Group items tagged

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מר עמרם קלעג'י, מנכ"ל משרד הפנים, אישרה השבוע פה אחד את הפקדת התוכנית להצבת מתקן ימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. בממשלה מכנים את המתקן הזה "מצוף". שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ציין בפני המועצה את חשיבות התוכנית, בשל החשש למחסור במקורות אנרגיה, עקב התדלדלות מאגר הגז מרי B, הפסקת אספקת הגז ממצרים והעיכוב בקליטת הגז מקידוחי תמר ודלית. במשרד הפנים אומרים כי באמצעות המתקן שאושר, ניתן יהיה לגוון את מקורות האספקה של משק הגז בישראל ולהבטיח את אמינות אספקת הגז לצרכנים. במשרד מבטיחים כי "המצוף" ימוקם בעומק הים, במרחק של למעלה מ- 10 ק"מ ובנצפות מינימאלית מהחוף. משם יוזרם הגז ישירות לצנרת הימית הקיימת. עוד מציינים שם כי התוכנית הוכנה בהתאם לסקר בטיחות ואיכות סביבה, בסיוע צוות מומחים רב תחומי ומשרד האנרגיה האמריקאי. שר הפנים, אלי ישי וראש עיריית חדרה, ברכו על התוכנית, שהתקבלה בשיתוף נציגי העיר חדרה. המועצה הארצית החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות הרלוונטיות. בתוך כך הזהיר השבוע אלי אבוטבול, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, כי משרד התשתיות הלאומיות ומשרד הפנים ממשיכים בניסיונותיהם לאתר מיקום למתקן גז יבשתי בסמיכות למושבה. לדבריו, בעוד שניטש הרעיון למת�

>> "אסור לעבור לסדר היום על ניסיונות ממשלתיים לקדם הליכים לאישור קידוחי נפט ללא ביצוע תסקירי השפעה על הסביבה" - כך אמר שלשום ח"כ דב חנין (חד"ש) בוועדה המשותפת (פנים-עבודה) לנושא סביבה ובריאות. חנין אמר את הדברים זאת, בעקבות הפרסום ב-TheMarker בדבר התוכנית המקלה שמקדם משרד האנרגיה והמים לרישוי קידוחי נפט וגז טבעי ביבשה, בהליך מזורז שאינו כולל תסקירי השפעה על הסביבה, התנגדויות ציבור, עררים ודיונים ברמת התכנון המקומית. "קידוחי נפט אינם ראויים למסלול מהיר. מדובר במסלולים מהירים ללא התחשבות בחוקי התכנון והבניה וללא הצבעה על צורך אמיתי בהגשת תסקירי השפעה על הסביבה. נעשה הכל כדי שתקנות אלו לא יעברו את הכנסת", הוסיף חנין. דב חנין צילום: מיכל חלבין הועדה דנה גם בתוכנית להקמת מתקן התפלה נוסף ליד הישוב שבי ציון וכן באפשרות הנבחנת להקמת מתקן לקליטת גז טבעי בחוף עכו. בעקבות התערבותם של חברי הכנסת רחל אדטו (קדימה) ודוד אזולאי (ש"ס9, ביקש חנין לבחון את כל החלופות האפשריות למיקום מתקן ההתפלה ודרש כי תיבחן החלופה הימית לטיפול בגז: "זו החלופה הסביבתית ביותר, הבטוחה ביותר ובסופו של דבר - גם המהירה ביותר, כשלוקחים בחשבון את ההתנגדויות העזות למתקן יבשתי בכל האזורים"

מוסדות התכנון הארציים אישרו היום (שלישי) את קידום התוכנית למתקני קליטת הגז הטבעי מהתגליות בים (תמ"א 37 ח'). הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) דנה בדוח הביניים של משרד האנרגיה והמים, אותו הכין משרד לרמן אדריכלים ומתכנני ערים. דוח הביניים מצורף למטה. המקומות שהומלצו: 2.3 . המלצה על אתרים ימיים לבחינה לאחר בחינה ומיפוי השטח הימי, נבחנו המתחמים הבאים: מתחם עכו - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חיפה - לא הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חדרה - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חבצלת השרון - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם נתניה - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם תל אביב - לא הומלץ לבחינה בתסקיר

שר התחבורה, ישראל כ"ץ, טוען שהרכבת תביא הקלה במצוקת הדיור בגוש דן והרחבת אזורי הביקוש לנדל"ן ליישובי הפריפריה. ברגע שתתאפשר רכבת בטוחה, אמינה ויעילה, ניתן יהיה להרחיב את אזורי הביקוש של המתגוררים ואת אזורי ההשקעה של היזמים. השפעת קיצור זמני-נסיעה ברכבת על מחיר הנדל"ן בפריפריה עדיין לא נבדקה בצורה מחקרית יסודית, אך ברכבת טוענים שלתיאוריה של כ"ץ יש קבלות. אזור השרון, בנימינה ומודיעין הם דוגמאות ליישובים שרבים מתושביהם עברו להשתמש ברכבת לצורך הגעה לעבודה בגוש דן. ברכבת מייחסים את עליות המחירים הנאות שנרשמו ביישובים אלה לאפשרות להגיע למשרד בתל-אביב או ברמת-גן במהירות, בזול ובנוחות יחסית. נכון, השירות ברכבת ורמת הדיוק בזמנים רחוקים מלהשביע רצון, אבל ברכבת מבטיחים שיפורים, כולל הכנסת אינטרנט אלחוטי לקרונות ב-2012. המרוויחות הגדולות בעתיד הקרוב, תהיינה באר שבע, קריית גת, נתיבות ושדרות. ואמנם נראה שאזור הדרום יהיה הנהנה העיקרי מפתיחת קווי הרכבת החדשים ושדרוג הקיימים. החל מאמצע העשור יעבור הדגש לאזור הצפון, ולקראת סיומו תצטרף גם ירושלים, כשייפתח קו הרכבת המהיר שיאפשר הגעה מהתחנה המרכזית בכניסה לעיר לתל-אביב בתוך 33 דקות.

בחודש הבא צפויה הרכבת לחנוך את הקו מתחנת ההגנה בת"א לראשון לציון מערב ובעתיד הקרוב היא תוארך עד יבנה ומשם עד אשדוד. השדרוג המשמעותי השני הוא הכפלת מסילת הרכבת לוד - באר שבע בשנה הבאה, אשר תקצר עד 33% מזמן הנסיעה לת"א מקריית גת ובאר שבע. בשנים 2015-2016 צפויים להסתיים שני הפרויקטים הגדולים בצפון: פתיחתה מחדש של רכבת העמק שתחבר את עפולה ובית שאן לרשת הרכבות הארצית, ופתיחת הקו עכו-כרמיאל. בזכותם, יוכלו תושבי הגליל העליון והתחתון להגיע לת"א בפחות משעתיים. קו עכו-כרמיאל והקו המהיר לירושלים הם הראשונים בארץ שמתוכננים עבור רכבות חשמליות. בעתיד אמורה תשתית המסילות כולה לעבור חשמול ולקצר בכך את זמני הנסיעה.

שני חסמים גדולים יעיבו על רמת השירות שתציע הרכבת לנוסעים. הראשון הוא הקיבולת המוגבלת של הקרונות. צי הקרונות הנוכחי, שבו 450 קרונות, מספיק בקושי להסעת כלל הנוסעים, כשחלק מהקרונות כזכור מיושנים. עד סוף 2012 אמורה הרכבת לקלוט 150 קרונות נוספים מתוצרת חברת בומברדייה הקנדית, אלא שסביב הקרונות האלה מתנהל מאבק גדול בין ההנהלה לוועד העובדים: ההנהלה התחייבה להעביר את תחוזקתם לידי בומברדייה והעובדים מתנגדים - התוצאה עלולה להיות עיכוב ניכר בקליטת הקרונות. החסם השני הוא צוואר הבקבוק שנוצר בנתיבי איילון בגלל שאין אפשרות להקים במקום מסילת רכבת רביעית. כתוצאה התדירות המקסימלית שאליה יכול קו רכבת להגיע היא 4 רכבות בשעה, תדירות נמוכה מדי עבור קווים עמוסים ועלולה לבוא גם על חשבון הקווים הפריפריאליים. ניקח כמשל את הקו לראשון לציון מערב. לדעת מומחי תחבורה נדרשת תדירות של רכבת בכול 5 דקות כדי לענות על הביקוש הצפוי לשעות השיא בקו זה. חזון חיבור הרכבות לפריפריה של ישראל כ"ץ אינו מעורר התלהבות סוחפת באוצר, וזה כמובן, בלשון המעטה. באגף תקציבים שולטת זה שנים התפיסה כי יש הצדקה להקים רכבת רק במקומות שבהם תשתית הכבישים אינה מסוגלת להכיל את הביקוש. במלים אחרות - הפריפריה מחוץ לתחום. באוצר התנגדו בשעתו להקמת קו הרכבת לירושל

המשרד להגנת הסביבה עודכן בימים האחרונים על ידי קבוצת דלק כי רכשה את הקרקע עליה ישב בעבר מפעל תעשיות אלקטרו כימיות. שטח המפעל בהיקף של כ- 430 דונם ינוקה וישוקם לפי הנחיות המשרד להגנת הסביבה.כך הודיעה דוברת המשרד להגמת הסביבה.  מפעל 'תעשיות אלקטרוכימיות' פעל במשך 50 שנה ונסגר ב 2004 בצו מיוחד על ידי המשרד להגנת הסביבה בשל פעילות מזהמת, זיהום חמור בשטח, תחזוקה ירודה והתנהלות רשלנית של המפעל. באתר נעשה בעבר שימוש בחומרים רעילים ובהם חומרים מסרטנים, חלקם נדיפים כולל: דיאוקסינים, כספית, מזהמים אורגנים מוכלרים, חומרי הדברה, דלקים ואסבסט. בסקר היסטורי שמטרתו איסוף המידע הקיים שבוצע בקרקע ב 2010 זוהו אזורים נרחבים בשטח המפעל כחשודים בזיהום קרקע ומי תהום עקב שיטות הייצור, התפעול והטיפול בחומרים מסוכנים, שפכים ובפסולת המזוהמת שהיו נהוגות במפעל עשרות שנים. מאז סגירת המפעל לפני כשבע שנים, נותרה הקרקע במקום מזוהמת ולא ניתן היה לקבוע עבורה שימושים חלופיים. מאמצי מפרק המפעל למכירת הקרקע, לא צלחו. מסיבה זו, לא ניתן היה עד כה להביא לטיהור הקרקע ולשיקומה כיון שבקופת הפירוק לא נותר די כסף לניקוי הקרקע.