Group items tagged

"צורך חיוני בתכנון וביצוע מהירים של נקודת כניסה נוספת של גז טבעי לישראל, דבר שהוא חיוני לביטחון האנרגיה במדינת ישראל וליציבות חברות גדולות הפועלות באזור" -  כך אמר היום ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפגישה עם צ'ארלס (צ'אק) דווידסון, נשיא חברת נובל אנרג'י האמריקאית, המפעילה והשותפה בכל תגליות הגז הטבעי בישראל. מלבד השניים נכחו בפגישה גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, וראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופסור יוג'ין קנדל. מצידה של נובל נכח גם לאוסון פרימן, מנכ"ל נובל אנרג'י במזרח התיכון. צ'רלס דיווידסון צילום: אמיל סלמן תגלית הגז הטבעי תמר, שאמורה לספק את צרכי מדינת ישראל ל-15 שנים לפחות ונמצאת בצפון הארץ מול חופי חיפה, מניחה בחודשים האחרונים צינורות תת-ימיים כדי להתחבר אל תחנת הקליטה הדרומית באשקלון, המשמשת כיום את המאגר המפיק, ים תטיס. זאת לאחר מאבק ציבורי נרחב נגד בניית נקודת כניסה צפונית בחוף דור. חשיבותה של נקודת כניסה נוספת לזו שבאשקלון היא גם מטעמיים כלכליים (הצינורות הנחוצים קצרים יותר) וגם מטעמים בטחוניים וטעמי גיבוי. נובל אנרג'י היא השחקנית המרכזית בשוק הגז הטבעי בישראל, יחד עם קבוצת דלק של יצחק תשובה. היא שותפה ומשמשת כמפעילה של כל תגליות הגז הטבעי בישראל: מאגרי ים תטיס המשמשים את ישראל כיום וה

הולכת הגז ליבשה מאגרי הגז של ישראל נמצאים מתחת לקרקעית הים במרחק עשרות קילומטרים מקו החוף. עד לפרוץ משבר הגז המצרי העדיפו משרדי הממשלה להשאיר את הקמת הצנרת ליבשה ליזמים, בעיקר משיקולי תקציב. פרויקט חיבור מאגר תמר לחוף צפוי לעלות כ-3 מיליארד דולר שימומנו במלואם ע"י היזמים של תמר. אלא שהצינור מתמר תוכנן בהתאם לשיקולים עסקיים ולא לאומיים. תוכנית הפיתוח אושרה ביולי 2010 לפני שפרץ משבר הגז המצרי והקיבולת של צנרת תמר אינה מסוגלת להזרים גם את מלוא כמות הגז שחסרה למשק בשל הפסקת הזרמת הגז המצרי. המגבלה הזו עשויה לגרום נזקים: חלק מיצרני החשמל הפרטיים עלולים להישאר ללא מספיק גז ותהליך ההסבה של מפעלי התעשייה הבינוניים והקטנים לייצור בגז טבעי עלול להיתקע לשנים רבות. המדינה לא הצליחה עד היום לחייב את היזמים להגדיל את הקיבולת. המונופול של תמר על צנרת הגז הימית עשוי גם להקשות בעתיד על ספקי גז חדשים, שיבקשו להתחבר לצנרת הקיימת מהמאגרים שלהם, כדי לחסוך עלויות. המציאות הזו הובילה את משרד האנרגיה למהפך חשיבתי. בוועדה למבנה משק הגז העתידי בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה והמים שאול צמח, מתגבשת תוכנית שלפיה המדינה "תקבל אחריות" ותקים בעצמה ועל חשבונה "מוביל ארצי ימי". מדובר במערכת שתתוכנן ותיבנה כדי לשרת את מאגרי הגז העת�

""לא נוכל לקדם את פיתוח מאגר 'לוויתן' אם מסקנות וועדת צמח לא ייאושרו וייצרו וודאות", כך מזהיר גדעון תדמור בכנס G&O Israel שנערך היום על ידי Bizportal בשיתוף עם מידע כנסים. "אם זה יקרה, לא נוכל להגיע לחוף עם כניסה נוספת, לא תהיה יתירות לצריכה מוגברת של גז טבעי ואז בשנת 2017 אנחנו נשב בכנס נוסף שבו נדבר על גז שיש לנו באדמה אבל לא מספיק לשרת את המשק הישראלי"."

במסגרת דיון חירום בנושא משק הגז בישראל סיירה המועצה הארצית לתכנון ובנייה בראשות מנכ"ל משרד הפנים, עמרם קלעג'י, במתקני תחנת קבלת הגז הטבעי באשדוד ובתחנות הכוח באשקלון ובאשדוד ושמעה סקירה על משק הגז בישראל נוכח הפסקת הזרמת הגז הטבעי ממצרים. מהנתונים שהוצגו למועצה עולה כי כיום 40% מייצור החשמל בישראל מבוסס על גז טבעי, ואילו לקראת שנת 2040 השימוש בגז טבעי להפקת חשמל צפוי לעמוד על 75% . לפיכך המועצה הארצית לתכנון ובנייה מתייחסת למערכת הגז הטבעי כמערכת חיונית למשק בישראל. מנכ"ל משרד המים והאנרגיה, מר שאול צמח, עדכן על ביטול ההסכם לאספקת הגז ממצרים על ידי הספק המצרי וציין שלא סביר ש40% ממשק החשמל בישראל יהיה תלוי בנקודת כניסה אחת לגז טבעי שמקורו בים. לאור זאת סוברת המועצה שיש לקצר את משך הזמן הצפוי להליכי אישור התכנית למתקנים נוספים לקליטת גז טבעי בישראל. בתחילת התהליך הצפי היה שהתכנית תסיים את הליכי התכנון בסוף 2014 , אולם בהתאם להערכות המצב כיום ברור כי ישראל לא תוכל להמתין למועד זה , הן בשל התדלדלות מקורות הגז הטבעי בישראל והן בשל הפסקת הזרמת הגז ממצרים. נציג המשרד להגנת הסביבה ציין כי שימוש בגז טבעי להפקת חשמל מפחית את זיהום האוויר והסביבה ביחס לפחם ומזות. המועצה הארצית קבעה כי הליכי התכנון של תכנ�

"השופטים קבעו כי העתירה מוקדמת מדי, שכן לא מוצו עדיין הליכי התכנון וההתנגדויות. בנוסף קבעו השופטים כי בניגוד לטענת העותרות, אפשרות הטיפול המקסימלי בגז על גבי אסדות שיוקמו בים לא ירדה מן הפרק. העותרות ישלמו הוצאות משפט של 10.000 שקל. המועצה הארצית לתכנון ובנייה מקיימת הליך תכנון להקמת מתקני קליטה וטיפול בגז טבעי בצפון הארץ. הגז יגיע מהמאגרים שבים, אך צריך לעבור הפחתת לחץ וטיפולים שונים על מנת להזרימו למערכת הולכת הגז הארצית. לפיכך יש להקים נקודות כניסה וטיפול בגז. ואולם, מועצות ועיריות חוששות כי המתקנים מסוכנים, ומבקשות להקטין אותם ולהרחיקם מהתושבים. בשנת 2010, בלחץ תושבי האזור, בוטל תכנון כניסת גז ממאגר תמר לאזור חוף דור, שקודם על ידי מפעילת המאגר נובל אנרג'י. המועצה פנתה לתכנון כניסות הגז על ידי משרד תכנון שנשכר עבור כך, והחלה לבחון חלופות שונות בנושא. כל חלופה כוללת אסדה שתוקם בים לצורך הפחתת לחץ וטיפול בגז עד רמה מסוימת, ומתקן יבשתי שישלים את הטיפול לפי הצורך ויתחבר למערכת הולכת הגז הארצית. העיריות והמועצות, כמו גם קבוצות של תושבים באזור, לוחצות להסיט את כל הטיפול בגז בים ("חלופה 8"). חלופה זו, אותה הם מגדירים כבטוחה יותר עבור התושבים, דורשת שטח יבשתי קטן יותר למתקן הקליטה. ואולם, טיפול מלא בגז ע�

"המועצה הארצית לתכנון ובנייה, בראשות מנכ"ל משרד הפנים מר עמרם קלעג'י, בחרה שתי חלופות יבשתיות לטיפול בגז טבעי מתגליות ימיות בנוסף לטיפול בגז במתקן ימי. החלופות היבשתיות שנבחרו הן אתר חגית ומט"ש מרץ בעמק חפר, שבהן קיימת קרבה לחיבור למערכת הולכת גז ארצית, החלופות אינן פוגעת בייעוד קרקע במקום, החלופות מרוחקות מיישובים  ומימושן מצמצם פגיעה בסביבה. וזאת בהתאם להחלטת המועצה לטיפול משולב ימי ויבשתי בגז טבעי, אשר  בסופו יבחרו 2 אתרים ימיים ושני אתרים יבשתיים לטיפול בגז טבעי, כך שתהייה אמינות באספקה לצרכנים , במטרה לאפשר ייצור חשמל בישראל באמצעות  גז טבעי, שיצמצם את זיהום הסביבה בישראל."

"ש לתת עדיפות להקמת מתקנים יבשתיים לטיפול בגז הטבעי, על מנת למנוע סיכונים כמו דליפה ממתקן ימי שתזהם את חופי ישראל - כך קובע מסמך מקיף שהוכן עבור משרד הפנים ונועד לבחון את ההשפעות הסביבתיות של הקמת מתקני הטיפול בגז. עמדה זו סותרת את עמדת תושבים באזור רמת מנשה ועמק חפר המתנגדים להקמת מתקנים יבשתיים וטוענים שניתן לרכז את כל הטיפול בים באופן בטוח. החודש הוגש למשרד האנרגיה והמים ולמנהל התכנון במשרד הפנים, על ידי משרד לרמן אדריכלים וחברת התכנון הסביבתי "אתוס", תסקיר השפעה על הסביבה של מתקני טיפול גז בים. התסקיר ניתח את ההשפעות שיהיו להקמת אסדות לטיפול בגז הטבעי בשני מתחמים הנמצאים במרחק 7.5 קילומטרים מהחוף. אחד מהם מול חופי דור (חוף הכרמל) והוא ישתרע על שטח כולל של 43 קילומטרים רבועים. השני יהיה במתחם ימי מול חופי בית ינאי ונתניה וישתרע על שטח כולל של 55 קילומטרים רבועים. במתחמים הללו יתבצעו טיפולים שונים בגז לאחר הפקתו מהמאגרים הטבעיים ותאוחסן בו כמות גדולה של גז"

אחת המצגות שהוגשו לעיון הוועדה בשימוע הציבורי שערכה בחודשים האחרונים יצרה עניין מיוחד. המצגת הוגשה על ידי חברה אלמונית בשם International Natural Resources Institute. החתום עליה מוכר יותר לציבור: תא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל הים. "במקרה של מלחמה נהיה חשופים לטילים בליסטיים ולטילי שיוט, שחלק מבנק המטרות שלהם יהיה מתקני תשתית", אומר ברוש בראיון ל-TheMarker. "פגיעה במתקן יצוא גז באזור מיושב תגרום להרס אדיר גם במרחק של קילומטרים", הוא מתריע. "אם מתקן LNG מתחיל חס וחלילה לבעור, אין דרך לכבות את השריפה. האנרגיות שישתחררו הן אדירות. מתקן כזה צריך לבנות 10-15 ק"מ מאזור יישוב. אין מקום כזה לאורך החוף בישראל, ולכן צריך להקים מתקן כזה רק בים". לברוש, בעל עיטור המופת, ניסיון בינלאומי בתחום אבטחת המתקנים בים, ומעורבותו בעניין אינה מקרית. לאחר פרישתו מחיל הים הוא החל לייעץ לחברות פרטיות בתחום הביטחוני. בין היתר, היה מועמדם של ראש הממשלה ושר האוצר לראשות דירקטוריון תע"ש. את המצגת, לדבריו, הגיש לוועדת צמח מטעם משקיע יהודי מחו"ל שניסה לקדם בישראל הקמה של מתקני הגז על גבי פלטפורמה ימית. עם זאת, ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור "אזרח מודאג", החושש מהקמת �

המועצה הארצית לתכנון ובנייה החליטה לפני שעה קלה לקבל את עמדת משרד התשתיות ולא לבחון את האפשרות לטיפול מלא של הגז הטבעי על גבי פלטפורמה ימית. המועצה החליטה לקדם חלופות למתקן קבלה של מעל 100 דונם ביבשה. ההחלטה התקבלה למרות חוות דעת של מומחים בין לאומיים אשר מוכיחה כי מתקן לטיפול מלא בלב ים הוא הפתרון הנכון למשק האנרגיה הישראלי. במפגש מומחים שהתקיים בשבוע שעבר הוכח מעל לכל ספק, ובהסכמה של ראש צוות התכנון, כי אין בעיית אמינות בהקמת מתקן לטיפול מלא בים. ... אך לפני שבוע התקיים במשרד התשתיות דיון מקצועי בו לקחו חלק מומחים בעלי שם עולמי בתחום תכנון מתקני טיפול בגז. המומחים הציגו בפני אנשי משרד התשתיות וצוות התכנון להקמת מתקני הקבלה דוגמאות מהעולם המוכיחות כי מתקן לטיפול מלא הינו פתרון המיושם בהצלחה ובדנמרק משתמשים במתקנים אלו כבר 30 שנה. לס ניקולס, מומחה עולמי מאנגליה, בעל 40 שנות ניסיון בתחום, טען בפני הנוכחים בדיון כי ישראל חייבת להקים מתקן לטיפול מלא בים לאור המאפיינים הגיאוגרפיים והאילוצים הביטחוניים והסביבתיים. לדבריו, כל החלטה אחרת היא בזבוז כספי ציבור והעמדת משק האנרגיה הישראלי בסכנה. 

בדיון בוועדה בנושא ההתייקרות הצפויה בסך 30% בתעריף החשמל אמר שר התשתיות כי הוא מבקש לצטט דברים שאמר אתמול בוועידת ישראל לעסקים מנכ"ל רציו יגאל לנדאו לפיהם "אלמלא ששינסקי ניתן היה לחסוך למשק כ-10 מיליארד שקל, היינו מחברים את תמר שנה קודם". השר לנדאו הוסיף כי ועדת ששינסקי גרמה לנזקים. "לפני ששינסקי היו הסכמים כמעט חתומים. ברגע ששינסקי נכנס לתמונה חוזים שהיו כמעט חתומים לא נחתמו עד היום. בינתיים יצא השחקן הזר מהתמונה. בגלל ששינסקי נדחים הסכמי הגז עם חברת החשמל ובגלל שזה הסכם עוד לא מתרחש מו"מ עם כל האחרים. זה פרי הבאושים של הדיון המוקדם מדי בוועדת ששינסקי. מה היה קורה אילו היו מחכים שנתיים?". נציג האוצר בדיון אודי אדירי אמר כי "'תמר' הייתה יכולה להיות מחוברת באמצע 2012 אילו הייתה מוקמת תחנה לקבלת גז טבעי באזור חוף דור. היה נזק אדיר למשק בעקבות הכישלון בהקמת תחנת הקבלה הצפונית. פרויקט 'תמר 'לא התעכב ולו ביום אחד בשל מסקנות וועדת ששינסקי. אני מציע שתפנו לנציגי קבוצת דלק ונובל אנרג'י ותשאלו אותם".

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

תקציר הדברים שנאמרו בכנס הרצליה: שר התשתיות מציג את ראייתו - מדיניות 'לשמור ולייצא'. לחופי ישראל יש כ-750BCM גז. יש לשמור גז ל-25 שנים ולייצא את השאר, להבטיח ליזמים רווחיות, כדי שיהיו מספר ספקים. עמוס ירון טוען שמשנמצאה תמר, המדינה היתה צריכה להיכנס לתחום ולהמשיך את החיפושים. מאידך, הוא טוען שישראל צריכה 16-18BCM בשנה, ואת כל השאר לייצא כגט"ן, מאילת כמובן ניק באטלר אמר שאין כל כך לאן לייצא, ובכלל לא ברור לו למה כולם רצים לייצא, הרי אנחנו מדינת OECD ולא רפובליקת בננות...

מוסדות התכנון הארציים אישרו היום (שלישי) את קידום התוכנית למתקני קליטת הגז הטבעי מהתגליות בים (תמ"א 37 ח'). הוועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים (הוולנת"ע) דנה בדוח הביניים של משרד האנרגיה והמים, אותו הכין משרד לרמן אדריכלים ומתכנני ערים. דוח הביניים מצורף למטה. המקומות שהומלצו: 2.3 . המלצה על אתרים ימיים לבחינה לאחר בחינה ומיפוי השטח הימי, נבחנו המתחמים הבאים: מתחם עכו - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חיפה - לא הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חדרה - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם חבצלת השרון - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם נתניה - הומלץ לבחינה בתסקיר  מתחם תל אביב - לא הומלץ לבחינה בתסקיר