קידוחים להפקת גז במים עמוקים כרוכים בתהליך טכנולוגי מורכב, שעלול לייצר השפעות פיסיות וביולוגיות שליליות על הסביבה הימית. השפעות מזיקות בעלות פוטנציאל פגיעה עצום נגרמות לרוב כתוצאה מאירוע דליפה בלתי מבוקר שתוצאותיו עלולות להיות בעלות פוטנציאל קטסטרופלי. החשש הסביבתי העיקרי, מקורו בפסולת הקידוחים שכולל בוצה וחלקיקים, כימיקלים שונים (מנוזלי הקידוחים), שאריות של מתכות כבדות ומי תוצר שמשתחררים עם הקידוחים המכילים פחמימנים. בנוסף, המתקנים הימיים יכולים להוות כר התיישבות של מינים פולשים, שנודדים עם המתקנים בימים השונים. מדינות שונות בעולם, בהן ארה"ב, קנדה, נורווגיה ובריטניה, התקינו רגולציה סביבתית לצמצום או מניעת ההשפעות הסביבתיות השליליות של תעשיית הקידוחים על הסביבה הימית. נורווגיה, שכלכלתה נשענת בצורה בלתי מבוטלת על תעשיית הנפט, נחשבת בין המדינות המתקדמות בחקיקה סביבתית בנושאים אלה.

חברת שיכון ובינוי מקבוצת אריסון בוחרת יעד חדש בתחום ייצור החשמל הפרטי בישראל. החברה עוזבת את תחנות הכוח המופעלות בגז טבעי לטובת הפקת חשמל מאגירה שאובה. שיכון ובינוי דיווחה אתמול כי נציגיה מנהלים משא ומתן עם חברת אורתם סהר לרכישת אחזקותיה (38%) בפרויקט אגירה שאובה מעלה גלבוע תמורת 44 מיליון שקל. הפקת חשמל בטכנולוגיית אגירה שאובה מבוססת על ניצול הפרשי גובה בין מאגרי מים, תוך ניצול הפער בין תעריפי החשמל המשתנים בין שעות השפל של הלילה לשעות השיא שביום. מים ממאגר נמוך נשאבים למאגר גבוה בשעות הלילה כאשר החשמל זול יותר, ומוזרמים חזרה מטה בשעות היום, תוך ניצול אנרגיית הזרימה להפקת חשמל בשעות השיא.

הוד השרון, ישראל ודורהאם, בריטניה - 30 במאי 2011 - חברת סולאראדג' טכנולוגיות בע"מ, ספקית מובילה של מערכות לייעול הפקת אנרגיה סולארית, וחברת Cleaner Air Solutions, אחת המפיצות הגדולות ביותר של מערכות פוטו-וולטאיות בבריטניה, מכריזות על הסכם שותפות להפצת מוצרי סולאראדג', המרחיב את פעילות סולאראדג' בבריטניה. ברבעון הראשון של 2011, Cleaner Air Solutions ביצעה הזמנות בהיקף של 3 מגה וואט למערכות סולאראדג' הכוללות יחידות מיצוי אנרגיה (power optimizers) וממירים סולאריים. קצב ההזמנות צפוי לגדול במהלך הקיץ הקרוב.

חברת החשמל דיווחה אמש לרשות החשמל כי המכסה למתקנים פוטווולטאים בהסדרה הצרכנית עבור מערכות עסקיות, כפי שאושרו במליאת הרשות באוגוסט 2010, הגיעה למיצוי של מעל 108 MW מתוך היקף של 120 MW שאושרו באותה ישיבה. על פי הנחיית רשות החשמל, על מנת לאפשר וודאות תעריפית ליזמים, הונחתה חברת החשמל ליידע את הציבור בעת מיצוי 90% מהמכסה.

כאמור, המסחר בגרמניה הושפע מהודעת הממשלה כי עד 2022 ייסגרו כל הכורים הגרעיניים במדינה וכי היא מתכוונת להגדיל את תפוקת האנרגיה ירוקה לכדי 50% מכלל התפוקה. נציין כי תחנות הכוח מספקות יותר מחמישית מהאנרגיה המשמשת את הכלכלה הגרמנית, שהיא הגדולה באירופה. לסקירת החלטת ממשלת גרמניה המרוויחות הגדולות מהודעת ממשלת גרמניה היו מניות החברות המספקות אנרגיה ירוקה. מניית יצרנית מתקני האנרגיה הסולארית , Solarworld AG זינקה ב-9.4% לאחר ההודעה. מנגד ירדה מניית חברת RWE AG, אשר מתפעלת את הכורים הגרעיניים במדינה, ב-2.5%.

בשנה שעברה הוזרמו 30.6 ג'יגה-טונות של פחמן דו-חמצני לאטמוספירה, בעיקר משריפת דלקים. מדובר בעלייה של 1.6 ג'יגה-טונות לעומת 2009, לפי הערכות ה-IEA, הנחשבות לאמינות ביותר בתחום פליטות הפחמן. נראה שגם למיתון החמור ביותר זה 80 שנה לא הייתה השפעה בולמת על הגידול בפליטות הפחמן.

שר להגנת הסביבה גלעד ארדן יגיש בקרוב לממשלה הצעת מחליטים לקידום "תוכנית לאומית לצמיחה ירוקה". מדובר בתוכנית לעידוד התעשייה הירוקה בארץ שאמורה לחול בשנים 2020-2012. ארדן יזם את התוכנית בעקבות הצטרפות ישראל ל־OECD. התוכנית נוגעת בתחומים רבים וכוללת למשל ביטול של סובסידיות הניתנות לתעשייה הפוגעת בסביבה; עידוד טכנולוגיות ידידותיות לסביבה; יצירת שווקים חדשים למוצרים ירוקים; ומעבר לתעשייה בת-קיימא, המביאה בחשבון את כל מעגל חיי המוצר.

המכסה הסולארית הולכת ואוזלת, סיבוב שני: חברת החשמל דיווחה אמש (א') לרשות החשמל שהמכסה למערכות עסקיות קטנות (עד 50 קילוואט) הגיעה למיצוי של מעל 108 מגה וואט מתוך היקף של 120 מגה וואט שאושרו בהקצאה העסקית האחרונה באוגוסט 2010. בדיווח נמסר כי 90% מהמכסה מוצתה, לאחר שהותקנו כבר 4,400 מערכות קטנות.

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �