Israel Energy Forum

... את הדוגמה הראשונה נביא דוווקא מבריטניה. הכלכלן ריצ'רד ת'אלר כתב לאחרונה על ניסוי שהתקיים בממלכה במסגרתו בדקו מה הדרך הכי טובה לעודד אנשים להתקין בידוד בעליות הגג שלהם. זו סוגיה חשובה בהקשר של צריכת חשמל - בחורף נרשם אובדן של עד 45 אחוזים מהחימום בבתים כתוצאה מבידוד לקוי ובבריטניה יש 9 מיליון בתים שבהם עליית הגג אינה מבודדת כראוי. הניסוי הבריטי, שנעשה על ידי צוות שהוקם על ידי הממשלה במטרה לבדוק נושאים של שינוי התנהגות צרכנים, כלל שתי הצעות שהונחו בפני הצרכנים הרלוונטיים: הראשונה, התקנת בידוד בהנחה קבוצתית בסגנון גרופון והשנייה, התקנת בידוד עם תוספת מחיר קטנה, כאשר בתמורה אתה לא צריך לעשות כלום ויש צוות מיוחד שמגיע, דואג להתקנת הבידוד, לסלק מעליית הגג כל מה שאתה רוצה להעיף מהבית ולסדר לך אותה מחדש בתום העבודה. שלא במפתיע ההצעה השנייה זכתה לפופולריות הרבה יותר גבוהה - פי שלושה מההצעה הראשונה. העיקרון כאן הוא פשוט - צרכנים מעדיפים שינויים קלים עם מינימום אי נוחות, גם אם נדרש מהם לשלם מעט יותר עבורם. דוגמה נוספת אפשר למצוא בפופולריות הגוברת של שימוש באפליקציות. כך למשל, חברת Edison Con שמספקת חשמל בניו יורק יצרה בשיתוף פעולה עם ThinkEco אפליקציה שמאפשר לצרכן לפקח על המזגן שלו באמצעות הסמארטפון שלו

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �

"המטרה האסטרטגית העליונה של גזפרום הרוסית היא אבטחת חלקה באספקת גז טבעי לאירופה.גזפרום מספקת לאיחוד האירופאי כ-40% מצריכת הגז האירופאית .אירופה היא הלקוח העיקרי של גזפרום ומקור ההכנסה העיקרי של רוסיה מיצוא מוצרים. תלות אירופאית בגז רוסי מבטיחה לרוסיה שאירופה תחשוב פעמיים לפני צעדים שיפגעו ברוסיה. למטרה זו משקיעה רוסיה עכשיו עשרות מיליארדים בהנחת שני צינורות גז ,הזרם הדרומי והזרם הצפוני, שיבטיחו מעבר גז רוסי לאירופה מתחת לים השחור ומתחת לים הבלטי ללא תלות במדינות נוספות. כדי למנוע הגעת גז לאירופה ממקורות אחרים עושה רוסיה הכל לסיכול התכנית האירופאית הקרויה צינור נאבוקו המתוכנן לייבא גז ממרכז אסיה לאירופה בצינור גז ענק.כדי לסכל את הקמת הצינור חתמה גזפרום חוזי ענק עם כל יצואניות הנפט והגז במרכז אסיה-קזאקאסטאן,טורקמניסטאן,אזארבייגאן- לרכישת חלק נכבד של הגז שלהן וכך מנעה מיזמי נאבוקו להשיג גז עבור עצמם ולמעשה חיסלה את התכנית. כדי למנוע העברת גז מאגן הים התיכון לאירופה משקיעה רוסיה מיליארדים בקפריסין כדי להפכה למדינת חסות.רוסיה תדאג כי קפריסין לא תסייע להקמת צינור גז מ שטחיה ושטחי ישראל לאירופה דרך יוון.לשם כך מוכנה רוסיה להלוות לקפריסין עוד 6$ מיליארד בנוסף ל-2.5$ מיליארד שהילוותה לפני שנה. �

"ממצאים ראשוניים מאכזבים בקידוח "מירה": ממידע שהגיע ל"גלובס" עולה כי עד כה לא התגלו בקידוח סימני גז משמעותיים, בניגוד לציפיות המוקדמות. על פי המידע, הקידוח הגיע לעומק של מעל ל-4,600 מטר, עומק שבו ציפו הגיאולוגים למצוא סימני גז משמעותיים. לפי הערכות, שכבת המטרה של הגז אמורה להימצא בעומק 4,000 עד 4,500 מטרים, כולל עומק הים. השלכות על כל שוק החיפושים הממצאים המאכזבים מעמידים את היזמים בפני אפשרות ממשית לכישלון הקידוח - כישלון ראשון במימי ישראל לאחר סדרת הצלחות רצופה, שהחלה עם תגלית "תמר" ב-2009. צחי סולטן, מבעלי השליטה במודיעין ( 28.6     -8.33% ) השותפה ב"מירה", העריך בעבר כי לכישלון ב"מירה" יהיו השלכות קשות על שוק החיפושים ואפשרויות גיוס ההון. גם הכשרה אנרגיה ( 62.8     -8.59% ) של עופר נמרודי שותפתה בקידוח. "מירה" סומנה כמקור אפשרי לתחרות מול הדומיננטיות המוחלטת של קבוצת דלק ונובל אנרג'י, המחזיקים בכל המאגרים. יודגש, כי עדיין מוקדם לקבוע שהקידוח נכשל. האפשרות כי יימצא מאגר גז מתחת לנקודה שאליה הגיע הקידוח עדיין קיימת. כמו כן, ייתכן כי הבדיקות החשמליות (לוגים) יעידו על הימצאות גז בכמויות מסחריות. מלבד מטרת גז אמור הקידוח ב"מירה" להגיע גם למטרת נפט הנמצאת בעומק 5,200 מטרים."

"בתחילת השבוע נחתה בישראל משלחת מטעם דייהו הקוריאנית כדי לקדם את הקמת מתקן ההנזלה הצף (FLNG), שיאפשר את יצוא הגז ממאגר תמר. החברה הקוראנית ושותפות תמר חתמו על הסכם עקרונות לבניית המתקן כבר בנובמבר 2011."

"התעריף הסולארי יופחת ב-40% למחיר של 65 אגורות לקוט"ש, כך פורסם היום לשימוע על ידי רשות החשמל. התעריף החדש הוא למתקנים סולאריים גדולים (מעל 12 מגה וואט). אם תעודכן חובת רכישת החשמל על ידי המדינה מ-20 שנים ל-25, יופחת התעריף ב-5 אגורות נוספות. מתקנים סולאריים בהיקפים אלו נמצאים רק בהליכי רישוי, ולפיכך אין מדובר בהפחתה למתקנים קיימים. התעריף החדש נמוך ב-40% מהתעריפים שהובטחו בעבר על רקע הירידה הדרסטית במחירי הפאנלים הפוטו-וולטאיים. בנוסף, כפי שנחשף ב-TheMarker, יוצמד בעתיד התעריף למדד התשומות הסולאריות שמפרסמת סוכנות בלומברג. ברשות החשמל טוענים כי החיסכון שבהפחתת התעריף יגולם בחיסכון של 2 מיליארד שקל למדינה במשך 20 השנים הקרובות."

"הושלמה בנייתו של המבנה הראשון בעולם מסוגו עם אפס פליטות פחמן דו-חמצני. הבניין, שהוקם במפרץ קאולון שבהונג קונג (סין), בן שלוש קומות והוא מייצר יותר אנרגיה ממה שהוא צורך. את עודפי האנרגיה הוא יעביר לרשת החשמל הציבורית. המומחים מעריכים שב-50 השנים הקרובות הבניין הזה יתרום להפחתת פליטת גזי החממה ב-8,000 טונות. המבנה תוכנן על ידי "מועצת תעשיית הבנייה" בשיתוף ממשלת הונג קונג והאנרגיה שלו מיוצרת על ידי לוחות סולריים וביו-דיזל משמן בישול ממוחזר. לדברי לי צ'נג-שי, יו"ר "מועצת תעשיית הבנייה": "בניין 'אפס-פחמן' פירושו שהבניין יכול לשמר ולייצר אנרגיה, וכך לבטל את העלויות הכרוכות בשימוש באנרגיה". בבניין שבעה אגפים הכוללים חלל תצוגה פנימי, שטח תצוגה תחת כיפת השמים, אולם כנסים, משרדים אקולוגיים, אזור תצוגה של בתים אקולוגיים, גינה אקולוגית והיער העירוני הראשון בהונג קונג. עלות הפרויקט מוערכת בב-31 מיליון דולרים והבניין ייפתח בסתיו הקרוב וייערכו בו תערוכות ופעילויות חינוכיות."

"עיתון ה"אקונומיסט" הבריטי פרסם מדד עולמי חדש הבוחן את אבטחת המזון בקרב מדינות העולם, הבוחן זמינות של מזון מהפן הצרכני- האם ניתן לרכוש את המזון מבחינת כלכלית (בר-השגה), זמינות המזון ואיכות ובטיחות של מזון. על פי המדד, שמתפרסם לראשונה, דורגה ישראל במקום ה-22 מתוך 105 מדינות, אחרי ארה"ב ומדינות מערב אירופה, ולפני מדינות מזרח אירופה. במשרד החקלאות מסבירים כי המטרה הכללית של המחקר היא להעריך באילו מדינות יש חוסר ביטחון תזונתי, המתבטא בזמינות, ברות השגה, איכות ובטיחות. מדד עולמי זה, הנעשה לראשונה, הינו על רקע משבר הרעב העולמי הצפוי בשנת 2050 (על פי הגדרת האו"ם) לאור הגידול ההולך ומתמשך באוכלוסיית העולם, לצד הידלדלות משאבי המזון. במשרד מוסיפים ומדווחים כי כחלק מההיערכות ישראל למשבר, מינתה לאחרונה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, צוות להיערכות מדינת ישראל למשבר המזון העולמי הצפוי בשנת 2050, המורכב, בין השאר, מראש מינהל המחקר החקלאי (וולקני) במשרד החקלאות, המדען הראשי של המשרד, המדענים הראשיים של משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחוקרים מהפקולטה לחקלאות. הצוות התבקש לערוך בדיקה של כלל התהליכים העולמיים והמקומיים העשויים להשפיע על מדינת ישראל ועל הפעולות שראוי לנקוט לאור השינויים הצפויים בביקוש העולמי למזון �

"מערכת חדשה תעזור לחברות לנתח ולהשוות בין צריכת משאבי הסביבה: מים, חשמל, תעבורה, גז, פסולת וחומרי גלם. המערכת, EnergyPoints Analytics, מאפשרת לארגון לעקוב ולכמת את צריכת המשאבים שלו לאורך זמן ולנתח את הדרכים הטובות ביותר להפחית צריכת משאבים וחסכון כספי. האפליקציה מאפשרת לארגון להציב יעדים סביבתיים ולזהות את הפרויקטים היעילים ביותר להשגת המטרה בתוך גבולות התקציב. המערכת פותחה על ידי הישראלים ד"ר אורי זיק ורועי שטיין. EnergyPoints Analytics יח''צ "עסקים מעוניינים לקדם קיימות סביבתית אולם כיום אין בידיהם כלים לכמת באופן יעיל את הפרויקטים ואת צריכת המשאבים שלהם, הערכת עלות בלבד אינה מביאה בחישוב גורמים מכריעים כגון נדירות משאבים באזורים שונים" הסביר ד"ר זיק, מייסד ומנכ"ל Energy Points. המערכת יודעת, למעשה, לאבחן תסמינים שונים כמו תמהיל אנרגיה מקומי מקור המשאבים, מחזור חיי המוצר, משאבים במחסור, על מנת לחשב את הערך האמיתי של משאבי הטבע הנדרשים לפרויקט. כך למשל, המערכת מאפשרת למנהלי מתקנים לנתח ולעקוב אחר יעילות ניצול המשאבים בבניין, או לכמת את ההשפעה הסביבתית של הספקים השונים ולדרגם. "

תגליות הגז של ישראל עתידות להביא ברכה גדולה למשק, להוזיל את מחיר החשמל ולהפחית משמעותית את זיהום האוויר מתחנות הכוח. הבעיה היא שהגז מופק בים וכדי להביא אותו לכאן יש צורך להקים מערכות הזרמה מורכבות על החוף. תשתיות הגז האלה הן אחד האיומים הגדולים על שטחי החוף הפנויים במדינה. שנתיים בדיוק מלאו לניצחונם של תושבי זכרון יעקב, קיסריה חדרה ויישובי הסביבה במאבקם נגד הקמת "אתר הנחיתה" באזור חוף דור. מדובר במתקן יבשתי לא גדול שאמור לקלוט את הגז המוזרם דרך הים ממאגר הגז "תמר", לנקות אותו, ולהזרים אותו בלחץ מופחת לתוך הצנרת הארצית. התוכנית להקמת המתקן, שהוכנה על ידי יזם פרטי, נגנזה, והמדינה נשלחה לעשות שיעורי בית בעצמה. המאבק מתחדש שנתיים אחר כך עומד המאבק להתחדש במלוא העוצמה. לפני שבועיים אושרו במועצה הארצית חמישה אתרים אפשריים להקמת שני מתקני קבלה. האתרים נמצאים בסמוך למתקני טיהור השפכים של עמק חפר וחדרה, בשטח תחנת הכוח חגית שליד יוקנעם, ושני אתרים באזור חוף דור. הרשויות המקומיות שהאתרים נמצאים בשטחן כבר מאיימות בעתירה לבג"צ. התושבים חוששים שהמתקן ישמש בסיס שסביבו תתפתח תעשייה מבוססת גז. בנוסף, הקרבה למתקן אסטרטגי, מגדילה לטענתם את הסיכון לנפילת טילים ביישובים סמוכים אליו. המועצות דורשות כי המתקן

יפתח רון טל, יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, אמר בכנס - "אני רוצה שמי שעוסק באנרגיה בארץ יתחיל לשנן את המספרים 80:20. בשנת 2020 אנחנו נייצר חשמל כאשר 80% מייצור החשמל יהיה בגז. 10% ייוצרו בפחם ו-10% ייוצרו באנרגיות מתחדשות וייתכן בלית ברירה אחוזים קטנים יהיו בסולר. ב-2011 כחלק של יציאה לדרך בתחום הגז, הגז מהווה 40% מהדלקים שלנו, 45% בפחם ופחות מ-10% בסולר. היום, קיץ 2012 אנחנו עם 8% ייצור גז, 40% בפחם וכ-45% בסולר ומזוט, זה לב ליבו של משבר החשמל ולזה מצטרף תוכניות פיתוח שלא מומשו, לכן יש משבר חשמל, היה לנו פחות מ-1% רזרבה בכמה שעות ביממה בשבוע שעבר."

הצהרת ממשלת קפריסין היום על החשת המהלכים לקבלת מילווה ענק מרוסיה להצלת כלכלת האי ,אם תתבצע,היא מכה לישראל וסיבוך קשה לתגליות הגז הישראליות. כלכלת האי נפגעה בגלל היותה חלק בלתי נפרד מיוון. המדינה ניצלה לפני שנה ... קפריסין חשובה לרוסיה לא רק בגלל רזרבות הגז והנפט אלא בהיותה בסיס ימי חשוב היכול לשמש את הצי הרוסי המשתמש בים התיכון רק בנמלים בסוריה. אי הודאות על המשך שליטת אסד מחייבת את רוסיה לדאוג לאלטרנטיבה אם אסד יקרוס ורוסיה תסולק מהנמל הסורי. ... הצהרת ממשלת קפריסין היום היא ניסיון ללחוץ על האיחוד האירופאי למתן את דרישותיו הכלכליות ולמהר בהלוואה. קפריסין תיאלץ לקבל את התכתיב הרוסי שאינו מבקש ממנה גזירות כלכליות אלא השתעבדות מדינית. ישראל השתיתה את אסטרטגיית הגז שלה על קפריסין. בשנה האחרונה היו ראש הממשלה ,שר האוצר, שר החוץ ושר האנרגיה פעמים רבות באי השכן וכמעט חתמו סופית על אמנה בנושאי האנרגיה. איך הגז ייוצא? חברות האנרגיה שגילו את רזרבות הגז והנפט בים התיכון יודעות כי בלי יצואו הוא לא יהפוך לרווחים.הדרך הקלה והמהירה ביותר ליצוא הגז היא דרך טורקיה,המחוברת כבר בצינורות להולכת גז לאירופה. אולם טורקיה וקפריסין נמצאות במצב איבה ועל סף מלחמה וישראל אף היא בגלל מדיניות כוחנית ויהירה הגיעה לס

משרד האנרגיה השיק הבוקר את תחילת העבודות בשטח על המצוף הימי לקליטת גז טבעי. סיום העבודות על המצוף צפויות להסתיים בנובמבר הקרוב. ... ממשרד האנרגיה נמסר כי לאור המחסור הצפוי בגז טבעי בישראל, והצורך בעמידה בביקושים הנדרשים, הנחה השר לנדאו את אנשי משרדו לגבש פתרון שיגשר על פער הזמנים שבין התדלדלות מאגר "ים תטיס" ועד לאספקה הסדירה ממאגר "תמר", ויאפשר המשך אספקת גז סדירה ורציפה. הפתרון עליו הוחלט הוא הקמת מצוף ימי (BUOY), שייתן מענה לפער הזמנים שבין הידלדלות הגז הטבעי במאגר הישראלי מרי B לבין הגעת הגז ממאגר "תמר", הצפוי באפריל 2013. הנושא קיבל משנה חשיבות ותוקף, לאור ההפסקות התכופות בהזרמת הגז הטבעי ממצרים, שהגיעו עד להפסקה כוללת בחודשים האחרונים. אל המצוף תתחבר אוניה מגזזת שתפקידה להפוך את הגז שיגיע אליה במצב של גז טבעי נוזלי (LNG), לגז נדיף. משם, יועבר הגז למערכת הולכת הגז הארצית של ישראל. בחודש אוקטובר 2011, חתמה נתג"ז על הסכם עם חברת MICOPERI האיטלקית בהיקף של כ-500 מיליון ש"ח לצורך תכנון, ייצור והקמה של מצוף ימי לקליטת גז טבעי מאניות גט"ן מגזזות, שיקום כ- 10 ק"מ מול חופי חדרה. המצוף הימי, הוא מסוג Submerged Turret Loading Buoy והוא צפוי לשמש כנקודת התחברות לאניות גט"ן (LNG) מגזזות, אשר תפרוקנה גז טבעי ישירות אל המקטע הימי של מערכת ההו

בריטניה נמצאת במקום הראשון של מדד יעילות אנרגטית חדש הסוקר את צריכת האנרגיה של הכלכלות הגדולות בעולם. אחריה ברשימה נמצאות גרמניה, איטליה ויפן. כך מדורגות המדינות היותר יעילות אנרגטית על פי "לוח התוצאות הבינלאומי הראשון להתייעלות אנרגטית" שפורסם על ידי המועצה האמריקאית לכלכלה יעילה אנרגטית (ACEEE). הארגון העריך תריסר כלכלות הגדולות בעולם ודירג אותם לפי מדרג שימוש מושכל וחסכוני באנרגיה. תריסר הכלכלות שנמנו בדו"ח כוללות את אוסטרליה, ברזיל, קנדה, סין, צרפת, גרמניה, איטליה, יפן, רוסיה, הממלכה המאוחדת, ארה"ב והאיחוד האירופאי. ביחד, כלכלות אלה מייצרות למעלה מ-78% מהתוצר העולמי הגולמי, 63% מצריכת האנרגיה העולמית ו62% מפליטות הפחמן הדו חמצני. הכלכלות נמדדו ב-27 פרמטרים שחולקו לשניים - תוצאות מדידות או תוצאות מוערכות ומדיניות. הפרמטרים נמדדו על בסיס נוכחות ואיכות של מדיניות בעוד ה"פרמטרים הביצועיים" מדדו את צריכת האנרגיה וסיפקו תוצאות מדידות. טווח הפרמטרים על פני שלושה מגזרים עיקריים האחראים על צריכת אנרגיה במדינה מפותחת כלכלית: בניינים, תעשייה ותחבורה. בקטגוריות העיקריות, הממלכה המאוחדת מובילה בתחום השימוש הלאומי באנרגיה, סין הובילה את הכלכלות שיעילות אנרגטית במבנים, וגרמניה, איטליה, סין והממלכה המאוח�

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

"הממשלה היא זו שתקים את צינור הגז הנוסף מ"תמר" לנקודת הקבלה באשקלון" כך אמר היום שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו במהלך ביקור באתר המצוף הימי לקליטת גז נוזלי מול חופי חדרה. לנדאו הוסיף כי "באופן זה תשמר יכולת אספקה לכל צרכן, גדול או קטן שירצה להתחבר לגז הטבעי". הצורך בהשלמת צינור נוסף לצינור לאשדוד נוצר לאחר שהתברר כי הצינור שמתוכנן להוליך את הגז מ"תמר" לא יוכל לספק את כל הצריכה של המשק החל משנת 2015, המועד המשוער שבו תתחיל לפעול יזמית החשמל הפרטית דליה אנרגיות המקימה את תחנת הכוח הפרטית הגדולה בישראל. בעת אישור התכנית לפיתוח "תמר" לא נלקחה בחשבון האפשרות שמצרים תפסיק לספק לישראל גז. במשרד האנרגיה דרשו תחילה משותפויות "תמר" כי יקימו את הצינור הנוסף לאשקלון, אך אלה התנגדו, בין היתר על-רקע העלות הגבוה של הפרויקט, הנאמדת בכ-400 עד 500 מיליון דולר. שותפויות "תמר" מציעות במקום הנחת צינור נוסף התקנת מדחסים על-גבי הקו הקיים שיאפשרו הגדלת הקיבולת שלו בכ-25 אחוז. חברת נתיבי הגז הממשלתית (נתג"ז) ציינה היום את תחילת הקמת פרויקט המצוף שיאפשר לישראל לייבא גז נוזלי. בנתג"ז, בניהולו של שמואל תורג'מן ובראשות רון חיימובסקי, ציינו בסיפוק כי הוחל בהקמת הפרוייקט בתוך פחות משנה, בהתאם ללוח הזמנים שקבע שר האנרגיה. לביצוע אחרא

אמנם החוזה הצפוי הוא חוזה קצר טווח, לרכישת כמות גז צנועה יחסית, במחיר יקר - ואולם, יש מי שרואים במקור אנרגיה מיובא זה את הערוץ התחרותי לתגליות הגז שלחופי ישראל. במלים אחרות, לא רק גישור זמני עד שהגז הטבעי ממאגר תמר יוזרם, לא רק גישור מוגבל בזמן עד להנחת צינור שני מהמאגר לחוף, אלא מתחרה לכל דבר, שייהפך כרגע לכורח מציאות מבחינה תפעולית, ובעתיד - גם לשחקן שווה ערך במגרש הכלכלי. ... "מחירי ה-LNG כיום בעולם גבוהים מאוד, אף שהיו צריכים לרדת, רק בגלל שיפאן טרפה את הקלפים באסון פוקושימה", מסביר מוטי קופרברג, מנהל תחום הנפט והגז הטבעי בחברת דינמיק שירותי ספנות. "מאידך, קרתה מהפכה שאיזנה את ההשלכה הזו, ועוד תביא למחיקתה: בעקבות גילוי פצלי הגז, מפיקה כיום ארה"ב גז ב-3 דולר למיליון BTU ויוצרת עודף היצע מקומי, שהביא להפסקת יבוא ה-LNG ולהתייתרות כל תשתית היבוא שבנתה. כלומר, ארה"ב, שאמורה היתה להיות צרכן ה-LNG הגדול מאוסטרליה, מקטאר ומאנגולה, לא רק שהפסיקה לייבא גז, אלא החלה להפיק בכמויות שיאפשרו לה בעתיד אף לייצא אותו. שניים ממתקני הגיזוז שהקימה לחופיה יוסבו בקרוב להנזלה וליצוא, וכך עושה גם קנדה. לכן זה חייב להקרין בסופו של דבר מזרחה. המחירים חייבים בסוף לרדת".

דליה אנרגיות מתכננת להקים תחנת כוח בהספק 870 מגה וואט באזור צפית, ליד קרית מלאכי וסמוך לתחנת כח קיימת של חברת החשמל. בתחילת ינואר חתמה דליה חתמה על הסכם לרכישת כ-21 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי משותפות תמר, בעלות כוללת המוערכת ב-5 מיליארד דולר. במסגרת ההסכם, שאורכו 17 שנה ותחילתו ב-2015, תרכוש דליה כ-1.23 BCM גז בשנה, ולא פחות מ-0.73 BCM (Take or Pay). עם זאת, לאור מגבלת קיבולת צינור הגז והחשש מכך שחוזיה השונים של תמר לא יאפשרו כניסת מתחרים לשוק בשנים הקרובות, החליטו רשות החשמל והממונה על ההגבלים להתערב בהסכמים. הממונה הגדיר את ההסכם בין תמר לדליה כהסדר כובל, ואישר אותו בכפוף תנאים, וביניהם: מתן אופציה לדליה לקצר את החוזה ל-7 שנים בלבד או להפחית בחצי כמות ה-Take or Pay; מתן אפשרות לדליה למכור עד 15% מהגז לצרכנים נוספים בתעשייה; ויתאפשר לה לרכוש גז מספקים נוספים. בדליה בחרו שלא לקצר את החוזה, אלא לקצץ בחצי את ה-Take or Pay. לאחר אשרור ההסכם, תוכל דליה להמשיך בסגירה הפיננסית שלה, שאותה היא מבקשת לקדם במודל ייחודי. מתוך עלות התחנה, הנאמדת בכ-4 מיליארד שקל, נדרשים בעליה של דליה להעמיד 20% כהון עצמי. כמחצית מכך מתכוונים בעליה של דליה להעמיד בעצמם, ואילו המחצית השנייה תגויס בידי קבוצת לאומי בקרב המוסדיים במעין מזנין (חוב ביניים) כנגד מניות בכורה

חטיבת ה-Life-Space של שניידר אלקטריק ישראל (Schneider Electric), חברה גלובאלית המתמחה בניהול אנרגיה, בשיתוף עם חברת I FEEL, המתמחה במערכות חכמות לבית, השלימו פרויקט שליטה ובקרה בבניין המטה החדש של עמותת יד הנדיב בירושלים. הפרויקט הינו אחד מהפרויקטים המתקדמים ביותר בארץ, בתחום בקרת האנרגיה והחשמל החכם, והוא כולל מערכות בקרת מבנה, חסכון באנרגיה, ומולטימדיה המתממשקות יחד בתיאום מלא, ומאפשרות חסכון בחשמל, נוחות תפעול, וביטחון. מערכת החשמל החכם שהותקנה, מבוססת על ציוד Schneider Electric העולמית, העומד בתקן KNX, ומאפשר שילוב של גלאים, בקרים, מתגים ומסכים. חברת I FEEL שימשה כחברת האינטגרציה לצורך תכנות, אספקת הציוד, התקנתו ותחזוקתו. ששי פתאו, ראש חטיבת Life-Space שניידר אלקטריק ישראל :" עמותת יד הנדיב בירושלים, יכולה להתגאות בעובדה שהיא פועלת באחד מהבניינים המתקדמים ביותר בישראל, אשר לא רק מאפשר לצוות לעבוד באווירה נעימה, אלא גם מבטא חסכון משמעותי ביותר, בהוצאות האנרגיה של העמותה. אנחנו בשניידר אלקטריק גאים בשותפות שלנו עם עמותת יד הנדיב". מאיר שי, מנהל מוצר Life-Space שניידר אלקטריק ישראל - "בפרויקט זה נעשה שימוש בפתרונות ברי-קיימא חדשניים העומדים בחזית הטכנולוגיה המפחיתים משמעותית את צריכת האנרגיה במבנה. מערכות התאורה נשלטות באופן

Energy Points, חברה פרטית העוסקת בחישובי קיימות והיושבת בבוסטון, מייסודם של הישראלים ד"ר אורי זיק ורועי שטיין, משיקה את EnergyPoints Analytics אפליקציה המסייעת בקבלת החלטות בתחום ניהול המשאבים והתכנון. האפליקציה מאפשרת השוואת צריכת משאבים בכל תחומי הקיימות ובכללם: מים, חשמל, תעבורה, גז, פסולת וחומרי גלם. EnergyPoints Analytics זמינה במחשבי הלקוח או במחשוב ענן ומאפשרת לארגון לעקוב ולכמת את צריכת המשאבים שלו לאורך זמן ולנתח את הדרכים הטובות ביותר להפחית צריכת משאבים וחסכון כספי. האפליקציה מאפשרת לארגון להציב יעדים סביבתיים ולזהות את הפרויקטים היעילים ביותר להשגת המטרה בתוך גבולות התקציב. "עסקים מעוניינים לקדם קיימות סביבתית אולם כיום אין בידיהם כלים לכמת באופן יעיל את הפרויקטים ואת צריכת המשאבים שלהם, הערכת עלות בלבד אינה מביאה בחישוב גורמים מכריעים כגון נדירות משאבים באזורים שונים" אומר ד"ר אורי זיק, מייסד ומנכ"ל Energy Points "EnergyPoints Analytics הינו תוצר של שנים של פיתוח, ידע ייחודי ועבודת חלוץ עם מובילים עסקיים רבים. המערכת מאפשרת לתרגם למערכת מדידה אוניברסאלית אחת את כלל משאבי הארגון ובדרך זו יכולים מקבלי ההחלטות להבהיר את ההשלכה הסביבתית של כל פרויקט". EnergyPoints Analytics יודע לאבחן אינדיקטורים כמו תמהיל אנרגיה מקומי (מקורו�