Group items tagged

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

שמעון יפרח, יועצו הכלכלי הבכיר של סגן ראש הממשלה ושר הפנים, אלי ישי, העומד בראש מטה אנרגיות מתחדשות במשרד אמר: אנו חושבים שלשוק האנרגיות המתחדשות, על כל הצמתים המורכבים והבעייתיים שהוא חווה בדרך, יש עתיד גדול. סיבה שניה היא הנקודה בה אנו נמצאים מבחינת הפוטנציאל של אנרגיות הרוח, ואפשרויות קידומו. בתקופה האחרונה כינסנו צוותים שלנו ושל המשרדים הנוספים על-מנת לבחון אפשרויות קידום הנושא. כנס כזה נותן רוח גבית, כאשר שר הפנים מגיע ומדבר על אנרגיית הרוח, זה מקדם את הנושא. יפרח ממשיך ומסביר את החשיבות של גיבוש מדיניות ורגולציה ברורה לשוק טורבינות הרוח: "יש הקצאה גדולה מאוד לשוק הרוח שאינו מנוצל. אנחנו מעוניינים שלאחר שגיבשנו את המדיניות, כל הגופים: רשות החשמל, משרד התשתיות ומשרד הפנים ייצרו את אותה תמ"א או משהו דומה, על מנת שהשוק ינוע קדימה". השר חתם על תקנות הארנונה, כפי שהבטחנו. התקנות הלכו לאישור ועדת הכספים, לצערנו חל עיכוב שאינו תלוי בנו, אבל גם שר האוצר וגם שר הפנים חתמו על התקנות לפני מספר חודשים, ובשלב זה אנו מקדמים את זה מול הוועדה, למרות שהתעריפים כבר קבועים בחוק והם נבנו בהתאם למה שנקבע על-ידי רשות החשמל.

ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה הבוקר (ג) דיון בנושא פרויקט פצלי השמן של חברת IEI בחבל עדולם. במהלך הדיון שארך כשעתיים לא ניתנה לארגונים שהוזמנו לדיון זכות להשתתף ולפרוס את עמדתם, זאת בזמן שנציגי חברת IEI דיברו, העלו מצגת ונימקו את עמדתם לאורך הדיון כולו. יש לציין כי עמדת משרדי הממשלה המתנגדים לפרויקט, כמו עמדת משרד החקלאות לא הובאה במלואה. מנהלת המחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין', עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, כמו גם נציגי ארגוני סביבה נוספים שנכחו בדיון, פנו בבקשות חוזרות ונשנות אל יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, במטרה שיאפשר להם את זכות הדיבור, אך הוא טען לעומתם כי אין זמן לשמוע עמדות נוספות ואף הציע לאט"ד לפנות לבג"צ כדי לקבל את זכות הדיבור. כל זאת בזמן שליו"ר החברה, ח"כ לשעבר, אפי איתם, ניתנה זכות הדיבור וכך גם לכל אנשי המקצוע של IEI. יש לציין כי גם המסמך שהוצג בוועדה בפני חברי הכנסת היה חסר בנתונים משמעותיים ובהם עמדת משרד החקלאות המביעה חשש אמיתי מקידום הפרויקט וכן נעדרה מהמסמך התייחסות לעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' לבג"צ נגד תקנות הנפט המאפשרות את קידום הפרויקט. בתום הדיון אמרה עו"ד קרן הלפרן מוסרי כי המצב שבו רק ליזמים ניתנת זכות דיבור בכנסת הוא מסוכן ומבשר רעות. כמו כן, אמרה כי בכל מקרה על הוועדה היה להמתין להכר

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

>> מחקר של מרכז המחקר והמידע בכנסת (מ.מ.מ) קובע כי "ספק רב יושג יעד הביניים של ייצור 5% מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד סוף 2014". זאת, משום שייצור החשמל בחלק הארי מן המתקנים האמורים להפיק את החשמל - שדות סולאריים גדולים, מתקני ביוגז וחוות טורבינות רוח - עדיין לא החל. על פי המחקר, ב-2011 היה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות רק 0.41% מכלל צריכת החשמל. על פי החלטת הממשלה, שיעור זה צריך לגדול ל-5% ב-2014, ו-10% ב-2020. המחקר הוצג בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שדנה בחסמים העומדים בפני היזמים בתחום האנרגיות המתחדשות, ובמיוחד בפני היזמים הסולאריים. בעיקר מדובר במכסות נמוכות יחסית לייצור חשמל סולארי, עיכובים בהשגת האישורים להקמת המתקנים, והיטלי השבחה שהחלו רשויות מקומיות להטיל על בעלי גגות סולאריים. בנוסף, מתכנן מינהל מקרקעי ישראל להתחיל לגבות דמי חכירה ל-20 שנה בסך 75 אלף שקל לדונם, עבור פרויקטים סולאריים על האדמות שבניהולו. בדיון מחו נציגי החברות הסולאריות על היטלי ההשבחה וקביעת המחיר לדונם קרקע סולארית, המוגזם לטענתם. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), טען כי "המינהל פועל בראייה כלכלית של הקרקע. הוא לא מתחשב בשיקול של אנרגיה סולארית". איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, טען כי "מינהל מקרקעי ישרא�

אמש (יום ב' 13.2) התקיים יום השלטון המקומי בכנסת ובין השאר התקיים דיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה בנושא תוכנית לאומית להתייעלות בתאורת חוץ. לדיון זומנו משרדי הממשלה השונים (הגנת הסביבה, פנים, אנרגיה ומים, אוצר), חברת החשמל, השלטון המקומי וכן נציגי חברת פאוורסיינס המתמחה בין השאר בפיתוח ייצור ושיווק בקרים להפחתת המתח העודף בתאורת חוץ המשמשים כמעין "חסכמים" לרשת החשמל. מנהל השיווק והמכירות בישראל, אורן מורגן, הציג בפני חברי הוועדה את הפרויקטים השונים שבוצעו בעשרות רשויות בישראל והדגיש כי פתרונות מעין אלו לחיסכון בתאורת רחובות, הם הקלים ביותר ליישום ללא שינוי בתשתית הקיימת והיעילים ביותר ברמת החיסכון והכדאיות הכלכלית. גיל ליבנה, ראש המועצה המקומית שוהם ויו"ר ועדת איכות סביבה בשלטון המקומי, שנכח בישיבה, אישר שבמרכזיות התאורה במועצה, מותקנים מזה שנים בקרי תאורה של פאוורסיינס. עוד הדגיש מורגן, כי מערכת כזו מותקנת מזה כשנתיים בכנסת ישראל וחוסכת כ - 25% מצריכת התאורה ההיקפית של הכנסת. ח"כ אמנון כהן, יו"ר הועדה, שיבח את פעילות החברה וציין כי ישנה חשיבות רבה בתמיכת החברה בביצוע פרויקטים בפריפריה בערים כדוגמת אופקים, שדרות, נתיבות וערד אשר הניבו חיסכון של מאות אלפי ₪ לכל רשות. על-פי נתוני המרכז לשלטו

לקידוחי נפט וגז במעמקי הים השלכות משמעותיות על הסביבה. דוח של עמותת אדם טבע ודין מעריך כי הנזק צפוי להגיע ל-200 מיליון שקל בשנה. "הפקתו המבורכת של הגז כרוכה גם בנזקים סביבתיים ועל חברות הגז לשאת בפיצוי הכספי, כפי שנהוג בעולם", ציין עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל העמותה. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק אסדת קידוח גז. םגיעה בסביבה הימית אלי דסה המסמך עוסק בנזק הסביבתי כתוצאה מקידוחי הגז בתמר לסביבה הימית והחופית, ומתייחס לנזקים השגרתיים לסביבה הימית הנאמדים בכ-45 מיליון שקלים בשנה ולנזקים אפשריים כתוצאה מתאונה - הנאמדים בכ-43 מיליון שקלים בשנה. בין השאר הנזקים האפשריים הם: פגיעה באיכות המים, בדגה, תפיסת שטחים פתוחים לצורך הנחת מתקני התשתית ועוד. לחייב את זכייני הגז הדוח מתייחס גם לפליטות גזי החממה ממאגר תמר ועלות הנזק הסביבתי בפליטות אלו, כתוצאה מהשפעות תהליך שאיבת וקליטת הגז הטבעי בישראל. מבדיקת פליטות גזי המתאן עולה כי מידי שנה צפויה להיפלט ממאגר תמר כמות גזי חממה שקולה ל-425 אלף טון פחמן דו חמצני בשווי של כ-40 מיליון שקלים ובנוסף, נזקים כלכליים העשויים להיגרם כתוצאה מתקלה שתגרום לדליפת מתאן מאסיבית נאמדים בכ-80 מיליון שקלים בשנה. "פליטות אלו אחראיות לעלייה בפליטה הכוללת של גזי חממה בישראל, שאות

המשרד להגנת הסביבה ניסח לאחרונה טיוטת הנחיות לפיקוח על קידוחי גז ונפט קרקעיים. מתברר כי אף שבארץ קיימים 15 אתרי קידוח קרקעיים, אלה פועלים ללא כללי פיקוח הולמים. ההנחיות החדשות מבקשות לשנות מצב זה, ובמסמך שהגיע לידי "כלכליסט" מפורטים לראשונה כללי פיקוח, השמים דגש על הגנת הסביבה, בריאות הציבור ומניעת זיהום קרקע ומקורות מים. בין השאר, מפורטים במסמך הכימיקלים המותרים לשימוש במסגרת הקידוח, אופן סילוק הפסולת הנוצרת במהלכו ונהלים לטיפול באירועי דליפה. נוסף על כך, צוין במסמך כי כל בקשה לביצוע קידוח תוגש למתן התייחסות של הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה וכי הקידוח יותנה, לראשונה, בקבלת אישור מהמשרד להגנת הסביבה. עד היום, כאמור, לא חלה על הקידוחים שום התניה סביבתית. בחברה להגנת הטבע בירכו על המהלך, אך ביקשו להרחיב את ההנחיות גם לקידוחים המבוצעים בים. ביום שלישי צפויה ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לקיים דיון בנושא "הגנות סביבתיות מפני סיכונים בקידוחי גז ונפט".(כלכליסט}

דיון מיוחד במשבר בענף הסולארי בעקבות סיום המכסה למערכות סולאריות עסקיות. הדיון יעסוק במשבר המכסות ובהליך מתן הרישיונות המותנים ברשות החשמל למערכות בינוניות. לתשתיות נודע כי הדיון עומד להיות סוער ואולם דיוני הועדה יהיה צפוף מאוד - מעל 100 משתתפים אמורים להשתתף בדיון. לדיון בנושא מכסות ורשיונות לייצור מתקנים לאנרגיה סולארית מוזמנים: משרד התשתיות הלאומיות, משרד האוצר, משרד הפנים, משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד לבטחון פנים, המועצה הלאומית לכלכלה, מינהל מקרקעי ישראל, המשרד להגנת הסביבה, חברת החשמל, הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, חברות הפועלות בתחום מערכות סולאריות, התאחדות התעשיינים, תנועות ההתיישבות, מרכז השלטון המקומי, ארגונים להגנה על הסביבה, מרכז המועצות האזוריות, האיחוד הישראלי לאנרגיה נקיה, הפורום הישראלי לאנרגיה, איגוד חברות האנרגיה המתחדשת, ארגוני צרכנים, איגוד הבנקים.

בניגוד לדיון הקודם בועדת הכלכלה בעיצומו של המשבר הסולארי הקודם בקיץ שעבר, בו נתפסה רשות החשמל כגורם המעכב את שחרור המכסות והמשך ההסדרה, בדיון הנוכחי מדובר בפקידי האוצר אשר אימצו את הטענה כי החשמל הסולארי יקר מדי למשק וכי יש לקצץ בתמרוץ הענף. יצוין כי עמדת היזמות הסולארית צפויה לגישה אוהדת מצד יו"ר ועדת הכלכלה לח"כ כרמל שאמה אשר הגיש את הצעת החוק לאנרגיות מתחדשות עם ח"כ רוברט אילטוב וח"כ דוד רותם מסיעת ישראל ביתנו.