Group items tagged

<. לדברי המקור הבכיר בממשלה, כיום חסרים נתונים מהותיים שמאפשרים לקבוע מהו נתח הממשלה ברווחי החברה ואם הנתח הזה הוא סביר. מדובר בשלושה נתונים מהותיים שאינם קיימים כיום: א. שיעור מס חברות שתשלם כיל שיעור מס החברות שתשלם החברה אינו ידוע. לפני שנה הוחלט כי כיל תוחרג מחוק עידוד השקעות הון, ועד 2017 היא אמורה לאבד את יתרת ההגנות שמבטיח לה החוק. תיאורטית, באותה שנה אמורה כיל להגיע לשיעור מס חברות מלא של 25%, אבל בהיותה חברת כרייה יחידה במינה בישראל, ההערכה היא כי בפועל שיעור המס שלה יהיה נמוך מכך. כמה נמוך? זה תלוי בהסכמות שאליהן תגיע עם רשות המסים. לפי ההערכות, שיעור מס החברות שתשלם יהיה בין 16% ל-25%, כנראה במקום טוב באמצע. ב. חישוב התמ

שבועיים לאחר פיצוץ המשא ומתן בין חברת החשמל לבין שותפות תמר - שהופסק בעקבות דרישות השותפות לייקר את מחיר הגז בכ-40% - מתערבת הממשלה לראשונה בתמחור הגז הטבעי במשק. מליאת רשות החשמל החליטה ערב החג כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. משמעות ההחלטה היא שתעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי - ואם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. כך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. לפיכך, הובהר לשותפות תמר כי ייקור מחיר הגז לא יתאפשר גם לגבי יתר צרכני הגז בענף ייצור החשמל הפרטי, הנשענים על סבסוד ממשלתי קבוע. במקביל, החליטה רשות החשמל להעמיק את ההגבלות על פעילות קבוצת דלק בשוק החשמל הפרטי. זאת, תוך הגבלת היקף ייצור החשמל בתחנות הכוח שתפעיל דלק - ובנתח השוק שתורשה לתפוס. "מיעוט ספקי הגז - לא צריך להשפיע על מחירו" החלטת הרשות באשר לתמחור הגז במשק מתייחסת למחיר הגז הנורמטיווי שקבעה ברגולציה לייצור חשמל פרטי ב-2008 - אז מחיר הגז היה 4 דולרים למיליון BTU. ואולם כאמור, המחיר יעודכן בהתאם למחיר הגז שעליו סיכמו חברת החשמל ושותפות תמר במסמך ה

התפתחות ראשונה בעקבות החלטתה הדרמטית של המדינה להתערב בכשל שנוצר בשוק הגז הטבעי: ל-TheMarker נודע כי חברת החשמל הודיעה ביום חמישי לשותפות תמר כי החליטה להקפיא את המשא ומתן לרכישת הגז מהמאגר. ההודעה הועברה גם לידיעת משרדי הממשלה ורשות החשמל. השעיית המגעים לא הוגבלה בזמן, ונומקה בצורך "ללמוד" את החלטת רשות החשמל מהשבוע שעבר. בחברת החשמל סירבו להתייחס לדברים. מליאת הרשות החליטה לפני כשבוע כי לא תכיר לחברת החשמל בעלות גז גבוהה מזו הנהוגה כיום במשק. כלומר, תעריף החשמל לציבור לא יועלה אם חברת החשמל תסכם עם שותפות תמר על מחיר גז גבוה ביחס לזה שנקבע במשא ומתן בין הצדדים לפני שנה וחצי. אם תעשה כן, היא תידרש לספוג את העלויות העודפות במאזנה. בכך, "סונדלה" למעשה חברת החשמל משום שלא תוכל להיענות לדרישת שותפות תמר לייקר את מחיר הגז שתמכור לה. בדצמבר 2009 חתמו חברת החשמל ושותפות תמר על מסמך כוונות לרכישת 2.7 מיליארד מ"ק גז ל-15 שנה בהיקף 9.5 מיליארד דולר. מחיר הגז היה 4.5-5 דולרים למיליון BTU. ואולם, לאחר חצי שנה שבה הקפיאה שותפות תמר את המשא ומתן בין הצדדים, בין היתר, לאור דיוני ועדת ששינסקי - דרשו לפני חודשיים השותפות מחברת החשמל לייקר את מחיר הגז ב-35%-40% לטווח של 6-6.5 דולרים למיליון BTU. המשמעות המיידית של דרישה זו היא לפיכך יי�

ממשלת ישראל מאבדת את סבלנותה לנוכח כשל השוק בענף הגז הטבעי, והתעקשות שותפות מאגר הגז תמר לייקר את הגז שימכרו. ל-TheMarker נודע כי רשות ההגבלים העסקיים שוקלת להכריז על חברות דלק ונובל אנרג'י כמונופול ולאסור עליהן מכירה משותפת של הגז הטבעי במאגרי תמר ולווייתן. לפי המתווה הנבחן בימים אלה, יחויבו השותפות במאגרי הגז במכירה נפרדת של הגז, כל אחת בהתאם לשיעור אחזקתה היחסי בזכויות שבמאגר. כך למשל, הגז שבמאגר תמר יחולק וירטואלית בין נובל אנרג'י (36%), דלק (31.25%), ישראמקו (28.75%) ואלון גז (4%), כאשר כל אחת מהן תורשה לנהל משא ומתן למכירת חלקה היחסי בלבד בגז שבמאגר (247 מיליארד מ"ק). תכלית המהלך היא לפתור את בעיית הריכוזיות שבה נגוע שוק הגז הטבעי, לאור הפיכתה האפשרית של שותפות תמר לספק הגז היחיד במשק ולאור העובדה שנובל ודלק מחזיקות למעשה בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל. איסור על מכירה משותפת יבטיח לצרכני הגז תחרות בין ספקים, וכן את מכירת הגז מהמאגר לכלל הצרכנים ללא תנאים מפלים. אגב, אישור כזה (היתר לפעול במשותף) ניתן בעבר לדלק ולנובל לאחר תגלית ים-תטיס. קידוח תמר צילום: אלבטרוס בתוך כך, בפגישה שקיים שלשום מנכ"ל משרד התשתיות, שאול צמח, עם נציגי קבוצת נובל אנרג'י ודלק - השותפות במאגרי הגז תמר, לווייתן וים-תטיס - הבהיר להן צמח כי

כבר ביום רביעי, כמה שעות לאחר מסיבת העיתונאים של משרד האוצר בעקבות ההסכם עם כיל, גילה TheMarker שהנתונים שהציג המשרד מקורם בטעות. מדד מרכזי לטיב ההבנות הוא נתח המדינה - החלק שמקבלת המדינה מהרווחים של כיל. החשיפה הראתה שזו אמורה להיות כמחצית מהתמורה שעליה הצביע האוצר - 25% במקום כ-55%. הסיבה: בחישובי האוצר נכלל מס בשיעור של 25% על דיווידינים, שלא נהוג לכלול בחישובי תמורה למדינה משימוש באוצרות טבע. לאחר כשנה של משא ומתן עם כיל ואולטימטום שפג ביום שלישי האחרון בחצות, הגיעו הצדדים להבנות אור ליום רביעי. אלה כללו את התשלומים של כיל תמורת השימוש במשאבי הטבע של המדינה והצלת בתי המלון שלחוף ים המלח מהצפה. סוגיה נוספת של מחלוקת על תמלוגי עבר של כיל לא נכללה בהבנות ונותרה בבוררות. ביום רביעי בצהריים זימן משרד האוצר מסיבת עיתונאים שבה פירט חלק מההבנות עם כיל. בתום מסיבת העיתונאים העביר TheMarker את המצגת שהופיעה במסיבת העיתונאים לידי עמותת אדם טבע ודין. עשר דקות לאחר מכן התקבלה התשובה: "זו האמא של כל השקשוקות, הונאה של הציבור". הסיבה: בחישוב התמורה למדינה נכלל המס על הדיווידנדים בשיעור 25%, ובנוסף לחישובים אחרים במחלוקת, מדובר בנתח מדינה של כ-25% בלבד. כשלוש שעות לאחר מסיבת העיתונאים ביום רביעי העביר TheMarker שאלה למשרד הא�

האם הרכישה הסודית של יצחק תשובה את קרקע תעשיות אלקטרוכימיות בעכו עתידה להפוך לאחד הכישלונות הכואבים של היזמות העסקית בישראל? המועצה הארצית לתכנון ובנייה פסלה אתמול את האפשרות כי קבוצת דלק, בעלי הקרקע, תוכל להקים במקום את מתקן קליטת הגז הטבעי ממאגרי תמר ולוויתן. דלק רכשה את הקרקע עבור תכלית זו לפני שנה בהשקעה כוללת שעשויה להגיע ל-114 מיליון שקל. ואולם, משרד הביטחון הביע התנגדות נחרצת להקמת מתקני הטיפול בגז במקום, משום קרבתו לשטח מפעל רפאל הסמוך. לפיכך, עשוי תשובה להישאר עם 430 דונם מזוהמים, אשר כבר שילם תמורתם סכום של 43 מיליון שקל. זאת, כאשר המועצה הארצית אישרה אתמול 12 חלופות אחרות למיקום אתרי קליטת הגז במישור החוף הצפוני - שרק בהן יתבצע כעת תסקיר השפעה על הסביבה, לקראת ההכרעה בחלופה המתאימה. מפעל תעשיות אלקטרוכימיות, עכו צילום: ירון קמינסקי ממשרד הביטחון נמסר אתמול כי הקרקע ממוקמת צפונית למתקן מכון דוד של רפאל, בצמידות לגדר המתקן, שבה מתבצעת פעילות ביטחונית ענפה. "תוצרי עבודת מטה שנערכו העלו כי רדיוס מגבלות הבטיחות של מתקן הגז הטבעי המתוכנן הינו 600 מטר. רדיוס זה חודר במידה משמעותית לתוך תחום המקרקעין של מתקן מכון דוד", נמסר ממשרד הביטחון. עשו לנו לייק לקבלת מיטב הכתבות והעדכונים ישירות לפייסבו

>> עליית מדרגה במאבק המתנהל בין מוסדות הממשלה לשותפות במאגר הגז בתמר, בסוגיית יצוא הגז ועסקת הגז עם חברת החשמל. השותפות בתמר דיווחו אתמול על הסכם עקרונות ליצוא אפשרי של הגז לדרום קוריאה - אך מתברר כי עיתוי הפרסומים אינו מקרי. ל-TheMarker נודע כי החוזה שעליו השותפות היו אמורות לחתום מול החברה למכירת גז ב-15 השנים הבאות, קוצץ באחרונה בשיעור מהותי. הקיצוץ נעשה בעקבות קביעת הממונה על ההגבלים העסקיים, פרופ' דיויד גילה, שלפיה החוזה עשוי ליצור הסדר כובל. לפי הערכות, הופחתה כמות הגז שתרכוש חברת החשמל מהשותפות בשיעור חד של כ-40% - שמשמעותו קיזוז של עד כ-6 מיליארד דולר מהיקף העסקה. ככל הידוע, כמות הגז השנתית שתרכוש החברה בתחילת ההתקשרות הופחתה מ-4.94 מיליארד מ"ק (BCM) ל-3 מיליארד מ"ק בשנה בלבד - לצד מנגנון שיוכל להגדיל בעתיד בהדרגה את כמות הגז שיירכש, בהתאם לפיתוח תשתיות הולכה מתאימות. הסכם הגז של השותפות עם חברת החשמל אמור היה להוות את חוזה העוגן לגיוס המימון לפיתוח המאגר. בחברות מקבוצת דלק של יצחק תשובה וכן באלון גז ממתינים בקוצר רוח לחתימת החוזה, שכן הוא מהווה תנאי לגיוס חלקן במימון - בתנאים שעשויים לפקוע בסוף השנה. לפיכך, העריכו אתמול במשק האנרגיה כי הפגיעה בהסכם עם חברת החשמל הביאה את השותפות "לאיים" ביצוא אפשרי ש�

החרפת משבר הגז מעמידה איום מיידי על יציבותה הפיננסית של חברת החשמל: ל-TheMarker נודע כי החברה הודיעה שלשום לממשלה שהיא צופה גירעון תזרימי נוסף של 2.8-3.8 מיליארד שקל בחודשיים הקרובים בלבד. זאת, בעקבות הפחתה נוספת באספקת הגז למשק ממאגר ים תטיס שמול חופי אשקלון. לטענת החברה, מפעילת קידוח ים תטיס, נובל אנרג'י האמריקנית, הודיעה לה כי החל מהיום תצמצם את אספקת הגז למשק עד כדי שליש בלבד מהכמות החוזית שעליה חתמו הצדדים. עקב כך תידרש החברה לרכוש באופן מיידי כמויות נוספות של סולר מוקדם מכפי שחזתה. בחברה טוענים כי הפחתה זו של הגז לא שוקללה בחישוב שביצעו בחודשים האחרונים משרדי הממשלה ורשות החשמל, ושלפיו גובשה עבור החברה תוכנית גיוסי הון בסך כולל של כ-5 מיליארד שקל החל ביוני. מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן פנה שלשום למשרדי הממשלה בבקשה שיסייעו במציאת פתרונות תזרימיים דחופים עבור רכש הסולר הנוסף. זאת, בין היתר, באמצעות העמדת ערבויות מדינה נוספות להנפקת חירום של איגרות חוב שמתכננת החברה באפריל. האוצר הסכים לפני כחודש להעמיד ערבויות מדינה לגיוסי החברה הקרובים. זאת, לצד ייקור החשמל ב-13.4% בשלוש השנים הקרובות - שיחל כבר החודש בהעלאה של 6.6% לפחות בתעריף. הסכמות אלה פורסמו בסוף ינואר לשימוע ציבורי שהסתיים בימים האחרונים. �

"התעריף הסולארי יופחת ב-40% למחיר של 65 אגורות לקוט"ש, כך פורסם היום לשימוע על ידי רשות החשמל. התעריף החדש הוא למתקנים סולאריים גדולים (מעל 12 מגה וואט). אם תעודכן חובת רכישת החשמל על ידי המדינה מ-20 שנים ל-25, יופחת התעריף ב-5 אגורות נוספות. מתקנים סולאריים בהיקפים אלו נמצאים רק בהליכי רישוי, ולפיכך אין מדובר בהפחתה למתקנים קיימים. התעריף החדש נמוך ב-40% מהתעריפים שהובטחו בעבר על רקע הירידה הדרסטית במחירי הפאנלים הפוטו-וולטאיים. בנוסף, כפי שנחשף ב-TheMarker, יוצמד בעתיד התעריף למדד התשומות הסולאריות שמפרסמת סוכנות בלומברג. ברשות החשמל טוענים כי החיסכון שבהפחתת התעריף יגולם בחיסכון של 2 מיליארד שקל למדינה במשך 20 השנים הקרובות."

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

כמעט שנה לאחר חשיפת תגלית הגז הטבעי הגדולה במאגר לווייתן, מתכנסת ממשלת ישראל להכרעה בשאלה האסטרטגית האם להתיר יצוא גז ישראלי לשווקים זרים. ל-TheMarker נודע כי בימים הקרובים תודיע הממשלה על הקמת ועדה בין-משרדית, אשר תדון במדיניות הביטחון האנרגטי של ישראל - לעומת הצורך של יזמי חיפושי הגז והנפט במימוש משאבי הטבע שבתגליות. הוועדה תאוייש בידי בכירים ממשרדי ראש הממשלה, התשתיות, האוצר, הגנת הסביבה וכן נציג המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) והממונה על ההגבלים העסקיים. המלצותיה יפורסמו לשימוע ציבורי בתחילת 2012, מתוך כוונה להגיש את המסקנות הסופיות עד פברואר. אסדת קידוח גז לווייתן הוועדה תרכז את שלל ניירות העמדה שגיבשו בשנה האחרונה משרדי הממשלה השונים. עבודת הוועדה תתמקד בפשרה הנדרשת שבין האינטרס הציבורי - אשר מעוניין להבטיח אספקת גז טבעי ראויה למשק גם עבור הדורות הבאים, לבין האינטרס היזמי - אשר דורש חירות בקביעת שוקי היעד של משאבי הטבע, על מנת לכסות מהר ככל הניתן את השקעת חברות הגז בקידוחים ולהבטיח ליזמים רווחי הון. לשם כך, תנסה הוועדה לגבש תחילה אומדן מוסכם בדבר צריכת הגז החזויה במשק הישראלי בעשורים הקרובים, לעומת התחזיות הפוטנציאליות לרזרבות גז שנותרו לחופי ישראל. מנתונים אלה תיגזר התקופה המקסימלית שבה

מועצת הנפט שהסתיימה אתמול בערב (ראשון) המליצה לממונה על הנפט במשרד התשתיות לאשר את העברת רישיון פלאג'יק לשותפים, כך הודיע היום המשרד, ואישר את הפרסום ב-TheMarker. מחזיקי הרישיון החדשים יהיו, ברגע שיקבלו את האישור הרשמי של משרד התשתיות, בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית של רוני הלמן ואורי אלדובי (10%) והמפעיל (5%). טדי שגיא צילום: קמחי מוטי בזאת, הסתיימה הסאגה הארוכה סביב הרישיונות האטרקטיביים, שהחליפו ידיים פעמים רבות בשנה האחרונה, בעיקר דרך המתווך האמריקאי פרנטיס טומלינסון. המועצה גם המליצה לאשר את החלוקה החדשה ברישיונות בנימין, בין שגיא, שיכול לחייך פעמיים היום, יחד עם לפידות, למשקיע האמריקאי לארי מייזל. הרישינות יחולקו בצורה הבאה: בנימין צפון יוחזק על ידי מיזל (88%) ולפידות (12%) ובנימין דרום יוחזק על יד שגיא (47.5%) לפידות (35.5%) מיזל (12%) והמפעיל כספיאן דרילינג (5%). בנוסף, אישרה המועצה את העברתה של חברת IPC קיימן הקנדית, המחזיקה ב-6.8% מרישיונות החיפושים הימיים "מירה" ו"שרה", אל השלד הבורסאי שלדיאלי. התוצאות עדיין לא ברורות. שני הרישיונות עברו את שלב הסקרים התלת ממדיים, ובהם הסתברות של 54% (במונחי ממוצע) להמצאות 6.5 TCF (טריליון רגל מעוקבת) גז טבעי ב-8 מבנים תת קרקעיים. כעת, ממתינים הרישיונות, שהשותפות העי�

"חברת זוקו שילובים נכנסת לשוק החשמל הפרטי כיזמית: ל-TheMarker נודע כי זוקו מנהלת מגעים להיכנס כשותפה במיזמי תחנות הכוח של גלובל פאוור (65%) וקרן הפרייווט אקוויטי (KCPS (35% במגזר הקיבוצי ובמפעלי התעשייה בפריפריה. לפי מתווה העסקה, זוקו תחזיק ב-20% מחבילת פרויקטים שתקיף 12 תחנות כוח בהיקף מצומצם יחסית (8-12 מגה-ואט), וחמש תחנות כוח עתידיות. גלובל תדולל ל-52% מהאחזקות ו-KCPS ל-28%. סכום הרכישה, 20 מיליון שקל (בשתי פעימות), משקף לפרויקטים שווי של כ-100 מיליון שקל. בנוסף, תעמיד זוקו הון עצמי לפי חלקה היחסי." ... פרויקט הדגל של גלובל הוא הקמת תחנת הכוח עבור מפעל תעשיות סיליקט בדימונה. התחנה תספק 115 מגה-וואט ו-90 טונה קיטור לצורכי המפעל, ותוקם בעלות של 150 מיליון דולר.

אחת המצגות שהוגשו לעיון הוועדה בשימוע הציבורי שערכה בחודשים האחרונים יצרה עניין מיוחד. המצגת הוגשה על ידי חברה אלמונית בשם International Natural Resources Institute. החתום עליה מוכר יותר לציבור: תא"ל (מיל') שי ברוש, לשעבר מפקד שייטת 13 וראש מספן מודיעין בחיל הים. "במקרה של מלחמה נהיה חשופים לטילים בליסטיים ולטילי שיוט, שחלק מבנק המטרות שלהם יהיה מתקני תשתית", אומר ברוש בראיון ל-TheMarker. "פגיעה במתקן יצוא גז באזור מיושב תגרום להרס אדיר גם במרחק של קילומטרים", הוא מתריע. "אם מתקן LNG מתחיל חס וחלילה לבעור, אין דרך לכבות את השריפה. האנרגיות שישתחררו הן אדירות. מתקן כזה צריך לבנות 10-15 ק"מ מאזור יישוב. אין מקום כזה לאורך החוף בישראל, ולכן צריך להקים מתקן כזה רק בים". לברוש, בעל עיטור המופת, ניסיון בינלאומי בתחום אבטחת המתקנים בים, ומעורבותו בעניין אינה מקרית. לאחר פרישתו מחיל הים הוא החל לייעץ לחברות פרטיות בתחום הביטחוני. בין היתר, היה מועמדם של ראש הממשלה ושר האוצר לראשות דירקטוריון תע"ש. את המצגת, לדבריו, הגיש לוועדת צמח מטעם משקיע יהודי מחו"ל שניסה לקדם בישראל הקמה של מתקני הגז על גבי פלטפורמה ימית. עם זאת, ברוש טוען כי המשקיע כבר איבד עניין בנושא בעקבות התגובות בישראל, והוא מציג כרגע את הפרויקט בתור "אזרח מודאג", החושש מהקמת �

שנתיים וחצי אחרי שרכשה סימנס העולמית את חברת האנרגיה הסולארית סולל מבית שמש תמורת 418 מיליון דולר, זימנה היום סולל-סימנס (CSP) עשרות עובדים לשיחת שימוע לפני פיטורים שצפויה להתקיים מחרתיים. עובדים בחברה סיפרו כי 100-150 עובדים קיבלו הודעה על שימוע ואמורים להיות מפוטרים מן החברה מה שעשוי להוביל לגל פיטורים נוסף. עם זאת, גורמים המקורבים לחברה טוענים שמספר הפוטרים יסתכם בעשרות עובדים. בשלושת החודשים האחרונים רחשו השמועות בסולל-סימנס על הפיטורים הקרבים, על רקע קשיים כלכליים שאליהם נקלע המפעל, וכן התחילו לבצע קיצוצים נרחבים. לפי עובד החברה, "ארוחות צהריים ניתנו רק למי שהציג תלושים, ארוחות הערב בוטלו ונסיעות  לחו"ל קוצצו". עובדי מפעל סולל סימנס צילום: גיל כהן מגן ל-TheMarker נודע כי מנהלי החברה התבשרו כי בראשון בבוקר (היום) יתקיימו ישיבות חשובות, והתבקשו להודיע לעובדים על השימועים הצפויים. העובדים התבקשו לחזור לבתיהם ולחזור לשימוע כעבור יומיים. אחד העובדים, מהנדס שגויס לחברה בשנה האחרונה, סיפר כי למרות השמועות על פיטורים לא חשב שיהיה בין ההולכים הביתה. "זו היתה הפתעה", אמר, "עבדתי במשרה מלאה ואפילו מלאה וחצי. לדעתי פיטרו את מי שעבדו על פרויקטים קצרי טווח, ואת מי שעובדים על פרויקטים ארוכי טווח - השאירו". לתחו

חמש חברות אנרגיה סולארית פנו לפני חג הפסח לשר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בהצעה לקיזוז מרצון של 17% מהסובסידיה המובטחת להם, כך שיקבלו מהמדינה תעריף מתמרץ של 75 אגורות בלבד עבור כל קווט"ש שימכרו לרשת החשמל - במקום 90 אגורות לקווט"ש כיום. בתמורה מבקשות החברות לפתוח מכסות בלתי מוגבלות להתקנת מערכות סולאריות קטנות (עד 50 קילו-ואט). דני דנן, מנכ"ל אנרפוינט צילום: ישראל הררי לטענת החברות, הסרת המכסות תאפשר התקנה מיידית של כ-70 מגה-ואט סולאריים עד הקיץ הקרוב, שבו צפוי במשק מחסור בחשמל. על המכתב חתומות החברות אנרפוינט, א.מ.ן סולאר, סאן אלקטרה, טיב סולאר ואזימוט. "העלייה הדרסטית במחיר הדלק וייקור החשמל בעשרות אחוזים משפיעים באופן קיצוני על המשק הישראלי ופוגעים בהכנסה הפנויה של כל אזרח ואזרח בישראל, לרבות עסקים רבים", כתב מנכ"ל אנרפוינט, דני דנן, ששלח את המכתב. "מגמה זו עתידה רק להמשיך ולהחריף, כפי שאפשר לראות בעלייה המתוכננת של מחירי הגז. בנוסף לכך, חברת החשמל צופה כי בקיץ הקרוב לא תוכל לעמוד בביקוש הצפוי לאספקת חשמל". לדבריו, עדיף לממשלה לאשר ייצור חשמל סולארי בתעריף זה מאשר להשמיש תחנות מזהמות או לרכוש גנרטורים יקרים לגיבוי בתקופת הקיץ, שבה צופה המדינה כי הביקוש לחשמל יתקרב לגבול ההספק המקסימלי של חברת החשמל.

1. הציניקנים יאמרו כי חוזה הגז בין מצרים לישראל בוטל למעשה ב-25 בינואר 2011, אז שטף המון מצרי את כיכר תחריר בקהיר ונתן את האות לקץ משטרו של חוסני מובארכ. בחלוף 10 ימים פוצץ צינור הגז בין שתי המדינות - וחמור מכך, הפך סמל לסיאוב שפשה בחצרו של מובארכ, ולשחיתות שהגיעה עד כדי מכירת אוצרות הטבע של האומה המצרית ל"אויב הציוני" בנזיד עדשים. באתר זה הוערך במארס אשתקד כי המצרים יאפשרו את המשך ההזרמה רק עד הגעת הגז ממאגר תמר - תוך עצימת עין נוכח המתרחש בינתיים בסיני. עצימת העין אמנם השביתה את האספקה למשך 70% מהזמן. את ביטול החוזה הקדימו לפיכך המצרים בשנה - או העניקו לישראל אורכה של שנה, תלוי בעיני המתבונן. פיצוץ צינור הגז באל עריש ביולי 2011 צילום: אי-פי 2. פרויקט שכונן על בסיס קשרים אפורים בין הון לשלטון, גובה בהסכם מדיני וחוזק בשחקנים בינלאומיים - עוד עשוי לחזור ביום מן הימים לסדרו באותה הדרך, שהרי במציאות המזרח התיכונית עסקינן. אולי זו התקווה שעומדת בבסיס הטענה שלפיה המהלך שבו נקטה מצרים נועד בסך הכל ללחוץ על EMG ובעלי מניותיה לסגת מהבוררות הבינלאומית שבה פתחו נגד ממשלת מצרים. ואולם כאשר מצרים ניצבת ערב בחירות, ערב התבססות האחים המוסלמים בשלטון וערב פרסום פסק הדין במשפטו של מובארכ - ספק אם יימצא בשנים הקרובות ממשל ד

היערכות משרדי הממשלה למחסור הצפוי בחשמל בקיץ הקרוב תוארה עד כה כניסיון למנוע פגיעה במרקם החיים השוטף של צרכני החשמל במשק. אלא שכעת מתברר כי המציאות של אי-אספקת חשמל לובשת גם פנים כלכליים ונושאת בהשלכות כספיות כבדות. דו"ח כלכלי מקיף שהזמין משרד האנרגיה והמים לפני כשנה והוגש לידיו בנובמבר האחרון מצא כי עלות אי-אספקת חשמל למשק למשך שעה בלבד עשויה להסתכם בנזק ישיר של 641.2 מיליון שקל - זאת, במגזר המסחרי למשל, כתוצאה מאובדן ערך מוסף, פגיעה בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. צילום: רויטרס מנתוני הדו"ח עולה כי המגזר שצפוי להיפגע כלכלית בהיקף הרחב ביותר הוא המגזר המסחרי-ציבורי, שצפוי לספוג נזק של 373 מיליון שקל בכל שעה של הפסקה באספקת החשמל. עלות הפגיעה במגזר התעשייה תהיה כ-148 מיליון שקל לשעה, ואילו משקי הבית צפויים לספוג נזק שווה ערך לכ-93 מיליון שקל בכל שעה מוחשכת. היקף הנזק הכספי זינק מאז חישובו הקודם ב-2005 בשיעור של כ-23%, ומאז 1995 קפץ ביותר מפי ארבעה. אלא שלצד החשיבות הכלכלית שבנתונים, עשויים אלה לשאת בחשיבות גם לגבי פן נוסף שנבחן בימים אלה - קביעת זהות צרכני החשמל שינותקו בהפסקות החשמל היזומות בעת עומסי יתר על מערכת החשמל. כפי שפורסם אתמול ב-TheMarker, משרד האנרגי

חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חשמליות, אך ככל שהקילומטרים מצטברים כך הופכת המכונית החשמלית לכדאית יותר. למשל, מחיר טעינה מלאה של פיז'ו איון בחשמל בתעריף ביתי יהיה כ-12 שקל. סכום זה יספיק לנסיעה של כ-120 ק"מ. עם זאת, כאמור, למכונית חשמלית יש עלויות נוספות. האיון נמכרת תמורת 100 אלף שקל, אבל המצבר יוחכר בעלות חודשית של 1,100 שקל נוספים.

המכוניות החשמליות צפויות להיות אלטרנטיבה זולה באופן משמעותי למכוניות הבנזין - כך עולה מהחלטת רשות החשמל בעניין תעריף החשמל לטעינת מכוניות. התעריף, מתברר, יהיה זהה לתעריף החשמל הביתי. החלטה זו היא מכה לספקית הטעינה בטר פלייס, משום שמחירי המנוי שהיא מציעה גבוהים הרבה יותר מהטענת רכב באמצעות חשמל ביתי, אשר יציעו המתחרות שלה, בין היתר חברת ג'ינרג'י. המכוניות החשמליות של בטר פלייס צילום: עופר ועקנין על הדלק בישראל מוטל מיסוי כבד, ובעבר היה חשש בענף הרכב כי גם על החשמל לטעינת מכוניות יוטל מיסוי גבוה כדי לפצות על ההפסדים להכנסות המדינה כתוצאה מהירידה בצריכת דלק. ואולם מתברר כי תעריף החשמל לטעינת מכוניות לא יהיה גבוה יותר מתעריף החשמל הביתי. ברשות החשמל מבהירים כי צרכנים פרטיים שיטעינו מכוניות חשמליות ישלמו בהתאם לתעריף שבו הם משלמים תמורת חשמל ביתי, כמו בשימוש בכל מוצר חשמלי אחר. חישוב העלויות של שני דגמי מכוניות חשמליות לעומת מכונית משפחתית עם מנוע בנזין מעלה ממצא חשוב: מכיוון שלמחירי החשמל הזול יש להוסיף את העלות הגבוהה של החכרת המצבר במכוניות חשמליות, הדבר מביא את עלות אנרגיה הכוללת לסכומים הקרובים לאלה של מכוניות בנזין. למעשה, בנסועה קצרה יחסית מכוניות בנזין עדיין משלמות יותר ממכוניות חש�