Group items tagged

בחברת האנרגיה "טוטל" מודים כי תיקון הדליפה שהחלה שלשום מול חופי סקוטלנד עלול להימשך עוד שישה חודשים. החשש: הגז הנפיץ יידלק. פעילי איכות סביבה: "הנזק רק יילך ויגבר" תגיות: דליפת גז,גז טבעי,הים הצפוני,סקוטלנד "באר מהגיהנום": התקלה החמורה בים הצפוני זה 26 שנה. אסדת הקידוח "אלג'ין" (צילום: רויטרס) ענן של גז טבעי נפיץ ורעיל ממשיך היום (שלישי) להיפלט מאסדת הקידוח "אלג'ין" של ענקית האנרגיה הצרפתית "טוטל" בים הצפוני. החברה מזהירה כי תיקון התקלה, המוגדרת כבר כחמורה ביותר בים הצפוני זה 24 שנים (אז נהרגו 167 בני אדם באסון הקידוח הגדול אי פעם), עלול להימשך עוד שישה חודשים לפחות. הדליפה החלה ביום ראשון, ובמשך 14 שעות עוד ניסו עובדי האסדה לסתום אותה ללא הצלחה, עד שאתמול לפנות בוקר נפלה בחברה ההחלטה לפנות את המקום מכל עובדיו. גם חברת הנפט "של" פינתה עובדים שלה משתי אסדות סמוכות, כאמצעי זהירות. ענן הגז נראה היטב מעל האסדה, שכבר זכתה לכינוי "הבאר מהגיהנום" (the well from hell) בידי מוחמה סביבה מנורבגיה, שהסביר כי הלחץ הגבוה במאגרי הגז במקום מקשה מאוד על סתימת הדליפה. אזור של סגר אווירי וימי נקבע סביב האסדה הנטושה, הנמצאת כ-240 קילומטרים מחופי העיר אברדין בסקוטלנד, והפיקה כתשעה מיליון מטר מעוקב של גז מדי יום (כ-3% מתפוקת הגז של בריטניה). ב

משרד האנרגיה והמים קיים אתמול (יום א', 12.2.12) מפגש ראשון מסוגו במתכונת של "שולחן עגול", לדיון במסמך שגיבש בנושא קוד סביבה ובטיחות לחיפושי והפקת נפט וגז טבעי ביבשה.   במפגש, שנוהל על ידי מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, השתתפו נציגי משרד להגנת הסביבה, משרד הפנים, המכון הגיאולוגי, רשות הטבע והגנים, גורמים מהתעשייה, וארגוני הסביבה והוא התקיים לאחר שלפני מספר שבועות פרסם מינהל אוצרות טבע במשרד האנרגיה והמים, את הקוד שגיבש בנושא.     המסמך, שגובש לאחר הנחייתו של שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, ונועד להסדיר את תעשיית הנפט והגז הטבעי בישראל ביבשה, להעמידה בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם, ולהבטיח כי הפעילויות הנובעות מפעולות החיפוש וההפקה של נפט וגז טבעי מתבצעות ברמה הגבוהה ביותר, תוך נקיטת אמצעי הבטיחות והבקרה הטובים ביותר על מנת למנוע תקלות, פגיעה בסביבה ובאדם. הוא מבוסס על חקיקה הקיימת בעולם המערבי תוך התאמות לתנאים הקיימים בישראל והוא מסכם עבודת מטה שנערכה במשרד האנרגיה והמים וכללה, בין היתר, גם קבלת הערות ממשרדי הממשלה השונים.   הדרישות המופיעות במסמך נועדו לתת מענה מיידי לנושא הסביבתי במסגרת הרישיונות שניתנים מתוקף חוק הנפט, תוך שימוש בכלים הקיימים כבר היום בחוק.   החברות והארגונים ש�

באחרונה מלאים העיתונים בידיעות מדאיגות על עתידה הכלכלי של ישראל. אף שהמשבר העולמי כמעט פסח על ישראל, מתרבים הסימנים להאטה כלכלית שתביא לירידה בהכנסות ממסים, לעצירת הגידול ביצוא ולגידול הגירעון התקציבי. דווקא עכשיו זהו הזמן להגדיל את ההשקעות במנופים לצמיחה ירוקה. עבודת מטה שנעשתה במשרד להגנת הסביבה העלתה כי מנופים אלה טומנים בחובם תועלת כלכלית משמעותית. כך למשל, יישום חוק האריזות ייצור 9,000 מקומות עבודה חדשים. מעבר לבנייה ירוקה למגורים יחסוך למשק קרוב ל-7 מיליארד שקל עד 2020 בהוצאות על חשמל, מים, טיפול בפסולת וזיהום אוויר. חוק הקרקעות המזוהמות, שצפוי לשחרר קרקעות לבנייה באזורי הביקוש, יביא תועלת כלכלית בסך של 35 מיליארד שקל ויקל על מצוקת הדיור. ההכרה בחשיבות הכלכלית של מנועי צמיחה ירוקה אינה נחלת המשרד להגנת הסביבה בלבד. המשבר הכלכלי העולמי הביא את ארגון OECD לבחון מחדש את הנתיב לצמיחה כלכלית ארוכת שנים ולשיפור איכות החיים. לקחי העבר מלמדים כי שגשוג עתידי לא יוכל להיות מושתת על צמיחה פרועה ללא התחשבות ברווחת האדם ובמשאבי הסביבה ההולכים ומידלדלים. המענה לאתגרים אלה נמצא בתפישה כלכלית-סביבתית חדשה - צמיחה ירוקה - הדוגלת בגידול התוצר הלאומי הגולמי תוך מניעת פגיעה במשאבי הטבע. צמיחה ירוקה היא כיו�

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

לשכת המדענית הראשית במשרד להגנת הסביבה מבקשת להודיע כי האיחוד האירופאי פרסם בימים אלו את רשימת המחקרים לשנת 2012 כולל מחקרי סביבה. רטים מלאים וקישורים להנחיות להגשת המחקרים בתחומים הרלוונטיים לאיכות הסביבה, כפי שפורסמו על ידי ‎ ISERD- המנהלת הישראלית לתוכנית המסגרת למחקר ופיתוח של האיחוד האירופי: סביבה התייעלות אנרגטית בבנייה חדשנות סביבתית

הישג לירוקים: מועצת הנפט תכלול נציגי סביבה מאבקם של ארגוני הסביבה למניעת זיהום סביבתי מקידוחי הנפט, רשם הישג בוועדת הכלכלה, שהחליטה כי הרכב מועצת הנפט יגדל ל-15 חברים, עם תוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. שר האנרגיה עוזי לנדאו הודיע שיגיש הסתייגות בקריאה שנייה ושלישית צבי לביא ניצחון חלקי לארגונים הירוקים במאבקם למניעת זיהום הסביבה מקידוחי נפט: ועדת הכלכלה אישרה היום (ד') להגדיל את הרכב מועצת הנפט מ-9 ל-15 חברים, בתוספת של 2 נציגים שיתמנו בהמלצת השר להגנת הסביבה. "זה הרע במיעוטו", אמרה עו"ד טל זקס מהלשכה המשפטית של המשרד להגנת הסביבה שהובילה את מאבק ארגוני הסביבה על מתן ייצוג למשרד ולירוקים בהרכב המועצה.   הקידוחים בשיאם - ההיערכות לאסון רק מתחילה לנדאו אישר את התקנות החדשות לחיפוש גז ונפט "נזק מדליפת נפט יהיה גדול מבמפרץ מקסיקו"   לפי החלטת הממשלה מלפני שנתיים, הרכב המועצה היה אמור לגדול רק ל-13 חברים, בתוספת של 2 נציגים מומלצי שר האוצר ו-2 נציגים מומלצי שר האנרגיה והמים. שר האנרגיה עוזי לנדאו התנגד למתן הייצוג לארגוני הסביבה בטענה שסיפח למשרד את שרון ניסים מהרשות לשיקום נחל הקישון, שעומדת בקשר עם אנשי משרדו בנושאים סביבתיים.   החברה להגנת הטבע דרשה נציגות אמיתית מובנית במועצה, מ�

ועדת הכלכלה של הכנסת תקיים ביום שלישי השבוע דיון בהצעת החוק הממשלתית לשינוי הרכב מועצת הנפט. על פי ההצעה החדשה מספר חברי המועצה יגדל מ-9 ל-13, על ידי הוספת שני נציגים ממשרד האוצר ושני נציגים ממשרד התשתיות. רותי שורץ, רכזת האנרגיה והתשתיות בחברה להגנת הטבע אמרה, "עוד לא יבשו כתמי הנפט של האסון האקולוגי הגדול ביותר בהיסטוריה, כתוצאה מדליפת הנפט במפרץ מקסיקו, ובישראל מתעקשים שלא לשלב נציגי סביבה במועצת הנפט. חוק הנפט שנחקק בשנת 1952 נטול כל התייחסויות לנושאים סביבתיים". ועדת השרים לענייני חקיקה החליטה לפני פחות מחודש לדחות את הצעת החוק הפרטית שביקשה להכניס תיקונים בנושאי סביבה. כעת מבקשת הממשלה להעביר תיקון חקיקה ולהוסיף להרכב מועצת הנפט שני נציגים של משרד האוצר ושניים של משרד התשתיות, שוב, ללא התייחסות לפן הסביבתי בהרכב המועצה.

... "בישראל, רוב המטמנות מקפידות אמנם לאסוף את הגז הבוקע מהן, אולם בדרך כלל הוא עובר לשריפה ותורם לזיהום האוויר. אמנם יש דוגמאות למטמנות שמפיקות חשמל מהגז, אך מדובר בהיקפים קטנים יחסית, של 2-1 מגוואט.   במטמנות הגדולות לעומת זאת, שגם יכולות לייצר חשמל בהיקף גדול יחסית - ההליכים עדין תקועים. מדגימים זאת היטב יחזקאל תותחני, מנכ"ל מטמנת גני הדס, ויצחק בוברא, מנכ"ל חברת אפעה תשתיות איכות סביבה. למרות שכל אחד מהם מנהל מטמנת פסולת גדולה בדרום, זה שנים שהם ממתינים לאישור ממינהל מקרקעי ישראל, להקים תחנת כוח קטנה, שתאפשר לייצר חשמל מהגז שהם ממילא אוספים.    שורש העיכוב נעוץ בויכוח על דמי השימוש בקרקע שדורש המינהל, לשם הענקת רישיון להקמת תחנת הכוח לייצור החשמל - לטענת היזמים, מדובר במחיר גבוה מדי, שהופך את העסק לבלתי כלכלי.   "פשוט שורפים דלק" מטמנת גני הדס משתרעת על 600 דונם ונחשבת לאחת מהגדולות בארץ. מדי יום היא קולטת כ-2,000 טונות אשפה, המהווים כ-15% מכלל הפסולת בארץ. "המטמנה יכולה לייצר כבר היום חשמל בהיקף של 7 מגוואט, כמות שיכולה להספיק לכ-10 אלף בתי אב", אומר תותחני.   עם זאת גנרטורים וציוד נוסף שהוזמן מחו"ל לצורך שאיבת המתאן מהמטמנות, בעלות של כ-40 מיליון שקל, שוכבים בשטחה וממתינים ליום שבו אפשר יהיה להפיק באמצעותם �

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום סולל-סימנס (CSP) עשרות עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחרתיים. עובדים בחברה סיפרו כי 100-150 עובדים קיבלו הודעה על שימוע ואמורים להיות מפוטרים מן החברה מה שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים שמספר הפוטרים יסתכם בעשרות עובדים. בשלושת החודשים האחרונים רחשו השמועות בסולל-סימנס על הפיטורים הקרבים, על רקע קשיים כלכליים שאליהם נקלע המפעל, וכן התחילו לבצע קיצוצים נרחבים. לפי עובד החברה, "ארוחות צהריים ניתנו רק למי שהציג תלושים, ארוחות הערב בוטלו ונסיעות  לחו"ל קוצצו". עובדי מפעל סולל סימנס צילום: גיל כהן מגן ל-TheMarker נודע כי מנהלי החברה התבשרו כי בראשון בבוקר (היום) יתקיימו ישיבות חשובות, והתבקשו להודיע לעובדים על השימועים הצפויים. העובדים התבקשו לחזור לבתיהם ולחזור לשימוע כעבור יומיים. אחד העובדים, מהנדס שגויס לחברה בשנה האחרונה, סיפר כי למרות השמועות על פיטורים לא חשב שיהיה בין ההולכים הביתה. "זו היתה הפתעה", אמר, "עבדתי במשרה מלאה ואפילו מלאה וחצי. לדעתי פיטרו את מי שעבדו על פרויקטים קצרי טווח, ואת מי שעובדים על פרויקטים ארוכי טווח - השאירו". לתחו

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

שווי השוק של טוטאל נחתך בקרוב לשמונה מיליארד דולר, ועלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של ענקית הנפט הצרפתית כמעט הוכפלה, מאז החלה דליפת גז טבעי באסדת קידוח בים הצפוני שבבעלות חברת נפט הגדולה בצרפת. מניית טוטאל יורדת ב-1.3% בבורסת פאריס, ומשלימה בכך נפילה של 6.6% מאז החלה הדליפה באסדת הקידוח "אלגין" ב-25 במארס. מוקדם יותר ביום המסחר כבר נפלה המנייה ב-3.4% לשפל של יותר משלושה חודשים, לאחר שאתמול הודיעה טוטאל כי נאלצה לפנות את כל 238 העובדים מאסדת הקידוח "אלגין" ומתקנים סמוכים עקב התפשטות ענן של גז טבעי נפיץ מהדליפה, והזהירה כי יתכן שיחלפו שישה חודשים בטרם תוכל לעצור את הדליפה. המתקנים שפונו אחראים על 12%-13% מתפוקת טוטאל באירופה, או רווח נקי של 300 מיליון יורו (400 מיליון דולר) בשנה, כתב היום האנליסט ברטרנד הודי מבית ההשקעות קפלר קפיטל מרקטס בדו"ח למשקיעים. רווחיה של טוטאל ושמה הטוב עלולים להיפגע עקב סיכון לפיצוץ באסדת הקידוח, נזק סביבתי, ועיכובים של עד שישה חודשים בטרם תצליח החברה לעצור את הדליפה, ציין הודי בדו"ח. בה בעת, בשוק ה-CDS, זינקה עלות הביטוח כנגד חדלות פירעון של טוטאל ב-0.26% לרמה של 1.06% - הרמה הגבוהה ביותר מאז ארבעה חודשים - לפי נתוני CMA. מאז ה-26 במארס קפצה עלות הביטוח של חובות טואטל בכמעט 0.5%. קידוח "אלגין" הוכתר

ועדת הפנים והגנת הסביבה קיימה הבוקר (ג) דיון בנושא פרויקט פצלי השמן של חברת IEI בחבל עדולם. במהלך הדיון שארך כשעתיים לא ניתנה לארגונים שהוזמנו לדיון זכות להשתתף ולפרוס את עמדתם, זאת בזמן שנציגי חברת IEI דיברו, העלו מצגת ונימקו את עמדתם לאורך הדיון כולו. יש לציין כי עמדת משרדי הממשלה המתנגדים לפרויקט, כמו עמדת משרד החקלאות לא הובאה במלואה. מנהלת המחלקה המשפטית של 'אדם טבע ודין', עו"ד קרן הלפרן-מוסרי, כמו גם נציגי ארגוני סביבה נוספים שנכחו בדיון, פנו בבקשות חוזרות ונשנות אל יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן, במטרה שיאפשר להם את זכות הדיבור, אך הוא טען לעומתם כי אין זמן לשמוע עמדות נוספות ואף הציע לאט"ד לפנות לבג"צ כדי לקבל את זכות הדיבור. כל זאת בזמן שליו"ר החברה, ח"כ לשעבר, אפי איתם, ניתנה זכות הדיבור וכך גם לכל אנשי המקצוע של IEI. יש לציין כי גם המסמך שהוצג בוועדה בפני חברי הכנסת היה חסר בנתונים משמעותיים ובהם עמדת משרד החקלאות המביעה חשש אמיתי מקידום הפרויקט וכן נעדרה מהמסמך התייחסות לעתירה שהגישה 'אדם טבע ודין' לבג"צ נגד תקנות הנפט המאפשרות את קידום הפרויקט. בתום הדיון אמרה עו"ד קרן הלפרן מוסרי כי המצב שבו רק ליזמים ניתנת זכות דיבור בכנסת הוא מסוכן ומבשר רעות. כמו כן, אמרה כי בכל מקרה על הוועדה היה להמתין להכר

"הסדר החיסכון של רשות החשמל שהושק לאחרונה, הנושא את הכותרת "חסכת - הרווחת" ומקנה הנחה של עד 20% בחשבון החודשי למי שיחסכו 30%-15% בצריכת החשמל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, גובש במקור עבור צרכנים פרטיים. ואולם, לאחרונה, בעקבות דרישה מצד הפורום הישראלי לאנרגיה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השל ללימודי סביבה, החליטה רשות החשמל לאפשר גם לרשויות מקומיות להצטרף להסדר, שבו משתתפים כיום יותר מ-170 אלף בתי אב בישראל. התוצאה: 73 רשויות מקומיות, בהן בית שמש, בני ברק, הרצליה, רמלה ועשרות יישובים ומועצות אזוריות, הצטרפו להסדר וצפויות לפעול לצמצום צריכת החשמל במבני הציבור שברשותן בתמורה להנחה. פניית הגופים לרשות החשמל בוצעה על רקע תוכנית "תג הסביבה", שמטרתה התייעלות בצריכת המשאבים של הרשויות המקומיות. במרכז השלטון המקומי מציינים כי בין השאר צפויים להיכלל במאמץ החיסכון גני הילדים העירוניים, בתי ספר, מבני העיריות ומבנים ציבוריים נוספים. עם זאת, עד כה הערים הגדולות, בהן ירושלים, תלאביב וחיפה, אינן נמנות עם הרשימה. ... יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי "במקביל למשבר החשמל החמור הפוקד אותנו קיים צורך בהתייעלות אנרגטית, לא רק במשקי הבית אלא גם בכלל תשתיות המגזר הציבורי. כחלק ממהלך זה אנו והמרכז לשלטון מקומ�

המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מר עמרם קלעג'י, מנכ"ל משרד הפנים, אישרה השבוע פה אחד את הפקדת התוכנית להצבת מתקן ימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. בממשלה מכנים את המתקן הזה "מצוף". שר התשתיות הלאומיות, עוזי לנדאו, ציין בפני המועצה את חשיבות התוכנית, בשל החשש למחסור במקורות אנרגיה, עקב התדלדלות מאגר הגז מרי B, הפסקת אספקת הגז ממצרים והעיכוב בקליטת הגז מקידוחי תמר ודלית. במשרד הפנים אומרים כי באמצעות המתקן שאושר, ניתן יהיה לגוון את מקורות האספקה של משק הגז בישראל ולהבטיח את אמינות אספקת הגז לצרכנים. במשרד מבטיחים כי "המצוף" ימוקם בעומק הים, במרחק של למעלה מ- 10 ק"מ ובנצפות מינימאלית מהחוף. משם יוזרם הגז ישירות לצנרת הימית הקיימת. עוד מציינים שם כי התוכנית הוכנה בהתאם לסקר בטיחות ואיכות סביבה, בסיוע צוות מומחים רב תחומי ומשרד האנרגיה האמריקאי. שר הפנים, אלי ישי וראש עיריית חדרה, ברכו על התוכנית, שהתקבלה בשיתוף נציגי העיר חדרה. המועצה הארצית החליטה להעביר את התוכנית להערות הועדות המחוזיות הרלוונטיות. בתוך כך הזהיר השבוע אלי אבוטבול, ראש המועצה המקומית זכרון יעקב, כי משרד התשתיות הלאומיות ומשרד הפנים ממשיכים בניסיונותיהם לאתר מיקום למתקן גז יבשתי בסמיכות למושבה. לדבריו, בעוד שניטש הרעיון למת�

אם מומחה בינלאומי לענייני סביבה היה נקלע לפני שבועיים לדיון באגף הבינוי של משרד הביטחון, הוא היה מתמלא התפעלות. יושבים להם בכירי משרד השקוע עד צוואר בצרות כמו איראן, עזה ושירת נשים, ודנים לעומק עם בכירי המשרד להגנת הסביבה בקידום תקני בנייה ירוקה בצה"ל. הוא היה מתמוגג לשמוע, שמדובר במהלך המשתלב באסטרגיה ממשלתית של צמיחה ירוקה, שלה מטיפים באחרונה ברחבי העולם ארגונים כמו ה-OECD והאו"ם. אם אותו מומחה היה נשאר לאחר הדיון, היה מתחוור לו במהרה, שיש לו עסק עם ממשלה הסובלת מפיצול אישיות חמור. בעודה טופחת על שכמו של המשרד להגנת הסביבה ומעודדת אותו לעצב עתיד סביבתי, היא ממשיכה במתכונת עסקים (לא ירוקים) כרגיל. לפני חודש וחצי אישרה הממשלה הכנת תוכנית לצמיחה ירוקה בהובלת המשרד להגנת הסביבה. התוכנית תתבסס על תכנון ושימוש יעיל במשאבי טבע, ועידוד תעסוקה באמצעות תעשיות המפתחות טכנולוגיות סביבתיות בתחומים כמו חיסכון במים, מים ואנרגיה וטיפול בפסולת. יינתן עידוד לצריכת מוצרים ידידותיים לסביבה ויבוטלו סובסידיות לפעילות המסכנת את הסביבה, כמו אלו הניתנות לדלקים מזהמים. המטרה היא לנתק את הקשר בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה, כך שגידול בתפוקה וכושר ייצור לא יביא לגידול בזיהום ובהרס משאבי טבע. אסטרטגיית הצמיחה הירו�

שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, אומר הבוקר בראיון ל"מעריב" כי "הציבור משלם מחיר כבד על החלטות שגויות שהתקבלו, כמו ההסתמכות על גז ממצרים, אבל גם על מאבקים סביבתיים שהתנהלו בשנים האחרונות". "לצערי", אומר לנדאו, "אלמלא עצרו אנשי איכות הסביבה, ואני מגדיר את עצמי איש איכות סביבה, את תחנת הכוח החדשה באשקלון ואת מתקן קליטת הגז - היינו נושמים היום אוויר נקי יותר ומשלמים מחיר זול יותר על החשמל". - עד כמה אתה מוטרד באופן אישי מהמאבקים הנוכחיים? "מוטרד מאוד. מי שאומר שהוא רוצה גז טבעי ובאותה נשימה אומר לא אצלי בחצר, אומר דבר והיפוכו. מי שימנע כניסת גז באזור הצפון פוגע בבטחון האסטרטגי של ישראל וזהו מעשה חסר אחריות. לצערי הרב, יש תחושה שיש מפגינים ויש חשק להפגין, ועכשיו רק צריך למצוא את ההפגנה ולצאת אליה". "אלה שנאבקו בזמנו בחוף הכרמל והכשילו את הקמת המתקן צריכים לדעת שהם נושאים בחלק מהאחריות לעלייה במחירי החשמל". - הצהרת שברצונך לקדם תעריפי חשמל מדורגים, על מה מדובר? "המודל שאני רוצה לקדם הוא של 3 תעריפים ב-3 מדרגות. מדרגה חברתית, שתהיה הנמוכה ביותר וצריכה לתת את הנדרש לשכבות החלשות במחיר מסובסד שיהיה הזול ביותר; המדרגה השנייה היא מדרגה הביניים; והמדרגה העיקרית, 'החינוכית', תהיה המדרגה היקרה יותר. הייתי רוצה לפתח בא

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

התעשייה הישראלית עדה בחודשים האחרונים לתופעה מעניינת: ככל שמעמיק המשבר הכלכלי בעולם וככל שהתחזיות לגביו מתקדרות - כך גובר זרם החברות הבינלאומיות שמחפשות דריסת רגל בישראל ומשגרות לכאן את בכיריהן. "הסיבה העיקרית להשקעה שלנו בישראל היא מצד אחד התיאבון הגדל לאתר טכנולוגיות חדשניות, ומצד שני ההיצע המשמעותי והייחודי של ממציאים, יזמים וטכנולוגיות הקיים בישראל", מסביר גילאן לקוייר (Ghislain Lescuyer), סגן נשיא לאסטרטגיה ופיתוח עסקי בענקית התשתיות הצרפתית אלסטום - ומחזק את הפרשנות הרווחת לתופעה. "אלסטום מאמינה כי ללא חדשנות טכנולוגית בקצב מואץ וללא הקצאת משאבים ניכרים למחקר ולפיתוח, לחברה בסדר גודל שלנו אין זכות קיום בתעשייה כיום". גילאן לקוייר צילום: עופר וקנין לקוייר משוכנע כי ימצא בישראל את הערך המוסף שמבקשת אלסטום להשיג, ואף הגיע בחודש שעבר לישראל כדי לבחון כמה סטארט-אפים המהווים יעד להשקעה של הורייזן גרינטק ונצ'רס. זהו מיזם השקעות חדש שבו אלסטום שותפה (50%) עם רותם תעשיות (20%) וחברת גפן ביומד השקעות (30%). "כלכלת ישראל במגמת צמיחה", הוא אומר. "מדובר בכלכלה יציבה בעלת פוטנציאל צמיחה בטווח הקרוב והרחוק. התפעמתי בעיקר מרוח היזמות, מההיקף העצום של מיזמים טכנולוגיים, מהחדשנות הטכנולוגית והעסקית ומהנחישות לה�

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל