Group items tagged

בסביבות ספטמבר 2010, שם פעמיו עמוס ירון, יו"ר חברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון), אל משרדו של מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, בירושלים. משרד המבקר עמד אז על סף סיומה של בדיקה מקיפה אודות כשלי הממשלה לכונן שוק חשמל פרטי, לצד ביקורת שניהל סביב פעילות קצא"א עצמה. בין היתר, הקיפו הבדיקות גם את הפרויקט שבו שותפה קצא"א להקמת תחנת הכוח הפרטית דוראד בשטחה, וכמה מהמהלכים התמוהים לכאורה שליוו את הפרויקט בשנים האחרונות. זאת, לאור העובדה שקצא"א היא בעלת המניות הגדולה במיזם, בעוד שירון מכהן כיו"ר משותף בדוראד. אלא שדוראד נמצאה אז בישורת האחרונה לקראת הסגירה הפיננסית של הפרויקט. מדובר היה בהסדר מימוני מורכב ומסועף להעמדת אשראי בנקאי ומוסדי בהיקף של כ-4 מיליארד שקל. לפיכך, חששו בקבוצה מפני השלכותיו של פרסום דו"ח מבקר חריף על גיבוש הסכם המימון הרגיש בין שלל הגופים המממנים, וירון פנה לפיכך אל המבקר בבקשה לדחות את הליך הביקורת בכמה חודשים. מהלך זה עורר מן הסתם תמיהה, וככל שנודע אז, לינדנשטראוס דחה את הפנייה על הסף. "הביקורת מתבצעת על פי תוכנית עבודה מוגדרת, בלוח זמנים קפדני", הבהיר אז משרד מבקר המדינה. "בהתאם לכך, נדחו בקשות לעכב ביצוע בדיקות הקשורות במטלת הביקורת הזאת", הוסיף. אלא שמאז חלפה כבר שנה וחצי, הסכ

בקיץ האחרון יצאו מאות אלפי ישראלים לרחובות, הפגינו נגד יוקר המחיה המאמיר בישראל ותבעו להנהיג כאן צדק חברתי. בחברת החשמל, הגוף שמשלם לעובדיו את השכר מהגבוהים במשק, נענו לאתגר והם דורשים מהממשלה לייקר את תעריפי החשמל בכ-30% בשנה הקרובה. הישראלים הרי רגילים לשמש כיס עמוק לצרות של חברת החשמל, אז מדוע שלא יעשו זאת שוב? גם בעבר כשהחברה הסתבכה בהשקעות או בהוצאות לא צפויות, הכתובת תמיד היתה הכיסים העמוקים של לקוחות החברה או בעלי המניות שלה - אנחנו. הצורך בייקור החשמל כעת נובע מכך שעלויות הייצור זינקו בשיעור חד בעיקר עקב הפסקת ההזרמה של גז הטבעי ממצרים לישראל. האביב הערבי אמנם לא מורגש כאן באמת בינתיים, אבל בסעיף צריכה אחד הוא מורגש היטב - עלויות ייצור החשמל. במקום גז זול ונקי, חברת החשמל משתמשת בחודשים האחרונים בסולר ומזוט, שהם גם יקרים וגם מזהמים יותר. בחברה מעריכים את העלויות העודפות הכרוכות בשימוש בתחליפי גז במיליארדי שקלים, ומכאן נגזר הצורך בהעלאת תעריף. צילום: איציק בן מלכי משרד האוצר מגדיר את הבעיה של חברת החשמל כבעיית מאקרו, ולכן מנסה לייצר עם רשות החשמל פתרונות שייתנו מענה לבעיות התזרים של חברת החשמל, אך לא יגרמו לייקור כה חד בתעריפי החשמל. לכאורה זהו עניין כלכלי טהור של מבנה עלויות ותעריפים,

משרד מבקר המדינה בודק תלונות לאי סדרים מינהליים בקצא"א (חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון). ל"גלובס" נודע כי שאלות ממשרד מבקר המדינה הועברו לאחרונה לתגובת החברה. הבדיקה התייחסה לפעילויות עסקיות שונות של קצא"א, והתמקדה בהתקשרויות של החברה עם חברות פרטיות לביצוע פרויקטים בארץ ובחו"ל. פרויקטים עתידיים מדובר, בין היתר, בעבודות להרחבת חוות המכלים של קצא"א באשקלון, וכן בפרויקטים עתידיים שקצא"א מעוניינת להיכנס אליהם, בהם מיזם להקמת מתקן הנזלה לגז טבעי באשקלון או באילת, ומיזם להקמה של מסוף דלקים בקפריסין. קצא"א משתתפת במכרז להקמת המסוף באזור ואסיליקוס בדרום קפריסין. בשני הפרויקטים האחרונים, להקמת מתקן ההנזלה והקמת מסוף הדלקים בקפריסין, פעלה קצא"א תוך שותפות עם קבוצות עסקיות מרכזיות. קצא"א, שנוסדה ב-1968, ומוחזקת בבעלות משותפת לחברות דלק מישראל ולפרס (כיום איראן), מפעילה קווים המאפשרים הזרמה של דלק בין מסופי החברה באילת ובאשקלון. חווה לאחסון נפט ותזקיקים בנוסף היא מחזיקה בחוות מכלים בעלי יכולת אחסון של נפט ותזקיקים. בשטחי קצא"א באשקלון אמורה לקום תחנת הכוח הפרטית דוראד, שקצא"א מחזיקה 37.5% מהבעלות בה. ממשרד מבקר המדינה נמסר בתגובה, כי המשרד אינו נוהג להגיב על שאלות בנושא הבדיקות שהוא עורך.

הביקורת, לדברי המשרד, בוחנת בימים אלו כיצד נקבעו שיעורי התמלוגים שגובה משרד האוצר, והאם הציבור בישראל זוכה לקבל תגמול הולם עבור המשאבים שלו. המנדט העומד לרשות המבקר יאפשר לו לבדוק את ההסכמים שנחתמו מול הזכיינים, להשוות לתמלוגים הנגבים במדינות אחרות ולהתייעץ עם מחקרים שונים - בדומה לנעשה בוועדת ששינסקי שבחנה את המיסוי על קידוחי הגז. יתרה מכך, במשרד המבקר הבטיחו כי "ייבדק האם נגבים כל התמלוגים שהזכיינים ובעלי הרישיונות חייבים לשלם לאוצר המדינה בהתאם לחוזים שנחתמו איתם והאם חוק הזיכיון משיג את מטרותיו". | שיתוף יום אחרי פרסום מסקנות ועדת הריכוזיות, הטייקונים שוב על הכוונת. מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, החל בבדיקה מעמיקה של נושא התמלוגים שגובה המדינה עבור הזיכיונות והרישיונות שהעניקה לגורמים פרטיים על אוצרות הטבע שלה. כך מדווח היומון כלכליסט. היום (ג') הודיע המבקר כי החטיבה הכלכלית במשרדו נמצאת במהלכה של בדיקה בנושא זה. "מים; קרקע; מחצבים - הם בחזקת 'עושר' השייך לציבור כולו, כך קובע החוק הישראלי וכך גם מקובל במרבית מדינות העולם המפותח", הדגיש המבקר בהודעתו. בין השאר סוקר המבקר את התמלוגים הנגבים עבור שימוש בנפט, גז, ים-המלח, מחצבים, מים מינרלים ועוד. הביקורת, לדברי המשרד, בוחנת בימים אלו כיצד נק�

מבקר המדינה, השופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, מגבש דו"ח חריף על חברת החשמל ועל היערכותה האנרגטית. לפי הערכות, הדו"ח יכלול ממצאים קשים על היערכות חברת החשמל, בין היתר על פיתוח מקורות אנרגיה וההישענות על הגז המצרי. הדו"ח נמצא בשלבי עבודה ופרסומו יהיה בעוד 3 חודשים - בתקופתו של מבקר המדינה החדש שיחליף ביוני את לינדנשטאוס. לפי הערכות, הדו"ח יתייחס בעיקר לפעילותה של חברת החשמל ומשרד האנרגיה והמים. הדו"ח לא צפוי להתייחס לשר האוצר, יובל שטייניץ.

התחרות בתחום הדלקים נמנעה מאזרחי ישראל כיוון שמשרדי הממשלה השונים - תשתיות לאומיות, אוצר, תחבורה, הגנת הסביבה ופנים - לא השלימו את עבודתם בקידום תחרות ובצמצום חסמים. כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום (ב'). מדובר בפיתוח תשתיות אחסון והולכת הדלקים באזור הצפון, מהלך שיאפשר לשחקנים חדשים להיכנס לתחום ההולכה או האספקה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מבקר המדינה מתריע שבאוקטובר 2009 התבקשו משרדי התשתיות והאוצר להגיש נתונים שיפעלו לצמצום חסמים שיאפשרו תחרות במשק הדלק, אולם אלו לא הושלמו עד היום. אם לא די בכך, שרי האוצר והתשתיות הפרו החלטת ממשלה ממאי 2009 בעניין "קידום תחרות במשק הדלק" וכי עד מועד סיום הביקורת "לא הגישו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות לממשלה הצעת החלטה ליישום ההמלצות".   בנוסף, עד מועד סיום הביקורת משרד התחבורה לא הציג לממשלה החלטה לפיתוח תשתיות נמל חיפה. המשרד להגנת הסביבה לא קידם את נושא הקמת חוות מכלי דלק חדשה בצפון ומעל כולם עומד משרד האוצר שלא קיים "את חובתו על פי החלטת שרים מאפריל 2004 בדבר העקרונות והמימון להעתקת חוות המכלים במרחב חיפה אל אתר קרקעות הצפון". לפי המבקר, "משרד האוצר גם לא בדק את הכדאיות הכלכלית של מיזם זה. בדיקה זו אמורה לשמש בסיס להמלצתו על הפעולה המ�

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

דו"ח צפוי המבקר להטיח במשרדים הממשלתיים, ברשות החשמל ובחברת החשמל האשמות על אופן פעולתם ועל ניהול קלוקל של תכנון משק החשמל. ב-2009 פרסם המבקר מיכה לינדנשטראוס דו"ח בנושא בו כתב כי "התנהלותם של חברת החשמל ושל גורמים האחראים לפיתוח משק החשמל והגז הטבעי היא מחדל חמור עד כדי חשש לפגיעה מהותית במשק המדינה". המבקר הסיק אז כי ההתנהלות הפגומה של החברה יש בה כדי להעמיד את המדינה בפני סכנה ממשית של מחסור בחשמל ובזבוז של מיליארדי שקלים למשק.

"בזמן שדו"חות חברת החשמל חושפים קופת מזומנים ריקה ותעריפי החשמל עולים, וצפויים לעלות עוד יותר, בכירי החברה הממשלתית מספקים הוכחה נוספת לגישתם כלפי ציבור הצרכנים. עדויות ותצהירים של מנהלים בחברת החשמל שהגיעו לידי "כלכליסט" שוב מזכירים את הקשר ההדוק בין ניהול נושא השכר של עובדי חברת החשמל לקביעת תעריפיה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט עדויות הבכירים ניתנו במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במאי 2010. "הציבור שילם מדי שנה כ־1.5 מיליארד שקל מכיסו למימון "חגיגות שכר" בוטות ומופרזות שהתקיימו בחברת החשמל והפרשות מוטעות לפנסיה", נכתב בתביעה. התובעים דרשו מחברת החשמל להחזיר לציבור 11 מיליארד שקל שגבתה כתוצאה מ"חגיגות השכר" שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה לפני 12 שנה והוגדרו כ"בלתי חוקיות" על ידי הממונה על השכר באוצר ורשות החברות הממשלתיות. השורה התחתונה מהמסמכים ומעדויות שנמסרו במסגרת התיק היא שתעריפי החשמל כוללים את השכר והפנסיה של עובדי החברה, מנהלי החברה לא חושבים שמדובר בשכר חריג, ולעמדתם הציבור הוא זה שחייב להם 2 מיליארד שקל. "יש לנו מערכת של התחשבנויות" העדות הטרייה בתיק ניתנה השבוע עלי ידי משה עמית, מנהל היחידה לרגולציה ותכנון פיננסי בחברת החשמל. "אנחנו נמצאים במצ

בדיקה

עו"ד אורית פרקש-הכהן ואורי בן נון הם שני המועמדים הסופיים למשרת יו"ר רשות החשמל, כך נודע ל"גלובס". ועדת האיתור לבחירת היו"ר המליצה על השניים בתום ישיבתה האחרונה, שנערכה ברביעי שעבר. מדובר בהתפתחות מפתיעה, לאחר שעד כה נחשב ולדימיר נמירובסקי לבעל הסיכויים המרביים לזכות בתפקיד. ‏במשק החשמל העריכו היום כי הבחירה משפרת מאוד את סיכוייה של פרקש-הכהן להתמנות לתפקיד, כיוון ששר התשתיות עוזי לנדאו התכוון לתמוך במועמדותו של נמירובסקי, הנחשב מקורב ליו"ר מפלגתו של לנדאו, שר החוץ אביגדור ליברמן. ‏פרקש-הכהן, היועצת המשפטית של רשות החשמל, ממלאת את תפקיד היו"ר הקודם אמנון שפירה, שפרש ב-1 בספטמבר. היא זכתה בתקופה זו להערכה רבה מצד שר התשתיות לנדאו, שהיה מסוכסך עם היו"ר הקודם. ‏בן נון (69) שימש מנכ"ל חברת החשמל מתחילת 2006 ועד יולי 2007. הוא התפטר במפתיע מתפקידו, והאשים את האוצר כי הכשיל את ניסיונותיו להגיע להסכמה על שינוי מבני בחברה. בן נון שימש קודם לכן מנכ"ל מפעלי ים המלח במשך שבע שנים. ‏לפני כשנה הגישו שני בניו של בן נון תובענה ייצוגית נגד רשות החשמל, וטענו לאי חוקיותה של המדיניות המתמרצת המבטיחה תעריפים מסובסדים ליצרני חשמל פרטיים. בן נון האב הגיש תצהיר התומך בתובענה. ‏מלבד השלושה התמודדו על תפקיד יו"ר רשות החשמל ד"�