Group items tagged

קבוצת החברה לישראל דחתה הצעה לעסקת "הצרחה" בין הגז הטבעי שרוכשות שתי החברות הבנות שלה: בזן (בית הזיקוק בחיפה) וכיל. ל-TheMarker נודע כי המשרד להגנת הסביבה הציע באחרונה לבז"ן לרכוש את הגז שמסופק למפעלי החברה אחות, כיל, בדרום הארץ. זאת, כדי שבית הזיקוק יעמוד בתקנות הגנת הסביבה שבהן הוא מחוייב, חרף המחסור המשקי בגז טבעי. מחסור זה גורר את בזן לעשות שימוש חלופי ומזהם במזוט. זאת, כשנגד בזן ומנהליה תלוי ועומד צו אישי בחתימת השר להגנת הסביבה, המחייב את החברה להפחית את פליטות המזהמים משטח המפעל - ללא קשר להשלמת תשתית הזרמת הגז הטבעי. תכלית ההצעה נועדה לפיכך למנוע את הפעלת הצו וכן למנוע את חזרת הזיהום לריכוז האוכלוסייה שבמפרץ חיפה - לטובת שריפת מזוט בעיקר באזור ים המלח. ואולם, בקבוצת החברה לישראל דחו את ההצעה. זאת, לאחר שפקע הסדר ביניים נוסף שהציע המשרד להגנת הסביבה לבזן. לפי הסדר מקל זה, חושב היקף השימוש במזוט בבית הזיקוק לפי מספר שעות ולא לפי ימי הפעלה. כיל רוכשת מאז 2009 גז טבעי משותפות ים תטיס בחוזה חמש-שנתי בהיקף כולל של 2 מיליארד מ"ק (BCM). לפני שנתיים החליטה החברה לישראל לפצל את רכש הגז הנוסף הדרוש לחברות הבנות שלה בין שני ספקי הגז למשק - EMG המצרית ושותפות תמר. בסוף 2010 חתמה בזן עם EMG על רכישת 55% מהגז הדרוש לה לצרכי�

מבדיקת "כלכליסט" עולה שלוחות הזמנים של הפקת הגז התקצרו, ועל פי ההערכות, הגז מנועה צפון יופק בתוך 10-12 חודשים בלבד, זאת לעומת 12-18 חודשים במקור. תוכנית הפיתוח כוללת זוג קידוחים אופקיים לאורך המאגר, שיאפשרו שאיבת גז בכמות מקסימלית ובפרק זמן קצר. עלות הקידוח תסתכם ב־220-170 מיליון דולר, וההפקה בפועל תיעשה באמצעות אסדת Homer Ferrington שהוזמנה זה כבר על ידי שותפות ים תטיס. במאי האחרון נחשף ב"כלכליסט" ששותפות ים תטיס חתמה על עסקה עם בזן שבשליטת החברה לישראל, לאספקת כ־1.2 BCM גז בעלות של כ־1.2 מיליארד שקל. המחיר שיקף עלות של 8.5-8 דולרים ל־MBTU - אמת המדידה לגז טבעי. תכולתו של מאגר נועה מיועדת, למעשה, לעסקה עם בזן. מאגר נועה, שמכיל 3.5 BCM גז טבעי וממוקם כ־30 ק"מ מערבה לחוף אשקלון, התגלה לפני כעשור אולם עד היום לא ניתנה הוראה לפתחו. לפני כחודש אישר משרד התשתיות בצעד חריג לפתח את מאגר נועה צפון, בסתירה לעמדותיו בעבר. המשרד ערך בחינה מחודשת, ולשותפות ים תטיס הותר לפתח רק את החלק הצפוני ("נועה צפון"), שמכיל 2.4-1.2 BCM גז טבעי.

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

מחירה של חבית נפט הגיע ב-2008 לשיא של 145.3 דולר, לעומת מחיר של 107 דולר כיום. אם כך, כיצד מחיר ליטר דלק אז (אוקטן 95 בשירות עצמי) הסתכם ב-6.23 שקלים בלבד, לעומת 7.84 שקלים כיום (או 7.74 שקלים, לאחר החלטת הממשלה להפחית את מס הבלו ב-10 אגורות)? קודם כל צריך להעמיד דברים על דיוקם. מחיר הדלק אז הגיע בשיא ל-7 שקלים, אבל זה עדיין לא פותר את ההפרש. הנה כמה מהגורמים העיקריים להבדלים. צילום: אי-פי 1. שער חליפין גורם משמעותי ראשון להבדל בין 2008 ל-2012 הוא שער החליפין. השקל נחלש מאז 2008 מרמה של 3.23 שקל לדולר (בשיא שלו אז) לרמה של 3.78 שקל לדולר. כלומר, הפרש של כ-15%. אבל שער החליפין הזה לא היה במשך כל 2008, ובין כה וכה לא מסביר את כל ההפרש. 2. מרווח זיקוק גורם משמעותי שני הוא תזקיק הדלק. חברות הדלק רוכשות אותו מבתי הזיקוק באירופה או מבתי הזיקוק הישראלים במפרץ חיפה (בזן) במחיר שנקבע בשיווי משקל בין היצע לביקוש בשוק החופשי. ההפרש בין מחיר הנפט למחיר תזקיק הנפט אינו קבוע, והפער ביניהם עשוי להשתנות. מושג ידוע הוא "מרווח הזיקוק", המתאר את פערי המחירים בין מחיר הנפט לתזקיקיו. אלא שחשוב לדעת כי תזקיק הדלק הוא רק אחד מבין שלל תזקיקים הנוצרים מפירוק הנפט, שמהווה רק כמחצית ממנו, ולכן מרווח הזיקוק הכללי אינו בהכרח אותו מרווח הרווח על הדלק. למה פער הזיקוק

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

זינוק נוסף בתעריפי החשמל? ירידת לחץ בלתי צפויה מאלצת את מאגר ים תטיס להפחית עוד יותר את הזרמת הגז לישראל. ל"גלובס" נודע כי בישיבה שהתקיימה אתמול (א') במשרד האנרגיה והמים, הודיעה חברת נובל אנרג'י כי תיאלץ לבצע הפחתה נוספת בהיקף הפקת הגז מבארות "Mari-B" של מאגר ים תטיס. בנובל לא יודעים עדיין להעריך בכמה תרד תפוקת המאגר, ומחכים לתוצאות בדיקות המהנדסים של החברה. מדובר במאגר היחיד המזרים לישראל גז, לאחר הפסקת הזרמת הגז המצרי מסיני. זרימת הגז המצרי חודשה לפני כשבוע, אך מדובר בכמויות קטנות מאוד. כמות הסולר תגדל הירידה החדשה בכמות הגז שמספקת ים תטיס, תיאלץ את חברת החשמל להגדיל עוד יותר את כמות הסולר שהיא רוכשת לצורך ייצור חשמל. רכישות הסולר מייקרות את תעריף החשמל בעשרות אחוזים. עד כה דיווחה החברה כי תזדקק ל-10 מיליארד שקל נוספים השנה למימון רכישות הסולר, ועל רקע זה דרשה להעלות את תעריפי החשמל מיידית ב-30%. בסופו של דבר, הצליח צוות מיוחד בראשות מנכ"ל האוצר בפועל, דורון כהן, לפרוס את העלייה הצפויה על פני 3 שנים במנות של 5%-6% בכל שנה. צמצום נוסף עשוי להעלות מחדש את הדרישה לייקור תעריף החשמל. בנוסף, צפויים להיפגע מההפחתה הלקוחות העסקיים של ים תטיס, ובהם בזן, נייר חדרה ונשר. נציגי ים תטיס ייפגשו בימים הקרובים עם הלקוחות

משבר הגז הטבעי מחריף: ספקית הגז ים תטיס הודיעה אתמול ללקוחותיה בישראל כי תפחית את אספקת הגז למשק ב-30%. ים תטיס, שבבעלות קבוצת דלק (53%) ונובל אנרג'י האמריקאית (47%) לא נימקה את ההודעה. לפי הערכות, נובעת ההפחתה מהידלדלות מואצת של מאגר מארי B מול חופי אשקלון - ורצון השותפות בו להימנע ממיצויו המהיר. הנפגעת העיקרית מהמהלך היא חברת החשמל, שצורכת כיום 2.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה מהמאגר. זאת, לאחר שכבר הפחיתה את הצריכה ב-40% בעקבות הוראת משרד האנרגיה והמים לצמצם את השימוש בגז האוזל. היות ואספקת הגז ממצרים לא חודשה מאז שפוצץ הצינור בין המדינות בתחילת נובמבר - תידרש חברת החשמל לעשות שימוש מוגבר בסולר ובמזוט. שימוש חלופי זה עשוי לייקר עוד יותר את החשמל - ולדרוש מהממשלה פתרונות מהירים יותר למצוקה התזרימית של חברת החשמל, כדי שתוכל לרכוש דלקים חלופיים. רשות החשמל צפתה כי העדר אספקת גז טבעי ממצרים לאורך 2012 כולה ידרוש את ייקור החשמל בכ-30%. הקלות במסים שאותן בוחן משרד האוצר, וכן מנגנון פרישה שבכוונתו ליישם בשיתוף רשות החשמל ¬ יפחיתו לפי שעה את הייקור לכ-7%-8% לחמש שנים. לקוחות נוספים שייפגעו מהמהלך הם בית הזיקוק בחיפה (בזן), כיל, פז אשדוד ונייר חדרה. ים תטיס כבר הפחיתה ללקוחות אלה לפני חודשיים את אספקת הגז לכ-85% מהכמות החוזי�

"אני לא חושב שכרגע צריך לדבר על פיקוח על מחירי הגז, אפילו שלמדינה יש זכות לעשות את זה", מפתיע ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיועץ הכלכלי לראש הממשלה פרופ' יוג'ין קנדל בראיון ל"כלכליסט". לדבריו, הטלת פיקוח היא "בין הצעדים האחרונים שצריך לבצע". עמדתו של קנדל, מבכירי הכלכלנים בישראל, מעניינת במיוחד ערב כינוסה ביום ראשון של ועדת המחירים לפיקוח על מחירי הגז, שם תבחן המדינה את האפשרות להטיל תקרת מחיר על עסקאות גז בישראל. באמצע מאי האחרון חתמה בזן עם שותפות ים תטיס על חוזה רכש גז טבעי בהיקף 1.2 מיליארד שקל - מחיר הגבוה ב־45% מהעסקאות הקודמות במשק. על רקע החשש מראשיתו של תהליך מתגלגל לייקור מחירי הגז, פתחו שר האוצר יובל שטייניץ ושר התשתיות עוזי לנדאו במהלך שמטרתו להטיל פיקוח רגולטורי על ספקי הגז הישראלי.

המערך הוולונטרי לדיווח ורישום פליטות גזי חממה בישראל, החל לפעול ביולי 2010, מאז הצטרפו 23 חברות וארגונים למערך הדיווח כאשר 20 מהם כבר דיווחו על פליטות גזי החממה שלהן בשנת 2010. המשרד להגנת הסביבה בשיתוף מוסד שמואל נאמן בטכניון ונציגי ארגונים שונים, גיבשו תקנון ישראלי אשר נועד לפתח יכולות וכלים למגזר הציבורי, הפרטי ולתעשייה לחישוב פליטות גזי חממה ולסייע לאפיין את פוטנציאל הפחתת הפליטות. בשנים האחרונות הוקמו ופועלים בהצלחה מערכי דיווח ורישום במספר רב של מדינות בעולם המותאמים לצרכים ולמאפיינים המקומיים של כל מדינה ומדינה. חברה או ארגון שהצטרפו למערך, נדרשו לפעולות הבאות: מיפוי מקורות פליטות גזי החממה שלהם כתוצאה משימוש באנרגיה, שימוש בתחבורה ותהליכי ייצור אחרים; כימות היקף פליטות גזי החממה על בסיס שיטות חישוב מקובלות והעברת דיווח מסכם שנתי למערך הרישום. מערך הרישום פועל בשלב זה באופן וולונטרי והא צפוי להיות מחייב בהמשך. יש לציין, כי בחודש נובמבר השנה יעניק השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, אות הכרה לארגונים המדווחים. - להלן רשימת החברות שדיווחו על פליטות גזי החממה שלהם בשנת 2010: * אגד * אגרקסקו בע"מ * אינדיגו HP * אינטל אלקטרוניקה * אסיף אסטרטגיות * בטר פלייס * בזן - בתי זיקוק לנפט בע"מ * בנק ה

חברת בזן מיהרה לרכוש את הגז מנועה שחברת החשמל לא רצתה בו, למרות המחיר היקר. גם בחברת חשמל היו נוהגים כך מן הסתם, אילו החברה הייתה מתנהלת לפי היגיון עסקי טהור: אחרי הכול, מדובר בפרמיה של כמה עשרות מיליוני דולרים שעשויה למנוע נזק שעשוי להגיע בקלות ליותר ממיליארד דולר. אלא שחברת החשמל פעלה אחרת, ולמרבה האבסורד מהלכיה היו הגיוניים לשיטתה. את העלות העודפת של הסולר ישלם הציבור, ולא חברת החשמל. מצד שני, הנהלת החברה הייתה סופגת את מלוא הביקורת הציבורית על תשלום המחיר המופקע לתשובה ולשותפיו. זהו כשל בסיסי בשוק החשמל, שהאוצר ורשות החשמל היו אמורים למנוע. אלא שבמקרה זה, רשות החשמל לא הייתה מעורבת בשלבים כה מוקדמים של משא ומתן, והאוצר ידע עליהם רק באופן בלתי פורמלי.

משרד האוצר. הפחתת כמויות הגז עם מצרים והוראת השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, לחייב את חברת החשמל לשרוף סולר צפויים להגדיל את הכנסות המדינה ממסים בכ-990 מיליון שקל בגלל המס שמטיל האוצר על הסולר. מערכת המיסוי השכילה להטיל בלו על הסולר ולגבות כמובן גם מע"מ. המיסוי הכולל, על-פי המשרד להגנת הסביבה, מגיע ל-3,300 שקל לטונה סולר. המיסוי על המזוט, לעומת זאת, עומד בקושי על 14 שקל לטונה. לזכותו של השר ארדן ייאמר שהוא הגיש היום פנייה דחופה לשר האוצר בבקשה לתקן את עיוות המיסוי הזה. כמו בכל משבר, גם כאן יש צד מרוויח. בתי הזיקוק בחיפה (חברת בזן של החברה לישראל) צפויים להיות הנהנים הישירים מכך שחברת החשמל תיאלץ להגדיל את היקף רכישות הסולר שלה. לפי בדיקת "גלובס", תיאלץ חברת החשמל לרכוש כ-250 עד 300 אלף טון סולר עד סוף השנה שעלותם הכוללת במחירי 2011 כ-3.5 מיליארד שקל. רעיון אחר שהועלה לאחרונה ברשות החשמל הוא להגדיל את מכסות ייצור החשמל הסולארי. במחירי היום, מחיר החשמל הסולארי נמוך ממחיר הסולר ואינו מזהם כלל. נכון להיום ישנן בקשות להקמת מתקני ייצור חשמל בינוניים המופעלים בקרינת השמש בהיקף של 1,500 מגוואט. להערכת רשות החשמל, ניתן להגדיל את היקף ייצור החשמל הסולארי בכ-100 מגוואט לפחות בטווח הקצר באמצעות התקנת מערכות סולאריות קטנות ו

בז"ןמודיעה היום כי הושלמו חיבורי מתקני החברה למערכת ההולכה הארצית לגז טבעי כמו גם הבדיקות המאפשרות את התחלת צריכת הגז במתקני החברה. בז"ן הייתה אמורה להשתמש במתקני חברת EMG המובילה גז ממצרים לישראל, אולם בשל חבלה בקו הגז (שהתרחש ב-27 לאפריל), בז"ן חתמה על עסקה חד פעמית עם קבוצת "ים תטיס" על אספקת גז טבעי ליומיים. בז"ן תשתמש בגז של קבוצת ים תטיס, המורכבת מנובל אנרג'י, דלק קידוחים, אבנר חיפושי נפט ודלק השקעות ונכסים, על מנת לבחון את מתקני הגז שלה ב"הרצה חמה", כלומר בדיקה של המתקנים ותקינותם כאשר מועבר בהם הגז הטבעי.

חודש בלבד חלף מאז עברו בתי הזיקוק בחיפה (בז"ן) לצרוך גז טבעי במתקני הייצור, וכבר נרשם שיפור משמעותי באיכות האוויר באזור מפרץ חיפה, המרכז תעשייה כבדה ומזהמת. מהנתונים עולה כי הודות למעבר משריפת מזוט לשריפת גז טבעי, חלה ירידה של 65%-100% בריכוזי תחמוצות חנקן ודו-תחמוצת הגופרית באוויר, המעידים על רמת הזיהום בו. מבדיקה השוואתית שערכו באיגוד ערים לאיכות הסביבה באזור חיפה עולה כי בחודש יוני האחרון נרשמה ירידה של 63%-81% בריכוזי תחמוצות חנקן באוויר בשכונת המגורים הגדולה בחיפה, נוה שאנן, וכן בשוק תלפיות ואזור הצ'ק פוסט, לעומת יוני 2010. חלה ירידה של כ-100% (מ-2 טון בשעה ל-0 טון בשעה) בריכוזי דו-תחמוצת הגופרית באזור הצ'ק פוסט ובנווה שאנן, לעומת 2010. המדידה מתבססת על כמה תחנות ניטור בעיר ומתייחסת לריכוזים שנרשמו בחודש יוני בשנים קודמות. בית הדוודים של בית הזיקוק נמצא עדיין בשלבי הסבה התחלתיים לגז טבעי ונכון להיום, טרם שורפים שם גז טבעי, כך שצפוי שיפור נוסף בהמשך. המפעל כולל שני דוודי קיטור, המפיקים חום וכוח, בהספק תרמי כולל של כ-600MW ודוד קיטור שלישי נוסף קטן יותר, שהוא צרכן הדלק הגדול ביותר במתחם. חברות נוספות צפויות לעשות בקרוב הסבה ובהן החברות הבנות של בז"ן, מפעל כרמל אולפינים ומפעל גדיב תעשיות פטרוכימיות.

בתחילת ינואר, ערב פרוץ המהומות במצרים, קיבלה חברת החשמל הצעה מעניינת מקבוצת ים תטיס. הקבוצה, שבשליטת נובל אנרג'י ודלק של יצחק תשובה, הציעה לחברה לרכוש גז ממאגר נועה שעל הגבול הימי של רצועת עזה. חברת החשמל היססה זמן רב, אך לבסוף החליטה לוותר. דבר המגעים לא פורסם.האוצר טוען היום כי לא ידע על העסקה המתגבשת, למרות שגורמים בחברת החשמל אישרו ל"גלובס" שהאוצר היה בסוד העניין. בסופו של דבר נמכר הגז במאי לבזן מקבוצת החברה לישראל, שהסכימה לשלם את המחיר הגבוה שדרשה ים תטיס. כעת ברור כי החשש של חברת החשמל מפני הוצאת יתר של כ-100 מיליון דולר עלול לעלות לצרכן הישראלי הרבה יותר ביוקר. תעריפי החשמל צפויים לזנק השנה בכ-20%, כך הודיע בשבוע שעבר יו"ר רשות החשמל. הסיבה לכך היא שב-2011 צפויה ישראל לקבל רק כ-40%-30% מכמויות הגז הטבעי שמצרים התחייבה לספק לה - מה שמאלץ את חברת החשמל להשתמש בסולר יקר ומזהם.