Group items tagged

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

מדענים אמריקאים טוענים כי הצליחו לפתח חיידקים שמסוגלים להפוך חומר יבש שקיים באצות לאתנול, ובכך לייצר דלק ביולוגי. לטענתם, יש בפיתוח החיידק כדי להפוך אמנות רבת שנים של גידול זני אצות לפיתרון מעשי בשאלת האנרגיה של המאה ה-21. דלקים ביולוגיים ניצבים כיום כתחליף המבטיח ביותר לנפט ותוצריו בשל היותם בעלי אחוז פחמן נמוך. עם זאת נטען כי ייצור דלק ביולוגי המתבסס על תירס וקנה סוכר הוביל לעלייה עולמית במחירי המזון לעומת יתרונות מעטים יחסית. מנתוני מחקר ראשוני עולה כי חקלאות ימית נרחבת של סוגים שונים של אצות כמקור אנרגיה, עשויה לספק מענה מוצלח לצריכת האנרגיה העולמית. כחלק מתכנון אנרגיה לטווח ארוך, הודיעה בריטניה כי תקצה 400 קמ"ר מקו החוף שלה לגידול אצות. חוות אצות בבאלי . צילום: אתר ויקיפדיה עוד כתבות בנושא אנרגיה ירוקה: עלייה ניכרת בייצור דלק ביולוגי בעולם 01.09.2011 | 08:07 בקרוב בישראל: מכוניות המונעות בדלק ביולוגי 24.03.2010 | 07:05 עשו לנו לייק וקבלו את מיטב הכתבות מהעולם ישירות לפייסבוק שלכם "אצות ימיות גדלות בקצב מהיר פי 10 מצמחים רגילים והן עשירות בסוכרים. עד עכשיו היה קשה להפיק מהן גז אתנול על ידי התססה", אומר מנהל המכון לחקר אצות בצרפת, יאניק לרה. "הפיתוח האחרון מהווה אמנם קפיצת דרך רצינית, אבל שימוש נרחב בחיידק

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

האיחוד האירופאי השיק יוזמה חדשה עם קבוצת התעופה, אייר פראנס KLM , איירבוס, חברות תעופה אירופאיות ויצרנים של דלק ממוחזר, הנקראת "נתיב הדלק הביולוגי". השותפים ליוזמה מחויבים לתמוך ולקדם את הייצור, האחסון וההפצה של דלק ביולוגי ממוחזר עבור תעשיית התעופה. מטרה מרכזית נוספת ליוזמה החדשה היא לעודד ייצור שנתי של 2 מיליון טון דלק ביולוגי, המהווה כ- 4% מהצריכה הנוכחית באירופה, עבור תעשיית התעופה עד לשנת 2020, ובמקביל ליצור מערך תמיכה כלכלי לייצור באירופה. בחודש מאי האחרון, חתמה אייר פראנס על הסכם שותפות עם AEC (Atomic Energy and Alternative Energy Commission)), לייצור של דלק ביולוגי מפסולת יערות בצרפת והחל משנת 2015, חלק מייצור זה ישמש את אייר פראנס. בנוסף, בחודש הקודם, KLM, החלה בהפעלת טיסות מסחריות המשתמשות בדלק ביולוגי שמבוסס על שמן ממוחזר והיתה לחברה הראשונה בעולם שעשתה זאת.

חברה קטנה מבית נקופה המפעילה מתקן לייצור ביו-דיזל מפסולת, מלהיבה ענקיות אנרגיה מכל העולם. בין הסכם מתגבש להקמת מתקן באיטליה לבין מגעים עם חברות מובילות בארה"ב ובברזיל, ראשיה מתמודדים עם בירוקרטיית המס הישראלית שמאיימת על קיומה

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

תאי דלק בקטריאליים לטיפול בשפכים פועלים בהתאם לעקרון לפיו האנרגיה הירוקה והנקייה ביותר הינה האנרגיה שניתן לחסוך: מתקנים אלו פועלים ללא השקעת אנרגיה, ויתרה מכך- יש להם יכולת להפיק חלק מן האנרגיה האצורה בשפכים. התאים הינם שילוב של ריאקטור ביולוגי לטיפול בשפכים עם מערכת אלקטרו-כימית שמטרתה הפקת אנרגיה מתהליך חמצון החומר האורגני המומס בשפכים. המערכת האלקטרו-כימית מורכבת בתוך הריאקטור הביולוגי וכוללת שלושה מרכיבים עיקריים: אנודה, קתודה ומעגל חשמלי. על גבי האנודה מתפתחת אוכלוסיה מיקרוביאלית ייחודית של חיידקים אלקטרוגנים היוצרים ביו-פילם. החיידקים מחמצנים את החומר האורגני שבשפכים ופולטים פחמן דו-חמצני, פרוטונים למים ואלקטרונים לאנודה. לחיידקים האלקטרוניים מנגנון ייחודי המאפשר להם להשתמש באנודה כמקבל האלקטרונים הסופי, במקום חמצן. האלקטרונים זורמים במעגל חשמלי לקתודה. בקתודה חמצן אטמוספרי חודר בדיפוזיה דרך ציפוי מיוחד ומגיב עם הפרוטונים (שיוצרו באנודה) לקבלת מים. כך, החומר האורגני המומס בשפכים מפורק ללא השקעת אנרגיה, ומשמש כמקור אנרגיה ליצירת מתח חשמלי, ללא צורך בשריפה, איסוף גז וכד'.

קרן ההון סיכון, Energy Technology Ventures של ג'נרל אלקטריק משקיעה בחברה הישראלית אמפסי (Emefcy), אשר פיתחה טכנולוגיית ביו-ריאקטור אלקטרוגני אשר הופכת מתקן טיפול בשפכים מצרכן אנרגיה למתקן ליצור חשמל. מדובר בהשקעה הראשונה של הקרן בחברה שאינה אמריקנית וההשקעה הראשונה של הקרן בתחום המים. זוהי גם השקעה הראשונה בעולם של ג'נרל אלקטריק בחברת הזנק בתחום המים. הטכנולוגיה של אמפסי מנצלת חיידקים הנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני בכדי לטפל בשפכים. פירוק הזיהום האורגני המצוי בשפכים על ידי אותם חיידקים מייצר חשמל וכן מטהר את השפכים ובכך הופך את מתקן הטיפול בשפכים ממתקן הצורך חשמל באופן אינטנסיבי, למתקן לייצור חשמל.

מוצר החדש מצליח להפוך לדלק טבעי, שמנים צמחיים מכל מקור, כמו למשל: שמנים צמחיים המופקים מקקטוס ישראלי הגדל בנגב וכן שמנים תעשיתיים משומשים, ואפילו שמן המופק מבורות שומן המצויים בתוך בורות הביוב. חברת "נופר הייטק" בעלת "אתר הפטנטים הישראלי", מסרה כי לממציא הישראלי שפיתח את המוצר, נמצא כבר מפעל בישראל המייצר בצורה מסחרית את המוצר החדש, אך לצורך ייצוא המוצר לשוק הבינלאומי דרושה השקעה בהרחבת המפעל בסדר גודל של כחמישה מיליון דולר. ד"ר סובחי באשיר - ד"ר לכימיה שפיתח את הדלק הטבעי החדש, ושותפו להקמת המפעל "טרנס ביודיזל" - ד"ר אחמד טאפש, אף הוא ד"ר לכימיה מספרים כי המוצר החדש מבוסס על אנזים ביולוגי המאפשר הפיכת כל שמן צמחי כולל שמנים משומשים מהתעשייה, לדלק "ביודיזל" שאינו מזהם את הסביבה. ע"פ החוק הנהוג בשוק האירופי המשותף, חברות הדלק חייבות למהול בסולר הרגיל, לפחות 5.6% של "ביודיזל" שהינו דלק טבעי ממקור צמחי ואשר אינו מזהם את הסביבה. בעתיד, אחוז זה אף צפוי לעלות ולהגיע עד 20% מתוך תערובת הסולר המותרת לשימוש. עלייה זו תביא לדרישה בינלאומית עצומה לביודיזל בסדר גודל של מיליארדי טונות בשנה. ד"ר סובחי באשיר, מפתח האנזים מוסר כי האנזים הינו ביולוגי ולכן תהליך הייצור אינו מזהם את הסביבה, ואף מפחית ב100% את פליט

ל-TheMarker נודע כי במהלך דיון שנערך ביום ראשון בלשכת שר התשתיות, עוזי לנדאו, בהשתתפות כלל המעורבים במשבר הדלק, טענה אחת ממנהלות המעבדות הכימיות שבודקות את החומר הלא מזוהה - כי נתגלו בו שרידי ביו-דיזל. מדובר בתרכובת המיובאת בידי בתי הזיקוק, בין היתר, כדי למהול אותה בבנזין המיוצא לאירופה. חומר זה אסור במגע עם הדלק הסילוני (דס"ל).

"הגידול בשטחים החקלאיים לייצור אנרגיה (דלק ביולוגי מסוג אתנול, מתנול וביו דיזל) בא בעשור האחרון, במרבית המקרים, על חשבון שטחי הגידול של התירס, השעורה והחיטה לייצור מזון לבעלי חיים ולאדם. לפי הדו"חות האחרונים של מדינות ה-OECD ורשות המזון והתרופות של ארה"ב (ה-FDA), המגמה תימשך באופן משמעותי גם בעשור הבא.  התחזית לייצור אתנול צופה שבשנים2012-2021 יגדל הייצור מ-98.2 אלף ליטר השנה ל-180.4 אלף ליטר בסוף העשור הבא - גידול של 85%. באותו זמן, ייצור החיטה העולמי יגדל מ-113 מיליון טון השנה ל-136 מיליון טון בסוף העשור - גידול של פחות מ-10%. החטיבה למחקר, כלכלה ואסטרטגיה במשרד החקלאות בראשות הכלכלן אורי צוק-בר, שפירסמה את התחזית, מציינת כי עורכי התחזית לא חזו את הגידול המהיר במחירי הסחורות החקלאיות השנה ועל כן ייתכן מאוד שיאלצו לתקן אותה. מצד שני, גם מחירי הדלקים הפוסיליים (נפט גולמי, מזוט, סולר, בנזין, גז טבעי), שאותם באים להחליף הדלקים הביולוגיים, מתייקרים במהירות, אף שלא בקצב כה מהיר כהתייקרות סחורות הרכות (גרעינים לסוגיהם). מאידך התייקרות הגרעינים מותנית בעיקר באקלים ובכמויות הגשם באזורי הגידול. באזורי גידול רבים שררה השנה בצורת, אך מצב זה עשוי להשתנות כבר בעונת הגשמים הבאה, בעוד שמחירי הדלקים הפוסיליים, אף שגם הם תנודתיים, ה�

מדובר ביישום הצעת הממשלה שאושרה בשבוע שעבר, לפיה אושר ייצור חשמל ממתקנים תרמו סולאריים (קיטור) קרקעיים גדולים בהיקף של 200 מגה וואט ומתקני ייצור חשמל מאשפה אורגנית בהיקף של 160 מגה וואט. בנוסף, אושרו מכסות ייצור מחשמל סולארי בינוניים בהיקף של כ-50 מגה וואט, כך שסך הייצור ממתקנים בינונים קרוב ל- 90% מהמכסה שאושרה במקור (300 מגה וואט). יצוין שרק החודש אישרה רשות החשמל מספר רישיונות ייצור, כך שעבור היזמים מדובר בקיצור לוח זמנים משמעותי בדרך לייצור חשמל. מליאת רשות החשמל לא הספיקה להסדיר את ייצור החשמל ממתקני רוח שממשלת ישראל הקצתה לה, מכסה של 800 מגה וואט, אולם על פי ההערכות מדובר בעיכוב טכני שיוסדר בשבוע הבא. בעניין תעריף החשמל לצרכנים, שאמור לעלות עוד הקיץ בשיעור של 19.11% לא התקבלו כל החלטות אופרטיביות. רשות החשמל סיימה לאסוף את החומר שהוגש לה על ידי גופים שונים שמתנגדים להעלאת התעריף בניהם איגוד לשכות המסחר והתאחדות התעשיינים, ובשבועיים הקרובים תתקבל החלטה סופית בנושא.

רשות החשמל צפויה להפחית את התעריף המעודד ייצור חשמל סולארי בשדות פוטו-וולטאיים בשיעור של כ-10%. מדובר במכסה של 200 מגה-ואט להקמת מערכות .P.V גדולות (מעל 12 מגה-ואט), שליזמיה אושרה בתחילת השנה סובסידיה של 99-106 אגורות לכל קוט"ש חשמל שייצרו. מכסה זו הוקפאה אז מיידית בהוראת משרד האוצר, ורק בתום חודשים של מאבקים פנים-ממשלתיים הופשרה בשבוע שעבר, במסגרת החלטת הממשלה על מדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות. בינתיים, הוזלו מחירי מערכות ה-P.V בעולם. לפיכך, דרשו באוצר לעדכן את מחיר הסובסידיה שהובטח ליזמים במסגרת המכסה. לפי הערכות, תפרסם רשות החשמל בשבוע הבא לשימוע ציבורי תעריף מתמרץ מעודכן שינוע בטווח 90-100 אגורות בלבד. זאת, תחת מנגנון הוזלה מדורג, שיביא להפחתת התעריף בשיעור קבוע נוסף בכל שנה. בתוך כך, אישררה שלשום מליאת רשות החשמל את הסובסידיה הזהה שהובטחה ליזמי השדות התרמו-סולאריים, במכסה של 200 מגה-ואט לפחות. "מדובר בצעד ראשון וחשוב שישחרר חלק מענף האנרגיות המתחדשות מהשיתוק שממנו סבל בחודשים האחרונים", אמר אתמול שר התשתיות עוזי לנדאו.

"יחד עם זאת, יש לממש את החלטת הממשלה ומדיניותה ככתבה וכלשונה, ולהשלים לאלתר את ההסדרות שנותרו, כמו השדות הסולאריים והרוח", הוסיף השר. מנתוני הרשות עולה כי עד היום הוגשו 13 בקשות לרישוי שדות סולאריים בהיקף כולל של 670 מגה-ואט. במקביל, אישרה הרשות תשעה רישיונות נוספים להקמת מערכות P.V בינוניות בהספק כולל של כ-45 מגה-ואט. עד כה אישרה רשות החשמל 153 רישיונות למתקנים בינוניים בהספק כולל של 264 מגה-ואט. זאת, מתוך 730 בקשות שהוגשו לרשות בהיקף כולל של 1,300 מגה-ואט - כשהמכסה היא 300 מגה-ואט בלבד. בנוסף, אושרה שלשום לראשונה הסדרה מתמרצת לייצור חשמל בביו-גז, שתזכה את יזמיה בתעריף רכישת חשמל של 64 אגורות לקווט"ש. מדובר בהפקת חשמל באמצעות ניצול הגז הנפלט מפסולת אורגנית. היקף המכסה ליזמים הוא 160 מגה-ואט - כשעד היום הוקמו מתקנים בהיקף כ-10 מגה-ואט, בעיקר סמוך למטמנות אשפה.

הגרסה החדשה של החוק שהוצג לראשונה כבר בשנת 2000, תכנס לתוקפה עם תחילת שנת 2012. אישור הרביזיה מהווה צעד משמעותי בתכניתה של גרמניה להיפרד מהשימוש באנרגיה גרעינית, בעקבות התאונה בכור הגרעיני בפוקושימה, יפן. על-פי התכנית שאושרה בשני בתי המחוקקים גרמניה תנטוש את השימוש באנרגיה גרעינית כליל עד לשנת 2022, ותרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות לצורך הפקת חשמל. ע"פ החוק המתוקן ייעשה שימוש בלא פחות מ-35% של אנרגיה מתחדשת באספקת החשמל במדינה עד לשנת 2020, המינימום לשנת 2030 יעמוד על 50 אחוזים. שיעור ההשתתפות של האנרגיות המתחדשות יעלה ב-15 אחוזים בכל עשור לאחר 2030. למרות שהחוק אינו נוקב במספר מדויק, המטרה המוגדרת היא להגיע לתפוקה של 35-40 אחוזים במהלך 10 השנים הבאות, בהתאם להחלטה שקיבל השר לעניינים סביבתיים. כמה מההחלטות החשובות שהתקבלו כחלק מהרביזיה לחוק כוללות: העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל מביומסה בכמעט 30 אחוזים מ-€0.11/kWh ל-€0.14/kWh עבור מתקנים קטנים המייצרים פחות מ-150 קילו-וואט. העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל גיאו-תרמי ביותר מ-50 אחוזים מ-€0.16/kWh ל-€0.25/kWh עבור פרויקטים מכל ההיקפים. העלאת התעריפים עבור ייצור חשמל מטורבינות רוח המוקמות בים ב-15 אחוזים מ-€0.13/kWh ל-€0.15/kWh. הגדלת הבונוס ההתחלתי לטורבינות רוח המוקמות בים בכמעט-25 אח

לפי קנדל, 500 מגה-ואט ייוצרו מאנרגיה סולארית, מהם 400 מגה-ואט ייוצרו בתעריף שייקבע מחדש. משרד התשתיות מתנגד לקביעת תעריפים מחודשת מחשש שהתהליך יעכב את תהליכי הייצור ומעדיף להותיר את התעריף שנקבע בחלוקת מכסות שכבר בוצעה עבור כ-300 מגה-ואט. מתוך ה-100 מגה-ואט הנותרים מציע קנדל כי 60 מגה-ואט יוקצו לטובת זוכים במכרזי קרקע ייעודיים מטעם המדינה, שהם למעשה יצרני החשמל על גגות. משרד התשתיות מעוניין להגדיל את המכסה ל-100 מגה-ואט. לפי קנדל, 40 מגה-ואט יינתנו ב-2012 למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית המחוברים לרשת החלוקה, או למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית לצריכה עצמית והעברת עודפים לרשת, כפי שייקבע על ידי רשות החשמל בהתייעצות עם משרד התשתיות. במשרד התשתיות מעוניינים שהמכסה תחולק עד סוף 2011 בשלוש פעימות במתווה תעריף יורד, במקום בתעריף קבוע. במשרד סבורים שהקצב המזורז והמתווה היורד ישאיר במערכת רק את החברות היעילות ביותר.

לפי קנדל, יוקצו 210 מגה- ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו-גז ומביו-מאסה. במשרד התשתיות רוצים שתוסר תקרת ההקצאה ושייקבע כי יוקצו לפחות 210 מגה-ואט לייצור אנרגיה מחומרים ביולוגיים. בהמשך קבע קנדל מיכסה של 800 מגה-ואט לייצור חשמל מאנרגיית הרוח. גם כאן מבקש משרד התשתיות לא לקבוע תקרת הקצאה ולקבוע כי לפחות 800 מגה- ואט יוקצו לאנרגיית רוח. באוצר דורשים לתת עדיפות למו"פ ישראלי. לגישת האוצר, עלויות הפקת אנרגיה סולארית מתאים וולטאיים צפויה לרדת בעולם, לכן אין להתחייב עתה להסכמים לטווח ארוך במחירים גבוהים.

בימים אלה חתמו האוניברסיטאות על הסכם להמשך המחקר המשותף בטהור מים והמרת אצות לאנרגיה

ענק הדלקים Shell וחברת Cosan מברזיל הודיעו על מיזם משותף לייצור אתנול מקני סוכר. למיזם יקראו Raízen. החברה הברזיליאנית מתמחה בייצור אתנול מגידולים חקלאיים והיא הגדולה בברזיל.ההשקעה הכוללת במיזם מעל 1 מיליארד דולר.

ענק הדלקים Shell וחברת Cosan מברזיל הודיעו על מיזם משותף לייצור אתנול מקני סוכר. למיזם יקראו Raízen. החברה הברזיליאנית מתמחה בייצור אתנול מגידולים חקלאיים והיא הגדולה בברזיל.ההשקעה הכוללת במיזם מעל 1 מיליארד דולר. המיזם ייצר 2 מיליארד ליטרים של אתנול לשנה ,דלק הנחשב כבעל פליטת גזי חממה הנמוכה מבין הדלקים. של כבר אחת המפיצות הגדולות של ביופול ועתה היא נכנסת לראשונה לייצור.המיזם ראייזן ייצחר בנוסף לביופול גם 20 מיליארד ליטרים של דלקים תעשיתיים ותחבורתיים לשנה באמצעות רשת של 4,500 תחנות תדלוק של חברת של בברזיל. החברה היא השלישית בגודלה במכירות דלקים בברזיל.המיזם מתכוון בעתיד לייצא אתנול לשווקים נוספים. המיזם ראייזן יכלול 24 תחנות גריסה שיעבדו 62 מיליון טון קני סוכר לאתנול בשנה.ברזיל מובילה בעולם בשימוש באתנול לתחבורה.עד 2030 כ-40% מהתחבורה במדינה תשתמש באתנול,כפול לעומת היום.ראייזן רוצה לספק 9% מהצריכה בברזיל. תחנות תידלוק בברזיל מאפשרות תידלוק בבנזין או אתנול או בדלק מעורבב. 7,000 ליטרים של אתנול מופקים מהקטאר אחד של קני סוכר, לעומת 3,800 ליטר להקטאר אחד של תירס בארצות הברית או 2,500 ליטר אתנול מהקטאר אחד של חיטה באירופה.