Group items tagged

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

האתר, המכיל מידע מקצועי רב, בכל הנוגע לפעילות המשרד ויחידותיו השונות, נבנה באופן ידידותי ונוח למשתמש ומאפשר נגישות והתמצאות מהירה בין הנושאים השונים הנמצאים תחת אחריותו וסמכותו של המשרד. האתר נבנה על ידי "ממשל זמין" במסגרת פרויקט Gov X, פרויקט ממשלתי נרחב לשדרוג ובניית אתרי אינטרנט מתקדמים למשרדי הממשלה, במטרה להנגיש את שרותי הממשלה לאזרח. האתר בעברית ואנגלית, יתורגם במהלך השנה הקרובה גם לערבית ולרוסית ושומר על כללי נגישות לגולשים בעלי מוגבלויות ראייה ושמיעה. האתר החדש מכיל מידע רב אודות משק האנרגיה והמים בישראל, חיפושי נפט וגז טבעי, דלק, גפ"מ,מקורות אנרגיה חלופיים, מכוני מחקר, אנרגיה חשמלית ועוד. האתר כולל מפות המציגות את זכויות חיפושי הגז הטבעי והנפט, המחצבות ותחנות הדלק, חומרים מקצועיים שונים כגון נתוני צריכת הדלק בישראל במהלך השנים, חוקים ותקנות הנוגעים למשק האנרגיה, המלצות לחיסכון באנרגיה, ריכוז המידע לגבי אנרגיות מתחדשות ועוד כהנה וכהנה נושאים שונים.

דו"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים �

"ח הביצועים הסביבתיים הראשון של ישראל, אשר הוכן על ידי צוות ה-OECD והוגש אתמול לראש הממשלה, הוצג היום במסיבת עיתונאים. הדו"ח ממליץ על הרחבת השימוש בכלים פיסקאליים על מנת לשקף מחירים סביבתיים, בין היתר, על ידי העלאת תעריפי המים לחקלאות ולתעשייה. כמו כן, מומלץ לבחון את מדיניות המיסוי והתמריצים המעודדים שימוש נסיעה ברכב פרטי לעבודה: העלאת מסים על דלק (תוך הפחתת מיסי הרכישה על מכוניות), וכן ביטול התשלום על אחזקת רכב במגזר הציבורי והחלפתו בהטבות שאינן מותנית בבעלות על רכב. צילום: דרימסטיים הארגון ממליץ גם להטיל מס פחמן, שישפיע על מחירי החשמל תוך הפנמת העלות הסביבתית בהפקתו. הדו"ח מציין כי יש מחסור גדול בידע אודות משאבי הטבע ושירותי המערכת האקולוגית בארץ, וכי יש לאסוף יותר נתונים על מנת לקבל מדדים תומכי החלטה בנושאים סביבתיים. המחברים מציינים לחיוב את יעילות מערכת המים בישראל, אך קובעים כי גם למערכות ההתפלה יש נזקים סביבתיים, שעלותם צריכה להיכנס לתחשיבי מחיר המים. הדו"ח קובע כי נעשתה בישראל התקדמות בנושא התחיקה והתקינה הסביבתית, אך חסרים עוד צעדים כדי ליצור מדיניות כוללת ועקיבה. ה-OECD קורא לקבע בחוק את החלטת הממשלה להורדת פליטות הפחמן בישראל עד שנת 2020, ולשנות את היעד להשגה: מהפחתת 20% מתרחיש "עסקים כר�

חוקים חדשים בקליפורניה

תאורת LED היא טרנד היסטרי באדריכלות ובעיצוב אווירה, בעיקר בזכות חיסכון אדיר באנרגיה וצריכת חשמל סופר־נמוכה - אבל עד היום היא לא כבשה את השוק הביתי. כל זה עומד להשתנות: חוקים חדשים כבר מצמצמים את השימוש בנורות להט, ופרס אמריקאי לחברה שתמציא מחדש את התאורה מדליק את השוק

הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית. מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014. "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים". חבר הכנסת שי חרמש, הגיב לביקורת נגד החוק ואמר כי "יש יותר ממידה של יריקה בפרצופם של אזרחי ישראל בתגובה זו של החברה להגנת הטבע, ביום בו מודיעה חברת החשמל על העלאה של 20 אחוזים במחירי החשמל, וכל שני וחמישי מפוצצים את צינור הגז המצרי. במקום לשתף פעולה לקידום אנרגיה ירוקה, הם מחבלים ביוזמה"

אינטרסים של תעשיות ספציפיות כמו תעשיית הנפט. ההתנגדות של המועמדים הרפובליקנים משקפת דאגה לאינטרסים של תעשיות מזהמות שנפגעות באופן ישיר מהרגולציה של ה-EPA ויהיו הנהנות העיקריות מערעור מעמדו ויכולתו ליישם חוקים שיגבילו את פגיעתן בבריאות הציבור ובסביבה. אלו גם התעשיות שתורמות ביד נדיבה למפלגה הרפובליקנית ולמועמדיה השונים, מה שמסביר מדוע המועמדים הרפובליקנים דואגים יותר לאינטרסים הכלכליים שלהם מאשר נאמר לזכותו של הציבור לשתות מים נקיים ולנשום אוויר נקי.