Group items tagged

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

אלונה שפר-קארו, מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה, הופתעה השבוע לגלות את שמה מוזכר ב-ynet ברשימת חברי המפלגה העתידית של העיתונאי יאיר לפיד. בשיחות פרטיות הבהירה כי אין לה שום כוונות להצטרף לפוליטיקה וכי הקשר היחידי שיש לה עם לפיד הוא חברות אישית קרובה עם אחותו. "אני רואה את עתידי בשירות הציבורי", היא אומרת ל"גלובס", "יש לי זכות גדולה לעבוד אצל השר ארדן, ואם הספקנו כאן בשנתיים מה שלא נעשה ב-20 שנה - זה בעיקר בזכותו". שפר-קארו הכירה לראשונה את ארדן כששימשה מנכ"לית "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה. ב-2009 היא הציגה את המלצות הארגונים להפחתת פליטות גזי חממה לצוות מאה הימים שהקים בנימין נתניהו לקראת הקמת ממשלתו החדשה. ארדן, שהיה חבר בצוות, השתכנע ושכנע את שפר-קארו להפוך לראש המטה שלו. אחרי שנה וחצי בתפקיד התמנתה שפר-קארו בפברואר 2011 למנכ"לית המשרד להגנת הסביבה. אתמול קרא ארדן לנתניהו להקים ועדה ציבורית לבחינת השימוש בכל משאבי הטבע בישראל, ובהם מים מינרליים, חול ים, פוספטים ומלח המופק מים סוף. היוזמה באה על-רקע הביקורת הקשה שמתח ארדן על הסדר התמלוגים החדש בין המדינה לכי"ל. - יש היום תחושה שאווירת אנטי-ביזנס השתלטה על השירות הציבורי. "אני חושבת על הטענה הזו לא מעט. אנחנו רואים חשיבות בתעשייה חזקה כי רק תעשייה חזקה

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו

מתקן ניסוי לטכנולוגיה ישראלית פורצת דרך, המאפשרת ייצור חשמל על בסיס חימום אוויר, מוקם במרכז לאנרגיות מתחדשות ברותם תעשיות, הזרוע הטכנולוגית של הכור בדימונה (הקמ"ג). מדובר במתקן תרמו סולארי של חברת HELIOFOCUS, פרי פיתוח של מכון וייצמן והחברה. מתקן הניסוי המוקם בימים אלו, יתנשא לגובה של 35 מטר וממוקם על שטח של 5 דונם, פועל על בסיס טכנולוגיה חדשה של חימום אוויר לייצור חשמל, בשונה מטכנולוגיות קיימות הפועלות על בסיס חימום מים או שמן. המתקן מורכב מצלחת מראות בקוטר של כ-30 מטר המאפשרת קליטה וריכוז של חום רב על גבי קולט אוויר, וצפוי לנצל שטחי קרקע ביעילות רבה יותר מאשר מתקנים תרמו סולאריים אחרים. המרכז לאנרגיות מתחדשות ברותם תעשיות מציע למפתחי המתקן תשתית מתקדמת ונוחה לביצוע מכלול של בדיקות וניסויים, לרבות מדידות ביצועים, אימות טכנולוגי, הדגמה ושילוב ניסויי אגירה. המתקן ישתלב בפעילות מו"פ ענפה במרכז הטכנולוגי, ויצטרף למתקני ניסוי והדגמה נוספים הקיימים והמתוכננים לקום במרכז, לרבות מתקן הניסוי וההדגמה של ברייטסורס, מתקני ניסוי פוטוולטאיים ופרויקט פיתוח אצות לייצור דלקים.

ענף חיפושי הגז כבר השתלט על חצי מהמסחר בבורסה ועדיין - המשקיעים מתקשים להבין את התחום; מדריך מקוצר ומפת החיפושים המלאה

אינספור מלים נכתבו בשנתיים האחרונות על שוק חיפושי הגז והנפט הישראלי המתפתח, ועדיין נראה כי הענף אינו נהיר למשקיעים. מדובר בתחום מקצועי, סבוך ורווי ביטויים טכניים, כשההתפתחיות התכופות בו מקשות לעקוב אחר מהלך העניינים. מפת חיפושי הגז הימיים בישראל צילום: כלל פיננסים כמה מאגרי גז טבעי התגלו בישראל; האם יפותח מאגר דלית; באילו רישיונות שוכן מבנה לוויתן, ולאילו התרחשויות במגזר הגז עלינו לצפות בקרוב? בשנתיים האחרונות הסתבר כי בים התיכון הישראלי קיים גז טבעי בכמויות גדולות, כשעתה המשקיעים גם חולמים על נפט. האם יש לנו סיכוי? האנליסט ירון זר מכלל פיננסים ריכז עבור קוראי TheMarker את כל רישיונות חיפושי הגז הימיים, מי מחזיק בהם ולמה מצפים המשקיעים. תגלית או אכזבה דרכו של קידוח ימי, פרויקט הנמשך שנים רבות, מתחילה במשרד התשתיות. על שותפויות המעוניינות לחפש משאבים באזור מסוים להגיש בקשה מסודרת, הכוללת תוכנית עבודה מדויקת ומקורות מימון, לממונה על הנפט ד"ר יעקב מימרן. מועצת הנפט, המתכנסת אחת לכמה חודשים, קובעת מי יזכה ברישיון החיפוש. בשלב ראשון מוגדר שטח גדול המכונה היתר, שבו מתבצעים מבחנים ססמיים ראשונים הקובעים אם קיימים מבנים תת-קרקעיים שעשויים להכיל גז או נפט. אם התוצאות מורות על אינדיקציות חיוביות להי

המועצה הארצית לתכנון ובנייה תדון רק בארבע חלופות לאתרי קליטת הגז ממאגר תמר, מתוך 12 שנבחרו על ידי וועדת העורכים ועברו לשלב התסקיר הסביבתי לפני כחודש. זאת, במסגרת קיצור הליכי תכנון כניסות הגז לישראל, שיכללו גם ישיבות מיוחדות של המועצה בנושא והגבלת משך הזמן להגשת התנגדויות ל- 30 יום בלבד. המועצה קבעה כי הדיונים בתכניות יסתיימו עד אוגוסט 2013, מתוך כוונה להחיש את הקמת תשתיות הגז, לאור המחסור בגז וההסתמכות על כניסת גז בודדת לארץ. עד חודש יולי צפויים להיפסל שמונה מתוך האתרים הפוטנציאליים להקמת המתקן, והיתר יעברו להליך תסקיר סביבתי. אסדת הקידוח תמר. צילום: אלבטרוס על פי הודעת המועצה, ההחלטה להקדים את לוח הזמנים להליכי התכנון התקבלה לאחר סיור שערך לה משרד האנרגיה והמים. חברי הוועדה ביקרו באתר קליטת הגז הטבעי ממאגר ים תטיס באשדוד, שיהיה גם אתר קליטת הגז ממאגר תמר החל מאמצע 2013, וכן בתחנות כוח באשדוד ואשקלון. לאחר סקירה בנושא הגז הטבעי, על רקע ביטול הסכם הגז המצרי, החליטה הוועדה להקדים את לוח הזמנים לסיום הליכי תכנון כניסת הגז הצפונית מסוך 2014 לסוף 2013. מתקן קליטת גז בסמוך לחוף דור קודם בעבר על ידי משרד האנרגיה וחברת נובל אנרג'י, מפעילת מאגר תמר, אך בנייתו סוכלה על ידי המועצה הארצית בשל התנגדויות חריפות מצד

ראש מינהל מקרקעי ישראל לשעבר עו"ד גדעון ויתקון צפוי להתמנות לרגולטור האחראי על תכנון מערכת הולכת הגז הארצית בישראל. במסגרת התפקיד, יהיה ויתקון אחראי על בחינת כלל תוכניות המתאר הארציות (תמ"אות) הנוגעות לפריסת מערכת הולכת הגז. אף שהוא נבחר לתפקיד כבר לפני כמה חודשים על ידי משרד הפנים, האישור הסופי של מינויו צפוי מחרתיים במסגרת ישיבת המועצה הארצית לתכנון ובנייה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט תפקידו של של ויתקון יוגדר רשמית כ"חוקר תוכניות המתאר הארציות למערכת הולכת הגז הטבעי". התפקיד לא היה קיים בעבר והוגדר בעקבות גילויי הגז האחרונים מול חופי ישראל ולקראת העלייה הצפויה בשימוש בגז טבעי בתעשייה ובתחבורה.   במסגרת התפקיד ישמש ויתקון כיועץ של המועצה הארצית לתכנון ובנייה ויחבר חוות דעת מטעם המדינה בכל הנוגע לפיתוח מערכת הולכת הגז הטבעי. בין הפרויקטים שיידרש לבחון נמצאת סוגיית חיבור תחנת הכוח התרמו־סולארית באשלים למערכת הולכת הגז, בחינת התוכניות לחיבור אזור התעשייה ציפורת ליד נצרת למערכת הגז ואישור התוכנית להקמת מתקן לקליטת גז טבעי נוזלי ליד חדרה.   במשרד הפנים מסבירים כי הפרויקטים שעליהם יידרש ויתקון לחוות את דעתו הנם כאלה שמטבע הדברים גוררים התנגדויות רבות: "מדובר בתוכניות

"התגליות הנוכחיות של מצבורי הגז הטבעי בים שייכות לעם ישראל, וחשוב ביותר שעם ישראל ייהנה מהן" - כך אמר היום (א') ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת הממשלה השבועית. זאת, לאחר הצבעת השרים לאישור התכנית לזירוז תכנון מתקנים לקליטת הגז הטבעי. "כלכלת ישראל תתחזק כתוצאה מתגליות הללו, הצמיחה הכלכלית תהיה פועל יוצא של השימוש בתגליות אלה ואסור לעכב אותן. אין זכות גדולה מזכותם של אזרחי ישראל לחסוך 12 מיליארד שקל", הוסיף נתניהו. הממשלה אישרה פה אחד את התכנית לקיצור ההליכים הסטאטוטוריים להקמת מתקני קליטת גז בחופים, ולאישור מיקומם עד ספטמבר 2013. זאת, באמצעות קביעת "מסלול ירוק" לדיון בתכניות, עבודה במקביל ובסיוע צוותי תכנון מעובים. מדובר לפי הערכות בתכנית לתכנון שני אתרים ימיים שבהם יוצבו אסדות לטיפול בגז המופק ממאגרי תת הקרקע הימיים. מאסדות אלה יונחו צנרות להולכת גז בלחץ מווסת לכארבע נקודות קליטה שיוקמו בחופים. נתניהו מתח ביקורת על העיכובים הביורוקרטים בהקמת מתקנים לקליטת גז טבעי ואמר כי ממשלת ישראל חייבת להאיץ את תהליכי התכנון והבנייה של מתקנים אלה. הוא הנחה את מנכ"ל משרדו, הראל לוקר, לפעול ליישום ההמלצות באופן מיידי, ובמידה ויחולו עיכובים - לפתוח בהליכי חקיקה. 15 ראשי ערים בצפון, שפנו בשבוע בעבר לממשלה בדרי�

טל שיריזלי אנליסט פסגות סבור כי ההמלצות מקשות על מיצוי הפוטנציאל: ... מתרחישים שבצענו, פוטנציאל יצוא הגז, תחת דרישת הרזרבות נאמד בכ 150-250 bcm.  הגידול המהיר הצפוי בביקוש השנתי לגז במשק עלול לגרור עלייה חדה מדי שנה ברזרבות שידרשו כתנאי להתרת היצוא- דבר שמגביל את פוטנציאל היצוא. תחת תרחיש ביקושים בינוני, בשנים 2020 ו 2030 ידרשו רזרבות מינימליות בהיקף של כ 500 ו 675 bcm בהתאמה.  בתרחיש אופטימי המניח פיתוח מלא פוטנציאל עתודות הגז הטבעי בשטח הימי של ישראל (כ 1,400 bcm) יתאפשר יצוא הגז עד לשנת 2038. תקופה "קצרה" יחסית לחוזים ארוכי טווח הנהוגים בתעשייה (10-20 שנים).  סיכונים הכרוכים בהפסקת יצוא כפועל של הרזרבות במשק- עלולים להקשות על התקשרויות בהסכמי מכירה כמו גם על הכנסת שותפים אסטרטגיים והשגת מימון.  דרישת הרזרבות היוצרת זיקה בין המאגרים ומאפשרת יצוא בפועל רק לאחר השלמת פיתוח לויתן- עלולה לפגוע בהבשלת ההסכמים (בעלי הסיכויים החלקיים ממילא) המתגבשים ליצוא גז מתמר באמצעות מתקן הנזלה צף ((FLNG.  פוטנציאל היצוא המסתמן נמוך מההערכות המקובלות ביחס ליצוא הגז מלויתן בלבד (300-450 bcm).  חיוב בהקמת תשתיות בעלות קיבולת עודפת (צנרות הולכה, מתקני קליטה ומפצלים) שתופנה לטובת שימוש צדדים שלישיים עלול להקל על פיתוח מאגרים חדשים וב

"Obstacles still block the flow of oil and gas in the eastern Mediterranean"

בעיית היעילות בפאנלים סולאריים מוכרת - הם מצליחים לקלוט כ-20 אחוזים מהאור הזמין. פטריק פינהרו, פרופסור במחלקה להנדסת כימיה באוניברסיטה, טוען כי האנרגיה המופקת באמצעים פוטו-וולטאים מסורתיים של קליטה סולארית אינה יעילה ומזניחה את מרבית הספקטרום האלקטרומגנטי סולארי. המתקן שהפרופסור וצוותו פיתחו הוא ביסודו שכבה דקיקה וגמישה של אנטנות ננו זעירות הנקראות "ננטנות", המסוגלות לרתום את החום מהתהליכים התעשייתיים ולהמיר אותו לחשמל זמין. הכוונה הסופית היא להרחיב את הקונספט לצורך פיתוח של מכשיר המורכב מ"ננטנות" סולאריות דומות, שיהיו מסוגלות לאסוף קרינה סולארית, בטווחי האינפרא-אדום הקרוב והאופטי, של הספקטרום הסולארי. פינהרו וצוותו הצליחו לפתח דרך להפיק חשמל מאור השמש וחומה, באמצעות מעגל חשמלי מיוחד הפועל בתדרים גבוהים. צוות המחקר יצר כבר שותפות עם חברה פרטית, על מנת להתחיל בייצור מסחרי של המכשירים.