Group items tagged

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

""כדי שהמשרד להגנת הסביבה יהיה מוכן כמו שצריך למניעת זיהום ים כתוצאה מתקלות בקידוחים, חסרים לנו 11 תקנים ו - 25 מיליון שקל", כך אמר אתמול (שני), רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, במושב הסיכום של כנס ירושלים ה - 5 לסביבה וטבע של החברה להגנת הטבע, שהסתיים לקראת הערב בבנייני האומה בירושלים, ועסק בשאלה כיצד לנהל את המשאב הימי כמכלול.  .... עוד אמר עמיר: "אנחנו יודעים בדיוק מה צריך כדי להיות ערוכים בצורה סבירה, כי אין כזה דבר להיות ערוכים בצורה מוחלטת. צריך להקים שתי תחנות למניעת זיהום ים, אחת בצפון ואחת בדרום, שיישבו ממש על המזחים, לרכוש ציוד למניעת זיהום, לאייש את התחנות הללו ב - 11 תקנים של אנשים המתמחים בקידוחים בים העמוק. זה יהיה כוח הפיקוח והתגובה העיקרי שלנו. היום אנחנו 27 אנשים באגף, כולל מזכירות, כדי לתת מענה סביר לאתגרים הצפויים לנו בים, חסרים לנו, מלבד האנשים, גם 25 מיליון שקלים, 4 כלי שיט, 2 גדולים ו - 2 קטנים". ניר פפאי, סמנכ"ל החברה להגנת הטבע, שהנחה את המושב, סיכם: "מכל הדיונים ששמענו היום, אנו עדים לתזוזה בנושא ההגנה על הים, אבל זה יכול להיות בצורה מהירה וטובה יותר. אנחנו מצטרפים לקריאה מהיום בכנס של השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, למשרד האוצר, להקצות למשרד להגנת הסביבה את התקציבים הנחוצים. מדו

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

המועצה הארצית לתכנון ולבניה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, אישרה היום 7.2.12 תוכנית מתאר להצבת מצוף ימי לקליטת גז נוזלי טבעי מול חופי חדרה תמ"א 37/ א/ 2/ 6 עתה תועבר התוכנית לאישור המשלה. המועצה הארצית אישרה תוכנית מתאר ארצית שתאפשר הצבת מצוף ימי לקליטת גז טבעי נוזלי שיגיע באוניות לחופי ישראל, לאחר ששמעה את ההתנגדויות הציבור, עיריית חדרה והערות הועדות המחוזיות. נוכח החשש מהמחסור הצפוי בהספקת הגז הטבעי, קידמו משרד הפנים והמועצה הארצית את תוכנית המתאר הארצית במהירות שיא של 6 חודשים, תוך שיתוף פעולה מלא עם הרשויות הרלוונטיות ובניהן עיריית חדרה, המשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה והמים , משרד הביטחון ושיתוף הציבור. לצורך אישור התוכנית נערך סקר סיכונים, שהעלה כי המצוף המוצע לא צפוי לגרום למפגעים סביבתיים או סכנה לציבור. המועצה סברה שמרחקי ההפרדה בין מתקן הקליטה לציבור הינם סבירים. המועצה ציינה כי התוכנית מתייחסת למתן היתר להצבת מתקן הקליטה ולא לפעילות האונייה שתתחבר למתקן. אופן תפעול המתקן יתואם מול משרד הביטחון, שינחה לגבי הוראות הביטחון במרחב התוכנית. משרד האנרגיה והמים והיזם יכינו תוכנית הפעלה למתקן למניעת זיהום ימי, שתאושר על ידי משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה . בחברה להגנת הטבע, ש

... "-אז מה רוצה החברה עכשיו? "חברת IEI מבקשת אישור להרצת פיילוט. הם מדברים על שדה ניסוי זמני, שטח אופרטיבי עילי של כ-13 דונם. נפח החימום בתוך המרבץ הוא צילינדר ברדיוס של 6 מטר ובעומק של 50 מטר. זה הריאקטור שיבצע את הפקת הדלק ישירות מהאבנים. טווח הולכת החום חושב ל-9 מטר מהמחמם". -ומדוע לא החל הפיילוט? "משום שהגופים הירוקים השונים פנו לועדת הכנסת וגם הגישו בג"צ. הפעילות הזאת - מעכבת את השקת פרויקט הניסוי". -מדוע מתנגדים החברה להגנת הטבע ועמותת אדם, טבע ודין? "הם טוענים שחבל עדולם הוא אזור רגיש מאד, מבחינה נופית וסביבתית (אזור חקלאי מובהק). הוא מיועד לשימור ומוקף בישובים. פרויקט כזה יתבע תפיסת שטחים פתוחים ולכן יפגע בנוף ובטבע, תהיה לו השפעה שלילית על כל האזור. יש חשש לזיהום אוויר ולזיהום מקורות מי תהום וקיים חשש למפגעי רעש. מכל הנימוקים הללו טוענים 'הירוקים' עולה בכלל השאלה אם נכון ומוצדק להקים תעשיית דלקים כבדים עתירת תשתיות ומזהמת סביבתית בישראל? מדוע לעסוק בפצלי שמן בכלל, האם זה העיתוי הנכון. וגם האם נכון להקים תעשיית ניסיונית כזאת דווקא בישראל? אלו סוגיות כבדות משקל". -ומה הגיבו על כך משתתפי הדיון? "עובדה, שעלתה באופן ברור ב-'פורום':  על כל השאלות שהעלו המתנגדים השונים לא נערך דיון ציבורי נרחב, כפי שנושא כב�

קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

במחצית העשור האחרון התגלו לאורך מימי הים בישראל מאגרי גז גדולים, ששינו את תמונת משק האנרגיה במדינה. מאגרים חשובים אלה מחזקים לאין שיעור את העצמאות האנרגטית של ישראל ומאפשרים למשק האנרגיה להתבסס על מקורות גז עצמיים, על כל היתרונות הגלומים בכך. המאגרים התגלו על ידי שותפויות של חברות פרטיות, והרישיונות לחיפוש ולהפקת הגז ניתנו בהתאם לחוק הנפט, על ידי הממונה לענייני הנפט במשרד התשתיות. מדובר בפרויקטי תשתית גדולים ומורכבים, לקידוחים בעומק הים (עומק המים במאגר תמר, למשל, הוא של כ-1,800 מטר), אשר מתוכננים להתחבר באמצעות תשתית צנרת אל היבשה. לפרויקטים אלה עלולות להיות השפעות פוטנציאליות שליליות לא מבוטלות על הסביבה הימית הבתולית, הן כתוצאה של פעילות שגרתית והן מחשש לתאונות בלתי מבוקרות. עם זאת ולמרות פוטנציאל ההשפעות, נכון לעכשיו ישראל כמעט שאינה מפעילה רגולציה סביבתית על הקידוחים. הסיבות לאי החלת רגולציה סביבתית על הקידוחים הימיים הן מורכבות. ראשית, חוק הנפט מ-1952, שמתוקפו מוצאים הרישיונות לקידוחים, אינו מתייחס להיבטים סביבתיים. משרד התשתיות קובע אמנם בתנאי הרישיון התייחסות מסוימת לנושאים סביבתיים, אך הפיקוח הסביבתי נעשה באמצעות חברה הנשכרת על ידי חברות הקידוחים ולא באמצעות פיקוח עצמאי של הרשוי

יופי של פרסומת לכנס ירושלים :-) מגוחך שבתמונה הצמודה לכתבה מדברים על בעיית הפקקים - בדיוק הדבר אותו לא תפתור הקרן... הקרן הלאומית למדע תקצה 45 מיליון שקלים לעידוד המחקר האקדמי בתחום האנרגיות החלופיות לתחבורה. תוכנית זו, הכוללת מחקר המתמקד בנושא סוללות לכלי רכב חשמליים, מהווה חלק מהתוכנית הממשלתית שאושרה בחודש ינואר האחרון, שהקציבה לפיתוח תחליפי הנפט סכום של כ-1.5 מיליארד שקלים לעשור הקרוב. בשיחה עם nrg סיפר שגיא דגן, כלכלן במועצה הלאומית לכלכלה וחברה ממשרד ראש הממשלה כי "התוכנית של הקרן הלאומית למדע היא הצעד השני שכבר ננקט בתקופה האחרונה בתחום האקדמי, ורק חלק קטן מכלל הפעילויות והתוכניות שמתוכננות בעתיד הקרוב בתחום תחליפי הנפט". לדבריו, תלות העולם בנפט הולכת וגוברת מדי שנה, ובולטת במיוחד בתחום התחבורה ולתלות זו השלכות סביבתיות חמורות, פגיעה חריפה ביציבות המחירים ובצמיחה הכלכלית בעולם. "מחקר ופיתוח של טכנולוגיות המקטינות את השימוש העולמי בנפט בתחבורה - מהווים משימה לאומית", הוסיף דגן. מוקד שירות לחברות בעוד כשלושה שבועות צפוי שגיא לקחת חלק בכנס ירושלים לטבע וסביבה של החברה להגנת הטבע, שיוקדש השנה לנושא משק האנרגיה. בכנס יקחו חלק בין השאר שר התשתיות, עוזי לנדאו, השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן ויו

על-פי גורמים מקצועיים, אחת הסיבות לפינוי האטי היא העובדה שהקרקע היתה אמורה להיות מפונה לאתר הפסולת "אפעה" אולם מנהלי האתר דרשו לדעת קצא"א מחיר גבוה מדי, ולכן החלה החברה לחפש אתר חלופי. בסופו של דבר אושר לה על ידי המשרד להגנת הסביבה לפנות את הקרקע ספוגת הדלק כחומר בעירה לתנורים של מפעל "נשר" ברמלה. השינוע המרוחק יותר מעכב לטענת ד"ר מייסון את הליך הפינוי. עוד נטען בדיון כי קיים אינטרס עסקי המשפיע על פינוי הקרקע: מעורבותו של המומחה לזיהומי קרקע, ד"ר רפי מנדלבאום, כמנהל פרויקט הפינוי מטעם קצא"א. מנדלבאום משמש יועץ מקצועי אך הוא גם שותף לחברה לטיפול בזיהומי קרקע שהיא מתחרה של החברה הפועלת באתר "אפעה". לכן נוצר חשש לניגוד עניינים שעשוי להביא לכך שהוא יעדיף פינוי של הקרקע לאתרים אחרים. מנכ"ל קצא"א, יאיר וידה, טען אתמול בדיון שהחברה עושה מאמצים לפנות את הדלק במהירות האפשרית. הוא ציין שהיא ביקשה אישור להעביר קרקע לנשר מאחר שחובתה כחברה ממשלתית לבצע את העבודה עם הוצאות נמוכות ככל האפשר של כסף ציבורי. וידה ציין שבידי קצא"א אין עדיין הערכה מדויקת של כמויות הדלק שדלפו לשמורה.

אתמול גם התברר שרשות הטבע והגנים תיעדה בתצלומים את הנעשה בשמורה כחלק מהמעקב אחר עבודות שיפוץ צינור שגרתיות שביצעה קצא"א באזור. על פי גורמים ברשות, תיעוד זה שנעשה גם ברגע הפגיעה בצינור מפריך את הטענות של קצא"א שפקח של רשות הטבע והגנים נתן הוראה למפעיל כלי הנדסי לעבוד הרחק מהשטח שבו עשתה החברה עבודות שיפוץ, בקטע אחר של הצינור שבו לא נעשו העבודות, ואז התרחשה הפגיעה בצינור.

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית. מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014. "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים". חבר הכנסת שי חרמש, הגיב לביקורת נגד החוק ואמר כי "יש יותר ממידה של יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל בתגובה זו של החברה להגנת הטבע, ביום בו מודיעה חברת החשמל על העלאה של 20 אחוזים במחירי החשמל, וכל שני וחמישי מפוצצים את צינור הגז המצרי. במקום לשתף פעולה לקידום אנרגיה ירוקה, הם מחבלים ביוזמה"

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. החברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה"

למרות ההשלכות הסביבתיות הפוטנציאליות הרחבות של קידוחי גז ונפט בים וביבשה, אין כיום בחוק הנפט הישן, משנת 1952, כל התייחסות, פיקוח או בקרה להיבטים סביבתיים. ביום ראשון הקרוב תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בתיקון לחוק, המבקש להכניס לתהליך קבלת ההחלטות שיקולים סביבתיים. לקראת הישיבה, החברה להגנת הטבע פנתה לשר התשתיות עוזי לנדאו בבקשה לתמוך ולקדם את התיקון להצעת החוק.

צינור של חברת קצא"א נפגע במהלך עבודות שיפוצים * עשרות קוב של דלק סילוני זרמו לערוץ נחל צין ופגעו בשמורת הטבע המדברית * קצא"א: הנזילה נעצרה והחלה שאיבת הדלק; החברה תחזיר את המצב לקדמותו בתיאום עם המשרד להגנת הסביבה עלינו להיגמל מההתמכרות לנפט ולקדם בנמרצות חלופות אנרגיה נקיות וירוקות", אמרה מנהלת קמפיין האנרגיה בגרינפיס.

החברה להגנת הטבע, ארגון חיים וסביבה ומרכז השל מציינים את אישור תמ"א /10 ד' 10/ המעניק עדיפות להתקנת תשתיות על גגות, מתוך הכרה בתרומתם לחסכון במשאבי הקרקע והגנה על שטחים פתוחים, אך מוסיפים כי חלק ניכר מן המכסה להקמת מתקני אנרגיה סולארית על גגות כבר מומשה, ולכן יש צורך בהגדלתה. הארגונים הסביבתיים מוחים על כי התוספת למכסה מיועדת למגזר תחנות הכוח הגדולות והקרקעיות בלבד, וכי ההצעה במתכונתה הנוכחית מהווה סוף לפתרון הגגות שאומץ וקודם בעבר על-ידי המדינה. הארגונים החתומים על המכתב מציינים כי בדיקה שנערכה במכון ויצמן מעלה כי פוטנציאל הייצור ממתקני הגגות גבוה מההערכות הקיימות, וכי המכסות אינן מאפשרות את מיצויו. הארגונים קוראים להגברת מתן המכסות להקמת מתקני אנרגיה סולארית לגגות, תוך מתן עדיפות וקביעת תכנית ארוכת טווח והדרגתית לעמידה ביעדי הממשלה, והגדלת נתח ייצור החשמל ממתקני אנרגיה סולארית, תוך בחינה תקופתית של נתוני המכסות בהתאם לשיפורים הטכנולוגיים, המשפיעים על גודל והספק האנרגיה הסולארית.

ארגון אדם טבע ודין, שאינו חתום על המכתב, פנה אף הוא לשרי האוצר והתשתיות במכתב בו הוא מדגיש את חשיבות המעבר לייצור אנרגיה נקייה, כחלק מהתחייבותה הקודמת של הממשלה. בארגון מוחים על כי משרד האוצר, בבואו לחשב את התועלות הכלכליות למדינה כתוצאה ממעבר לאנרגיה סולארית, אינו לוקח בחשבון את מלוא ההיבטים וההשלכות כגון החיסכון בתחלואה ובבריאות הציבור, דמי האבטלה שנמנעו (בשל הצורך בכוח אדם להקים מערך אנרגיה סולארית), יציבות מחירי האנרגיה והתועלת הגיאו- אסטרטגית (הנובעת מהפחתת התלות ביבוא דלקים) וכן החיסכון בעלויות הולכה וחלוקה. לטענת הארגון אין להגביל את המכסות לתחנות קרקעיות בלבד, למרות כי בארגון מדגישים כי אינם מתנגדים להקמתן של תחנות כוח אלו, אך טוענים כי העדפתן של התחנות הגדולות על פני אלו המותקנות על גגות שגויה, וקוראים לשלב בין הדרכים השונות לפיתוח אנרגיה סולארית.