Group items tagged

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, אישרה היום 7.2.12 תוכנית מתאר להצבת מצוף ימי לקליטת גז נוזלי טבעי מול חופי חדרה תמ"א 37/ א/ 2/ 6 עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה. המועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הצבת מצוף ימי לקליטת גז טבעי נוזלי שיגיע באוניות לחופי ישראל, לאחר ששמעה את ההתנגדויות הציבור, עיריית חדרה והערות הועדות המחוזיות. נוכח החשש מהמחסור הצפוי בהספקת הגז הטבעי, קידמו משרד הפנים והמועצה הארצית את תוכנית המתאר הארצית במהירות שיא של 6 חודשים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות הרלוונטיות ובניהן עיריית חדרה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים , משרד הביטחון ושיתוף הציבור. לצורך אישור התוכנית נערך סקר סיכונים, שהעלה כי המצוף המוצע לא צפוי לגרום למפגעים סביבתיים או סכנה לציבור. המועצה סברה שמרחקי ההפרדה בין מתקן הקליטה לציבור הינם סבירים. המועצה ציינה כי התוכנית מתייחסת למתן היתר להצבת מתקן הקליטה ולא לפעילות האונייה שתתחבר למתקן. אופן תפעול המתקן יתואם מול משרד הביטחון, שינחה לגבי הוראות הביטחון במרחב התוכנית. משרד האנרגיה והמים והיזם יכינו תוכנית הפעלה למתקן למניעת זיהום ימי, שתאושר על ידי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה . בחברה להגנת הטבע, ש

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

במשרד להגנת הסביבה הודו בדיון בכנסת כי אין ברשותם מספיק ידע לפיקוח על נזק סביבתי שעלול להיגרם, ומשרד התשתיות קפץ ודרש לקבל אחריות בלעדית על הנושא. ח"כ חנין: "החקיקה הנוכחית בנושא הנפט מפגרת ואנכרוניסטית" יעל דראל פורסם:  14.06.11, 10:54 שתף קידוחי הגז מול חופי ישראל צוברים תאוצה, אולם הסדרת הפיקוח הסביבתי עליהם מתנהלת בעצלתיים: רק אתמול (ב') אישר משרד התשתיות לחברת נובל אנרג'י האמריקנית להתחיל בפיתוח שדה הגז הטבעי "נועה צפון" שמול חופי עזה, אך מי יפקח על הנזק הסביבתי שעלול להיגרם כתוצאה מקידוחי הגז הטבעי? בדיון שהתקיים היום בוועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, הודו נציגי המשרד להגנת הסביבה כי למרות שהאחריות המיניסטריאלית על הנושא נמצאת בידיהם, אין להם ידע מספיק או כוח אדם דרוש לנושא. נציגי משרד התשתיות, מצידם, דרשו כי הפיקוח הסביבתי על החברות יועבר להיות באחריותם.   כולם מדברים על תמלוגי הגז - שכחו את הטבע    כפי שנחשף לראשונה ב-ynet, חוות דעת משפטית שגובשה בחודשים האחרונים במשרד להגנת הסביבה התריעה כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.    אזהרה "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו" / יעל דראל האם ישראל חשופה ל�

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מר עמרם קלעג'י, מנכ"ל משרד הפנים, אישרה השבוע פה אחד את הפקדת התוכנית להצבת מתקן ימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. בממשלה מכנים את המתקן הזה "מצוף". שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ציין בפני המועצה את חשיבות התוכנית, בשל החשש למחסור במקורות אנרגיה, עקב התדלדלות מאגר הגז מרי B, הפסקת אספקת הגז ממצרים והעיכוב בקליטת הגז מקידוחי תמר ודלית. במשרד הפנים אומרים כי באמצעות המתקן שאושר, ניתן יהיה לגוון את מקורות האספקה של משק הגז בישראל ולהבטיח את אמינות אספקת הגז לצרכנים. במשרד מבטיחים כי "המצוף" ימוקם בעומק הים, במרחק של למעלה מ- 10 ק"מ ובנצפות מינימאלית מהחוף. משם יוזרם הגז ישירות לצנרת הימית הקיימת. עוד מציינים שם כי התוכנית הוכנה בהתאם לסקר בטיחות ואיכות סביבה, בסיוע צוות מומחים רב תחומי ומשרד האנרגיה האמריקאי. שר הפנים, אלי ישי וראש עיריית חדרה, ברכו על התוכנית, שהתקבלה בשיתוף נציגי העיר חדרה. המועצה הארצית החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות הרלוונטיות. בתוך כך הזהיר השבוע אלי אבוטבול, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, כי משרד התשתיות הלאומיות ומשרד הפנים ממשיכים בניסיונותיהם לאתר מיקום למתקן גז יבשתי בסמיכות למושבה. לדבריו, בעוד שניטש הרעיון למת�

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

עיריית תל אביב עומדת להתחיל בקרוב בפרויקט גרנדיוזי של שיפוץ טיילת החוף המפורסמת שלה. שיפוץ הטיילת מצטרף לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים אחרים בעיר - רחבת תיאטרון הבימה, שזה עתה הסתיימה הבנייה מחדש שלה, ושיפוץ שנוי במחלוקת של היכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ללא ספק, כל השיפוצים האלה יוסיפו ליופיה של תל אביב ולאטרקטיביות שלה. לא בכדי מוקד מחאת הדיור פרץ דווקא בתל אביב, העיר שכולם רוצים לחיות בה, ולא בכדי גם תפישת התיירות של ישראל השתנתה לאחר שהתברר כי תל אביב נהפכה לאבן שואבת לתיירות לא פחות מירושלים. תל אביב היא סיפור הצלחה ישראלי ובינלאומי כה גדול, עד שנשאלת השאלה אם העיר - המשופעת בהכנסות - מרשה לעצמה להיכנס לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים שאינם ממש נחוצים. שיפוץ הטיילת, הבימה או היכל התרבות ללא ספק יוסיפו לתל אביב, אבל האם הם באמת הכרחיים? תושבי תל אביב לא מטרידים עצמם בשאלה הזו. הם, ככלל, אינם מוטרדים יתר על המידה. הם יודעים שהמדרכות בעיר תמיד יהיו תקינות, השדרות מעוצבות, כיתות הלימוד מסודרות ואפילו בית החולים איכילוב יעמיד לרשותם את מיטב הרופאים בישראל. הם יודעים שהם יקבלו תמיד את השירות העירוני הדרוש להם. ספק אם הם מבינים עד כמה הם בני מזל, משום שבמרבית הרשויות השירותים האלה רחו�

"זמן שכולם היו עסוקים בהתמודדות עם איום הטילים במהלך מבצע "עמוד ענן" - אושרה בשקט בשקט הקמת תחנת כוח הפועלת בגז באזור בקריית מלאכי ובאר טוביה. מיד עם הכרזת הפסקת האש התארגנו תושבי היישובים הללו ופנו היום (א') בבקשה לראש הממשלה נתניהו כשבפיהם מסר אחד: לעצור את הקמת התחנה, מחשש לחייהם. תושבי האזור נאבקים מספר שנים נגד תחנת הכוח שחברת IPM מתכננת להקים באזור התעשייה הסמוך ליישובים. הקמת התחנה אושרה ביום ד' האחרון בות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות של משרד הפנים) ועברה לשלב הגשת התנגדויות הציבור. בעקבות זאת שיגרו התושבים מכתב בהול לראש הממשלה ולשרי הביטחון, הפנים וביטחון הפנים, בו הם דורשים לשנות לאלתר את מיקומה. בפנייתם קובלים התושבים כי התחנה תכיל טונות של גז באזור תעשיה שבו מפעלים העושים שימוש בעשרות טונות של גז אמוניה וחומרים מסוכנים נוספים, במרחק קצר מבתיהם. כעת הצטרפו תזכורות עדכניות להתנגדויותיהם, בחסות נפילות הטילים: בפנייה מצוין שבאזור המיועד להקמת התחנה נחתו מעל 15 טילים במהלך "עמוד ענן", כאשר שישה בתים נהרסו מפגיעות ישירות בטווח של 300 מטר מהתחנה המתוכננת. ...  "נמנע אסון" הקמת תחנת הכוח באזור כבר עברה מספר גלגולים - בעבר היזם שלה היה נוחי דנקנר, שוויתר לבסוף על ההקמה. חברת שיכון ובינוי, שבראשה עומד�

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה, בראשות מנהלת מינהל התכנון במשרד הפנים, בינת שוורץ, אימצה את מסמך המדיניות, שהוכן על ידי מנהל התכנון במשרד הפנים לגבי טורבינות רוח והחליטה על הכנת תכנית מתאר בנושא. בהתאם למסמך המדיניות המועצה החליטה על תיקון תמ"א 10 , ועל הוספת הנחיות בנושא הצבת טורבינות רוח בגדלים שונים: זעירות (עד 4 מ' גובה ושטח פנים של הלהבים עד 4 מ"ר), קטנות (עד 18 מ' גובה ושטח פנים עד 29 מ"ר ), בינוניות (גבה עד 40 מ' ושטח פנים להבים עד 200 מ"ר) וגדולות (מעל 40 מטר גובה ומעל 200 מ"ר שטח פנים להבים). כן יוקם צוות בין משרדי לבחינת פוטנציאל להקמת חוות רוח. בהתאם למסמך המדיניות מוסדות התכנון יאשרו תוכניות לחוות רוח. תוכניות לחוות רוח עד 100 דונם ידונו בועדות המחוזיות, ואילו חוות מעל 100 דונם ידונו בוועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) . תוכניות לחוות רוח יאושרו בכפוף לבדיקות סביבתיות, תעופתיות, ביטחוניות,ובהתאם לשיקולים תכנוניים, קיום תשתיות וכדו'. בימים אלה מקודמות במוסדות התכנון תוכניות לטורבינות רוח בצפון רמת הגולן, בעמק הבכא, בהר בני צפת ובבקעת ערד בדרום. בנוסף קיימות תוכניות מאושרות בסירין, מעלה גלבוע ועסניה. בהתאם למסמך המדיניות שהוכן ע"י משרד הפנים, לצורך אישור הקמת טורבינות רוח יש לבחון היבטים שונים, ביניהם: נצפות, �

שמעון יפרח, יועצו הכלכלי הבכיר של סגן ראש הממשלה ושר הפנים, אלי ישי, העומד בראש מטה אנרגיות מתחדשות במשרד אמר: אנו חושבים שלשוק האנרגיות המתחדשות, על כל הצמתים המורכבים והבעייתיים שהוא חווה בדרך, יש עתיד גדול. סיבה שניה היא הנקודה בה אנו נמצאים מבחינת הפוטנציאל של אנרגיות הרוח, ואפשרויות קידומו. בתקופה האחרונה כינסנו צוותים שלנו ושל המשרדים הנוספים על-מנת לבחון אפשרויות קידום הנושא. כנס כזה נותן רוח גבית, כאשר שר הפנים מגיע ומדבר על אנרגיית הרוח, זה מקדם את הנושא. יפרח ממשיך ומסביר את החשיבות של גיבוש מדיניות ורגולציה ברורה לשוק טורבינות הרוח: "יש הקצאה גדולה מאוד לשוק הרוח שאינו מנוצל. אנחנו מעוניינים שלאחר שגיבשנו את המדיניות, כל הגופים: רשות החשמל, משרד התשתיות ומשרד הפנים ייצרו את אותה תמ"א או משהו דומה, על מנת שהשוק ינוע קדימה". השר חתם על תקנות הארנונה, כפי שהבטחנו. התקנות הלכו לאישור ועדת הכספים, לצערנו חל עיכוב שאינו תלוי בנו, אבל גם שר האוצר וגם שר הפנים חתמו על התקנות לפני מספר חודשים, ובשלב זה אנו מקדמים את זה מול הוועדה, למרות שהתעריפים כבר קבועים בחוק והם נבנו בהתאם למה שנקבע על-ידי רשות החשמל.

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

"ש לתת עדיפות להקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי, על מנת למנוע סיכונים כמו דליפה ממתקן ימי שתזהם את חופי ישראל - כך קובע מסמך מקיף שהוכן עבור משרד הפנים ונועד לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הקמת מתקני הטיפול בגז. עמדה זו סותרת את עמדת תושבים באזור רמת מנשה ועמק חפר המתנגדים להקמת מתקנים יבשתיים וטוענים שניתן לרכז את כל הטיפול בים באופן בטוח. החודש הוגש למשרד האנרגיה והמים ולמנהל התכנון במשרד הפנים, על ידי משרד לרמן אדריכלים וחברת התכנון הסביבתי "אתוס", תסקיר השפעה על הסביבה של מתקני טיפול גז בים. התסקיר ניתח את ההשפעות שיהיו להקמת אסדות לטיפול בגז הטבעי בשני מתחמים הנמצאים במרחק 7.5 קילומטרים מהחוף. אחד מהם מול חופי דור (חוף הכרמל) והוא ישתרע על שטח כולל של 43 קילומטרים רבועים. השני יהיה במתחם ימי מול חופי בית ינאי ונתניה וישתרע על שטח כולל של 55 קילומטרים רבועים. במתחמים הללו יתבצעו טיפולים שונים בגז לאחר הפקתו מהמאגרים הטבעיים ותאוחסן בו כמות גדולה של גז"

ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה הבוקר (ג) דיון בנושא פרויקט פצלי השמן של חברת IEI בחבל עדולם. במהלך הדיון שארך כשעתיים לא ניתנה לארגונים שהוזמנו לדיון זכות להשתתף ולפרוס את עמדתם, זאת בזמן שנציגי חברת IEI דיברו, העלו מצגת ונימקו את עמדתם לאורך הדיון כולו. יש לציין כי עמדת משרדי הממשלה המתנגדים לפרויקט, כמו עמדת משרד החקלאות לא הובאה במלואה. מנהלת המחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין', עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, כמו גם נציגי ארגוני סביבה נוספים שנכחו בדיון, פנו בבקשות חוזרות ונשנות אל יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, במטרה שיאפשר להם את זכות הדיבור, אך הוא טען לעומתם כי אין זמן לשמוע עמדות נוספות ואף הציע לאט"ד לפנות לבג"צ כדי לקבל את זכות הדיבור. כל זאת בזמן שליו"ר החברה, ח"כ לשעבר, אפי איתם, ניתנה זכות הדיבור וכך גם לכל אנשי המקצוע של IEI. יש לציין כי גם המסמך שהוצג בוועדה בפני חברי הכנסת היה חסר בנתונים משמעותיים ובהם עמדת משרד החקלאות המביעה חשש אמיתי מקידום הפרויקט וכן נעדרה מהמסמך התייחסות לעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' לבג"צ נגד תקנות הנפט המאפשרות את קידום הפרויקט. בתום הדיון אמרה עו"ד קרן הלפרן מוסרי כי המצב שבו רק ליזמים ניתנת זכות דיבור בכנסת הוא מסוכן ומבשר רעות. כמו כן, אמרה כי בכל מקרה על הוועדה היה להמתין להכר

שותפות קידוחי הנפט גבעות מדווחת היום דיווח מוזר במיוחד לבורסה. במסגרת הדיווח, תחת הכותרת "החלטת הוועדה המחוזית לגבי קידוחים מגד 6,7 ו-8", מודיעה גבעות כי במשרדי השותפות התקבל מכתב בו נכתב כי בקשתה של השותפות לפעול בשדות אלו נדחתה. עם זאת, מציינים גבעות בדיווח, המסמך הגיע למשרדי החברה כשהוא אינו כולל תאריך ואינו חתום. בכך, נותרת זהות השולח ותקפותו של המכתב בספק. הדיווח הופך להיות מוזר אף יותר בשל התייחסותו של השותף הכללי להחלטה כהחלטה תקיפה. "למיטב הבנת השותף הכללי, הסיבה לדחיית הבקשה היא שינוי רטרואקטיבי של הליך התכנון לקידוחי נפט", נכתב בהודעה. בסוגריים ובדרך אגב נכתב עוד שסיבה זו לדחיית הבקשה צויינה בפני נציגי השותפות בעל פה בדיון במשרד הפנים. צילום: וקנין עופר גבעות הגישה את הבקשה לשלושת הקידוחים ביולי 2011. באמצע נובמבר התקיים בוועדה המחוזית דיון לאישור הבקשות. בעקבות עתירה שהוגשה לבג"ץ, התחייבה המדינה שהליכי התכנון של קידוחי נפט ייעשו מעתה על פי חוק הנפט ולא על פי חוק התכנון והבנייה. לפיכך, החליט היועץ המשפטי של משרד הפנים על עצירת הליך האישור של בקשותיה של גבעות שהוגשו על פי חוק התכנון והבנייה. "עצירת ההליך יצרה מצב לא סביר בו הופסק ההליך במסלול הפטור הקיים לקידוחי נפט (במסגרת חוק התכנון ו

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

אופירה אילון לא לוקחת שבויים.... עם פיצוץ הצינור המצרי והשיבושים באספקת הגז, עברה חברת החשמל לשימוש בסולר - דלק יקר ומזהם. מכאן, שכעת אנחנו משלמים מחיר משולש: משלמים עבור דלק יקר, משלמים בבריאות (כי זהו דלק מזהם הפוגע בבריאותנו) ובגלל המחסור ברזרבה של ייצור חשמל (ביטול הקמת תחנה D) - לא ניתן להשבית את התחנות הקיימות ולשדרגן. המשרדים הרלוונטיים שאחראים לרשלנות הם משרד האנרגיה, המשרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, משרד האוצר ומשרד התמ"ת, אבל לא רק הם. גם חברת החשמל והרשות לשירותים ציבוריים חשמל אשמות. וגם אנחנו. כן, הציבור בישראל. אנחנו אשמים כי לא עמדנו על כך שתהיה למדינה תוכנית אב מסודרת לנושא אנרגיה. אנחנו אשמים משום שאנחנו מאפשרים למשרדי הממשלה להתנגח, אבל לא תובעים מהם לקבל החלטות כלשהן. ולכן, משאין החלטות - גם לא ניתן לבצע אותן. אגב, גם כאשר יש החלטות וגם יש תקציב - אין זו ערובה לביצוע. כבר ב-2007 היינו אמורים ליהנות מ-5% של אנרגיה מתחדשת בסל הדלקים שלנו. במקום לדרוש את אותה אנרגיה נקייה, ציקצקנו בלשוננו ולא דרשנו ממקבלי ההחלטות ומהגורמים הנכשלים להסיק מסקנות אישיות. כעת אנחנו אשמים, כי לא חסכנו אנרגיה, לא התייעלנו ובעיקר כי לא הבנו שיום יבוא ונשלם מחיר משולש עבור החשמל הנוח, האמין והזול יחסית. אבל כנראה �

שר האנרגיה והמים המליץ להכריז על פרויקט תחנת הכוח הפוטווולטאית ביישובי החלוציות בעוטף עזה, כפרויקט תשתית לאומית שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו,  העביר לראש הממשלה שר האוצר ושר הפנים, בקשה להכריז על פרויקט חלוציות כפרויקט בעל חשיבות לאומית ולקדמו במסגרת הועדה לתשתיות לאומיות (ות"ל) המשמשת מסגרת לקידום פרויקטים חשובים. מדובר במתקן פוטו וולטאי בהספק של כ- 55 מגה וואט בשטח מושב אוהד. אשר יוקם על שטח של כ- 1000 דונם, על ידי  חברת אנלייט אנרגיה מתחדשת בע"מ (באמצעות תאגיד ייעודי אשכול חבצלת- חלוציות-אנלייט, שותפות מוגבלת). יזמי הפרויקט הם ישובי חבל החלוציות החדש, נווה ובני נצרים, שהוקמו על ידי משפחות מפוני גוש קטיף, ושותפים לו הישובים אוהד ודקל.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "חשיבותו של הפרויקט הסולארי בחלוציות פורצת את גבולות משק החשמל וצרכיו, כמו גם את גבולות תחום האנרגיות המתחדשות, והצורך לנצל את משאבי הטבע כדי לייצר חשמל מה שיותר ירוק היכן שרק אפשר, ובעלות סבירה.   הפרויקט בחלוציות נותן ביטוי להגשמת חזון ההתיישבות בנגב, אבל יותר מזה, הוא נותן ביטוי לתעצומות הנפש של קבוצת אנשים, תושבי חלוציות, שגורשו מחבל עזה על ידי ממשלת ישראל, שלקחו את גורלם בידיהם והחליטו להמשיך ולדבוק בדרך החלוצית של התיישב