Group items tagged

נובל אנרג'י: "רצוי שלא תתערבו בתמחור הגז שלנו" עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקו�

עתודות הגז הטבעי של ישראל מספיקות לעשרות שנים של צריכה עצמית, גם לצד יצוא, ואם תוגבל מכירת הגז לחו"ל, לא יפותחו מאגרי גז נוספים - כך טוענת חברת נובל אנרג'י האמריקאית בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות השימושים של ישראל בענפי הגז והנפט. צילום: רויטרס לטענת נובל, מפעילת קידוחי תמר, דלית ולוויתן, נכונות של חברות בינלאומיות להשקיע בישראל מותנית במדיניות יצוא איתנה, וחלון ההזדמנויות של ישראל להפוך ליצואנית גז הולך ונסגר. זאת, טוענת נובל, בשל העובדה כי במזרח הרחוק נחתמים כיום חוזים ארוכי טווח לאספקת גז טבעי נוזלי (LNG), וייתכן כי ישראל תיוותר בלי קונים לגז שלה. כמו יתר המצדדות ביצוא, מתבססת נובל בהערכותיה על דו"ח המכון הגיאולוגי האמריקני, שלפיו האגן המזרחי של הים התיכון עתיר מרבצי גז, ובשטחי המים הכלכליים של ישראל ייתכנו 2,530 BCM של גז. זאת, כאשר לפי חישוביה, מעריכה נובל את צריכת הגז בישראל עד 2040 ב-370 BCM בלבד לייצור חשמל, 90 BCM לתעשייה ו-20 BCM לתחבורה. לטענת נובל, צריכה זו תאפשר יצוא של 1,800 BCM לפחות, בלי לפגוע בצורכי המשק. באשר לרעיון לפתח בישראל תעשייה לניצול הגז הטבעי - למשל, בייצור מתנול - טוענת נובל כי ישראל ממילא לא תוכל להתחרות במדינות המחזיקות כבר בתשתית ייצור כזו. צ'רלס דיווידסון צילום

""תעשיית החיפושים והקידוחים היא אולי בקילומטר העשירי בדרך של 100 קילומטר, אבל הכול יישאר בגדר תיאוריה אם לא יהיה יצוא", כך טוען דיוויד ארון, מייסד ומנכ"ל חברת הייעוץ הבריטית PDC, שפעילה בישראל מאז 2004, בעיקר בייעוץ לרשות הגז במשרד האנרגיה. השנה ייעץ ארון גם לחברת החשמל במסגרת ההסכם בינה לבין שותפויות תמר. לאחרונה אף הוצע לו לשמש הממונה על ענייני הנפט במשרד האנרגיה, אך לאחר התלבטויות ממושכות החליט לסרב להצעה בשל הרצון להמשיך בעיסוקיו הפרטיים. באופן כמעט טבעי נבחרה PDC לייעץ לוועדה הממשלתית לבחינת מבנה משק הגז בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח. הוועדה המליצה לממשלת ישראל לשמור בידיה עתודת גז שתספיק לצורכי המשק ל-25 שנה, תוך שהיא מתירה לכל מאגר לייצא 50% לפחות מתכולתו. המלצות ועדת צמח ממתינות כעת לאישור הממשלה, אך השר להגנת הסביבה גלעד ארדן כבר הודיע על התנגדותו להמלצה להתיר לישראל לייצא גז. ארון מאמין בגישה ההפוכה והמליץ להתיר יצוא גז כמעט ללא מגבלות, למעט חובה לחבר את המאגרים לשטח ישראל. "בסך הכול הוועדה הגיעה למסקנות סבירות", אומר ארון, "רק חבל שבדרך היא נאלצה לעשות לא מעט טוויסטים. הסבירו לי שהיה לא קל לאסוף את הוועדה הזו ביחד כדי לגבש מדיניות מוסכמת, ואני יכול להבין את המורכבויות. באופן כללי אפשר לומ

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

משרד התשתיות פרסם היום מכרז לקבלת ייעוץ ותכנון אסטרטגי בנושא מדיניות גז טבעי בשווקים העולמיים. המשימה הראשונה של היועץ החדש תהיה ללוות את עבודת הוועדה לבחינת ייצוא גז טבעי בראשות מנכ"ל המשרד שאול צמח. כך מדווח היומון גלובס. נושא הייצוא שנוי במחלוקת בין מדעני המשרד בראשות ד"ר שלמה ולד לבין ראשי האוצר והיזמים. בעוד המדענים טוענים שישראל צריכה לשמר בידיה עתודות גז למשך 50 שנה ויותר ולא לייצא גז כמעט כלל, טוענים היזמים והאוצר כי ללא ייצוא לא ייכנסו לשוק שחקנים חדשים ולא תתפתח תחרות בינם לבין קבוצת דלק-נובל אנרג'י השולטת בשוק. המכרז מיועד לקבוצה שתהיה מורכבת מצוות מומחים ישראלי ומצוות זר כשהמשקל המכריע בהצעה (70%) יינתן לניסיונו של הצוות הזר בייעוץ בתחומי מדיניות גז טבעי לממשלות זרות ולתאגידים בינלאומיים גדולים. בדברי ההסבר למכרז נאמר כי בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי של חופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים משמעותיים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי בין היתר, במדיניות שתינקט לגבי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. לשם כך, נדרש לגבש ולקבוע את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל. היוע�

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל תאריך ההודעה 21/09/2011 ראש הממשלה ושר התשתיות הלאומיות צפויים לחתום בימים הקרובים על כתב מינוי לוועדה בינמשרדית אשר תבחן את מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל.   בראש הועדה יעמוד שאול צמח מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, וחברי הועדה יהיו: פרופ' יוג'ין קנדל, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר פרופ' דוד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים, אלונה שפר, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, פיני אביבי, משנה למנכ"ל לעניינים מולטילטראלים ואסטרטגיים, משרד החוץ, עו"ד אבי ליכט, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ונציג ראש המטה לביטחון לאומי.   הועדה הוקמה לאור הצורך לבחון ולהגדיר את מדיניות הממשלה בכל הנוגע לפיתוח עתידי של משק הגז הטבעי בישראל ותגיש את המלצותיה עד ליום 29.2.2012. בשנים האחרונות התגלו בישראל ובמרחב הימי שלחופיה מאגרי גז ניכרים, אשר חלקם מצוי כבר היום בתהליך פיתוח. על פי ההערכות, קיימת האפשרות להימצאות מאגרים ניכרים נוספים בעתיד, אשר התמריץ לגילויים ופיתוחם תלוי במדיניות שתינקט לגביי משק הגז הטבעי במדינת ישראל. מטרות הוועדה: (1)   לבחון מודלים של מדיניות ממשלתית במשק הגז הטבעי

צעד נוסף בשחרור מן התלות בדלק: שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על תקנות משק החשמל למימוש מדיניות המשרד לגבי טעינת רכב חשמלי ​שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, חתם על תקנות משק החשמל (תנאים ונהלים למתן רישיון וחובות בעל רישיון) (תיקון) -2002, המהוות ביטוי חוקי למימוש מדיניות המשרד לגבי טעינת רכב חשמלי. התקנות עוסקות בדרישות ממבקש רישיון אספקת טעינה לרכב חשמלי, ומגדירות את חובותיו של בעל הרישיון כלפי לקוחותיו.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אמר כי "משרדנו נוקט בפעולות נמרצות כדי לקדם כל רכב שאינו מונע באמצעות דלק, וזאת במטרה להשתחרר ככל הניתן מן התלות בנפט, שמלבד היותו מזהם, מוצאו המרכזי מארצות הטרור. מדיניות הרגולציה שמשרד האנרגיה והמים מקדם, מאפשרת כבר היום גישה לרכבים הצורכים פחות נפט או שאינם צורכים כלל. בימים אלו אנו נערכים לקידום מהיר של כניסת ה -  (CNG (Compressed Natural Gas, וזאת בתיאום מלא עם יבואני הרכב." עוד אמר השר כי "התקנות שתיקן המשרד לטעינת רכב חשמלי, מאפשרות תחרות בריאה במשק, תוך הקפדה על בטיחות וביטחון הטוענים."   התקנות קובעות, בין היתר, כי לקוח יוכל להפסיק את הסכם ההתקשרות שלו עם בעל רישיון אספקה לטעינת רכב חשמלי בכל זמן. בנוסף, ההסכם לא יכלול הוראות המגבילות את אפשרות הלקוח להטעין את

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

ביום חמישי אושרה העלאה של 8.9% במחיר החשמל. השר עוזי לנדאו הוא שר האנרגיה, הטלפון שלי תופס אותו בחו"ל, בנסיעה פרטית. גם בחו"ל אתה יודע על העלאת מחיר החשמל? "ודאי שאני יודע, אני יודע שהיינו אמורים לדון בזה, אני יודע שהיה אמור לעלות, והיום אנחנו יודעים את הפרטים כולם". והעלייה הזאת נראית לך הגיונית? "אני לא מכיר את הפרטים של העלייה הזאת, את החישובים ממש, אבל בלי שום ספק המחיר גם היום הוא הרבה יותר נמוך מהמחיר שאמור היה להיות או מהמחיר שמשקף את העלויות האמיתיות של החשמל. הוא עדיין מציב את ישראל במקום שבו ברוב מדינות אירופה וארה"ב המחירים גבוהים יותר". אבל השכר בישראל וכח הקנייה בישראל אינם גבוהים כמו באירופה וארה"ב. "אבל לא לשכוח דבר אחד: בכל מה שקשור במחירים, שר האוצר הוא מלך מלכי המחירים. מי שקובע את המחירים בתחומי החשמל היא רשות החשמל שהיא רשות סטטוטורית ועצמאית לחלוטין בכל השיקולים שלה". שר האנרגיה עוזי לנדאו. "באשר למחירי החשמל, אסור לי להתערב, אך אני אומר את דעתי". צילום: אוליבייה פיטוסי אז מה הצורך בשר אנרגיה? "השאלה שלך היא אכן נכונה. הארכיטקטורה של השפים של המרקחת הזאת - אנחנו מדברים על מיזם משותף של אגף התקציבים ומשרד המשפטים - הם הוציאו במהלך השנים סמכויות מן המשרדים לסמכויות סטטוטוריות - למשל �

הבוקר צפוי בבג"ץ דיון בעתירת חברות הגז והנפט ישראמקו וגבעות עולם נגד חוק ששינסקי, שהגדיל את הנתח שתקבל המדינה מהרווחים שיופקו ממאגרי הגז שהתגלו מול חופי ישראל. החוק נחקק בעקבות המלצות ועדת ששינסקי להעלות משמעותית את שיעור התמלוגים המגיעים למדינה, כלומר לכולנו. העותרים מתמקדים בטענות על מיסוי רטרואקטיבי, על אפליה לעומת הטבות מס שהוענקו ל-EMG, יבואנית הגז המצרי זכרונו לברכה, ועל פגיעה בזכות החוקתית לקניין. מול העותרים הוביל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בחוות הדעת שתמכה במסקנות ועדת ששינסקי, את הטיעון כי הטלת משטר המס החדש וביטול הטבות מס ישנות "נובעים מטעמים של צדק חלוקתי", כלשונו. בהזדמנות זו ידון בג"ץ גם בעתירת ח"כ אורי אריאל להקים מרווחי הגז שיגיעו למדינה קרן למטרות חברתיות כלכליות; ובעתירת פרופ' שמואל קניאל להעלות את שיעור הרווחים שיועברו למדינה לזה שעליו המליצה ועדת ששינסקי, אחרי שהכנסת חתכה בהמלצות לטובת ברוני הגז. כיצד מחורר בג"ץ את רשת הביטחון הסוציאלי שופטי בג"ץ מרים נאור, עוזי פוגלמן וצבי זילברטל, שידונו בעתירה, יידרשו למה שבג"ץ מיעט לעשות ברוב שנות קיומו: לתת משקל לזכויות חברתיות, ציבוריות, על פני זכות הקניין החוקתית. בג"ץ לא הצטיין בכך בעבר. ההפך הוא הנכון. בדו"ח שמופץ �

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

"עיכוב ביצוא הגז, גם אם למשך תקופה מוגבלת, יפלה את ישראמקו לרעה, משום שהגבלה שכזו תטיל על מאגר תמר לשאת לבדו בצרכי השוק המקומי במשך כ-5 שנים (עד לתחילת אספקת הגז ממאגר "לוויתן"), דווקא בנקודת הזמן הקריטית ביותר בה ניתן למקסם את יכולתה לייצא. כל זאת, בעוד שכל יתר בעלי הזכויות במאגרים שיפותחו בעתיד, יוכלו לפעול בשוק חופשי ומשוחרר מכבלים החל מיומם הראשון", כך טענה ישראמקו בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית. כך גם חשפה את חששותיה מניגוד העניינים בו מצויות לכאורה קבוצות דלק ונובל אנרג'י, השותפות איתה במאגרי תמר ודלית - אך מחזיקות באותה עת גם במאגר "לוויתן". לטענת ישראמקו, "יש לקבוע מדיניות ברורה, המחלקת בדרך שוויונית והוגנת את הנטל הכרוך באספקת הגז לשוק המקומי בין כלל השחקנים בשוק, באופן יחסי לגודלם של מאגרי הגז השונים" - באמצעות מתן אפשרות לייצוא גז מתמר כבר כעת. קידוח תמר צילום: אלבטרוס לפי חישובי ישראמקו, ניתן לייצא מהמאגרים המוכחים עד שנת 2035 כמות כוללת של כ- 280 BCM, מבלי לפגוע בצריכת הגז של ישראל. לפיכך, היא מציעה לאמץ מדיניות שתתיר יצוא גז החל משנת 2016 בנפח שלא יעלה על היקף הביקוש באותה השנה בשוק המקומי. באמצעות משרד עו"ד ארדינסט, בן נתן ושות' (ושלא דרך משרד עו"ד הקבוע של הקבוצה, גורניצקי ושות') - טוענת �

ב-2007 פירסמתי בעיתון זה כמה כתבות ביקורתיות על מדיניות הסבסוד ששררה אז בארה"ב, במטרה לעודד הפקת דלק מתירס. הביקורת היתה חריפה, ושולבו בה מלים בוטות כמו "טמטום" ו"איוולת". הטענה הבסיסית שלי היתה שהחסרונות של שימוש במזון לצורך הפקת דלק למכוניות כל כך גדולים וצורמים - במישור הכלכלי, ובעיקר במישור המוסרי - שכל היתרונות שיכולים לנבוע מכך בטלים בשישים לעומת הנזק. באחת הכתבות אף צידדתי בעמדתו של נשיא ונצואלה, הוגו צ'אווס, שמתח (כדרכו) ביקורת נזעמת, אך מוצדקת לחלוטין, על מדיניות הסבסוד שהועמקה על ידי נשיא ארה"ב דאז, ג'ורג' בוש. והנה, בשבוע שעבר התבשרנו כי הסובסידיות לגידול תירס לצורך הפקת הדלק הצמחי אתנול לא יחודשו ב-2012. ישנם כמה לקחים מהירים שניתן להפיק מהפיאסקו הזה, שעלה למשלם המסים האמריקאי עשרות מיליארדי דולרים לאורך השנים. צילום: בלומברג העלויות האלה נבעו מכמה מקורות: המשקיעים ביצרניות האתנול הפסידו כסף, מכיוון שרובן התמוטטו. מדיניות העידוד לא חסכה טיפת נפט, שכן בתהליך גידול התירס וזיקוק האתנול נעשה שימוש ניכר בדלק ובגז. לא נרשם כל צמצום בזיהום האוויר או בפליטת הפחמן, והגרוע מכל הוא שמחירי המזון בעולם טיפסו בגלל העלייה במחירי התירס. מנגד היו מי שהתעשרו בדרך - בהם בעיקר חוואים ומגדלי תירס וכמה חברו�

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

"בקשה לקיים דיון עקרוני במדיניות הוועדה לשמירת הסביבה החופית (הוולחו"ף) ביחס לקידוחי גז ונפט בים טרם דיון פרטני בקידוח מסוים, כך עולה ממכתב ששלחו 7 מתוך 17 חברי הוועדה לרונית מזר, יו"ר הוועדה לשמירת הסביבה החופית. החתומים כוללים את נציגי המשרד להגנת הסביבה, נציג משרד החקלאות ונציג הארגונים הציבוריים שעניינם איכות הסביבה. מיו"ר הוועדה טרם התקבלה תשובה ומחר בישיבה מתוכנן לעלות לדיון קידוח גבריאלה לחיפוש נפט. קידוח גבריאלה של חברת אדירה ימוקם 19 ק"מ מערבית לחופי הרצליה בעומק מים של 180 מטרים.  לפי חוות דעת שהוכנה על ידי היועץ המדעי סביבתי של מינהל התכנון במשרד הפנים, ד"ר דרור צוראל, עיקר הבעייתיות של הקידוח שהופקד לפני למעלה מחודש, נובעת מכך שהוא נמצא בלב שמורה ימית מוצעת של רשות שמורות הטבע והגנים. בשמורה שונית עמוקה של ספוגים, מינים נדירים על סף הכחדה. צוראל גם מדגיש כי נראה שהניטור הימי מתוכנן להתבצע רק לאחר שנה של עבודות באזור, שזהו גם הזמן המותר לקידוח זה. ניטור אמור להתבצע תוך כדי העבודה במטרה למנוע נזק בזמן שהנזק מתחיל לקרות, מדגיש צוראל בחוות דעתו, ולכן מציע כי הניטור יעשה פעם בשלושה חודשים. בחברה להגנת הטבע המייצגת את הארגונים הציבוריים יחד עם אדם טבע ודין מסבירים כי אין בקשה לדחות את הדיו�

"אושרה הצעת החוק שהגיש שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, להקמת קרן לניהול הכנסות המדינה מרווחי גז טבעי. הצעת החוק אושרה בהמשך להמלצות וועדת ששינסקי ולוועדה שהוקמה על ידי ראש הממשלה, מר בנימין נתניהו, שר האוצר, ד"ר יובל שטייניץ, ונגיד בנק ישראל, פרופ' סטנלי פישר לבחינת אופן ניהול הכנסות המדינה ממשאבי טבע בישראל. ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל שימש יו"ר הוועדה. חברי הוועדה כללו את הממונה על התקציבים במשרד האוצר, החשבת הכללית במשרד האוצר, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, ונציגי בנק ישראל. המלצות הוועדה מתבססות על הניסיון הבינלאומי שנצבר בתחום ועל פי עיקרון מנחה כי לטובת הדורות הבאים יש לנהל את הרווחים בראייה ארוכת טווח. בכל שנה יוקצו הרווחים השוטפים מתשואות על השקעות הקרן לטובת מטרות חברתיות - כלכליות - חינוכיות, כפי שיוחלט על ידי הממשלה ובהתאם להצהרת ראש הממשלה בנושא. בנוסף, כספי הקרן יסייעו במידת הצורך להתמודדות עם אירועים חריגים בעלי השפעה שלילית על כלכלת המדינה, כמלחמה או רעידת אדמה. שר האוצר יעמוד בראש מועצה הקרן שתקבע את מדיניות ההשקעה של הקרן ותעקוב אחר יישומה. תוקם וועדת השקעות מקצועית שתכלול נציגי ציבור וממשלה לצורך יישום מדיניות ההשקעה של הקרן. ניהול הנכסים והשקעתם יתבצע על ידי מחל

רשות החשמל מצליחה להדהים שוב את יצרני החשמל הסולארי; מליאת רשות החשמל החליטה אתמול על הפחתה דראסטית של תעריפי החשמל שיתקבלו מערכות גג חדשות שיתחילו לייצר חשמל במהלך 2012. במסגרת ההחלטה נקבעו תעריפים נמוכים משמעותית - לא רק מהתעריפים לשנת 2011 אלא גם מהתעריפים שהרשות עצמה פרסמה בשלב השימוע שקדם להחלטה. ההחלטה קובעת כי מתקני-גג למגזר הביתי (בהספק של עד 15 קילו-ואט) שיתחברו לרשות במהלך 2012 יקבלו תעריף של 1.22 שקלים עבור כל קוט"ש חשמל שיפיקו. התעריף ב-2011 עמד על 1.67 שקל לקוט"ש ובשימוע ל-2012 הציעה הרשות 1.34 שקל לקוט"ש. מתקני-גג לסקטור העסקי (בהספק של עד 50 קילו-ואט) יקבלו לפי ההחלטה 90 אגורות בלבד לקוט"ש לעומת 1.51 שקל ב-2011 ו-1.07 שקל בשימוע. על-פי החלטת וועדת השרים לאנרגיות מתחדשות תוקצה ב-2012 מכסה כוללת של 50 מגוואט למערכות סולאריות על גגות ומכסות נוספות בסך 30 מגוואט כל אחת יוקצו ב-2013 וב-2014. לאחר תום המכסות האלה מתכוונת הממשלה להפסיק את מדיניות הסבסוד של החשמל הסולארי ולפעול על-פי מדיניות חדשה שתהיה מבוססת על המחיר הכלכלי של האנרגיה המתחדשת. הנימוק העיקרי להפחתת התעריפים הוא ההוזלה הדראסטית שנרשמה בשנתיים האחרונות במחירי הפאנלים הסולאריים לייצור חשמל, כתוצאה מייצור-יתר של פאנלים בסין. בשוק הסולארי העריכו כי התעריפים

אם נדמה היה שהמגזר העסקי והציבורי ניצבים משני צדי המתרס בשאלות אם להתיר יצוא גז טבעי ישראלי ואם יש מקום להתערבות ממשלתית בתמחורו - מתברר כי המציאות מורכבת יותר. קבוצת דור כימיקלים, שבבעלות הפלג החיפאי של משפחת דנקנר, פנתה באחרונה למשרד האנרגיה ולרשות ההגבלים העסקיים בבקשה להגביל את יצוא הגז הטבעי שיתגלה לחופי ישראל ולהתערב בתמחורו. הבקשה הגיעה על רקע כוונת הקבוצה להקים ברמת חובב מפעל לייצור מתנול מגז טבעי בהשקעה של כ-400 מיליון דולר. לטענת הקבוצה, התועלת שתניב למשק תעשייה פטרוכימית מבוססת גז תעלה עשרות מונים על מכירת הגז הישראלי בחו"ל, וכי על המדינה לעודד תעשייה זו באמצעות קביעת מחיר גז מגזרי מופחת. מפעל דור כימיקלים בחיפה צילום: חגי פריד "על המדינה לדאוג לכך שספקי הגז יהיו מחויבים לאספקת גז לצרכנים בישראל לשנים ארוכות", כתב יו"ר דור, גיל דנקנר, למנכ"ל משרד האנרגיה, שאול צמח - שעומד גם בראש הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה במשק הגז. "אין ספק שגיוון השימושים בגז טבעי, כולל השימוש בו לתעשייה הפטרוכימית, יבטיח תמורה סבירה למשק הלאומי ומחיר הולם ליצרנים", אמר דנקנר. "מתן אפשרות ליצוא גז, בלי להבטיח במקביל אספקת גז לכל השימושים המקובלים, תהיה בלתי אחראית ותמנע בפועל פיתוח תעשייה זו בישראל". מתחרים על מ

השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, דורש כי בטרם יאושרו קידוחים נוספים, משרד האנרגיה והמים יכין תסקיר השפעה אסטרטגי שיבחן את חלקם של קידוחי נפט בסל הדלקים, וההשלכות ארוכות הטווח של ניצול מקורות האנרגיה * השר ארדן: "קידום הקידוחים בלי אבחנה יפגע בעתודת הקרקע הירוקה הגדולה העוטפת את גוש דן וימנע ממיליוני תושבים את הנגישות לפעילויות פנאי ונופש במרחבים פתוחים" הוועדה המחוזית מרכז אישרה היום, על אף התנגדותם של משרדי הגנת הסביבה והבריאות, את הפקדת התוכניות לקידוחי מגד 6-8 באזור ראש העין. בין היתר, התנגד המשרד להגנת הסביבה לאישור בשל רגישותו הסביבתית הרבה של אזור הקידוחים ולנוכח פוטנציאל הפגיעה הקשה מקידוחים אלה לשטח ולתושביו. ארדן המשרד להגנת הסביבה לא רואה מקום לאשר קידוחים נוספים בטרם תגובש מדיניות לאומית למשק האנרגיה שתיבחן את מכלול השיקולים והשפעות הקידוחים על הסביבה. בתוך כך, פנה היום השר ארדן לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בבקשה כי יוכן, בשיתוף המשרד להגנת הסביבה, תסקיר השפעה אסטרטגי בעניין ניצול מקורות האנרגיה של ישראל. מטרת התסקיר הינה להתוות מדיניות ממשלתית הכוללת, בין היתר, גם בחינת חלקם של קידוחי הנפט בסל הדלקים ובחינת ההשלכות ארוכות הטווח של הקידוחים השונים. תסקיר שכזה הינו כלי מקובל במ

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי