Group items tagged

למה נגמר הגז? "כי כמה משרדי ממשלה שולטים בשדה" שר האנרגיה והמים הציג בכנס הרצליה את מדיניות "לשמור ולייצא"- למרות שוועדה שמינה בעניין תגליות הגז עדיין לא הציגה את עמדתה 10:26 02.02.2012 מאת: איתי טרילניק "זה מה שקורה כשיותר ממשרד אחד מקבל החלטות ומשפיע בצורה מאסיבית בנושא האנרגיה" - כך אמר היום שר האנרגיה והמים, עוזי לנדאו, בכנס הרצליה, בעניין הידלדלות מאגר הגז בקידוח ים תטיס. לנדאו גם הביע את עמדתו בעד מדיניות של "לשמור ולייצא" בעניין תגליות הגז הטבעי - למרות שוועדה שמינה טרם הציגה את עמדתה. לנדאו אמר בכנס כי "אנחנו רואים בתמונה שלפנינו את הפוטנציאל הגלום באגן המזרחי של הים התיכון. זו תמונה שהוצגה לפני כשנה וחצי, על הפוטנציאל בכל האגן המזרחי של של הים התיכון, פוטנציאל של 3,500 BCM. מתוך זה, בשדות של ישראל (תמר, דלית ולוויתן) יש כ-750 BCM. לפנינו הרישיונות שחולקו, קו הגבול בין ישראל וקפריסין. יש הערכה שבישראל יש כמות שהיא אולי כפולה בהשוואה למה שמצאנו עד כה. מרבית הרישיונות, ההיתרים לחיפוש, כבר ניתנו. היתה תקופה שהיה אינטרס להביא כמה שיותר מתעניינים כשעוד לא מצאו גז. צריך לשים לב שכך שמעבר לבארות, חשוב לראות את הצנרת שמחברת את מאגרי הגז לישראל. יש צינור שדרכו לא עובר גז מאל-עריש (עוברת כמו חלקית, א"ט), צינורות בים מק�

הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתית צפה (FLNG) מאחר שמדובר ב"טכנולוגיה בשלביה הראשוניים". לפיכך, ההמלצה היא להקמת מתקן יבשתי בעלות מוערכת של 5.6 מיליארד דולר, לרבות הנחת צי�

נתג"ז בעד לייצא את הגז באמצעות מתקן LNG שיוקם באילת (וצינור באורך 255 ק"מ), חח"י בעד לשמור עתודות. נתיבי גז: לישראל יהיה די גז טבעי ל-50 שנה הקמת תשתית ליצוא גז טבעי מישראל תאפשר את קיומו של שוק מסחרי פעיל, תתמרץ פיתוח שדות גז נוספים, תגוון את ספקי הגז של ישראל ותסייע בפתרונות אחסון לגז - כך טוענת חברת נתיבי גז הממשלתית (נתג"ז) בנייר העמדה שהגישה לוועדה הבין-משרדית לבחינת שימושי הגז הטבעי. לטענת נתג"ז, ישראל יכולה לייצא כמות שנתית של 7 מיליארד מ"ק גז בשנה (BCM), ועדיין לשמור על עתודות גז שיספיקו לצורכי המשק למשך 50 שנה. לפיכך, מציעה נתג"ז להקים מתקן הנזלת גז (LNG) בבעלות ממשלתית מלאה או חלקית במפרץ אילת. ואולם הנתונים שעליהם התבססה נתג"ז נשענים על נתוני היצע וביקוש שאינם בהכרח מוכחים. נתג"ז מתבססת על הערכת המכון הגיאולוגי האמריקני שלפיה באגן הים התיכון המזרחי ישנן רזרבות גז בהיקף 3,400 BCM, שמהן שני שלישים במים הכלכליים של ישראל. כמו כן חישבה החברה את הביקושים לגז במשק החשמל בלבד, תוך התעלמות מביקושי תעשייה ותחבורה שעשויים להגדיל את צריכת הגז במודל ב-25%. לטענת נתג"ז, הביקוש העולמי ל-LNG צפוי לגדול בשנים הבאות, בעיקר באירופה ובמזרח הרחוק. נתג"ז שוללת הקמת תשתית ייצוא בקפריסין, משיקולים אסטרטגיים, וכן שוללת הקמת תשתי�

"מקצה השינויים של חברת "בטר פלייס" עומד לצאת לדרך. לאחר שלל הספקולציות, הדחת המנהלים ופיטוריו של שי אגסי, מבקשים בחברה לנקוט בצעדים קונקרטיים שיעזרו לרכבים החשמליים להפוך נגישים יותר עבור חברות הליסינג. מדיווח של "כלכליסט" עולה כי בחברה עומדים לשנות את מתווה המכירה לחברות הליסינג ולהוזיל בפועל את התשלום עבור הרכישה הראשונית של הרכב.  במודל הקודם שהציעה "בטר פלייס" רכשו חברות הליסינג את הרכב במחיר מלא והיו אמורות לקבל את ההחזר הכספי בתום השימוש. במודל החדש מציעה החברה כי בעלי חברות הליסינג ישלמו על מחיר רכב חדש מחיר רכב משומש  כאשר בסופו של תהליך תקבל בטר פלייס את המכונית חזרה ללא כל תשלום מצידה.  מתווה זה אמור לעזור לבעלי חברות הליסינג לעבור לצי חשמלי בשל העובדה שעלות ההוצאות הראשונית תקטן באופן משמעותי. למעשה, מחיר הרכב עצמו לא ישתנה אך המתווה הנוכחי מעניק ביטחון לבעלי חברות הליסינג שלא צריכים לחכות לגמר השימוש במכונית בכדי לקבל את ההחזר הכספי. מגמה זו עשויה להאיץ את התעניינותם של חברות הליסינג, שעד כה לא הביעו נהירה של ממש לקראת המיזם החשמלי.  על פי הערכות החברה, במהלך שנת 2013 צפויות להימכר כ-1,500 יחידות של הרכבים החשמליים. מדובר במספר לא מבוטל שכן לשם השוואה, בבריטניה צפויים להכנס בשנה הק

"העשור הבא הולך להיות עשור ההתייעלות האנרגטית", אומר כהן. "ייצור האנרגיה יהיה מוגבל, בגלל עליות מחירים של משאבי הטבע, ומעבר לשימוש מופחת באנרגיה גרעינית בגלל אסון הכורים האטומיים לחשמל ביפן. זה אומר, שנצטרך להגיע ליותר תוצר עם פחות משאבי אנרגיה. הפחתת כמות האנרגיה שייעשה בה שימוש בעבור יחידת תוצר - זו המטרה המוצהרת של כמעט כל מדינות העולם".

מי שהסביר למגזר העסקי בסין את ההשלכות הכלכליות של הדיונים בוועידת האקלים בדרבן, שהתקיימה בדצמבר האחרון, הוא ישראלי. יריב כהן (36) עשה זאת בראיון לתוכנית אירוח מרכזית של הטלוויזיה הממשלתית הסינית. לפניו ישבו בכיסא המרואיין טוני בלייר ובאן-קי מון. כהן הוא נשיא קמקו (Camco), חברה ציבורית שמניותיה (סימול: CAO) נסחרות מ-2006 בבורסת AIM הבריטית. קמקו אינטרנשיונל מפתחת מיזמים שונים ואף משונים, תחת הכותרת "אנרגיה ירוקה" - בין השאר בסין, במלזיה, בארה"ב, בדרום אפריקה, באוגנדה ובבוצוואנה. באיידהו, ארה"ב, למשל, התחילו החודש לייצר חשמל מצואת פרות. מדובר ברפת, שבה יותר מ-15 אלף ראשי בקר שבבעלות חוואי, שעד עתה נהג לאסוף ולשפוך את צואת הפרות לגינה, או למאגר המים. אלא שלפני שנים ספורות סומנו הפרשות פרות וכבשים כמחוללות הנזק הגדולות למערכת האקולוגית העולמית. הצואה, השתן והגזים של המקנה נחשבים מזהמי קרקע ומקורות מים, ויצרנים של גזי חממה מזיקים. התרחבות משק החלב העולמי, עם כניסת מדינות אסיה לייצור מוגבר של מוצרי חלב, החריפה את המצב, והגבירה דרישה לפתרונות. לחוואי האמריקני בנתה קמקו מכתש בגודל של מגרש כדורגל, מחופה, מכוסה ואטום לחלוטין, שאליו נאספת צואת הפרות. במתקן מתרחש תהליך תסיסה, שבתום כשלושה שבועות, מתחיל לייצר גז מתאן. הגז

>> "אנחנו נעמיד את הגז לרשות שכנינו, הרשות הפלסטינית וירדן, במחיר סביר ובאורח אמין. לא יפוצצו את הצינור הזה" - כך אמר אתמול שר המים והאנרגיה, עוזי לנדאו, בכנס בנושא אנרגיה שנערך אתמול במכללת נתניה. לנדאו רמז בדבריו לפיצוצים בצינור הגז המצרי, ששיתקו גם את אספקת הגז לירדן. לנדאו טען דבריו כי יצוא הגז חיוני לפיתוח התחרות. לדבריו, היצוא חיוני לפיתוח מאגרי גז נוספים ויצירת תחרות במשק הגז. זאת, מכיוון שהשותפות במאגר תמר, דלק ונובל, חתמו כבר על הסכמים ארוכי טווח עם גורמים רבים במשק. "יש עוד שחקנים בשוק. אבל אם ימצאו גז הם צריכים להחליט למי ימכרו אותו. אנחנו מתחבטים בתחרות - איך מביאים תחרות לשוק הזה כדי להביא למחיר גז כלכלי", אמר לנדאו. לנדאו התייחס לוועדת ששינסקי וטען גם שאלמלא הוועדה, מחיר הגז היה כיום נמוך יותר. לדבריו, "לאחר שמונתה הוועדה, נדחו כל המשאים ומתנים בין השחקנים. בינתיים, החברה המצרית יצאה מהמשחק. תחושת הלב שלי היא שאלמלא ששינסקי, היינו מגיעים למחירים נמוכים יותר". יצחק תשובה, בעל השליטה בקבוצת דלק, השותפה במאגרי הגז בים תטיס, תמר ולווייתן, אמר גם הוא כי יצוא הגז חיוני לפיתוח מאגרי הגז הטבעי. "יש צורך בהקמת תשתיות, לרבות מתקן קבלה וטיפול לגז בצפון", אמר תשובה. "הפיתוח יאפשר הגדלת הכנסות המדינה, י

התייקרות החשמל פוגעת בכיס של כולנו, אך היא עשויה להיות גם הזדמנות לעשות מהפך בהרגלי הצריכה שלנו: ממעבר לשימוש במכשירים ירוקים המסייעים לחסוך בהוצאות בטווח הרחוק ועד שינוי התנהגותי. הנה מספר הצעות בילי פרנקל עליית מחירי החשמל היא מכה צרכנית שכואבת לכולם בכיס, אך עשויה להיות גם הזדמנות ירוקה, שתועיל לסביבת המחייה של כולנו. לא חסרות הצעות שמאפשרות לחסוך באנרגיה ושכל אחד יכול ליישם בבית או בעסק.   עוד בערוץ כלכלה ירוקה : מכשירים שלא דולקים מנפחים את חשבון החשמל רוצים לקבל כסף מהמדינה? תחסכו באנרגיה הכללית חסכה אנרגיה - וגם 4.5 מיליון שקל   חלקן אמנם עלולות להתבטא בהשקעה כספית לא קטנה, אך לרוב היא מחזירה את עצמה בטווח הארוך. בסיוע "חיים וסביבה", ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל, אספנו מספר הצעות נבחרות.   השקעה משתלמת חסכם לחשמל - התקנת מאפשרת להפחית את המתח העודף ברשת החשמל וכתוצאה - לחסוך עד כשליש מהצריכה. מדובר בפטנט כחול-לבן של חברת פאורסיינס - המנכ"ל גדי שלסקי מסביר כי הוא עובד כמו החסכמים ברשת המים, באופן שמאפשר להפחית את המתח המיותר, שאינו נדרש לשימוש במכשירי החשמל.    לקרוא ולקנא 7 הערים החכמות והירוקות בעולם / סוכנויות הידיעות עבור רובנו משמעות המילה עיר היא פיח ורעש. אך בעולם יש כמה רבבות ב

"המשרד להגנת הסביבה טוען הערב כי נדרש מרחק ביטחון של מספר קילומטרים בין מתקני הנזלת גז לייצוא לבין בתי מגורים, וכי אתר קצא"א באשקלון מרוחק מאזורי מגורים כ-600 מטר בלבד. זאת, על רקע הודעה על מינויו של עמוס ירון לפרויקטור להקמת מתקן ייצוא גז, לאחר פרישתו הצפויה מתפקידו כיו"ר קצא"א בסוף חודש ספטמבר. קצא"א הציעה בעבר להקים את מתקן יצוא הגז באילת, ולהוליך אליו את הגז שיופק בים התיכון בתוואי צינור הנפט שלה, המחבר בין אשקלון לאילת. "המשרד בחן מתקנים דומים בעולם ובהם בלגיה, אוסטרליה, אינדונזיה ואיטליה, שם מתקנים דומים לייצוא גז מכילים כמויות אדירות של גז טבעי שהינו גז דליק, נכתב בהודעת המשרד להגנת הסביבה. הקמת מתקן ייצוא גז על החוף מחייבת שטח של כ-1,000 דונם והפרדה של מספר קילומטרים מכל שימוש אזרחי אחר. מתחם קצא"א באילת, אשר הועלה על ידי החברה כאתר אפשרי להקמת המתקן, מרוחק כ-600 מטרים בלבד מבתי התושבים". המשרד קורא לבחון גם את השלכות הקמת מתקן ההנזלה, המחייב תפיסת שטחים בסמוך לחוף על היקף החופים הפנויים לציבור, על הפיתוח העירוני ועל התיירות באזור בו יוקם המתקן. במשרד מציינים כי "נגישות הציבור לחופים הולכת ומצטמצמת ולרשות כל אזרח עומדים רק 2 ס"מ בלבד של חוף"."

... ""העובדה שמשרד התחבורה ומשרד התמ"ת לא היו חברים בוועדה - זה חוסר היגיון שזועק לשמיים. איך זה ששני הצרכנים המרכזיים של גז טבעי, מלבד מגזר האנרגיה, לא חברים בוועדה?", קובל ארדן. לדבריו, המשמעות של התרוקנות מאגרי הגז בעוד 25 שנה היא חזרה לשימוש בנפט, שצפוי להיות יקר בהרבה: "קרן המטבע העולמית טוענת שעד 2020 צפויה עלייה דרמטית במחירי הנפט, בשל הצמיחה של הודו וסין. מישהו יודע לתמחר כמה תעלה לצרכן בישראל חבית נפט ב-200 דולר? מי זו בכלל ישראל בשוק הנפט? צרכנית קטנה, בעייתית ורחוקה מהשווקים המרכזיים". לדברי ארדן, המצב הגיאו-פוליטי של ישראל מחייב כיום נקיטה במדיניות שמרנית יותר בנושא הגז. "אני לא מכיר כלכלן שיודע לכמת ביטחון אנרגטי, לא במצב רגיל ולא במצב שלנו. כשאתה רואה שנשיא מצרים, מוחמד מורסי, רוצה לבקר באיראן ולחדש עמה את הקשר שנותק לפני שנים, אתה שואל על מה הוועדה מסתמכת במסקנות שלה. איך היא מכמתת כלכלית את הביטחון האנרגטי כשאלה השכנים שלך? הרי אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט". את עיקר האשם במסקנות המגבשות תולה ארדן במשרד האוצר, שנציגיו בוועדה דחפו לאפשר יצוא מהיר של הגז, תוך שמירת עתודות של 15 שנה בלבד - כדי להזרים לקופת המדינה מהר ככל הניתן את התקבולים ממיסוי הגז. "האוצר מסתכל על הטו

""יצוא גז הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף", כך אמר היום (ד') שר האנרגיה והמים ד"ר עוזי לנדאו לרגל הגשת דוח הוועדה לעיצוב משק הגז. לנדאו הוסיף כי "המשק הישראלי שבוי בימים אלה בידי ספק אחד בפועל, שבעצם שבה את רוב הצרכנים הגדולים, ולכן ספקים חדשים זקוקים ללקוחות ויצוא נותן תקווה שיש למי למכור. יצוא הוא תנאי לביטחון אנרגטי ולתחרות בענף. מי שמבקש יצוא רוצה ודאות ומוטיבציה בקרב היזמים לחפש, למצוא, לפתח ולמשוך יזמים מובילים בעולם - כדי שזה יהיה, דרושה כדאיות כלכלית". הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בארץ, בראשות מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, הגישה הערב את הדוח הסופי של עבודתה לראש הממשלה בנימין נתניהו. נתניהו אמור להחליט האם ומתי יוגשו המלצות הדוח לאישור הממשלה. מסקנות הדוח כבר מעוררות התנגדות של השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שטוען כי יש לדחות ב-3 שנים לפחות את ההחלטה על יצוא הגז, עד שיתברר כמה גז לישראל ומה היקף הביקושים הצפוי. בתדרוך לעיתונאים הבוקר תקפו שר האנרגיה ומנכ"ל המשרד את המשרד להגנת הסביבה, שהעביר בתחילת השבוע את חוות דעת המיעוט שלו לעיתונאים. "נדמה לי שזה אחד התקדימים הראשונים שבהם מישהו שולח חוות דעת מיעוט עוד לפני שיש דוח", אמר לנדאו, "היה ראוי שמי שיש לו הסתייגות יגיש אותה ל

"ג'ון הופמייסטר, הנשיא לשעבר של שלוחת ענקית האנרגיה העולמית רויאל דאץ'-של בארה"ב, נפגש בשבוע שעבר בירושלים עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו. "אתם חדשים לגמרי במשחק הזה, והלקח בתעשייה הזו הוא שנדרש זמן וניסיון כדי לדעת באמת לדעת כמה גז יש לך", הוא אומר, לקראת הגשת הדו"ח הסופי של ועדת יצוא הגז (ועדת צמח). "כל מדינה ריבונית שיש לה הזדמנות לדאוג לעתיד האנרגיה שלה, צריכה לדעת מה היא נדרשת לעשות כדי להתקדם לקראת ביטחון אנרגטי". בראיון ל-TheMarker, הופמייסטר לא משאיר ספק באשר להמלצות המסתמנות של ועדת צמח, שלפיהן יותר ממחצית מכמות הגז שתגלה ישראל לחופיה תופנה ליצוא: "לפני שמכריעים בנושא היצוא, ישראל צריכה להבין כמה גז יש לה, ואת זה אתם עדיין לא יודעים, כי זה מוקדם מדי. הקידוחים עדיין בשלב ראשוני והאומדנים לא אמינים", הוא אומר. "לא כל מה שיש באדמה ניתן להפיק. כדי לוודא כמה גז יש לכם, צריך יותר קידוחים, יותר ניתוחים סטטיסטיים וגיאולוגיים, ויותר ניסיון ממה שיש בישראל. זה מוקדם מדי להתחייב לשוק של יצוא, כשעדיין מנסים לברר כמה גז יש בכלל". כיצד הגיב ראש הממשלה נתניהו לטיעוניך? "נתניהו גילה עניין רב. ראיתי שיש אצלו רצון לקבל החלטה שתהיה טובה לישראל, והרעיון של שימוש בגז טבעי כדי להשתחרר מהתלות בנפט סיקרן אותו מאוד. הנקודה העי�

תוצאות קידוח לווייתן 3 מעלות את ההערכות לגודלו של מאגר הגז הטבעי "לוויתן" ל-17 TCF (טריליון רגל מעוקבת), לעומת הערכה קודמת של 16 TCF - כך מדווחת בשעות האחרונות נובל אנרג'י, השותפה הגדולה (40%) במאגר, יחד עם דלק קידוחים (22.5%), אבנר (22.5%) ורציו (15%). הנתון של נובל הוא הממוצע הכלכלי (gross mean) של הנתונים, כאשר טווח גודל המאגר עשוי לנוע בין 14 ל-20 TCF. מדובר בחדשות מאכזבות למשקיעים, שציפו לעדכון חד יותר מעלה, לסביבות הטווח העליון של הערכות הנוכחיות. נובל גם מעדכנת כי היא תשוב לביצוע קידוח לוייתן 1 ברבעון הראשון של 2012. במבנה לוויתן הנמצא בים העמוק מול חופי חדרה בוצעו עד כה שני קידוחי אקספלורציה (היתכנות) - לוויתן 1 ולוויתן 3, כאשר בקידוח הראשון בוצעה בדיקה של השכבה הראשונה, שכבת הגז, והוכרז על תגלית גז טבעי בהיקף של 16 TCF (טריליון רגל מעוקבת) בדצמבר 2010. בשתי השכבות העמוקות יותר של המאגר קיימות הסתברויות נמוכות, של 17% ו-8% להמצאות נפט, שקידוח לוויתן 1 היה אמור להמשיך אליהן. אך באמצע אפריל הופסק הקידוח בשל תקלה בצינור. קידוח לוויתן 3, שמטרתו הייתה לבחון האם קיימים יותר מ-16 TCF גז טבעי במבנה לוויתן, הסתיים בשבוע שעבר אחרי חודשים ארוכים. האנליסט ירון זר מכלל פיננסים אמר כי "יש כאן אכזבה לספקולנטים אך עבור המשקיעים לטווח ארוך מדובר בבשור

אחרי גבי אשכנזי, מאיר דגן, גיורא איילנד ויצחק אילן, גם האלוף במיל. יואב גלנט מצטרף לעסקי חיפושי הגז והנפט שמושכים אליהם בחודשים האחרונים לא מעט אנשי ביטחון בכירים לשעבר. גלנט מונה בסוף השבוע האחרון לראשות (מנכ"ל) חברת החיפושים הפרטית של בני שטיינמץ נאמקס (Nammax), המחזיקה ב-42.5% מששת רישיונות פלאג'יק. ששת רישיונות פלאג'יק - ישי, עדיתיה, ללה, יהב, יועד ואילה - נמצאים במעמקי הים התיכון ומשתרעים על שטח כולל של כ-2 מיליון דונם. הרישיונות גובלים ממזרח בשטחי רציו-ים שבהם נמצא מבנה לווייתן; בדרום-מערב בשטח ההיתר המוקדם גל; ובמערבם בשטחי בלוק 12 בקפריסין. הרישיונות ניתנו לחברת פלאגי'ק האמריקאית שמכרה אותם למספר שחקנים ישראלים. באוקטובר אישרה מועצת הנפט את השותפים החדשים ברישיון: בני שטיינמץ (42.5%), טדי שגיא (42.5%), הזדמנות ישראלית (10%) ומפעיל הקידוח הנורבגי AGR (5%). שטיינמץ, שנודע בעולם החיפושים בתור מי שפיספס את תגלית תמר הענקית ויצא מההשקעה בה מעט לפני גילוי הגז, הצטרף אל ההשקעה לפני כשנה, תמורת סכום שאינו ידוע המוערך בכ-5 מיליון דולר. בימים אלו בודקים בנאמקס אופציות גיוס בארץ ובעיקר בחו"ל ומתכוונים לגייס עד סוף הרבעון השני של 2012, כאשר גם הנפקה בתל אביב היא אחת האופציות. השותפים מתכננים לבצע קידוח אקספלורציה ראשון בר

הולנדר טוען כי בשיח הכלכלי כיום קיימת "בעיית הטייה קוגניטיבית", שכן חברות הגז מתעסקות רק במכירה וביצוא - ואינן יודעות למכור גז לתעשיית תחליפי הנפט. לדבריו, אסור שהממשלה תיגרר לדיון בשאלה האם לייצא גז טבעי או לא, אלא לאמץ "הסתכלות אחרת" כלשונו, הכוללת גם שיקולים אסטרטגיים. לטענת הולנדר, יצוא הגז מסוכן לישראל מבחינה כלכלית ומבחינה ביטחונית. הולנדר טוען כי הפתרון של יצוא הגז אמנם מועדף על החברות המפיקות, אך זה כרוך לדבריו בתשתיות יקרות מאוד ואף מסוכנות. "גם אם מתקן הנזלת הגז ימוקם ליד מאגר לוויתן, קיים סיכון להעלאת חיפה באש", טוען הולנדר. "יש שטוענים שאוניית LNG זה כמו שתי פצצות אטום", הוסיף. לדבריו, רעיון היצוא כשלעצמו נעדר היגיון עסקי. שוק הגז העולמי, נכתב בחוות הדעת, מתפתח במהירות, וקיים סיכוי סביר שמחירי הגז בעולם יצנחו, תוך שחיקת רווחיות הגז הישראלי. זאת, בשל התחרות העזה הצפויה באירופה מול הגז הרוסי המוזרם בצינורות, ותחרות על יצוא הגז הנוזלי (LNG) לאסיה, מול אוסטרליה ואינדונזיה. בנוסף טוען הולנדר כי הפקת הגז בישראל יקרה יחסית, שכן הגז נמצא בשכבות עמוקות מתחת לפני הקרקע, ולכן הקידוחים נעשים בעומק רב בים. לעלויות האלה הוא מזכיר, מצטרפות עלויות ביטחון ייחודיות לישראל. ... הדיון הציבורי מתמצה בחלוקת השל

"עיתון ה"אקונומיסט" הבריטי פרסם מדד עולמי חדש הבוחן את אבטחת המזון בקרב מדינות העולם, הבוחן זמינות של מזון מהפן הצרכני- האם ניתן לרכוש את המזון מבחינת כלכלית (בר-השגה), זמינות המזון ואיכות ובטיחות של מזון. על פי המדד, שמתפרסם לראשונה, דורגה ישראל במקום ה-22 מתוך 105 מדינות, אחרי ארה"ב ומדינות מערב אירופה, ולפני מדינות מזרח אירופה. במשרד החקלאות מסבירים כי המטרה הכללית של המחקר היא להעריך באילו מדינות יש חוסר ביטחון תזונתי, המתבטא בזמינות, ברות השגה, איכות ובטיחות. מדד עולמי זה, הנעשה לראשונה, הינו על רקע משבר הרעב העולמי הצפוי בשנת 2050 (על פי הגדרת האו"ם) לאור הגידול ההולך ומתמשך באוכלוסיית העולם, לצד הידלדלות משאבי המזון. במשרד מוסיפים ומדווחים כי כחלק מההיערכות ישראל למשבר, מינתה לאחרונה שרת החקלאות ופיתוח הכפר, אורית נוקד, צוות להיערכות מדינת ישראל למשבר המזון העולמי הצפוי בשנת 2050, המורכב, בין השאר, מראש מינהל המחקר החקלאי (וולקני) במשרד החקלאות, המדען הראשי של המשרד, המדענים הראשיים של משרדי הבריאות והגנת הסביבה וחוקרים מהפקולטה לחקלאות. הצוות התבקש לערוך בדיקה של כלל התהליכים העולמיים והמקומיים העשויים להשפיע על מדינת ישראל ועל הפעולות שראוי לנקוט לאור השינויים הצפויים בביקוש העולמי למזון �

פורום פעולה אזרחית, מייסודו של הרב מיכאל מלכיאור, קורא לקיים דיון ציבורי בנושא הקרן הריבונית לניהול הכנסות המדינה מגז. זאת, לאור הודעת משרד ראש הממשלה בנימין נתניהו אתמול, כי הקרן תשמש "כרית בטחון" במלחמה, וכי הריבית מהקרן יועברו גם לתחום הביטחון. הפורום דורש לקיים הליך שימוע ציבורי פתוח לצורך הקמת "קרן הדורות הבאים", על בסיס הכנסות המדינה מהגז. הפורום טוען כי מתוכנן "מאבק ציבורי חסר תקדים", במטרה להקדיש את הקרן למטרות בריאות, רווחה, חינוך והגנת הסביבה. בהודעה נכתב, כי יש לקיים שימוע ציבורי בעניין, באופן דומה לשימוע שנערך בוועדת ששינסקי, בו זכו חברות הגז להביע את עמדותיהן. הפורום דורש לקבע את יעדי הקרן באמצעות חקיקת הכנסת, על מנת למנוע את "הפיכת הקרן לקופה קטנה של ראש ממשלה בישראל". קידוח תמר צילום: אלבטרוס ביום ראשון הציג ראש הממשלה את מסקנות הוועדה הבין-משרדית שמונתה לבחון את הדרכים האפשריות לניהול ההכנסות ממשאבי טבע בישראל. על פי ההמלצות, כספי ההיטל על רווחי הנפט יופקדו בקרן ריבונית בחו"ל, שתנוהל בידי בנק ישראל. זאת, על מנת למנוע את "המחלה ההולנדית" - ייסוף השקל ופגיעה בענפי כלכלה אחרים, בשל הרווחים הגבוהים מייצוא הגז. רק כ-4% מכספי הקרן ימשכו בכל שנה, בדומה לקרן דומה השייכת לנורווגיה, לצורכי ב�

מועצת הנפט התכנסה בתחילת החודש (יום ד' 2.5.12), לדיון בבקשות שהובאו לפנייה בנושאים שונים, להלן המלצותיה: ​1. רישום שעבוד  ברישיונות   350/"עמית"  ו- 349/"רחל". אבנר חיפושי נפט שותפות מוגבלת ודלק קידוחים שותפות מוגבלת הגישו בקשה  לאישור שעבוד זכויות ברישיונות 349/"רחל" ו - 350/"עמית" להבטחת התחייבותם לטובת בעלי התמלוגים.   המועצה ממליצה לאשר את שעבוד חלקה של שותפויות דלק קידוחים ברישיונות רחל ועמית לטובת דלק מערכות אנרגיה ודלק מערכות ונכסים ואת שעבוד חלקה של אבנר חיפושי נפט ברישיונות אלו לטובת ד"ר אלי רוזנברג וכהן מבני תעשיה בע"מ.    2. תיקון תקנות האגרות - עדכון גובה אגרות זכויות נפט. מועצת הנפט ממליצה לשר לעדכן את גובה אגרות זכויות הנפט. קיים חוסר אחידות בין אגרות המוטלות על זכויות נפט בים לבין אלו אשר ביבשה. מטרת השינויים הנדרשים היא השוואת אגרת זכות קדימה לאגרת רישיון, השוואת סכומי האגרות של רישיונות חיפוש בים וביבשה, וכן עדכון אגרת הרישום להעברה או לשעבוד של זכות נפט.   * השוואת אגרת זכות קדימה בהיתר מוקדם לאגרת רישיון חיפוש בשנה הראשונה לא קיים הבדל משמעותי בין העבודות הנדרשות בהיתר מוקדם עם זכות קדימה לבין העבודות הנעשות בשנה הראשונה של הרישיון. המועצה ממליצה להשוות את האגרה של זכות הקדימה לגו�

"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה. "אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם"." ... "אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה". ... כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקור

משרד ראש הממשלה מתכוון לצמצם בדרמטיות את המכסות לאנרגיות סולאריות ולקדם את ייצור החשמל מביו־גז ומחוות רוח, כך נודע ל"כלכליסט".   ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל יציג השבוע למנכ"ל משרד התשתיות שאול צמח את עיקרי הפשרה שאותה גיבש. זאת לאחר שמשרד האוצר תקע טריז בניסיון משרד התשתיות לקדם את התחום הסולארי באלפי מגה־ואט בשנים הקרובות. עלות אנרגיית הרוח נמוכה יחסית ומהווה שליש ממחיר הסולארית.   לפי הצעתו של קנדל, עד 2014 תועמד מכסה של 500 מגה־ואט למתקנים לייצור חשמל מאנרגיה סולארית. בנוסף, רשות החשמל תבחן הקצאת חלק ממכסה זו (עד 25 מגה־ואט) למתקנים בעלי טכנולוגיה ישראלית, כפי שתוגדר על ידי המדען הראשי במשרד התשתיות. בד בבד, יוקצו 160 מגה־ואט עבור מתקנים לייצור חשמל מביו־גז, ו־800 מגה־ואט לחוות רוח המחוברות לרשת החלוקה ולרשת ההולכה. על פי ההערכות, ספק אם יצליחו לנצל את המכסות שיוקצו לתחומי הביו־גז והרוח.   ב־2015-2020 מתכוונים במשרד ראש הממשלה לגבש תוכנית חדשה שמטרתה תהיה להבטיח ביטחון אנרגטי כולל שיאפשר לישראל להתבסס על עצמה בייצור החשמל. "נעודד יצירת תמהיל טכנולוגיות מאוזן תוך דגש על כדאיות, יעילות וחדשנות", נכתב.   בנוסף, במטרה לרצות את משרד התשתיות, הפשרה קובעת כי יוקם צוות בין־משרדי שיגבש בין הש�

נו, יש לנו מה לומר על זה? לי ניראה רעיון טוב...

המועצה הארצית לתכנון ולבנייה הייתה אמורה להתחיל היום (ג') בתכנון תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנת כוח דו-דלקית באשקלון, אך הנושא התעכב פעם נוספת. מדובר בתחנת הכוח הפחמית שתוכננה עוד בשנת 2002 והייתה אמורה להתחיל לפעול ב-2008, אולם בלחץ ארגונים ירוקים ותושבי הסביבה הקמתה לא יצאה לפועל. דקות ספורות לפני תחילת הדיון הפתיעו נציגי האוצר וביקשו להוריד את הנושא מסדר היום, על מנת להמנע מלקבוע באיזה דלק תופעל התחנה בשל פערי מחירים עתידיים, כמו גם להוציא מידי חברת החשמל את אפשרות הקמת התחנה.כך מדווח היומון כלכליסט.  לאחר שהמועצה סירבה להוריד את התכנית מסדר היום, הפתיע נציג חברת קצא"א (קו צינור אילת-אשקלון), שבשטחה אמורה לקום התחנה ומפוקחת על ידי אגף החשב הכללי באוצר, וטען שהחברה לא מוכנה להקצות את השטח הנדרש להקמתה. הודעת הסירוב תדרוש הכנת תוכנית מתאר חדשה, מה שעלול לעכב את הקמתה בחודשים ארוכים. "חוצפתם של פקידי האוצר לא יודעת גבול. שרי הממשלה, כולל שר האוצר, אימצו מתווה מסוים וכעת הפקידים מנסים לתקוע שוב מקלות בגלגלים. לכולנו מטרה משותפת - ביטחון באספקת אנרגיה תוך שמירה על בריאות הציבור והגנה על הסביבה, וכדי לספק זאת מוכרחים להתחיל בהליך הקמת התחנה. אם שר האוצר אכן שולט במשרדו - עליו להורות מיידית לפקידיו לה�

"אין לנו יכולת להתמודד עם מצב בו תיהרס תחנת כוח", כך אמר צביקה חרפק, סמנכ"ל ארגון, לוגיסטיקה ביטחון ומל"ח בחברת חשמל, במסגרת פאנל מוכנות התשתיות והשירותים החברתיים בישראל לרעידת אדמה שנערך בכנס היערכות פיננסית לרעידת אדמה של "כלכליסט" וענבל חברה לביטוח.