Group items tagged

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון רק בארבע חלופות לאתרי קליטת הגז ממאגר תמר, מתוך 12 שנבחרו על ידי וועדת העורכים ועברו לשלב התסקיר הסביבתי לפני כחודש. זאת, במסגרת קיצור הליכי תכנון כניסות הגז לישראל, שיכללו גם ישיבות מיוחדות של המועצה בנושא והגבלת משך הזמן להגשת התנגדויות ל- 30 יום בלבד. המועצה קבעה כי הדיונים בתכניות יסתיימו עד אוגוסט 2013, מתוך כוונה להחיש את הקמת תשתיות הגז, לאור המחסור בגז וההסתמכות על כניסת גז בודדת לארץ. עד חודש יולי צפויים להיפסל שמונה מתוך האתרים הפוטנציאליים להקמת המתקן, והיתר יעברו להליך תסקיר סביבתי. אסדת הקידוח תמר. צילום: אלבטרוס על פי הודעת המועצה, ההחלטה להקדים את לוח הזמנים להליכי התכנון התקבלה לאחר סיור שערך לה משרד האנרגיה והמים. חברי הוועדה ביקרו באתר קליטת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס באשדוד, שיהיה גם אתר קליטת הגז ממאגר תמר החל מאמצע 2013, וכן בתחנות כוח באשדוד ואשקלון. לאחר סקירה בנושא הגז הטבעי, על רקע ביטול הסכם הגז המצרי, החליטה הוועדה להקדים את לוח הזמנים לסיום הליכי תכנון כניסת הגז הצפונית מסוך 2014 לסוף 2013. מתקן קליטת גז בסמוך לחוף דור קודם בעבר על ידי משרד האנרגיה וחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, אך בנייתו סוכלה על ידי המועצה הארצית בשל התנגדויות חריפות מצד

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

הנהלת מינהל מקרקעי ישראל, בראשות בנצי ליברמן, תדון מחר (ג') בישיבתה השבועית במדיניות החדשה בנוגע להקמת מתקנים קרקעיים לייצור אנרגיה סולארית. אם יאושר נוסח הצעת ההחלטה, הוא יובא לאישור מועצת המינהל בתוך כחודש. "גלובס" דיווח בשעתו כי נוסח ההחלטה, כפי שפורסם, מבטא החמרה ניכרת במדיניות כלפי מיזמים סולאריים. בין היתר דרש המינהל כי היישובים החקלאיים יהיו שותפים ב-25% מהמיזם עצמו ויידרשו לממן את חלקם היחסי בהוצאות ההקמה. כמו כן העלה המינהל במאות אחוזים את אומדני שווי הקרקע לצורך גביית דמי חכירה ופרסם דירקטוריונים מנוגדים לאלה של משרד החקלאות לגבי פרויקטים משותפים לכמה יישובים. פגישה עם בכירי המינהל על רקע הביקורת יזם שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו מפגש עם בכירי המינהל ובו ביקש מהם לגלות התחשבות רבה יותר במדיניות הממשלתית לעידוד אנרגיות מתחדשות. ל"גלובס" נודע כי בכוונת המינהל להקל בכמה דרישות ולקבוע בין היתר הוראות מעבר שיפטרו פרויקטים שנמצאים כבר בהליכי אישור מהחובה להכניס את היישובים המחזיקים בקרקע כשותפים בבעלות. דוברת המינהל, אורטל צבר, אמרה כי יש מטרה להקל, תוך רצון לעודד את האנרגיה הסולארית ושמירה על האינטרס הלאומי ועקרונות הצדק החלוקתי". גורמים במינהל אמר כי המדיניות שתיקבע תבטיח שלא תתק�

"התגליות הנוכחיות של מצבורי הגז הטבעי בים שייכות לעם ישראל, וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן" - כך אמר היום (א') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה השבועית. זאת, לאחר הצבעת השרים לאישור התכנית לזירוז תכנון מתקנים לקליטת הגז הטבעי. "כלכלת ישראל תתחזק כתוצאה מתגליות הללו, הצמיחה הכלכלית תהיה פועל יוצא של השימוש בתגליות אלה ואסור לעכב אותן. אין זכות גדולה מזכותם של אזרחי ישראל לחסוך 12 מיליארד שקל", הוסיף נתניהו. הממשלה אישרה פה אחד את התכנית לקיצור ההליכים הסטאטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, ולאישור מיקומם עד ספטמבר 2013. זאת, באמצעות קביעת "מסלול ירוק" לדיון בתכניות, עבודה במקביל ובסיוע צוותי תכנון מעובים. מדובר לפי הערכות בתכנית לתכנון שני אתרים ימיים שבהם יוצבו אסדות לטיפול בגז המופק ממאגרי תת הקרקע הימיים. מאסדות אלה יונחו צנרות להולכת גז בלחץ מווסת לכארבע נקודות קליטה שיוקמו בחופים. נתניהו מתח ביקורת על העיכובים הביורוקרטים בהקמת מתקנים לקליטת גז טבעי ואמר כי ממשלת ישראל חייבת להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה של מתקנים אלה. הוא הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי, ובמידה ויחולו עיכובים - לפתוח בהליכי חקיקה. 15 ראשי ערים בצפון, שפנו בשבוע בעבר לממשלה בדרי�

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות

ועדת העורכים של תמ"א 37 אישרה את בקשת משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי וחברת נתיבי גז - למתן הוראה לתכנון תוכנית להקמת מצוף ימי שיאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי במיכליות.

עדת העורכים של תמ"א 37 אישרה את בקשת משרד התשתיות, רשות הגז הטבעי וחברת נתיבי גז - למתן הוראה לתכנון תוכנית להקמת מצוף ימי שיאפשר ייבוא גז טבעי נוזלי במיכליות. הפתרון למחסור הצפוי באספקת גז, שגובש במשרד הוא הקמת מצוף ימי, שיאפשר לספק למשק גז טבעי נוזלי (גט"ן) באמצעות אונייה שתגזז את הגז אל המצוף ומשם למערכת ההולכה. המצוף, יהיה בעל יכולת אספקה של בין 1.5-2.5 BCM בשנה, וניתן להקימו במהירות רבה יחסית כך שיהיה תפעולי כבר בתחילת 2013. השר הנחה את חברת חשמל לחכור את האונייה והנחה את נתג"ז לפעול לתכנון והקמה של המתקנים הנדרשים והמצוף.

שמעון יפרח, יועצו הכלכלי הבכיר של סגן ראש הממשלה ושר הפנים, אלי ישי, העומד בראש מטה אנרגיות מתחדשות במשרד אמר: אנו חושבים שלשוק האנרגיות המתחדשות, על כל הצמתים המורכבים והבעייתיים שהוא חווה בדרך, יש עתיד גדול. סיבה שניה היא הנקודה בה אנו נמצאים מבחינת הפוטנציאל של אנרגיות הרוח, ואפשרויות קידומו. בתקופה האחרונה כינסנו צוותים שלנו ושל המשרדים הנוספים על-מנת לבחון אפשרויות קידום הנושא. כנס כזה נותן רוח גבית, כאשר שר הפנים מגיע ומדבר על אנרגיית הרוח, זה מקדם את הנושא. יפרח ממשיך ומסביר את החשיבות של גיבוש מדיניות ורגולציה ברורה לשוק טורבינות הרוח: "יש הקצאה גדולה מאוד לשוק הרוח שאינו מנוצל. אנחנו מעוניינים שלאחר שגיבשנו את המדיניות, כל הגופים: רשות החשמל, משרד התשתיות ומשרד הפנים ייצרו את אותה תמ"א או משהו דומה, על מנת שהשוק ינוע קדימה". השר חתם על תקנות הארנונה, כפי שהבטחנו. התקנות הלכו לאישור ועדת הכספים, לצערנו חל עיכוב שאינו תלוי בנו, אבל גם שר האוצר וגם שר הפנים חתמו על התקנות לפני מספר חודשים, ובשלב זה אנו מקדמים את זה מול הוועדה, למרות שהתעריפים כבר קבועים בחוק והם נבנו בהתאם למה שנקבע על-ידי רשות החשמל.

הוועדה המחוזית לתכנון ובניה במחוז דרום הסירה בשבוע שעבר עוד מכשול מהותי בדרך להקמת חוות של קולטים סולארים, פוטו וולטאים, בקיבוצים בנגב. הוועדה דחתה את ההתנגדויות שהוגשו במטרה למנוע את המתקנים. בהחלטה מהותית בתחום האנרגיה המתפתחת, ובייחוד לאישור הליכי התכנון והבנייה של מתקנים פוטו וולטאים קרקעיים, הוועדה קבעה כי אין צורך למצות את פוטנציאל הקמת הקולטים על גגות מבנים בקיבוצים, וכי ניתן במקביל לאשר את הקמת חוות קולטים קרקעיות. על פי תכנית שהגישו הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, בשיתוף חברת דלקיה, חברת בת של תאגיד "ואוליה" העולמי, הקיבוצים תכננו להקים בשטחם חוות של קולטים פוטו וולטאים. אולם, חברת solar by yourself העוסקת בהתקנת קולטים פוטו וולטאים על גגות הגישה לוועדה התנגדויות לבקשה. לטענתה, הקמת מתקנים קרקעיים תפגע בתחרות בתחום ויפגעו במכסות לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת אותן היא יכולה להשיג. בשל כך, החברה הגישה התנגדויות לכל אחת מהבקשות שהוגשו ע"י הקיבוצים הללו. אולם בהחלטה שהתקבלה, הוועדה המחוזית החליטה לדחות את טענות החברה וקבעה כי העדפת מתקנים על הגגות רלוונטית רק בשטחים המיועדים לבינוי, ואילו הקמת מתקנים קרקעיים בשטחים חקלאיים פתוחים אינה פוגעת בתוכניות עתידיות. הקיבוצים גבולות, סמר ומפלסים, וחבר

ביום העיון, נדונים היבטים שונים הקשורים להצבת מתקנים סולאריים: הליכי התכנון, תקנות, היבטי רישוי, הנדסה ואדריכלות, הליכים הנדרשים מול רשות החשמל וחברת החשמל, היבטים משפטיים, שילוב של מתקנים פוטו וולטאיים במרחב החקלאי-כפרי והיבטים סביבתיים. תמ"א 10/ד/10 מאפשרת קידום של היתרי ותכניות למתקנים פוטו וולטאיים בהתאם ליעדים שנקבעו על ידי הממשלה לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בכלל, ובאנרגיה סולארית - פוטו וולטאית בפרט. בסיס סטטוטורי זה אף יאפשר לקדם היתרים ותכניות גם בהתאם ליעדים עתידיים נרחבים יותר לשילוב ייצור חשמל באמצעות אנרגיה סולארית פוטו וולטאית, ככל שייקבעו. תכנית המתאר הארצית למתקנים פוטו וולטאיים - תמ"א 10/ד/10, אושרה ע"י הממשלה בתאריך 26.12.10 ופורסמה ברשומות בתאריך 17.1.11 (ילקוט הפרסומים 6189). התכנית הוכנה במטרה לממש את החלטת הממשלה בנושא אנרגיות מתחדשות, לפיה 10% מייצור החשמל יופק מאנרגיות מתחדשות עד שנת 2020. התכנית קובעת שני מסלולים לאישור מתקנים פוטו וולטאיים: מסלול להיתרים בייעודי קרקע שונים לאישור מהיר וזמין של מתקנים פוטו וולטאיים, שאינו כרוך בשינוי ייעוד, ומסלול לתכניות בסמכות הוועדה המחוזית, לאישור מתקנים פוטו וולטאיים ששטחם עד 750 דונם.