Group items tagged

האם החיסכון בחשמל בקיץ יביא להפחתה בחשבון הדו-חודשי? רשות החשמל פועלת לקידום הנושא תחת המבצע - "חסכת הרווחת" שיביא להפחתה של עד 20% מתעריף החשמל   חברת חשמל מבקשת להימנע משימוש יתר בערב שכר בכירי חברת החשמל זינק חברת החשמל: אל תפעילו דוד הערב SMS מחברת החשמל: "חסוך עכשיו וקבל זיכוי"   שר האנרגיה והמים פסימי לנדאו: "יש סיכוי ממשי להפסקות חשמל בקיץ" / ליאור גוטמן, "כלכליסט" השר ציין כי משק החשמל נמצא באחת התקופות הגרועות ביותר: "אני לא מחפש אשמים, אבל השורה התחתונה היא שאין גז" לכתבה המלאה רשות החשמל, בראשות עו"ד אורית פרקש-הכהן, פרסמה לשימוע ציבורי הסדר חדש תחת השם "חסכת-הרווחת", המאפשר לצרכני חשמל ביתיים להפחית את הביקושים לחשמל בקיץ 2012 תמורת הנחה משמעותית של עד 20%. ההסדר מיועד לצרכנים ביתיים המשלמים היום תעריף אחיד.   כל צרכן, אשר במהלך חודשי הקיץ (יוני-ספטמבר) יפחית מצריכת החשמל 10%-20% ביחס לתקופת חשבון מקבילה אשתקד, יהיה זכאי לקבל הנחה בשיעור של 10% בתעריף החשמל.   לעומת זאת, עבור הפחתת צריכה של בין 20% ל-30% בתקופה המקבילה אשתקד, יהיה זכאי הצרכן להפחתה מתעריף החשמל בגובה של 20%.   מהרשות נמסר כי ההסדר צפוי להתחיל ביוני 2012 לכל תקופת הקיץ. במהלך תקופה זו כל צרכן שהצטרף להסדר יוכל ליהנות מהנחה תמורת הפחתה בצריכה ב

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל

"רעידת אדמה במשק האנרגיה הישראלי - מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן הקים בימים האחרונים צוות בדיקה לבחינת החלטת משרד האנרגיה מיום ראשון, במסגרתה מחויבת חברת החשמל לוותר על צריכת הגז העתידית שלה לטובת תעשיינים.  ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שגליקמן שוקל להמליץ לדירקטוריון החברה לבטל את הסכם הגז שנחתם ביולי האחרון בין הצדדים ושאמור להיכנס לתוקף באפריל הקרוב. מדובר בהסכם האנרגיה הגדול ביותר במשק הישראלי במסגרתו התחייבה חברת החשמל לרכוש 42.5 מיליארד מ"ק (BCM) גז טבעי לתקופה של 15 שנה, עם אפשרות עתידית לרכישת מכסת גז נוספת ועד לתקרה של עד 99 מיליארד מ"ק, בשווי מצטבר של 16-10 מיליארד דולר. הבדיקה של גליקמן נולדה לאחר שרשות הגז שבמשרד האנרגיה והמים הוציאה שלשום החלטה רגולטורית חדשה שמשמעה הסדרת צריכת הגז בשעות מחסור. הסיבה להסדרה היא בעיית קיבולת במערכת הולכת הגז הטבעי ממאגרי הים לשטח ישראל, מציאות שגורמת לכלל אספקת הגז להישען על צנרת בודדת אותה מקימה בימים אלו חברת נובל אנרג'י האמריקאית שמחזיקה ב-36% במאגר תמר.  מה כוללת ההסדרה החדשה? לפי רשות הגז, בימים שהן הביקוש גדול על ההיצע יחויבו כלל צרכני הגז להתחלק במכסת הזרמת הגז (PRO RATA), כאשר המגזר התעשייתי קיבל "חסינות" מפני הפחתת כמות הצריכה. מי שכן יצטרך להפחית א

"מדינת ישראל תישא בעלויות של הגנת שדות הגז ויזמי הגז ישלמו על אבטחת האסדות. הצעה ברוח זו תועבר על ידי המועצה לביטחון לאומי לאישור משרדי ראש הממשלה, האוצר והאנרגיה מיד לאחר הבחירות. ל"כלכליסט" נודע כי את מימון תוכנית ההגנה צפוי משרד הביטחון להלוות מכספי הקרן לקליטת רווחי הגז, שהיתה אמורה לקום בנובמבר 2011 בעקבות אישור המלצות ועדת ששינסקי להעלות את רף המיסוי על היזמים. עלות התוכנית, שבמסגרתה תישא המדינה בעלויות ההגנה במרחב הימי שבין החוף עד ל־180 ק"מ בלב ים, מוערכת בכ־700 מיליון דולר. כחלק מתוכנית ההגנה מתכוונת הממשלה לרכוש ארבע ספינות טילים חדשות, ולהיעזר במזל"טים ובמכשירי התראה ארוכי טווח בים וביבשה.  מאחר שתקציב המדינה צפוי לעבור קיצוץ תקציבי חריף בשנה הקרובה, ההערכות הן שמשרד הביטחון יבקש אשראי ספקים מהגוף שיזכה במכרז לבניית הספינות.  על פי החלטת הממשלה בעניין הקרן לקליטת רווחי גז, היא תחל לפעול רק לאחר שיצטברו בה 2 מיליארד שקל. להערכת משרד האוצר, סכום זה יתקבל מרווחי הגז בעוד כחמש שנים. עד אז יצטרכו האוצר ומשרד הביטחון לחלוק בעלויות האבטחה. ככל הנראה 65% מעלות הגנה זו תהיה של משרד האוצר. במקביל, חברות הגז ישלמו על אבטחת המתקנים עצמם. את אסדות הקידוח צפויים לאייש יוצאי צבא, שיועסקו על ידי חברות

"חברת החשמל החלה בהקמת שני מאגרי גז עצמאיים בתחנות הכוח "גזר" שליד העיר רמלה ובתחנת הכוח שבאלון תבור - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בפיילוט שכולל הצבת מכלי אחסון לגז בנפח שיספיק עד למחצית יממת עבודה בגז טבעי. המאגרים יכילו 100 מיליון מ"ק גז טבעי, ששקולים לצריכה של כשמונה ימי עבודה ברמה הארצית (לפי נתוני 2011).  השקעת החברה במהלך מוערכת ב־330 מיליון שקל, לא כולל עלות הגז שתישמר במכלים. הקמת מאגרים כאלה בכל תחנות הכוח של החברה דורשת השקעה של 2.5-3 מיליארד שקל, שתיפרס על פני כמה שנים בשל מצבה הפיננסי הרעוע של חברת החשמל.  הסיבה הראשונה למהלך היא פיננסית - חברת החשמל משלמת על צריכת הגז בפועל, ובמקרים של עלייה חריגה בביקוש לחשמל היא "מושכת" יותר גז כדי לספק את הביקוש. בדיקה כלכלית ראשונית שנערכה בחברה הראתה שכשהביקוש נמוך במיוחד, החברה תוכל להשתמש במאגרי הגז שבתחנות, במקום להוביל גז ממאגר "תמר" שבלב ים - פעולה שתחסוך לה כסף.הסיבה השנייה למהלך היא תפעולית - משק הגז כולו נשען על צנרת יחידה שמוקמת בימים אלו על ידי נובל אנרג'י האמריקאית. אם יש פגיעה בצנרת, חברת החשמל נותרת ללא גז זמין ונאלצת להפעיל את תחנות הכוח שלה באמצעות סולר או מזוט יקרים. שימוש במאגר מקומי יאפשר לחברה להמשיך ולהזרים גז במקרים שבהם תיקון התקלה יי�

""התחלנו את השנה עם תקציב דלקים של 11 מיליארד שקל ובגלל הגז המצרי הוא קפץ ל-23.3 מיליארד שקל. בלעדי האוצר, הגנת הסביבה ותש"ן (תשתיות נפט, שאחראית על הולכת דלקים - ל"ג) לא היינו שורדים את הקיץ. כך אמר יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל במושב האנרגיה של הוועידה הכלכלית המרכזית של "כלכליסט" ובשיתוף מכון האנרגיה והסביבה שנערכת היום (ג') בתל אביב. לדברי יו"ר חברת החשמל, מאז 1996 הפרידה המדינה בין תעריף החשמל לעלויות הייצור החברה במשבר פיננסי. "החברה היא ממשלתית והיא תמשיך לספק חשמל גם כשזה לא כלכלי. כדי לפתח את המשק אתה חייב לגייס כסף והגענו להתחייבויות של 69 מיליארד שקל. אם היינו חברה פרטית לא בטוח שהיינו מספקים את כל החשמל. גם ב-2011 וב-2012 התעריף עלה ב-25% אבל הצורך האמיתי, זה שהיה מכסה את הדלקים, הוא להעלות את התעריף ב-46%", גילה לכולם. לטענתו, כשיגיע הגז מקידוח תמר באפריל 2013 הבעיה התזרימית תעלם, אולם החברה עדיין תצטרך לעבור שינוי ארגוני". רון טל סיכם את דבריו ואמר: "יש לי הצעת יעול לממשלה - שבפעם הבאה יהיה רק שר אחד לאנרגיה ולסביבה. זה יחסוך לכולנו"."

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �