Group items tagged

החלטת הממשלה קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 למתקנים סולאריים מכל הסוגים והגדלים לא יעלה על 1,430 מגוואט; 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת. בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים - מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

"אור ירוק" להקמת מתקני קרקע סולאריים גדולים, 100 מגוואט נוספים למערכות סולאריות על גגות ומכסות נדיבות לביומסה ורוח - אלה העקרונות המרכזיים שסוכמו בפגישה מכרעת בין נציגי משרדי התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה והמועצה הלאומית לכלכלה. ההסכמה תאפשר לממשלה לאשר בישיבתה הקרובה ביום ראשון את המשך מדיניות עידוד ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות. המדיניות מבוססת על מכסות שיוקצו עד לשנת 2014, שנקבעה כשנת היעד לסיום השלב הראשון בתכנית העידוד. השלב השני יסתיים ב-2020 אולם שיטת העידוד בתקופה זו תיקבע בעתיד על-ידי הצעה שיגיש משרד התשתיות עד ינואר 2014. ההסכמה התאפשרה לאחר שר התשתיות ד"ר עוזי לנדאו הסכים להתפשר על התביעה להקצות מכסה מיידית של מערכות סולאריות על גגות. ההצעה שתוגש לאישור הממשלה שבה ומצהירה על מחויבות הממשלה לשני היעדים שנקבעו ב-2009: ייצור 10 אחוז מהחשמל בישראל ממקורות אנרגיה מתחדשים (2,760 מגוואט) עד לשנת 2020 וייצור 5% (1,550 מגוואט) עד ל-2014. הצעת המחליטים קובעת כי סך כל המכסות שיוקצו עד 2014 לא יעלה על 1,430 מגוואט למערכות סולאריות (לייצור חשמל מהשמש) בכל הגדלים, 830 מגוואט למתקני ייצור חשמל באנרגיית רוח ו-210 מגוואט לפחות למתקני ייצור חשמל מביוגז, ביומאסה ופסולת.

בנוסף, כוללת ההצעה את העקרונות הבאים: שחרור מיידי של מכסה בהיקף 460 מגוואט למתקנים סולאריים קרקעיים גדולים מכסה שהוקפאה לפני כחצי שנה. מדובר על צמצום המכסה המקורית שעמדה על כ-500 מגוואט אך ללא שינוי בתעריפים. לגבי מערכות סולאריות קטנות המיועדות להתקנה על גגות (בהספק של עד 50 מגוואט), נקבעה מכסה נוספת בהיקף כוללת של 110 מגוואט שהקצאתה תתפרס על פני ארבע שנים: 20 מגוואט השנה, ו-30 מגוואט בכל אחת מהשנים עד 2014. דרישתן המקורית של חברות ההתקנה, שזכתה לגיבוי של השר לנדאו, הייתה לקבל מכסה של 100 מגוואט עד סוף 2012. באוצר התנגדו לדרישה בנימוק שהיא מעודדת סחיטה למכסות נוספות מצד החברות בשנים 2013 ו-2014. מכסות נוספות שנקבעו הן למתקני ביוגז (160 מגוואט), מתקני ביוגז, ביומסה ופסולת (50 מגוואט), רוח בכל הגדלים (800 מגוואט) ומתקני חלוץ בטכנולוגיות חדשניות (50 מגוואט) שתוקצה בשנים 2012 עד 2015.

חברת לודן (   490.2 ) מרחיבה את פעילות חטיבת איכות הסביבה: לודן, העוסקת במתן שירותי תכנון הנדסי וניהול פרויקטים לחברות התעשייה התהליכית ופרויקטים באנרגיה מתחדשת, מודיעה היום (ג') כי חברת הבת בהולנד "לודן אנרגיות מתחדשות" (LRE) נבחרה לשמש כקבלן הראשי להקמת מתקן ביוגז בהולנד להפקת אנרגיה חשמלית מפסולת חקלאית בהיקף השקעה כולל של כ-6 מיליון אירו ולתקופת הקמה המוערכת בכ-8 חודשים. היזמות, בעלת הזיכיון, הינה Agro Giethoorn Energy B.V, המוחזקת על ידי שותף מקומי (60%) ועל ידי "לודן אנרגיות חול" (LEO) חברה בת בקבוצת לודן (40%). זיכיון השותפות הינו ל-12 שנים בתעריפים מסובסדים ומובטחים לתקופת הזיכיון. מימון הפרויקט על ידי היזמות יעשה מהמקורות הבאים: מענק בסכום של 0.5 מיליון אירו מרשות ממשלתית בהולנד, בנק הולנדי ילווה ליזמות סכום של 3.75 מיליון אירו כהלוואה ארוכת טווח וכן יעמיד קו אשראי של 0.45 מיליון אירו. הבעלים מצידם יתנו הלוואת בעלים בסכום כולל של כ-1.25 מיליון אירו. הלוואת הבעלים תתחלק בין השותפים לפי יחס ההחזקות, כשחלקה של החברה הבת בקבוצת לודן יהיה כ-0.5 מיליון אירו והשותף המקומי יזרים כ-0.75 מיליון אירו בהתאמה. ארנון אהרון, מנכ"ל משותף בלודן ציין כי "ההשקעה במתקן הביוגז החדש בהולנד הינה הזדמנות עסקית חשובה עבורנו להרחבת פעילות חטיבת �

>> מחקר של מרכז המחקר והמידע בכנסת (מ.מ.מ) קובע כי "ספק רב יושג יעד הביניים של ייצור 5% מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד סוף 2014". זאת, משום שייצור החשמל בחלק הארי מן המתקנים האמורים להפיק את החשמל - שדות סולאריים גדולים, מתקני ביוגז וחוות טורבינות רוח - עדיין לא החל. על פי המחקר, ב-2011 היה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות רק 0.41% מכלל צריכת החשמל. על פי החלטת הממשלה, שיעור זה צריך לגדול ל-5% ב-2014, ו-10% ב-2020. המחקר הוצג בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שדנה בחסמים העומדים בפני היזמים בתחום האנרגיות המתחדשות, ובמיוחד בפני היזמים הסולאריים. בעיקר מדובר במכסות נמוכות יחסית לייצור חשמל סולארי, עיכובים בהשגת האישורים להקמת המתקנים, והיטלי השבחה שהחלו רשויות מקומיות להטיל על בעלי גגות סולאריים. בנוסף, מתכנן מינהל מקרקעי ישראל להתחיל לגבות דמי חכירה ל-20 שנה בסך 75 אלף שקל לדונם, עבור פרויקטים סולאריים על האדמות שבניהולו. בדיון מחו נציגי החברות הסולאריות על היטלי ההשבחה וקביעת המחיר לדונם קרקע סולארית, המוגזם לטענתם. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), טען כי "המינהל פועל בראייה כלכלית של הקרקע. הוא לא מתחשב בשיקול של אנרגיה סולארית". איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, טען כי "מינהל מקרקעי ישרא�

לפי המסמך שגיבשה המועצה, תופשר מרבית המכסה (92%) שהקפיא משרד האוצר לתמרוץ הקמת שדות סולאריים גדולים. אבל יתרתה, בהיקף של 40 מגה-ואט, וכן מכסה נוספת של 60 מגה-ואט שתפורסם בעוד כשנה - ישוריינו עד סוף 2014 עבור הקמת מתקנים סולאריים קטנים ובינוניים, למרות שאלה כבר מיצו את המכסות המתמרצות ששוריינו עבורם לשנים אלה. לפי התמהיל של משרד התשתיות, ושאומץ בידי קנדל, כ-35% מייצור החשמל ממקורות מתחדשים יופק ממתקני ייצור חשמל סולאריים המחוברים לרשת ההולכה, כ-30% מטורבינות רוח, כ-15% ממתקני ייצור חשמל סולאריים המחוברים לרשת החלוקה (מתח נמוך וגבוה) ו-20% לערך ממתקני ביו-מסה וביו-גז. בגלל שהמכסות שכבר פורסמו לתמרוץ התקנות מערכות פוטו-וולטאיות קטנות ובינוניות - בהיקף כולל של 540 מגה-ואט - קרובות למיצוי וכורעות תחת ביקושים עודפים, מותירה ההצעה פתח להגדלה של המכסה הסולארית למתקני .P.V קטנים ובינוניים - מעבר ליעד הקבוע עד 2020, ואף על חשבון המכסות לשדות המחוברים לרשת ההולכה. כך, ממליץ קנדל להפשיר את המכסה שהוקפאה בהוראת משרד האוצר להקמת תחנות כוח סולאריות גדולות בהיקף של 500 מגה-ואט. מהם 200 מגה-ואט שישוריינו עבור תחנות בטכנולוגיה תרמו-סולארית. יזמי השדות הסולאריים יחוייבו להשלים את הסגירה הפיננסית עד 1 ביולי 2013.

בהצעה המעודכנת פוצלה המכסה לייצור 500 מגה־ואט מאנרגיית שמש באמצעות מתקנים קרקעיים גדולים: 200 מגה־ואט הוקצו למתקנים תרמו־סולאריים, 200 מגה־ואט הוקצו עבור מתקנים סולאריים רגילים, 60 מגה־ואט הוקצו למתקנים בינוניים, ו־40 מגה־ואט הוקצו למתקנים סולאריים קטנים. המכסות יחולקו בשיטת כל הקודם זוכה, למי שיגיע ראשון לסגירה פיננסית. במתווה הקודם, שלא כלל פירוט של טכניקת הייצור, היה יתרון למתקנים של חברות בתחום התרמו־סולארי, משום שמתקנים אלה דורשים שטח קטן משמעותית ממתקנים סולאריים רגילים. יתרון נוסף נעוץ ביכולתם להמשיך לייצר חשמל גם בשעות החושך, באמצעות חיבור לתשתית גז טבעי. תוצאה נוספת של השינוי היא פגיעה בענף הסולארי המקומי, משום שהציוד להקמת מתקנים סולאריים רגילים נרכש בדרך כלל בחו"ל, בניגוד לציוד תרמו־סולארי, שייצורו נעשה בישראל. לצד השינויים, השאירה המדינה על כנה את מכסת ייצור החשמל מאנרגיית רוח (800 מגה־ואט) וממתקני ביו־גז (160 מגה־ואט). המכסה הגדולה לתחום הרוח ניתנת אף שמשטר הרוחות בישראל אינו אידיאלי לשם כך, אלא שמשרד האוצר לחץ לקדם את התחום בגלל התעריף הנמוך יחסית שמקבלים היצרנים: 45-55 אגורות לקוט"ש, לעומת 1.42-1.93 שקל לקוט"ש במתקנים סולאריים.

ההלוואות ישמשו לטובת השקעה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת, בעלי מורכבות טכנולוגית, בתחומי הביוגז, הביומסה, והגזיפיקציה (הפיכת חומר אורגני באמצעות חום לגז, לצורך יצירת אנרגיה), בהם לודן תשמש גם כזרוע הביצוע במתכונת Turn Key, בנוסף על החזקותיה באקוויטי בפרויקט. לודן תבצע את הפרויקטים הללו בספרד ובמדינות נוספות החברות באיחוד האירופאי.

ההלוואות שתקבל לודן ישמשו אותה להשקעה בפרויקטי אנרגיה מתחדשת בתחומי הביוגז, הביומסה והפיכת חומר אורגני באמצעות חום לגז (גזיפיקציה). לודן תשמש בפרויקטים אלו כזרוע הביצוע במתכונת אחריות כוללת (Turn Key) בנוסף על החזקתה במניות הפרוייקט. לודן צפויה לבצע פרוייקטים אלו בספרד ובמדינות נוספות באיחוד האירופי.

במינהלת החממות הטכנולוגיות רוצים להגדיל את התקציב הניתן לחברות העוסקות בפרוייקטי מו"פ בתחומי טכנולוגיות סביבה (קלינטק), ולהאריך את משך שהייתן של החברות בחממה לשנה שלישית, כדי לעודד הקמת מיזמים חדשים בתחומים ירוקים. נכון להיום רק חלק מהמיזמים מאושרים לשנה שלישית ומקבלים במהלכה 50% מהמימון, כאשר את היתר עליהם לגייס בעצמם. 14% מהחממות עוסקות בקלינטק בישראל פועלות היום 26 חממות טכנולוגיות, הפזורות מתל חי בצפון ועד שדה בוקר בדרום. 23 מתוכן הן חממות רב-תחומיות, חממה אחת מתמחה במיזמים ביו-טכנולוגיים ושתיים מתמחות במיזמים בעלי אוריינטציה תעשייתית. במהלך השנה הקרובה אמור להתפרסם מכרז לחממה ביו-טכנולוגית נוספת וכנראה שגם לחממה תעשייתית נוספת בצפון הארץ. החממות קולטות כ-80 מיזמים חדשים בכל שנה, ובכל נקודת זמן פועלות בהן כ-200 חברות, כאשר נכון להיום 14% מהן בתחום הקלינטק. מנתוני מינהלת החממות עולה, כי מאז החלה תכנית החממות בתחילת שנות ה-90' השקיעה המדינה מעל חצי מיליון דולר במיזמים השונים, ועל כך הוסיפו משקיעים מהשוק הפרטי יותר מ-2.5 מיליארד דולר.

"בתחומי הקלינטק והמים נדרש הון רב ומשך זמן ארוך יותר, כדי להוכיח לשוק שהטכנולוגיה יעילה וכדאית, מאשר בתחומי התוכנה והתקשורת, למשל. בנוסף, השווקים בתחומים אלה שמרניים יותר ולכן קיים קושי רב יותר בהטמעת טכנולוגיות חדשות. מסיבה זו, מהווה תכנית החממות פתרון כדאי לחברות דווקא בתחומים האלה", אומר רו"ח מיכה אוברמן, סמנכ"ל הכספים בחממת כינרות וונצ'רס הפועלת בצמח.

מבין החממות, מוגדרת חממת ל.נ. יזמות טכנולוגית ממפרץ חיפה כחממה היחידה שמתמקדת בקלינטק בלבד. מבין בוגרות החממה בולטת חברת טרנס ביודיזל, העוסקת בפיתוח טכנולוגיה חדשה לייצור ביודיזל על בסיס שימוש באנזימים מקובעים. האנזימים פועלים כזרז ידידותי לסביבה ומותאמים לשימוש תעשייתי באמצעות שמנים ממקורות צמחיים ומבעלי חיים. השיטה האנזימית, לעומת תהליכי יצור הביודיזל בשיטות הקיימות היום, מציעה פתרונות המסייעים בהורדת העלויות הכלכליות, וכן במניעת פליטת המזהמים הסביבתיים. המיזם נבחר לפרויקט המצטיין מבין החממות הטכנולוגיות לשנת 2009, ולאחרונה גייסה החברה 1.5 מיליון דולר מגורם חיצוני, וכן חתמה על הסכם עם חברה אמריקאית (PUROLITE) לשיתוף פעולה במו"פ לייצור אנזימים לשוק העולמי. בנוסף, הקימה החברה עבור חברת זוהר דליה מתקן פיילוט לייצור ביודיזל בקנה מידה תעשייתי, המייצר כ-1500 ליטר ביודיזל ביום. בוגרת נוספת היא חברת טרידינטווקרס, אשר מצאה פתרון חכם לחיסכון באנרגיה בבניינים, האחראיים, לכ-40% מצריכת האנרגיה העולמית. חברת אגרוביקס מפתחת במסגרת החממה טכנולוגיה לטיפול בשפכים אגרו-תעשייתיים קשים, כגון שפכים מייצור מיצים, שפכים מרפתות, מפעלי שמנים, בשר, חומרי מזון, מחלבות וכדומה. הטכנולוגיה שלה מתבססת על שיפור ומודיפיקציה

הקרייה למחקר גרעיני בדימונה פועלת להפיכת ישראל למרכז בינלאומי בתחום האנרגיות המתחדשות, באמצעות חברת רותם תעשיות, כך אמר מנכ"ל הקמ"ג ויו"ר רותם האלוף אודי אדם, במהלך ביקור של שר התמ"ת שלום שמחון. השר שמחון ביקר ברותם תעשיות, הזרוע הטכנולוגית של הקריה למחקר גרעיני בדימונה. דם הוסיף, כי הממשלה עשתה לפני מספר שבועות צעד חשוב באישור ההחלטה על המכסות בתחום, והזרימה חמצן חדש למערכת. במסגרת החלטת הממשלה הוקצו מכסות עד 2014 למתקני ייצור חשמל סולאריים, מתקנים הפועלים באנרגיית הרוח, ביוגז וביומסה.

ההצעה שאושרה קובעת שהמדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגה וואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגה וואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (מתקנים קטנים שמיועדים לגגות) בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט. בפברואר האחרון הקפיא משרד האוצר את הקצאת המכסות לייצור חשמל ממתקנים סולאריים. בטענה שייצור חשמל ממתקנים סולאריים מטיל על כתפי הציבור סבסוד יקר של טכנולוגיה חדשה.

לפי נוסח ההחלטה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת של מתקנים בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014. 40 מגה-ואט מתוכם ייגרעו מן המכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: פעימה ראשונה של 20 מגה-ואט כבר ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. השדות הסולאריים (מתקנים בינוניים וגדולים) יזכו למכסה של 400 מגה-ואט, ו-60 מגה-ואט נוספים יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת שדות דומים על אדמות מינהל. מתקני פיילוט בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת של 10% לאזורי יהודה ושומרון מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגיית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

על פי הפשרה שהוצגה בישיבה, אליה הגיעו משרד ראש הממשלה ומשרדי התשתיות והגנת הסביבה, הוקצה מכסה של 110 מגה-וואט למתקנים המיועדים לצריכה עצמית. המכסות הללו יוחלקו באופן הדרגתי (20 לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 1320; 30 לשנת 2014). ההקצאה של 460 מגה-וואט למתקנים גדולים לא שונתה. ההחלטה כוללת גם הקצאה של לפחות 210 מגה ואט של ייצור חשמל מביו גז וביו מאסה. כמו כן, ניתנה הקצאת פיצוי מיוחדת של עשרה אחוזים מכל מכסה לאזורי יו"ש שלא נהנו עד כה מן ההסדרה בשל נסיבות ביורוקרטיות. ההחלטה מציבה, למעשה, יעד כמותי לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות כ-2,760 מגה וואט קיימים עד סוף 2020. הממשלה קבעה יעד ביניים עד לסוף שנת 2014 - 1,550 מגה וואט.

השר ארדן גם התייחס לעיכוב באישור המכסות לחברות הסולאריות: "קשה לי להאמין שנצליח לשחרר את המכסות לאנרגיות המתחדשות, מתוכם יש גם 210 מגה וואט לטובת הקמת תחנות כוח לייצור חשמל מפסולת וגם מביו-מסה, אבל כפי שהתחלתי ותיארתי, במקום שאותה פסולת תיטמן באדמה ותייצר מפגעים סביבתיים, יש כר עצום לטכנולוגיות ישראליות ולפיתוחים ישראליים".

שר התשתיות עוזי לנדאו והשר להגנת הסביבה גלעד ארדן חתמו על מכתב למזכיר הממשלה צבי האוזר, בו הם למעשה מוכנים להתפשר בנוגע להחלטת הממשלה בנושא קידום אנרגיות מתחדשות. בין השאר, דורשים לנדאו וארדן כי הממשלה תאשרר הקצאת 500 מגוואט למתקנים לייצור חשמל המחוברים לרשת ההולכה הארצית, בהתאם להחלטת רשות החשמל מינואר האחרון. לדבריהם, התוצאה האפשרית של שינוי החלטת הרשות והפחתת המכסה יובילו "לסחיבת רגליים ושיתוק התחום למשך מספר חודשים ארוכים עד שיסתיימו השינויים הנדרשים על-ידי הרשות". כמו-כן, דורשים השניים הקצאת מכסה של 100 מגה וואט עבור מתקנים לייצור חשמל המותקנים על גבי גגות, בשנים 2012-2011. ההקצאה תיעשה תוך קביעת תעריף מופחת ומאוזן לאורך זמן, אשר ישקף, בין היתר, את התייעלות התעשיה הגלובלית. עוד דורשים השרים: מענקים למתקני הדגמה בתקציב של 10 מיליון שקלים עבור פרויקטים חלוציים, הקצאת מכסה עבור תושבי יהודה ושומרון, ויצירת מסלולי תכנון הולמים לקידום ייצור חשמל מרוח ומביומסה.

משרדי ראש הממשלה, התשתיות והגנת הסביבה יגישו ביום ראשון לממשלה הצעת החלטה מוסכמת באשר למדיניות החדשה בתחום האנרגיות המתחדשות. זאת, לאחר סיכום שאליו הגיעו שלשום משרד התשתיות והמועצה הלאומית לכלכלה. לפי נוסח הפשרה, יזמי התקנת מערכות סולאריות לצריכה עצמית (מערכות קטנות על גגות) יזכו למכסה נוספת בהיקף 110 מגה-ואט עד 2014 - 40 מגה-ואט שייגרעו מהמכסה לשדות הסולאריים, לצד תוספת של 70 מגה-ואט. מכסות אלה יחולקו בארבע פעימות: 20 מגה-ואט עוד ב-2011 ו-30 מגה-ואט בכל אחת מהשנים הבאות. בשל פריצת המסגרת המאושרת לייצור חשמל באנרגיה סולארית ב-70 מגה-ואט - צפוי משרד האוצר להתנגד לנוסח ההחלטה.

באשר למכסה בהיקף 500 מגה-ואט שאושרה לפני חצי שנה (והוקפאה) עבור שדות סולאריים גדולים, זו תפוצל: 400 מגה-ואט יוקצו לשדות סולאריים, 60 מגה-ואט יוקצו למכרזי קרקע שתפרסם המדינה להקמת תחנות כוח דומות, ו-40 מגה-ואט יופנו לטובת המערכות הקטנות. מתקני חלוץ בטכנולוגיות ישראליות יזכו למכסה מיוחדת של 50 מגה-ואט, לצד תקציב עידוד מו"פ של 10 מיליון שקל. בעקבות דרישת משרד התשתיות, תכלול ההצעה הקצאה מיוחדת לאזורי יהודה ושומרון, שתהיה 10% מכל מכסה שתאושר. לצד מכסות אלה, תדון בשנה הקרובה ועדה בין-משרדית באפשרות להקצות מכסות נוספות למתקנים בטכנולוגיות שאינן נדרשות בסבסוד ממשלתי. באשר ליתר הטכנולוגיות בתחום ייצור החשמל באנרגיות מתחדשות - ייצור החשמל באנרגית רוח יזכה למכסה של 800 מגה-ואט, ואילו המכסה עבור ביו-מאסה וביו-גז הוגדלה ל-210 מגה-ואט.

לפי מתווה הפשרה שיוצג ביום ראשון הקרוב, המדינה תגדיל את מכסת ייצור החשמל ממתקנים סולאריים ב-460 מגוואט, מתוכם 200 מגה וואט תרמו סולארי (קיטור) והשאר סולארי (שמש). בנוסף, המדינה תקבע הסדרה ל-110 מגוואט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) בפריסה לכמה שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 1320; 30 לשנת 2014. כמו כן המדינה תקצה מכסה של 800 מגה וואט לייצור חשמל ממתקני רוח. במקביל, הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, כאשר הבחינה הוטלה על צוות בין-משרדי. מחקר ופיתוח בתחום יזכה להקצאה מיוחדת של 50 מגה וואט חשמל ולתקצוב מיוחד של 10 מיליון שקל. ייצור חשמל מביומאסה (פסולת בעלת ערך קלורי גבוה) וביו גז יזכו להקצאה מיוחדת של 210 מגה וואט.

העקרונות אשר סוכמו בימים האחרונים: 1. ההסדרה של 460 מגאווט לשדות גדולים (תרמו סולארי ופוטו-וולטאי) לא תשתנה, ניתן יהיה להוציא אותה לפועל בתוך ימים ספורים. 2. תקבע הסדרה ל-110 מגאווט של אנרגיה סולארית לצריכה עצמית (רשת החלוקה) באופן הבא: 20 לשנת 2011; 30 לשנת 2012; 30 לשנת 2013; 30 לשנת 2014. ( השרים יציעו כי כל יזם יכול להתקין מתקנים סולאריים בלא הגבלה במחיר עלות + פרמיה). 3. הממשלה תנחה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות אשר תועלתן המשקית גבוהה מעלותן ואת הסדרתן מעבר למכסות הנגזרות בהחלטה, ככל שתימצאנה כאלה. משימת הבחינה תוטל על צוות בינמשרדי. 4. קידום מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות - הקצאת 50 מגאווט למתקני חלוץ + תקציב של 10 מיליון ש"ח ייעודי לבחינת טכנולוגיות חדשות בתחום למשרד התשתיות. 5. הקצאת פיצוי מיוחדת של 10% מכל מכסה לאזורי יו"ש שלא נהנו עד כה מן ההסדרה בשל נסיבות ביורוקרטיות. 6. יוטל על משרד הפנים להסיר חסמים סטאטוטוריים המעכבים קידום פרויקטים של אנרגיות מתחדשות מכל סוג, בין אם סולארי או רוח. 7. יוקצו לא פחות מ - 210 מגאווט לביומאסה, וביוגז.

החלטת הממשלה מבוססת על הצעתם של שרי התשתיות והסביבה לפיה המדינה תאשר את הקצאת מכסת ייצור החשמל למתקנים סולאריים גדולים בהיקף של 460 מגה-וואט, מתוכם יוקצו 200 מגה-וואט לתחום התרמו סולארי והשאר בטכנולוגיה פוטו-וולטאית. בתחום המתקנים הקטנים המדינה תקצה הסדרה ל-110 מגהוואט בלבד בפריסה למספר שנים: 20 מגה וואט לשנת 2011, 30 מגהוואט לשנת 2012; 30 מגהוואט לשנת 2013, ועוד 30 מגהוואט לשנת 2014. בתחום אנרגיית הרוח תוקצה מכסה של 800 מגה וואט. הממשלה גם הנחתה את רשות החשמל לבחון טכנולוגיות לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות שעלותן המשקית גבוהה, באמצעות צוות בינמשרדי. כמו-כן הממשלה החליטה גם לקדם מחקר ופיתוח של טכנולוגיות חדשות בתחום, באמצעות הקצאת 50 מגה-וואט למתקני חלוץ, ותקציב של 10 מיליון ש"ח לבחינת טכנולוגיות חדשות. השר ארדן הדגיש שההחלטה כוללת גם הקצאה של לפחות 210 מגה ואט של ייצור חשמל מביו גז וביו מאסה, סעיף שיאפשר לבצע את מהפכת המיחזור והפרדת הפסולת ולתת תמריץ כלכלי משמעותי לרשויות המקומיות ולמגזר הפרטי על ידי ניצול הפסולת הביתית לייצור אנרגיה נקייה.