Group items tagged

עיריית תל אביב עומדת להתחיל בקרוב בפרויקט גרנדיוזי של שיפוץ טיילת החוף המפורסמת שלה. שיפוץ הטיילת מצטרף לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים אחרים בעיר - רחבת תיאטרון הבימה, שזה עתה הסתיימה הבנייה מחדש שלה, ושיפוץ שנוי במחלוקת של היכל התרבות, ביתה של התזמורת הפילהרמונית הישראלית. ללא ספק, כל השיפוצים האלה יוסיפו ליופיה של תל אביב ולאטרקטיביות שלה. לא בכדי מוקד מחאת הדיור פרץ דווקא בתל אביב, העיר שכולם רוצים לחיות בה, ולא בכדי גם תפישת התיירות של ישראל השתנתה לאחר שהתברר כי תל אביב נהפכה לאבן שואבת לתיירות לא פחות מירושלים. תל אביב היא סיפור הצלחה ישראלי ובינלאומי כה גדול, עד שנשאלת השאלה אם העיר - המשופעת בהכנסות - מרשה לעצמה להיכנס לפרויקטי שיפוץ גרנדיוזיים שאינם ממש נחוצים. שיפוץ הטיילת, הבימה או היכל התרבות ללא ספק יוסיפו לתל אביב, אבל האם הם באמת הכרחיים? תושבי תל אביב לא מטרידים עצמם בשאלה הזו. הם, ככלל, אינם מוטרדים יתר על המידה. הם יודעים שהמדרכות בעיר תמיד יהיו תקינות, השדרות מעוצבות, כיתות הלימוד מסודרות ואפילו בית החולים איכילוב יעמיד לרשותם את מיטב הרופאים בישראל. הם יודעים שהם יקבלו תמיד את השירות העירוני הדרוש להם. ספק אם הם מבינים עד כמה הם בני מזל, משום שבמרבית הרשויות השירותים האלה רחו�

"הסדר החיסכון של רשות החשמל שהושק לאחרונה, הנושא את הכותרת "חסכת - הרווחת" ומקנה הנחה של עד 20% בחשבון החודשי למי שיחסכו 30%-15% בצריכת החשמל לעומת התקופה המקבילה אשתקד, גובש במקור עבור צרכנים פרטיים. ואולם, לאחרונה, בעקבות דרישה מצד הפורום הישראלי לאנרגיה, מרכז השלטון המקומי ומרכז השל ללימודי סביבה, החליטה רשות החשמל לאפשר גם לרשויות מקומיות להצטרף להסדר, שבו משתתפים כיום יותר מ-170 אלף בתי אב בישראל. התוצאה: 73 רשויות מקומיות, בהן בית שמש, בני ברק, הרצליה, רמלה ועשרות יישובים ומועצות אזוריות, הצטרפו להסדר וצפויות לפעול לצמצום צריכת החשמל במבני הציבור שברשותן בתמורה להנחה. פניית הגופים לרשות החשמל בוצעה על רקע תוכנית "תג הסביבה", שמטרתה התייעלות בצריכת המשאבים של הרשויות המקומיות. במרכז השלטון המקומי מציינים כי בין השאר צפויים להיכלל במאמץ החיסכון גני הילדים העירוניים, בתי ספר, מבני העיריות ומבנים ציבוריים נוספים. עם זאת, עד כה הערים הגדולות, בהן ירושלים, תלאביב וחיפה, אינן נמנות עם הרשימה. ... יעל כהן-פארן, מנכ"לית הפורום הישראלי לאנרגיה, אמרה כי "במקביל למשבר החשמל החמור הפוקד אותנו קיים צורך בהתייעלות אנרגטית, לא רק במשקי הבית אלא גם בכלל תשתיות המגזר הציבורי. כחלק ממהלך זה אנו והמרכז לשלטון מקומ�

מדובר בתביעה של העיריות יבנה, גבעת שמואל וראש העין, אשר ביקשו לחייב את חברת החשמל בארנונה בגין שטחים שמתחת לקווי החשמל, בטענה שהחברה מחזיקה ועושה שימוש בשטחים אלה. חברת החשמל טענה מנגד כי השטחים שבהם עוברים קווי החשמל הם שטחים פתוחים, שבהם נעשה שימוש חופשי על ידי הציבור וכי הניסיון לחייבה בארנונה בגין שטחים אלה הוא ניסיון בלתי חוקי ומשולל בסיס להגדיל ב"שיטת מצליח" את גביית הארנונה מחברת החשמל, ולהפוך אותה למקור מימון עיקרי של תקציבן השנתי של אותן רשויות מקומיות

חשבון החשמל של עיריית קריית ביאליק אינו עוד בגדר "בעיה של אחרים", אלא הופך להיות אחריותם האישית של מנהלי המחלקות בעירייה. בעירייה הוחלט על מתן דוגמא אישית כבסיס לחינוך והטמעת המודעות להתייעלות בצריכת חשמל. ​ רעות זק   בתחילת שנת 2009 החל יוסי אזריאל, סגן ראש העיר, ומנהל משאבי האנרגיה בהובלת תהליך של התייעלות אנרגטית מתוקף הבנתו, כי ניתן לצמצם את היקפי צריכת החשמל ועדיין להמשיך ולבצע את אותן פעולות שבוצעו קודם לביצוע התהליך. פוטנציאל החיסכון באנרגיה טמון בעיקר בתחומי מיזוג האוויר, תאורה, מחשבים והפעלת ציוד משרדי. לכל מנהל מחלקה אחריות ישירה על עשרות מזגנים ומאות מעגלי תאורה. מנהלי המחלקות החלו להוות דוגמא אישית במטרה ליצור שינוי מהותי בתרבות הצריכה העירונית (בקרוב גם למנהלי בתי הספר תהיה אחריות דומה). ההערכה הינה שכל מבנה ציבור יוכל להתייעל ולחסוך לפחות 10% מצריכת האנרגיה באמצעות שינוי תפיסתי והתנהגותי, יישום נהלים ופעולות נוספות ללא השקעה מהותית. חיסכון של 10% נוספים מצריכת האנרגיה יתאפשר, בין היתר, הודות להתקנת אוטומציה לכיבוי והדלקה של מכשירים צורכי אנרגיה ולהחלפת ציוד חשמלי ישן בציוד יעיל יותר מבחינה אנרגטית. החזר ההשקעה הצפוי בגין פעולות אלו מוערך בשנתיים עד שלוש מראשית התהליך וכמובן

המשרד להגנת הסביבה בוחן בימים אלה המלצות חדשות להפחתת זיהום האוויר בערים. בין ההמלצות: איסור כניסת כלי רכב מזהמים למרכזי ערים גדולות, תמריץ כספי למעבר למוניות היברידיות והטלת הגבלה על הפעלת כלי רכב בהילוך סרק. צעדים אלה נשקלים במסגרת היערכות המשרד ליישום חוק אוויר נקי שנכנס לתוקפו לפני כשלושה חודשים. בחודשים האחרונים בחנה ועדת מומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא מהאוניברסיטה העברית שורה של צעדים ליישום חוק אוויר נקי עבור המשרד להגנת הסביבה. במקביל, הכינה חברת PGL העוסקת בתכנון תחבורה המלצות לרשויות מקומיות להפחתת זיהום אוויר. גורמי המקצוע במשרד להגנת הסביבה עדיין לא סיימו את הדיונים בהמלצות אלו. יישומן תלוי במידה רבה בפיתוח נוסף של התחבורה הציבורית בארץ ובאכיפה יעילה יותר. רוב המלצות המומחים מתייחסות לזיהום אוויר מכלי רכב. יש לציין שכיום נמצאות כמה רשויות מקומיות בשלבי הכנה של תוכניות להפחתת זיהום אוויר מתחבורה ובהן תל אביב, ירושלים, פתח תקווה ורמת גן. דו"ח ביניים של ועדת לוריא קובע שזיהום האוויר בישראל מוסיף להיות גבוה ביחס למדינות רבות באירופה. הדו"ח ממליץ לקיים בדיקות עצמאיות של זיהום הנפלט מרכב חדש המיובא לארץ ועמידתו בתקינה האירופית. כיום נבדקת רק הצהרת היצרן על פליטת הזיהום, ללא א

רשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%.

הרשויות המקומיות בישראל צורכות מדי שנה כ 2.5-3 מיליארד קוט"ש חשמל. איקלום בנינים ותאורת רחובות מהוים כ-65% מסך הצריכה במגזר העירייה. אך מסתבר שאפשר לחסוך כ-15% מעלות חשבון החשמל החודשי תוך 4-2 שנים (על ידי התקנת עמעמים, בידוד נכון, החלפת מזגנים, תאורה חסכונית, גלאי נפח וכו'). המשמעות היא של כמיליון ש"ח בשנה. התייעלות אנרגטית ברשויות המקומיות, מעבר לפוטנציאל החיסכון הכספי הגדול הטמון בה, הפחתת המזהמים המקומיים וצמצום פליטת גזי החממה. מביאה עמה גם חשיבות מיוחדת של מתן דוגמא אישית והובלת מהלכים של התייעלות בקרב הקהילה והציבור בכללותו. במשרד התשתיות האחראי על תחום ההתייעלות החליפה חברת EHS-TECH LTD נורות ל- T5 והותקנו גלאי נוכחות. הצפי לחסכון היה 19%, בפועל נחסכו 38%. אחרי ההחלפה פחתה כמות הנורות בפועל, והתקבלה רמת ההארה שהיתה מעל התקן בכ-60%. באשקלון - הוחלפו רבע מנורות העיר לנורות חסכוניות, בנוסף הוכנסו שעונים להדלקה וכיבוי מדויקים של תאורה. פיילוט של התקנת משנקים אלקטרוניים ב-62 נורות הביא לחיסכון של 25% בצריכת החשמל, ולאור החיסכון הפרויקט כנראה יורחב בעתיד. פתח תקוה - יש בעיר 156 מרכזיות תאורה הצורכות 4-5 מיליון ש"ח בשנה. למרכזיות נוספו עשרות בקרי חסכון לתאורת רחוב, שנועדו לחסוך 15%-25% . בחיפה- בוצע פרויקט של משנק �

ועידת דהמרקר מלפני שבוע היתה שלהם...הם גם רוצים להכנס לאנרגיה רשות ההגבלים העסקיים בוחנת את היקף שליטתה של חברת ואוליה ישראל בשוק הפסולת בישראל - כך נודע ל-TheMarker. הרשות קיבלה באחרונה מידי המשרד להגנת הסביבה מסמכים שונים אודות היקף אחזקותיה של ואוליה בתחומי איסוף הפסולת, ההטמנה והמיחזור, לקראת המהפכה שצפוי ענף הפסולת לעבור בשנים הקרובות, עם הטלת חובת ההפרדה במקור ועידוד המיחזור במשק. ברשות ההגבלים אישרו אתמול את דבר הפנייה, וציינו כי זו נשקלת. בחברת ואוליה סירבו להגיב. ואוליה הצרפתית, תאגיד איכות הסביבה הגדול בעולם, פועלת בישראל כ-20 שנה בתחומי הסביבה, האנרגיה, התחבורה והמים. פעילות חטיבת שירותי איכות הסביבה של ואוליה אחראית לכ-30% מהמחזור השנתי של החברה בישראל (כ-450 מיליון שקל). באמצעות חברת י.ר.א.ב שבשליטתה, ואוליה מחזיקה בקבלן איסוף הפסולת הגדול בישראל, המפנה את הפסולת הביתית בעשרות רשויות מקומיות. בנוסף, לחברה מספר תחנות מעבר ומיון לפסולת, כולל מתקן מיון פסולת גדול בעפולה. כמו כן, מחזיקה ואוליה במספר אתרי הטמנה, כולל המטמנות הגדולות באתר דודאים ואתר אפעה. ואוליה פועלת גם בתחום המיחזור, ומפעילה מתקן מיחזור פלסטיק בבית שאן, מתקן קומפוסט (דשן אורגני) גדול באזור שער הנגב ושני מתקנים לייצור קיטו

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

>> מחקר של מרכז המחקר והמידע בכנסת (מ.מ.מ) קובע כי "ספק רב יושג יעד הביניים של ייצור 5% מצריכת החשמל של ישראל באמצעות אנרגיות מתחדשות עד סוף 2014". זאת, משום שייצור החשמל בחלק הארי מן המתקנים האמורים להפיק את החשמל - שדות סולאריים גדולים, מתקני ביוגז וחוות טורבינות רוח - עדיין לא החל. על פי המחקר, ב-2011 היה שיעור החשמל מאנרגיות מתחדשות רק 0.41% מכלל צריכת החשמל. על פי החלטת הממשלה, שיעור זה צריך לגדול ל-5% ב-2014, ו-10% ב-2020. המחקר הוצג בישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה בכנסת, שדנה בחסמים העומדים בפני היזמים בתחום האנרגיות המתחדשות, ובמיוחד בפני היזמים הסולאריים. בעיקר מדובר במכסות נמוכות יחסית לייצור חשמל סולארי, עיכובים בהשגת האישורים להקמת המתקנים, והיטלי השבחה שהחלו רשויות מקומיות להטיל על בעלי גגות סולאריים. בנוסף, מתכנן מינהל מקרקעי ישראל להתחיל לגבות דמי חכירה ל-20 שנה בסך 75 אלף שקל לדונם, עבור פרויקטים סולאריים על האדמות שבניהולו. בדיון מחו נציגי החברות הסולאריות על היטלי ההשבחה וקביעת המחיר לדונם קרקע סולארית, המוגזם לטענתם. יו"ר הוועדה, ח"כ אמנון כהן (ש"ס), טען כי "המינהל פועל בראייה כלכלית של הקרקע. הוא לא מתחשב בשיקול של אנרגיה סולארית". איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות אנרגיה מתחדשת, טען כי "מינהל מקרקעי ישרא�

מנכ"ל משרד ראש הממשלה, הראל לוקר, אמר כי הממשלה תציע תמריצים לרשויות מקומיות שבתחומן ייבנו מתקני קליטת הגז הטבעי. לוקר טען כי עלות העיכוב בהגעת הגז הטבעי מהמועד המקורי, מארס 2012, מגיעה ל-4 מיליארד שקל. "היום היינו צריכים לברך על סיום הפרויקט", אמר, "בעלות העיכוב יכולנו לבנות 2,500 כיתות לימוד, לבנות 40 מחלפים, לבנות 10 בתי חולים. כל אחד מבין את המשמעות הכלכלית של העיכוב". עו"ד הראל לוקר צילום: תומר אפלבאום, באובאו לוקר, שאמר את הדברים בוועידה הלאומית לאנרגיה של המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה, טען כי הקמת מתקני הגז מתעכבת בשל התנגדויות הרשויות המקומיות, המערימות קשיים על הקמת המתקנים בוועדות התכנון. לדבריו, כחלק מהרפורמה בחוק התכנון ובנייה, אותה מקדמת הממשלה, יוקמו וועדות משנה לוועדות התכנון המחוזיות, שיטפלו בתכנון מתקני תשתית.עם זאת, הודה לוקר כי גם צעד זה לא יספיק. "חשוב להדגיש כי הבעיה אינה "ירוקים" או הגנת הסביבה דווקא. הבעיה עמוקה יותר, ועיקרה הוא שכל מועצה מקומית או רשות מקומית מנסה לדחוק מתקני תשתית מאזור אחד לאזור שני. זו תופעת ה-NIMBY  Not in my back המוכרת היטב בעולם, ועכשיו הגיעה גם אלינו". לפיכך, טוען לוקר, תצטרך הממשלה להציע פיצוי לרשויות המקומיות, שבשטחן יוקמו מתקני קבלת הגז. "המפתח הוא תימרוץ הרשות המק

...בשנת 2011 הוחלפו נורות הרמזורים לנורות LED חסכוניות בצמתים מרכזיות בבירה, דבר שיביא לחסכון שנתי של 500 אלף שקלים וצמצום של 80% בצריכת חשמל רמזורים, על 50 גגות בתי ספר ומרכזים קהילתיים בירושלים הותקנו פאנלים סולאריים בהשקעה של כ- 35 מיליון שקל ובימים אלו מבצעת העירייה סקר שימור אנרגיה במטרה לאתר פוטנציאל לשימור אנרגיה. 

שנה וחצי חלפה מאז שהכריזה ממשלת ישראל מלחמה על התלות שלה ושל העולם המערבי בנפט. 1.5 מיליארד שקל הוקצבו אז למימון "תוכנית לאומית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה", שעל ביצועה הופקד משרד ראש הממשלה, באמצעות המועצה הלאומית לכלכלה. התוכנית נועדה לתמוך במחקר ובפיתוח של תחליפי נפט בתחבורה - כמו שימוש בדלקים ביולוגיים, תחליפי דלק מגז, רכב חשמלי והגברת הנצילות במנועים. זאת, משום שכ-60% מהנפט המופק בעולם משמש להנעת כלי רכב. שגיא דגן, סובחי בשיר, עמרי רוטמן, עודד דיסטל, רענן הרצוג, רוני זומר צילום: עופר וקנין ההחלטה על התוכנית התקבלה לאור הערכות כי מחירי הנפט ימשיכו להאמיר בשנים הבאות בעקבות הביקושים הגואים, בעיקר בהודו ובסין, ויביאו להגברת התלות האסטרטגית המסוכנת של מדינות המערב במדינות לא דמוקרטיות ואף עוינות לישראל, השולטות במאגרי הנפט המידלדלים. אלא שבתקופה שכבר חלפה מאז ההכרזה על התוכנית, מחיר חבית נפט דווקא ירד, והתוכנית לא צברה עדיין תאוצה. רק בחודש שעבר למשל מונה לה מנהל ראשון - וגם הוא ייתקל בקשיים הביורוקרטים שאותם התוכנית מבקשת לחסוך מהיזמים, מהמדענים והמשקיעים. ביום רביעי הקרוב תקיים התאחדות התעשיינים כנס בנושא האתגרים בפיתוח שוק של תחליפי דלקים בישראל, במסגרת תערוכת הקלינטק הבינלאומי

"הוותיקה מבין החברות המיוצגות בפאנל היא קיימא (Kaiima) ממושב שרונה שלמרגלות הר תבור, המעסיקה לא פחות מ-200 עובדים בהשבחת גידולי שדה (אגרו-ביוטכנולוגיה). זאת, לאחר שפיתחה טכנולוגיה שמאפשרת יבול גבוה ועמיד למחלות. מכאן, קצרה היתה הדרך של החברה לתחום הביו-דיזל, שם היא נחשבת למובילה עולמית בהפקתו מצמח הקיקיון. "יש לנו מעבדה של 500 דונם, שבה הצלחנו לפתח זנים חדשים של קיקיון נמוך, המתאים לקציר המכני. אנחנו מגיעים כיום לעלות הפקת ביו-דיזל במחיר של 85 דולר לחבית - והיעד הוא להגיע ל-65 דולר לחבית, באמצעות הגדלת היבול לדונם, הגדלת שיעור השמן בגרעין הקיקיון והורדת רעילותו", מספר סמנכ"ל הכספים של קיימא, עמרי רוטמן. קיימא כבר מוכרת ותומכת בפרויקטים בעולם (בפנמה, בהאיטי, במקסיקו, בקזחסטן ובארה"ב), ועד כה גייסה כ-30 מיליון דולר מקרן קליינר-פרקינס (אחת המובילות בעולם), קרן ההון סיכון DFJ, בית ההשקעות תמיר פישמן וחברת מיצוי היפנית. חברה מבטיחה נוספת, אשר החלה בתמיכת חממה טכנולוגית ממשלתית, היא טרנס ביו-דיזל, אשר הוקמה ב-2007 בשפרעם על ידי ד"ר סובחי בשיר, ומוחזקת כיום בבעלות משותפת לו, לבית ההשקעות אלטשולר שחם ולקרן אקווה-אגרו של קבוצת גאון. טרנס פיתחה אנזימים עמידים להפקת ביו-דיזל גם מחומרי גלם זולים ונחותים יותר, כמו שמן ומתנו

ממשלת ישראל תדון היום (יום א') בישיבתה במדיניותה בתחום האנרגיות המתחדשות, לאחר שהדיון בשבוע שעבר, במהלכו היו אמורות להתקבל ההחלטות ננעל וההחלטה בנושא נדחתה, לאחר שמרבית השרים הביעו התנגדות למתווה שגיבש ראש המועצה הלאומית לכלכלה - יוג'ין קנדל, והציעו לשנות את ההצעה שגיבש קנדל, ולהגדיל את המכסות לתעריפי ההזנה עבור המערכות הסולאריות. בתום הישיבה אף תקף השר עוזי לנדאו תקף את מדיניות הממשלה בנושא והזהיר כי היא עלולה להוביל לשיתוק תחום האנרגיות המתחדשות בישראל. לקראת הדיון הבוקר פנה נחום חופרי - ראש עיריית רעננה במכתב הממוען לרה"מ, בנימין נתניהו, לשר התשתיות - עוזי לנדאו, ולשר להגנת הסביבה - גלעד ארדן לתמוך בהקצאה נוספת של מכסות למערכות סולאריות לגגות, בהיקפים משמעותיים. במכתב, אליו הצטרפו ראשי ערים נוספים, מתאר נחום חופרי את החשיבות הרבה, בהקמת מערכות סולאריות על גגות מבני ציבור ובתי-ספר, הן בהיבט הכלכלי ובעיקר בהיבט הסביבתי, כחלק מהמהלכים להפחתת הפליטה של גזי חממה.