס ביודיזל" - ד"ר אחמד טאפש, אף הוא ד"ר לכימיה מספרים כי המוצר החדש מבוסס על אנזים ביולוגי המאפשר הפיכת כל שמן צמחי כולל שמנים משומשים מהתעשייה, לדלק "ביודיזל" שאינו מזהם את הסביבה. ע"פ החוק הנהוג בשוק האירופי המשותף, חברות הדלק חייבות למהול בסולר הרגיל, לפחות 5.6% של "ביודיזל" שהינו דלק טבעי ממקור צמחי ואשר אינו מזהם את הסביבה. בעתיד, אחוז זה אף צפוי לעלות ולהגיע עד 20% מתוך תערובת הסולר המותרת לשימוש. עלייה זו תביא לדרישה בינלאומית עצומה לביודיזל בסדר גודל של מיליארדי טונות בשנה. ד"ר סובחי באשיר, מפתח האנזים מוסר כי האנזים הינו ביולוגי ולכן תהליך הייצור אינו מזהם את הסביבה, ואף מפחית ב100% את פליט

ביום העיון, נדונים היבטים שונים הקשורים להצבת מתקנים סולאריים: הליכי התכנון, תקנות, היבטי רישוי, הנדסה ואדריכלות, הליכים הנדרשים מול רשות החשמל וחברת החשמל, היבטים משפטיים, שילוב של מתקנים פוטו וולטאיים במרחב החקלאי-כפרי והיבטים סביבתיים. תמ"א 10/ד/10 מאפשרת קידום של היתרי ותכניות למתקנים פוטו וולטאיים בהתאם ליעדים שנקבעו על ידי הממשלה לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בכלל, ובאנרגיה סולארית - פוטו וולטאית בפרט. בסיס סטטוטורי זה אף יאפשר לקדם היתרים ותכניות גם בהתאם ליעדים עתידיים נרחבים יותר לשילוב ייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית פוטו וולטאית, ככל שייקבעו. תכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאיים - תמ"א 10/ד/10, אושרה ע"י הממשלה בתאריך 26.12.10 ופורסמה ברשומות בתאריך 17.1.11 (ילקוט הפרסומים 6189). התכנית הוכנה במטרה לממש את החלטת הממשלה בנושא אנרגיות מתחדשות, לפיה 10% מייצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. התכנית קובעת שני מסלולים לאישור מתקנים פוטו וולטאיים: מסלול להיתרים בייעודי קרקע שונים לאישור מהיר וזמין של מתקנים פוטו וולטאיים, שאינו כרוך בשינוי ייעוד, ומסלול לתכניות בסמכות הוועדה המחוזית, לאישור מתקנים פוטו וולטאיים ששטחם עד 750 דונם.

החלטת הממשלה מבוססת על הצעתם של שרי התשתיות והסביבה לפיה המדינה תאשר את הקצאת מכסת ייצור החשמל למתקנים סולאריים גדולים בהיקף של 460 מגה-וואט, מתוכם יוקצו 200 מגה-וואט לתחום התרמו סולארי והשאר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. בתחום המתקנים הקטנים המדינה תקצה הסדרה ל-110 מגהוואט בלבד בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011, 30 מגהוואט לשנת 2012; 30 מגהוואט לשנת 2013, ועוד 30 מגהוואט לשנת 2014. בתחום אנרגיית הרוח תוקצה מכסה של 800 מגה וואט. הממשלה גם הנחתה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, באמצעות צוות בינמשרדי. כמו-כן הממשלה החליטה גם לקדם מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום, באמצעות הקצאת 50 מגה-וואט למתקני חלוץ, ותקציב של 10 מיליון ש"ח לבחינת טכנולוגיות חדשות. השר ארדן הדגיש שההחלטה כוללת גם הקצאה של לפחות 210 מגה ואט של ייצור חשמל מביו גז וביו מאסה, סעיף שיאפשר לבצע את מהפכת המיחזור והפרדת הפסולת ולתת תמריץ כלכלי משמעותי לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי על ידי ניצול הפסולת הביתית לייצור אנרגיה נקייה.

בעיר יש 600,000 זוגות אופניים בקירוב המשמשות כ-750,000 תושבים. קרוב ל-40% מהנסיעות בעיר מבוצעות על אופניים. העירייה מעודדת הימנעות משימוש בכלי רכב במרכז העיר, על ידי הקשחת תנאי החניה (כיום זמן ההמתנה לאישור עובר חניה קבועה הוא קרוב לחמש שנים, ועלות החנייה בעיר הוא 5 אירו לשעה). לעומת זאת, מחוץ לעיר יש 80,000 מקומות חניה מוסדרים, ועוד כמה עשרות אלפים ליד תחנות הרכבת הסובבות את העיר בעלות של 8 אירו ליום. למרות השימוש הנרחב בתחבורה ציבורית ואופניים, באמסטרדם מבינים שאי אפשר לוותר על הרכב הפרטי. בשנת 2009 הכריזה העירייה על תוכנית שאפתנית, לפיה עד 2040 כל המכוניות בעיר (כ-200 אלף) תהיינה חשמליות. בעלי מכונית חשמלית יזכו להטבות בעלויות חניה, זמן המתנה לתו חנייה והטבות מיסי עירייה. אמסטרדם איננה העיר ההולנדית היחידה עם תוכניות שאפתניות להחדרת מכוניות חשמליות לעיר. הממונה על תיק שמירת הסביבה בעירייה: "התוכנית לא תעצור רק במכוניות, אלא תמשיך גם לסירות השטות בתעלות.

באפריל השנה אמסטרדם חתמה על הסכם עם חברת שיתוף המכוניות car2go שהתחייבה להשיק 300 מכוניות סמארט חשמליות באמסטרדם, אשר ניתן יהיה להשיב לכל מקום מסביב לעיר במקומות החנייה המוסדרים בכביש העוקף 10A. באמסטרדם קיימות כבר קרוב ל-300 תחנות טעינה חשמליות (מאה יותר מבתוכנית המקורית) ועד סוף 2012 צפויות להיות מעל 1000 תחנות טעינה. אריק ויבס, הממונה על התחבורה באמסטרדם: "Car2Go הרימה את הכפפה ואמסטרדם הינה העיר הראשונה בעולם עם תכנית שיתוף מכוניות חשמליות. הפרויקט המשותף לאמסטרדם ול- Car2Goמקדם בכמה שלבים את התכנית של עיריית אמסטרדם לשיפור איכות האוויר. נוסעים אשר ינצלו את התכנית הם אלה אשר עושים את כמות הקילומטרים הגדולה ביותר בעיר, ושייכים לאותו קהל שעד עכשיו לא יכל היה להימנע מזיהום האוויר, כיוון שלא היה עבורו פתרון אחר חוץ ממכוניות עם מנוע בעירה". Car2Go איננה החברה היחידה עימה חתמה אמסטרדם על הסכם שיתוף פעולה, הסכם נוסף נחתם על רנו-ניסן שהשיקה את הניסן ליף בעיר. העירייה מסרה שכחלק מההסכמים, עסקים שירכשו רכב חשמלי יקבלו 50% החזר מההפרש בין רכב "רגיל" לרכב חשמלי באותה קטגוריה.

הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית. מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014. "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים". חבר הכנסת שי חרמש, הגיב לביקורת נגד החוק ואמר כי "יש יותר ממידה של יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל בתגובה זו של החברה להגנת הטבע, ביום בו מודיעה חברת החשמל על העלאה של 20 אחוזים במחירי החשמל, וכל שני וחמישי מפוצצים את צינור הגז המצרי. במקום לשתף פעולה לקידום אנרגיה ירוקה, הם מחבלים ביוזמה"

ההצעה שאושרה קובעת שהמדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגה וואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגה וואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (מתקנים קטנים שמיועדים לגגות) בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט. בפברואר האחרון הקפיא משרד האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים. בטענה שייצור חשמל ממתקנים סולאריים מטיל על כתפי הציבור סבסוד יקר של טכנולוגיה חדשה.

היות שההחלטה לפטור את חברת החשמל מתשלום הבלו נדרשת באופן מיידי, חיפשו בימים האחרונים באוצר דרכים חוקיות למהלך שכזה, מבלי להידרש בתיקוני חקיקה. אחת האפשרויות העומדות על הפרק היא לאמץ את ההסדר הייחודי שממנו נהנים היום צרכני סולר גדולים בענף התחבורה. במסגרת החלטה שהתקבלה ב-2005 להעלות באופן הדרגתי את הבלו על הסולר ולהשוותו לבלו על הבנזין, הסכימה רשות המסים להפחית במחצית את המס שישלמו צרכני סולר לצורכי פרנסה. מדובר בנהגי משאיות, מוניות, אוטובוסים ומורי נהיגה, שנהנים מהחזר של מחצית מהמס ששילמו על הסולר במהלך כל שנה - עד לתקרה מסוימת. באופן דומה, בוחנים ברשות המסים את האפשרות להרחיב את ההסדר גם לחברת החשמל. מדובר בקביעת תקנה שתאפשר לחברת החשמל קיזוז של 50% מן הבלו. ואולם כדי שהקלה זו תוגבל לרכש העודף בלבד של הסולר - תיקבע תקרה להחזר, בהתאם לכמות הסולר שתרכוש החברה בשלושת החודשים הקרובים, למשל. רכש זה מוערך ב-250-300 אלף טונה סולר, ונאמד בעלות של 3-3.5 מיליארד שקל. ואולם, הבלו על הסולר כיום הוא 3,307 שקל לטונה - לעומת בלו של 14.5 שקל הנגבה עבור כל טונה מזוט. שיעור הבלו במחיר הסולר עומד על כ-50% ולכן נתח הבלו מסתכם ב-1.7 מיליארד שקל.

"כשעליית המחיר נוגעת למוצרים שמספקים מונופולים ציבוריים כמו מים וחשמל, איננו שומעים הצהרות משרים וגם חברי הכנסת נאלמים דום", אמר אתמול אבי שקד, מנכ"ל חברת שריונית חסם. "חברת החשמל משתמשת במגוון סוגים. המשותף לכולם הוא שהממשלה גובה עליהם מס עקיף בשיעור ניכר, ולכן יש לה אינטרס בעליית מחירם", הוסיף.

לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: פעימה ראשונה של 20 מגה-ואט כבר ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט, ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. מתקני פיילוט בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

בקבוצת מרחב טוענים כי מחיר הגז שמצרים מקבלת הוא הגבוה ביותר מבין כל המדינות שמצרים מייצאת אליהן גז.בחקירות הכחיש מובארק כל אחריות למחיר הגז שנקבע, כמו גם למינויו של חוסיין סאלם ליו"ר חברת EMG המייבאת לישראל את הגז המצרי, החברה בה שותף גם איש העסקים הישראלי יוסי מימן ומוסדיים ישראלים. הוא טוען כי לא היו לו כל קשרי ידידות עם סאלם וכי היחסים ביניהם היו על בסיס עסקי לחלוטין. מצד שני גילה כי EMG התחייבה להעביר חלק ניכר מהכנסותיה לשירותי המודיעין של מצרים. חקירה מתגאה מובארק בכך שאילץ את ישראל להסכים להעלאת מחיר הגז פי שלושה ולהכנסת סעיף להסכם המאפשר לעדכן את מחיר הגז בכל שלוש שנים. "הם (הישראלים ע"ב) הסכימו בקושי רב לשני התנאים" אומר מובארק לחוקר. לדברי מובארק עסקת הגז נולדה בהסכמה בינו לבין ראש הממשלה יצחק רבין, שסיפר למובארק כי הסכם השלום כולל סעיף המדבר על רכישת דלקים ממצרים. לדבריו הסכם הגז המקורי נוסח על-ידי הד"ר עטף עביד שהיה באותה תקופה ראש ממשלת מצרים ונציג המודיעין, הגוף האחראי על היחסים בין מצרים לישראל. בחקירתו השניה אומר מובארק כי נציג המודיעין במו"מ היה הגנרל עומר סולימאן.

החלטת הממשלה קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 למתקנים סולאריים מכל הסוגים והגדלים לא יעלה על 1,430 מגוואט; 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת. בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים - מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

חודש בלבד חלף מאז עברו בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן) לצרוך גז טבעי במתקני הייצור, וכבר נרשם שיפור משמעותי באיכות האוויר באזור מפרץ חיפה, המרכז תעשייה כבדה ומזהמת. מהנתונים עולה כי הודות למעבר משריפת מזוט לשריפת גז טבעי, חלה ירידה של 65%-100% בריכוזי תחמוצות חנקן ודו-תחמוצת הגופרית באוויר, המעידים על רמת הזיהום בו. מבדיקה השוואתית שערכו באיגוד ערים לאיכות הסביבה באזור חיפה עולה כי בחודש יוני האחרון נרשמה ירידה של 63%-81% בריכוזי תחמוצות חנקן באוויר בשכונת המגורים הגדולה בחיפה, נוה שאנן, וכן בשוק תלפיות ואזור הצ'ק פוסט, לעומת יוני 2010. חלה ירידה של כ-100% (מ-2 טון בשעה ל-0 טון בשעה) בריכוזי דו-תחמוצת הגופרית באזור הצ'ק פוסט ובנווה שאנן, לעומת 2010. המדידה מתבססת על כמה תחנות ניטור בעיר ומתייחסת לריכוזים שנרשמו בחודש יוני בשנים קודמות. בית הדוודים של בית הזיקוק נמצא עדיין בשלבי הסבה התחלתיים לגז טבעי ונכון להיום, טרם שורפים שם גז טבעי, כך שצפוי שיפור נוסף בהמשך. המפעל כולל שני דוודי קיטור, המפיקים חום וכוח, בהספק תרמי כולל של כ-600MW ודוד קיטור שלישי נוסף קטן יותר, שהוא צרכן הדלק הגדול ביותר במתחם. חברות נוספות צפויות לעשות בקרוב הסבה ובהן החברות הבנות של בז"ן, מפעל כרמל אולפינים ומפעל גדיב תעשיות פטרוכימיות.