Group items tagged

הסטארט-אפ הישראלי פיתגורס סולאר נבחר לאחת מחמשת החברות החדשניות בעולם לפי ג'נרל אלקטריק. קונצרן הענק הכריז ביום חמישי האחרון על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר בעשר חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית. זהו סיבוב המימון השני בפרויקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הוקצב סכום של 200 מיליון דולר. פיתגורס סולאר מפתחת חלונות סולאריים המשלבים בצורה ייצור חשמל סולארי עם התייעלות אנרגטית של בניינים. החברה הוקמה בשנת 2007 והיא מספקת חלונות סולאריים המאפשרים לאדריכלים, מהנדסים וחברות בנייה לתכנן ולהקים מבנים בעלי צריכת אנרגיה נמוכה תוך הפקת אנרגיה נקייה מהשמש.

הסטארט-אפ הישראלי פיתגורס סולאר נבחר לאחת מחמשת החברות החדשניות בעולם לפי ג'נרל אלקטריק. קונצרן הענק הכריז ביום חמישי האחרון על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר בעשר חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית. זהו סיבוב המימון השני בפרויקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הוקצב סכום של 200 מיליון דולר. פיתגורס סולאר רשמה הישג נאה כשהפכה להיות אחת מבין חמש חברות בכל העולם שזוכה בפרס החדשנות של GE. בעקבות הזכייה בפרס תקבל החברה הישראלית מענק של 100 אלף דולר להמשך פיתוח הטכנולוגיה שלה. את הזוכים בחר פאנל בלתי תלוי של שופטים, ביניהם יועץ האתגר, עורך מגזין Wired, כריס אנדרסון, מנהלי ג'נרל אלקטריק ואנשי אקדמיה וטכנולוגיה בתחום.

התפתחות חדשה בענף הננו-טכנולוגיה, עשויה להביא למהפך בענף הבנייה: מהנדסים גילו לאחרונה, כיצד ניתן להשתמש באטומי פחמן כדי ללכוד את אנרגיית השמש בחלון לפני שהיא חודרת דרך הזכוכית אל החלל. כתוצאה, ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להמיר את האנרגיה הזו לחשמל ולהשתמש בו, כך שבניינים עצם יוכלו להפוך למעיין תחנות כוח מקומיות.   מה כבר אפשר לעשות כדי להקטין את צריכת אנרגיה?  גם בישראל, בחמסין - כשהבית ירוק לא צריך מזגן בנייה ירוקה: כיצד נתכנן לנו בית בריא? שעוני צריכה וקירות זכוכית: חידושים בבנייה ירוקה   כיום, מעצבים וקבלנים מתקשים לאזן בין רצון הלקוחות בנוף שישתקף מהחלונות, לבין הצורך לשלוט על כמות אור השמש שנכנסת לחלל. כתוצאה, חום השמש יכול בדרך כלל לחדור דרך החלונות, להיכנס למרחב ולחמם אותו. על מנת לפתור את הבעיה, מתכננים מערכות יקרות ובזבזניות של מיזוג אוויר, המסלקות את החום הבלתי רצוי.   אולם בעקבות פריצת דרך של חברת NanoHoldings מקונטיקט, התברר שהפתרון לבעיה יכול להיות באמצעות שימור אנרגיית השמש. החברה, שעוסקת במחקר בענף הננו טכנולוגיה כדי למצוא פתרונות לצריכת האנרגיה הגדלה בעולם, גילתה שניתן לקלוט את האנרגיה הזו, באמצעות שימוש באטומי פחמן.     החוקרים גילו, כי אם שמים שכבה מיוחדת של צינוריות ננומטריות עשוית מ�

ג'נרל אלקטריק (   17.97     -2.23% ) (GE), אחת מהחברות הגדולות בעולם, הכריזה היום (ה') על הרחבת השקעותיה ברחבי העולם, בתחום הקלינטק. החברה הכריזה על השקעה קבוצתית של 63 מיליון דולר ב-10 חברות קלינטק המציעות חידושים בתחום האנרגיה הביתית, יחד עם שותפי ההון סיכון שלה - בין היתר, תשקיע סכום נכבד בחברת פיתגורס סולאר הישראלית. זהו סביבו המימון השני בפרוייקט ה-Ecomagination של ג'נרל אלקטריק, שלו הקוצב סכום של 200 מיליון דולר. תוכנית האתגר הושקה במסגרת התחייבותה של ג'נרל אלקטריק לשיפור יעילות האנרגיה במשק הבית באמצעות טכנולוגיות חדשות. בין היתר, תכריז היום ג'נרל אלקטריק על חברת הקלינטק הישראלית פיתוגורס סולאר כזוכה בפרס חדשנות מטעם החברה ובמענק של 100 דולר להמשך פיתוח. החברה, המפתחת חלונות סולאריים המשלבים ייצור חשמל סולארי עם התייעלות אנרגטית של בניינים.

מערכת הליוקול שפותחה על ידי מגן אקו אנרג'י, מקיבוץ מגן שבנגב, מאפשרת חימום או קירור בריכות שחייה ציבוריות ופרטיות באמצעות קולטי שמש פלסטיים. לדברי החברה, הקולט הפלסטי הינו יחיד מסוגו בארץ ובעולם ושיטת ייצורו מוגנת פטנט. הליוקול הינו קולט שמש, שפותח במיוחד לחימום כמויות גדולות של מים, ע"י ניצול יעיל של משאב הטבע הגדול והזמין שלנו - השמש. הקולט הפלסטי מיוצר בתהליך ייצור מתוחכם, המבוסס על טכנולוגיית הזרקת-על ייחודית לחיבור בין הסעפת לצינוריות המים. ע"י שימוש בטכנולוגייה ייחודית זו ,ניתן לייצר משטח תרמופלסטי אחיד, נטול קווי תפר ואזורי כשל. חימום המים מתבצע תוך מעבר מי הבריכה ממשאבת הסחרור אל קולט הליוקול החשוף לשמש. מי הבריכה נכנסים אל הקולט מחלקו התחתון וזורמים בצינוריות מהן בנוי משטח החימום. אנרגיית השמש מחממת את המים בצינוריות והם חוזרים אל הבריכה כמערכת מעגל סגור. התהליך חוזר על עצמו שוב ושוב עד לשלב בו טמפרטורת המים בבריכה מגיעה לרמה המבוקשת. החימום מתבצע באופן אוטומאטי ומבוקר ע"י בקר דיפרנציאלי ורגשי טמפרטורה, ברז לשחרור אוויר שיותקן במערכת ימנע נזק במקרה של קיפאון ואביזרי עגינה ייחודיים מקבעים ומעגנים את קולט השמש לכל סוגי הגגות תוך הימנעות מפגיעה בגג עצמו.

גל התנופה החדש יותקן בסרן האחורי במכוניות הנעה קדמית, ויניע את הגלגלים האחוריים בסיוע תיבת הילוכים שהותאמה לפעולתו. גל התנופה אוגר את אנרגיית הבלימה באמצעות סיבוב במהירות של עד 60,000 סל"ד, ועושה בה שימוש להאצת המכונית מעמידה או בתנועה במקום מנוע הבעירה הפנימית או בנוסף לו. לפי וולוו המערכת, שמפותחת יחד עם ספקית החלפים SKF ובמימון רשות האנרגיה השוודית, תהיה יעילה במיוחד בתנועה צפופה ובנסיעה עירונית, שם נדרשות בלימות והאצות רבות ברצף. לפי הערכות וולוו, גל התנופה החדש יוכל לספק 80 כ"ס ולשפר בכך את כושר ההאצה של המכונית באופן משמעותי. יתרון חשוב יותר יהיה החסכון בדלק, כשכאן מעריכים השוודים שמכונית שמצוידת במערכת תצרוך 20% פחות דלק מרכב רגיל. גל התנופה מיוצר מסיבי פחם, משקלו כשישה ק"ג וקוטרו 20 ס"מ בלבד, מה שהופך את המערכת לקומפקטית, זולה וקלה יחסית למערכות כלאיים - כך על-פי בדיקות וולוו.

התפלה מים בפחות אנרגיה מתקני ענק להתפלת מים בארץ, מן הגדולים בעולם, עושים שימוש בטכנולוגיות האוסמוזה ההפוכה. כך גם בקיבוץ רעים מתפילים את מי הבארות המליחים כדי לעשות בהם שימוש בחקלאות, רק שבשיטת דסליטק (Desalitech) עושים שימוש חדשני במה שמכנים שם CCD, מעגל סגור או Close circuit desalination שמביא לחיסכון באנרגיה של כ-20 אחוז. מה הרעיון שמאחורי הטכנולוגיה המוגנת בפטנט? נדב אפרתי מנכ"ל החברה מסביר שעיקר האנרגיה הנצרכת איננה בתהליך האוסמוזה אלא בשאיבת המים. במתקנים המוכרים שואבים הרבה יותר מים מלוחים מאשר מפיקים מים ללא מלח. במערכת של דסליטק שואבים רק את כמות המים שתהפוך למים מתוקים ולא הסבירו כיצד בדיוק עושים את זה. כנראה סוד תעשייתי. טיהור שפכים בפחות אנרגיה מקור אחר להוספת מים לצרכים שקשה לטבע לספק אותם הוא טיהור שפכים שכיום על פי חוק בישראל מגיעים לדרגה של קולחין שלישונים. חברת מפל תציג את מתקן החדרת המים הצף שלה. מה היתרון? המתקן אינו מקובע בקרקעית או בדפנות המאגר המשמש לטיהור השפכים אלה נמצאת על מתקן שצף על פני נמים. גם כאן שיטת החדרה החמצן בבועיות קטנות שמזרזת ומיטיבה את הטיהור הביולוגי בחיסכון של 50 אחוז אנרגיה איננו פטנט חדש, החידוש הוא קלות המעבר מטכנולוגיה הישנה לזו החדשה. לדברי נציגי חבר�

"סימביוטיק" היא החברה הראשונה והיחידה בעולם המגדלת מיקרו-אצות, תוך שימוש בגז מסוג דו-תחמוצת הפחמן (CO2). מדובר בטכנולוגיה ייחודית המנצלת את הגזים הנפלטים מארובת תחנת הכוח באשקלון, לטובת ייצור מקורות מזון, תוך כדי הורדת זיהום האוויר. החברה הוקמה בשנת 2003, על ידי קבוצת יזמים שבראשם אמנון בכר (COO), הרמן וייס (CTO) אותם מלווה המדען פרופ' עמי בן אמוץ, מומחה עולמי בתחום האצות והיועץ המדעי של מפעל האצות באילת (NBT), שבבעלות קונצרן יפני. "סימביוטיק" מפעילה מזה 5 שנים מתקן בריכות לגידול אצות בשטח של 1,000 מ"ר (1 דונם) ומעבדות מחקר, הממוקמות בשטח תחנת הכוח רוטנברג באשקלון, תוך שיתוף וקבלת סיוע מחברת החשמל הישראלית. סימביוטיק מחזיקה בפטנט רשום על הטכנולוגיה הייחודית וצפויה להציע אותה למגוון חברות בעלות מתקנים הפולטים CO2, דוגמת מפעלי מלט, מבשלות בירה, בתי זיקוק ועוד. כיום מיועדת הטכנולוגיה של "סימביוטיק" לשני תחומים מרכזיים: 1. גידול מספר סוגי מיקרו אצות ים (ובהן זן אצה, המכילה ריכוז גבוה של אומגה 3) לשוק תוספי המזון, תוספי התזונה ומזון לבעלי חיים. 2. גידול אצות לטובת ביו אנרגיה: כתחליף לדיזל, בהתאם למגמה העולמית הפונה לתחום ביודלקים ממיקרו אצות: מקור עשיר בשומן שניתן לגידול על אדמות שאינן פוריות, בעלות תפוקה גדולה למ"ר ועמ

החברה מועמדת לפרס בעבור HelioBooster™ מערכת לתגבור סולארי של תחנות כח שפיתחה. הליופוקוס (HelioFocus Ltd),נוסדה בשנת 2007 ועוסקת בפיתוח מערכת תרמו-סולארית המשלבת בין נצילות אופטית וטרמית. הליופוקוס פועלת בשוק ה- Utilities והמוצר הראשון שלה הינו מערכת ייחודית של תגבור (Boosting) סולארי לתחנות כוח קיימות באמצעות קיטור.

מסגרת תערוכתInterSolar שתיערך השבוע (8-10.6.11) במינכן, גרמניה, נמצאת הליו פוקוס ברשימת עשרת המועמדים הסופיים לפרס InterSolar awardלשנת 2011 בקטגוריית הטכנולוגיות התרמו-סולאריות. הליופוקוס הינה החברה הישראלית היחידה המועמדת לפרס אינטרסולאר בקטגוריה כלשהי. יחד עמה מועמדים לפרס חברות מגרמניה, פינלנד ושבדיה. הליו פוקוס מועמדת לפרס בעבור HelioBooster™ מערכת לתגבור סולארי של תחנות כח שפיתחה.

חברת BELECTRIC Drive (קוליצהיים, גרמניה), שזכתה בפרס בקטגוריית "טכנולוגיות פוטו-וולטאיות", יצרה תשתית חדשנית לטעינה של רכבים חשמליים. על-מנת להגיע להישג המרשים, החברה פיתחה טכנולוגיה לשילוב של גריד המוזן באמצעות אנרגיה מתחדשת ופלטפורמת התקשורת - e-mobility העתידנית. המערכת מנהלת באופן חכם את הניהול של זמני הטעינה של הרכבים החשמליים, עם יצירת אנרגיה סולארית. חברת Absolicon Solar Concentrator (הארנוסאנד, שבדיה) עושה שימוש בקולטי PVT על-מנת לשלב בין הפקת אנרגיה סולארית וחום סולארי. המכשיר שפיתחה החברה - Absolicon X10 PVT - הוא קולט ה- concentrating PVT הראשון בו ניתנת עדיפות להפקת חום. לדעת צוות השופטים שהעניק לחברה את הפרס בקטגוריית "טכנולוגיות סולאר-תרמיות" שתי חברות נוספות שזכו בפרס משותף בקטגוריית "טכנולוגיות סולאר-תרמיות" הן Savo-Solar Oy (פינלנד) ו- Hydro Aluminium Precision Tubing(דנמרק). שתי החברות הסקנדינביות פיתחו במשותף חומר סופג המיוצר כולו מסגסגת אלומיניום מיוחדת. היתרון הבולט בחומר החדש הוא עלות ייצורו הנמוכה.

קונצרן E.T solar העוסק ביצור ופיתוח של ציוד וולטאי, ערך מבחן עמידות לפאנלים בתנאי אקלים קיצוניים של מחזורי חום, קור, רטיבות ומליחות. תוצאות ניסויים אלו הראו כי מבנה הפאנל שופר וצומצמה ירידת התפוקה הנגרמת מתנאי מזג האוויר ב-35% בהשוואה לפאנלים של יצרנים מובילים אחרים מהעולם. השיפורים גם מאפשרים את התקנת הפאנלים בקרבה לים. כמות המחזורים בה נבדקו הפאנלים הינה כפולה ממה שנדרש בתקן האירופאי: 400 מחזורי חימום ל-85 מעלות וקירור למינוס 40 מעלות צלסיוס, ו-20 מחזורי הקפאה לחה בטמפרטורה של מינוס 40 מעלות. בדיקות נוספות שנערכו לפאנלים המשופרים, הניבו תוצאות טובות משמעותית ממוצרים מקבילים של חברות מובילות אחרות, בנושא של הצהבת הציפוי מעל התאים הסולאריים (EVA) ובנושא חדירת מים ולחות לתוך הפאנלים.

בעיית היעילות בפאנלים סולאריים מוכרת - הם מצליחים לקלוט כ-20 אחוזים מהאור הזמין. פטריק פינהרו, פרופסור במחלקה להנדסת כימיה באוניברסיטה, טוען כי האנרגיה המופקת באמצעים פוטו-וולטאים מסורתיים של קליטה סולארית אינה יעילה ומזניחה את מרבית הספקטרום האלקטרומגנטי סולארי. המתקן שהפרופסור וצוותו פיתחו הוא ביסודו שכבה דקיקה וגמישה של אנטנות ננו זעירות הנקראות "ננטנות", המסוגלות לרתום את החום מהתהליכים התעשייתיים ולהמיר אותו לחשמל זמין. הכוונה הסופית היא להרחיב את הקונספט לצורך פיתוח של מכשיר המורכב מ"ננטנות" סולאריות דומות, שיהיו מסוגלות לאסוף קרינה סולארית, בטווחי האינפרא-אדום הקרוב והאופטי, של הספקטרום הסולארי. פינהרו וצוותו הצליחו לפתח דרך להפיק חשמל מאור השמש וחומה, באמצעות מעגל חשמלי מיוחד הפועל בתדרים גבוהים. צוות המחקר יצר כבר שותפות עם חברה פרטית, על מנת להתחיל בייצור מסחרי של המכשירים.

שניידר אלקטריק הציגה בתערוכת אינטרסולאר 2011 אופנוע היברידי ראשון מסוגו, המופעל באמצעות שני מנועים: מנוע דלק ומנוע חשמלי. האופנוע גם מכיל רכיבים המסופקים ללקוחותיה של שניידר אלקטריק בתחומים אחרים, והוא מסוגל לנסוע טווח של 800 ק"מ ללא תדלוק או טעינת סוללות. האופנוע נבנה בשיתוף Orange County Choppers - יצרן אופנועים המתמחה בבנייה ידנית ע"פ דרישות הלקוח, וכרגע הוא משמש את שניידר אלקטריק רק לצרכי תצוגה.

חברת First Solar הודיעה השבוע כי קבעה שיא עולמי חדש ביעילותם של תאים סולאריים בטכנולוגית CdTe (קדמיום טלוריד), כשהגיעה ל-17.3 אחוזי יעילות בתא הסולארי שנבדק. התא שעבר את הניסויים הורכב באמצעות ציוד ותהליכי ייצור מסחריים רגילים. תוצאות הבדיקות אוששו על-ידי המעבדה הלאומית של משרד האנרגיה האמריקאי (NREL), והן מהוות שיפור משמעותי ביחס לשיא הקדם שנקבע כבר בשנת 2001 ועמד על 16.7 אחוזים.

ד"ר טאלב מוקארי, מרצה בכיר במחלקה לכימיה ומכון אלזה כץ לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון זכה במענק יוקרתי למשך חמש שנים ממועצת המחקר של האיחוד האירופי. ד"ר מוקארי זכה במענק בסך של 1.5 מיליון אירו, על תרומתו בפיתוח ננו-מבנים מיוחדים לייצור אנרגיה ירוקה בעלות נמוכה ואפקטיבית.

המהנדס אייל כץ וצוותו, כולם תושבי הגליל, פיתחו במפעל כרומגן שבמשגב "קולט-על" של אנרגית השמש בעל הספק של קרוב ל-10,000 קילו קלוריות, המתורגמים ל-11.6 קוט"ש בקירוב. במושגי חשמל של הצרכן הביתי מדובר ב-4.5 שעות של בויילר דולק. הקולט החדש ייוצר במפעל החברה, והוא מיועד כבר עתה לשוק המקומי, לאחר שקיבל היתרים מתאימים ותו תקן, בעתיד הקולט החדש ייוצא גם למדינות בהן פועלת החברה. הקולט החדש פותר סוגיה ידועה בתחום - מצוקת שטח. בנינים גבוהים שרצו לתת לדיירים חימום מים בעזרת מערכות סולאריות, התקשו לספק את המערכות, בשל מצוקת שטח בגג הבניין, והצורך בקולטים רבים כדי על מנת להספיק לכל הדיירים. כעת, עם הקולט החדש, יש פתרון היכול לחסוך עשרות אחוזים משטח הגג בתלוי בפרמטרים שונים. הקולט החדש מהווה פתרון גם למוסדות גדולים, הנמצאים בפני אותה בעיה של צורך לחמם מים בהיקף נרחב, ולכן דורשים משטחים סולאריים רבים. גם במקרים אלו "קולט העל" יוכל לחסוך שטח גג, לעתים אף עד 25% ולהוות פתרון למצוקה. התפוקה חסרת התקדים מושגת ע"י שילוב של מספר טכנולוגיות ייצור חדישות. החל מריתוך לייזר בקולט במקום ריתוך רגיל, רכיבי קליטה בעלי איכות גבוהה וביצועים מצוינים, דרך שיפור בבידוד ובזכוכית הסולארית ועד לוח קליט הנקרא: Blue Touch המשתמש ב-14 מובילי מים ובצינו

לאחרונה, חברת Power Mat הישראלית הצליחה לפרוץ לתודעה העולמית כששחררה משטח הטענה אלחוטי למכשירי Iphone. החברה הצליחה לגייס חמישה מיליון דולר מחברת General Motors, וחתמה על הסכמים להטמעת הטכנולוגיה ברהיטים ומוצרי חשמל עם מספר חברות. ביניהם ניתן למצוא את חברת Teknion Haier וקוואלקום. חברות נוספות מנסות להוביל את השינוי לעידן החשמל האלחוטי כמו WiTricity Power, Cast. חברת Fulton Innovations אשר מוכרת כבר כעשור בתחום האנרגיה חברה לאחרונה לאיגוד החשמל האלחוטי WPC, המאגד חברות מתחומים שונים (Nokia, Energizer, HTC, LG, Samsong, BestBuy ועוד) לצורך קביעת סטנדרטים לשידור חשמל אלחוטי שקיבלו את השם Qi. המוצרים המספקים חשמל אלחוטי היום נחלקים לשניים: השראה בשדה קרוב, כפי שמיושם בשנאים או במשטחי טעינה. ושידור החשמל למרחק, כפי שנוסה על-ידי טסלה. בשטח זה הצליחה חברת WiTricity לשדר חשמל לנורה במרחק שני מטרים בניצולת של45%, והיא צופה לשפר את הנצילות ליותר מ-70% ואולי אף ל-90%.

משטחי טעינה אלחוטיים מתחילים לחדור גם אל תעשיית הרכב, חברות שונות חתמו על הסכמים עם יצרניות רכבים וחלקי רכבים (Toyota, General Motors, Delphi Automotives). המשטחים אמורים לאפשר טעינת מכשירים חשמליים בתוך סביבת הרכב המצומצמת אשר אינה מאפשרת חיבור פשוט של שקעים חשמליים. בנוסף, פתרונות טעינה אלחוטית לרכבים חשמליים אמורים לפשט את תהליך הטעינה של הרכב ולאפשר טעינה בכל מקום, ואולי בעתיד, גם הנעה ישירה של הרכב בדומה לקרונועים החשמליים אך ללא הכבלים. הפתרונות השונים של החברות מאפשרים הטענת צרכני חשמל קטנים. אך קיימים בשוק גם משטחים להפעלת צרכני חשמל גדולים יותר דוגמת בלנדר, מעבדי מזון ואפילו טלוויזיות. חברת WiTricity, הצליחה לשדר 3000W בצורה אלחוטית, די והותר לטעינת רכב חשמלי והפעלת רוב מוצרי החשמל הביתיים.

בישראל מתרחשות כ-1000 תאונות בשנה כתוצאה מחשיפה למים בטמפרטורה גבוהה מדי. רוב הנפגעים הינם ילדים וקשישים אשר זמן התגובה שלהם איטי. אף על פי כן, תקנות משרד הבריאות למוסדות (בתי מלון, בתי חולים, מרכזי ספורט, בתי דירות מסוימים, בתי אבות) המפעילים חימום מים מרכזי לצריכה (מקלחות), מורות כי מכון ייצור החום צריך לספק מים בטמפ' מינימאלית של 55 מעלות, בגלל אובדני חום בתוך המערכת המספקת את המים לצרכנים, למעשה כל מי שמחמם מים בחימום מרכזי חייב לחמם את המים לכ-65 מעלות. הסיבה לתקנה הזו נעוצה בהימצאותו של חיידק סמי-אלים בשם ליגיונלה, שמחבב מים חמים ומתרבה בהם. 55 מעלות זו טמפרטורה גבוהה מדי גם בשבילו והיא פוגעת בו וביכולת השגשוג שלו. האם הדרך היחידה להרוג חיידקים היא לחמם אותם למוות? התשובה היא חד-משמעית לא. יש שיטות שונות לניקוי וטיהור מים מחיידקים בהשקעה מינימאלית של אנרגיה (אלקטרוליזה, שימוש בתאורה אולטרה-סגולה, מסננים ייעודיים, מגנטים מסוג מסוים הפוגעים ביכולת החיידק להתרבות). קנות חימום המים של משרד הבריאות נכתבו בעידן אחר, שבו מחירי האנרגיה היו נמוכים ומידת ההבנה של המחיר הסביבתי שנובע מבזבוז אנרגיה הייתה נמוכה עוד יותר.

בישראל יש עוד בעיה עם התקנה הזו, בשבת, אנשים דתיים אינם משתמשים במים שחוממו לטמפ' הגבוהה מ-43 מעלות כיוון שעל פי ההלכה זו עבירה על איסור בישול בשבת. חימום מיותר של מים גורר אחריו מגוון של בעיות: תהליכי הצטברות אבן והתפתחות קורוזיה מואצים מאוד, ופוגעים באופן קשה בתפקוד וביעילות המערכות (דא עקא, חיידקי הלגיונלה וחיידקים בכלל מתרבים בעיקר על מצע משקעי האבן והקורוזיה בצינורות). אבל הבעיה היותר גדולה הנגרמת היא הפסדי חום מיותרים של הצנרת לסביבה, מה שגורר הוצאות גבוהות יותר ובעיקר שריפת דלקים מיותרת. כשמדובר במערכות חימום המבוססות על טכנולוגיה של משאבות-חום, (טכנולוגיה חדשה יחסית ההולכת ומתפשטת בארץ ובעולם ואשר מפחיתה באופן מרשים מאוד את הוצאות האנרגיה המופנות לחימום מים), חימום המים ל-65 מעלות הוא גבולי ביותר מבחינת ביצועי המערכות וגורר אחריו פגיעה קשה בנצילות המשאבות (COP), חימום מים ל-50 מעלות במקום 60 עשוי להגדיל את נצילות המשאבות ב-20 עד 30 אחוזים.

במהלך התחקיר לכתבה הזו נתקלתי בחברה ישראלית בשם C.Q.M שפיתחה מערכת שכל ייעודה הוא ניקוי מערכות מים מרכזיות מהחיידק הסורר הזה. המערכת פועלת בשיטה של יצירת כלור ועוד מספר מחמצנים חזקים אחרים באמצעות אלקטרוליזה של המים. החברה התקינה מערכות כאלה בשני מרכזים רפואיים באוסטריה ובמספר רב של מערכות קירור בארץ ובעולם. במשך שלוש השנים האחרונות הם מפעילים מערכת כזו בבית חולים רוטשילד בחיפה. לאחרונה הם הצליחו להשיג אישור רשמי לביצוע פיילוט, ממר שלום גולדברגר, המהנדס הראשי של בריאות הציבור במשרד הבריאות, במהלך הפיילוט תיבחן הטכנולוגיה שלהם במערכת חימום מים מרכזית בה תופחת טמפ' המים ל-50 מעלות בשלב הראשון, ובשלבים הבאים תבחן האפשרות להפחתה נוספת בטמפ.

ספוגים קשיחים וגמישים משמשים במגוון רחב מאוד של שימושים יום יומיים בתעשיות כגון הריהוט, התחבורה, הבנייה ועוד. בתעשיית החומרים המרוכבים משמשים ספוגים קשיחים במבני סנדוויץ' בתור חומר הליבה המצמיד שתי שכבות שונות תוך שמירה על חוזק רב, משקל נמוך ובידוד תרמי ואקוסטי. הספוגים הקיימים כיום מופקים מפולימרים סינתטיים מבוססי נפט כגון פוליאוריטן, פוליסטירן ועוד. שאול לפידות, דוקטורנט של פרופ' עודד שוסיוב מהמכון למדעי הצמח וגנטיקה בפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית פיתח שיטה לשימוש בפסולת נייר לשם הפקת ספוגים תעשייתיים אקולוגיים וידידותיים לסביבה ממקורות מתחדשים. לפידות פיתח ביחד עם עמיתיו למעבדה, הליך להפקת ננו חלקיקים מפסולת הנייר. לאחר מכן, ננו חלקיקים אלו מעובדים ליצירת ספוגים מרוכבים קשיחים עבור יישומים בתעשיית החומרים המורכבים בתור תחליף ביולוגי לספוגים סינתטיים. במהלך ייצור הנייר כמות משמעותית של סיבים לא מנוצלת אלא נשטפת ונאגרת כפסולת.

בעולם האנרגיה הסולארית,תאיים אורגניים פוטווולטאיים יש להם שדה רחב של אפליקציות אך הן עדיין נחשבים כבלתי אמינים.תאים מבוססי פחמימות אלו הנעזרים בפולימרים אורגניים או מולקולות קטנות כסמי קונדקטור,הם דקים וזולים יותר להפקה מאשר ייצור תאים סולאריים רגילים המיוצרים מסיליקון לא אורגני.אולם הם משתרכים מאחור ביכולתם להמיר ביעילות אור שמש לחשמל. אולם עתה חוקרי האוניברסיטה של קליפורניה(UCLA) בשיתוף עמיתים מסין ויפאן הראו כי באמצעות שיתוף יחידות נאנו של זהב לתאים אורגניים פוטווולטאיים הם מצליחים להגביר את ניצולת אור השמש להמרה לחשמל ב-20%.