Group items tagged

אמפל הודיעה לבורסה כי חברת EMG, בה היא מחזיקה 12.5%, פתחה במספר הליכי לבוררות נגד ממשלת מצרים, בשל הפסקת הגז המצרי והנזקים להשקעותיה. זאת, במסגרת אמנות השקעה בילטרליות בין מצרים וארה"ב, פולין וגרמניה, המאפשרות למשקיעים זרים לתבוע את המדינה שלא באמצעות בתי המשפט שלה. סכום התביעה לא נמסר אך ההערכות הן כי מדובר במיליארדי דולרים. בין היתר, תנצל EMG את עובדת היותו של יוסי מימן, המחזיק במניותיה באמצעות אמפל וקבוצת מרחב, בעל אזרחות פולנית, ותתבע את מצרים על בסיס אמנת ההשקעה עם פולין. EMG חתמה על חוזה עם חברות הגז המצריות, לאספקת גז ממצרים לישראל. עם זאת, מפברואר 2011, על רקע המהפיכה במצרים ואבדן השליטה הבטחונית בסיני, פוצץ צינור הגז מספר רב של פעמים, ואספקת הגז נקטעה במשך כ-70% מהזמן. לפני כשבועיים הודיעה חברת EGAS על ביטול ההסכם עם EMG, בטענה לחובות שלא שולמו בזמן. בעלי מניות ב-EMG אמרו אז לתקשורת כי מדובר במהלך פוליטי של ממשלת מצרים, וכי טענות החוב אינן נכונות. "הויכוח בין המשקיעים ומצרים נובע מסדרה של כשלונות של ממשלת מצרים, שפגעו באופן משמעותי בערך השקעת המשקיעים ב- EMG". נכתב בהודעת אמפל. כמו כן נכתב כי הליכי הבוררות החדשים מתווספים להליכים הבוררת בהם פתחה EMG באוקטובר 2011 נגד ספקיות הגז המצריות, EGPC הפרטית ו- EGAS הממשלתי�

1. הציניקנים יאמרו כי חוזה הגז בין מצרים לישראל בוטל למעשה ב-25 בינואר 2011, אז שטף המון מצרי את כיכר תחריר בקהיר ונתן את האות לקץ משטרו של חוסני מובארכ. בחלוף 10 ימים פוצץ צינור הגז בין שתי המדינות - וחמור מכך, הפך סמל לסיאוב שפשה בחצרו של מובארכ, ולשחיתות שהגיעה עד כדי מכירת אוצרות הטבע של האומה המצרית ל"אויב הציוני" בנזיד עדשים. באתר זה הוערך במארס אשתקד כי המצרים יאפשרו את המשך ההזרמה רק עד הגעת הגז ממאגר תמר - תוך עצימת עין נוכח המתרחש בינתיים בסיני. עצימת העין אמנם השביתה את האספקה למשך 70% מהזמן. את ביטול החוזה הקדימו לפיכך המצרים בשנה - או העניקו לישראל אורכה של שנה, תלוי בעיני המתבונן. פיצוץ צינור הגז באל עריש ביולי 2011 צילום: אי-פי 2. פרויקט שכונן על בסיס קשרים אפורים בין הון לשלטון, גובה בהסכם מדיני וחוזק בשחקנים בינלאומיים - עוד עשוי לחזור ביום מן הימים לסדרו באותה הדרך, שהרי במציאות המזרח התיכונית עסקינן. אולי זו התקווה שעומדת בבסיס הטענה שלפיה המהלך שבו נקטה מצרים נועד בסך הכל ללחוץ על EMG ובעלי מניותיה לסגת מהבוררות הבינלאומית שבה פתחו נגד ממשלת מצרים. ואולם כאשר מצרים ניצבת ערב בחירות, ערב התבססות האחים המוסלמים בשלטון וערב פרסום פסק הדין במשפטו של מובארכ - ספק אם יימצא בשנים הקרובות ממשל ד

ירדן תחתום עד סוף החודש על חוזה גז חדש עם מצרים, בו הסכימה להעלאת מחיר הגז המצרי, לאחר 3 חודשים של מו"מ אינטנסיבי בין המדינות. שר האנרגיה הירדני, חאלד טוקאן, אמר כי ההסכם ייחתם עד סוף החודש ובו "מחיר הוגן" של הגז שיסופק למדינה ממצרים. מצרים חידשה את אספקת הגז לירדן, לאחר שהאספקה הופסקה בעקבות פיגוע הטרור ב-27 באפריל. מצרים מכרה לירדן גז במחיר של 3 דולר למיליון BTU, בעוד שהמחיר בשוק העולמי עומד על 6-7 דולר למיליון BTU. גורם בכיר במשרד האנרגיה הירדני מסר כי ההסכם החדש בין ירדן ומצרים יאפשר למצרים להתקדם עם רצונה להעלות את מחיר הגז שחברת EMG מספקת לישראל. נזכיר כי יוסי מימן, בעל השליטה באמפל והשותף הישראלי ב-EMG, אמר כי EMG עלולה לפנות לבוררות בינלאומית אם מצרים תדרוש להעלות את מחיר הגז ולשנות הסכמים בדיעבד.(כלכליסט)

משרד הדלק המצרי דרש מחברת ייצוא הגז לישראל לייקר באופן משמעותי את מחיר הגז המיוצא לישראל; בפגישה בין נציגי משרדי הדלק של מצרים וירדן בקהיר לאחרונה, הציגה מצרים לצד הירדני הצעה להעלאת מחיר הגז בהתאם למחיר השוק העולמי. שר האנרגיה הירדני אמר כי המו"מ עם מצרים אינו נוגע למחיר הגז, אלא רק לכמות הגז שמספקת מצרים, שפחתה לאחרונה

התובע הכללי של מצרים הורה היום על מעצרו של שר האנרגיה לשעבר של מצרים, סאמח פהמי, ושניים מקודמיו בתפקיד, לצורך חקירתם לגבי החוזים לאספקת גז טבעי לישראל, לפי דיווחים במצרים. ראש ממשלת מצרים, איסאם שארף, הורה בשבוע שעבר לבחון מחדש את כל החוזים לאספקת גז טבעי למדינות זרות, ובכלל זה ישראל. סוכנות הידיעות המצרית MENA דיווחה בשבוע שעבר כי שארף הורה על בחינה מחדש של התנאים הכספיים של כל חוזי הגז הטבעי של מצרים עם כל המדינות, ובכלל זה ירדן וישראל. הבחינה המחודשת נועדה לוודא שגז טבעי נמכר במחירים ראויים וכדי להשיג למצרים את התשואה הגבוהה ביותר.

המחיר החדש שנקבע בין מצרים לירדן לא פורסם. כיום צורכת ירדן כ-3 BCM גז טבעי מצרי בשנה המשמשים לכ-80% מייצור החשמל בממלכה. מדובר בחוזה לרכישת כ-1 BCM בשנה במחיר מסובסד של דולר למיליון BTU (יחידת מידה תרמית) ובחוזה לרכישת 2 BCM נוספים לשנה במחיר שנע לפי הערכות בין 2-3 דולרים למיליון BTU. החוזה בין המדינות נחתם ב-2004 ומאז נמנעה מצרים מלייקר את המחיר, כמו גם לגז שהיא מוכרת לסוריה ולבנון. לגבי הגז לישראל, ב-2000 התחייבה מצרים למכור לספקית הגז הגז EMG גז טבעי במחיר משוער של כ-1.5 דולרים למיליון BTU . מחיר נמוך יחסית זה איפשר ל-EMG לזכות במכרז חברת החשמל לאספקת גז בתמורה ל-2.75 דולר למיליון BTU ולמכור גז ללקוחותיה הפרטיים בישראל בתמורה למחיר משוער של 4 דולרים למיליון BTU. אולם ב-2008, עם תחילת הזרמת הגז הטבעי לישראל, דרשה מצרים לייקר את מחיר הגז ובתום חודשיים של מו"מ הוכפל מחיר הגז שרוכשת EMG ממצרים לכ-3 דולרים למיליון BTU ובעקבות כך גולגל הייקור ללקוחות בישראל כך שחברת החשמל הישראלית משלמת כיום כ-4 דולר למיליון BTU.

ממשלת מצרים קרובה לסיכום על ייקור הגז הטבעי המסופק לישראל - כך צוטט בסוף השבוע שר הנפט המצרים, עבדאללה גוראב, בסוכנויות הידיעות. לדבריו, מחיר הגז החדש לא יפחת מ-5 דולרים למיליון BTU (יחידת המרה תרמית). זאת, לעומת מחיר של 3.6 דולר למיליון BTU שאותו מקבלת מצרים, לפי הדיווחים, מספקית הגז המצרית-ישראלית EMG, תמורת הגז שהיא מזרימה לישראל. המחיר עלה לפני כשנתיים ב-46% - ובעקבותיו גלגלה EMG את הייקור גם ללקוחותיה בישראל. לפני כחצי שנה דיווחה ממשלת מצרים כי בכוונתה לפתוח את ההסכם מחדש ונענתה בידי EMG כי אין לכך כל עילה, וכי EMG ממילא משלמת למצרים את מחיר הגז הגבוה באזור. בינתיים, אספקת הגז המצרי לישראל מושבתת מזה כחודשיים בעקבות הפיצוץ השמיני שבוצע בצינור הגז שבין המדינות. במהלך 2010 סיפקה מצרים לישראל את מלוא הגז שלו היא מחוייבת רק למשך 70 ימים (20%).

מדי שנה מגיע אנליסט האנרגיה הראשי של אופנהיימר, פאדל גייט, לביקור קצר בישראל, כדי להרצות בכנס השנתי של הסניף המקומי של בנק ההשקעות האמריקאי. גייט, אחד מהאנליסטים המצוטטים ביותר בעולם בתחום האנרגיה, נשאל מדי שנה על מחירי הנפט (הוא טוען כבר שנים ארוכות שמדובר בבועה), על חברות האנרגיה העולמיות וגם קצת גם על תעשיית הגז הטבעי החדשה בישראל. השנה היה לגייט, יליד מצרים, נושא נוסף לדבר עליו, והפעם לא מדובר רק ב"ביזנס" - משבר הגז בין ישראל למצרים, שהגיע באחרונה לשיאו, עם הודעתה של חברת הגז המצרית על ביטול הסכם מכירת הגז לישראל, לפחות במחיר הנוכחי שנקבע בתקופת הנשיא מובארק. לטענת גורמים במצרים היה לכאורה ההסכם נגוע בשחיתות, אבל בסוף השבוע האחרון זיכה בית המשפט המצרי את מובארק ובניו מאשמה זו. פאדל גייט צילום: ישראל מלובני "אני חושב שחוזה הגז עם מצרים היה שערורייתי" אומר גייט בראיון בלעדי ל-TheMarker. "אם מישהו היה נותן לי לקרוא אותו, בלי שהייתי רואה את שמות המדינות המעורבות, הייתי שואל אם הוא השתגע. זה כמו שאתה גר בבניין, כל הדירות מסביבך מושכרות ב-1,000 שקל לחודש, ואתה משלם 100 שקל. למה? איך השגת את זה? זה חוקי?". "אני לא יודע למה חוזה הגז חתום בין ממשלות ולא בין חברות. לחוזים עסקיים לא צריכה להיות נגיעה לפוליטיקה. אם לשב�

שאלת מיליארדי הדולרים עסקה אתמול בעיתוי ההודעה המצרית. הקולות האופוזיציוניים נגד הזרמת הגז לישראל נשמעים כבר שלוש שנים, הצינור מפוצץ חדשות לבקרים מזה שנה, הליך הבוררות שבו פתחה ספקית הגז EMG נגד מצרים החל לפני כמה חודשים, הגז ממילא לא זורם חודשיים - אז מדוע יצאה הודעת הביטול של המצרים כעת? רשמית, נומקה ההודעה החד-צדדית של EGAS בחוב כספי שבו נושאת כלפיה EMG בעבור הגז החלקי שכן הוזרם לישראל מאז פיצוץ הצינור הראשון בפברואר 2011. חרף הפיצוצים התכופים, הספיקה ישראל לקבל במהלך התקופה גז מצרי למשך כ-150 ימים בשיעור ממוצע של 20% מההתחייבות החוזית. בגין אספקה חלקית זו דרשה EGAS מ-EMG תשלום של כ-56 מיליון דולר. ואולם נוכח קופת המזומנים הריקה של EMG והליך הבוררות שבו פתחה, ספק אם רצתה או יכולה היתה EMG לעמוד בדרישה. אלא שבחוזה שנחתם בין EMG ל-EGAS קיימים מנגנונים ברורים להסדרת מחלוקת (Dispute) כספיות בין הצדדים. דרישת חוב לא אמורה לגרור ביטול חד-צדדי של החוזה (Termination). מדוע לפיכך בחרה EGAS במהלך האגרסיבי? במסדרונות הממשל בקהיר שוררת מתיחות בין משרדי הממשלה לבין הרשויות הממלכתיות באשר לניהול חוזה הגז מול EMG - זאת, מצד אחד, בשל החשדות לשחיתות שלטונית שבה היה נגוע ורצון כל הגורמים המעורבים בחוזה להתנער מהטיפול בו; ומאידך, בשל הליך הבו

גמאל מובארק, בנו של נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק, נחקר בחשד שקיבל 5% מרווחי מכירת גז טבעי ממצרים לישראל. על החקירה דיווח העיתון המצרי "אל מסרי אל יום". מובארק הבן הכחיש את ההאשמות ואמר כי אין לו כל קשר לעסקת הגז הטבעי. חוסני מובארק נחקר גם הוא על עסקת הגז, שלטענת התובעים במצרים נמכר לישראל במחיר נמוך באופן בלתי מוצדק, שגרם למצרים הפסדים של 714 מיליון דולר. שר האנרגיה לשעבר של מצרים, סמח פהמי ושישה פקידי ציבור אחרים במצרים יועמדו לדין על גניבת כספי ציבור בהקשר לעסקת הגז הטבעי עם ישראל, לפי הדיווח.

"אני לא רואה שנחתמים הסכמי גז בין שותפות תמר לחברת החשמל והלקוחות האחרים. אני שומע שהמחירים שמנסות השותפות להשיג הם מחירים שאי אפשר לקבל. ברור שבתנאים כאלה השוק לא יכול להישאר משותק. לכן אמרנו שאנו מתכוונים לבחון את האפשרות להכריז על הגז כמוצר בר פיקוח" - כך אומר שר התשתיות, עוזי לנדאו, בראיון ערב פתיחת ועידת האנרגיה של הארץ-TheMarker בשיתוף משרד עורכי הדין מ. זליגמן ושות'. בהתייחסות ללחץ הכבד שמפעילות שותפות תמר על חברת החשמל כדי שתסכים לייקר את הגז שתרכוש ממאגר תמר בכ-40% מגלה לנדאו: "ועדת המחירים אמורה היתה להתכנס כבר השבוע אך הדיון נדחה בינתיים, ויתקיים בהמשך. אני לא בעד איומים ולא בעד מעורבות ממשלתית במשק - אך רק אם המשק יכול להתנהל ללא כשלים. המצב כיום הוא כזה שלצערי הרב, צריך להגן גם על התעשייה וגם על הצרכן - וגם לדאוג לכך שיזמי הגז עצמם יוכלו להתקיים ולהתפתח בכבוד". שר האוצר קבע דד-ליין של חודש ימים עד שיתערב בתמחור הגז. "זה לא טוב שממשלה תתערב, אבל אם לא יהיה מנוס אז או שנכריז על מונופול ונקבע תקרת מחיר לגז, או שנלך על מהלכים קיצוניים - כמו למשל לאסור על חתימת חוזים ארוכי טווח - או שנפצל את מכירת הגז בין השותפות במאגרים". מדוע לא לפצל את הבעלות במאגרים כבר כעת, ולהבטיח תחרות בשוק הגז מבלי להזדקק לג

לפי דעתי הוא מקשקש בקומקום, אפילו שנחשב מומחה גדול... חוסר הבנה של שוק האנרגיה העולמי גורם לממשלת ישראל לשגות במדיניות שלה, והדוגמה הבולטת היא הסכם רכישת הגז ממצרים. כך אומר ד"ר אדוארד מורס, מהמומחים הבולטים בעולם בתחום האנרגיה. בראיון בלעדי ל"גלובס".  לקראת השתתפותו בפורום קיסריה, מותח מורס ביקורת על ועדת ששינסקי ועל היוזמה האחרונה להטיל פיקוח על מחיר הגז. מורס ישתתף היום (ב') במושב המרכזי בכנס קיסריה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, לצד ההיסטוריון הכלכלי הידוע ניאל פרגוסון והאסטרטגית הבכירה אבי כהן מגולדמן זאקס. תחת הכותרת "רואים משם", ידברו הוא ועמיתיו על מקומה של ישראל בכלכלה העולמית מנקודת מבט זרה. מורס מעיד על עצמו שהוא מכיר היטב את שוק האנרגיה הישראלי מביקורים רבים שערך כאן בעבר, אך לדבריו מעולם לא ייעץ בתשלום לאף אחת מהחברות הישראליות והזרות הפועלות כאן בתחום האנרגיה. - נובל אנרג'י האמריקנית ניהלה קמפיין נגד ועדת ששינסקי והעלאת תמלוגי הגז. כיצד נראו הדברים מחו"ל? "נובל היא חברה מאוד מוערכת כחברה יזמית וכחלוצה במים עמוקים ובניצול פצלים. היא נכנסה לשוק הישראלי בגלל משטר פיסקלי אטרקטיבי, ואז גילתה להפתעתה שמשנים את המשטר למשהו הרבה פחות אטרקטיבי מבחינתה. אפשר בהחלט לומר שחברות אחרות לא ה

"מי שהוביל את הקבוצה לקהיר, מי שהציג את הקבוצה - זה אני, ומגיע לי שכר על זה. הגז מגיע לישראל במחיר טוב ואין סיבה שלא אקבל תמורה על כך", כך אמר היום ד"ר נמרוד נוביק בראיון ל"פגוש את העיתונות" בערוץ 2. נוביק תובע את יוסי מימן על סך כ-30 מיליון שקל, בשל הבטחות לכאורה למענקים ובונוסים על מימוש פרויקטים שניהלה קבוצת מרחב בעשור האחרון. התביעה הוגשה בחודש ספטמבר על ידי נוביק, על ידי באי כוחו עו"ד אמנון שיבולת ונתי אגמון. נוביק עבד בחברת מרחב יותר מ-20 שנה, והגיע לתפקיד סגן נשיא בכיר בחברה, שמימן הוא הבעלים היחידי והנשיא שלה. מימן מחזיק בכ-61% ממניות חברת אמפל, המחזיקה בכ-12.5% ממניות חברת EMG, ספקית הגז המצרית. התביעה הוגשה בתקופה קשה למימן, בשל הפסקת הזרמת הגז כתוצאה מפגיעות חוזרות ונשנות בצינור ההולכה בסיני. בכתב ההגנה ציינו את מועד הגשת התביעה: "עיתוי זה ודאי נחבר על ידי התובע, בחוסר תום לב משווע, בקפידה ומטעמים זרים". לדברי נוביק, לאחר חברות של 20 שנה, הוא דרש לקבל תמורה על עבודתו בפרויקט הגז המצרי. "זו היתה חברות אמיתית ביני לבין יוסי מימן, שלא רק הניבה עסקות חשובות, אלא היתה חברות משפחתית וקרובה. לפני כ-4 שנים, כשחשבתי שמגיע לי חלקי בפרויקט הגז, והתברר לי שזה לא הולך לקרות, מידרתי את הנושא לחלוטין מהעבודה שלי. בנוסף, נ

ערב הנפקת אג"ח בחו"ל, בהיקף של חצי מיליארד דולר, מגיעה התשואה על חלק מהסדרות הנסחרות של חברת החשמל (חח"י) למעל 5%. ולמרות שחברות הדירוג המקומיות ממשיכות להעניק להתחייבויות החברה דירוג אשראי גבוה ("Aa3" במידרוג, "AA מינוס" ב-S&P מעלות), חלק מהגופים המוסדיים כבר מתמחרים סיכון גבוה יותר בהשקעה זו. "במסגרת מדיניות צמצום סיכונים, אנו מוצאים לנכון לנקוט זהירות בנוגע להחזקה זו - בצעד חריג מבחינתנו", כך מזהירה חברת שקל אג'יו מקבוצת הפניקס את המוסדיים, במסגרת נייר עמדה שפרסמה לגבי השקעה בחח"י. "כספי הפנסיה של כולנו נמצאים שם וחשוב לנו ליידע את הלקוחות שלנו כי אנחנו רואים סיכון יותר גבוה", כך מסביר ל"גלובס" ד"ר גדעון בן-נון, מנכ"ל שקל אג'יו ניהול ביטוח ופיננסים, שחתום על המסמך ביחד עם טל שפילמן, האחראי על תחום השקעות בשקל אג'יו. חברת החשמל, הנמצאת בבעלות המדינה, נסחרת בבורסה באמצעות 11 סדרות אג"ח שמרביתן נסחרות במסגרת "רצף מוסדיים". לחח"י מצבת חובות ענקית של לא פחות מ-63 מיליארד שקל, מתוכן למעלה מ-30 מיליארד שקל באג"ח. שקל אג'יו היא בעלת רישיון לניהול תיקים ובנוסף היא מפקחת על תיקי השקעות פרטיים או נוסטרו של חברות. באופן חריג ותקדימי החליטו בן-נון ושפילמן להזהיר את המוסדיים ברמת נייר הערך הבודד, ולא ברמה של השקעה ענפית. "חח"י

שנשאל על מעמדה של עסקת הגז בין מצרים לישראל, ענה אל-ערבי בשאלה ואמר "האם לא חתמנו על הסכם?". לאחר מכן, אמר מפורשות כי "נמשיך למכור גז לישראל. אנחנו עשויים להתווכח על המחיר, אך זה כבר עניין מסחרי".

שר התשתיות עוזי לנדאו כינס בצהריים מסיבת עיתונאים בעקבות פיצוץ צינור הגז בין מצרים לישראל ועצירת אספקת הגז לישראל.  "ההתרחשות הזו תופסת אותנו ערוכים" אמר לנדאו. "לא צפויות כרגע הפסקות באספקת החשמל. מלאי הדלקים שקיים במדינת ישראל הוא כזה שנוכל לאפשר את המשך אספקת החשמל באמצעות דלקים אחרים שישמשו את תחנות הכוח. חברת החשמל מוכנה לשימוש באמצעים אלה, לצד אפשרות לשימוש בדלקים חלופיים"

שר הנפט המצרי, עבדאללה גוראב, מאיים כי מצרים תבקש את ביטול הסכם הגז הנוכחי עם ישראל, אך במקביל תתבע ממנה מחיר חדש. בכיר המקורב לשר הנפט אומר כי מצרים מכינה בקשה לסיום הסכם הגז לטריבונל הבינ"ל לבוררויות. הכוונה, ככל הנראה, לבית הדין לבוררויות שאליו מתכוונת EMG להגיש תביעת פיצויים בהיקף 8 מיליארד דולר נגד מצרים. הבכיר המצרי אומר כי "ההתקפות (על צינור הגז בסיני - ע.ב) יימשכו אם לא יופסק יישום ההסכם במתכונתו הנוכחית".

תחילת הסיפור, לפני למעלה משנתיים, מספר חודשים לאחר שהוכרז ב-2009 מאגר 'תמר' כתגלית הגז הטבעי הגדולה בעולם, החלו חברה לישראל בהנהלתו של ניר גלעד ושותפות 'תמר', לנהל משא ומתן על עסקת הגז הגדולה במשק הישראלי לאחר החוזה הראשוני עם חברת החשמל. השותפות בקידוח 'תמר' - נובל אנרג'י, אבנר יהש, דלק קידוחים יהש, ישראמקו יהש ואלון גז - שכבר חתמו על מזכרי הבנות עם מספר חברות לאספקת גז טבעי היו אמורות לחתום על חוזה סופי עם החברה לישראל עד סוף 2010. אך כינון ועדת ששינסקי וסיכול הנחת צינור גז תת-ימי לנקודת כניסה צפונית במקביל הטילו חוסר וודאות על פיתוח תגלית 'תמר' ושלחו את החברה לישראל, הנמצאת בשליטת עידן עופר, לחתום במפתיע על חוזים ארוכי טווח לרכישת גז טבעי בעלי פוטנציאל כולל לעבור את ה-10 מיליארד דולר עם ספקית הגז המצרית EMG, שנמצאת כעת בעיצומו של סכסוך עסקי-מדיני עם מצרים. "ניהלנו מו"מ עם שני הספקים. בשלב מסוים, מסיבות שאינן תלויות בנו - ספק הגז הכחול-לבן לא היה מסוגל להתחייב ללוחות זמנים שעומדים בפעילות שלנו, ולא למועד סיום על החתימה עצמה", אמר ניר בשיחת ועידה לאחר החתימה עם המצרים. לסיפור המלא היום כבר ידוע כי החוזים, שכללו את חברות מפעלי ים המלח של כיל, כרמל אולפינים וגדיב תעשיות פטרוכימיה מקבוצת בזן, חברות או.פי.סי רות

נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כוח סולאריות, הגדלה משמעותית ואף ביטול של המכסות לשדות בינוניים, וביטול ההקפאה של הסדרת שדות גדולים יאפשרו ליישם במהרה את חזון ישראל כמעצמה סולארית".

לקראת דיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ שתתקיים היום (יום ג', 14.6) בכנסת בנושא יחסי ישראל מצרים בכלל ואספקת גז ממצרים לישראל בפרט, אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות): "על רקע המהומות בעולם הערבי וחוסר היציבות של האזור, אני חוזרת ומדגישה את חשיבות עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל. אין אנו יכולים לסמוך על אספקת גז ממדינות שאינן יציבות, כאשר יש ביכולתנו לייצר אנרגיה חלופית משלנו. במכתב ששיגרנו בשם סיעת העצמאות לראש הממשלה לאחרונה, הדגשנו כי האירועים האחרונים, הן באזורינו והן ביפן, מוכיחים את הטעות הקשה שיש בהתייחסות לנושא האנרגיה מההיבט הכלכלי הצר, מה גם שלא ניתן להניח שמחירו של הגז הנמוך יחסית כעת יהיה כך גם בעתיד ואנו עדים לכך שמחירו צפוי לעלות ב-7% בקרוב. תחום האנרגיה הסולארית הוא בעל פוטנציאל עצום לשדרוג מעמדה המדיני, הביטחוני, הכלכלי, הסביבתי והחברתי של מדינת ישראל. נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כו�

הסכם הגז עם מצרים הוא הדוגמה הבולטת שמציג ד"ר מורס לטעות ישראלית שנבעה מחוסר הבנה. ב-2001 זכתה EMG במכרז לאספקת גז טבעי לחברת החשמל לאחר שהציעה מחיר הנמוך ב-40% ממתחרותיה, ואולם, הגז החל לזרום רק ב-2009, לאחר שהחוזה עם חברת החשמל נפתח ומחיר הגז עודכן ב-40% כלפי מעלה. "היה שם מחיר מאוד נמוך. הרבה יותר נמוך מהמחיר שהציעו שני המתחרים האחרים. אתה לא יכול לצפות שהחברה המצרית תקבל סבסוד כזה", אומר מורס. "המגרעות התממשו, כי ברגע שהמצרים הגיעו לרושם שהמחיר היה נמוך מדי, הגז לא זרם עד שהמחיר הועלה. מה שישראל עברה עם מצרים הוא תהליך לימוד. אחת הטעויות הייתה שהממשלה נעזרה בחברת ייעוץ בעלת ידע מוגבל של הנעשה בשוק העולמי". מה שמדאיג הוא שספק הגז היחידי הבטוח של המשק ינצל לרעה את הכוח שבידיו.