Group items tagged

חברות הבנות, רמת נגב אנרגיה ואשדוד אנרגיה, של אדלטק וזורלו אנרגיה, חתמו על הסכם לרכישת אנרגיה ומתן שרותי תשתית עם חברת החשמל לישראל הסכם רכישת חשמל עם חברת חשמל נחתם היום אחה"צ (א') בחסות שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו בין שתי חברות המקימות תחנות קו-גנרציה, שעתידות לייצר חשמל למכירה וקיטור ושירותי תעשייה אחרים לשימוש במפעלים. חברת רמת נגב מקימה את תחנת הכח במתחם מפעל מכתשים שברמת חובב, בהספק של כ- 110 מגה-וואט, חברת אשדוד אנרגיה המקימה את תחנת הכוח במפעל אגן כימיקלים בהספק של כ- 55 מגה-ואט.   תקופת ההסכם היא למשך כל תקופת הרישיון של החברות ומאפשרת לחברות למכור עודפי אנרגיה לצרכני קצה ולחברת החשמל החל ממועד ההפעלה המסחרית המתוכנן למחצית 2014.   הסכם זה, מצטרף לדיווחים קודמים שהעבירו החברות לאחרונה בדבר חתימת ההסכמים של החברות עם שותפות תמר בקשר לאספקת גז טבעי ולהסכם הולכת הגז הטבעי עם נתג"ז.   שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, אמר במעמד החתימה  כי: "מתוך תחושת אחריות למשק,  ולצורך לספק לאזרחי ישראל חשמל זמין ואמין פועלת לשכת השר, על פי הנחייתי, יום ולילה, בכדי לקדם את כניסתם של יצרני החשמל הפרטיים. כך היה כשקבענו תאריכי יעד להשלמת ההסדרות, וכך היה כאשר טיפלנו והסרנו את כל החסמים שעמדו בפני היזמים, ועל כך - יע�

"ישראל לעולם לא תהיה יצואנית גז", טוען שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. "באמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינית" יעל דראל | 18/9/2011 17:41 תגיות: אנרגיה גרעינית, גז טבעי "מאגרי הגז הטבעי של ישראל יספיקו לנו ל-50 השנה הקרובות. אלו לא מאגרים אסטרטגיים ולכן, למרות הטענות של חברות הקידוח, ישראל לעולם לא תהיה יצואנית של גז טבעי. אם נייצא, העתיד האנרגטי שלנו יירד לטמיון", כך אמר בסוף השבוע שלמה ולד, המדען הראשי במשרד התשתיות. ולד השתתף בכינוס המועצה ההנדסית של התאגדות מהנדסי החשמל והאלקטרוניקה. הוא הוסיף ואמר: "ייצוא גז הוא רעיון שאסור לתמוך בו בשום צורה. נוכל לכל היותר לייצא גז לקפריסין ולירדן מסיבות פוליטיות, לא יותר מזה". לדבריו , על ישראל לפתח את משק הגז הטבעי בגבולותיה ולהרחיב את ההתבססות עליו גם בתעשייה. ולד התייחס לתמהיל הדלקים העתידי במשק החשמל המקומי בהקשר של פיתוח תוכנית-אב ואמר כי לא יהיה מנוס מלפתח אנרגיה גרעינית כאמצעי לייצור חשמל בעתיד. "פרט לתחנת הכוח באשקלון, שישתמשו בה בפחם כגיבוי, לא יקומו בישראל תחנות כוח מבוססות פחם. הדעה הציבורית לא תאפשר זאת. לכן החל מאמצע המאה נצטרך מקור אנרגיה נוסף פרט לגז, ויש רק טכנולוגיה אחת אפשרית נוספת - אנרגיה גרעינ

קבוצה של חקלאים שהקימו על גגותיהם ובחצרותיהם מתקנים סולאריים קטנים, התכנסה לאחרונה במשרדו של עורך דין פעיל בתחום, במטרה לארגן תביעה ייצוגית בהיקף של מאות מיליוני דולרים. התביעה טרם הוגשה, אך עתידה להיות מכוונת כלפי שורה של גופים, בראשם משרד התשתיות והרשות לשירותים ציבוריים חשמל. טענתם: הממשלה מסכלת את חזון ייצור החשמל הפרטי בישראל.    עוד על אנרגיה סולארית - בערוץ כלכלה ירוקה : צה"ל ירוק יותר: בה"ד 1 ייצר חשמל מאור השמש פסיקה: לוחות סולאריים בנגב - לא פוגעים בנוף מכרז תעריפים ליצרני חשמל סולארי קטנים   לא רק למשקיעים במיזמים סולאריים קטנים לצריכה עצמית ולמכירת העודפים לחברת החשמל יש בטן מלאה בטענות - גם משקיעים במיזמים סולאריים קרקעיים עתירי שטח לייצור חשמל רב, טוענים שהם חווים קשים בקידום המיזמים מול הגופים הממשלתיים.   בתחילה הכל נראה מבטיח. המדינה הכריזה על תוכנית ממשלתית, שהציעה הלוואה בעבור הקמת מתקן סולארי לייצור חשמל מהשמש, שאת חלקו יימכרו למדינה עד שיכסו את ההלוואה. התעריפים היו טובים, וב-2008 מינהל מקרקעי ישראל אפילו העניק פטור מלא מתשלום למתקנים על גגות מבנים. המטרה לדבריו, היתה "לעודד מיזמים קטנים אלו ולהקל עליהם הן מבחינת הבירוקרטיה והן מבחינת התשלום".   אלא שבהמשך התברר שהמחוות חס�

בכנס, שנערך על ידי התאחדות התעשיינים, השתתפה גם חן אלטשולר, מייסדת הקרן הירוקה בבית ההשקעות אלטשולר שחם. היא ציינה כי בעוד ששוק הדלקים החלופיים התפתח באירופה ובארה"ב, בזכות חקיקה ותמריצים שסיפקו הממשלות, הרי שבישראל, אין מדיניות שאפשר לסמוך עליה לאורך זמן. לדבריה, "הממשלה מגלה חוסר עקביות ביחסיה עם יזמים". "שוק הדלקים השתנה ובמקום מוצרי נפט ודיזל", אמרה, "בעוד כמה שנים יהיה מגוון רחב של מקורות לאספקת אנרגיה". היא הוסיפה כי המקורות הללו ישתנו ממקום למקום, בהתאם לתנאים השוררים בו - שמן דלקים באינדונזיה, גז טבעי לתחבורה בארה"ב, או רכבים חשמליים ביפן. אלטשולר הדגימה צעדים שבוצעו במקומות שונים, בהם השקעה גדולה של קליפורניה בעידוד טכנולוגיות לתחליפי דיזל, קנדה שהשיקה קו טיסה המבוסס על דלק חלופי ואינדונזיה שמחייבת שימוש בביודיזל. היא הוסיפה כי בזכות חקיקה משמעותית בתחום, עם דגש על התחבורה, יש מגוון פרויקטים הנמצאים בשלבים מתקדמים ביותר. באשר לפעילות הממשלה בתחום, עדי יפת ממחלקת ניו-טק במינהל סחר חוץ במשרד התמ"ת, סיפרה כי בימים אלו החל לפעול מוקד ליווי לחברות בתחום הקלינטק, במטרה לסייע לחברות לפתור את הביורוקרטיה המסורבלת ולתכלל את הפעילות מול כל הגופים הרלבנטיים. חומרי גלם ייעודיים לייצור

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

נו, יעל, אולי תסיימי תואר שני באנרגיה גרעינית? :-) משרד התשתיות הלאומיות ממשיך לעודד סטודנטים בתחומי האנרגיה השונים, וכעת מעניק מלגות למהנדסים, כימאים ופיסיקאים אשר יבצעו מחקר לתואר שני בתחום האנרגיה הגרעינית. המלגות, בהיקף של 50 אלף ש"ח יוענקו לסטודנטים שיימצאו המתאימים ביותר לתכנית המשרד לפיתוח כוח אדם אקדמי בתחומי האנרגיה. מלגות אלו מצטרפות למלגות שמעניק המשרד לסטודנטים, המעוניינים ללמוד לתואר ראשון בהנדסת חשמל- זרם חזק ומתח גבוה, או לתואר שני בהנדסת גז טבעי ונפט, הנדסת אנרגיה, כלכלת אנרגיה, מדיניות אנרגיה ומנהל עסקים בתעשיית האנרגיה. שר התשתיות הלאומיות, ד"ר עוזי לנדאו: "אתגרים גדולים ניצבים בפני מדינת ישראל בתחום האנרגיה, ולהשגתם עלינו לפתוח אופקים נוספים. לצורך זה משקיע משרד התשתיות הלאומיות אנרגיה בדור העתיד ומקדם מצוינות בתחום המדעים". הפרויקט יוצא לדרך לאחר עבודת מטה מקיפה שבוצעה על ידי משרד התשתיות הלאומיות בשיתוף גורמי אקדמיה ותעשייה רבים, אשר הציפה את הבעיה במחסור בכ"א מיומן בתחומים וברמות שונות במשק האנרגיה בישראל, החל מחוקרים צעירים וסטודנטים, וכלה באנשי מקצוע מנוסים. בקשות לקבלת המלגות ניתן להגיש עד 1.11.11, החלטה על מקבלי המלגות תתקבל עד סוף שנת 2011. פרטים על הקריטריונים ו�

"תגובות קשות מצד נאמני איכות הסביבה למסקנות הוועדה לבחינת משק הגז, שממליצה לשמור למשק עתודות ל-25 שנה ולאפשר לייצא לחו"ל כחצי מהכמות שהתגלתה. "סומנה מטרה מראש והיא הסיוע ליזמים למקסם את רווחיהם, מונעים מהציבור אנרגיה זולה", אמרו במשרד להגנת הסביבה אביטל להב פורסם:  29.08.12, 18:07 מסקנות הוועדה לבחינת משק הגז בישראל , שהוגשו היום (ד') לראש הממשלה, מעוררות זעם בקרב נאמני איכות הסביבה. פעילי הסביבה קוראים להגדיל את כמות הגז שחברות הקידוח יחויבו למכור למשק הישראלי, על מנת לצמצם את התלות של רכבים ומפעלים בדלקים מזהמים.   כפי שפורסם הבוקר, הוועדה, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, ממליצה לראש הממשלה לחייב את חברות הקידוח למכור למשק הישראלי כמות של 450 מיליארד מטר מעוקב. כמות זו אמורה לספק את צורכי האנרגיה של המשק למשך 25 שנה, בהם כל החשמל בתחנות הכוח הפרטיות ו-70% מהחשמל שמייצרת חברת החשמל יופקו מגז טבעי.   בנימין נתניהו מקבל את הדו"ח משאול צמח (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)     מדובר בכמחצית מתוך 800 מיליארד מטר מעוקב גז שנתגלו עד כה בים התיכון (כ-300 במאגר תמר ו-500 במאגר לוויתן)את המחצית השניה של כמות הגז במאגרים יוכלו החברות לייצא לחו"ל.   הוועדה מעריכה, כי חלק קטן ממשקי הבית בישראל יחוברו למערכת הולכת הגז הטבעי כמו ג

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כוח סולאריות, הגדלה משמעותית ואף ביטול של המכסות לשדות בינוניים, וביטול ההקפאה של הסדרת שדות גדולים יאפשרו ליישם במהרה את חזון ישראל כמעצמה סולארית".

לקראת דיון בוועדת המשנה למדיניות חוץ שתתקיים היום (יום ג', 14.6) בכנסת בנושא יחסי ישראל מצרים בכלל ואספקת גז ממצרים לישראל בפרט, אמרה ח"כ ד"ר עינת וילף (העצמאות): "על רקע המהומות בעולם הערבי וחוסר היציבות של האזור, אני חוזרת ומדגישה את חשיבות עצמאותה האנרגטית של מדינת ישראל. אין אנו יכולים לסמוך על אספקת גז ממדינות שאינן יציבות, כאשר יש ביכולתנו לייצר אנרגיה חלופית משלנו. במכתב ששיגרנו בשם סיעת העצמאות לראש הממשלה לאחרונה, הדגשנו כי האירועים האחרונים, הן באזורינו והן ביפן, מוכיחים את הטעות הקשה שיש בהתייחסות לנושא האנרגיה מההיבט הכלכלי הצר, מה גם שלא ניתן להניח שמחירו של הגז הנמוך יחסית כעת יהיה כך גם בעתיד ואנו עדים לכך שמחירו צפוי לעלות ב-7% בקרוב. תחום האנרגיה הסולארית הוא בעל פוטנציאל עצום לשדרוג מעמדה המדיני, הביטחוני, הכלכלי, הסביבתי והחברתי של מדינת ישראל. נושא האנרגיה החלופית מהווה חלק בלתי נפרד מהמצע של מפלגת העצמאות ואנו שואפים לעצמאות אנרגטית של מדינת ישראל, בהתאם לתכניות שכבר גובשו ואושרו בממשלה. לצערנו, משרד האוצר מצדו הקפיא את הסדר התמריצים של הקמת תחנות כוח אנרגיה סולארית גדולות, למרות שזה אושר זמן קצר לפני כן. זירוז ההליכים למתן רישיונות למפעילים קטנים ובינוניים להקמת תחנות כו�

משק האנרגיה הישראלי לא תלה מלכתחילה תקוות גדולות באנרגיית הרוח. בניגוד למדינות אירופיות דוגמת דנמרק, שם אנרגיית הרוח תופסת 24% ממשק החשמל, בישראל היעד שהוצב לטורבינות בשנת 2020 עומד על 3% לכל היותר, כלומר 800 מגה-ואט. כיום סך הייצור הוא פחות מ-10 מגה-ואט, ועד היום אישרה רשות החשמל 3 פרויקטים בלבד. ◄בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק טורבינת רוח. "אין למדינה תשתית הולכה" צילום: איי-אף-פי למרות זאת אנרגיית הרוח מנסה להרים את הראש. קיבוצים ומושבים חתמו על חוזים ראשוניים עם יזמים וחברות להקמת פרויקטים, מדידות רוח פרטיות מבוצעות בעשרות מוקדים וחברות אנרגיה ירוקות שעד עתה התמקדו בתחום הסולארי, ובהן אנלייט וסולארית דוראל, מפנות משאבים לייצור חשמל מרוח. הסיבה המרכזית להתעוררות נעוצה בכך שבנובמבר 2011 הוסדרו לראשונה התעריפים לטורבינות הרוח הבינוניות והגדולות. אחרי המתנה ארוכה פרסמה רשות החשמל הסדרה ראשונה, שבה נקבע כי טורבינות בהספק של יותר מ-50 קילו-ואט יזכו במכסה הראשונה (עד 440 מגה-ואט) לתעריף של 53 אגורות לקוט"ש וכי הטורבינות שיוסדרו במכסה השנייה (800-440 מגהואט) יקבלו 49 אגורות לקוט"ש. סיבה נוספת להתעוררות נעוצה בהאטה בתחום האנרגיה הסולארית, שכן יזמי אנרגיית השמש מקבלים כעת פחות כסף עבור כל קוט"ש שהם מי

כנס של פורטל תשתיות "מתחילים לחתוך בהוצאות השוטפות" המיועד למוסדות ומפעלים התקיים ביום חמישי במלון קיבוץ שפיים. ראשון המברכים היה ד"ר עוזי לנדאו שר האנרגיה והמים "שהחליף תואר" מהשר לתשתיות הלאומיות. לנדאו סיפר על מבצע בו החליפו מקררים למקבלי אבטחת הכנסה או השלמת הכנסה במגזר הביתי למקררים יעילים יותר מבחינה אנרגטית. "ראינו במבצע הזה לא רק חשיבות אנרגטית וחברתית - חשוב מכל בעינינו הוא שלב התודעה", אמר לנדאו. אך לא רק המגזר הביתי זכה לסיוע, המשרד מציע סיוע גם למגזר התעשייתי הצורך 55 אחוזים מהחשמל במשק. כדוגמה לכך סיפר לנדאו על הסיוע לפרויקט ההתייעלות האנרגטית של מפעל תנובה ברחובות. "אני מקווה שזה גם יוריד את מחיר הקוטג'", אמר השר בחיוך. את שלב הברכות והדיווחים המשיך גלעד ארדן, השר להגנת הסביבה, "הכיוונים הנכונים הם בלתי נמנעים והם בכיוון של חיסכון והתייעלות", אמר ארדן. ארדן דיווח על חלקו של המשרד להגנת הסביבה ב-2.2 מיליארד הדולר שהקצתה הממשלה עד לשנת 2020 להפחתת פליטת גזי החממה. לפרויקטים אלה הוקצבו 151 מיליון שקל ולזה נוספו 40 מיליון לקידום טכנולוגיות ישראליות חדשות. זה מכבר הסתיים שלב המכרז אליו נגשו מפעלי תעשייה, בתי מלון, חברות מסחר, התייעלות תאורת רחוב ברשויות ואפילו בתי כנסת ומקוואות. רשימת הזוכים

הכלכלה הגדולה באירופה הולכת על ירוק: ממשלת הקואליציה בגרמניה החליטה הבוקר (יום ב') לסגור את כל הכורים הגרעיניים במדינה לא יאוחר משנת 2022. שר הסביבה, נורברט רוטגן, אמר שההחלטה ההיסטורית נבעה בין היתר מהאסון הגרעיני שפקד את יפן בחודש מרס.     גרמניה מהמרת על אנרגיה ירוקה: מדברים על זה בפייסבוק של ynet    בעקבות הדליפה הרדיואקטיבית במתחם הגרעיני בפוקושימה, החליטה ממשלתה של קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, לסגור שבעה כורים גרעיניים ישנים. מההחלטה שהתקבלה היום עולה כי כל הכורים במדינה - 17 במספר - ייסגרו בשנים הקרובות. 17 כורים גרעיניים במדינה, 7 כבר כובו. הכור הגרעיני "קרומל" (צילום: EPA)   שר הסביבה הגרמני שיבח את החלטת הממשלה הגרמנית, שהתקבלה לאחר שיחות משא ומתן שנוהלו עד הלילה האחרון בין כל המפלגות החברות בקואליציה.   הדו"ח שהבהיל את מרקל? הכורים בגרמניה חשופים לטרור מהאוויר / ynet דו"ח מומחים שיזמה גרמניה לאחר האסון ביפן מצא שתחנות הכוח הגרעיניות במדינה אינן מוגנות מפני מטוסים שיתרסקו על הכורים לכתבה המלאה בשנת 2010 עשתה מרקל מאמצים רבים כדי להרחיב את אורך חייהם של 17 הכורים הגרעיניים במדינה, כשאחד מהם תוכנן לצאת מכלל שימוש בשנת 2036. אך בעקבות האסון הגרעיני בפוקושימה והפגנות המחאה הגדולות נגד הכורים הגרעיניים

"מזכר חדש שייצא לאור באוקטובר הקרוב אמור לדחוק באופן משמעותי את מקומו של הדלק הביולוגי בעולם תחליפי הדלקים לתחבורה. על פי סוכנויות הידיעות, מסמך חדש עליו עמלים באיחוד כעת יקבע כי יש להפחית באופן דרמטי את כמות השימוש בדלקים ביולוגיים (biofuels) באירופה ולמעשה לוותר על יעדי ה-20/20 שביקשו לקבוע כי עד שנת 2020 יעשה שימוש של 20% באנרגיות ירוקות- מתחדשות.  על פי דיווח של APF עולה כי המזכר החדש שהפיק האיחוד מראה כי בניגוד למצופה, הרי שהדלקים הביולוגיים (בעיקר מדור 1, דוגמת אתנול) לא הצליחו להפחית את כמות גזי החממה מכיוון שגידולים חקלאיים אלו דרשו הוצאה של אנרגיה רבה ומזהמת למדי. כמו כן, נודע כי בניגוד לציפיות המוקדמות שביקשו לשפר את תחום התחבורה על ידי הדלקים הביולוגיים שכעת עומדת המכסה העתידית של 2020 על 5% בלבד בעוד שכבר היום מכסות הדלק לתחבורה המונע על ידי ביודיזל עומד על 4.5%.  מומחים בתחומי הסביבה החמיאו לכותבי המזכר והבהירו כי המצב הנוכחי שבו מגדלים גידולים חקלאיים לטובת יצירת דלקים הנה בעייתית ביותר. "אלו חדשות מצוינות. טוב לדעת שהועדה באיחוד האירופאי הפנימה את העובדה שגידולי האתנול גורמים לבעיות ענקיות" אמר מארק אוליבייר הרמן מארגון "אוקספם" הנחשב מומחה לתחום הביודיזל "בעקבות הגדלת הביקוש לדלקים ה�

שר התשתיות עוזי לנדאו השתתף בשבוע שעבר בוועידת האנרגיה והעסקים ברמת גן והצהיר בקול רם את מה שכולם בענף האנרגיה הסולארית יודעים כבר תקופה ארוכה: יעד הממשלה לייצור 5% מהחשמל באמצעות אנרגיות מתחדשות בשנת 2014 לא יושג. נכון לעכשיו, כששנת 2012 נמצאת בפתח, אפשר לסכם כי מכל ההצהרות והתוכניות הנוגעות להפקת חשמל סולארי לא נותר כמעט דבר: 160 מגה-ואט ממתקנים שהותקנו על גגות ברחבי הארץ ועוד 5 מגה-ואט בלבד שמגיעים מהשדה הסולארי היחיד בישראל בקיבוץ קטורה. האמת היא שהעמידה ביעדי האנרגיה הנקייה שהממשלה הציבה הם, ככל הנראה, הדאגה האחרונה של החברות הסולאריות. שורה של החלטות מדינה מטרידה את היזמים הרבה יותר: הפחתת תעריפים רטרואקטיבית מצד רשות החשמל, החלטות חדשות של מינהל מקרקעי ישראל בנוגע להקצאת הקרקעות למתקנים סולאריים והיטלי השבחה יקרים שהרשויות המקומיות מטילות על הפרויקטים הירוקים. לטענת היזמים בשוק האנרגיה הסולארית שורת הגזירות הללו - שבחלקן טרם מומשו, אך מוזכרות כחלק מתוכניות עתידיות - יוצרת במקרה הטוב חוסר ודאות, ובמקרה הפחות טוב חוסר כדאיות כלכלית להיכנס לעסקי אנרגיית השמש. ------------------------------------------------ כתבה מעניינת מאד, שווה לקרוא במלואה. ביחוד רלוונטי לנו לקראת הסוף: "...מרגע שהתגלו מצבורי הגז הטבעי נראה

במשך שנים טענו תומכי החשמל הקונוונציונלי כי ייצור חשמל מאנרגיה ירוקה אינו כדאי. טיעונם המרכזי היה שחשמל מאנרגיה ירוקה יקר לצרכן הישראלי. מנגד נטען כי לאנרגיה הסולארית יתרונות סביבתיים ובריאותיים שמחפים על החיסרון הכלכלי. והנה, במכרז להפעלת תחנת כוח פוטו-וולטאית באזור אשלים שבנגב, זכה מתמודד שהציע מחיר ריאלי של 50.7 אגורות לקילו-ואט שעה, הנמוך בכ-40% מהתעריף שמבטיחה רשות החשמל ליזמים שיקימו תחנות כוח במסגרת רישיונות ל-25 שנה. מכאן שמחיר הפקת החשמל הנקי כבר נושק למחירי החשמל הקונוונציונלי המזהם, המופק כיום משריפת פחם, גז ומזוט. המשמעות היא שאזרחי ישראל כבר לא ייאלצו לממן מכיסם את החשמל הנקי והמתחדש שיופק מחוות סולאריות ורוח. האם ניתן לומר שעידן הסובסידיות קרב לקצו? צילום: בלומברג אמנם לא ניתן להתעלם מהעובדה שבתנאי מכרז אשלים ניתנו הקלות רבות ותעריפי קרקע נמוכים במיוחד בהשוואה לתנאי הרישיונות, אך עדיין מדובר בבשורה אמיתית לתחום האנרגיה המתחדשת בישראל. ההצעה הזוכה הוכיחה כי פרויקטים סולאריים בהיקפים גדולים נותנים מענה לפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים בישראל במחיר תחרותי. כל זאת תוך הפחתת התלות של ישראל בדלקים פוסיליים לצורך ייצור חשמל. מצב זה נובע גם מירידה חדה של כ-20% במחירי הפאנלים הסולאריים

בדו"ח שחיברו ירום אריאב וד"ר אמיר מאיר הוקדש פרק שלם לבחינת המדיניות הבינלאומית בענף האנרגיות המתחדשות, ולתיאור התפתחות הענף הסולארי בפרט. לפי הדו"ח, כושר הייצור ב-P.V גדל בשבע השנים האחרונות ביותר מפי 20. הוא צפוי להמשיך ולגדול בקצב שנתי של 20%, תוך שהוא נתמך בתעשיית P.V אדירה שהיקפה ב-2011 מסתכם ב-86 מיליארד דולר. היקף התקנת המתקנים הסולאריים הצפוי בעולם ב-2011 יהווה כ-100% מההספק המותקן המצטבר בעולם ב-2009. במקום גרמניה, ספרד ואיטליה, שהיו החלוצות בתחום ונסוגות בינתיים מן המדיניות המתמרצת בשל אילוצי תקציב, נכנסות לתמונה יפאן, דרום קוריאה, קנדה, צרפת, בלגיה, בריטניה, סין, הודו וצ'כיה, המבקשות לרכוב על גל ירידת המחירים בענף הסולארי. זאת, לדברי הכותבים, למרות היותן בעלות תנאי קרינה נחותים בהשוואה לישראל ולמרות מגוון מקורות אנרגיה מתחדשת העומד לרשותן בשטחן - ושאין בישראל (מפלי מים, למשל, או תנאי רוח טובים). תעשיית החשמל מאנרגיה מתחדשת, לא כולל אנרגיה גרעינית, מהווה כ-18.5% מסך ייצור החשמל בעולם. האנרגיה הסולארית תופסת רק כ-0.3% מנתח זה, וצפויה לגדול עד 1.5%-2% עד סוף העשור. ואולם, אריאב ומאיר מזכירים כי מכלל האנרגיות המתחדשות, האנרגיה ההידרואלקטרית והגיאותרמית אינן רלוונטיות לישראל, והפוטנציאל של אנרגיות הרוח והביו-מס

רשת מלונות פתאל בחרה בחברת האנרגיה הישראלית 'פבוס אנרגיה' להטמעת מערכת 'הידרה', פרי פיתוחה של החברה, בשלושה ממלונות הרשת (לאונרדו אין ירושלים, לאונרדו קלאב טבריה, ולאונרדו נגב). עד היום התבצע תהליך חימום מי הצריכה של אורחי המלון וכן חימום החדרים בחודשי החורף, באמצעות דוודים אשר שרפו דלקים פוסיליים (גז וסולר). שלושת המלונות צרכו עד היום דלקים בעלות שנתית ממוצעת של 3,000,000 ₪ (כ440,000 ליטר סולר וכ130,000 ק"ג גפ"מ - תוצר של זיקוק נפט הדומה מאוד לגז הבישול במטבח, ואשר מיועד למגזר העסקי) מערכת הידרה הינה מערכת חימום היברידית, המתקדמת מסוגה בעולם המבוססת על פיתוח ישראלי מקורי ומציגה את שיעורי החיסכון (באנרגיה, בפליטות פחמן ובכסף) הגבוהים בעולם בתחום החימום למוסדות. רפי שדה מנכ"ל מלונות פתאל: "אנו שמחים על שיתוף הפעולה ומתכננים ולהמשיך ולבצע פרויקטים ירוקים מעין אלה, המשלבים חסכון באנרגיה, התייעלות תפעולית ושמירה על איכות על הסביבה" רונן בוצר מנכ"ל משותף בפבוס אנרגיה: "הזכייה במכרז היא מבחינתנו פתיחה מוצלחת ליחסינו העתידיים עם רשת פתאל, לה 29 מלונות בישראל וכ-30 מלונות באירופה. שיתוף הפעולה החשוב עם חברת פתאל מגיע חודש לאחר חתימת החוזה עם מלון רמדה בירושלים, המלון הגדול בישראל, ולאחר חתימות במדינות נוספות באיר�

הענף הסולארי תופס שוב את הרגולטורים עם המכנסיים למטה: ל-TheMarker נודע כי תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת מערכות סולאריות קטנות על גגות מבנים, עומדת זו בפני מיצוי מהיר מהצפוי. עד כה אישרה חברת החשמל בקשות שכיסו 85% מן המכסה - כשלפניה מונחות עוד מאות בקשות בהיקף 15% הנותרים. חברת החשמל הזהירה אתמול כמה יזמים כי מחשש כי המכסה מוצתה, היא צפויה להודיע בימים הקרובים כי תפסיק לקבל בקשות נוספות להתקנת לוחות סולאריים על גגות. מחברת החשמל נמסר אתמול בתגובה כי "החברה התמודדה עם ביקוש מסחרר לחיבור המתקנים הנדונים והשקיעה מאמצים רבים כדי לסייע ליזמים", וכי המכסה אמורה היתה להסתיים עד 2014, אך מסתיימת והולכת כעת. "על פי אמות המידה שקבעה הרשות, ברגע שיאושרו חיבורם של 90% מהיקף המכסה המאושרת, תפסיק החברה לקבל הזמנות חדשות. הזמנות הקיימות בחברה שלא הגיעו לשלב האישור - יטופלו במדיניות כל הקודם זוכה. הודעה על הפסקת קבלת הזמנות חדשות תפורסם באתר האינטרנט של החברה", נמסר מחברת החשמל. באוגוסט 2010 אישרה רשות החשמל מכסה של 120 מגה-ואט להתקנות מערכות פוטו-וולטאיות (P.V) קטנות (עד 50 קילו-ואט) לייצור חשמל עצמי על גגות מבנים. זאת, לאחר שבתחילת 2010 הסתיימה במפתיע המכסה הראשונה להתקנות אלה, ובממשלה החלו בסדרת התכתשויו�

תשעה חודשים בלבד לאחר שפורסמה המכסה השנייה להתקנת לוחות סולאריים על גגות - מזהירה חברת החשמל מפני חריגה מהמכסה

מפרט מונד שני הבדלים נוספים בין שיטת הרישיונות למכרזים, אשר לטענתו, היה בהם כדי להביא לפער בין המחירים: "באשלים לא משלמים על הקרקע, ובמסלול היזמות הפרטית זהו עול. ביזמות אתה לא יודע אם הפרויקטים שלך יצאו לפועל בסופו של דבר. כאן, כל הגורמים חברו כדי להבטיח קרקע זמינה". ובכל זאת, הפער בין התעריפים ניכר. שימו עצמכם בנעלי הממשלה - בכמה אפשר להפחית את התעריף היזמי ועדיין להבטיח שהמחיר יהיה כדאי לתעשייה? מונד: "התעריף הנוכחי נגזר מההשקעה במתקן הסולארי, שעליו משלמים בהווה. היכולת שלנו לתת מחיר לקוט"ש נובעת מגודל ההשקעה. כל עוד ההשקעה יורדת, גם המחיר יירד. ב-P.V ההשקעה גדולה ועלות התפעול נמוכה. אשלים צריך לעורר את השאלה מה עושים קדימה, ולא מה עושים עכשיו". הווארד: "הטענה קצת לא הוגנת. בשעות שיא הצריכה, ייצור החשמל יקר מאוד. יחסית למחיר החשמל הקונבנציונלי בשעות השיא, החשמל הסולארי דווקא מאוד זול. אנחנו לא מחפשים את הסובסידיות". אם כך, אולי יש צדק בגישת האוצר, שלפיה יש לדחות את קידום החשמל הסולארי עד שעלותו תפחת? מונד: "בעולם התקינו כבר 27 ג'יגה-ואט סולאריים. האמירה 'בואו ונמתין עד שיירדו המחירים' היא לא נכונה בשום מקום. צריך לבנות תוכנית, שתדע להתמודד עם המחירים המשתנים, ויש לגורמים הממשלתיים מה לעשות כדי להפח�

"מחירי הפאנלים הסולארים יצנחו עד לסוף העשור ויגיעו לרמה של 40 אחוז מרמת המחירים הנוכחית. את התחזית הדרמטית הזו סיפק אתמול הד"ר סטיוארט וונהאם, המדען הראשי (CTO) של יצרנית ה-PV הסולארי הסינית סאנטק. וונהאם דיבר בכנס שערכה סאנטק עם איגוד חברות אנרגיה מתחדשת בניהולו של איתן פרנס. סאנטק נחשבת ליצרנית הפאנלים הסולארים הגדולה בעולם. בשוק האנרגיה המתחדשת מעריכים כי אם תתממש תחזיתו של וונהאם - יהיו לכך משמעויות מאקרו מרחיקות לכת על הכיוונים שבהם תתפתח התעשייה הצעירה. ייצור חשמל מרוח, ביומסה, ובטכנולוגיית תרמו-סולאר - עתידן של כל התעשיות האלה מוטל בספק. "לאף תעשייה אחרת אין סיכוי להתמודד מול ה-PV ברמות מחירים כאלה" אמר ל"גלובס" מנכ"ל יזמית סולארית הבודקת בימים אלה כניסה לתחום ייצור החשמל מאנרגיית הרוח. אם תתממש התחזית של וונהאם יהפוך ה-PV הסולארי לענף ייצור חשמל כלכלי שלא יזדקק לסבסוד או תמריצים כספיים אחרים מהמדינה. התחזית מצדיקה גם את הפחתות התעריף האגרסיביות שהנהיגה רשות החשמל בשנה האחרונה. מדובר בין היתר בהפחתת תעריפים רטרואקטיווית למתקני PV סולאריים בינוניים ומתן תעריפים נמוכים מאד למכסות ייצור חדשות ב-PV הקטן. לאחרונה החלה הרשות לשקול הפחתת תעריפים רטרואקטיווית גם במכסות שאושרו ל-PV הגדול. ... דבריו