Group items tagged

שנה בדיוק לאחר חקיקת חוק רווחי מיסוי נפט החדש ‏(חוק ששינסקי‏) - מבקש קול ציבורי ראשון את התערבות בית המשפט בסדרת השינויים שבוצעו בסעיפיו, החל בפרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי בנובמבר 2010 וכלה בנוסח החוק הסופי. איתן ששינסקי צילום: עופר וקנין שמואל קניאל, פרופסור למתמטיקה מהאוניברסיטה העברית בירושלים ועותר ציבורי בעל שם, עתר השבוע לבג"ץ בבקשה שיורה לכנסת ולממשלה לנמק מדוע שינו את מסקנות דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי - ומדוע אינן בוחנות מחדש את שיעור המס שבו יחוייבו חברות הקידוחים, ומתאימות אותו לממוצע בעולם. באמצעות עו"ד יפעת סולל, מבקש עוד קניאל לחייב את המדינה לנמק מדוע העניקה לשותפות במאגר הגז הטבעי תמר הקלות ייחודיות במיסוי ‏(במסגרת "הוראות מעבר"‏), שמשמעותן, לדבריו, הינה צמצום הכנסות המדינה בעשרות מיליארדי שקלים. לטענת קניאל, הפער בין העמדה שהציגה ועדת ששינסקי בדו"ח הביניים שפירסמה לבין נוסח החוק כפי שאושר, הביא להפחתה של 30-44 מיליארד שקל מהסכום שאמור היה להגיע לקופה הציבורית ‏(זאת באשר למאגרים הידועים כיום בלבד‏). "סכום זה נלקח מהציבור וניתן 'במתנה' לקבוצה מצומצמת של יזמים פרטיים. אותם יזמים פרטיים ייהנו מתשואה גדולה פי חמש מזו המקובלת בעולם, ומשיעור מס הנמוך בהרבה לא רק מהשיעור הממ

חברת האוטובוסים קווים תקבל מענק של 3.8 מיליון שקל לרכישת 12 אוטובוסים היברידים בסכום כולל של 20 מיליון שקל, כך נמסר היום (רביעי) ממשרד התמ"ת ומהמשרד להגנת הסביבה. זו הפעם הראשונה שחברת אוטובוסים מסחרית תכניס לשימוש אוטובוסים מסוג זה אשר להם חשיבות סביבתית גבוהה עקב הפחתה משמעותית של עד 30% מפליטת מזהמים בריכוזי אוכלוסייה. ההשקעה באוטובוסים ההיברידים היא חלק מהשקעות שאושרו על ידי מרכז השקעות במשרד התמ"ת והמשרד להגנת הסביבה לצורך הקטנת פליטת גזי החממה בישראל. צילום: אלברטו דנקברג במסגרת התכנית הלאומית אותה אימצה הממשלה בנובמבר 2010 הוקם מנגנון לתמיכות בהשקעות, שמטרתן להפחית פליטות גזי חממה. המנגנון, המנוהל באחריות משותפת של המשרד להגנת הסביבה ומשרד התמ"ת, יעניק 151 מיליון שקל בשנים 2011-12 לפרויקטים והשקעות, שיעמדו בקריטריונים שנקבעו להפחתת פליטות גזי חממה. מטרת התכנית הלאומית היא לעמוד ביעד הפחתה של 20% פליטות גזי חממה ביחס לתרחיש 'עסקים כרגיל' בשנת -2020. לצורך יישום התכנית נקבע בהחלטת ממשלה כי יוקצו 2.2 מיליארד שקל למימון פעולות להפחתת פליטות בעשור הנוכחי בתחומי ההתייעלות האנרגטית, בנייה ירוקה, תחבורה וכן חינוך והסברה. המענקים בהקצאה הראשונה, בסך 41 מיליון שקל, חולקו ל-76 פרויקטים במגזרים שונים. במגז�

שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו הביע היום לראשונה תמיכה בהסכמי הגז של חברת החשמל והיצרנים הפרטיים עם "תמר". לנדאו השמיע את עמדתו על-רקע התנגדותו הבולטת של נציג משרדו ברשות החשמל להסכם, בטענה שחברת החשמל התחייבה לשלם ל"תמר" מחיר מופרז. בדברו הבוקר בכנס "תעשיית העתיד של ישראל" של התאחדות התעשיינים ופורטל "תשתיות" אמר לנדאו כי המחיר שיידרשו הצרכנים לשלם הוא "סביר". לדבריו "שיהיה ברור - התקבלה החלטה ואני עומד מאחוריה. את תמיכתי זו הבעתי לאורך כל הדיונים וההתלבטויות בנושא. תחום משק הגז רואה רגולטורים רבים ואי וודאות במשך חודשים ארוכים. השיקולים המרכזיים שעמדו בפניי היו הענקת יציבות למשק ודאגה לכך שבמצב אליו נקלענו הציבור ישלם מחיר סביר". ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הודיעה אתמול על כוונתה להגיש הצעת חוק, המביאה להלאמה דה-פקטו של משאבי הגז. בהתייחסו להצעתה ולדברים שהמשיעו חברי כנסת אחרים אמר לנדאו כי "לא לקחתי חלק בוויכוח הקולני שהתפתח סביב הסכמי הגז. כמה עוד רגולטורים קולניים צריך המשק לראות ולהתבלבל ביניהם?". לנדאו הוסיף כי "כל החלטה הייתה זוכה לביקורת, כיוון שההסכם לא נחתם בתנאים של תחרות. לפני ששינסקי, כאשר היה עוד ספק מצרי, הייתה גם תחרות. אבל, אצלנו החליטו לחלק את עור הדוב עוד לפני שצדו אותו. עד עכשיו �

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

כנס של פורטל תשתיות "מתחילים לחתוך בהוצאות השוטפות" המיועד למוסדות ומפעלים התקיים ביום חמישי במלון קיבוץ שפיים. ראשון המברכים היה ד"ר עוזי לנדאו שר האנרגיה והמים "שהחליף תואר" מהשר לתשתיות הלאומיות. לנדאו סיפר על מבצע בו החליפו מקררים למקבלי אבטחת הכנסה או השלמת הכנסה במגזר הביתי למקררים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. "ראינו במבצע הזה לא רק חשיבות אנרגטית וחברתית - חשוב מכל בעינינו הוא שלב התודעה", אמר לנדאו. אך לא רק המגזר הביתי זכה לסיוע, המשרד מציע סיוע גם למגזר התעשייתי הצורך 55 אחוזים מהחשמל במשק. כדוגמה לכך סיפר לנדאו על הסיוע לפרויקט ההתייעלות האנרגטית של מפעל תנובה ברחובות. "אני מקווה שזה גם יוריד את מחיר הקוטג'", אמר השר בחיוך. את שלב הברכות והדיווחים המשיך גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הכיוונים הנכונים הם בלתי נמנעים והם בכיוון של חיסכון והתייעלות", אמר ארדן. ארדן דיווח על חלקו של המשרד להגנת הסביבה ב-2.2 מיליארד הדולר שהקצתה הממשלה עד לשנת 2020 להפחתת פליטת גזי החממה. לפרויקטים אלה הוקצבו 151 מיליון שקל ולזה נוספו 40 מיליון לקידום טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מכבר הסתיים שלב המכרז אליו נגשו מפעלי תעשייה, בתי מלון, חברות מסחר, התייעלות תאורת רחוב ברשויות ואפילו בתי כנסת ומקוואות. רשימת הזוכים

חשבונות החשמל הגבוהים הגיעו לירושלים. מרכזת האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ רוחמה אברהם-בלילה (קדימה), דרשה הבוקר (ג') מיו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה), לקיים דיון דחוף בנושא, לאחר הפרסום ב-ynet, לפיו ישראלים רבים קיבלו החודש חשבונות חשמל גבוהים במיוחד. במקביל, חברי כנסת רבים הגיבו בחריפות על העניין.   דירקטור בחברת חשמל התפטר: חשש להידרדרות הנחה של עד 20% בחשבון החשמל לחוסכים בקיץ לנדאו: "יש סיכוי ממשי להפסקות חשמל בקיץ"   "הבוקר אזרחי ישראל הוכו בתדהמה - לקראת חג הפורים קיבלו חשבונות חשמל מנופחים הנובעים מהעלייה המטורפת של 15% בתעריפי החשמל. לא ייתכן שזוג הורים עם שניים או שלושה ילדים יקבלו חשבון חשמל של 2,000 שקל. משפחות יקרסו כלכלית ולא יעמדו בזה", אמרה אברהם-בלילה, וקראה לגפני לדרוש מהאוצר לבטל את המע"מ על החשמל.   הצרכנים נדהמו: "חשבונות החשמל שלנו הוכפלו" / מירב קריסטל גל הקור והתייקרות החשמל ב-15% עשו שמות בחשבון החשמל האחרון: צרכנים רבים נדהמו לגלות חיובים גבוהים במיוחד כמו 1,700 שקל לזוג ו-2,000 שקל למשפחה. אם לשניים: "אין לי תינוק בבית, אני בהלם. יש לי רק רדיאטור קטן. זה ממש מפחיד". גם אתם הופתעתם? שתפו אותנו בטוקבקים לכתבה המלאה "ממשלת ישראל ממיטה מכת חושך על אזרחיה. לאחר שפעלה להחשכת המסך, גוזרת ממשלת האט

התיקון החדש מאפשר לרשות השמל לגבות תעריף גבוה יותר מלקוחות שצורכים יותר מ-40 אלף קוט"ש בשנה חברי הוועדה לפניות הציבור בכנסת ביקרו היום את רשות החשמל שהחליטה, לדבריהם, על ייקור תעריפי החשמל מבלי לפרסם זאת באופן מספק. בדיון הסתבר כי רשות החשמל קראה באתר האינטרנט שלה לציבור להגיע לשימוע. אך בהיעדר פרסום, איש לא הופיע בפניה השינוי קובע, שמאפריל 2012, לקוחות שצרכו יותר מ-40 אלף קוט"ש בשנה החולפת (מאפריל 2011), יועברו לתעריף תעו"ז (תעריף עומס וזמן), המאפשר תמחור צריכה מדויק לפי שעות. המשמעות - התייקרות ניכרת של החשמל. בדיון בוועדה לא הוצגה תמונה מלאה ומעודכנת של התעריפים השונים. השינוי כאמור, רטרואקטיבי (מלפני כחודשיים וחצי) לגבי צרכנים, שאינם מודעים אליו כלל. יו"ר הוועדה לפניות הציבור, ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה), קבל על-כך שלא ניתנה הזדמנות אמיתית לציבור להשמיע את עמדתו ועל שלא הוצגו ממצאי מחקר ותעריפים מדויקים לצרכנים, בטרם החלטת השינוי. מקלב טען, ש"כל המהלך נועד לכסות את הגירעון התקציבי של חברת החשמל". מקלב טען כי "בכסות של חסכון באנרגיה ושימוש מושכל בחשמל, מחפים על חוסר היעילות של חברת החשמל. בפועל מעלים את מחירים החשמל. עוד ציין, ש"קבוצת הצרכנים הנפגעת מהשינוי כוללת, בין השאר, בתי ספר ובתי תפילה, ששעות ה�

עדת הכלכלה בראשותו של חה"כ כרמל שאמה הכהן תקיים בשבוע הבא דיון מיוחד במשבר בענף הסולארי. הדיון יתקיים ביום ג' ויעסוק במשבר המכסות וכן בכשל בהליך מתן הרישיונות המותנים ברשות החשמל. בעקבות הצעת חוק האנרגיות המתחדשות שהועלה לדיון במאי, ביקשו נציגי משרד האוצר ארכה של 60 ימים במטרה להיכנס למשא ומתן והידברות. הצעת החוק הוגשה לוועדת השרים לענייני חקיקה על ידי סיעת ישראל ביתנו. את החוק ניסחו ח"כ כרמל שאמה הכהן, ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם. מטרת החוק היא הפיכת החשמל הירוק למרכיב קבוע במשק הישראלי, להסדיר את התחום ולהעניק אופק לתעשיית האנרגיה המתחדשת.

את הישיבה פתח שר התשתיות, ד"ר עוזי לנדאו אשר העדיף להבליט את תוכניות משרדו בתחום ההתייעלות האנרגטית וביקר את התנהלות פקידי האוצר. מנכ"ל איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בישראל, איתן פרנס, הציג את מפת החסמים של ענף האנרגיות המתחדשות בתחומים השונים, לדברי פרנס, למרות טענת משרדי הממשלה כי הרשיונות שניתנו עד כה מספקים את יעדי ייצור האנרגיה המתחדשת אותם הציבה הממשלה, המציאות בשטח רחוקה מכך. עם זאת לדברי פרנס "אני מברך על הקמת השדולה לאנרגיות מתחדשות, המטרה היא להעלות את הנושא לדיון פרלמנטרי רחב, לעסוק בנושאי הליבה שהם הכשלים והחסמים אך גם היתרונות והתועלות של האנרגיה המתחדשת כחלק מהדיון הציבורי בכנסת. הדיון היום היה כללי מאוד ובו הצגנו את בעיות המקרו של התחום. הבאתי נתונים שהראו כי בתוכנית הממשלתית חסרים כחצי מיעדי הביניים לייצור חשמל נקי בהיקף של כ-3000 מגהוואט" . מנכ"ל ענבר אנרגיה סולארית, שי פורת טוען כי מצב היזמים בענף הסולארי טוב כעת היות ובידיהם צבר הזמנות לביצוע אך המצב עדיין טעון שיפור משמעותי.

דיוני השדולה הציפו גם את בעיות ענף הרוח שאינו מצליח להתרומם בשל חוסר מתווה תכנוני של מינהל התכנון במשרד הפנים. ד"ר צהל הראל, בעל חוות הרוח מי גולן ברמת הגולן, אמר כי הוא מרגיש כי מתייחסים אל ענף הרוח "כבן חורג" למרות שחוות הרוח שבבעלותו מייצרת כבר היום חשמל נקי וזול ללא כל סבסוד תעריפי ממשלתי מלבד פרמיה עבור הפחתת מזהמים, אל הראל הצטרף יוסף וואן זהוראן, מחברת לוויתן המפתחת טורבינת רוח ייחודית הפועלת גם במהירות רוח נמוכה יחסית. לדבריו נוצר מצב אבסורדי בו היזמים הישראלים מפתחים טכנולוגיות חדשנית בתמיכה ממשלתית מינימאלית ומאידך לא נעשה כמעט שימוש בטכנולוגיות אלו בפרויקטים ישראלים המייבאים טכנולוגיות זרות.

פקקי התנועה במדינת ישראל עולים למשק כ-15 מיליארד שקל בשנה - כך מסר שר האוצר יובל שטייניץ במענה לשאילתא שהגישה ח"כ שלי יחימוביץ'. לפי שטייניץ, העלות גבוהה אף יותר אם לוקחים בחשבון את זיהום האוויר ואת עלויות התפעול של הרכבים. יחימוביץ' פנתה למשרד האוצר בשאילתא בנוגע לתחבורה הציבורית והעלויות הכספיות הנגזרות ממנה כבר בפברואר האחרון, שר האוצר השיב רק באחרונה.מהתשובות של שטייניץ עולה בבירור החיסכון הכלכלי שיושג מתחבורה ציבורית יעילה: מספיק ש-10% מהנוסעים יוותרו על רכבם הפרטי כדי לחסוך 5.5 מיליארד שקל למשק (במכתב לא צוין למשך איזו תקופה). הסובסידיה הממשלתית לאוטובוסים הסתכמה אשתקד ב-21.3 מיליארד שקל והיוותה 225 מכלל ההשקעות בתחבורה. עוד עולה מהמכתב של שטייניץ כי הכנסות מפעילות התחבורה הציבורית עומדות על 3.5 מיליארד שקל לשנה. "יידרשו עוד השקעות רבות כדי להקים בישראל מערכות תחבורה אינטגרטיביות שיהיו אטרקטיביות וימשכו נוסעים חדשים לתחבורה הציבורית", מצוטט שר האוצר. סקרים אחרונים הראו כי 98% מנוסעים הנגישים לרכב פרטי בחרו להשתמש בו, גם אם עלות אחזקתו, הדלק והנסיעה גבוהים פי 10 מנסיעה בתחבורה ציבורית.

יחימוביץ', שביקשה לברר את העלויות למדינה במקרה של נסיעה ציבורית בחינם (או בעלות של שקל בודד לנסיעה), נדחתה בתוקף, בטענה כי רמת השירות לנוסע תפחת בעולם בו המפעילה מקבלת תגמולים מהמדינה ולא מהנוסע. במשרד האוצר מעריכים כי מלבד הפיצוי בדמות הפדיון (3.5 מיליארד שקל), במקרה כזה יתווספו עלויות הכרוכות בפיקוח, בקרה, הקמת מערכות להסעת המונים ותוספת נסיעות של נוסעים שיינטשו מוניות שירות.

תגובה: שטויות!!! יותר פקקים יותר צריכת דלק יותר מיסים!!!!

מליאת הכנסת דחתה בצהריים הצעת חוק אשר נועדה להגביל את שיעור המס על הדלק ל-30%. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ יואל חסון (קדימה), וקבעה עוד שהעלאת שיעור המס מעבר ל-30% תחייב אישור של ועדת הכספים. 30 ח"כים הצביעו בעד הצעת החוק, מול 43 שהתנגדו. רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ נמנו עם המתנגדים. באוצר העריכו את עלותה של הצעת החוק בכ-7-8 מיליארד שקלים בשנה.

מליאת הכנסת דחתה הצעת חוק להגבלת שיעור המס על הדלק ל-30% בלבד, כאשר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ מצביעים נגדה. עוד קבעה הצעת החוק כי העלאת שיעור המס על הדלק מעל לרף ה-30%, תדרוש אישור של וועדת הכספים.

בינואר 2012 מס הבלו על הפחם יוכפל ומחירי החשמל יתייקרו שוב - כך התריעה היום נציגת חברת החשמל דינה בירן בוועדת הכספים. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני (יהדות התורה) אמר כי יכנס את הוועדה בנובמבר על מנת לבחון את הפחתת הבלו גם ב-2012 עקב התייקרות צפויה של מחירי החשמל, בעקבות התגברות השימוש באנרגיות חילופיות ליצור החשמל.

נציגת חברת החשמל אמרה הבוקר בדיון בוועדת הכספים כי בינואר 2012 מס הבלו על הפחם יוכפל ומחירי החשמל יתייקרו שוב. בתגובה הודיע יו"ר הוועדה, משה גפני, כי יזמן את נציגי רשות המסים לדיון במהלך חודש נובמבר כדי למנוע עלייה נוספת במחירים.

ח"כ ד"ר עינת וילף אמרה בדיון בועדת הכספים בנושא הורדת הבלו על סולר לחשמל, כי "אני מבקשת שנזכור את הרגע הנוכחי כדי להזהיר מפני חטא היוהרה בעת גיבוש מדיניות אנרגיה לישראל". "במשך שנים מדינת ישראל נמנעה מהשקעות משמעותיות באנרגיה חלופית בטענה שהמחיר שלה אינו בר תחרות עם מחירי הגז ממצרים ולאחרונה גם מישראל. אמירה זו נעשתה תוך זלזול בסיכון הפוליטי של אספקת הגז ממצרים. ידוע כבר שבתחום פיתוח האנרגיה יש לבחון תרחישים שונים ולא לבנות על הנחת פעולה אחת בלבד", טענה וילף.

על-פי גורמים מקצועיים, אחת הסיבות לפינוי האטי היא העובדה שהקרקע היתה אמורה להיות מפונה לאתר הפסולת "אפעה" אולם מנהלי האתר דרשו לדעת קצא"א מחיר גבוה מדי, ולכן החלה החברה לחפש אתר חלופי. בסופו של דבר אושר לה על ידי המשרד להגנת הסביבה לפנות את הקרקע ספוגת הדלק כחומר בעירה לתנורים של מפעל "נשר" ברמלה. השינוע המרוחק יותר מעכב לטענת ד"ר מייסון את הליך הפינוי. עוד נטען בדיון כי קיים אינטרס עסקי המשפיע על פינוי הקרקע: מעורבותו של המומחה לזיהומי קרקע, ד"ר רפי מנדלבאום, כמנהל פרויקט הפינוי מטעם קצא"א. מנדלבאום משמש יועץ מקצועי אך הוא גם שותף לחברה לטיפול בזיהומי קרקע שהיא מתחרה של החברה הפועלת באתר "אפעה". לכן נוצר חשש לניגוד עניינים שעשוי להביא לכך שהוא יעדיף פינוי של הקרקע לאתרים אחרים. מנכ"ל קצא"א, יאיר וידה, טען אתמול בדיון שהחברה עושה מאמצים לפנות את הדלק במהירות האפשרית. הוא ציין שהיא ביקשה אישור להעביר קרקע לנשר מאחר שחובתה כחברה ממשלתית לבצע את העבודה עם הוצאות נמוכות ככל האפשר של כסף ציבורי. וידה ציין שבידי קצא"א אין עדיין הערכה מדויקת של כמויות הדלק שדלפו לשמורה.

אתמול גם התברר שרשות הטבע והגנים תיעדה בתצלומים את הנעשה בשמורה כחלק מהמעקב אחר עבודות שיפוץ צינור שגרתיות שביצעה קצא"א באזור. על פי גורמים ברשות, תיעוד זה שנעשה גם ברגע הפגיעה בצינור מפריך את הטענות של קצא"א שפקח של רשות הטבע והגנים נתן הוראה למפעיל כלי הנדסי לעבוד הרחק מהשטח שבו עשתה החברה עבודות שיפוץ, בקטע אחר של הצינור שבו לא נעשו העבודות, ואז התרחשה הפגיעה בצינור.

הוועדה המשותפת לבריאות וסביבה בראשות חבר הכנסת דב חנין (חד"ש) קיימה היום (שלישי) דיון מיוחד שעסק בהשלכות הדליפה הגדולה של דלק סילוני בקו צינור אילת אשקלון (קצא"א). במהלך הדיון ציין מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, רביב שפירא, כי הצמחייה בשמורה התייבשה לאחר הזיהום שנגרם. החשש העיקרי כעת הוא שבתחילת החורף יגרמו שיטפונות להסעת הדלק שנותר ספוג בקרקע לכיוון מעיינות הנמצאים באזור והפגיעה בהם תהיה מכה קשה לכל מערכת הצומח והחי באזור. עם זאת, טען מנהל פרויקט שיקום הנחל מטעם קצא"א, ד"ר רפי מנדלבאום, שלאחר שהדלק הגיע לשכבת קרקע עמוקה, מהירות התנועה שלו יורדת ולכן הסיכוי שהוא יזהם אזורים נוספים הוא נמוך ביותר. בדיון בכנסת התברר שלמשרד להגנת הסביבה יש ביקורת קשה על קצב פינוי הקרקע המזוהמת שהיה צריך להיות לטענתו מהיר הרבה יותר. כמו כן התברר שגם עתה אין בידי קצא"א נתונים לגבי כמות הדלק שדלפה מהצינור. בתגובה לטענות המשרד להגנת הסביבה, אמר מנכ"ל קצא"א, יאיר וידה, שהחברה עושה כמיטב יכולתה לפנות את הקרקע במהירות, כל זאת בתנאים טופוגרפיים קשים. בין השאר התברר שקצא"א ביקשה וקיבלה אישור לפנות כמות גדולה של קרקע מזוהמת למפעל נשר ברמלה ששם תשמש הקרקע ספוגת הדלק כחומר בעירה לתנורי המפעל.

ועדת הסביבה של הכנסת הייתה אמורה לאשר את הצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט, אך בשל מחלוקות בין חברי הכנסת ההצבעה שוב נדחתה. משרד התשתיות: נצרף אנשים בעלי רקע סביבתי. תפקיד מועצת הנפט הוא לבחון מתן רישיונות וזכויות לפי חוק הנפט. אל שולחן המועצה עולה לדיון בקשות של גופים שונים המבקשים זכות לחיפוש נפט או גז, ומכאן חשיבות ההחלטה. משרד התשתיות ביקש להרחיב את המועצה מתשעה חברים ל-13, אך רוצה שהתוספת תהיה על טהרת אנשי התשתיות והאוצר. "אם הייתה חסרה פעם במדינת ישראל הגדרה למילה חוצפה, אזי אנחנו מקבלים אותה בהצעת חוק זו", אמר בדיון ח"כ דב חנין. ח"כ הורוביץ הוסיף: "לא יכול להיות שמתוך 13 חברים, כולם יהיו מאותו צד, למרות המשמעות הסביבתית של הנושא. זה בלתי סביר בצורה קיצונית שלא יהיה אפילו אחד שלא מייצג את האינטרסים של תעשיית הנפט."

עדת הכלכלה של הכנסת לא הצביעה היום (יום ג') על הצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט, בעקבות חוסר הסכמות בין חברי הכנסת חנין והורוביץ לבין נציגי הממשלה על הרכב המועצה ומספר נציגי הציבור בה. ח"כ דב חנין אמר בדיון: "אם הייתה חסרה פעם במדינת ישראל הגדרה למילה חוצפה, אזי אנחנו מקבלים אותה בהצעת החוק הזאת. כמו שיש לקידוחי נפט היבטים כלכליים ולכן משרד האוצר רוצה להיות מעורב בזה, יש לה גם היבטים סביבתיים, אבל נציג סביבתי אינו נמצא במועצת הנפט. זה לא מתקבל על הדעת, לא אפשרי ולא הגיוני. לכן יזמנו תיקון לחוק הנפט, לתקן את המצב ולצערי הגדול ההצעה לא עברה. חובתנו למנוע אסון והדרך עוברת בין היתר גם דרך הרכב מועצת הנפט".