Group items tagged

"לא ניתן להכשיר את חברת החשמל, כך שעוד כספים ילכו לרבנות", כך קוראים למעלה מ-17,087 איש שחתמו על עצומה נגד חוק חשמל כשר, הצעת החוק שמקדם שר התשתיות עוזי לנדאו ("ישראל ביתנו"). נכון לרגע זה 18,356 איש שיתפו את הידיעה של ידיעות אחרונות שפורסמה ב-ynet.   מחאה נגד "חשמל כשר": זו כפייה דתית  מהו המוצר החסכוני והיעיל ביותר לחימום הבית? "חותמת כשרות של בד"ץ יותר טובה מפרסומת"   לפי החוק, תחויב חברת החשמל להפעיל את תחנות הכוח שלה בהתאם לדרישות ההלכה, כך שלרבנות תהיה סמכות את השאלטר בכל עת שתרצה באמצעות משגיחי כשרות שיוצבו בתחנות הכוח. למעלה מ-1,380 איש הצהירו באירוע פייסבוק שהם מתכוונים להפגין מול הכנסת ביום רביעי הקרוב (28 בדצמבר). כך יהיה הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות / עמיר בן-דוד שר התשתיות לנדאו מקדם חוק שיחייב את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח "על פי דרישות ההלכה" ויאפשר לרבנות להפסיק את הזרם לכל עם ישראל. על פי הדיווח, ב"ידיעות אחרונות", המחיר יעמוד על מאות מיליוני שקלים - על חשבוננו לכתבה המלאה   "ברצף החוקים שהוצעו בתקופה האחרונה עלתה עכשיו הצעה מפתיעה - להכשיר את החשמל בישראל", נאמר בקבוצת הפייסבוק שמארגנת את המחאה.   "במסגרת ההצעה, חברת החשמל ויצרנים פרטיים לא יוכלו למכור חשמל בלי אישור מהרבנות. כן, כמו שזה נ�

שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, הורה למנכ"ל המשרד שאול צמח למשוך את תזכיר הצעת חוק "החשמל הכשר", המוסיף לחוק החשמל סעיף המאפשר פיקוח הלכתי של הרבנות הראשית על ייצור החשמל בתחנות הכוח. זאת, לאחר מחאות נמרצות נגד החוק, שאף התממשו לכדי הפגנה מול ביתו של השר ברעננה ביום שישי האחרון. החוק הוצע על רקע שימוש בגנרטורים בימי שבת וחג, הנפוץ בחלק מהמגזר החרדי בשל חילול שבת של עובדי חברת החשמל בתחנות הכוח. לטענת המשרד, הגנרטורים מהווים סיכון בטיחותי ומפגע סביבתי, ולכן הוצע מנגנון פיקוח נוסף, על ידי הרבנות הראשית, על תחנות הכוח. זאת, למרות הודאת המשרד כי "תקן חשמל כשר כבר אומץ על-ידי חברת החשמל כמעט במלואו וכיום מתבצעת הפעילות בשבתות ובימים טובים בהתאם להוראותיו". עוזי לנדאו צילום: אמיל סלמן במסגרת ההצעה היתה גם כוונה להתקין מערכות אוטומציה נוספות, שינהלו את ייצור החשמל ללא מגע יד אדם. כמו כן, נכלל בחוק סעיף המאפשר, לטענת המוחים, שליטה של משגיחי הרבנות על ייצור החשמל, במה שכינו "יד על השאלטר". ביום שישי האחרון אירגנה תנועת "ישראל חופשית" הפגנה של כמה עשרות אנשים מול ביתו של לנדאו ברעננה, בה קראו המפגינים ללנדאו ומפלגתו (ישראל ביתנו) "די נמאס, תעברו לש"ס", "בחרת ליברמן - קיבלת ישי", ו"לנדאו, עד לכאן, ישראל זה לא איראן"

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

מומחים מזהירים שקידוחי הגז עלולים לפגוע בסביבה הימית עד כדי אסון אקולוגי גדול ממדים, אך אין גורם בארץ שאחראי לפקח ולאכוף על חברות חיפושי הגז להיערך בהתאם. במשרד להגנת הסביבה רק עכשיו החלו ללמוד את הנושא ומקווים לקבל סמכויות אכיפה. "אנחנו במירוץ נגד הזמן", מודה ראש אגף ים וחופים יעל דראל עדכון אחרון:  01.01.11, 10:48 שתף הדיווחים על כמויות הגז הטבעי בקידוח לוויתן - במרחק 140 ק"מ מחופי חיפה - הרעידו השבוע את הגורמים הכלכליים במשק, אך מבחינה סביבתית ייתכן שרעידת האדמה עוד לפנינו: חוות דעת משפטית שגובשה במשרד להגנת הסביבה ושהגיעה לידי ynet מזהירה, כי למדינת ישראל אין כיום כל סמכות אכיפה סביבתית באזור הקידוחים, למרות שמדובר בפרויקטים בעלי השלכות סביבתיות רחבות על הסביבה הימית.   הפרויקטים יצריכו בעתיד גם קדיחה לעומק הקרקע, פרישת צינורות באורך עשרות קילומטרים על קרקעית הים, והקמת מתקנים בים וככל הנראה גם ביבשה. מומחים מזהירים כי לצד החשש מפני תקלה, או דליפה, יש גם מחקרים המצביעים על פגיעה אקולוגית בים. רשימת החששות הסביבתיים מבוססת וארוכה, אך נכון לשלב זה, הפתרון עדיין רחוק.     התגלית בלוויתן השווי המוערך של הגז בלוויתן - 45 מיליארד דולר / תני גולדשטיין תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם בעשור האחרון - 140 קילומטרי�

מינהל התכנון שוקד כבר תקופה ארוכה על גיבוש מדיניות כוללת בנושא טורבינות רוח, אך הצעת חוק חדשה שתובא בפני השרים מבקשת להקים טורבינות ללא הליך תכנוני - בכל חלקה חקלאית או תעשייתית.   ההצעה, שגובשה על ידי חברי הכנסת כרמל שאמה, רוברט אילטוב ושי חרמש, מבקשת לעקוף, בין השאר, את חוקי השמירה על הסביבה החופית - אך זוכה להתנגדות חריפה מצד החברה להגנת הטבע, מחשש שההצעה דווקא תפגע בסביבה.     מטרת החוק המוצהרת היא לקדם את נושא האנרגיות המתחדשות, ולסייע בעמידה ביעדי האנרגיה המתחדשת שהוצבו על ידי הממשלה לפני למעלה משנתיים. בינואר 2009 החליטה ממשלת ישראל כי עד שנת 2020 יהוו האנרגיות המתחדשות 10% מכלל משק האנרגיה. עוד הוחלט על יעד ביניים של 5% לייצור חשמל "ירוק" עד שנת 2014.    "כדי להגיע ליעדים אלו יש לקבוע כללים אשר יאיצו התקנות של מערכות לייצור חשמל ממקורות מתחדשים", נכתב בהצעה. "טורבינות רוח לייצור חשמל יכולות להשתלב עם גידולים חקלאיים ועם שימושים תעשייתיים הואיל ואלו מותקנות על גבי תרנים, עושות שימוש מזערי בקרקע וניתן להתקינן באופן שישתלב עם השימושים הקיימים".    אולם, כאמור, בחברה להגנת הטבע טוענים כי למרות מטרותיו הסביבתיות של החוק, הרי שעקיפת החוק עלולה דווקא לסכן את הסביבה ולגרום לנזקים. רותי שורץ, רכזת האנרגי

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

מליאת הכנסת דחתה בצהריים הצעת חוק אשר נועדה להגביל את שיעור המס על הדלק ל-30%. הצעת החוק הוגשה על ידי ח"כ יואל חסון (קדימה), וקבעה עוד שהעלאת שיעור המס מעבר ל-30% תחייב אישור של ועדת הכספים. 30 ח"כים הצביעו בעד הצעת החוק, מול 43 שהתנגדו. רה"מ בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ נמנו עם המתנגדים. באוצר העריכו את עלותה של הצעת החוק בכ-7-8 מיליארד שקלים בשנה.

הממשלה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לשר האנרגיה והמים ולשר האוצר להאריך את רישיונותיה של חברת החשמל, ללא צורך באישור מוועדת הכלכלה בכנסת. רישיונות החברה עומדים לפקוע ב-15 באפריל, ויו"ר הוועדה כרמל שאמה-הכהן הבהיר בדיון האחרון, שנערך לקראת סוף 2011, כי לא יאשר הארכה נוספת. "הוועדה אינה מוכנה להיות חותמת גומי של משרד האנרגיה והמים", אמר שאמה הכהן. הצורך בחידוש הרישיון נובע מאי ביצוע רפורמה בחברה, המתוכננת זה כ-15 שנה. ... הממשלה כנראה תאמץ את הנחייתו של יו"ר הוועדה, ולפיכך הוכן תזכיר חוק בן שתי שורות בלבד: "בסעיף 60 (ד(11) לחוק משק החשמל, התשנ"ו - 1996, המלים 'באישור ועדת הכלכלה של הכנסת' יימחקו". אם יאושר החוק, יוכלו שרי האנרגיה והאוצר להאריך עד אין קץ את רישיונות חברת החשמל, מבלי שיאלצו נציגיהם להסביר לוועדת הכלכלה בכנסת בסוף כל שנה מדוע לא בוצעה הרפורמה גם בשנה החולפת. חברת החשמל, המתמודדת עם קשיים פיננסיים מרובים, נמצאת במגעים עם ועד העובדים כדי לקדם את תוכנית ההתייעלות "תנופת אור". התוכנית כוללת פרישה של כ-2,000 עובדים וותיקים בחברה (מבוגרים מגיל 50 ובעלי 25 שנות ותק ויותר), שעל פי הערכות עשויים לדרוש מענק פרישה של כ-1.65 מיליון שקל כל אחד. כמו כן, ועד עובדי החברה צפוי לדרוש מענק רפורמה לעובדים שיישארו.

ועדת השרים לענייני חקיקה דחתה היום (א') את הצעת החוק לתיקון חוק הנפט של חברי הכנסת דב חנין, כרמל שאמה ויריב לוין, שמטרתה להחיל היבטים סביבתיים בחיפושי וקידוחי גז ונפט. על רקע הדחייה נמסר מהחברה להגנת הטבע: "מדינת ישראל עוצמת עיניים מול הסכנות וההשלכות השליליות של הקידוחים על הסביבה". על פי התיקון לחוק, "חוק הנפט, שנחקק ב - 1952, לא כולל בתוכו מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים... כיום ברור לכל כי מנגנוני הסדרה ובקרה סביבתיים חיוניים בכל הנוגע לחיפושי נפט וגז ולהפקתם... החוק מעגן ייצוג של גורמי סביבה, ובראשם המשרד להגנת הסביבה, כגופים הקבועים בחוק ומעגן התחשבות בשיקולים סביבתיים במערך החלטות המתקבלות על פי החוק." מהחברה להגנת הטבע נמסר: "לצערנו, בניגוד למדינות רבות בעולם, שהבינו את ההשלכות מרחיקות הלכת של קידוחי גז ונפט על הסביבה וקבעו נהלים ברורים לפיקוח ובקרה סביבתיים על הקידוחים, מדינת ישראל מעדיפה לעצום עיניים ולהתעלם מהסכנות ומההשפעות השליליות הפוטנציאליות השונות של תעשיית הנפט על הסביבה, העלולות להיגרם הן כתוצאה מעבודה שגרתית והן כתוצאה מתקלות ותאונות. החברה להגנת הטבע תמשיך לנסות ולקדם את השינויים הנדרשים בחוק מול המשרד להגנת הסביבה ומשרד התשתיות".

>> קבוצת דלק, הנמצאת בשליטת יצחק תשובה ובניהולו של אסי ברטפלד, שמה קץ לשבועות של ספקולציות. הקבוצה הודיעה כי היא עומדת מאחורי הקפיצה ביתרת המכירות בחסר של שותפויות הנפט והגז אבנר ודלק קידוחים, הנמצאות בשליטתה. לבקשת הבורסה לניירות ערך ורשות ניירות ערך, הודיעה קבוצת דלק כי היא שואלת מחברת דלק נכסים והשקעות, הנמצאת בבעלותה המלאה, 7.6 מיליון יחידות השתתפות של דלק קידוחים בשווי של 92 מיליון שקל ו-160 מיליון יחידות השתתפות של אבנר בשווי של 331 מיליון שקל. יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים ואבנר, שאותן שאלה קבוצת דלק מהחברה-הבת דלק נכסים והשקעות, נרשמו כמכירה בחסר (שורט) בדו"ח השבועי שמפרסמת הבורסה לניירות ערך, והיו 95% מיתרות השורט של דלק קידוחים ו-98% מיתרות השורט על אבנר; זאת למרות הבהרת הקבוצה שלפיה, האחזקות של הקבוצה כולה ביחידות ההשתתפות לא השתנו. יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של אבנר היו הגדולות מבין כל ניירות הערך, למעט איגרות חוב, בשבוע המסחר שהסתיים ב-3 בנובמבר. יתרה מזו, היחס בין יתרת השורט למחזור המסחר היומי נסק לרמה גבוהה של 18.2. יתרות השורט על יחידות ההשתתפות של דלק קידוחים היו פי 9.8 ממחזור המסחר היומי הממוצע. העובדה שיתרות השורט צמחו חדות היתה עלולה לגרום למשקיעים להעריך כי החברה עומדת לבשר על אי

חשבונות החשמל הגבוהים הגיעו לירושלים. מרכזת האופוזיציה בוועדת הכספים, ח"כ רוחמה אברהם-בלילה (קדימה), דרשה הבוקר (ג') מיו"ר הוועדה משה גפני (יהדות התורה), לקיים דיון דחוף בנושא, לאחר הפרסום ב-ynet, לפיו ישראלים רבים קיבלו החודש חשבונות חשמל גבוהים במיוחד. במקביל, חברי כנסת רבים הגיבו בחריפות על העניין.   דירקטור בחברת חשמל התפטר: חשש להידרדרות הנחה של עד 20% בחשבון החשמל לחוסכים בקיץ לנדאו: "יש סיכוי ממשי להפסקות חשמל בקיץ"   "הבוקר אזרחי ישראל הוכו בתדהמה - לקראת חג הפורים קיבלו חשבונות חשמל מנופחים הנובעים מהעלייה המטורפת של 15% בתעריפי החשמל. לא ייתכן שזוג הורים עם שניים או שלושה ילדים יקבלו חשבון חשמל של 2,000 שקל. משפחות יקרסו כלכלית ולא יעמדו בזה", אמרה אברהם-בלילה, וקראה לגפני לדרוש מהאוצר לבטל את המע"מ על החשמל.   הצרכנים נדהמו: "חשבונות החשמל שלנו הוכפלו" / מירב קריסטל גל הקור והתייקרות החשמל ב-15% עשו שמות בחשבון החשמל האחרון: צרכנים רבים נדהמו לגלות חיובים גבוהים במיוחד כמו 1,700 שקל לזוג ו-2,000 שקל למשפחה. אם לשניים: "אין לי תינוק בבית, אני בהלם. יש לי רק רדיאטור קטן. זה ממש מפחיד". גם אתם הופתעתם? שתפו אותנו בטוקבקים לכתבה המלאה "ממשלת ישראל ממיטה מכת חושך על אזרחיה. לאחר שפעלה להחשכת המסך, גוזרת ממשלת האט

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�

ממשלת בריטניה מנסה להחליש רגולציות סביבתיות באירופה, כאשר בו בבד היא טוענת בתוככי בריטניה כי היא מחוייבת לנושא איכות הסביבה, לפי מסמכים שהודלפו והגיעו לידי "גרדיאן". המסמכים חושפים, כי בכירים בממשל הבריטי מתאמצים למנוע את אימוץ חוקי האיחוד האירופי ליעילות אנרגיה, כאשר הם מנסים להחליש את ההצעות הקיימות, ולהפוך אותן לוולונטריות במקום מנדטוריות. בנוסף, ממשלת בריטניה ניסתה פעמים חוזרות ונשנות להבטיח כי האיחוד האירופי לא יאמץ יעד חדש לשימוש באנרגיות מתחדשות. המלכה אליזבת צילום: רויטרס לפי מסמכים אחרים שהגיעו לידי גרדיאן באמצעות בקשה במסגרת חוק חופש המידע, הלובי של בריטניה נגד קידום הרפורמה הסביבתית באיחוד האירופי החל בתקופת כהונתו של שר האוצר הקודם כריס האן, וקיבל כעת את ברכתו של שר האנרגיה הנוכחי, אד דייבי, שנכנס לתפקיד בפברואר. לובי זה נתמך על ידי 6 חברות האנרגיה הגדולות בבריטניה. במקביל, מקדמת ממשלתו של דיוויד קמרון חוק אנרגיה חדש, אותו היא מנסה להציג כירוק, וטוענת כי היא "הממשלה הירוקה אי פעם". לדברי הממשלה, הצעת החוק עשויה לייצר השקעות בהיקף 110 מיליארד ליש"ט בטכנולוגיות יעילות אנרגיה וירוקות. כיום עומד יעד האיחוד האירופי לשימוש באנרגיות מתחדשות על 20% מכלל ניצול האנרגיה. אך תוקפו של עד ז�

מליאת הכנסת דחתה הצעת חוק להגבלת שיעור המס על הדלק ל-30% בלבד, כאשר גם ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר יובל שטייניץ מצביעים נגדה. עוד קבעה הצעת החוק כי העלאת שיעור המס על הדלק מעל לרף ה-30%, תדרוש אישור של וועדת הכספים.

חסון הסביר כי המטרה של הצעת החוק הזו למנוע שיעור מס בלתי מידתי על הדלק כאמצעי לגיוס כספים לאוצר המדינה על ידי הממשלה. על כן, מוצע כי שיעור המיסוי המקסימלי ששר האוצר יוכל להטיל על הדלק לא יעלה על 30% ממחיר הדלק. לעניין זה, שיעור המיסוי כולל הן את המע"מ והן את מס הבלו. שיעור מקסימלי זה יאפשר את הוזלת מחיר הדלק ויחזיר את הדלק לטווח מחירים סביר.  

רשות החשמל מצליחה להדהים שוב את יצרני החשמל הסולארי; מליאת רשות החשמל החליטה אתמול על הפחתה דראסטית של תעריפי החשמל שיתקבלו מערכות גג חדשות שיתחילו לייצר חשמל במהלך 2012. במסגרת ההחלטה נקבעו תעריפים נמוכים משמעותית - לא רק מהתעריפים לשנת 2011 אלא גם מהתעריפים שהרשות עצמה פרסמה בשלב השימוע שקדם להחלטה. ההחלטה קובעת כי מתקני-גג למגזר הביתי (בהספק של עד 15 קילו-ואט) שיתחברו לרשות במהלך 2012 יקבלו תעריף של 1.22 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שיפיקו. התעריף ב-2011 עמד על 1.67 שקל לקוט"ש ובשימוע ל-2012 הציעה הרשות 1.34 שקל לקוט"ש. מתקני-גג לסקטור העסקי (בהספק של עד 50 קילו-ואט) יקבלו לפי ההחלטה 90 אגורות בלבד לקוט"ש לעומת 1.51 שקל ב-2011 ו-1.07 שקל בשימוע. על-פי החלטת וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תוקצה ב-2012 מכסה כוללת של 50 מגוואט למערכות סולאריות על גגות ומכסות נוספות בסך 30 מגוואט כל אחת יוקצו ב-2013 וב-2014. לאחר תום המכסות האלה מתכוונת הממשלה להפסיק את מדיניות הסבסוד של החשמל הסולארי ולפעול על-פי מדיניות חדשה שתהיה מבוססת על המחיר הכלכלי של האנרגיה המתחדשת. הנימוק העיקרי להפחתת התעריפים הוא ההוזלה הדראסטית שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הפאנלים הסולאריים לייצור חשמל, כתוצאה מייצור-יתר של פאנלים בסין. בשוק הסולארי העריכו כי התעריפים

הממשלה אישרה ביום ראשון הצעת החלטה שמסמיכה את שרי האנרגיה והאוצר להאריך את רישיונות חברת החשמל ולפטור אותה מהחובה לבצע את הרפורמה - מבלי לקבל לכך את אישור ועדת הכלכלה של הכנסת. זאת לאחר שוועדת הכלכלה סירבה לפני חודשיים להאריך את רישיונות החברה בפעם השמינית מ-2006. חוק משק החשמל מ-1996 קבע כי ב-2006 יפוגו רישיונותיה של חברת החשמל, וכי לא ניתן יהיה לחדש את הרישיונות - אלא אם החברה תיישם שינוי מבני. הניסיונות לבצע את השינוי נכשלו, ובכל שנה נאלצה הממשלה להאריך את תוקף הרישיונות באמצעות צווים שאושרו על ידי ועדת הכלכלה. בתחילת השנה ביקשה הממשלה לחדש את הרישיונות, אך נתקלה בהתנגדות הוועדה. "הדפוס שלפיו בכל סוף שנה אנו נדרשים לשמש חותמת גומי אינו מקובל עלי", אמר אז יו"ר הוועדה, ח"כ כרמל שאמה-הכהן (הליכוד). הוועדה האריכה את הרישיונות עד אמצע אפריל, כדי לתת לממשלה פרק זמן להשלמת החקיקה שתאפשר את חידוש הרישיונות ללא אישור הכנסת. במסגרת הרפורמה העדכנית בחברת החשמל מסתפקת הממשלה בהוצאת ניהול מערכת החשמל מידי החברה, ובהגבלת מעורבותה בפיתוח העתידי של משק החשמל לטובת כניסת תחרות פרטית. לפי הסיכום, החברה תישאר חברה אחודה ותשמור לעצמה 11 אלף מגה-ואט, לצד 49% מן התחנה הפחמית השנייה באשקלון (פרויקט D), ותחנה גדולה נוספת (פ�

שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו הביע היום לראשונה תמיכה בהסכמי הגז של חברת החשמל והיצרנים הפרטיים עם "תמר". לנדאו השמיע את עמדתו על-רקע התנגדותו הבולטת של נציג משרדו ברשות החשמל להסכם, בטענה שחברת החשמל התחייבה לשלם ל"תמר" מחיר מופרז. בדברו הבוקר בכנס "תעשיית העתיד של ישראל" של התאחדות התעשיינים ופורטל "תשתיות" אמר לנדאו כי המחיר שיידרשו הצרכנים לשלם הוא "סביר". לדבריו "שיהיה ברור - התקבלה החלטה ואני עומד מאחוריה. את תמיכתי זו הבעתי לאורך כל הדיונים וההתלבטויות בנושא. תחום משק הגז רואה רגולטורים רבים ואי וודאות במשך חודשים ארוכים. השיקולים המרכזיים שעמדו בפניי היו הענקת יציבות למשק ודאגה לכך שבמצב אליו נקלענו הציבור ישלם מחיר סביר". ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הודיעה אתמול על כוונתה להגיש הצעת חוק, המביאה להלאמה דה-פקטו של משאבי הגז. בהתייחסו להצעתה ולדברים שהמשיעו חברי כנסת אחרים אמר לנדאו כי "לא לקחתי חלק בוויכוח הקולני שהתפתח סביב הסכמי הגז. כמה עוד רגולטורים קולניים צריך המשק לראות ולהתבלבל ביניהם?". לנדאו הוסיף כי "כל החלטה הייתה זוכה לביקורת, כיוון שההסכם לא נחתם בתנאים של תחרות. לפני ששינסקי, כאשר היה עוד ספק מצרי, הייתה גם תחרות. אבל, אצלנו החליטו לחלק את עור הדוב עוד לפני שצדו אותו. עד עכשיו �

חברת החשמל דורשת 2.5 מיליארד שקל להסדר פנסיה לעובדים ■ בינתיים, עובדי חברת חשמל פותחים בעיצומים - לא ינתקו לקוחות שלא שילמו חשבונות חברת החשמל דורשת 2.5 מיליארד שקל מהציבור למימון הסדר הפנסיה החדש לעובדי החברה. כך עולה מהצעת החוק שתידון מחר (ד') בוועדת העבודה של הכנסת בראשות ח"כ חיים כץ, לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית במליאה. להערכת רשות החשמל הכרה מלאה או חלקית בדרישת חברת החשמל תביא להתייקרות תעריפי החשמל לאזרחים, אולם ספק אם חלק זה בהצעת החוק יאושר. מדובר בסכום השווה להעלאה של כ-10% בתעריף למשך שנה (במקרה של הכרה מלאה), אולם באוצר טוענים כי לא תהיה לחוק כל השפעה על התעריף. הצעת החוק היא תולדה של ההסכם הקיבוצי החדש שנחתם בין המדינה, ההסתדרות וועד עובדי חברת החשמל ב-31 לינואר 2011. ההסכם החדש בא לשנות את שיטת ההצמדה של הפנסיות של גמלאי החברה. בשיטה הישנה הפנסיה הייתה צמודה לשכרם של העובדים הפעילים אלא שהתברר כי בשיטה הזו הפנסיה נשחקת ריאלית בקצב של 1% לשנה. לקראת חתימת ההסכם התברר כי יש צורך לעגן אותו בחוק מיוחד. במסגרת ההסדר מה-31 לינואר 2011 נקבע שהחוק המיוחד ייכנס לתוקף בתוך 12 חודשים, כך שההסכם החדש יוכל להיכנס לתוקפו בפברואר 2012, כלומר בחודש הבא. המדינה הסכימה להעביר את העובדים לפנסיה צמודת מדד, כמקו�