Group items tagged

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ־43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ־71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ־400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב־2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.     לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להקים שם מתקן קליטה לגז שלה. אולם, מאבק של ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה שכנע את

רשות המסים תניח על שולחנו של שר האוצר צו הוראת שעה להארכת הפטור ממיסוי לסולר להסקה בשיעור של כ־69%, כך נודע ל"כלכליסט". הצעד אמור להקל על חברת החשמל לממן רכישת כ־1.5 מיליון טונות סולר במהלך השנה הקרובה, שבאמצעותו היא תפעיל את תחנות הכוח שלה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט רכישת הסולר נדרשת בעקבות חסרונו של הגז המצרי, שמפברואר האחרון ועד היום רשם 235 ימי היעדרות במצטבר. על פי המסתמן, הוראת השעה תונח לחתימת השר בשבוע הבא והיא תחול עד סוף 2012, בכפוף לשינויים במשק האנרגיה, כגון חזרה בתפוקה משמעותית (30% ויותר) של הגז המצרי ולאורך זמן.   בשבועות האחרונים נשקלה אפשרות להגדיל את הנחת המיסוי שחברת החשמל מקבלת בעניין הסולר לרף של עד 85%, אולם בינתיים הנושא ירד מסדר היום, כיוון שרשות המסים מעדיפה להיצמד למתווה הקיים.   הורדת המיסוי על הסולר היא רק צעד אחד מני רבים שאותם שוקלת המדינה כדי להתמודד עם האיום של זינוק חד של 30% בתעריף החשמל כבר בתחילת השנה הבאה. בדיון שיזם אתמול בנושא יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ כרמל שאמה־הכהן אושש משרד האוצר את חשיפת "כלכליסט" שלפיה נשקלת אפשרות לפרוס את העלייה בתעריף ל־3-4 שנים וברמה של עד 5% לשנה, כך שהמשק לא ייפגע מתנודות חריפות במחיר החשמל.     "ב־2012 תירשם עלייה של עשרות אחוזים בתע�

משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל.

משרד התשתיות הלאומיות שכר גוף מחקר חיצוני לביצוע סקר היתכנות להקמת תחנת כוח גרעינית בישראל - כך נודע ל"כלכליסט". מדובר בבדיקה מחודשת לתוכנית להקמת תחנת כוח גרעינית באזור שבטה שבנגב, שתוקם באמצעות חברת החשמל ותייצר כ־1,200 מגה־ואט של חשמל, כ־10% מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שסקר ההיתכנות נועד לבחון לא רק את האתר שהוזכר אלא גם לבדוק אפשרות להכריז על שטח מסוים במדינה כ"אקס טריטוריה", כלומר חלקת אדמה שלישראל אין סמכות שלטונית עליה. התרגיל המדיני נועד לעקוף את סירובה של ישראל לחתום על אמנות בינלאומיות בתחום הגרעין, כאלה שיחייבו אותה לאפשר לפקחים בינלאומיים לסייר במתקנים שלפי פרסומים זרים ישראל מחזיקה בהם בכלי נשק גרעיניים. באופן מפתיע, הבחינה המחודשת נולדה למרות גילויי הגז מול חופי ישראל, שאמורים לשמש מקור אנרגיה יציב ולטווח ארוך לצד המשך השימוש בפחם.   הרעיון להקים תחנת כוח גרעינית בישראל אינו זר לממשלה הנוכחית ולעומד בראשה. בראיון שנתן ראש הממשלה בנימין נתניהו לרשת CNN במרץ האחרון הוא אמר שהוא אהב את הרעיון להקים כור גרעיני בישראל.   פרט לנתניהו, גם יו"ר חברת החשמל יפתח רון טל התבטא בעניין. בוועידת הנגב האחרונה א�

"אפשרות הקמתו של צינור גז בין ישראל לטורקיה מצויה בשלבים מתקדמים הרבה יותר ממה שנדמה. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים מתקיימים מגעים חשאיים בין גורמים ממשלתיים ועסקיים משני הצדדים לרכישת גז ממאגר לווייתן שליד חיפה ולהקמת צינור גז מהמאגר לטורקיה ומשם לאירופה. ל"כלכליסט" נודע כי המגעים מתנהלים בשיתוף ממשלת ישראל שמעודדת באגרסיביות את התהליך וממשלת טורקיה, שמעוניינת מאוד בקידומו." ... ככל הידוע מוכנים הטורקים לממן חלק מהותי מעלות צינור הגז, שעלותו הכוללת מוערכת ב־2 מיליארד דולר, בתמורה להעברת הגז. ממשלת ישראל והגופים העסקיים השותפים במאגר יממנו את החלק הנוסף. על פי השיחות במידה ויושג הסכם, הרי שחלק מהותי מהגז במאגר העצום של לווייתן, יוזרם באמצעות הצינור לטורקיה ומשם לאירופה.   מבחינת הטורקים מדובר באינטרס כלכלי, שכן הצינור התת־ימי שיחבר בין לווייתן לטורקיה גם יענה על הגידול הצפוי בצריכת הגז במדינה. לטורקיה תלות גדולה בגז הרוסי והיא מעוניינת להקטינו, ובאמצעות התחרות מהגז הישראלי, היא צפויה להקטין תלות זו ואולי אף לקבל מחירים טובים יותר מהרוסים.   כיום טורקיה נאלצת לייבא את כל כמות הגז שצורך המשק הטורקי, כמעט 40 מיליארד מ"ק (BCM) גז בשנה. צריכת הגז צפויה לגדול ב־50% בשנים הקרובות. מקורות האספק�

תוכנית ההתייעלות של חברת החשמל יוצאת לדרך: החברה הודיעה היום (ה') כי תקציב 2012 יסתכם ב-29.428 מיליארד שקל , לעומת כ-21 מיליארד שקל ב-2011. הגידול החד בתקציב מיוחס ברובו הגדול (6.5 מיליארד) לעלות הדלקים העודפת שהחברה נאלצת לרכוש בשל היעדרו של הגז המצרי, כאשר שאר העלייה מתחלקת בהשלמת תוכנית הפיתוח של משק החשמל והתקנת סולקנים (פילטריעם) בתחנות הכוח הפחמיות. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט עם זאת, תקציב החברה המקורי לשנה הבאה היה גבוה ב-2.5 עד 3 מיליארד שקל, וכפישנחשף היום ב"כלכליסט" הוא קוצץ בימים האחרונים בשל רצון הדירקטוריון לאפשר לרשויות המדינה לעזור לחברה לעבור את 2012 בשלום, זאת תחת ההנחה שהיא תמשיך ותשמש כמונופול ייצור והפקת חשמל תחת מקור גז בודד (ים תטיס).   במסגרת תוכנית הקיצוצים, תיפרד חברת החשמל מ-400 תקני עבודה - מ-12,848 עד יוני 2012 ל-12,448 בדצמבר 2012. כמו כן תקצץ בחצי מיליון את מספר השעות הנוספות בשנה הבאה.     תקציב הדלקים של החברה נקבע על 17.9 מיליארד שקל, כולל העלות העודפת של רכישת סולר במקום גז מצרי. תקציב התפעול נקבע על 4.27 מיליארד שקל - קיצוץ חד לעומת 2011 שעמד על 4.7 מיליארד.   דירקטוריון החברה מעריך שתעריף החשמל יתייקר בתחילת השנה ב-30%, ומזהיר שאם הנושא לא יקודם על ידי הממשלה תשקול החברה לבצע קיצ�

"במלחמות האחרונות בעזה ובלבנון חיל הים לא היה פעיל כמו שאר זרועות הצבא, ומישהו שם חושב שהגיע הזמן לרענן את תקציב ההצטיידות על חשבון הקופה הציבורית", אמר ל"כלכליסט" גורם באוצר. הגורם התייחס לדרישת משרד הביטחון לתוספת תקציב גבוהה של 3-4 מיליארד שקל עבור אבטחת מתקני הגז בים התיכון, שאותה מייחסים במשרד האוצר לדיונים המתקרבים על תקציב המדינה. באוצר טוענים כי עלות אבטחת מתקני הגז היא כ־30 מיליון דולר בשנה. בהתחשב בשינויים בשער הדולר, מספר זה דומה לעלויות האבטחה של 40-100 מיליון שקל, שבהן נקבו בכירי משק הגז בבדיקת "כלכליסט" בינואר 2011. חיל הים מבקש להצטייד בארבע ספינות סיור חדשות עם מערכת יירוט טילים ובכלי שיט לא מאוישים, כמו גם להציב כוחות כוננות עם יכולת השתלטות מיידית על איומים. לדעת אוהד מראני, מנכ"ל חברת הכשרה אנרגיה לחיפושי גז ונפט ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר, "לאגפים מסוימים בצה"ל יש נוהג לנצל אירועים כדי לדרוש הגדלות תקציב, ויכול להיות שזה מה שהם רוצים בקשר לקידוחי הגז". חיל הים נדרש כיום לאבטח שלוש אסדות קידוח בלבד. אסדת ים תטיס, מאגר הגז הפעיל היחיד, מאובטחת אמנם על ידי יוצאי צבא שאת שכרם משלמים היזמים, אך במקביל, ספינות החיל מפטרלות בסמוך לה. בתעשיית הגז טוענים שצה"ל נמצא בכל מקרה באזור בשל קרבתו לגב

"המטה לביטחון לאומי (המל"ל) צפוי להגיש עד אוקטובר להחלטת הממשלה הצעת מחליטים להקצאת 700 מיליון דולר עבור אבטחת מתקני הגז הימיים של ישראל.  ההצעה תועבר באמצעות המטה, שבראשו האלוף (מיל') יעקב עמידרור, או באמצעות משרד ראש הממשלה, שהמטה כפוף אליו. הדרישה לאבטחה מיוחדת, שאינה קשורה לפעילות האבטחה השוטפת של חיל הים, זכתה לברכת הדרך של שר הביטחון אהוד ברק. משרד הביטחון כבר דרש ביוני האחרון תוספת תקציב של כ־3 מיליארד שקל עבור הנושא, אולם האוצר מתנגד נחרצות להעברת הכסף, ולפיכך החליטו במשרד הביטחון לערב את המטה לביטחון לאומי. השימוש במטה כאסמכתא ביטחונית פוטר את משרד הביטחון מלהתעמת עם האוצר על השאלה אם יש צורך להגדיל את תקציב אבטחת המתקנים. אם תתקבל ההצעה, הכסף יועבר לידי חיל הים, וזה ישתמש בו למימון ארבע ספינות טילים (סטי"לים), מטוסים זעירים ללא טייס (מזל"טים), מכשירי התרעה מפני חדירה ימית והכשרת צוותים ייעודיים לטיפול במקרה של סכנה למתקנים. מערכת הביטחון החלה לדון בנושא עם בכירי האוצר, ולדברי גורמים במערכת הביטחון, הפתרון שמסתמן כרגע הוא פריסת הסכום על פני שש שנים, כך שהנטל התקציבי על קופת המדינה יסתכם בכ־116 מיליון דולר בשנה. עם זאת, מקורבים לעסקה אמרו ל"כלכליסט" כי בימים האחרונים עלתה האפשרות לפרוס את �

משרד התשתיות הלאומיות נתן לחברת נובל אנרג'י מתנה לחג הסוכות. ל"כלכליסט" נודע שהמשרד הודיע לחברה האמריקאית שהוא יאריך את כלל רישיונות הקידוח שבידה ב־18 חודשים. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט נובל אנרג'י מחזיקה ברישיונות קידוח לחמישה מאגרים פוטנציאליים שאמורים היו להסתיים בדצמבר 2011 ובשישה רישיונות שאמורים היו להסתיים בפברואר 2012. נובל משמשת כקבלנית הקידוח במאגרים, ובחלק מהם היא בעלת האחזקות העיקרית לצד דלק אנרגיה ורציו.   רישיונות חיפוש ניתנים בדרך כלל לתקופה של שלוש שנים שבמסגרתה חייב היזם להראות התקדמות. הארכת הרישיונות לנובל אנרג'י אמורה לסייע לחברה לחלק טוב יותר את שלוש אסדות הקידוח שהיא מפעילה בישראל, בקידוחי "תמר", "נועה צפון" ו"לווייתן", כך שחשש מאיבוד רישיון לא יסיט את עבודות הקידוח לאתרים אחרים, מה שיפגע בצריכת הגז של ישראל בטווח הקצר והבינוני. נוסף על כך, במשרד התשתיות קיימת נטייה להאריך ב־18 חודשים גם את ששת רישיונות פלאג'יק, שסמוכים למבנה לווייתן.   המשק הישראלי נשען כרגע רק על מאגר "ים תטיס", כאשר המאגר הבא שייכנס לעבודה אמור להיות "נועה צפון", שיספק גז טבעי בספטמבר הקרוב. המאגר הבא "תמר" אמור להפוך למסחרי בתחילת 2013.   ל"כלכליסט" נודע שזמן קצר לפני חג הסוכות ערכו נובל א�

"חברת החשמל מחדשת את החיפושים אחר שותף אסטרטגי לבניית תחנת כוח חדשה באשקלון - כך נודע ל"כלכליסט". זאת לאחר שאתמול אישרה המועצה הארצית לתכנון ובנייה את הקמת התחנה במתכונת דו־דלקית, כלומר תוך שימוש בגז טבעי או בפחם. תחנת הכוח החדשה צפויה לקום על ידי החברה ב־2017, ולאחר ההפעלה היא תועבר לגורם חיצוני שיחזיק ב־51% בה. עלות ההקמה נאמדת ב־7 מיליארד שקל. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט מטרת הכנסת השותף האסטרטגי היא לפזר את מונופול ייצור החשמל לידי גורמים חדשים. ההחלטה לצרף שותף נידונה בשנים האחרונות על ידי ראשי החברה, מתוך הכרה שהמצב הפיננסי של חברת החשמל לא מאפשר השקעה בהקמה עצמאית של תחנת כוח חדשה. הזינוק בעלות הקמתה של התחנה, הנובע מהפיכתה לתחנה המופעלת בפחם בלבד לתחנה דו־דלקית, הוא שהוביל את ראשי חברת החשמל לחדש את חיפושיהם אחר שותף אסטרטגי. מבדיקה מקדמית שערכו ראשי החברה עולה שהשותף החדש לא יוכל להחזיק או להיות שותף בכיר של מאגרי גז טבעי, זאת בשל החשש מיצירת מונופול אנכי. בנוסף, לשותף החדש לא יכולות להיות אחזקות משמעותיות בתחנות כוח קיימות. בכירים באגף התקציבים באוצר הזהירו אתמול שכל ניסיון לקבוע אפריורית שמשטר ההפעלה של התחנה יהיה בגז יקבור את התוכנית. "אנחנו לא נגד הקמת התח�

האם השקעה של 114 מיליון שקל ירדה לטמיון? משרד הביטחון מתנגד להקמת מתקן לקליטת הגז הטבעי בפאתי עכו, כך נודע ל"כלכליסט".   הפגנה: להקים את מפעלי הגז בים - לא ביבשה יצחק תשובה: ב-2013 יגיע הגז למדינת ישראל תמר תספק גז ב-5 מיליארד דולר לדליה אנרגיה   קבוצת דלק רכשה את הקרקע בעכו בחודש יולי האחרון מתוך הערכה שיוקם במקום מתקן ליצוא גז מהמאגרים שבהם הקבוצה שותפה. עלות רכישת הקרקע המשוערת עמדה על כ-43 מיליון שקל, ובנוסף שילמה קבוצת דלק חובות על הקרקע לעיריית עכו בגובה של כ-71 מיליון שקל, כלומר שילמה על הקרקע 114 מיליון שקל.   מדובר בקרקע בהיקף של יותר מ-400 דונם שזוהתה כמזוהמת בחומרים כימיים. הקרקע עמדה במשך כמה שנים ללא דורש, לאחר שהמדינה סגרה ב-2003 מפעל שעמד עליה בטענה של זיהום הסביבה. בשלוש השנים האחרונות, עם גילוי מאגרי הגז בים התיכון, עלתה האפשרות להקים במקום מתקן צפוני לקליטת הקידוחים.   רכישת הקרקע על ידי קבוצת דלק בחודש יולי, שבוצעה באמצעות הנאמן עו"ד נחמה סנה, הוסתרה מעיני הציבור כדי לא לעורר חשד שמא דלק רוכשת קרקע מזוהמת ונטושה. הרכישה בוצעה על ידי דלק תוך ידיעה מוקדמת לכאורה שהמדינה שוקלת להקים במקום מתקן קליטה למאגרי הגז הטבעי.   לפני כשנה וחצי התקשרה קבוצת דלק עם קיבוץ מעין צבי שסמוך לחוף הכרמל במטרה להק�

"יהודית ויהודה ברוניצקי, בעלי חברת האנרגיה אורמת, הם הזוכים במדד הטובים למשק של "כלכליסט". המדד מדרג בפעם הראשונה את הטייקונים של המשק הישראלי לפי ההשפעה החיובית או השלילית שלהם על החברה בישראל, עובדיהם, הלקוחות והספקים. .. מדד הטובים למשק נהגה על ידי פרופ' אייל וינטר, כלכלן וראש המרכז לרציונאליות באוניברסיטה העברית. במשך למעלה משנה עבדו צוותים ב"כלכליסט" על בניית הדירוג, המכיל 60 חברות מהגדולות במשק הנמצאות בבעלות של 26 טייקונים. המדד בנוי על מספר רב של פרמטרים הבוחנים זוויות שונות שנועדו לענות על שתי שאלות בסיסיות - איך הטייקון הרוויח את כספו, ומה הוא עושה איתו לאחר שהרוויח אותו."

"בזמן שדו"חות חברת החשמל חושפים קופת מזומנים ריקה ותעריפי החשמל עולים, וצפויים לעלות עוד יותר, בכירי החברה הממשלתית מספקים הוכחה נוספת לגישתם כלפי ציבור הצרכנים. עדויות ותצהירים של מנהלים בחברת החשמל שהגיעו לידי "כלכליסט" שוב מזכירים את הקשר ההדוק בין ניהול נושא השכר של עובדי חברת החשמל לקביעת תעריפיה. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט עדויות הבכירים ניתנו במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במאי 2010. "הציבור שילם מדי שנה כ־1.5 מיליארד שקל מכיסו למימון "חגיגות שכר" בוטות ומופרזות שהתקיימו בחברת החשמל והפרשות מוטעות לפנסיה", נכתב בתביעה. התובעים דרשו מחברת החשמל להחזיר לציבור 11 מיליארד שקל שגבתה כתוצאה מ"חגיגות השכר" שנחשפו בדו"ח מבקר המדינה לפני 12 שנה והוגדרו כ"בלתי חוקיות" על ידי הממונה על השכר באוצר ורשות החברות הממשלתיות. השורה התחתונה מהמסמכים ומעדויות שנמסרו במסגרת התיק היא שתעריפי החשמל כוללים את השכר והפנסיה של עובדי החברה, מנהלי החברה לא חושבים שמדובר בשכר חריג, ולעמדתם הציבור הוא זה שחייב להם 2 מיליארד שקל. "יש לנו מערכת של התחשבנויות" העדות הטרייה בתיק ניתנה השבוע עלי ידי משה עמית, מנהל היחידה לרגולציה ותכנון פיננסי בחברת החשמל. "אנחנו נמצאים במצ

בדיקה

המדינה ביטלה רשמית את המכרז הבינלאומי להקמת מתקן אכסון גז נוזלי מול חופי חדרה. מדובר במתקן קבע לאכסון עד 4 מיליארד מ"ק גז נוזלי, שאמור היה לקום כבר במהלך 2013. בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט דבר הביטול, שנחשף לפני כשלושה שבועות ב"כלכליסט", נועד לאפשר למדינה לקדם את התוכנית החלופית להקמת מצוף גז נוזלי בעל נפח קטן בכ-50%, זאת כפתרון ביניים לאספקת גז למשק עד תחילת ההזרמה ממאגר תמר באפריל 2013.   הקמת המתקן נובעת מהחלטת הממשלה ממרץ 2008, שעל פיה מתקן גז טבעי נוזלי הוא מקור אספקה חיוני עבור המשק הישראלי. המכרז להקמת המתקן נקצב לתקופה של 25 שנה, שבסיומן יעברו מערכת ההולכה והמתקן לרשות המדינה. עלות הקמת המתקן נאמדה ב-350 עד 500 מיליון דולר. חשיבות הקמתו לפני כמה שנים הייתה משולשת: ראשית, המתקן היה אמור לשמש בין השאר כמתחרה שלישי לזוג הספקים הישנים - EMG המצרית וים תטיס הישראלית. שנית, המתקן היה אמור לספק את צרכי המשק במקרים של תקלה (כמו המצב כיום שבו אין הזרמת גז ממצרים בעקבות חבלות בצינור). שלישית, קיום המתקן ואפשרות רכישת הגז באמצעותו על ידי ספקים שונים ואקראיים היה אמור ליצור מחיר תקרה לכלל עסקאות הגז במשק. עם זאת, גילויי הגז האחרונים הורידו משמעותית את אפשרות ההקמה שלו, והמחסור בגז הוביל את המדינ

ר של חברת הייעוץ לקסידל, המתמחה במשפט וברגולציה בינלאומיים, טוען כי במדינת ישראל לא נעשית בדיקה מקיפה של עלות לעומת תועלת למשק של חוקים סביבתיים. לטענת המחקר, שיופץ בין משרדי הממשלה הרלבנטיים בימים הקרובים, באמצעות בדיקת עלות־תועלת ניתן למנוע מראש קבלת החלטות סביבתיות שעלותן גבוהה מתועלתן.   המחקר הוזמן על ידי המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה השייך לחברות האנרגיה, הכימיה והתשתית הגדולות בישראל. הוא בוחן את מדיניותן של מדינות ה־OECD והאיחוד האירופי לגבי בחינת ההשלכות העתידיות של חוקים סביבתיים על המשק כולו. מהממצאים עולה כי במדינות המערביות, בניגוד לישראל, מבצעות הערכה מוקדמת הבוחנת את ההשפעה העתידית של רגולציה חדשה בטרם קבלתה. שיטה זו מאפשרת לקובעי המדיניות לקבל החלטות מושכלות יותר בענייני סביבה.   חקיקה בהסכמה או בכפייה   הרעיון לבחון את ההשלכות הרחבות של חקיקה סביבתית אינו חדש: כבר ב־1996 מינה השר להגנת הסביבה דאז יוסי שריד ועדת בראשות פרופ' אורי מינגלגרין, כדי שתגבש מודל שיביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים לפני קביעת תקנה סביבתית. הוועדה המליצה כי כל חקיקה סביבתית תעבור דרך ועדת תקינה, שתשקלל את העלויות והתועלות של החקיקה המוצעת ותשאף להגיע לפשרה שתהיה מקובלת על כל הצדדים. ב־1998 החליטה הממש

זכתה עם ג'וגאנו הישראלית במכרז של חברת החשמל הדרום אפריקאית: יקבלו תשלום על כל קוט"ש שייחסך חברת החשמל זכתה במכרז של ESKOM, חברת החשמל הדרום אפריקאית, לביצוע פרויקט נרחב של התייעלות אנרגטית ברחבי המדינה. כך נודע ל"כלכליסט". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט חברת החשמל ניגשה למכרז יחד עם חברת ג'וגאנו (Juganu) הישראלית ובידווסט (Bidvest), אחד מתאגידי הצריכה הגדולים בדרום אפריקה לו מחזור מכירות שנתי של 14 מיליארד דולר ו-104 אלף עובדים.   במסגרת המכרז, ששוויו הראשוני נאמד ב-40 עד 50 מיליון שקל, השותפים יקבלו תשלום עבור על קוט"ש (קילו-ואט שעה) חשמל שייחסך בדרום אפריקה באמצעות הקטנת הביקוש בעיקר בתחומי התאורה. מדובר בצמצום הצריכה בהיקף של שלא יפחת מ-30- ג'יגה-ואט חשמל בתקופה של שלוש שנים.   מי שהוביל את המכרז מצדה של חברת החשמל הוא יאשה חאין, סמנכ"ל פרויקטים הנדסיים וראש חטיבת פיתוח עסקי ויזמות חדשה. יצוין שחברת החשמל אינה יכולה לעסוק בנושא בישראל בשל מגבלות רגולציה   ג'וגאנו נמצאת בשליטתם של היזמים ערן בן-שמואל ואלכס בילצ'ינסקי. חלקה במכרז הוא לספק מערכות חיסכון אנרגטי המתבססות על טכנולוגיה שפותחו בישראל בתחום התאורה והבקרה ואשר אמורות לחסוך 90% בצריכת החשמל. המערכות יותקנו בבניינים, מרכזי קניות, תחנות

"בעולם מתחילים להבין שהצמיחה כמספר בפני עצמו הפכה לסוג של עגל זהב בעידן המודרני. כולם התכוננו לגידול בתמ"ג ובצמיחה, אבל מי שהמציא את המדד הזה בכלל לא התכוון שהוא יהיה מדד בלעדי, אלא עוד מדד במסגרת הנתונים. אנחנו השתעבדנו למדד הזה, ואנחנו מפספסים את התמונה המלאה". בואו להתעדכן ולהגיב בפייסבוק של כלכליסט כדי לשנות את המצב שמתאר השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, הוא ומשרדו פועלים בחודשים האחרונים, יחד עם הלמ"ס ובנק ישראל, להכנסת סדרה חדשה של מדדים לשיח הציבורי, שישקפו את המציאות הסביבתית־חברתית־כלכלית בישראל, וישפכו אור באשר לקשרים ויחסי הגומלין בין התחומים השונים. מדובר במדדים שיתווספו לנתוני התמ"ג והתל"ג כנתונים ממשלתיים שישפיעו גם על עתיד התקציב הממשלתי.   השר ארדן ישתתף היום (ג') בוועידה הלאומית לצמיחה ירוקה של "כלכליסט", ויציג שם את המדדים החדשים.   אז אפשר להניח שאתה לא מרוצה מהצמיחה הירוקה בישראל? "אני ממש לא מרוצה. הצמיחה בעשור האחרון היתה ללא הבחנה בין טוב לרע, והרבה ממנה הוא צמיחה שחורה - לא ירוקה. אני חושב שהמחאה החברתית המחישה את זה".   בשורה התחתונה, מסביר ארדן, השיטה הקפיטליסטית של המירוץ אחר הצמיחה או התמ"ג כמדד לרווחה עומדת לפוג מהעולם. אף שהוא לא מגדיר עצמו "חברתי", הוא מדבר בלהט במונחים ש

המשבר הגלובלי הולך ומתעצם, והתאגידים בעולם נאלצים לחפש נתיבי צמיחה חדשים שעלולים לפגוע באיכות החיים של כלל הציבור. כדי למנוע את הפגיעה במשאבי הטבע ובאיכות, או לכל הפחות להפחית את הנזקים שנוצרים מהמשבר הזה, ממשלות רבות החלו לאחרונה לאמץ תוכניות פעולה שמטרתן להביא לשגשוג כלכלי, המשקללות גם את העלויות הסביבתיות ומייעלות את השימוש במשאבים הקיימים.   מהלכים אלו, הכרוכים בין היתר בהידוק פיקוח רגולטורי על מפעלים וקביעת סטנדרטים חדשים בתחומים הנוגעים ללא מעט תאגידים מסורתיים, מחייבים את אותן הממשלות לפעול בנחישות מול הסקטור העסקי. התערבות הרגולציה יכולה לגרום לפגיעה ברווחיות התאגידים או במהלך התקין של עסקיהם, ולכן ישנה לרוב התנגדות עזה מצדם.   "התנגדותם של תאגידים ליוזמות צמיחה ירוקה היא בדיוק הסיבה שאנחנו בודקים היטב את הרצינות של כל ממשלה, לפני שאנחנו מתחילים לעבוד איתה ולייעץ לה", מסביר בראיון ל"כלכליסט" ד"ר אלכסנדר פישר, כלכלן מומחה לכלכלה סביבתית, חבר הנהלת המכון הגלובלי לצמיחה ירוקה בסיאול - GGGI, ואחד ממייסדיו.   ד"ר אלכסנדר פישר   גיבוי מלא מהממשלה   GGGI הוא הגוף המוביל בעולם למחקר וליישום של אסטרטגיות צמיחה ירוקות, השואפות להביא לניתוק בין צמיחה כלכלית לפגיעה בסביבה. ביום שלישי ישתתף פי�

השדה הריק פתוח לחלוטין. מולו, ממש מעבר לכביש תל אביב־באר שבע, ניצבים הבתים של מושב תימורים - שורה פסטורלית של גגות אדומים, רק 380 מטר מכאן. 620 מטר בכיוון ההפוך עומדים ראשוני הבתים של קריית מלאכי. כאן באמצע, בלב ריכוזי האוכלוסייה האלה, חברת IPM מתכננת להקים תחנת כוח לייצור חשמל מונעת בגז.   התחנה הזאת היא נושא המאבק שקיבל בשנה האחרונה תפנית מעניינת מאוד, כש־IPM עברה ידיים: שיכון ובינוי של שרי אריסון, שהיתה בעלת השליטה בחברה, החליטה שהמאבק הציבורי מול התנגדויות התושבים במקום הפך את IPM לגיבנת על תדמיתה של שיכון ובינוי, והחליטה להיפטר ממנה. הרוכשים החדשים, מסביר ראש מועצת באר טוביה דרור שור, מציבים אתגר קשה בפני התושבים. "שיכון ובינוי גילו סוג של רגישות ציבורית, ושיתפו אותנו בכל צעד ותכנון שעשו. הגוף האחר כנראה פחות רגיש לביקורת ציבורית ופחות משתף. יש לנו פחות הד תקשורתי־ציבורי להישען עליו".   "הגוף האחר" הזה הוא חברת טריפל M, שבראשה שילוש מרשים: משה טרי, לשעבר יו"ר רשות ניירות ערך וכיום מועמד שר האוצר לתפקיד יו"ר רשות המסים; מוטי פרידמן, יו"ר חברת החשמל לשעבר; והמיליארדר אברהם נניקשווילי, שותפו של ג'קי בן זקן במנופים פיננסים הבורסאית המחזיקה ברישיון הקידוח מד אשדוד. בעיני התושבים זו חלוקה ברורה: טרי נהנה מקש�

מדובר בחוזה גיבוי לזה שנחתם בין דוראד לספקית הגז המצרית EMG בדצמבר 2009, אז התחייבה דוראד לקנות כ־0.74 מיליארד מ"ק גז טבעי בשנה ל־17 שנה בעלות כוללת של כ־2 מיליארד דולר. אך סדרת הפיצוצים בצנרת הגז המצרי מאיימת להותיר את מנהלי התחנה בלי דלק להפעילה. כפי שנחשף בספטמבר האחרון ב"כלכליסט", הצדדים כבר החלו לקיים מו"מ מקדמי לרכישת גז בכוונה ליצור גיבוי לחוזה המצרי, ובשבועות האחרונים עלה המו"מ שלב והגיע לישורת הסופית שלו. לפי ההערכות במשק האנרגיה, דוראד לא תתקשה להשתחרר מהחוזה עם EMG.   הסיבה להאצת המשא ומתן עם תמר היא שתחנת הכוח שתקים דוראד באשקלון עתידה להיות אחת מתחנות הכוח הפרטיות הגדולות בישראל עם הספק ייצור של כ־800 מגה־ואט, כ־6.5% מכושר הייצור האופטימלי של חברת החשמל. מועד ההפעלה ברישיון שניתן לה נקבע לסוף 2013, אולם המדינה מנהלת מולה מגעים להפעלה חלקית של התחנה כבר בקיץ 2013. זאת כדי למלא את המחסור הצפוי במשק.

בשיחות שמקיים לאחרונה משרד האוצר עם רשות ההגבלים העסקיים נבחנות סנקציות לריסון המחיר שידרשו השותפויות הישראליות על הגז הטבעי, בעקבות משבר הגז המצרי. כן נבחנת האפשרות להגביל את משך חוזי הגז שלהן עם חברת החשמל לשלוש שנים. במקביל הצהיר שר התשתיות עוזי לנדאו כי בכוונתו להכריז על הגז כמוצר בר־פיקוח

השיבושים באספקת הגז המצרי יצרו ואקום במשק הגז הישראלי שאותו מילאו שותפויות הגז המקומיות תוך שהן גוזרות קופון שמן. בעקבות העיכובים בהגעת הגז המצרי חתמה שותפות הגז "ים תטיס" בשבועות האחרונים על עסקאות הנוקבות במחירים הגבוהים בכ־40%-45% ממחירי השוק. על רקע זה החלו גופי הרגולציה השונים המפקחים על שוק הגז - משרד האוצר, משרד התשתיות הלאומיות, משרד ראש הממשלה ורשות ההגבלים העסקיים - לבחון דרכים להגביל את כוחן של שותפויות הגז ב"תמר" וב"לוויתן" ולמנוע את הפיכתן למונופול.   אייל גבאי. פנה לרשות ההגבלים העסקיים צילום: צביקה טישלר במשרד האוצר בוחנים בין היתר לאסור את ייצוא הגז ממאגר "לוויתן" וכן להגביל את משך החוזים עם חברת החשמל לשלוש שנים בלבד. במידה וסנצקיות אלה יצאו לפועל מדובר יהיה במכה קשה עבור שותפויות הגז, שמסתמכות על צפי לתזרים מזומנים ממכירת הגז לחו"ל ומחתימת עסקאות מקומיות ארוכות טווח כמקור מימוני לפיתוח מאגרי גז.   כספים אלה צפויים לשמש את השותפויות למימון פיתוח מאגרי גז קיימים כ"תמר" ו"נעה" וכן מאגרים עתידיים כ"לוויתן".   במקביל, כפי שנחשף אתמול ב"כלכליסט" פנה מנכ"ל משרד ראש הממשלה אייל גבאי לראש הרשות להגבלים עסקיים דיויד גילה, וביקש ממנו לבחון האם יש בידי הרשות כלים לוודא שספקי הגז הישראלים ל