Group items tagged

מנכ"ל חברת חשמל מכריז מלחמה על יצרני החשמל הפרטיים. במכתב חריף ששיגר באחרונה לראש מינהל החשמל במשרד התשתיות, מזהיר אלי גליקמן מפני שיטפון של תחנות כוח פרטיות ועודף ביכולת ייצור חשמל במשק. "אנו מודאגים ביותר ממצב הדברים במשק החשמל", כותב גליקמן בפתח המכתב, שהעתקו נשלח לשרי האוצר והתשתיות הלאומיות. לטענתו, הקמת תחנות הכוח הפרטיות תגבה "מחיר כבד מהאזרחים, תשית עלויות עתק בהיקפים שיעלו דרסטית את מחיר החשמל ויעלו למשק עשרות מיליארדי שקלים". עוד מזהיר גליקמן מפני עודף בתחנות כוח שייווצר במשק כתוצאה ממימוש עשרות המיזמים להקמת תחנות כוח קונבנציונליות ותחנות המופעלות באנרגיה מתחדשת. המכתב של גליקמן מסמן מדיניות חדשה בחברת החשמל, שכן בשנים האחרונות לא הביעה החברה התנגדות להקמת תחנות הכוח הפרטיות. ההכרזה של גליקמן מפתיעה משתי סיבות נוספות: האחת היא שבחברה מתריעים כל העת מפני מחסור צפוי בחשמל במשק וקוראים לממשלה לאשר לחברה להקים תחנות כוח נוספות. הסיבה האחרת היא שתחנות הכוח הפרטיות נחשבו עד לאחרונה גורם לא רלוונטי בתכנון משק החשמל. הממשלה מעודדת כניסת יצרני חשמל פרטיים (יח"פים) משנת 1996 אבל אף תחנת כוח גדולה עדיין לא הוקמה, בעיקר בשל קשיים בקבלת האישורים הביורוקרטיים וקשיים בהשגת מימון בנקאי. רק בשנ

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

ממשיכים להסיר חסמים: משרד האנרגיה והמים מקדם תחנות כוח סולאריות בנגב שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ממליץ לממשלה לקדם תכנונית שני פרויקטים גדולים לייצור חשמל מאנרגית השמש. השר הגיש לממשלה הצעת החלטה, במסגרתה  יועברו לוועדה לתשתיות לאומיות תוכניות להקמת שתי תחנות כוח תרמו סולאריות בנגב. בכך, יקודמו הפרויקטים הללו בהליך הקמה מזורז.   אישור זה כולל תחנת כוח תרמו סולארית (תחנת כוח "שניאור") בהספק של עד 120 מגה ואט בשטחי קיבוץ צאלים, וכן תחנת כוח תרמו סולארית בהספק של כ- 60 מגוואט בשטחי קיבוץ משאבי שדה.  הפעלתן של תחנות כוח אלה צפויה להתחיל בשנת 2014.   זוהי הפעם הראשונה בה מחליטה הממשלה, לזרז  הקמתם של פרויקטים בסדר גודל כזה לייצור חשמל מהשמש. כזכור, ביולי 2011, קיבלה הממשלה את יוזמת שר האנרגיה והמים להקצות מכסה לטובת פרויקטים סולאריים גדולים, בהיקף כולל של 460 מגה ואט.   שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו: "על מנת לשפר את אמינות אספקת החשמל, לאפשר עמידה בביקושים ולעמוד ביעדים לייצור חשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות, קיימת חשיבות רבה לכך שהתחנות יוקמו מוקדם ככל הניתן, בדגש על תחילת הפעלה בשנת 2014. נמשיך לפעול להסרת החסמים, ולהגשמת החזון לייצור חשמל ירוק ככל הניתן, היכן שרק אפשר". תחנות הכוח התרמו סולאריות מקודמו�

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

"הטכנולוגיה להפקת אנרגיה תרמו-סולארית קיימת כבר מזמן, וצריך לממש אותה בשטח. הבעיה שדברים זזים לאט מדי", אומר לוי, "במקרה של אשלים ההסדרה היא אחרת, אבל בשאר התוכניות להקמת תחנות כוח תרמו-סולאריות העניינים תקועים. אין הסדרה מתאימה שתאפשר את היציאה של תעשייה שלמה לדרך בתחום הזה". בשיכון ובינוי מתריעים מזה זמן על היעדר הסדרות נפרדות לטכנולוגיות שמציע השוק לייצור של חשמל סולארי. ההסדרה הקיימת כורכת את הטכנולוגיה הפוטו-וולטאית עם זו התרמו-סולארית, חרף היותן שונות מהותית, עם הספקי חשמל, יעילות וניצולת שונים ועם סיכונים ועלויות אחרים. אנרגיה פוטו-וולטאית משמעותה המרה של אנרגיית השמש לחשמל דרך תאי שמש העשויים סיליקון; באנרגיה תרמו-סולארית מתחמם נוזל ומנוע שמופעל באמצעותו מייצר חשמל. בתחום האנרגיה הפוטו-וולטאית, טוען לוי, אין לישראל ערך מוסף ניכר. זאת, בשל ייצור מוגבר של פאנלים סולאריים וממירים מתאימים בסין המיובאים לישראל ומותקנים בידי ספקים מקומיים, בעיקר על גגות. "במקרה של תחנות תרמו-סולאריות, יש אופרציה שלמה שמאפשרת רצף של ייצור חשמל שאינו תלוי מזג האוויר, באמצעות מערכת גיבוי של ייצור באמצעות גז טבעי. אלו תחנות כוח לכל דבר, שמבטיחות מקומות עבודה רבים בפריפריה וגם ערך מוסף לישראל, כמרכז חדשנות �

"אנחנו עומדים לפספס את הרכבת, אנחנו כבר מאחרים לתחנה. זו תהיה בכייה לדורות, אנחנו מאבדים ענף תעשייה שלם. אם נמשיך להתברבר, נמצא את עצמנו בעוד שנתיים או שלוש בשלב השאלות: איפה טעינו ומה לא עשינו" - כך מזהיר בראיון ל"גלובס" מנכ"ל החטיבה לאנרגיה מתחדשת של קבוצת שיכון ובינוי, אמיר לוי, על הצפוי להערכתו בתחום האנרגיה הסולארית. דבריו של לוי, שכיהן עד לפני כחמש שנים בשורה של תפקידים במשרד האוצר - האחרון שבהם היה סגן הממונה על התקציבים - אמורים להוות אור אדום עבור מי שמתקשים להכריע על מדיניות סדורה, מוחלטת וקבועה בתחום האנרגיה הסולארית. היעדר מדיניות סדורה כזו חושף את הענף כולו לוויכוח מבולבל, מייגע, מתיש ולא ממוקד. היעדר המדיניות מוביל את היזמים לחשוב פעמיים אם יש טעם להשקיע הון בישראל. תגובת משרד התשתיות לא התקבלה עד לסגירת הגיליון. "צריך הסדרה נפרדת" לוי מדבר מתוך ניסיונו ויש לזכור שעל ראשו הוא חובש כובע של מי שמעוניין בין היתר, בהצלחתה העסקית של חברה מסחרית. שיכון ובינוי, בשיתוף עם סולל-סימנס, מתמודדת על מכרז BOT (הקם, תפעל, מסור) של המדינה להקמת תחנת כוח תרמו-סולארית באשלים שבנגב, שתשתרע על שטח של 3,000 דונם ותייצר 110 מגוואט של חשמל. במקביל, היא מובילה תוכנית לבנייה עצמאית של תחנה תרמו-סולארית נוספת, שתייצר ח

הנה זה מתחיל, ברגע שהטייקונים נכנסים לעסק מתחילים להקים תחנות כוח, אם צריך ואם לא! החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה ■ הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה

החברה לישראל מוסיפה תחנת כוח גדולה למערך תחנות הכוח שבבעלותה: ל"גלובס" נודע כי החברה הבת ICP מנהלת מגעים מתקדמים לרכישת מיזם צומת אנרגיה. במסגרת המיזם תוקם תחנת כוח גדולה בהשקעה כספית כוללת של 2 מיליארד שקל ליד צומת פלוגות בדרום. הצטרפותה של התחנה החדשה תגדיל את יכולת ייצור החשמל בתחנות הכוח שבשליטת החברה לישראל ל-1,244 מגוואט (ראו טבלה) שהם כמעט 10% מיכולת ייצור החשמל במדינה. הרכישה מבצרת את מעמדו של עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל, כיצרן החשמל הפרטי הגדול במדינה, הרחק לפני שאר היצרנים. מחפשת בקדחתנות מיזם צומת אנרגיה מוחזק בבעלות משותפת של רפק תשתיות ותקשורת ודלקיה, זרוע האנרגיה של קבוצת ויאוליה (50% כל אחת). דלקיה היא גם שותפתה הזוטרה (20%) של החברה לישראל ב-OPC, המקימה תחנת כוח פרטית גדולה (437 מגוואט) במישור רותם שליד דימונה. מדובר בתחנת הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שצפויה לפעול בישראל. ביוני אשתקד חתמה OPC על עסקה בהיקף 440 מיליון דולר עם מיצובישי היפנית לרכישת טורבינת גז במחזור משולב (מתוצרת דייהו הקוריאנית) ולקבלת שירותי תחזוקה למשך 12 שנה. במסגרת אותה עסקה קיבלה OPC ממיצובישי אופציה לרכישת טורבינת גז תאומה בתנאים דומים מאותן חברות. מאז מחפשת OPC בקדחתנות אחר אתר מתאים להקמת תחנת הכוח הנוספת. תחילה ביק

העלות של סבסוד הענף הסולארי כפולה מהתועלת שמגולמת בו עבור המשק - כך נטען בדו"ח של אגף התקציבים של משרד האוצר. הדו"ח מגיב למחקר שכתבו מנכ"ל האוצר לשעבר ירום אריאב וד"ר מאיר אמיר, שבו הוצגה הכדאיות למשק בעידוד התעשייה הסולארית. בתגובה המהירה של משרד האוצר נשללות מכל וכל הטענות כי עלות ייצור חשמל סולארי מתקרבת לעלות של חברת החשמל, ונטען כי המשך הסבסוד של החשמל הסולארי יביא לייקור תעריף החשמל ב-15% עד סוף העשור. הדו"ח של האוצר תוקף גם את הניפוח לכאורה של חישוב התועלות הכלכליות הגלומות בייצור החשמל הסולארי. המכסות שכבר פירסמה המדינה לייצור חשמל באנרגיית השמש, טוען משרד האוצר במפתיע, מעמידות את ישראל בראש מדינות העולם בשיעור החשמל שייוצר באנרגיה סולארית. אנרגיה סולארית צילום: תומר אפלבאום הסובסידיות הבאות כבר לא כדאיות המסמך שחיבר רכז האנרגיה באגף התקציבים, אודי אדירי, מאמץ את טענת היסוד של אריאב ואמיר, לפיה כדי להשוות בין עלות ייצור החשמל בידי חברת החשמל לעלות ייצורו בפאנלים סולאריים - יש להשוות את עלות ייצור החשמל כיום בשעות המסוימות של הייצור הסולארי. ואולם, הוא מציג שלוש הנחות יסוד מתריסות המסבירות את הפערים בין עמדות הצדדים. ההנחה הראשונה היא שבחישוב העלות השולית של ייצור החשמל הסולארי �

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

"חברת תחנות הכוח הממשלתית החדשה איתרה כמה אתרים פוטנציאליים שמתוכם תבחר את האתר המועדף להקמת תחנת כוח ראשונה. לפי גורמי תכנון במשרד הפנים ובמינהל מקרקעי ישראל, מדובר בשלושה אתרים עיקריים שנבחנים בתיאום עם גורמי התכנון הממשלתיים - באזורי מטה יהודה, עמק חפר ורמת הנגב - ומבניהם ייבחר בשלב הראשון אתר אחד לתחנת כוח. בשלב זה מדובר על קידום תכנון ראשוני באתר ועל בדיקות היתכנות שבסיומן יוחלט אם להתחיל בהליכי אישורים סטטוטוריים. בדיון שנערך לאחרונה במינהל התכנון במשרד הפנים סוכם כי החברה תשלים בתוך חמש שנים את הליכי התכנון המפורט של שלוש תחנות כוח בהיקף כולל של 2,000 מגה-ואט. לאחר שיושלמו הליכי התכנון והאישורים יוחלט אם תחנות הכוח יופרטו יישארו בבעלות המדינה. מדובר בהתקדמות משמעותית ראשונה של חברת תחנות ייצור החשמל שסבלה בשנתיים הראשונות לפעילותה מהיעדר תקציבים ומחבלי לידה ביורוקרטיים לא קלים. "

משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל.

משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שסקר ההיתכנות נועד לבחון לא רק את האתר שהוזכר אלא גם לבדוק אפשרות להכריז על שטח מסוים במדינה כ"אקס טריטוריה", כלומר חלקת אדמה שלישראל אין סמכות שלטונית עליה. התרגיל המדיני נועד לעקוף את סירובה של ישראל לחתום על אמנות בינלאומיות בתחום הגרעין, כאלה שיחייבו אותה לאפשר לפקחים בינלאומיים לסייר במתקנים שלפי פרסומים זרים ישראל מחזיקה בהם בכלי נשק גרעיניים. באופן מפתיע, הבחינה המחודשת נולדה למרות גילויי הגז מול חופי ישראל, שאמורים לשמש מקור אנרגיה יציב ולטווח ארוך לצד המשך השימוש בפחם.   הרעיון להקים תחנת כוח גרעינית בישראל אינו זר לממשלה הנוכחית ולעומד בראשה. בראיון שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CNN במרץ האחרון הוא אמר שהוא אהב את הרעיון להקים כור גרעיני בישראל.   פרט לנתניהו, גם יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל התבטא בעניין. בוועידת הנגב האחרונה א�

היעד שהציבה גרמניה הוא הפחתת פליטת גזי החממה ב-40% עד שנת 2020 לעומת הרמה שנרשמה ב-1990. עם זאת ברקע לשינויים אלה, יש גם את תוכנית הקנצלרית אנגלה מרקל, באשר לנטישת האנרגיה הגרעינית לייצור חשמל. על מנת לפצות על כושר הייצור הגרעיני שייאבד, על המדינה לבנות תחנות כוח שפועלות על גז או בפחם. גז הוא האפשרות הטובה יותר מבחינה סביבתית, משום שהיא מזהמת הרבה פחות. עם זאת, בחזית של הרווח על ייצור חשמל, הפחם עדיין מנצח בגדול - על פי רויטרס, הרווח על ייצור חשמל מפחם בשנת 2013, יהיה גדול פי 16 מהרווח על ייצור חשמל מגז. "במחירים הנוכחיים, אנחנו יוצרים עתיד שיהיה מורכב מאנרגיה מתחדשת ומפחם", אמר לאחרונה מנכ"ל חברת הגז הגרמנית E.ON Ruhrgas, קלאסו שפר. כדי לעמוד ביעדים לקיצוץ בפליטת גזי החממה - האתגר של שר איכות הסביבה, פטר אלטמאייר, הוא למצוא דרך להפוך את הגז לאטרקטיבי יותר מהפחם, שנותר דרך רווחית להפקת חשמל בכלכלה הגדולה באירופה. הצעדים לצמצום הפער בין הפחם לגז כוללים על פי הדיווח, שיפור יעילות תחנות הכוח הפועלות על גז, מתן הטבות מס על ייצור חשמל מגז והעלאת מחירי הפחם במטרה להשפיע על חברות התשתיות לעבור לשימוש בגז. עם זאת, גם תחנות הכוח הפועלות על פחם משתפרות עם הזמן ושומרות על היתרון שלהן. על פי ההערכות, תחנת כוח ותיקה יחסית שפו�

תחנת כוח פרטית שתופעל בטורבינת גז טבעי, תוקם על ידי חברת גלובל פאוור על קרקעות הקיבוץ הדתי חפץ חיים הסמוך לצומת קסטינה. הקיבוץ התנה את הסכמתו להשכרת הקרקע בכך, שתחנת הכוח לא תייצר חשמל בשבת. תחנת הכוח בכושר ייצור של 40 מגה-ואט תוקם על פני 6 דונם של קרקע חקלאית שתעבור שינוי והחשמל שיוצר בתחנה יימכר לחברת החשמל. עם זאת, עדיין לא התקבל אישור מינהל מקרקעי ישראל לשינוי ייעוד בקרקע ולהשכרתו לתחנת כוח לייצור חשמל. חברת גלובל פאוור מוחזקת על ידי איש העסקים אהוד בן ש"ך ורו"ח ניסן כספי שמתכננים להקים תחנות כוח נוספות על קרקעות של כמה קיבוצים. לפי החוזה, הכנסות הקיבוץ מדמי שכירות הקרקע צפויות להגיע ל-15 מיליון שקל לפחות ולכל היותר ל-22 מיליון שקל בתקופת התפעול (25 שנה). החוזה להקמת תחנת הכוח עדיין לא נחתם אך טיוטה סופית שלו כבר אושרה. קיבוץ חפץ חיים יוצג במו"מ להקמת התחנה על ידי עו"ד איתן מימוני. את גלובל פאוור ייצג משרד עוה"ד גלדפרב זליגמן ושות'. תחנת כוח של חברת החשמל

עסקי טורבינות הגז מתחממים - "חברת גלובל פאוור... שמתכננים להקים תחנות כוח נוספות על קרקעות של כמה קיבוצים". האם מנהל מקרקעי ישראל יעמוד מול הדהרה של אנשי העסקים להקמת טורבינות?

"לא ניתן להכשיר את חברת החשמל, כך שעוד כספים ילכו לרבנות", כך קוראים למעלה מ-17,087 איש שחתמו על עצומה נגד חוק חשמל כשר, הצעת החוק שמקדם שר התשתיות עוזי לנדאו ("ישראל ביתנו"). נכון לרגע זה 18,356 איש שיתפו את הידיעה של ידיעות אחרונות שפורסמה ב-ynet.   מחאה נגד "חשמל כשר": זו כפייה דתית  מהו המוצר החסכוני והיעיל ביותר לחימום הבית? "חותמת כשרות של בד"ץ יותר טובה מפרסומת"   לפי החוק, תחויב חברת החשמל להפעיל את תחנות הכוח שלה בהתאם לדרישות ההלכה, כך שלרבנות תהיה סמכות את השאלטר בכל עת שתרצה באמצעות משגיחי כשרות שיוצבו בתחנות הכוח. למעלה מ-1,380 איש הצהירו באירוע פייסבוק שהם מתכוונים להפגין מול הכנסת ביום רביעי הקרוב (28 בדצמבר). כך יהיה הצעת החוק שתעביר את שאלטר החשמל לרבנות / עמיר בן-דוד שר התשתיות לנדאו מקדם חוק שיחייב את חברת החשמל להפעיל תחנות כוח "על פי דרישות ההלכה" ויאפשר לרבנות להפסיק את הזרם לכל עם ישראל. על פי הדיווח, ב"ידיעות אחרונות", המחיר יעמוד על מאות מיליוני שקלים - על חשבוננו לכתבה המלאה   "ברצף החוקים שהוצעו בתקופה האחרונה עלתה עכשיו הצעה מפתיעה - להכשיר את החשמל בישראל", נאמר בקבוצת הפייסבוק שמארגנת את המחאה.   "במסגרת ההצעה, חברת החשמל ויצרנים פרטיים לא יוכלו למכור חשמל בלי אישור מהרבנות. כן, כמו שזה נ�

ברקע החשש מבצורת חשמל בקיץ הקרוב קבעה אתמול מליאת רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, הסדר נוסף אשר יביא לתוספת ייצור של 200 מגוואט לטובת הקיץ הקרוב באמצעות תחנות כוח פרטיות. המדובר בהסדר חריג, לפיו, במצבי קיצון תהיה רשאית חברת החשמל לגייס תחנות ייצור פרטיות שונות, אשר סובלות בעצמן ממחסור בגז טבעי, באופן שמשתק את פעילותן. תחנות אלה תגוייסנה לטובת חברת החשמל, אשר מצידה תזרים גז טבעי שלה לתחנות וכך תפנה תחנות שלה לשימוש בדלקים אחרים. ובכך, יצרנים פרטיים אשר פועלים על גז טבעי בלבד, וכיום אינם פועלים בשל המחסור בגז טבעי במשק, יקבלו גז טבעי מחברת החשמל ובתמורה הם מתחייבים להפעיל את התחנה ולהזרים את החשמל המיוצר ממנה למשק. יצרנים הפועלים בדלקים שאינם גז טבעי יקבלו את עלויות הדלק בעבור השעות בהן יזרימו חשמל לרשת הארצית.

"חברת זוקו שילובים נכנסת לשוק החשמל הפרטי כיזמית: ל-TheMarker נודע כי זוקו מנהלת מגעים להיכנס כשותפה במיזמי תחנות הכוח של גלובל פאוור (65%) וקרן הפרייווט אקוויטי (KCPS (35% במגזר הקיבוצי ובמפעלי התעשייה בפריפריה. לפי מתווה העסקה, זוקו תחזיק ב-20% מחבילת פרויקטים שתקיף 12 תחנות כוח בהיקף מצומצם יחסית (8-12 מגה-ואט), וחמש תחנות כוח עתידיות. גלובל תדולל ל-52% מהאחזקות ו-KCPS ל-28%. סכום הרכישה, 20 מיליון שקל (בשתי פעימות), משקף לפרויקטים שווי של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, תעמיד זוקו הון עצמי לפי חלקה היחסי." ... פרויקט הדגל של גלובל הוא הקמת תחנת הכוח עבור מפעל תעשיות סיליקט בדימונה. התחנה תספק 115 מגה-וואט ו-90 טונה קיטור לצורכי המפעל, ותוקם בעלות של 150 מיליון דולר.

באוגוסט 2003 אירעה תקלה חמורה באספקת החשמל בארה"ב וקנדה, שגרמה לעלטה במשך כמה שעות ולנזקים כלכליים בהיקף של 7-10 מיליארד דולר. ניתוח עכשווי של האירוע הזה מגלה כי לו היתה קיימת באותה עת בארה"ב תחנה סולארית בהיקף של 500 מגה-ואט, התקלה היתה נמנעת והנזק הכלכלי העצום הזה לא היה נגרם. לנושא זה חייבים להבהיר כמה דברים: ראשית, מוטב היה שלא להקים את התחנה באשקלון בכלל. מחיר ייצור החשמל משמש ומרוח יורד באופן דרמטי. מתחילת שנות ה-70 ירד מחיר החשמל הסולארי מ-60 דולר ל-1.50 דולר לוואט. המחיר ממשיך לרדת. מחקר שפורסם באחרונה קובע כי המחיר ירד ב-50% בחמש השנים הקרובות, וייצור חשמל משמש עתיד להיות זול יותר מהשימוש בפחם. חשוב לזכור כי לפחם יש עלויות חיצוניות (סביבתיות וחברתיות) גבוהות מאוד, שלא מובאות בחשבון בעת חישוב מחירו - כך שהמחיר האמיתי של השימוש בפחם גבוה הרבה יותר מזה שמופיע בחישובים. גורם נוסף שעל הוועדה להביא בחשבון הוא הביטחון. השבוע החליט פיקוד העורף לבדוק תרחיש שבו תיפגע תחנת כוח גדולה המייצרת יותר מ-20% מאספקת החשמל בישראל. הקמת תחנות כוח גדולות מגדילה את הסיכוי לתרחיש כזה. הנחה כי יש צורך בתחנות כוח גדולות שישמשו בסיס ליצירת חשמל, עברה מן העולם. ההיפך הוא הנכון. אספקת חשמל מבוזרת, על מאות תחנות קטנות, היא בט�

משרד התשתיות לוחץ כל הזמן להקים את התחנה באשקלון, בטענה שהיא חיונית להבטחת צורכי הביקוש לחשמל. הדיונים על הקמת התחנה החלו כבר לפני תשע שנים, ועדיין לא הסתיימו. גם לאחר קבלת ההחלטה, יחלפו עוד הרבה שנים עד שהיא תוקם. לעומת זאת, זמן ההקמה של תחנות סולאריות הוא כמה חודשים - כך שאם תקבל הממשלה החלטה להקים תחנות סולאריות, ניתן יהיה בתוך כשנה-שנתיים להקים את כל התחנות הדרושות למתן אספקה סדירה לתושבים. במדינה שיש לה מקורות גז כמו ישראל, טוב יעשה משרד האוצר אם ישקול את הנתונים החדשים הקובעים כי אספקת אנרגיה סולארית (באזורים כמו שלנו) עומדת להיות בעתיד הקרוב הרבה יותר זולה, אמינה, בטוחה ויעילה מכל מקור פוסילי אחר. אין ספק כי שילוב של תחנות מופעלות בגז עם תחנות סולאריות הוא הפתרון העדיף למדינת ישראל, והקמת תחנה גדולה באשקלון אינה יכולה להיחשב לפתרון ראוי.

שלוש שנים לאחר שיצא לדרכו - הסתיים אתמול המכרז הבינלאומי להקמת תחנת הכוח הפוטו-וולטאית (P.V) באתר אשלים שבנגב. ועדת המכרזים הבין-משרדית באוצר הכריזה על קבוצת אשלים סאן כזוכה במכרז להקמת התחנה ולהפעלתה למשך 25 שנה (B.O.T). אשלים סאן מוחזקת בבעלות חברת האנרגיה הסולארית האמריקאית סאן אדיסון ושותפות כלל סאן, שבשליטת כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי (50%), לצד קבוצת L.R ופועלים שוקי הון. הקבוצה תקים תחנת כוח בהספק 30 מגה-ואט בהשקעה שנאמדת ב-300-350 מיליון שקל. במכרז הציעה הקבוצה למכור למדינה את החשמל שתייצר תמורת 53.65 אגורות לקילו-ואט שעה (קווט"ש) בלבד (50.7 אגורות בשקלול ההצמדות). צניחה של 22% במחירי הפאנלים הסולאריים המחיר שבו נקבה הזוכה עורר אתמול תדהמה בשוק האנרגיה. מדובר במחיר הנמוך ב-39%-45% מתעריף החשמל שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח דומות שלא בהליך מכרזי (ברישיונות) למשך 25 שנה. התעריף שרשות החשמל מציעה הוא 98 אגורות לקווט"ש כיום, ו-88 אגורות מ-2013. במלים אחרות, ההליך המכרזי חסך על הנייר כ-900 מיליון שקל מהתקבולים שהיתה המדינה נדרשת לשלם ליזמים במתווה הרישיונות למשך הפרויקט (בערכים לא מהוונים). למעשה, התעריף הזוכה רחוק רק ב-8% מתעריף חברת החשמל הכללי במשק (49.63 אגורות לקווט"ש) - ערב ייקורו ב-7% לפחות. אם לא די בכך, ג�

נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כוח סולאריות, הגדלה משמעותית ואף ביטול של המכסות לשדות בינוניים, וביטול ההקפאה של הסדרת שדות גדולים יאפשרו ליישם במהרה את חזון ישראל כמעצמה סולארית".

לקראת דיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ שתתקיים היום (יום ג', 14.6) בכנסת בנושא יחסי ישראל מצרים בכלל ואספקת גז ממצרים לישראל בפרט, אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות): "על רקע המהומות בעולם הערבי וחוסר היציבות של האזור, אני חוזרת ומדגישה את חשיבות עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל. אין אנו יכולים לסמוך על אספקת גז ממדינות שאינן יציבות, כאשר יש ביכולתנו לייצר אנרגיה חלופית משלנו. במכתב ששיגרנו בשם סיעת העצמאות לראש הממשלה לאחרונה, הדגשנו כי האירועים האחרונים, הן באזורינו והן ביפן, מוכיחים את הטעות הקשה שיש בהתייחסות לנושא האנרגיה מההיבט הכלכלי הצר, מה גם שלא ניתן להניח שמחירו של הגז הנמוך יחסית כעת יהיה כך גם בעתיד ואנו עדים לכך שמחירו צפוי לעלות ב-7% בקרוב. תחום האנרגיה הסולארית הוא בעל פוטנציאל עצום לשדרוג מעמדה המדיני, הביטחוני, הכלכלי, הסביבתי והחברתי של מדינת ישראל. נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כו�

את הסיבסוד לכאורה של התעריף יכולה המדינה לקבל חזרה דרך דמי חכירה על הקרקע ובאמצעות מיסי ההכנסה החלים על רווחי היזמים, הרחבת תעסוקה בפריפריה והקטנת תשלומים למובטלים, פיתוח תעשיית מו"פ סביב ענף האנרגיות המתחדשות, הרי החלופה הינה הקמת תחנה פחמית נוספת הגוררת הוצאות של מיליוני שקלים. נציין כי שטחי קרקע בתוליים אלה, לא זכו לשימוש מאז קום המדינה ומן הראוי שיוקצו בהסכמים לעשרים שנה ליצור חשמל. המדינה תמנע בדרך זו מהקמת תחנת כוח פחמית מזהמת ומאידך תחייה תעשיה פורחת של אנרגיה מתחדשת. פרויקטים אלה ימשכו לכאן משקיעים זרים בהיקף השקעה של כ 7 מיליארד שח. הבנקים ,חברות הפנסיה והמשקיעים המוסדיים הישראליים ישמשו מלווים בהיקפים של כ -29 מיליארד שח מה שיבטיח מוצר השקעה מצוין לחוסכים. לסיכום: על המדינה להקצות מיידית, קרקעות בלתי מיושבות להקמת תחנות כוח להפקת חשמל מאנרגיה מתחדשת. אזורים שלמים בנגב, בערבה עומדים שוממים בעוד הקמת תחנות לייצור חשמל יממשו את חזון ייצור 20% מתפוקת החשמל, באנרגיות מתחדשות. הקצאת הקרקעות לא תפגע בתשתית אזורים אלה ומאידך תביא להזרמת השקעות, פיתוח מקומות עבודה, המשך פיתוח של טכנולוגיות לשיפור ניצולת, מניעת הקמה של תחנות כוח פחמיות וביסוס אחיזת הקרקע באזורים צחיחים

"רשות החשמל הודיעה היום (ד') כי החליטה להפחית את התעריף שמשלמת חברת החשמל לתחנות הקוגנרציה ל-24-26 אגורות לקוט"ש. ההפחתה היא בשיעור של כ-30% מהתעריף הקודם שעמד על כ-36 אגורות לקוט"ש, ותחסוך לצרכני החשמל כמיליארד שקל בסך הכול. ואולם, ההפחתה גררה התנגדויות מצד יצרני החשמל כשהועלתה לראשונה בחודש יוני, ואף נמצאת בהתדיינות בבג"ץ." ... בהודעת הרשות נטען כי למפעלים יש תועלת גדולה מהפעלת מתקני הקוגנרציה, מהן לא נהנים צרכני החשמל. כך, המפעלים לא נדרשים לשלם על הולכת החשמל מתחנות הכוח של חברת החשמל, וכן יכולים להשתמש או למכור את הקיטור המיוצר. לפיכך, נקבע התעריף על פי עלויות החשמל העודף שמיוצר לרשת. בהפחתת התעריף יחסכו לצרכני החשמל כמיליארד שקלים, טוענים ברשות. עם זאת, בשוק מעוררת ההפחתה התנגדות עזה. "בעצם הצמידו את תחנות הקוגנרציה למחיר תחנות כוח גדולות" אמר ל-TheMarkerבכיר בענף הקוגנרציה. "תחנות קוגנרציה גדולות יעמדו בזה אולי, אבל לתחנות קטנות יחסית של 50-100 מגה וואט יהיה כמעט בלתי אפשרי. בנוסף, מבחינה משקית זה אבסורד. תחנות קוגנרציה פועלות בניצולת מאוד גבוהה של 70% בממוצע. דווקא בתחנות הכי יעילות פוגעים. ולתחנות האלה לא צריך להקצות קרקעות מיוחדות, כי הן נמצאות בשטח המפעל, ולא צריך לבנות להן קווי מתח גבוה במיוחד".